הדפסה

מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' גיגי

בעניין:
מדינת ישראל
באמצעות עו"ד ברסאנו מפמ"ד

המאשימה

נ ג ד

בנימין גיגי
באמצעות עו"ד וייסגרבר

הנאשם

הכרעת דין

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות כדלקמן:

אישום ראשון
ארגון משחקים אסורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), (עבירות רבות), והחזקה וניהול מקום משחקים אסורים, לפי סעיף 228 רישא לחוק.
על פי עובדות האישום הראשון, במהלך השנים 2004-2009, החזיק הנאשם וניהל, מועדון הימורים בשם "ביליארד סנטר" במרכז רזין באילת (להלן: "המועדון"). במקום התנהלו משחקים אסורים, בהם עשויים היו המשתתפים לזכות בכסף לפי תוצאות המשחקים, התלויות בגורל. לצורך ניהול המועדון, החזיק הנאשם במכונות הימורים וציוד נוסף, וכן העסיק עובדים אשר הפעילו באופן שוטף את המועדון. באותה תקופה ערכה המשטרה פשיטות במועדון, והוציאה צווי סגירה, אולם הנאשם, פתח מחדש את המועדון.

אישום שני
מרמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה התשכ"ג-1963 (להלן: "פקודת מס הכנסה")(X6), מרמה ותחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף התשל"ה-1975 (להלן: "חוק מע"מ")(עבירות רבות), אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה ולפי סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, אי הוצאת חשבוניות מס, לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ, אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, אי ניכוי מס במקור, לפי סעיף 218 לפקודה (עבירות רבות).
על פי עובדות האישום השני, כתוצאה מניהול המועדון, הפיק הנאשם הכנסות מהרווחים, בסכום שאינו ידוע במדויק, אולם לא פחות מ- 3,000,000 ₪. הנאשם לא ניהל ספרים עד ראשית שנת 2009, ולא דיווח על הכנסותיו. רק לאחר דרישת מס הכנסה הגיש הנאשם דו"חות לשנים 2004-2007. בדו"ח דיווח הנאשם על המועדון, כעסק בתחום האמנות הדרמה והשירה. הנאשם דווח על הכנסות נמוכות משמעותית מהכנסותיו בפועל, על מנת להתחמק מתשלומי מס.

אישום שלישי
הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן : "חוק איסור הלבנת הון")(עבירות רבות).
על פי עובדות האישום השלישי, במהלך התקופה הרלוונטית, התנהלו במועדון משחקי הימורים בסכומים שאינם ידועים במדויק למאשימה, והניבו רווחים לנאשם. הנאשם ביצע את הפעולות הבאות, על מנת להסוות או להסתיר את מחזור הכסף:
צבר יתרת זכות של 160,000 ₪ בחברת אור 87 אופיר שי (1991) בע"מ, (להלן: "חברת אור"), העוסקת בשיווק כלי עבודה ובניין. הנאשם מסר לחברת אור שיקים שהתקבלו מהמהמרים במועדון, כך שמעיון בחשבון הבנק של החברה, נדמה היה שהם ביצעו את הרכישות. באופן זה, נוצרה לנאשם יתרת זכות בחברת אור, בה עשה שימוש.
הפקיד שיקים ומזומן שהפיק מהימורים במועדון, בחשבון הבנק של חברתו מתילדה ברכה, כך שלא ניתן יהיה לדעת כי מדובר בכספי הימורים של הנאשם.
ערבב בין ההכנסות שהפיק מהימורים, שולחנות הסנוקר ומכירת המשקאות.
שילם לעובדיו במזומן, ולא ניהל רישומים משקפים או חשבונות בנק על שם מועדון ההימורים.

אישום רביעי
הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון (X2), והדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק (X2).
על פי עובדות האישום הרביעי, במהלך התקופה בה ניהל הנאשם את המועדון, הפעיל "איש קש" בשם רפאל בן שלוש (להלן: "בן שלוש"), שתפקידו היה להסתיר ולהסוות את מקורו של הרכוש האסור שצבר הנאשם. הוא אף הנחה את רפאל ועובדיו, חצי שנה טרם פשיטת המשטרה, והורה להם למסור הודעות שקר, לפיהן, רפאל הוא מנהל המועדון. בתאריך 24.03.07 טען רפאל טענות שקריות, לפיהן הוא הבעלים של המועדון, כי המועדון בבעלותו מזה שנתיים, והוא קיבל אותו בשנית חודשיים לפני הגשת כתב האישום.

אישום חמישי
שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק.
על פי עובדות האישום החמישי, בתאריך 16.1.08, בעת חיפוש שערכה המשטרה במועדון, תפסה מוחות של מכונות מזל שהיו במקום. לאחר רישום וסימון המוחות, לקח אותם הנאשם והעלימם. בתאריך 24.3.08 הגיש הנאשם בקשה להחזרת תפוס, למרות שידע כי התפוסים נותרו בחזקתו, ומעולם לא הגיעו לידי המשטרה.

תשובת הנאשם לכתב האישום
הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום.
לטענתו, ניהל עסק למשחקי סנוקר בלבד, בשם "ביליארד סנטר" במרכז רזין באילת (להלן: "המועדון"). במועדון לא התנהלו משחקים אסורים. המועדון נוהל על פי רישיון עסק, ולכן, הרווחים ממנו נצברו כדין. במועדון הועסקו עובדים, לצורך הפעלת משחקי הסנוקר. הנאשם טען כי אינו מכיר את שלום קדוש ופרי פאן (שנטען בכתב האישום כי עבדו במועדון), והעסיק רק את איגור לנדרמן בניהול המועדון.
עוד טען, כי הציוד שהוחרם בפשיטות המשטרה על עסקו, במהלך השנים 2008-2009 אינו משמש להימורים. פעם אחת הוצא צו סגירה נגד העסק, ובתום צו הסגירה, מכר אותו לאחר.
הנאשם כפר בסכומי הרווחים שנטענו בכתב האישום, וכפר בביצוע כל עבירה על חוקי המס או על חוק איסור הלבנת הון. לטענתו, שגה בניהול הכנסות המועדון, בכך שלא ניהל ספרים, אך הסדיר הדיווחים אל מול רשויות החוק כשנדרש לכך, ודיווח על הכנסותיו האמיתיות.
לטענתו, לא הסתיר במכוון, ולא נמנע מלדווח לרשויות בכוונה תחילה, אלא נוכח מצבו הנפשי התרשל בדיווחים.
הנאשם כפר בביצוע פעולות להסוות כספים שהתקבלו מהימורים. כפר בכך שהעביר לחברת אור שיקים שקיבל כרווחי הימורים, כפר בכך שהעביר כספים שהתקבלו מהימורים לחשבון הבנק של מתילדה ברכה, וטען כי אינה הידועה בציבור שלו, ואם הפקיד בחשבונה כספים, אלה התקבלו בידיו מרווחים שהופקו כדין, ומקורם כשר.
הנאשם כפר בכך ששילם משכורות מכספי הימורים, או כי נמנע מלנהל רישומים המשקפים את היקף המחזור, ואם התרשל, עשה זו בהיסח הדעת וללא כוונה.
אשר לחשבון הבנק, הוא לא נמנע מלנהל חשבון בכוונה לרמות, אלא מהטעם שחשבונו עוקל.
הנאשם כפר בכך שהפעיל איש קש, וטען כי מכר באמת את העסק לרפאל בן שלוש, ולא הנחה אותו לומר דבר שקר.
הנאשם כפר בהעלמת המוחות, וטען כי השוטרים לא תפסו כלל מוחות של מכונות מזל.

כן העלה הנאשם טענת הגנה מן הצדק, לפיה הזיקה המדינה לראיות, בכך שאחסנה את מכונות המזל התפוסות, בתנאים לא הולמים. המכונות התקלקלו, ולא ניתן היה להפעילן, על מנת לערוך בדיקה מטעם ההגנה.

על כן נשמעו ההוכחות בתיק.

מטעם התביעה העידו מהמרים, ששיקים שמסרו נתפסו בחברת אור, מהמרים, שנתפסו בפשיטות שערכה המשטרה במועדון, עובדי המועדון, חוקרי משטרה, מומחים למחשבים ומכונות מזל, ופקיד שומה.

מטעם ההגנה העידו, מלבד הנאשם, גם מומחה למכונות ותוכנה ויועץ מס.

בנוסף, הוגשו בהסכמה הודעות של עדים אשר מסרו שיקים לחברת אור, שלא באמצעות הנאשם, ושל אנשי משטרה אשר היו מעורבים בחקירת הפרשה.

ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון
אין חולק כי בשנים הרלוונטיות לכתב האישום, החזיק הנאשם וניהל מועדון ביליארד, במרכז רזין באילת. השאלות שבמחלוקת הן:
האם התנהלו במועדון הימורים לא חוקיים באמצעות מכונות מזל?
אם כן, לאורך איזו תקופה?
האם הנאשם דיווח על הכנסות המועדון?
מה היה היקף הכנסות המועדון מהימורים?
האם הנאשם הלבין את כספי רווחי ההימורים, בדרכים המפורטות בכתב האישום?
האם גנב את מוחות המכונות בעת החיפוש שנערך אצלו על ידי המשטרה?
האם הפעיל הנאשם איש קש לניהול המועדון?
האם היה הנאשם מודיע משטרתי, והאם קיבל אישור מהמשטרה להפעיל את מועדון ההימורים תמורת זאת?

בטרם הדיון, ולצורך השלמת התמונה, אציין, כי החקירה בתיק זה נוהלה במקביל לשתי חקירות נוספות, אשר חלק מחומרי החקירה שלהן, הוגש במסגרת פרשת ההוכחות.
האחת, חקירת חשד למעילה בכספי חברת אור, על ידי המנכ"ל ומנהלת החשבונות. חקירה זו הסתיימה ללא ממצא מפליל כנגד החשודים. עם זאת, בבדיקת כרטיסי החשבון של לקוחות החברה, עלה, כי כרטיסו האישי של הנאשם בחברה, עומד ביתרת זכות, שהגיעה גם ל-160,000 ₪. בדיקת התקבולים שנמסרו על ידי הנאשם, העלתה מספר רב של שיקים שנמשכו על ידי אחרים, אשר חלקם, כך עלה מהחקירה, נמסרו לנאשם, עבור חובות הימורים במועדון.
חקירה שניה, היא חקירה בחשד לעבירות שחיתות שביצע שוטר בשם ארז טלקר. במסגרת חקירה זו נחקר גם הנאשם, והודה כי שילם לטלקר שוחד, עבור מידע מוקדם אודות פשיטות על המועדון, ועבור מניעת פשיטות. בהקשר זה אפנה גם לטענת הנאשם, לפיה היה מודיע משטרתי, ובעבור זאת, אישרה לו המשטרה להפעיל את מועדון ההימורים בתקופות שונות.

1. האם התנהלו במקום הימורים לא חוקיים באמצעות מכונות מזל
בתשובתו לכתב האישום, כפר הנאשם מכל וכל, בכך שהחזיק מכונות הימורים, או ניהל הימורים לא חוקיים במועדון. בפועל, הנאשם הודה בעובדה זו פעמים רבות, הן בחקירותיו במשטרה, והם בעדותו בבית המשפט.
ראה למשל דברים שאמר בחקירתו הנגדית מיום 6.5.12:
"ש. היו פה מספר עדים שהעידו שהיו אצלך במקום, הימרו אצלך במקום ושילמו. היו?
ת: יכול להיות שכן
ש: יש להם איזה אינטרס לשקר.
ת: יכול להיות שכן. אמרתי לך שהיתה לי תקופה לסירוגין שהייתי עובד ותקופה שלא...
ש: בשנת 2008 לא היו הימורים?
ת: לסירוגין, אני לא זוכר מתי בדיוק היה, בתקופה של הונאה דרום לא היה הימורים.
ש: מה זה תקופה של הונאה דרום, אני מבין שעד שהם התחילו היו הימורים?
ת: אני אומר לך לסירוגין. אני חוזר על זה כל הזמן". (עמ' 152-153 לפרוטוקול) .

גם בחקירותיו במשטרה הודה הנאשם כי החזיק במקום מכונות המשמשות למשחקי מזל (הגם שלעיתים טען, כי שימשו לשעשוע בלבד). ראה דברים שאמר בהודעתו מיום 26.6.07 (ת/39):
"ש: איך ניתן לשחק במכונות?
ת: בא בן אדם, מבקש נקודות שאשים לו, אני שם לו נקודות עם מפתח. וזה כל. אם הוא רוצה קפה ושתיה קרה הוא משלם. על הנקודות אין תשלום...
ש: במה תלויה הזכייה שלו?
ת: צריך להביא במסך משהו, ג'וקרים, אני יודע מה.
ש: ואיך קורה שיש ג'וקרים או אין?
ת: זה המכונה, לא אני. זה יכול לבוא תוך כדי משחק.
ש: האם לשחקן או לך יש השפעה להגעת הג'וקרים?
ת: לא...
ש: במה זה תלוי אם יזכה ואם לא?
ת: אני לא יודע מה המכונה רוצה לתת לו. זה לא תלוי לא בי ולא בו."

בחקירתו מיום 8.1.08 (ת/26), לאחר שנערכה פשיטה בעסקו, אומר הנאשם את הדברים הבאים:
"ש: במקום ישנה מכונה אחת אשר פעלה, תגובתך?
ת: בפוקס עבדה.
ש: במקום ישנן מכונות נוספות בחדר, אשר בחיפושים קודמים המכונות היו פועלות ומדובר במכונות הימורים, מדוע המכונות לא דולקות עכשיו?
ת: מאז שעשיתם לי פשיטה אני לא עובד מחשבים וכיביתי אותן שלא יעבדו".

בהודעה מיום 25.10.07 (ת/20):
ש: אני מציג לך צרור מפתחות שנתפס אצלך ברכב, של מה המפתחות האלו?
ת: של מכונות האינטרנט בעסק שלי. יש לי אינטרנט 25 ש"ח לשעה גלישה, המכונות זה להימור".

בהודעה מיום 16.1.08 (ת/27), אשר נגבתה לאחר פשיטה של יחידת הונאה על המועדון, ותפיסת שלוש מכונות, הוטח בנאשם כי מדובר במכונות המשמשות להימורים. הנאשם הודה כי מדובר במכונות מזל, אולם השחקנים אינם משחקים בהם בכסף (שורת 23 ואילך). ראה דברים דומים בהודעתו מיום 8.1.08 (ת/26).

בהודעתו מיום 7.8.08 (ת/45), עת נחקר הנאשם אודות שוחד שנתן לשוטר ארז טלקר, הוא מספר כי שילם לטלקר כספים, ובתמורה הודיע לו טלקר על פשיטות מתוכננות בעסק שלו:
"היה לי מקום הימורים אחד כל הזמן רק ברזין...
"ש: בתקופה הזאת הרגשת שינוי ביחס המשטרה מבחינת פשיטות?
ת: בטח, לא ראיתי פשיטות. היה "דמים" עם הודעות מוקדמות של ארז, ואז הייתי מפנה חלק משאיר שניים שלוש חתיכות בשביל המשטרה. אז הייתי נחקר חותם ויתור על הציוד ולא היה לי תיק...".
ובהמשך:
"שאלה: מה התמורה שנתן לך ארז טלקר לכספים שהעברת לו?
תשובה: מידעים של פשיטות על מכונות משחק. אני הייתי צריך את המידע הזה כי היו לי מכונות משחק ורציתי שלא יתפסו אותם רציתי לעבוד בשקט..."
הנאשם מתייחס בהודעה זו לתקופה של חמש שנים לפני מסירת ההודעה, ועד 12/07. בהודעתו מיום 7.11.07 (ת/19), אומר הנאשם, כי מדובר במשחק הפירמידה והוא תלוי רק במזל.

הנה כי כן, הנאשם בעצמו מודה פעמים רבות, כי החזיק בעסקו מכונות הימורים, וכי במקום התנהלו הימורים לאורך תקופה של שנים.

לכך מצטרפות עדויות עדי התביעה כדלקמן:
העד עופר תם, מומחה משטרתי למכונות משחק, הגיש חוות דעת ביחס למכונות שנתפסו במועדון בפשיטות מתאריכים 7.11.07 ו-26.11.07 (ת/68 ו-ת/69). בחוות דעתו קבע, כי מדובר במכונת הימורים.
"היא מאופיינת במחזור משחק בן שניות בודדות ובאינטראקציה מועטת עם המשחק. אין במשחק עניין או אתגר כשלעצמו כשהוא מנותק מן האפשרות לזכות דרכו בפרסים. אין ידיעת כללי משחק הפוקר מבטיחה יתרון למשחק. שחרור הזכיות מתבצע על סמך הגרלה ובלא תלות בהחלטות המשחק. מכונת הפוקר היא מכונה המתוכננת ומיוצרת למטרת הימורים".
ע.ת 30 שלום קדוש עבד במועדון בין השנים 2003 - 2007. בהודעתו במשטרה מיום 5.12.07 (ת/74), ציין, כי במועדון, חוץ משולחנות ביליארד, גם שבע מכונות הימורים. הלקוח משלם עבור נקודות, העובד מטעין את המכונה בנקודות לפי התשלום, והשחקן משחק, תוך שהוא בוחר את המשחק, ואת סכום ההימור בכל סיבוב. לדבריו מדובר במשחקי מזל בלבד, ללא צורך במיומנות.
ע.ת 1 חיה שרעפי העידה כי מסרה את השיקים ת/1-ת/3 עבור משחקי מזל במרכז רזין. לטענתה, התלוותה לאחותה, שהימרה שם, וחלקה עימה את ההפסדים. את שם הנפרע בשיקים השאירה פתוח, ולא ידעה כי הגיעו לחברת אור.
ע.ת 24 סטלה כץ מספרת בהודעתה ת/65 מיום 22.10.07, כי נהגה להמר אצל הנאשם במועדון (היא כינתה אותו "בינגו", אולם תיארה הימור במכונות). לדבריה, נהגה לשלם במזומן או בהקפה לעובד במקום, העובד היה טוען את המכונה בנקודות בהתאם לסכום, והיא היתה משחקת. מדובר במסך מחשב ולוח עם 5 מקשים, באמצעותם בוחרים את המשחק, וקובעים את הסכום לכל לחיצה. הסכומים נעים בין 2.1 – 30 ₪. עוד ציינה, כי היא משחקת כשנתיים וחצי, בממוצע חמש פעמים בחודש, בסכומים שנעים בין 400-500 ₪. את השיק בסך 1,000 ₪ שנתפס בחברת אור, נתנה לנאשם עבור הימורים במכונות במועדון.
ע.ת 2 תמר יצחק הלוי, מספרת בהודעתה (ת/5), כי נהגה להמר במועדון של הנאשם במרכז רזין, במכונות המשחק, ומסרה לו שיקים עבור חלק מהסכומים שהפסידה. היא אישרה כי השיקים שהוצגו בפניה, הם שיקים מחשבונה אשר נמסרו לנאשם. בחקירתה בבית המשפט טענה, כי מסרה השיקים לבחור בשם משה, ואמרה לחוקר את שמו של הנאשם, לאחר שנלחצה מהעובדה שהראו לה את השיקים ודיברו איתה על הנאשם ועל הסנוקר שלו. עוד טענה, כי חתמה ולא ראתה על מה חתמה. על כן הוכרזה עדה עויינת, והודעתה הוגשה כראיה.
שרה קדוש לוי מוסרת בהודעתה במשטרה מיום 5.3.06 (ת/6), כי שיחקה במועדון במשחקי מזל, ואף שילמה בשיק ללא שם מוטב, סך של 600 ₪, אשר נפרע בחברת "אור 87". אף היא מסרה תיאור זהה של אופן המשחק במכונות. הטענת המכונה בנקודות על ידי העובד במקום, ומשחק עד סיום הנקודות. אף היא מתארת משחק בו השחקן שולט רק בסכום הכסף שישקיע במשחק.
העד איאד ג'בל נמצא במועדון, באחת הפשיטות כשהוא משחק. בהודעתו מיום 24.3.09 (ת/11) אשר הוגשה במקום עדות, טען, כי הוא חבר של העובד במקום, המאפשר לו לשחק במכונות מבלי לשלם, ומבלי להרוויח. גם הוא מתאר את המשחק כלחיצה על כפתור, ואם מגיעות תמונות מסוימות, זוכים בנקודות, אם לא – מפסידים נקודות. לדבריו:
"אי אפשר לעשות שום דבר למכונה. לוחצים על הכפתור וזה הכל. אם מגיע זכיה, אז מגיע, ואם לא אז זוכים, לא צריך לדעת כלום על המשחק עצמו".
ע.ת 5 גד פרז, מוסר בהודעותיו במשטרה מיום 5.11.07 ת/9 ו-10, כי נהג לשחק במועדון של הנאשם במכונות הימורים, במשחקי מזל בשם רולטה ופירמידה, והפסיד כ-2,000 ₪ ליום. לטענתו, הימר אצלו במשך 4 שנים, באלפי ₪ לשבוע, ובאופן כללי הפסיד חצי מיליון שקל. עד זה חזר בו מגרסתו במשטרה, בכל הנוגע למשחקי מזל ששיחק אצל הנאשם, למעט רולטת סנוקר, אשר הנאשם אינו קשור בה, ולכן הוכרז עד עויין והודעותיו במשטרה הוגשו כראיה. העד ציין בחקירתו הנגדית, כי לא לחצו עליו ולא הפחידו אותו בחקירתו. החוקר אשר גבה ממנו את הודעותיו רס"מ קובי כהן (עת.12), אמר כי העד מבין היטב עברית, והוא עצמו מבין היטב צרפתית, כך שלא היה כל מקום לאי הבנות. העד גם שאל אותו אם הוא קורא עברית, ונענה בחיוב.
אדוארד סמורקין בהודעתו מיום 22.10.07 (ת/73), אשר הוגשה בהסכמה, אישר כי שלושה שיקים מחודשים 1/06 ו- 2/06 מסר במרכז רזין עבור הימורים. לדבריו, הימר בשני מקומות, במועדון ובמקום של אדם בשם משה. הוא אישר כי יתכן ואת השיקים הללו מסר לנאשם. אשר לפרוצדורת המשחק, חזר על הסברי העדים הקודמים. גם הוא אישר כי המשחקים תלויים במזל בלבד. "אתה לוחץ על המקשים שיש לך ומה שנופל, נופל". לדבריו, הפסיד כל חודש כ- 5,000 ₪ בשני המקומות ביחד. עוד ציין, כי בשנה האחרונה הימר בעיקר אצל משה. לפני כן, הימר אצל בני כארבע פעמים בשבוע.
העדה רבקה שוחט בהודעתה מיום 16.1.08 אשר הוגשה בהסכמה (ת/71), מתארת את המשחק כפי שתואר על ידי העדים הקודמים.
"ש. האם את מפעילה שיקול דעת או מחשבה במשחקים הנ"ל?
ת. לא, מה פתאום.
ש. האם את יכולה להשפיע על תוצאות המשחק?
ת. לא, בחיים לא".
העדה טענה כי לא שילמה עבור הנקודות שניתנו לה, אלא בהזדמנויות בודדות. עם זאת, משנשאלה כמה כסף היא חייבת לנאשם השיבה:
"200 או 300 ₪. אני חושבת ששילמתי לו 2,500 ₪. אבל לא הכל הלך אליו. הוא שילם לחנויות ואני החזרתי לו תשלום. שילמתי לו פעם או פעמיים בשיק והשאר במזומן".
העדה רבקה אלוני בהודעתה מיום 19.12.07, אשר הוגשה בהסכמה (ת/72), מתארת את המשחקים כפי שתיארו העדים האחרים. 11 מתוך השיקים שנתפסו בחברת אור, ונמשכו לתאריכים 12/05-7/06, הם שיקים שלה, אותם נתנה, לטענתה, או למשה או לבני. העדה מתארת שני מקומות נפרדים. אישרה שיתכן ונתנה את השיקים הללו לנאשם. עוד טענה, כי לידיעתה הנאשם שיפץ באותה תקופה, ולכן מסר את השיקים לחברת אור.
ע.ת 3 מנחם מיכלי, מסר כי 12 שיקים שמשך, ונמסרו לחברת אור על ידי הנאשם, ניתנו עבור הימורים במרכז רזין. הנאשם לא מכיר את הבעלים, וציין כי נאמר לו כי שמו של בעל המקום הוא בני.

ב"כ הנאשם טענה כי לא ניתן לקבוע, על יסוד עדויות אלה, כי העדים נהגו להמר במועדון של הנאשם, וכי מסרו את השיקים ישירות לנאשם, כתשלום עבור משחקי מזל. תמר יצחקי טענה שנהגה להמר במועדון סמוך אצל משה. היא גם לא זכרה למי מסרה את השיקים. עוד הוסיפה הסנגורית כי השיקים מהתאריכים 7/06- 12/05, ולא ניתן ללמוד מבחינה כרונולוגית על המועד בו השתתפה במשחקים אסורים. אשר לעדה שרה קדוש, טענה הסניגורית כי אינה קושרת את הנאשם למועדון, ואף טענה כי מסרה את השיק בבית עסק הקרוב למשביר לצרכן, ולא במועדון הנמצא במרכז רזין. היא גם טענה כי שמו של המקום היה "קפה אינטרנט". אשר לעד גד פרז, אין לקבל את אף אחת מגרסאותיו בהיותן מגמתיות, ושיקריות. בתחילה מסר כי מעולם לא שיחק את משחק "הפירמידה" ולאחר מכן ציין כי נהג להפסיד כסף אצל הנאשם בגין משחק "הפירמידה". העדים איאד ג'בלי ושיר גולני גלשו באינטרנט ולא שיחקו תמורת כסף. מעבר לכך באותו מועד היה המקום בבעלותו של רפי בן שלוש. חיה שרעפי ומנחם מיכלי, כלל אינם מכירים את הנאשם.

איני מקבלת טענות אלה.

בראש וראשונה, הנאשם עצמו הודה בפה מלא, פעמים רבות, ואפילו בחקירתו בבית המשפט, כפי שהראיתי לעיל, כי החזיק מכונות הימורים בעסקו, וכי הפעיל אותן לצורך הימורים. כך גם עולה מחוות דעת המומחה. מעבר לכך, המהמרים עצמם, הגם שחלקם היו עדים עויינים ובחרו לחזור בהם מהודעותיהם במשטרה, ולנסות לצמצם את חלקו של הנאשם, העידו כי הימרו במועדון של הנאשם, במכונות ההימורים, והפסידו כסף (ולעיתים גם הרוויחו),

לכך יש להוסיף את האזנות הסתר שבוצעו ב-12/07, בהן נשמע הנאשם מדבר עם עובדיו על רווחי המכונות. למשל האזנת סתר מספר 2007-33525, שיחה בין איגור (העובד) לנאשם. הנאשם שואל מה היה בלילה, ואיגור מפרט: רולטות – מינוס מאתיים, מכונות – שש מאות עשרים, סנוקר – חמש מאות שישים ובר – מאה עשרים. כך שיחות נוספות בנוסח דומה.

המסקנה מכל המקובץ היא, שהנאשם החזיק במועדון מכונות ששימשו למשחקים אסורים. מדובר במכונות שיועדו למשחקים, בהם ניתן לזכות בסכום כסף, לפי תוצאות המשחק והתוצאות תלויות בגורל. המכונות הללו שימשו את לקוחות המועדון, אשר שילמו כסף, רכשו נקודות משחק, ושיחקו במשחקים שבמכונה.
בכך התקיימו יסודות סעיפים 225 ו-228 לחוק.

הנאשם טען כי המדינה פגעה בראיותיו, וכי המכונות שנתפסו בפשיטה מיום 16.1.08 הוחזקו בתנאים שאינם תנאים, ניזוקו, החלידו, ולא ניתן היה להפעילן עת ביקש לבדקן באמצעות מומחה מטעמו.

בטענה זו יש ממש, אולם בהקשר הכולל, אין בכך כדי להשפיע על התוצאה הסופית.
זיכיתי את הנאשם מהעלמת המוחות, בהעדר ראיית חיזוק להודאתו בפני איש המשטרה. אני גם מוכנה לקבל את הטענה כי המכונות הוחזקו במצב שלא איפשר הרכבתן מחדש ובדיקתן.
יחד עם זאת, התשתית הראייתית להוכחת התנהלות ההימורים בעסקו של הנאשם, לאורך תקופה של שנים רבות, כה מוצקה, ומיוסדת, בין היתר על הודאותיו הרבות בכך, בהזדמנויות שונות, עד שאין כבר למכונות עצמן, גם אם ניזוקו באשמת המאשימה, ערך ראייתי, בלעדיו אין.

2.באילו תקופות התנהלו במקום הימורים לא חוקיים?
בהודעתו במח"ש, במסגרת חקירת החשדות נגד השוטר טלקר (ת/45), סיפר הנאשם, שלראשונה נתן לטלקר "הלוואה" בסך 17,000 ₪ לרכישת רכב. מדובר בהלוואה שניתנה בשנת 2002, ומעולם לא הוחזרה. גרסה זו אומתה על ידי חוקר מח"ש, אשר הציג לנאשם את סוג הרכב שנרכש על ידי טלקר, ותאריך הרכישה, והנאשם אישר את שניהם.
לאחר מכן נפגש הנאשם עם טלקר, לגרסתו, פעם או פעמיים בחודש, ומעביר לו כסף. במהלך השנים שילם לו, לא פחות מ-350,000 ₪, על פני תקופה של חמש שנים. התשלומים נפסקו בחודש 12/07, לאחר שטלקר לא הצליח לסייע לו במניעת פשיטות שביצעה יחידת ההונאה על עסקו.
העדה סטלה כץ מסרה בהודעה מיום 22.10.07 (ת/65), כי היא משחקת במקום כשנתיים וחצי.
העדה רבקה אלוני מסרה בהודעה מיום 19.12.07 (ת/72), כי יתכן שהיתה במועדון בין השנים 2005-2006 כמספר השיקים שמשכה.
העדה שרה קדוש לוי מסרה בהודעתה מיום 18.10.07 (ת/6), כי משחקת במקום שנתיים או שלוש.
העד גד פרז בהודעותיו, מדבר על תקופה של 4 שנים.

דהיינו, נכון יהיה לקבוע, הן על יסוד הודאתו של הנאשם, והן על יסוד דברי העדים, שכבר משנת 2002, ולבטח במועד הנטען בכתב האישום, דהיינו, משנת 2004, נוהלו במקום הימורים. גם אחרי שנת 2007 ועד שנת 2009, המשיכו להתנהל במקום הימורים. הדברים עולים מחקירתו של הנאשם:
ש: בשנת 2008 לא היו הימורים?
ת: לסירוגין, אני לא זוכר מתי בדיוק היה, בתקופה של הונאה דרום לא היה הימורים.
ש: מה זה תקופה של הונאה דרום, אני מבין שעד שהם התחילו היו הימורים?
ת: אני אומר לך לסירוגין. אני חוזר על זה כל הזמן (עמ' 152-153 לפרוטוקול).
המסקנה מכל המקובץ, שלאורך כל השנים הנקובות בכתב האישום, ואף לפני כן, החזיק הנאשם במועדון מכונות מזל, וניהל הימורים במועדון.

3.האם הנאשם דיווח על הכנסותיו מהמועדון?
ב"כ הנאשם בתשובתה לכתב האישום, הודתה באי ניהול ספרים ואי דיווח לרשויות המס על הכנסות המועדון, ורק טענה כי הנאשם לא עשה כן מפאת רשלנותו, או מצבו הנפשי.
הנאשם הודה בחקירתו בבית המשפט:
"לא ניהלתי (ספרים – ט.ח), כי המקום שלי לא היה ממש רווחי 5,000-6,000 ₪ לחודש הייתי מרוויח, אז לא היה לי גם את הכסף לרואה חשבון, אבל כשביקשו ממני דו"חות, הם קיבלו..." (עמ' 162 שורה 9). בנוסף, הודה כי הרוויח כסף מהימורים, והפקיד אותו בחשבונה של חברתו לחיים מטילדה ברכה, סכום של 900,000 ₪, וגם עליו לא דיווח: "על מה? אני צריך לדווח? למה כשאני מפסיד מחזירים לי? "(עמ' 162 שורה 3).
בהודעותיו מיום 26.11.07 (ת/12) ו-7.11.07 (ת/19), חזר על כך שהוא מרוויח בין 5,000-8,000 ₪ לחודש, אינו נותן קבלות, ואינו מדווח למס הכנסה על הכנסותיו. בהודעתו מיום 26.3.09 (ת/50), נשאל הנאשם האם ניהל ספרים של מס הכנסה בשנים 2005-2009 והשיב כי לא היו לו הכנסות, ולכן לא דיווח ולא ניהל ספרים. לטענתו, חודשיים לפני החקירה נשלח אליו מכתב ממס הכנסה, המורה לו להגיש דו"חות שנתיים לשמונה השנים האחרונות, והוא הגיש את כל השמונה, באמצעות רואה החשבון שלו, בני מסיקה.
רואה החשבון בני מסיקה (ע.ה 3), טען בחקירתו הראשית, כי הנאשם הגיש לו את סרטי קופה רושמת, וחשבוניות עבור הוצאות, ועל סמך נתונים אלה ערך את הדו"חות. משמע, הנאשם כן ניהל חשבונות מבחינתו. העד טען, כי למיטב זיכרונו היתה לנאשם קופה רושמת במקום, וכי ברגע שיש בעסק קופה רושמת, הוא פטור מהוצאת חשבוניות. לכן, הנאשם לא ביצע עבירה של אי ניהול פנקסי חשבונות. אשר לאי ניכוי מס במקור, השיב, כי אם אין לנאשם עובדים שהוא משלם להם משכורות, אז אין ממה לנכות (עמ' 174).
עדות זו תמוהה בעיני. הנאשם הצהיר אין ספור פעמים כי לא ניהל כל רישומים בעסקו. מעולם לא טען כי בעסק היתה קופה רושמת. נהפוך הוא, מהראיות בתיק עולה בבירור, כי הרישום היחיד, היה בכתב יד בתוך מחברת, ושיקף רווחים והפסדים של מהמרים. עובדי המועדון העידו בבית המשפט, ואיש מהם לא דיבר על קופה רושמת. גם באת כח הנאשם לא העלתה טענה זו מעולם. אף לא הוצגה כל ראיה לכך, למשל, סרט מקופה רושמת שהועבר לרואה החשבון לפי טענתו.
בנוסף, אין מחלוקת כי בעסק היו עובדים. כל העובדים שהעידו, טענו כי לקחו את משכורתם ישירות מהקופה, בסיום משמרת, ולא קיבלו תלושי משכורת. ראה הודעת ע.ת 30 שלום קדוש, לפיה, את שכר עבודתו היה נוטל ישירות מהקופה הקטנה לפי מספר השעות שעבד. בהמשך הוסיף, כי קיבל תלוש משכורת פעם אחת או פעמיים. גם ע.ת 7 איגור לנדרמן אמר, כי קיבל את שכרו במזומן, בסוף כל משמרת, וכי לא היו מנוהלות רשימות של שחקנים או של כסף (עמ' 48). גם הנאשם לא טען מעולם כי הוציא תלושי משכורת.
לכן, קשה להלום את דבריו של העד, והם גם עומדים בניגוד להודאת בעל דין של הנאשם, לפיהם לא ניהל כל רישומים.
מכל המקובץ עולה, כי הנאשם לא ניהל ספרים, לא דיווח על הכנסותיו לרשויות המס, ולא ניכה מס במקור לעובדיו, הכל כאמור באישום השני.
זאת ועוד, הנאשם דיווח בשנת 5.3.09 על הכנסותיו לשנים 2003-2007, הכנסות שנעו בין 153,000-168,000 ₪ לשנה. כל זאת, כאשר אין חולק כי הנאשם העביר בשנת 2006 לחברת אור סכום של 160,000 ₪, ולחשבונותיה של חברתו לחיים, סכומים של כמיליון ₪.
בנוסף, העביר לטלקר, על פי הודאתו, סכום של לא פחות מ-350,000 ₪, בין השנים 2002-2007.
ברי כי אין כלל קשר בין הסכומים שגלגל הנאשם, לבין אלה עליהם הצהיר בדו"ח השנתי, כך שגם הדו"חות שהגיש בסופו של יום, אינם משקפים את המציאות.

4. היקף הכנסות המועדון מהימורים
המאשימה טענה בכתב האישום, כי רווחי הנאשם מההימורים במועדון, אינם נופלים מ-3,000,000 ₪. ב"כ המאשימה מבקש לבסס את היקף ההכנסות הנטען, על עדותו של שלום קדוש מת/74, לפיה המכונות הכניסו בפרק זמן של חודש, עשרות אלפי שקלים, עד 50,000 ₪. מכאן, לטענת ב"כ המאשימה, בשש שנים הרוויח יותר מ-3,000,000 ש"ח. עדות זו מקבלת חיזוק מעדויותיהם של המהמרים, שסיפרו על הפסדיהם בהימורים במועדון של הנאשם, וכן על כלל ההפקדות בחשבונה של מתילדה, המגיע לכ-1.15 מיליון ₪. בנוסף, מדיווחיו של איגור לנאשם, שנשמעו בהאזנות הסתר, ניתן ללמוד כי בחודש 12/07, גרפו מכונות ההימורים והרולטות רווחים של כ-30,000 ₪ בשמונה ימים.
איני יכולה לקבל את טענות המאשימה בנקודה זו, ביחס לגובה הרווחים, וזאת ממספר טעמים:

  1. העד שלום קדוש מדבר לא רק על הכנסות, אלא מוסיף כי לעיתים חודש הסתיים במינוס, על רקע זכיות של המהמרים. אם מסתמכים על גרסתו הכוללת, על שני חלקיה, לא ניתן לקבוע כי הנאשם גרף רווחים של 50,000 ₪ לחודש, בכל חודש.
  2. המאשימה לא הוכיחה כדבעי את היקף הסכומים שהופקדו בחשבונותיה של מתילדה. בחקירתו של הנאשם ת/30, הציג לו החוקר אהרון קורן 4 מסמכים שסומנו כדלקמן: א.ק 1 – ריכוז שיקים שהופקדו בחברת אור, א.ק 2 - תדפיס חשבון של מתילדה בבנק הבינלאומי, שם הופקדו שיקים ומזומן בסך 160,000 ₪, א.ק 3 – פירוט של הפקדות שיקים ומזומן בחשבונות מתילדה בבנק דיסקונט ובבינלאומי, א.ק 4 – הפקדות שונות של ניירות ערך ופיקדונות.

מתוך ארבעת המסמכים הללו, הוגשו כראיה רק שניים במסגרת חקירתו של העד קורן, א.ק 1 ו-א.ק 3 (ת/28 ו-ת/29). השניים האחרים לא הוגשו, ולכן חסר חומר ראיות.
בנוסף לכך, לא הוגשה חוות דעת חשבונאית המפרטת את סכומי הפקדות הנאשם, על פני החודשים והשנים, או למצער סיכום כאמור, שנערך על ידי מי מחוקרי התיק.
בית המשפט לא אמור לגבש מסקנה עובדתית על יסוד רשימת שיקים עלומה, והיה מקום לעבד את הראיה הזו, על מנת שניתן יהיה לקבוע על יסודה מסקנה. גם ב"כ המאשימה בסיכומיו, לא נכנס לפירוט הסכומים, לאורך התקופות השונות, ככל הנראה מאותה סיבה.
3. גם דיווחיו של לנדרמן, על פני מספר ימים, אינם מבססים את המסקנה המבוקשת.
אשר על כן, אני קובעת כי הנאשם הרוויח בהימורים עשרות אלפי שקלים בשנה. לא ניתן לקבוע מעבר לכך סכום מדוייק.

5.האם ביצע הנאשם עבירה של הלבנת הון באמצעות העברת שיקים שנמסרו לו על ידי מהמרים, לחברת אור ולחשבונה של חברתו לחיים?
כספים שהופקדו בחברת אור
בביקורת חשבונאית שנערכה בחברת אור, עלה, שכרטיס הלקוח של הנאשם ביתרת זכות, אשר הגיע אף ל כ-160,000 ₪. בחקירת המשטרה הוברר, כי חלק מהכספים מקורם בשיקים שנמסרו לנאשם על ידי מהמרים במועדון. על כן, טענה המאשימה כי עשה שימוש בחברת אור, על מנת להלבין את כספי רווחי ההימורים, והפקיד אותם בחברת אור, במטרה לקבלם בחזרה בעתיד, ככספים חוקיים.
הנאשם טען כי שילם לחברת אור עבור שיפוץ שערך בבית חברתו לחיים. הוא שילם מראש עבור חומרי הבניה ומכשירי החשמל, אך לא עשה שימוש במלוא הסכום, והיתרה הוחזרה לו במזומן. ראה גם חקירתו במשטרה מיום 26.3.09 (ת/50). הנאשם כפר בכך שהשיקים שמסר לחברת אור, נמסרו לו על ידי מהמרים במועדון שלו, וטען כי מדובר בשיקים שקיבל כרווחי הימורים פרטיים.
עד תביעה 4 מר שלמה אילת, שהיה במועדים הרלוונטיים בעלים ומנהל של חברת אור, אישר בעדותו את גרסת הנאשם. לגרסתו, בתקופה הרלוונטית, הנאשם קנה או שיפץ דירה, ושילם את הכסף מראש. לדבריו, לקוח המעוניין לבצע שיפוץ, עושה את ההזמנה מראש, ומושך את הסחורה לפי קצב התקדמות העבודות. זו הסיבה לקיומן של יתרות גבוהות בנקודות זמן מסוימות. בנוסף, תשלום מראש של התמורה, הקנה ללקוח הנחת מזומן בסך 5%. הוא גם אישר כי בחשבונית שהוציאה החברה לנאשם, והוצגה בפניו בחקירתו, סכום של 7,500 ₪ שהופיעה כהנחת מזומן, ניתן תמורת הקדמת התשלום. אשר לזיכוי בסך 20,000 ₪ שמופיע בדף החשבון, הסביר העד, כי מדובר בנוהל מקובל (עמ' 31 שורה 14). במקרים מסויימים מחזירים כספים ללקוחות. למשל אם הלקוח ביצע את ההזמנה ולא קיבל את כל הסחורה, מחזירים לו את הכסף. "זה נדיר, זה לא קורה כל יום. זה יכול לקרות, גם בסכום של 30,000 ₪ אבל זה נדיר". (עמ' 33 שורה 7). העד גם אישר כי קורה שלקוחות משלמים מראש. בכל מקרה, עמד על כך שמדובר בתשלום עבור סחורה שהזמין הנאשם.

כספים שהופקדו בחשבונה של מתילדה ברכה
בהודעתו מיום 26.11.07 (ת/12), טען הנאשם כי אינו מפקיד את הכספים שמרוויח מהמועדון בשום מקום, אין לו כלל חשבון בנק. בקושי מרוויח 7,000-8,000 לחודש, וחי עם הסכום הזה.
בהודעתו מיום 23.7.08 (ת/30) הוצג בפני הנאשם תדפיס תנועות של שני חשבונות בנק על שם מתילדה ברכה (להלן: "מתילדה"), האחד בבנק דיסקונט מספר 702-230669 והשני בבנק הבינלאומי מספר 461229. גם שלום קדוש, בהודעתו ת/74 מוסר כי את הכספים שהיו מתקבלים מהמכונות הפקיד העד מדי פעם בחשבון הבנק של מתי (בת זוגו של הנאשם) בבנק דיסקונט. סכומים של 4,000-5,000 ₪ לחודש.

בחשבון בבינלאומי הופקדו שיקים ומזומן ע"ס 160,000 ₪ בקירוב. הנאשם אישר כי גם חשבון זה, וגם החשבון בבנק דיסקונט רשומים על שמה של מתילדה, אך בפועל הוא זה שעושה שימוש בחשבונות, מאחר וחשבונותיו שלו מעוקלים, והוא זה שהפקיד שם את המזומן והשיקים. הנאשם לא ידע לומר ממי קיבל את השיקים.
לשאלה מה מקור הכספים שהופקדו בשני המקומות השיב הנאשם:
"כל מה שהופקד בחשבון של מתילדה ברכה בבנק הבינלאומי לא קשור לעסק אלא קשורים לכספים שקיבלתי מאנשים שהיו חייבים לי כסף מהעבר ולגבי החשבונות בדיסקונט וחשבון הלקוח שלי באור 87, זה נכון שחלק מהמזומנים והשיקים שהופקדו לחשבונות האלה זה שיקים ומזומן שאנשים מסרו אצלי בעסק ברזין במשחק במכונות אינטרנט".

בהודעתו מיום 25.10.07 (ת/20), נשאל מאיפה כל הכספים ששילמת לאור 87? והשיב:
"חלק הלוואות, ואולי 7,000-8,000 ₪ משחקנים ששילמו לי במועדון על ההימורים".
הנאשם התייחס בת/30 להפקדות שיקים ומזומן בחשבון בדיסקונט, והשיב שאינו יכול לשחזר במדוייק לגבי כל סכום שהופקד בבנק דיסקונט, מה התקבל במועדון מהמכונות ומה הרוויח בהימורים בקזינו.
ב"כ המאשימה טוען בסיכומיו כי הפקדת הכספים בחברת אור ובחשבונה של מתילדה ברכה, היא פעולה ברכוש, ולכן, הלבנת ההון היא תוצאה בלתי נמנעת של מעשי הנאשם, גם אם לא התכוון להשיג אותה. הפקדת שיקים של מהמרים בחברת אור, חוסכת מהנאשם להיות רשום כבעלים של השיקים, ומשווה לכספים מראה לגיטימי, בפרט כאשר הכספים שהופקדו נמשכים בחזרה על ידי הנאשם במסווה של החזרת ציוד שלכאורה נרכש. לטענתו, המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם לא רכש ציוד בחברת אור, אלא רק השתמש בחשבונו על מנת לבצע את פעולת הלבנת כספי ההימורים. גם הפקדת שיקים של מהמרים בחשבון שאינו שלו אלא של מטילדה ברכה, מסתירה את זהותו כבעלים של השיקים. בנוסף, ערבוב בין הכנסתיו החוקיות לבין הכנסותיו מהימורים, מביא לכך שלא ניתן להבחין בין רכוש מותר לרכוש אסור. כשהדבר נילווה לאי ניהול ספרי חשבונות אזי ההבחנה היא בלתי אפשרית, ולכן יש כאן הסתרה. גם תשלום לעובדים במזומן מסתיר את העובדה כי מדובר בכספי הימורים, כי מזומן אינו מותיר עקבות.

בכל הנוגע לחברת אור, הרי שהוכח בפני כי הנאשם רכש עם כספי המהמרים או חלקם, ציוד בחברת אור, כפי שפורט לעיל. מדובר בשיקים שנמשכו בין החודשים 12/05 ו- 06/06. בהקשר זה איני מקבלת את טענת המדינה, לפיה הוכח כי הנאשם לא רכש באמת ציוד בחברה, אלא רק השתמש בחשבון על מנת לבצע את פעולת הלבנת כספי ההימורים. זאת מהטעם שעד התביעה עצמו טען כי הנאשם רכש ציוד בחברה. בכך אישר את טענות הנאשם, כי שילם מראש עבור השיפוץ, אותו גם ביצע בסופו של יום. התביעה אינה רשאית לטעון כנגד גרסתו של עד התביעה.
כך שמדובר ברכישת ציוד באמצעות כספי מהמרים, והשאלה היא האם התקיימו כל יסודות העבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון. אין ספק כי היסוד העובדתי התקיים, בכך שמדובר ברכוש אסור, ובעשיית פעולה בו. השאלה היא, האם התקיים היסוד הנפשי של כוונה מיוחדת, והפעולה אותה ביצע הנאשם, נעשתה מתוך "כוונה להסתיר".

בע"פ 8551/11 יצחק כהן סלכגי נ' מדינת ישראל (12.08.2012) נדונה פרשנות רכיב הכוונה המיוחדת של "כוונה להסתיר".
"סעיף 3(א) נוקט בנוסח של "להסתיר את מקורו" ומכאן ניתן ללמוד כי הוא מיועד להגביל את תחום פריסתו למצבים שבהם כוונת העושה אינה מתייחסת לעצם הסתרת הכספים או הרכוש (כדי להסתיר עובדת ביצועה של עבירת המקור), אלא רק למצבים שבהם קיימת כוונה להסתיר את הכספים או הרכוש כך שיתאפשר שימוש עתידי בהם... במלים אחרות, הסעיף מסתפק בהסתרה שהולכת מעבר להסתרת העבירה המקורית – אך אינו דורש כוונה המתייחסת לתהליך הלבנת ההון כולו – אלא רק לשלב הראשון שלו (שבלעדיו אין מבחינת מלביני ההון)...נדרש כי מטרת הפעולה תהא הסתרת פירות עבירת המקור ולא הסתרת עבירות המקור עצמה. יש להבחין לשם כך בין הסתרה לשם מניעת גילוי עבירת המקור או שמירה על היתכנות ביצוע עבירת המקור לבין הסתרה לשם ניצול פירות עבירת המקור.
הפקדת כספים שמקורם בפעילות בלתי חוקית בחשבון בנק של עסק לגיטימי, כפי שעשו במקרה זה המערערים, היא, לאמיתו של דבר, אחת הדוגמאות המובהקות למקרה שבו הנסיבות מלמדות על קיומה של "כוונה להסתיר" ועל רצונם של המערערים בניתוק הזיקה בין המקור האסור של הכסף לבין המשך השימוש הלגיטימי בו."
מכאן, שאם אנו מקבלים את גרסת הנאשם, הנתמכת על ידי עד התביעה, כי רכש באמצעות הכספים מוצרים מחנות, לא מתקיים למעשה יסוד הכוונה להסתיר, שכן אין מדובר בעסקה שתכליתה הסתרת מקורו של הון שהושג בפעילות עבריינית, אלא ברכישה פשוטה באמצעות כספי העבירה. לא ניתן גם להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, נוכח סכום העסקאות הנופל מ-500,000 ₪.
לא כך בכל הנוגע לכספים שהפקיד הנאשם בחשבונה של בת זוגו מתילדה ברכה. לשיטתו של הנאשם, הכספים שהופקדו בחשבונה, הם כספים שהרוויח הנאשם ממקורות שונים, כולל הימורים פרטיים, וכולל, כפי שהראיתי לעיל, כספים שנמסרו לו על ידי מהמרים. כך שערבב בין סוגי רכוש שונים. הפקדת כספי עבירת מקור בחשבונו של אחר, הינה פעולה שמטרתה להסוות את זהות הבעלים ולהסתיר את מקורו.
קיומה של קרבה משפחתית בין בעל חשבון למי שעושה שימוש באותו חשבון, לא שוללת את האפשרות שנעשה באותו חשבון שימוש כדי להסתיר את מקורו של הרכוש האסור. אדרבה, אין זה נדיר כי לשם הלבנת הון נעשה שימוש באנשים קרובים או בני משפחה(ע"פ 9093/08 מרואן נאסר נ' מדינת ישראל (7.12.11).
6.האם העלים הנאשם את המוחות שנתפסו במועדון בזמן פשיטת המשטרה מיום 16.1.08?
דו"ח חיפוש שנערך במועדון במועד הנ"ל (ת/35), מלמד על תפיסת 3 מוחות למכונות מזל/הימורים. ע.ת 13 פקד אהרון קורן, העיד כי תפס את המוחות, וסימן אותם במדבקה. בהמשך, רשם המוצגים הנפיק דו"ח, לפיו קיבל לחזקתו את שלושת המוחות. בחלוף חצי שנה מיום התפיסה, הגיש הנאשם בקשה להחזרת תפוס, ואז הסתבר למשטרה כי המוחות אינם ברשותה.
טענת המאשימה מבוססת על הודיית הנאשם בפניו של איש משטרה סנ"צ אבי ביטון, לה היו עדים שוטרים נוספים, ע.ת 17, שלום עמר, וע.ת 19 דני אלבז.
הנאשם כפר בכך בתשובתו לאישום.
מדובר בהודיית חוץ של נאשם, ועל מנת להרשיע על פיה, יש צורך בדבר מה לחיזוקה. ב"כ המאשימה בסיכומיו, לא הפנה לכל תוספת ראייתית לחזק את הודיית החוץ של הנאשם, ואף אני לא מצאתי כזו.
בהעדר ראיית חיזוק נדרשת, אני מזכה את הנאשם מעבירה זו.

7.האם הפעיל הנאשם איש קש לניהול המועדון?
הנאשם טען בהודעתו מיום 26.3.09 (ת/50), כי העביר את המקום לרפאל בן שלוש בחודש ינואר 2009. לשיטתו, טרם נחתם חוזה מול בעל הנכס, ולכן לא נעשתה העברה מסודרת אצל הגורמים הרלוונטיים, (עירייה, חברת חשמל, חברת כבלים). לטענתו, טרם שילם את דמי השכירות עבור החודשיים האחרונים, כי חיכה להעברת בעלות לבן שלוש. אשר לתמורה, טען כי העביר לו את המקום ללא תמורה.
בן שלוש (ע.ת 8), טען בחקירתו כי רכש את הציוד מהנאשם, בתמורה כספית, וגם שילם לבעל הנכס 14,000$ דמי שכירות לשנה מראש. בסופו של דבר ויתר על השכירות ויצא מהמקום בשל חוליו. הוא גם ציין כי לא הספיק לעשות העברת רישומי בעלות בעירייה וחברת החשמל על שמו, עד הפשיטה בחודש 3/09. את שמות העובדים לא הכיר לטענתו, וממילא מסרו שמות בדויים. מכל מקום, איגור היה זה שהביא את העובדים, והוא זה שהיה משלם להם את משכורתם.
ב"כ המאשימה מפנה לסתירה בין גרסת הנאשם לגרסת בן שלוש. בעוד הנאשם טוען כי המקום היה של בן שלוש פעמיים בעבר, בן שלוש כופר בכך. איני סבורה שעל יסוד חוסר התאמה זה בין גרסאות השניים ניתן לבסס את הממצא לו עותרת המאשימה. בן שלוש הובא כעד תביעה. הוא גם לא הוכרז עד עויין. על כן התביעה אינה יכולה לעתור שלא להאמין לעד מטעמה.
איני מתעלמת מהעובדה שבתאריך 24.3.09 עת נערכה פשיטה משטרתית במקום, התקשר עובד המקום פרי פאן לנאשם, למרות שטען שאינו מכיר אותו (דו"ח זיכרון הדברים של רפ"ק אבשלום בושרי (ת/44)). כך גם לגבי דבריו של העד שיר גולני, שנכח בעת הפשיטה ושיחק במכונה. העד אמר לשוטר כי נותרו לו 3,000 ש"ח בנקודות. משנשאל מי יפצה אותו על הכסף, השיב שהוא מסתדר עם בעל הבית. משנשאל מי זה בעל הבית, השיב "בני גיגי" (ת/48 מזכר של משה אגם). לא ניתן לבסס על כך הרשעה בפלילים.

8.האם היה הנאשם מודיע משטרתי? והאם קיבל אישור מהמשטרה להפעיל את מועדון ההימורים תמורת מידע שמסר?
הנאשם העלה טענה, לפיה מסר למשטרה, באמצעות רכז המודיעין, ארז טלקר, מידע, ובתמורה לכך הסכימה המשטרה כי יפעיל את מועדון ההימורים, בתקופות מסויימות.
טענה זו יש לדחות מכל וכל, באשר לא הובאה כל ראיה לכך מטעם הנאשם, נהפוך הוא, מהודעותיו של הנאשם עולה כי שיחד את השוטר ארז טלקר, ושילם לו כספים רבים לאורך תקופה של שנים, על מנת שארז יודיע לו על פשיטות מתוכננות בעסקו, ואף ינסה למנוע פשיטות כאלה. ואכן, ארז הודיע לו אודות הפשיטות, והנאשם דאג לסלק את מכונות ההימורים מהעסק, כאמור בהודעתו ת/45:
"שאלה: מה התמורה שנתן לך ארז טלקר לכספים שהעברת לו?
תשובה: מידעים של פשיטות על מכונות משחק. אני הייתי צריך את המידע הזה כי היו לי מכונות משחק ורציתי שלא יתפסו אותם רציתי לעבוד בשקט.
שאלה: האם יכול להיות שמעבר למידעים שנתן לך על פשיטות הוא גם דאג מראש שלא יהיו פשיטות על מקומות שלך שבהן מכונות המשחק?
תשובה: יש לי מקום אחד. נכון שהוא דאג שלא יעשו פשיטות על המקום שלי."
הוא גם טען כי טלקר סימן אותו כמודיע, על מנת שיוכל למנוע פשיטות:
"שאלה: כיצד מנע פשיטות עליך?
תשובה: הוא עשה לי קוד במשטרה שאני כאילו מלשין שלו. ואז הוא עזר לי כאילו אני מקור שלו. הוא סיפר לי את זה.
שאלה: מתי סיפר לך את זה לראשונה
תשובה: לפני שנתיים" (ת/43).
בסופו של דבר נשפט טלקר בגין קבלת שוחד, הורשע ונדון לעונש מאסר בפועל.
מכאן, שאין שחר לטענה כי הנאשם היה מודיע משטרתי, וקיבל רשות להפעיל את מועדון ההימורים, תמורת המידע שמסר. ככל שהתאפשר לו להפעיל את המועדון, היה זה בשל שוחד ששיחד את השוטר טלקר, בתמורה להטבות שצויינו לעיל.

אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות הבאות:
אישום ראשון – ארגון משחקים אסורים לפי סעיף 225 לחוק והחזקה וניהול משחק ים אסורים לפי סעיף 228 לחוק.
אישום שני - מרמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה התשכ"ג-1963 (להלן: "פקודת מס הכנסה")( X6), מרמה ותחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף התשל"ה-1975 (להלן: "חוק מע"מ")(עבירות רבות), אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה ולפי סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, אי הוצאת חשבוניות מס, לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ, אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, אי ניכוי מס במקור, לפי סעיף 218 לפקודה (עבירות רבות).
אישום שלישי – הלבנת הון לפי סע יף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, בכל הנוגע לכספים שהפקיד בחשבונותיה של מתילדה. אני מזכה אותו מעבירה של הלבנת הון, ביחס לשיקים ומזומן שהפקיד בחברת אור.
אישום רביעי – אני מזכה את הנאשם מאישום זה .
אישום חמישי - אני מזכה את הנאשם מאישום זה.

ניתן והודע היום, כ"ז טבת תשע"ד, 30 דצמבר 2013, במעמד הצדדים.