הדפסה

מ. היכלי זינו 2003 בע"מ נ' מימון

בפני
כבוד ה שופט משה הולצמן

המבקש:
הנתבע

ארז מימון ת.ז. XXXXXX479
ע"י ב"כ עוה"ד ליאור שבי

נגד

המשיבה:
התובעת

מ. היכלי זינו 2003 בע"מ ח.פ. 513380816
ע"י ב"כ עוה"ד אלדד אופק

החלטה
עסקינן בתובענה לביצוע שטר (שיק) בסכום נקוב בסך של 23,100 ₪, שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בדימונה ביום 19.7.2011.
המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, וכן את ההתנגדות גופה.
ביום 20.5.2015 נערך פניי דיון בבקשות להארכת המועד ולמתן רשות להגן, ונשמעו סיכומים בעל פה.
יש להידרש תחילה לבקשה להארכת המועד להגשת הבקשה למתן רשות להגן.
המבקש טען שהבקשה להארכת המועד הוגשה מטעמי זהירות בלבד, מכיוון שהאזהרה לגבי פתיחת תיק ההוצאה הרלבנטי נמסרה לאמו המתגוררת באילת, בעוד שהמבקש לא התגורר באותו הזמן בארץ, ומרכז חייו באותה תקופה, ובמשך כשש שנים, היה בארה"ב .
עוד נטען שטרם מעברו של המבקש לארה"ב התגורר בכפר סבא ולא עם אמו באילת.
המבקש טען שמכיוון שהאזהרה מעולם לא הומצאה לו, הרי שטרם החל מניין התקופה להגשת הבקשה למתן רשות להגן.
המשיבה, באמצעות בא כוחה, טענה שיש ליחס למבקש את כלל הידיעה לגבי קיומו של החוב הנטען, ואת נקיטת הליכי ההוצאה לפועל, ולכן יש לראותו כמי שהאזהרה הומצאה לו כדין, ומכל מקום, המבקש לא העלה טעם של ממש שיש בו כדי להצדיק את האיחור בהגשת הבקשה למתן רשות להגן לאחר שחזר לארץ משהותו בארה"ב, או לאחר ששכר את שירותיו של עורך דין לצורך טיפול בעניין הנדון.
לא מצאתי שהמבקש נסתר בחקירתו הנגדית לגבי גרסתו שלפי לא התגורר בארץ במועד המצאת האזהרה, ולכן ראיתי לנכון לקבלה.
יוצא אפוא שהאזהרה שהוצאה בתיק ההוצאה לפועל לא נמסרה למבקש.
עם זאת, מתצהירו ועדותו של המבקש בחקירתו הנגדית עולה בבירור שידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל עוד כאשר התגורר בארה"ב, וזאת לפחות כחצי שנה טרם חזרתו לארץ.
יש אפוא לבחון האם לאור ידיעתו בפועל של המבקש לגבי קיומו של תיק ההוצאה לפועל, יש להחזיקו כמי שהאזהרה נמסרה לו כדין, ולמנות את מניין הימים לצורך הגשת ההתנגדות לביצוע שטר, ממועד ידיעתו, כחצי שנה לפני חזרתו לארץ (ביוני 2014), וכשנה טרם הגשת ההתנגדות (ביום 16.12.2014), או שמא יש לקבל את טענתו שבהעדר המצאת האזהרה טרם החל מניין הימים להגשת ההתנגדות.
בפסיקת בתי המשפט נפסק לא אחת כי גם במקום שבו החייב ידע על נקיטת הליכי ההוצאה לפועל, אך לא הומצאה לו האזהרה כדין, יש מקום להעדיף את כלל ההמצאה על פני כלל הידיעה.
ראו- ע"א (עליון) 5120/90 כהן נ' מנהל מע"מ, נתניה. 23.7.1996. פסקה 4; רע"א (עליון) 2793/01 לאופר נ' גבאי. 13.11.2001. בש"א (מחוזי ת"א) 9650/02 כאמל כבישי פז היוגב נ' פז חברת הנפט בע"מ . 23.5.2002.
יש לציין כי במשך הזמן חל ריכוך מסוים בהלכה הנ"ל, ונקבע כי למרות שיש להעדיף את כלל ההמצאה על פני כלל הידיעה לגבי הליכי הוצאה לפועל, הרי שבמקרים חריג ים ניתן להסתמך על כלל הידיעה.
ראו- רע"א (עליון) 10860/05 איטה דונר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ . 26.6.2007. פסקה 18; רע"א (עליון) 1415/04 יוסף סרביאן נ' ניסן סרביאן . 17.10.2004. פסקאות 6-7; בש"א (עליון) 1788/06 רונית קלינגר נ' שלמה זקס . 13.11.2007. פסקאות 7-11 .
במקרה הנדון המבקש הצהיר שידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל, לאחר שנודע לו באמצעות הקונסוליה בארה"ב שק יימת כנגדו הגבלה על חידוש הדרכון שמקורה בתיק זה. המבקש שוחח בטלפון עם מנהל המשיבה לצורך גיבוש הסדר פשרה, למרות שהמבקש מכחיש את חוב הנטען כנגדו, וזאת מכיוון שביקש לבטל את ההגבלה על הדרכון, אלא שעניין הפשרה לא יצא אל הפועל. בסופו של דבר המבקש פנה מארה"ב לביטול ההגבלה על הדרכון וכב' רשם ההוצאה לפועל נעתר לבקשתו "... בסופו של יום נאלצתי לפנות בעצמי ומארה"ב לביטול ההגבלה על דרכוני לצורך חזרתי ארצה, תוך שכב' הרשם נעתר לבקשתי" (סעיף 16 לתצהירו).
המבקש העיד בחקירתו הנגדית שלפחות שישה חודשים טרם הגעתו לארץ ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל, ובינו לבין מנהל המשיבה התנהל משא ומתן לצורך הסדר פשרה וסגירתו.
"ש: האם חצי שנה בטרם הגעתך לארץ ידעת על תיק ההוצל"פ לכל הפחות? ת: כן. ש: מה עשית לאחר שנודע לך? ת: יצרתי קשר עם מיכאל, ניסינו להגיע לפשרה, לכל אורך הדרך הוא ביקש את הכסף ואם אשלם יסגור את תיק ההוצל"פ. הגענו לארץ ב-06/14" (ע' 1 סייפה, ע' 2 רישה).
יוצא אפוא, שהמבקש ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל, וניהל משא ומתן עם מנהל המשיבה בניסיון לגבש הסדר פשרה לצורך סיום המחלוקת וסגירת תיק ההוצאה לפועל.
זאת ועוד. המבקש פעל במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בעת שהתגורר בארה"ב, והגיש בקשה לביטול ההגבלה שהוטלה על דרכונו, וכב' רשם ההוצאה לפועל נעתר לבקשתו וביטל את ההגבלה, כך כעולה מהצהרתו.
מכאן, שהמידע הקונקרטי לגבי הפרטים הנוגעים לתיק ההוצאה לפועל היה ברשות המבקש כשנה לפחות טרם הגשת ההתנגדות לביצוע שטר.
בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהמבקש פעל במסגרת תיק ההוצאה לפועל הרלבנטי בעת שהותו בארה"ב, אני סבור שיש מקום להחיל עליו את כלל הידיעה לגבי קיומו של תיק ההוצאה לפועל, כאשר המועד הקובע לידיעתו, על פי הנתונים שפניי, הינו בתחילת שנת 2014.
לאור האמור לעיל יש לבחון האם המבקש העלה טעם מיוחד לצורך הארכת המועד, כמתבקש בדין (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984).
המבקש העיד בחקירתו הנגדית באשר למועד הגשת ההתנגדות לביצוע שטר, כי הגיע לארץ ביוני 2014, "יולי אוגוסט, בית המשפט היה סגור, היתה מלחמה. חגים, צמצם את כל זה, כמעט ולא נשאר זמן. הגעתי לארץ עם כל המשפחה, לא היה לי חשבון בנק ולא רישיון ולא שום דבר", וכן העיד שהיה צריך להתאקלם בארץ , וכי פנה לראשונה לעורך דין מיד בסיום חגי תשרי (ע' 2, אמצע).
לא מצאתי שהמבקש העלה טעם של ממש לגבי האיחור בהגשת ההתנגדות לביצוע שטר, מה גם שבעת שהותו בארה"ב הגיש בקשה לתיק ההוצאה לפועל לצורך ביטול ההגבלה על דרכונו, ולא ברור מה מנע ממנו מלהגיש את ההתנגדות בתוך המועד שנקבע לכך בדין לאחר שנודע לו על תיק ההוצאה לפועל.
באשר לטעם המיוחד הנדרש לצורך הארכת מועד שנקבע בחיקוק נקבע- "הלכה היא כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק את הארכת המועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996))" (ראו- רע"א 10436/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים בע"מ; 28.4.2008).
עם זאת, במשך הזמן חל ריכוך מסוים בעמדת ההלכה הפסוקה באשר למבחנים שעל בית המשפט לבחון לצורך הכרה בטעם מיוחד כדי להאריך מועד שנקבע בחיקוק , ונקבע שיש מקום לבחון את כלל נסיבות העניין, ובכלל זה- "... האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו". יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין" (ראו- בש"א (עליון) 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן. 23.8.2006; וכן ראו- ע"א (עליון) 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים . 29.1.2002; בש"א (עליון) 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל- רשות המיסים . 14.3.2011).
בפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא ביטוי לגישה שלפיה ניתן להאריך מועד שנקבע בחיקוק, ובכלל זה לצורך הגשת התנגדות לתובענות שהוגשו בלשכת ההוצאה לפועל, לאור עוצמת טענות ההגנה.
(ראו- רע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה; ע"א (מחוזי ב"ש) 1068/99 רחל היבש נ' בני גבעתי; ע"א (מחוזי חיפה) 4516/07 מחאמיד מוחמד נ' אמטל שירותי מטען בינלאומיים בע"מ; בר"ע (ת"א) 2444/04 כיי ברוס בע"מ; (חי') 24366-09-09 אנדריי וסקין נ' בנק ירושלים בע"מ).
יש לבחון האם המבקש העלה טענות הגנה לגופו של עניין שיש בהן כדי להוות טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הבקשה למתן רשות להגן, כמו גם לצורך מתן רשות להגן.
המבקש טען בתצהירו שבין הצדדים הוסכם על הקמת מיזם עסקי, לצורך הקמת מהדורת מגזין והפצתו בבאר שבע, והמשיבה נטלה על עצמה את מימון הפעילות של מערכת המגזין, ובכלל זה את הפעילות של המבקש ואדם נוסף בשם גיא. השיק הנדון נמסר לביטחון בלבד כדי להבטיח את עמידתם של המבקש וגיא ביעדי המיזם העסקי. בסמוך לכריתת ההסכם הודיע מנהל המשיבה על ביטולו, והמיזם המשותף לא יצא כלל לדרך. המבקש ביקש לקבל את השיק אלא שזה לא הושב לו.
עוד נטען שהמילים "לביטחון בלבד" נמחקו מהשיק, והושלמו עליו פרטים מהותיים, כמו תאריך הפירעון.
לא מצאתי שהמבקש נסתר בחקירתו הנגדית על גרסת ההגנה שהעלה בתצהירו, והגם שטענתו שלפיה נמחקו מהשיק המילים "לביטחון בלבד" אינה נתמכת על פני הדברים בתצלום השיק שהוצג בפניי, הרי שלא ניתן לומר שגרסתו בכללותה, ובמיוחד וככל שהדברים נוגעים לעסקת היסוד בין הצדדים, התבררה כגרסת בדים.
מושכלות יסוד הן כי בשלב זה של בירור ההתנגדות ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, ואפילו אם הגנתו דחוקה היא, יש מקום ליתן לו רשות להגן, אין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו, או האם יש אמת בטענותיו, ואין להידרש לשאלת מהימנותו של הנתבע. בשלב זה יכול הנתבע להסתמך על עדות שמיעה, ולהעלות טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לעומת זאת אם מתברר עוד בשלב ההתנגדות כי הגנתו של הנתבע הינה בגדר "הגנת בדים" ואין אמת בטענות ההגנה שהעלה הנתבע הרי שבקשתו למתן רשות להגן תידחה.
כל שבית המשפט צריך לשאול את עצמו בשלב זה של ההליך המשפטי הוא האם בפי הנתבע טענה שאם תתברר לגופו של עניין במסגרת ההליך המשפטי יש בה כדי להעמיד לנתבע הגנה ראויה מפני התביעה.
ראו- ע"א 544/81, מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פסקה 7; ע"א 3374/05, אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פסקה 6; ע"א 9654/02, חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 6; ע"א (מחוזי חיפה) 3272/06, ששוני משה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (דעת הרוב).
יש מקום בנסיבות העניין, לאור טענות ההגנה שהעלה המבקש, ובשים לב לכך שהמדובר ביחסים בין צדדים קרובים לעסקת היסוד (ולעניין זה ראו- דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי. 3.12.1998), ליתן למבקש רשות להגן.
מעבר לכך, טענות ההגנה שהעלה המבקש מהוות טעם של ממש להארכת המועד להגשת הבקשה למתן רשות להגן.
עם זאת, במסגרת איזון האינטרסים הנוגדים בין הצדדים, על פי ההלכות הנוהגות (כפי שפורטו בסעיף 16 להחלטה), בשים לב למחדלו של המבקש בהגשת ההתנגדות לביצוע שטר באיחור ניכר, מחד גיסא, ומכיוון שיש מקום ליתן לו את יומו בבית המשפט לאור טענות ההגנה שהעלה, כך לפחות במובן הלכאורי, מאידך גיסא , אני סבור שיש מקום להתנות את מתן הרשות להגן בהפקדת כספים על ידי המבקש בקופת בית המשפט, לצורך הבטחת פירעון חלק מהחוב הנטען, והוצאותיה של המשיבה, ככל שבסופו של יום התובענה השטרית תתקבל.
המבקש יפקיד סכום של 8,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 15.7.2015 (כולל).
ככל שהסכום הנ"ל יופקד בקופת בית המשפט במלואו ובמועד שנקבע יראו את המבקש כמי שקיבל רשות להגן.
ככל שהסכום הנ"ל לא יופקד כאמור לעיל, תידחה ההתנגדות תוך חיוב המבקש בהוצאות ההליך בבית המשפט.
קובע לתז"פ ביום 16.7.2015.
המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ה, 02 יוני 2015, בהעדר הצדדים.