הדפסה

סולגוד סוכנויות ומפיצים (1994) בע"מ נ' שמואלי ואח'

בפני
כב' השופטת שלהבת קמיר-וייס

התובעת:

סולגוד סוכנויות ומפיצים (1994) בע"מ (בפירוק)

באמצעות המפרק רו"ח עופר אלקלעי
ע"י ב"כ עו"ד מיטל לוי

נגד

הנתבעות:

1.UNI סופיסטיקיטד אלקטרוניק אסמבלינג בע"מ
2.נאוה שמואלי
ע"י ב"כ עו"ד יריב ויור

פסק - דין

בפניי תביעה שטרית בגין שלושה שיקים שמשכה הנתבעת 1 (להלן: "UNI") לטובת התובעת (להלן: "סולגוד") ועליהם חתמה הנתבעת 2 (להלן: "נאוה") כערבה, המהווים חלק מהתשלום במסגרת עסקה בה רכשה UNI שתי מכונות מתוצרת סמסונג מסולגוד.
לאחר קבלת המכונות ולאחר שנודע לUNI - שמצבה הכלכלי של סולגוד בכי רע, נתנה היא הוראת ביטול לשלושת השיקים, שמועד פירעונם טרם הגיע , ושסכומם הכולל הגיע לכדי סך של 316,176 ₪.
רקע
באוקטובר 2009 רכשה UNI מסולגוד שתי מכונות מתוצרת סמסונג בתמורה לסך כולל של כ- 1,100,000 ₪. קדמה לעסקה הצעת מחיר מיום 27.04.2009, שלא יצאה לפועל, ביחס לרכישת חמש מכונות.
ביום 18.10.2009 סוכם בין הצדדים כי UNI תעביר חלק מהתמורה ישירות לעמיל המכס לשלם שחרור המכונות וכן שלאחר קבלת המכונות, התקנתן, הפעלתן וקבלת תחילת ההדרכה, תחליף UNI את שלושת השיקים , שנותרו בידי סולגוד , בשיקים סחירים בערבותה של נאוה.
אולם, לאחר שקיבלה UNI את המכונות ואלה הותקנו והופעלו אצלה והיא אף קיבלה את תחילת ההדרכה, סרבה היא להחליף את שלושת השיקים שנותרו בידי סולגוד בשיקים סחירים, וזאת בטענה שעקב מצבה הכלכלי הרעוע של סולגוד עולה חשש שזו לא תוכל לקבל את השרות הנלווה לאחריות שנרכשה יחד עם המכונות, ולאחר מכן אף הודיעה כי בכוונתה לקזז את מרבית סכום השיקים שהוחזקו בידי סולגוד מאותו נימוק.
ביום 28.12.2009 ניתן כנגד סולגוד צו פירוק ונשלחה ל- UNI דרישה ביחס לשיקים, אך זו סורבה ואף ניתנה הוראת ביטול ביחס לשלושת השיקים שהוחזקו בידי סולגוד.
בעקבות כך הוגשו השיקים לביצוע בהוצאה לפועל והנתבעים הגישו התנגדות לביצוע השטרות.
הרחבת חזית
בטרם אתייחס לטיעוני הצדדים לגופו של עניין מוצאת אני להתייחס לטענת הנתבעות בייחס לתחום חזית התובענה, אשר עמדו על כך שהמדובר בתביעה שטרית ועל כן אין להידרש לטענות התובעת ביחס לעסקת היסוד.
לעניין 'הרחבת החזית' כידוע הכלל היסודי הוא כי בית המשפט יפסוק על יסוד כתבי הטענות והעדויות שניתנו במסגרת הטענות ולא על סמך איזה דבר מפתיע שהעלה אחד הצדדים, ובמיוחד אם לא אושר הדבר על ידי יריבו.
אין מדובר בכלל טכני גרידא:
"הכלל האוסר על הרחבת חזית משקף עקרונות חשובים של ייעול הדיון וסופיות הדיון" ע"א 546/04 עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית, (20.8.2009).
ועוד נאמר, כי הגם שהתנגדות להרחבת חזית היא "דיונית באופייה", יש לה "משקל רב", זאת
"נוכח השיטה האדוורסרית הנהוגה במשפט הישראלי, וביתר שאת - בהליך האזרחי. באחרון, הצדדים הם-הם אשר מגדירים את הפלוגתות. במיוחד הדבר נכון לגבי התובע שלא רק פותח את ההליך, אלא למעשה יוצר אותו על-פי הגבולות שבכתב תביעתו. ... הגיונו של הכלל בדבר שינוי החזית נתחם בשאלת הפלוגתות שהעלו הצדדים בתחילת הדיון, ובצורך לשמור על אינטרס הצד שכנגד, שהכין את מסלול טיעונו בהתאם לטענות שהעלה יריבו" ע"א 1653/08 ליפץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (4.7.2011), וראו עוד: ע"א 8871/07 יודפת מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' נגוהות בע"מ , (12.7.2011).
טענות ההגנה של הנתבעות הן ביחס לעסקת היסוד ולפיכך יש מקום ללבן את מכלול טענות הצדדים ביחס לנסיבותיה של העסקה, אולם אציין כי התביעה אכן מוגבלת לעילה השטרית בלבד, וכך גם פסק הדין יהיה ביחס לעילה זו של התובעת בלבד.
תמצית טענות הצדדים הדרושות לעניין
כנגד התביעה השטרית העלו הנתבעות שתי טענות הגנה עיקריות: הראשונה - טענת כישלון תמורה מלא או חלקי קצוב, והשנייה - טענת קיזוז.
הטענות חופפות במידה רבה כפי שיוסבר להלן.
הטענה לכישלון תמורה מלא, מוטב היה שלא הייתה נטענת, מקום שהנתבעות מודות בפה מלא שהן קיבלו את המכונות והן עושות בהן שימוש.
נותרה טענת כישלון התמורה החלקית הקצובה, אשר בבסיסה הטענה כי סולגוד לא סיפקה ל- UNI א ת רכיב האחריות המהווה חלק מהתמורה בעסקה. מאחר שניתן צו פירוק כנגד סולגוד ביום 28.12.2009 , הרי שהיא לא הייתה מסוגלת לספק ל - UNI את האחריות למשך מלוא השנתיים כפי שמתחייב על פי פרטי העסקה.
את שווי האחריות ביקשה UNI ללמוד מתוך הצעת מחיר לשנתיים שירות, שהוציא מר יששכר (ששי) גראפי, מנכ"ל סולגוד , עד ליום 03.12.09 (להלן: " ששי"), באמצעות חברה שהקים לאחר שפרש מסולגוד.
טענת הקיזוז היא שהוראת הביטול שנתנה UNI נעשתה למעשה מכוח זכותה לקיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980, מאחר שסולגוד נותרה חייבת ל- UNI את שווי האחריות מתוך העסקה ולכן לטענת UNI זו זכותה לקזז את שווי האחריות מתוך חובותיה לסולגוד אשר ניתן כנגדה צו כינוס.
לטענת התובעת, יש לדחות את טענות הנתבעות בדבר כישלון תמורה הואיל והתמורה סופקה במלואה – UNI קיבלה את המכונות, אשר הותקנו והופעלו אצלה, כמו-כן קיבלה הדרכה ואת אחריות היצרן, כל אלו מכלול אחד המהווה את התמורה המוסכמת ולא ניתן להפרידו לחלקים.
התובעת טוענת, כי יש לדחות את טענת הקיזוז של UNI משני טעמים, הראשון המתייחס לזכות הקיזוז מכוח סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, נעוץ בעובדה שחוסר יכולתה של UNI לקבל את האחריות עקב כניסת סולגוד לכינוס נכסים היא רק הנחה של UNI אותה היה על UNI להוכיח בתביעת חוב ואין מדובר ב"חוב הדדי" או "אשראי הדדי", כך גם לא עמדה UNI בהוכחת יתר התנאים המצטברים שנקבעו בפסיקה (ע"א 7954/03 אמדאוס דוולופמנט אינק. נ' הבנק למסחר בע"מ (בפירוק) ואח', פ"ד ס(2) 576 (22.9.05)).
הטעם השני הוא בפן החוזי של טענת הקיזוז בגין נזקים עקב אי קבלת השרות של מתן האחריות, הואיל ונזקים אלו לא הוכחו על ידי UNI אשר לא רכשה חוזה שרות ולא הוכיחה שהשרות המזדמן שצרכה בתשלום, היה לשם תיקונים הכלולים באחריות.
דיון והכרעה
האם עומדת לנתבעות הגנת כישלון תמורה
כאמור לעיל דחיתי את טענת הנתבעות לקיומו של כישלון תמורה מלא, הואיל והנתבעות הודו בפה מלא בקבלת המכונות, ההדרכה והשימוש בהן (סעיף 4.7 לתצהיר בקשת הרשות להתגונן מטעם נאוה וסעיפים 3.6 ו- 3.7 לתצהיר בקשת הרשות להתגונן של מר עזרא שמואלי מטעם UNI).
נותרה הטענה לכישלון תמורה חלקי קצוב. אתחיל ואומר כי לא שוכנעתי כי עלה בידי הנתבעות להוכיח שכישלון התמורה הנטען הוא אכן קצוב.
הנתבעות טענו כי סולגוד לא סיפקה ל- UNI את רכיב האחריות המהווה חלק מהתמורה בעסקה, אולם לא ביססו את טענת היותו של סכום זה סכום קצוב על מאום.
העסקה נעשה במחיר כולל, ואף בהצעת המחיר המוקדמת אשר נעשתה ביחס לחמש מכונות, שם יש מחיר לאחריות, לא נכללה הפרדה בין שווי אחריות היצרן לחלפים לבין מחיר השירות, אשר נכללים יחד ללא כל אפשרות אריתמטית לחלק ביניהם בנתונים הקיימים.
הנתבעות הביאו הצעת מחיר בסך כ- 270,000 ₪ עבור שירות למכונות כבסיס לטענתן, אך זו אינה יכולה להיחשב כסכום קצוב, בהיותה במחלוקת ובייחוד שעה ש UNIעצמה לא מצאה לנכון לשלם את הסכום האמור בהצעת המחיר, והסתפקה בקבלת שירות אשר הביא אותה להוצאה כוללת נמוכה מ- 50,000 ₪ עבור שירות, אשר אף הוא, כאמור, נמצא במחלוקת.
לפיכך אני מוצאת כי לא עלה בידי הנתבעות להוכיח קיומו של סכום קצוב כלשהו הניתן לחישוב בדרך אריתמטית אותו ניתן לייחס לכישלון התמורה הנטען על ידן, ולכן טענת כישלון התמורה של הנתבעות היא טענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב.
כידוע, כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב הינו כאשר התמורה שהובטחה כנגד השטר נכשלה בחלקה, באופן כזה שלא ניתן לקצוב בדרך אריתמטית פשוטה את שיעור הכישלון (ע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל א.ג. חברה זרה, פ"ד מה(5) 850, 854 (1991)).
ההלכה היא, כי כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינו מהווה טענת הגנה טובה כנגד העילה השטרית (ע"א 82/81 דו עץ בע"מ נ' וייסנברג (בפשיטת רגל), פ"ד לז(2) 355, 360 (1983), וכן ע"א638/70 איחוד בתי ספר טכניקום בע"מ נ' אדלר, פ"ד כה(2) 679, 695 (1971) ).
הטעם לכך הוא ש"עריכת חשבון הנזק מצריכה בירור העלול להימשך עת רבה, וההשהיה גורעת מערכו של השטר" (יואל זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית, התשמ"ג; בעמ' 278). זהו הדין כלפי צד קרוב, כלפי צד רחוק שאינו אוחז כשורה, וכמובן – כלפי האוחז כשורה. לפיכך על החייב השטרי לשלם לנושה את מלוא סכום השטר.
סיכומה של מחלוקת זו היא שלא עומדת לנתבעות טענת כישלון תמורה כנגד העילה השטרית.
האם עומדת לנתבעות טענת קיזוז כנגד השטרות
ברע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2) 274 ,285 (1999) נקבע:
"דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". "
הנטל להוכיח את פירעון השטרות בדרך של קיזוז מוטל על הנתבעות, כך נקבע בפסיקה ואף הוזכר לאחרונה בע"א 363/12 עופר שפירא, כונס נכסים של מ.מ. יבולי התבור (1995) בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' דוד שחר ובניו (1995) בע"מ, (20.2.2014):
"כידוע, "על פי עקרונות כלליים, חייב הטוען שפרע – עליו הראיה, ואף בשטר כך" (יואל זוסמן, דיני שטרות 321 (מהדורה שישית, התשמ"ג); וראו גם, ע"א 345/78 בנק הפועלים בע"מ נ' סרדס, פ"ד לג(1) 683, 691 (1979)). כך גם בפירעון שטר בדרך של קיזוז (ראו, לרנר, בעמ' 309)."
עולה השאלה האם הנתבעות עמדו בנטל זה במקרה שבפניי.
תקופת האחריות אשר נכללה בעסקת רכישת המכונות החלה ממועד אספקת המכונות והתקנתן אצל UNI בסביבות 11.2009 ונמשכה שנתיים עד 11.2011.
הדיון בבקשת הרשות להתגונן בתיק זה התקיים ביום 20.11.2011. לקראת דיון זה הגיש מר שמואלי עזרא, מנכ"ל UNI (להלן: " שמואלי"), תצהיר בו נ אמר בסעיף 10:
"חב' ג'י-סוט העבירה למבקשת הצעת מחיר שאר כללה את כל התחייבויות המשיבה למכונות והסכום שהוצע היה לא פחות מ – 276,915 ₪."
ובסעיף 15 באותו תצהיר נ אמר:
"יש להדגיש את העובדה כי המבקשת שילמה, עד מועד הגשת בקשה זו, לחב' ג'י-סוט בגין שירות תיקונים ומכונות סכום של 50,341.35 ₪ וזו הסיבה מדוע המבקשת אישרה את הצעת המחיר וחתמה עמה על הסכם שירות."
לעומת זאת, במהלך הדיון העיד שמואלי (עמוד 5, שורות 7-4 לפרוטוקול):
"ת: עשיתי איתם הסכם שאומר שהם חייבים ליתן לי את השירות כאילו קניתי מהם את הדברים ועל סמך זה אני משלם עבור כל טיפול.
ש: אז עוד לא שילמת 276 אלף ₪.
ת: עדיין לא. בסופו של דבר עשיתי את הביטוח בעצמי, ללא חב' ביטוח כמוכם."
בעדותו בפניי אישר שמואלי באופן נחרץ שדחה לחלוטין את הצעת המחיר להסכם שירות בעלות של כ- 276 אלף ₪ ואישר תחתיה הסכם המבוסס על עלות שעת עבודה (עמוד 31, שורות 30-27 לפרוטוקול):
"ת: אני רוצה לראות את הצעת המחיר שאני חתמתי עליה. זו הצעה ב – 275 אלף שקל שלא אישרתי.
ש: אם לא אישרת אותה..
ת: אז יש הצעת מחיר אחרת שמדברת על שעות עבודה שאותה אישרתי. כמה עולה שעת עבודה. זה הסכם שעושים עם כל סוכן."
מתוך דברים אלו עולה שלאותה הצעת מחיר, אין כל רלוונטיות לטענת הקיזוז מאחר שהיא ממילא לא אושרה על ידי UNI ולא שולמה על ידה ולכן גם לא יכולה להיחשב כפירעון בדרך של קיזוז.
ובאשר לסכום של 50,341.35 ₪, אשר נטען על ידי UNI כי שולם לג'י-סוט עבור שירות למכו נות, הרי שביחס לסכום זה העיד העד (עמוד 14, שורות 14-7 לפרוטוקול):
"ש: אתה גם מכרת חלקים בערך בחמישים אלף שקל לחברת יונאי דרך גיסוט?
ת: כן.
ש: אם התובעת היתה חיה והיתה מקבלת את מלוא התמורה, את אותם חלפים היתה מקבלת יונאי לא הייתה צריכה לשלם עוד חמישים אלף על החלקים האלה?
ת: לא נכון.
היא היתה צריכה לשלם. שירות לא, אבל החלקים שאתם הצגתם פה זה חלקים שלא קשורים לעיסקה. היא היתה צריכה לשלם את זה בלי שום קשר. זה תוספות שהם ביקשו לאחר מכן, על השירות לא היו צריכים לשלם."
ובחקירה החוזרת התבקש העד להסביר ביחס לחשבוניות שהציגה UNI (עמוד 19, שורות 31-27 לפרוטוקול):
"ש: נשאלת האם עיינת בחשבונות שצורפו, ואמרת שזה היה מדובר בדברים שלא קשורים למכונות, האם אתה יכול להסביר למה התכוונת.
ת: נכון. יונאי צירפו כאן חשבוניות שלא קשורים לשירות או לתחזוקה השוטפת של המכונות. אני אתן דוגמה אדם קנה רכב עם ארבעה צמיגים ורוצים לנסוע במהירות גבוהה יותר, צריך להחליף את הצמיגים לצמיגים טובים יותר."
לפיכך אני מוצאת כי UNI לא הוכיחה את הסכום ששילמה בעבור השירות, שלטענתה הייתה זכאית לקבל מסו לגוד ולא קיבלה במהלך השנתיים בהן נהנתה מאחריות היצרן למכונות שרכשה.
משקבעתי כי UNI לא הצליחה להרים את הנטל הרובץ לפתחה להוכיח את פירעון השטרות בדרך של קיזוז, הרי שעליה לשאת בחוב השטרי.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום התביעה במלואו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
בשקלול תוצאות פסק הדין, אופן ניהול ההליך והדרך בה הוגשו הסיכומים אני מוצאת לקבוע כי הנתבעות ישלמו לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 35,000₪ בצירוף מע"מ תוך 30 יום מהיום , שאם לא כן י ישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ד, 14 מאי 2014, בהעדר הצדדים.