הדפסה

נסרי נ' המוסד לביטוח לאומי

30 אוקטובר 2014

לפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

המערער
1. סמירה נסרי

-
המשיב
1. המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (שירותים מיוחדים) מיום 1/4/14 (להלן: "הוועדה"), אשר דחתה את ערעורה של המערערת, באופן שנקבע כי המערערת אינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה (להלן: "החלטת הוועדה").

2. המערערת, אלמנה ילידת 1952, סובלת מנכויות רפואיות שונות, ובין השאר, מצב לאחר אירוע מוחי, דכאון וליקוי ראיה. בעטיה של נכותה מקבלת המערערת קצבת נכות.
המערערת היתה זכאית בנוסף גם לקצבת שירותים מיוחדים (להלן: "קצבת שר"מ") וזאת החל מחודש יוני 2009.
בעקבות החלטת הועדה בוטלה זכאותה של המערערת לקצבת שר"מ. על כך נסוב הערעור שלפני.
טענות הצדדים
3. טענות המערערת, בתמצית, הינן כדלקמן:
מחודש יוני 2009 היתה המערערת זכאית לקצבת שר"מ. הועדה קבעה כי המערערת אינה זכאית עוד לקצבת שר"מ. ממועד הועדה הקודמת ועד מועד הועדה הנוכחית נשוא הערעור מצבה של המערערת רק החמיר.
בנוסף, בעלה של המערערת, אשר היווה למערערת משענת, תמך בה וסייע לה הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית, נפטר בחודש דצמבר 2013 או בסמוך לכך.
עקב פטירת הבעל הוחמרו בעיותיה הנפשיות של המערערת. בנוסף, הורע מצבה הכלכלי, שכן הופסקה קצבת השר"מ של בעלה המנוח, עם פטירתו.
החלטת הועדה אינה תואמת את מצבה הרפואי של המערערת ובמיוחד אינה מתיישבת עם מצבה הנפשי.
בהערכת תלות קודמת מיום 20/2/12 (להלן: "הערכת תלות קודמת"), אשר נערכה למערערת בנוכחות בעלה המנוח, נקבע כי המערערת זקוקה לסיוע בהלבשה ובהכנת תנאי רחצה. בהערכת תלות מיום 20/1/14, אשר בעקבותיה ניתנה החלטת הועדה נשוא הערעור דנן (להלן: "הערכת תלות נוכחית"), נקבע כי המערערת זקוקה לסיוע בהלבשה בלבד ואילו ברחצה הינה עצמאית.
הקביעה בנוגע לעצמאות ברחצה הינה בבחינת אבסורד. המערערת איננה מתקלחת בעצמה נוכח נפילות קודמות. רחיצת ידיים ופנים ביד אחת איננה מלמדת על עצמאות ברחצה.
יתרה מזאת, עיון בהערכת תלות קודמת מלמד כי תיאור תלותה של המערערת בענין הרחצה די דומה לתיאור שנכתב בהערכת התלות הנוכחית. למרות זאת, המסקנות שונות בתכלית. בעוד שבהערכת תלות קודמת נקבע כי המערערת זקוקה לסיוע מועט ברחצה, הרי שבהערכת תלות נוכחית נקבע כי היא עצמאית ברחצה. השוני בין המסקנות אינו הגיוני ואינו מוסבר.
החלטת הועדה אינה מנומקת גם בנוגע להחלטתה בדבר עצמאות בבישול. כפי שצויין גם בפרוטוקול בנה של המערערת מגיע בלילות ומבשל. המערערת מחממת את האוכל שהוכן לה במיקרוגל. הדבר אינו מעיד על עצמאות בבישול.
החלטת הועדה אינה מנומקת דיה. לא ברור על מה הסתמכה הועדה עת קבעה כי המערערת אינה זקוקה להשגחה.
נראה כי מסקנות הועדה נקבעו מראש בהתעלם ממצבה של המערערת. על כן, מבוקש להשיב את עניינה של המערערת לועדה בהרכב חדש.

4. טענות המשיב הינן, בין השאר, כדלקמן:
א. ביום 20/4/14 ביקרה אחות בריאות הציבור בבית המערערת, בדקה אותה, שוחחה עימה והתייחסה לכל אחד מהפרמטרים שנקבעו בחוק לענין תלות, לרבות נושא הניידות, ההלבשה, הרחצה, האכילה, ההגיינה האישית וההשגחה.
ב. לענין הרחצה ישנו תיאור מדוייק, הבוחנת מציינת כי נכנסה לחדר הרחצה, פתחה ברז, לקחה סבון, שטפה את יד שמאל ולאור תנועות ידיה וכיפוף לפנים מקובל שמתרחצת בעצמה ולכן נקבע כי היא עצמאית.
ג. לענין השגחה ציינה הבודקת כי המערערת התלוננה על ירידה בזכרון אך ידעה היכן מונחת תעודת הזהות והתרופות, ידעה את המינונים, התמצאה בזמן, הכירה את הנוכחים, מסרה סדר יום והתמצאה בסיטואציה.
ד. המערערת נבדקה גם ע"י הועדה שהתרשמותה היתה זהה להתרשמות אחות בריאות הציבור.
הערכת התלות הקודמת אינה רלבנטית מאחר ויש הערכת תלות מאוחרת יותר, המציינת את מצבה של המערערת לאשורו, כפי שנצפה ואובחן ע"י אחות בריאות הציבור.
ה. לא נפל כל פגם משפטי המאפשר התערבות בית הדין בהחלטת הועדה.

דיון והכרעה
5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין וכן בטענות הצדדים כפי שנטענו בדיון ביום 9/9/14, מצאתי כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט טעמיי.

6. בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן: " החוק") במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו, בין היתר: עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לבטוח לאומי פד"ע לד 213 - 1999).

7. בית הדין רשאי להשתמש בסמכותו ולהתערב בהחלטת ועדה מסוג זה רק במקרים קיצוניים ביותר, הגובלים באי סבירות קיצוני שכמוהו כטעות בחוק (ראו בענין זה, בשינויים המחויביים, דב"ע שמ/01-X318 יצחק עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו' 60).
אחת החובות המוטלות על הועדה לעררים, שהינה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-X318 הנ"ל).
8. בפרוטוקול הועדה נרשמו תלונותיה של המערערת ביחס לכל פרמטר נבדק. בנוסף, הועדה ציינה התרשמותה מהמערערת ביחס לכל אחת מאמות המידה הנבדקות. עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי הקביעה מנומקות דיין ומסקנות הועדה מובהרות, באופן שניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הועדה.
בנוסף, הקביעות ביחס לכל פרמטר ופרמטר מתיישבות עם דוח הערכת תלות, אשר נכתב על בסיס ביקור של אחות בריאות הציבור בבית המערערת ביום 20/1/14.

9. הלבשה
בנושא ההלבשה ציינה המערערת בפני הועדה כי "אני מתלבשת אבל לוקח לי המון זמן". הועדה ציינה כי "קיימות יכולות ללבוש ולפשוט חלק עליון ותחתון אך באיטיות". בשל כך צוין כי המערערת עצמאית.
קביעת הועדה מתיישבת עם תיאור המערערת כפי שנכתב מפיה בפרוטוקול.
אכן, בפרוטוקול הערכת תלות צוין ביחס לפרמטר "הלבשה" כי המערערת זקוקה "לסיוע קל" ונכתבו הדברים הבאים:
לבקשתי פתחה רוכסן של הטרנינג ביד ימין, הוציאה את יד שמאל ולאחר מכן יד ימין. לבשה באותו אופן. פעלה באיטיות. נצפה טווח תנועות של 2 הידיים לאחורי הגב. ממעטת להשתמש ביד שמאל. ניכרת ירידה במוטוריקה עדינה ויכולת אחיזה. חלצה נעל. פרמה את השרוכים ביד ימין, שלפה את הנעל מהרגל. התכופפה והשחילה חזרה. שרכה בעזרת 2 הידיים. ניכר כי מתקשה להפעיל את אצבעות יד שמאל. במהלך הביקור ביוזמתה הרימה מכנס שגלש מטה על ירכיה. מעלה וסידרה על המתניים בכל פעם שקמה מישיבה לעמידה.
העזרה הנדרשת: שריכת שרוכים למרות שהדגימה שריכה, התרשמתי שקיימת מגבלה בתנועת יד שמאל, סגירת חזיה."
יחד עם זאת, בפרק ההתרשמות מהנכה ומגבלותיו צוין בפרוטוקול הערכת התלות כי המערערת "מסתדרת בעצמה בהלבשה".
לכן החלטת הועדה בענין ההלבשה הינה מנומקת דיה ונשענת על התרשמות הועדה, גם מתיאורה של המערערת עצמה. המסקנה הסופית בנוגע לסיוע אליו נדרשת המערערת בהלבשה הינה בשיקול דעתה של הועדה בלבד. הועדה אינה מחויבת בהכרח להגיע למסקנה הזהה לזו הנקבעת בפרוטוקול הערכת התלות.
אף על בסיס התיאור בפרוטוקול הערכת התלות , אשר קבע כי המערערת זקוקה לסיוע קל בהלבשה - לא ניתן לקבוע כי מסקנת הועדה איננה סבירה באופן קיצוני המאפשר התערבות בשיקול דעתה.
10. רחצה
בנוגע לרחצה ציינה המערערת בפני הועדה כי "אין לי שיווי משקל. אני רוחצת פנים. אני מתרחצת אבל בזהירות. אני צריכה השגחה בזמן רחצה". הועדה ציינה ביחס לפרמטר זה כי "קיימות יכולות לרחוץ פנים וידיים וכן רחצת הגוף בישיבה אך זקוקה להשגחה בזמן רחצה". בשל כך נקבע כי המערערת "זקוקה לסיוע מועט" ברחצה.
בדוח הערכת תלות צוין כי המערערת עצמאית ומתרחצת ללא עזרה. בפרק "סדר היום של הנכה" צו ין מפי המערערת כי היא מתרחצת בעצמה. עוד צו ינו בפרוטוקול הערכת תלות הדברים הבאים:
"ניגשה לחדר הרחצה, פתחה ברז, לקחה סבון נוזלי ביד ימין ושטפה גם את יד שמאל, סגרה ברז וניגבה. ניכרת כי אין תנועה מלאה של אצבעות יד שמאל. לאור תנועות ידיה והכיפוף לפנים מקובל עלי שמתרחצת בעצמה".
ביחס לפרמטר זה צוין בפרוטוקול (עמוד 2 תחת הכותרת "הערות"):
"הנבדקת טענה שמתרחצת בישיבה על מושב האמבטיה. לשאלתי היכן הוא ענתה שנמצא למטה בחצר ושהבן מעלה אותו למעלה כשהיא מתרחצת".
לאור החלטת הועדה כי המערערת זקוקה לסיוע קל ברחצה, ובשים לב לכך כי לועדה שיקול הדעת הסופי בענין הנתון למומחיות, לא נפל בה פגם משפטי.

11. אכילה
בנוגע לאכילה ציינה המערערת "אוכלת ושותה בעצמי. הבן מכין לי לאכול, אני לא מבשלת". הועדה ציינה כי המערערת "אוכלת ושותה בעצמה. קיימות יכולות לחמם ולהגיש מזון". משכך נקבע כי המערער "עצמאית" בפרמטר זה.
בדוח הערכת תלות צוינו דברים דומים וכן המסקנה הינה זהה.
המערערת טענה בכתב הערעור כי אינה עצמאית בבישול, אלא שלא נבדקה מסוגלת המערערת לבשל, אלא מסוגלותה לאכול ולשתות בעצמה וכן לחמם את המזון. בדוח הערכת תלות אף מצוינים הפרמטרים הנבדקים: אכילה בכף, אכילת מוצקים, שתיה מכוס, חימום והגשת האוכל. בכל אלה עמדה המערערת, הן בהתאם למצוין בדוח הערכת תלות והן בהתאם למצו ין בפרוטוקול הועדה.
בשולי ענין זה יצוין כי בדוח הערכת תלות נרשם מפי המערערת:
" מכינה כוס תה וסנדוויץ עם גבינה ולוקחת תרופות... ארוחת צהריים אוכלת רק מאוחר, מבשלת ביצה וטונה או שהבן מכין לה והיא מחממת".
בהתחשב בכלל המסמכים המונחים בפני בית הדין נראה כי מסקנת הועדה ביחס לפרמטר האכילה הינה סבירה ולא ניתן לומר שנפל בה פגם משפטי .
12. השגחה
ביחס להשגחה ציינה הועדה כי המערערת "לא זקוקה להשגחה. אינה יוזמת פעולות המסכנות את עצמה או את הסביבה כאשר נשארת לבדה".
בדוח הערכת תלות צוין כי בפועל אין השגחה על המערערת, כי נמצאים עימה בכל שעות היממה כלתה ובניה לסירוגין וכי נשארת לבדה "בשעות משתנות". כמו כן צו ינו הדברים הבאים:
"במהלך הביקור התלוננה על ירידה בזיכרון, אך ידעה היכן מונחת ת.ז., התרופות שהביאה ממדיח כלים, ידעה מינון והתוויה, התמצאה בזמן, הכירה את הנוכחים, מסרה סדר יום, התמצאה בסיטואציה...רגועה, שיתפה פעולה, עצובה על מות בעלה."
בפרק "החלטת רופא המוסד" ביחס להערכת התלות צוין כי ממצאי האחות תואמים את הממצאים הרפואיים וכי המערערת אינה מסכנת את עצמה או אחרים כאשר נשארת לבדה.
בהתחשב באלה הרי שביחס לנושא ההשגחה לא פנל כל פגם בהחלטת הועדה.
נראה כי מסקנות הועדה מנומקות וניתנו על בסיס הערכת מצבה של המערערת ביחס לכל אחד מהפרמטרים. המסקנות הינן סבירות ומתיישבות עם תלונותיה של המערערת כפי שנרשמו בפרוטוקול. לא ניתן לומר כי החלטת הועדה לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובולט המאפשר התערבות בית הדין במסקנתה.
זאת ועוד, מרבית מסקנות הועדה עולות בקנה אחד גם עם הערכת התלות אשר בוצעה למערערת בביתה ע"י אחות בריאות הציבור, ביום 20/1/14.
טענות המערערת ביחס להרעה שחלה במצבה הינן טענות היוצאות כנגד שיקול דעתה המקצועית של הועדה, המסור לוועדה ולה בלבד.
ביחס לטענה בנוגע לכך שהועדה לא נימקה את השוני בין ממצאיה לבין ממצאי ועדה קודמת וכן את השוני בין הערכת התלות הקודמת להערכת התלות הנוכחית, הרי שמשהחלטת הועדה מנומקת כדבעי ונשענת על בסיס הערכת המערערת במועד המסויים, תוך קבלת מידע עדכני מדוח הערכת תלות נוכחי, אין כל הכרח לנמק את השוני בין המסקנות השונות.
בנוסף, בהתאם להלכה הפסוקה בית הדין הארצי פסק ביחס לשינויים בתפקוד נכה בין בדיקות שונות, כי תפקודם של נכים משתנה עם הזמן (ר' בשינויים המחוייבים, דב"ע (ארצי) 0-412/97 המוסד לביטוח לאומי נ גד תיתי נדאל , כפי שאוזכר גם בב"ל (אזורי נצרת) 1605/05 קטינה ע"י אמה חנה בן חיון נגד המוסד לביטוח לאומי (22/8/05)
נוכח כל אלה מצאתי כי לא נפלה בהחלטת הועדה כל טעות משפטית, בוודאי לא טעות משפטית בולטת היורדת לשורשו של ענין. משכך אין מקום להתערבות בית הדין ולקבלת הערעור.
סוף דבר – הערעור נדחה

בהתאם למקובל בהליכים מסוג זה שעניינו זכות מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ה, (30 אוקטובר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .