הדפסה

ס"ע 54682-05-11 קאושנסקי נ' ואח'

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ס"ע 54682-05-11 קאושנסקי נ' ואח'

בפני
כב' השופטת חנה טרכטינגוט
נ.צ. – מר יוסף קרצ'ר (ע)

המבקש
דניאל קאושנסקי
ע"י ב"כ עו"ד נעמה בביש

נגד

המשיבות
1.מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה
2.מדינת ישראל – משרד הבטחון
ע"י ב"כ פרקליטות ת"א

החלטה

1. האם נפל פגם בהחלטת נציב שירות המדינה (להלן: "הנציב") שלא להעביר את ד"ר דניאל קאושנסקי (להלן: "המבקש") לתפקיד אחר במשיבה 2, זו השאלה המתעוררת בתיק זה.

2. בקשה זו הינה גלגול שני של החלטת הנציב.

3. המבקש הינו רופא המועסק במשרד הביטחון למעלה מ-18 שנה.
המבקש משמש כרופא מחוזי במרפאה לשיקום נכים.

4. נגד המבקש הוגשה ביום 20.1.10 תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים.
התובענה מייחסת למבקש עבירות של הטרדה מינית והתנהגות בלתי הולמת בשש מתלוננות שונות אשר עבדו עם המבקש במסגרת תפקידן וזאת במהלך השנים 2003-2008.

5. ביום 11.5.11 החליט הנציב על השעית המבקש מתפקידו עד לתום ההליך המשמעתי.

6. כנגד החלטה זו הוגשה בקשה ליתן צו זמני הצהרתי הקובע כי החלטת הנציב בדבר השעיית המבקש מעבודתו במשרד הבטחון בטלה.

7. ביום 22.6.11 ניתנה החלטתנו בבקשה ובה קבענו כי החלטת הנציב לפיה אין מקום לשקול את העברת המבקש לתפקיד אחר וזאת לנוכח כתב התובענה החמור בעבירות של הטרה מינית הינה בנסיבות הענין בלתי מידתית.
לפיכך הורנו לנציב לאור משך הזמן שעבר מהגשת התובענה ועד החלטת ההשעיה, ללא כל שינוי בנסיבות ולאור נסיבותיו האישיות של המבקש לשקול העברה לתפקיד אחר.
יחד עם זאת קבענו כי: -
"בחינת העברת המבקש לעבודה אחרת, לרבות קיומה בפועל של עבודה אחרת, מצויה בשיקול דעתו של הנציב.
אין בקביעתנו לפיה על הנציב היה לשקול העברת המבקש לתפקיד אחר כדי להביע עמדה לגבי קיומה או העדרה של חלופה זו בפועל.
בחינה זו תעשה על ידי הנציב".

8. ביום 10.7.11 ניתנה החלטת הנציב שזו לשונה:
"במסגרת בחינה זו לא מצאתי מקום לשילובך בתפקיד הכרוך בקבלת מטופלים, לאור הפגיעה הקשה בתדמית שירות המדינה ומשרד הביטחון, וכן הפגיעה באמון הציבור, נוכח האישומים הרבים המיוחסים לך בכתב התובענה שעניינם הטרדה מינית של 6 מתלוננות שונות והתנהגות בלתי הולמת. לטעמי, אין בחלוף הזמן מעת הגשת התובענה נגדך ועד השעייתך, זמן בו טרם החל תהליך המשמעתי להתנהל, כדי לאפשר עבודתך מול ציבור האזרחים הנזקק לשירות משרד הביטחון, וזאת ללא פגיעה כמפורט לעיל.
בנסיבות אלה ובשים לב להחלטת בית הדין, הייתי נכון לשקול בחיוב את העברתך לתפקיד שאינו כרוך בקבלת מטופלים. ואכן התבקש ממשרד הביטחון לבחון אפשרות שיבוצך בתפקיד שאינו כרוך בקבלת מטופלים. בחינה זו בוצעה כאמור בהתאם להחלטת בית הדין הנכבד, על אף החלטת מ"מ נציב שירות המדינה מיום 11.5.11.
ביום 6.7.11 הועברה אלי עמדת משרד הביטחון באמצעות סגן המנהל הכללי במשרד וראש אגף משאבי אנוש, מר רוני מורנו (תא"ל במיל'), לפיה אין אפשרות להעבירך לתפקיד אחר במשרד הביטחון, באגף השיקום או מחוצה לו. בכלל זה נערכה בדיקה מקיפה על ידי סמנכ"ל אגף השיקום גם לתפקידים שהוצעו על ידך ועל ידי אחרים במהלך הדיון שהתקיים בבית הדין לעבודה בתובענה אשר הגשת, אולם לא נמצא תפקיד שכזה (בכלל זה נבחנו, בין היתר, התפקיד במחוז שיקום ירושלים, תפקיד שכבר אויש על ידי העובד הקבוע ששהה בחופשה, ותפקיד סגן הרופא הראשי אולם תפקיד זה בכיר יותר מתפקידך ואף יצא למכרז ויאויש בקרוב באמצעות ודעת בוחנים).
בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לשנות את החלטת ההשעיה המנומקת והמפורטת מיום 11.5.11. השעייתך תימשך כאמור בהחלטה זו עד לתום ההליך המשמעתי נגדך, אך יחד עם זאת במידה ותהיינה התפתחויות בהליך המשמעתי נגדך. החלטה זו תיבחן בהתאם ואנו נעקוב מעת לעת אחר התפתחויות אלה.
אני שב וממליץ בפניך, לאור נסיבותיך האישיות ובהתאם לדברים שהועלו בדיון בבית הדין לעבודה, לפנות בבקשה להגדלת שכר בתקופת השעיה, בהתאם לסעיף 49 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963".

9. החלטה זו הינה מושא בקשתנו.

10. המבקש הגיש מטעמו תצהיר אך המשיבות ויתרו על חקירתו הנגדית.
מטעם המשיבות הוגשו תצהירים מטעם עו"ד יעל אמזלג ותא"ל רוני מורנו, סמנכ"ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הביטחון.
המצהירים נחקרו על תצהיריהם.

11. טענות המבקש –
א. נקודת המוצא של הנציב לפיה הוא ישקול בחיוב את העברת המבקש לתפקיד אחר ובלבד שמדובר בתפקיד שאינו כרוך בקבלת מטופלים משמעותה ביזוי של החלטת בית הדין וכן משמעותה אפס תפקידים.
ב. קביעתו של הנציב לפיה אין לאפשר למבקש לעבוד עם מטופלים הינה קביעה חדשה שנולדה בעקבות החלטת בית הדין בהליך הקודם.
ג. למבקש לא ניתנה זכות טיעון ביחס להחלטה לפיה אין לאפשר לו לעבוד עם מטופלים.
ד. אין להטיל על המבקש להוכיח כי קיימים תפקידים חלופיים כתנאי לקבלת בקשתו.
המבקש נמצא מחוץ למערכת מחודש מאי ואין לו יכולת אמיתית לבדוק את התפקידים הפנויים כרגע במערכת לרופא מדרגתו.
ה. בדיקת התפקידים הפוטנציאליים לא תואמת את החלטת הנציב. הנציב נכון היה לשקול העברתו לתפקיד שאינו כרוך בקבלת מטופלים.
מר מורנו אשר הופקד על איתור התפקידים פירש את הנחית הנציב כהנחיה לבחינת תפקידים תקניים שאין להם כל חשיפה למטופלים לרבות תפקידים שאין בהם קבלת מטופלים אלא עבודה משרדית הנוגעת למטופלים. ברור שתוצאת חיפוש שכזאת הינה אפס.
כנגד עובדים שנכחו בדיון הקודם והביעו דעתם בקשר לתפקידים אפשריים נפתחו הליכים משמעתיים.
ו. לו הנציב היה עורך בדיקה מקדימה היה יודע כי נקודת המוצא שקבע משמעותה העדר תפקיד.
ז. ככל שהנציב התכוון לשקול בחיוב את העברת המבקש לכל תפקיד פנוי אחר של רופא, בכל קונסטלציה (תקן חוזה מיוחד או הסכם יעוץ) שאין בו קבלת קהל מטופלים הרי שהתמונה שהציג מר מורנו מעוותת.
ח. מר מורנו ומר צין לא הפנו את תשומת לב הנציב כי לתפקיד סגן הרופא הראשי הגישו מועמדות גם רופאים שאינם ממחוז ת"א וזכיה של אחד מהם תפנה משרה תקנית. כמו כן לא הופנתה תשומת לב הנציב למשרות פנויות בועדות רפואיות מחוזיות.
על אף עדותו של מורנו כי המבקש אינו מתאים לתפקיד כי אינו מומחה הרי, שבמשך זמן ממושך ממלא את התפקיד כממלא מקום יו"ר הועדה רופא שאינו מומחה ובעבר המבקש כיהן בועדות רפואיות של המל"ל.
ט. בחינת קיומה בפועל של עבודה אחרת מצויה בשיקול דעתו של הנציב ולא של מר מורנו.
י. הנציב לא שקל את העברת המבקש לתפקיד בדרגה פחותה יותר בכפוף להסכמתו.
יא. בית הדין התבקש להוכיח על הצבתו בפועל של המבקש בתפקיד חלופי.

12. ענות המשיבות –
א. המבקש קיבל זכות טיעון מלאה ביחס לכוונת הנציב להשעותו . במסגרת החלטה זו רשאי היה הנציב לבחון אפשרות חלופית של העברת המבקש לתפקיד אחר.
החלטת הנציב אינה החלטה חדשה.
אין רלבנטיות לכך ששקילת העברתו של המבקש לתפקיד אחר נעשתה בשלב שני בעקבות החלטת בית הדין.
ב. ההחלטה להעביר את המבקש רק לתפקיד שאינו כרוך בקבלת מטופלים איננה בלתי סבירה ובכל מקרה הוכח כי אין כל תפקיד אחר שניתן להעביר אליו את המבקש אף ללא הגבלה של הנציב.
ג. החלטת בית הידן הותירה בידי הנציב את שיקול הדעת.
ד. העובדה כי בסופו של יום לא נמצאו תפקידים אליהם ניתן להעביר את המבקש אינה הופכת את החלטת הנציב לבלתי סבירה.
ה. אין לתת משקל לטענתו החדשה של המבקש לפיה הוא מקבל מטופלים לעיתים רחוקות, שכן מדובר בטענה חדשה שהועלתה בסיכומים ומכל מקום נקבע כי החלטתו להרחיקו ממקום עבודתו הנוכחי הינה החלטה סבירה.
ו. סמכותו של הנציב להעביר עובד לתפקיד אחר לא נועדה ליצור תפקידים חדשים יש מאין, ולא על מנת להעסיק עובד מדינה בתפקידים שאינם תקניים שנותנים שירותים למשרד.
כמו כן מדובר בתפקיד תיאורטי שלא רלבנטי עבור המבקש.
ז. לא נפל כל פגם בהחלטת הנציב.

13. ההכרעה –
לאחר שבחנו את הראיות ואת טיעוני הצדדים הגענו למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
המבקש תוקף את התנאי אשר קבע הנציב לפיו בבחינת האפשרות להעביר את המבקש לתפקיד אחר לא מצא מקום לשילובו בתפקיד הכרוך בקבלת מטופלים.
המבקש טוען כי מדובר בתנאי שאינו סביר, נוגד את החלטת בית הדין ומשמעותו העדר תפקידים.
איננו מקבלים טענה זו.
הנציב מנמק את החלטתו שלא לשלב את המבקש בתפקיד הכרוך בקבלת מטופלים כך:
לאור הפגיעה הקשה בתדמית שירות המדינה ומשרד הביטחון, וכן הפגיעה באימון הציבור, נוכח האישומים הרבים המיוחסים לך בכתב התובענה שעניינם הטרדה מינית של 6 מתלוננות שונה והתנהגות בלתי הולמת לטעמי, אין בחלוף הזמן מעת הגשת התובענה נגדך עד השעייתך, זמן בו טרם החל תהליך המשמעותי להתנהל, כדי לאפשר עבודתך מול ציבור האזרחים הנזקק לשירות משרד הביטחון וזאת ללא פגיעה כמפורט לעיל".
לא מצאנו כי החלטה זו חורגת ממתם הסבירות או נוגדת את החלטתנו מיום 22.6.11.
אכן קבענו בהחלטה כי ככל שחולף המועד בין ביצוע המעשים המיוחסים לעובד והגשת התובענה לבין ההשעיה הרי שהשיקול של שמירה על תדמית הציבור נחלש אלא שהפגיעה בתדמית הציבור לאור הזמן שחלף היה בה לטעמנו בנסיבות הענין כדי להביא לכך כי על הנציב היה לשקול אמצעי פחות חמור מהשעיה ודהינו שקילת אפשרות להעביר את המבקש לעבודה אחרת.
אין בקביעה זו כדי לפגוע בשיקול הדעת של הנציב לגבי תנאים להעברה.
שיקול של הרחקה מעובדים אחרים ומקהל מקבל שירות אינו שיקול זר והרלבנטיות שלו תבחן לאור הנסיבות.
החלטתו של הנציב כי לא מצא מקום לשלב את המבקש בתפקיד הכרוך בקבלת מטופלים מנומקת ואינה חורגת ממתחם הסבירות ולפיכך לא מצאנו מקום להתערב בה.

14. העובדה כי לא נמצא באגף השיקום או מחוצה לו תפקיד כלשהו כרופא שאינו כרוך בקבלת מטופלים כדי לקבוע כי מדובר בתנאי החורג ממתחם הסבירות.
בהחלטה מיום 22.6.11 קבענו במפורש כי אין בקביעתו לפיה על הנציב היה לשקול את העברת המבקש לתפקיד אחר כדי להביע עמדה לגבי קיומה או העדרה של חלופה זו בפועל.
למעלה מן הצריך נעיר כבר כאן ונתייחס בהרחבה בהמשך כי למעשה, לא נמצא כל תפקיד אחר למבקש בין אם כרוך בטיפול במטופלים ובין אם לאו.

15. המבקש מוסיף וטוען כי לא נערך לו שימוע בטרם קיבל הנציב החלטה זו. במיוחד היה לאפשר לו זכות טיעון משההחלטה שלא לשלבו בתפקיד הכרוך בקבלת מטופלים הינה החלטה חדשה.
גם טענה זו דינה להדחות.
סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק המשמעת") קובע:
"(א) עובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 32, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה; התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות יש עמה קלון, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
(ד) בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא במקום להשעותו להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו; או בהסכמת העובד לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו".
כלומר ההחלטה אם להעביר עובד שהוגשה נגדו קובלנה לעבודה אחרת במקום להשעותו
הינה חלק מהחלטת ההשעיה.
למבקש נערך שימוע כדין כעולה מההחלטה מיום 22.6.11.
בתום השימוע היה על הנציב להחליט אם להשעותו אם לאו והאם יש מקום להעבירו זמנית
לעבודה אחרת.
הנציב החליט שאין מקום לשקול העברתו לעבודה אחרת ולפיכך ניתנה החלטה ביום 22.6.11 המורה לו לשקול העברה.
העובדה כי החלטת הנציב נערכה בשני שלבים אינה מקנה זכות שימוע נוספת.
אין לקבל את טענת המבקש כי מדובר בהחלטה חדשה לפיה אין להעבירו לתפקיד הכרוך בקבלת מטופלים, שכן הנציב לא שקל מלכתחילה אפשרות העברה לתפקיד אחר ולכן לא קבע סייגים להעברה לתפקיד אחר.

16. המבקש מוסיף וטוען לאור בדיקה שלא כדין אשר נערכה ע"י מר מורנו לא נבדקו כל התפקידים האפשריים ובכך נפל פגם נוסף בהחלטת הנציב.
המבקש טוען כי נבדקו שלא כדין רק תפקידים תקניים בעוד שבאגף השיקום קיימים רופאים שמועסקים שלא במשרות תקניות כגון רופאי ועדות או יועצים כמו כן לא הובא לידיעת הנציב כי במכרז על סגן הרופא המחוזי מתמודדים גם רופאים ממחוזות שונים ואם יבחרו יתפנה תפקיד למבקש, לא נבדקו תפקידי Back Office ולא הוצעו למבקש תפקידים שדרגתם נמוכה יותר.
טענות אלה דינן להדחות.
נקדים ונאמר כי בדין הנחה מר מורנו את מר צין לבדוק את קליטתו של המבקש בתפקיד רופא ולא בתפקיד אחר וכי בדין הורה לבחון תפקידים תקניים בלבד ולא הורה לבחון אפשרות ליצירת תפקיד שאינו בתקן או אפשרות העסקה על ידי חוזה מיוחד.
כך או כך קיבלנו את עדותו של מר מורנו אשר לא נסתרה כי הרופאים המועסקים על פי חוזה מיוחד הינם רופאים מומחים והמבקש אינו מומחה ולפיכך הטענה הינה תיאורטית.
לא נמצא כל תפקיד של רופא בתקן פנוי בין אם מדובר בתפקיד הכרוך בקבלת מטופלים ובין אם לאו.
התפקיד התקני היחיד שלא היה מאויש בעת בחינת הנציב היה תפקיד סגן הרופא הראשי, אולם הוא גבוה בשתי רמות ממשרד המבקש ויצא למכרז לפני מספר חודשים ויאויש בקרוב ע"י ועדת בוחנים.
המבקש טוען כי היה על מר מורנו להפנות את תשומת לב המבקש לכך כי למשרה זו הגישו מועדים גם שלא ממחוז ת"א ואם הם יזכו תתפנה משרה עבור המבקש.
גם אם נתעלם מהחלטת הנציב לשקול את שיבוץ המבקש בתפקיד שאינו כרוך בקבלת מטופלים, הרי שמדובר בתפקיד שלא היה קיים בעת החלטת הנציב, ולפיכך לא היה מקום לשקול תפקיד שספק אם יתפנה בעתיד.
אשר לטענה לפיה היה על הנציב לשקול תפקיד מסוג Back Office קיבלנו את דבריו של מר מורנו בתצהירו לפיהם אין במשרד הביטחון משרה תקנית מסוג זה ולא ניתן ליצור משרה כזו יש מאין.
גם לטענה לפיה הנציב לא שקל משרה שדרגתה נמוכה יותר, אין מקום.
המבקש הינו רופא ולפיכך נשקלו כעדות מר מורנו כל תפקידי הרופאים. לא ברור לאיזה תפקיד שדרגתו נמוכה יותר מתכוון המבקש ומדובר בטענה בעלמא.

17. סוף דבר - הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪, וזאת תוך 30 ימים מהיום שתומצא לו ההחלטה.

18. נקבע לקד"מ בתיק העיקרי ליום 15.11.11 שעה 14:00.
המשיבות תגשנה כתב הגנה עד ליום 1.10.11.

ניתן היום, כ"ד אב תשע"א, 24 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: א.כ.

1 מתוך 7