הדפסה

סובריין נכסים בע"מ נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ ואח'

בעניין:
סובריין נכסים בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד דוד פורר ואמיר אבני
החברה

ובעניין: אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יואל פרייליך ויבגניה גלוחמן
נאמן אג"ח

ובעניין: אדוין כהן
ע"י ב"כ עו"ד רמי קוגן

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד פייגלסון

החלטה

בקשה של חברת סובריין נכסים בע"מ (להלן: "החברה") ושל נאמן אג"ח של החברה למתן צו הקפאת הליכים לחברה למשך 60 יום לפי סעיף 350 לחוק החברות, הת שנ"ט-1999 (להלן: "החוק") לצורך משא ומתן לגיבוש הסדר נושים.

הרקע לבקשה
1. החברה, שהינה חברה ציבורית, היא חברת החזקות שבבעלותה זכויות בשני בנייני משרדים הממוקמים בנאשוויל טנסי ומריט קונטיקט בארה"ב. על הנכסים רשומים משכנתאות בארה"ב. בשנת 2007 רכש מר אברהם (אייב) פוזננסקי את השליטה בשלד הבורסאי של החברה וזו גייסה כסף לצורך מימון השקעותיה ופעילותה השוטפת, בדרך של הנפקת אגרות חוב ( סדרה א') בע"נ של 50,000,000 ₪. בשנת 2010 קיבלו מחזיקי האג"ח של החברה החלטה מיוחדת בדבר העמדת אגרות החוב לפירעון מיידי והגשת בקשה לפירוק החברה. בהמשך לכך נפתח תיק פירוק בבית משפט זה (פר"ק 7096/10), ועקב כך חתם ואושר הסדר בין החברה, פוזננסקי, וה"ה דני טורצקי ו אדוין כהן שהינם שותפים עסקיים (להלן: "טורצקי וכהן") אשר הצטרפו לפוזננסקי לשליטה בחברה והחזיקו ב-50% מאגרות החוב של החברה באמצעות חברת אלמונד השקעות שבשליטם. במסגרת ההסדר נרכשו על ידי טורצקי וכהן או מי מהם אגרות חוב מהציבור ונקבע לוח סילוקין חדש לפירעון אגרות החוב, כשמועד התשלום הראשון נקבע ליום 30.06.12. ואולם, ביום 27.06.12 הודיעה החברה כי לא תוכל לעמוד בתשלום זה. כמו כן, פירעון הקרן והריבית של אג"ח של טורצקי וכהן שהיה קבוע לתאריכים 30.06.12 ו-30.06.13 נדחה לתאריך 30.06.14 או למועד בו תזרים המזומנים החזוי לשנה יאפשר תשלום זה, לפי המוקדם. מאוחר יותר בחודש נובמבר 2012 העבירו טורצקי וכהן 5,489,916 מניות לחברת א.א. שיווק וסחר מודיעין עילית בע"מ במחיר של 200,000 ₪ ובכך העבירו את השליטה למר אליעזר סברדלוב.

2. לדברי נאמן האג"ח, טורצקי וכהן כמו גם החברה ובעלי השליטה לא עמדו בהתחייבויות שלקחו על עצמם במסגרת ההסדר משנת 2010, ובניגוד להתחייבויותיהם שלא להעביר את השליטה בחברה אלא בכפוף למתן הודעה מוקדמת למחזיקי האג"ח, עשו כן. משכך, בעלי האג"ח שתשלומיהם לא נפרעו חרף ההסדר משנת 2010, קיבלו החלטה ביום 7.02.13 להסמיך את הנאמן להגיש בקשה לפירוק החברה. ואכן, ביום 11.02.13 הוגשה בקשה לפירוק החברה ולמינוי מפרק זמני על ידי הנאמן וזאת בגין חוב לנאמן ובא-כוחו (פר"ק 20704-02-13). בדיון שהתקיים ביום 9.05.13 הסכימה החברה למינוי בעל תפקיד לחברה במסגרת הקפאת הליכים אך כהן וטורצקי הגישו התנגדות לבקשה. בהמלצת בית המשפט הבקשה למינוי מפרק זמני נמחקה ללא צו להוצאות.

טענות הצדדים
3. לטענת נאמן האג"ח, יש צורך במינוי בעל תפקיד להבראת החברה. לדבריו, מיום רכישת השליטה בחברה על ידי מר סברדלוב הוא ניסה להעריך את שווי נכסי החברה במטרה לממשם ולפרוע את חובות החברה, והוא בדק את האפשרות והעלות של הפקת דוחות כספיים עדכניים לחברה ואת האפשרות להגיע להבנות עם מחזיקי האג"ח. הבדיקות העלו כי קיים קושי ממשי לבצע הערכה של שווי נכסי החברה או למצער לתפוס בהם חזקה, זאת בשל סכסוך בין טורצקי וכהן לבין מר פוזננסקי, בשל המשכנתאות הרובצות על הנכסים ובשל קשיים משפטיים נוספים הקשורים גם לחברת הבת האמריקנית דרכה מוחזקים הנכסים. כמו כן, קיימת אנומליה בכל הנוגע לייצוג הנושים בעלי האג"ח הנחלקים למספר קבוצות. כך, למשל, התנגדותם של טורצקי וכהן לפירוק החברה מלמדת על ניגוד עניינים בינם לבין יתר בעלי האג"ח מהציבור. בנסיבות אלו, הקפאת הליכים ומינוי בעל תפקיד יאפשרו התמודדות עם נ יגוד עניינים זה. להקפאת ההליכים גם יתרון על פני פירוק, בשל ההשפעה השלילית שיכולה להיות להליך פירוק על בעלי המשכנתאות בארה"ב. מאידך, במסגרת הליך הקפאת הליכים אפשר יהיה לקבל הצעות לרכישת השלד הבורסאי של החברה שיסייע לגיבוש הסדר.

4. במסגרת הבקשה, ציינו המבקשים (החברה ונאמן האג"ח) כי בכוונת החברה להגיע להסדר עם כלל בעלי האג"ח של החברה ונושיה האחרים, כשביחס לטורצקי וכהן יהיה על בית המשפט לברר את מעמד חוב החברה כלפיהם, בין היתר לאור הוראות סעיף 52יד1(א) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968. צוין גם, כי מר סברדלוב, בעל השליטה, מביע נכונות להשקיע בחברה במסגרת הסדר נושים על אף שאין לו מחויבות משפטית לעשות כן. כך גם, מר סברדלוב מוכן לממן את הוצאות הקפאת ההליכים עד לסך של 100,000 דולר אשר יהיו במעמד הוצאות פירוק. עוד נתבקש, למנות את עו"ד דוד פורר ואת עו"ד גיא גיסין כנאמנים לחברה לתקופת הקפאת ההליכים.

5. בתגובה לבקשה הגיש מר כהן בקשה למחיקתה על הסף, הן בשל העדר החלטה של האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה באשר לפנייה להליך של הקפאת הליכים; הן בשל אי תמיכת הבקשה במסמכים ונתונים הנדרשים לפי תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002, ובפרט אי תמיכת הבקשה בהצעת הסדר נושים ו/או בתכנית הבראה; והן בשל העדר הסמכה של נאמן האג"ח לעתור למתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה. מר כהן ציין כי הוא מחזיק למעלה מ-50% מאג"ח של החברה והוא כאמור, מתנגד לבקשה. ברי כי לא ניתן ליתן צו להקפאת הליכים ללא הצעה להסדר נושים, ללא תכנית הבראה, ללא מידע בדבר תזרים מזומנים צפוי, ללא פירוט של נושי החברה וסוגי וסכומי נשייתם, וללא פירוט עלות מימון הפעלת החברה. מר כהן ציין כי מלבד הטענות למחיקת הבקשה על הסף, לגופו של עניין, אף לא אחת מה תכליות המצדיקות מתן צו להקפאת הליכים , מתקיי מת במקרה זה.

6. בתגובה שהגיש הכנ"ר לבקשה הוא ציין כי אינו מתנגד לבקשה. לדבריו, הואיל וחלק ניכר מהנכסים מהם ייתכן וייפרעו חובות החברה מצויים מחוץ לגבולות המדינה, יש לפעול לבירור שוויים ומעמדם המשפטי ביחס לחברה ובמקביל יש לבחון את התנהלות החברה בישראל בשנים האחרונות. הכנ"ר גם לא התנגד למינוי עוה"ד פורר וגיסין כנאמנים לחברה לתקופת הקפאת ההליכים, בתנאי שקופת ההליך לא תיפגע מהמינוי הכפול.

7. בדיון שהתקיים ביום 30.05.13 ציין ב"כ החברה כי העובדה שמר כהן מתנגד להעברת השליטה בחברה לנאמן לשם פירעון החובות למחזיקי האג"ח, בניגוד לעמדת החברה, מחזיקי האג"ח והכנ"ר, מלמדת על אינטרס חבוי של טורצקי וכהן וחששם מפני חקירה של מה שנעשה בחברה בשנים בהן היא הייתה בשליטתם. גם ב"כ נאמן האג"ח ציינו כי התנגדות מר כהן הינה התנגדות שלא בתום לב המונעת ממניעים זרים. לדבריו, החברה משוועת לבעל תפקיד שינהל אותה כראוי ויעשה בה סדר, ואין כל סיבה שלא להיעתר לבקשתה. מנגד ב"כ מר כהן טען בדיון כי מר פוזננסקי מחזיק בנכסי החברה בארה"ב בכוח הזרוע ואין כל הצדקה לאי הגשת דוחות על ידי החברה. לדבריו, המבקשים מנסים לייצר מראית עין של מצב קטסטרופאלי, כשלאמיתו של דבר מדובר בבעיות קטנות בלבד. ב"כ הכנ"ר שינה את עמדתו בדיון והסכים למעשה כי מדובר בבקשה מלאכותית לה קפאת הליכים וכי ביכולת החברה לפתור את המצב אליו נקלעה בכוחות עצמה. בדיון גם נכח מר ברק שנהב ממחזיקי האג"ח שטען כי אינו מתנגד להתערבות בית המשפט בנעשה בחברה, אך אין מקום לאפשר לעוה"ד פורר וגיסין להתמנות כבעלי תפקיד בהיותם נגועים בניגוד עניינים.

דיון והכרעה
8. ככלל, בית המשפט לא יבחר בדרך הקלה של פירוק חברה הנמצאת בקשיים כלכליים, מקום בו ניתן להעמיד את העסק על רגליו ולשקמו לטובת הנושים, ציבור העובדים, בעלי המניות והחברה בכללותה ולהביא ל הסדר פשרה סביר ומאוזן, המקובל על מרבית הנושים. במקרים כאלו יבחר בית המשפט בדרך של הקפאת הליכים (ע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י' נאמן כונס ומפרק של כוכב השומרון עמנואל בע"מ (בכינוס נכסים), פ"ד מה(3) 862; ע"א 10233/04 עיריית יהוד נ' י.ר.א.ב שירותי נוי 1985 בע"מ, 1.02.06; בש"א (מחוזי-י-ם) 8587/09 אלומות מ.ג. הנדסה בע"מ (החברות) נ' יעקב אמסטר עו"ד נאמן בהקפאת ההליכים, 9.11.09). ואולם זאת, לפי הוראות סעיף 350ב(ב) לחוק, רק מקום בו שוכנע בית המשפט כי קיימת תקווה שטמונה בחברה ובהנהלתה היכולת להבריא את עצמה ולשקמה, הן בכוחות עצמה והן בכוחות אחרים המוכנים לשאת עימה בעול, כמו גם שאין פגיעה מעל לנדרש, בעיקר בנושים ובנושים המובטחים ( פר"ק (מחוזי-י-ם) 5679-06-10‏ איתן נ' א. מ. י. ת. יועצי תעופה בע"מ, 3.11.10).

9. לפיכך תנאי למתן צו להקפאת הליכים היא בחינתה של תכנית ההבראה, המסד עליו היא נשענת והסיכוי שהיא תאושר ותמומש. בית המשפט גם יבחן האם מדובר בחברה בעלת פעילות, שניתן במסגרת הליך ההבראה להמשיכה, גם אם הפעילות תצומצם. ככלל, שעה שמדובר בחברה הנעדרת פעילות של ממש, כחברת אחזקות, לא יורה בית המשפט על הקפאת הליכים, וודאי מקום בו מסתתרת תכלית זרה שאין בינה ובין מטרות ההקפאה ולא כלום (פר"ק (ת"א) 4089-12-12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קמור בע"מ, 23.05.13).

10. במקרה זה, די נהיר כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים מתן צו הקפאה. אכן נכון, ברשות החברה שני נכסים בלבד עליהם רובצות משכנתאות , והחברה לא עמדה במועד פירעון אגרות החוב המוחזקות בידי טורצקי וכהן ולא עמדה בתשלום לבעלי האג"ח לפי ההסדר משנת 2010. כמו כן, הדו"ח האחרון של החברה הופק בחודש ספטמבר 2011 ומאז לא הפיקה החברה דוחות כספיים. ברם, זולת חוב החברה כלפי מחזיקי האג"ח אין לחברה נושים אחרים משמעותיים. במצב שכזה בו מחצית מחזיקי האג"ח מתנגדים להליך הקפאת ההליכים, נוצר מצב שבו המחצית השנייה (ולא כולה) מבקשת למעשה הקפאת הליכים שאיש לא החל בהם, או מתכוון להתחיל בהם. משל הם מבקשים למנוע מעצמם לגבות את נשייתם מהחברה. הטעם היחיד שנשמע היה שבעל השליטה מוכן להשקיע בחברה רק במידה ויובטח לו כי יזכה לקבל את כספו חזרה תוך הכרתו כהוצאות הליך ההקפאה. במצב שכזה "השפחה הפכה לגבירה" כש כל תכלית ההקפאה היא לאפשר לבעל השליטה לקבל זכות קדימה על כספו על חשבון בעלי האג"ח. מגמה מעין זו לא ניתן לאמץ.

11. אך מעבר לכך, בידי החברה "להבריא" את עצמה בדרך הרגילה - הקונבנציונאלית באמצעות נקיטת הליכים בארה"ב כנגד מר פוזננסקי, שכן לא נשמע שהחברה נמצאת במבוי סתום (dead lock). פשיטא גם כי הסכסוך הקיים, ככל שקיים, בין טורצקי וכהן לבין מר פוזננסקי, אינו מצדיק מתן צו הקפאה. על כל אלו בצדק גם נטען כי הבקשה אינה עומדת בהוראות התקנות ולא צורפו נתונים באשר להיקף הנשייה בחברה לסוגיה השונים, ללא פירוט תזרים מזומנים צפוי, וללא פירוט עלות מימון הפעלת החברה, וכיוצ"ב.

12. לסיכום אפוא, מדובר בהליך מלאכותי, יצירתי יש לומר , שבו בעל השליטה בחר לו דרך חדשה של ניהול החברה באמצעות הקפאת הליכים. לדרך זו אין ליתן יד.

13. ובשולי הדברים יוער, כי בכל מקרה גם אם היה מקום ליתן צו הקפאת הליכים, מצאתי ממש בטענות מר ברק כי לא היה מקום למנות את עוה"ד פורר וגיסין כנאמנים.

הבקשה נדחית והמבקשים ישאו ביחד ולחוד בהוצאות המשיב בסך של 25,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים.