הדפסה

נקאש ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום ואח'

בפני
כבוד ה שופט משה הולצמן

המבקשת:
הנתבעת 1

רשות מקרקעי ישראל - מחוז דרום
ע"י ב"כ עוה"ד גלי חדאד מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי)

נגד

המשיבים:
התובעים

נתבעת 2

1 אלי נקאש
2. עדנה נקאש
שניהם ע"י ב"כ גיורא עפגין

צוקים אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אדיר לשם ואח'

החלטה

בקשה מטעם המבקשת, הנתבעת 1, רשות מקרקעי ישראל, להעמיד לעיון חוזר את החלטתי מיום 16.6.2015, לגבי חלוף המועד להגשת בקשה לצירוף הסוכנות היהודית (להלן: "הסוכנות") כנתבעת נוספת לכתב התביעה, ולהורות על צירופה כבעל דין נדרש.
המשיבים, התובעים, הגישו כתב תביעה כספית מתוקן בסך של 872,401 ₪ כנגד הנתבעים, בטענה העיקרית שלאחר שנחש פו בשנת 2002 לפרסום של הסוכנות להתיישבות ביישוב צוקים בערבה, ביקשו להקים בו את ביתם, וכן מיזם עסקי של חווה בסגנון תנכ"י, ולשם כך התקשרו, ביום 13.4.2003, עם הנתבעת 1 בהסכם פיתוח בנוגע למגרש מס' 31 ביישוב צוקים, והשקיעו ממון, זמן, ומאמצים רבים לקידום ויישום תכניתם העסקית, אלא שהנתבעים הערימו עליהם קשיים, מטעמים לא ענייניים. למשיבים התברר בדיעבד שביום 9.2.2006 המבקשת ביטלה את הסכם הפיתוח בטענה שלא עמדו בתנאיו, ומכרה את המגרש לצד שלישי. המשיבים טענו שהמבקשת ביטלה את הסכם הפיתוח שלא כדין, התנהלות הנתבעים כלפיהם נגועה בחוסר תום לב, ותבעו פיצויים בגין שווי השקעותיהם במגרש, הפסדים כספיים ישירים ועקיפים שנגרמו להם, בגין ההמתנה לאישור התכנית העסקית, שהייתה שלובה בבניית ביתם, ובכלל זה אבדן הפוטנציאל ה עסקי, ואבדן הזכות למקרקעין ביישוב.
המבקשת טענה בכתב ההגנה מטעמה, בין היתר, שיש מקום לצרף את הסוכנות כנתבעת נוספת לכתב התביעה, מכיוון שהייתה צד להסכם הפיתוח, ולאור התפקיד שמילאה ביחסי הצדדים, ובכלל זה הודעתה על ביטול ההסכם עם המשיבים.
בדיון קדם משפט שנערך בפני ביום 22.3.2015 נקבע שהמשיבים יודיעו לגבי צירופה של הסוכנות כנתבעת נוספת, בתוך פרק הזמן שנקבע לכך, וככל שיודיעו שאין בכוונתם לצרפה, תוכל המבקשת להגיש בקשה בעניין זה.
בהודעתם מיום 13.4.2015 המשיבים הודיעו שאין בכוונתם לצרף את הסוכנות כנתבעת נוספת, מהטעם העיקרי שהסוכנות הייתה מעורבת בהליכי ההחכרה של הקרקע, במסגרת תפקידה כגוף מיישב, אך המדיניות בעניין זה נקבעת על ידי המבקשת, רשות מקרקעי ישראל, והסוכנות כפפה עצמה למדיניותה .
לאור הודעת המשיבים ניתנה למבקשת האפשרות להגיש בקשה מטעמה בעניין צירופה של הסוכנות כנתבעת נוספת עד ליום 28.4.2015.
בימים 28.4.2015 ו- 27.5.2015 המבקשת ביקשה להאריך לה את המועד להגשת הבקשה, ו המועד הוארך עד ליום 15.6.2015.
ביום 16.6.2015 קבעתי שמכיוון שהבקשה לא הוגשה, חרף הארכות שניתנו לצורך כך, אינני מתיר את הגשתה, ונקבעו סדרי דיון לגבי הגשת תצהירים, ומועדים לדיון קדם משפט והוכחות.
ביום 16.6.2015 הוגשה בקשה לצירוף הסוכנות כנתבעת נוספת, וכן הוגשה בקשה להאריך את המועד לכך, והמבקשת הופנתה להחלטה בעניין סדרי הדיון.
ביום 21.6.2015 הוגשה בקשה לעיון חוזר לגבי ההחלטה שניתנה ביום 16.6.2015,לגבי חלוף המועד להגשת הבקשה.
לבקשה לעיון חוזר, ו לבקשה לצירופה של הסוכנות כנתבעת נוספת, הוגשה תגובה מטעם המשיבים, והוגשה תשובה מטעם המבקשת.
באשר לבקשה לעיון חוזר, ראיתי לנכון להעמיד את ההחלטה שניתנה ביום 16.6.2015, לעיון חוזר, וזאת חרף מחדלה של המבקשת לגבי מועד הגשת הבקשה.
הבקשה לצירוף הסוכנות הוגשה באיחור של יום אחד, והוגשה בקשה להארכת המועד לצורך הגשתה, והגם שזו האחרונה הוגשה ביום 16.6.2015, ומכאן שגם היא הוגשה באיחור, יש ליתן את המשקל הראוי לכך שהמדובר באיחור של יום אחד, והועלו נימוקים שהאיחור נבע מעומס עבודה. בנסיבות העניין, הדעת נותנת שהדבר אינו נובע מזלזול בהליך המשפטי, מה גם שיש ליתן את המשקל הראוי לטעמים שפורטו בבקשה לגופו של העניין הנדון, ונראה לי שהמקרה נמנה עם אותם מקרים שבהם יש מקום להעמיד החלטת ביניים לעיון מחדש.
באשר לבקשה לצירופה של הסוכנות כנתבעת נוספת, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובכל שהוגש לתיק זה, מצאתי לנכון לקבלה.
דבר החקיקה הרלבנטי המסדיר את צירופו של נתבע לכתב התביעה הינה תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות")
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
הלכה פסוקה היא כי לא בנקל ייעתר בית המשפט לצירופו של נתבע שהתובע לא ראה בו מלכתחילה כבעל דברו, ויש לנקוט בעניין זה בזהירות ראויה, בשים לב לכללים שנקבעו בתקנה הנ" ל, בדיקת הפלוגתאות העולות מכתבי הטענות, ונסיבות העניין הנדון.
(רע"א 2228/15 ג'י.טי.אס. פאוור סולושנס לימיטד נ' נתיבים דרום בע"מ. 9.7.2015).
המשיבים טענו בתגובה מטעמם, בין היתר, כי הסוכנות הינה בבחינת ברת רשות של המבקשת לצורך יישובו ופי תוחו של היישוב צוקים, והיא כפפה עצמה למדיניותה של האחרונה בעניין זה, ולכן בעלי דבריה הינם המבקשת, שיש לראותה כבעלת הקרקע, והנתבעת 2, האגודה השיתופית במקום, שהתנהלותה גרמה להם לנזקים.
מהנתונים שהוצגו בפניי עולה שהסוכנות הינה צד להסכם הפיתוח המשולש שנחתם עם המשיבים והמבקשת, ובגדרו נקבעו, בין היתר, אבני דרך לצורך פיתוח המגרש שהוקצה למשיבים, עניינים שונים הנוגעים לביטול ההסכם, ומשמעויות שונות הנובעות מכך.
המשיבים טענו, בין היתר, שביום 9.2.2006 המבקשת ביטלה את הסכם הפיתוח בטענה שלא עמדו בתנאיו, תוך שביטולו נעשה שלא כדין, באופן חד צדדי, וללא מתן הודעת ביטול , ומכרה את המגרש לצד שלישי, תוך שמהלך זה, שעליו נודע להם בדיעבד, גרם להם לנזקים.
המבקשת טענה בכתב ההגנה, בין היתר, וככל שהדברים נוגעים לענייננו, כי המשיבים לא פנו לסוכנות לצורך הארכת המועד להשלמת הפיתוח, הגם שעניין זה מצוי בסמכותה (ס' 11), וחרף זאת מצאו לנכון לתקוף את ההחלטה בעניין ביטול ההסכם ואת הטעמים שלטעמם עמדו ביסודה (ס' 12). החלטת הסוכנות לבטל את הסכם הפיתוח היי תה סבירה ומידתית (ס' 15). הגורם המיישב הינו הסוכנות שחתמה על הסכם הפיתוח עם המבקשת והמשיבים (סע' 17, 18). הסוכנות הודיעה למשיבים ולמבקשת על ביטול הסכם הפיתוח (סע' 24-25). הסכם פיתוח חדש לגבי המגרש שבעבר הוקצה למשיבים נחתם עם מתיישבים חדשים בהתאם להמלצת הסוכנות (ס' 30). הסוכנות הינה בבחינת בעל דין נדרש בהליך הנדון, בשים לב לנסיבות העניין והשתלשלות העניינים ( סע' 38-40).
מהנתונים שבפניי עולה, בין היתר, שהסוכנות נטלה חלק פעיל בביטול הסכם הפיתוח, ובמכתב שהוצ יאה למשיבים ביום 13.2.2006, באמצעות יועצה המשפטי, הודיעה על ביטול הסכם הפיתוח, וכי לפנים משורת הדין תהיה מוכנה לשקול את עיכוב ביטול ההסכם, לפרק זמן מסוים, ככל שתוצג התקדמות של ממש בפיתוח המגרש ובניית הבית, תוך ששמרה על הזכות להעלות טענות נוספות.
הסוכנות הודיעה למבקשת, במכתבה מיום 27.6.2006, על ביטול ההסכם עם המשיבים, מחמת הפרת תנאיו, ובהעדר התקדמות בפיתוח, וביקשה שהמבקשת תודיע אף היא למשיבים על ביטול ההסכם, על מנת שניתן יהיה להקצות את המגרש למתיישבים אחרים.
יוצא אפוא, שביטול הסכם הפיתוח לא נעשה רק על ידי המבקשת, כפי שניתן לסבור מעיון ראשוני בכתב התביעה, אלא גם על ידי הסוכנות, והגם שקיימת אפשרות שביטולו נעשה על ידי שני הגופים מטעמים דומים, ויכול שתוך תיאום מוקדם ביניהם, הרי שעדיין יש ליתן את המשקל הראוי לכך שגם הסוכנות, כגורם המיישב במקום, וכצד להסכם הפיתוח, הודיעה על ביטולו, ויש לבחון את הטעמים שעמדו ביסוד הודעתה, מה גם שבירור הנסיבות שהובילו לביטול ההסכם, והרשות שניתנה למשיבים להתיישב במקום, נו געות במישרין לחלק מהפלוגתאות העולות מכתבי הטענות.
בעניין שנדון ב- ע"א 543/59 מדינת ישראל ואח' נ' טובה קיסלוג ואח' (19.6.1960), נקבע ששניים שהתקשרו ביחד בהסכם , והוגשה תביעה כנגד אחד מהם, הנתבע יכול להישמע בטענה שיש לצרף את חברו להסכם.
"... בענין הנ׳׳ל טען הנתבע, כי בחוזה, נשוא התביעה, לא התקשר הוא לבדו, אלא ביחד עם אדם אחר, וביקש רשות לצרף את שותפו - החייב בתור נתבע נוסף. מבוקשו ניתן לו, על- אף התנגדותו של התובע, אשר טען כי אין לו דין ודברים עם אדם אחר זולת הנתבע... . שניים שהתקשרו ביחד (jointly), ורק אחד מהם נתבע לדין, הזכות בידי הנתבע לדרוש שחברו יעמוד בדין יחד עמו: ע״א 31/50 , פד״י , כרך ה, ע׳ 1002 , ב- ע׳ 1012, ... ולבקשתו יורה בית - המשפט על הצירוף, אם יסכים התובע ל כך ואם יתנגד. אך אם הורה על הצירוף, יש בידו גם לכפות על התובע לתבוע את שני החייבים ביחד, שאם לא יעשה כמצוות בית- המשפט, ויעמוד על תביעתו נגד אחד החייבים בלבד, יעמיד בית- המשפט את הדיון בתביעה, ולא יברר אותה".
בעניין שנדון ב- בש"א 4553/01‏ שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי (25.7.2001; פסק ה 4) נקבע ש- "יכול פלוני לעתור לצירופו כבעל-דין נוסף להליך קיים אם הוא בעל-דין "דרוש" בגדר תקנה 24, והוא- אף אם התובע לא העמיד נגדו סעד קונקרטי וכתב-התביעה שהוגש נגדו לא יימחק ...", וסבורני שהדברים יפים גם במקרה הנדון.
לאור האמור לעיל סבורני שהסוכנות הינה בבחינת בעלת דין נדרש לצורך בירור הפלוגתאות העומדות לדיון, ובמיוחד בנוגע לביטול הסכם הפיתוח, ויש מקום לצרפה כנתבעת נוספת, הגם שיש בכך כדי להסיג לאחור במידה מסוימת את בירור התביעה.
התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן, תוך צירוף הסוכנות כנתבעת נוספת, וזאת בתוך 20 יום ממועד מתן החלטה זו, וימציאו את כתב התביעה המתוקן, וההזמנה לדיון, לנתבעים ולסוכנות, כנגד אישורי מסירה כדין.
התובעים ימציאו החלטה זו לסוכנות.
ניתן להגיש כתבי הגנה מתוק נים בתוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן.
הצדדים ישלימו הליכי גילוי ועיון בתוך 30 יום מהמועד שנקבע להגשת כתבי ההגנה.
בקשות בעניין גילוי ועיון יש להגיש עד 15 ימים טרם דיון קדם המשפט.
קובע לדיון קדם משפט ביום 20.12.2015, בשעה 10:00.
דיון ההוכחות שנקבע למועד הנ"ל מבוטל.
דיון קדם המשפט שהיה קבוע ליום 3.11.2015, מבוטל.
אין בפגרת בתי המשפט כדי להאריך את המועדים שנקבעו בהחלטה זו.
למרות התוצאה לא ראיתי לעשות צו להוצאות על המשיבים, בשים לב לאיחור בהגשת הבקשה.
המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.