הדפסה

מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' נורי אלזיאדנה

23 מרץ 2014
לפני: כב' השופט אילן סופר

המאשימה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד אייל נון

נגד
הנאשם:

נורי אלזיאדנה, ת.ז. - XXXXXX501
ע"י ב"כ: עו"ד אלעוברה טלאל

הכרעת דין

1. כנגד הנאשם הוגשו שלושה כתבי אישום המייחסים לו עבירות של העסקה שלא כדין, כאמור בסעיפים 2(א); סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) ל חוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן: החוק). הנאשם הואשם כי בשלוש הזדמנויות שונות העסיק עובדים שלא על פי היתר כדין, כאשר מדובר היה בעובדים אשר בתקופה הרלבנטית לכל אחד מכתבי האישום לא היו אזרחי ישראל או תושבים בה ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם.

2. הנאשם עוסק כקבלן בניין עצמאי משנת 1996 (פרוטוקול מיום 7.1.14, עמ' 38, ש' 6-7). בכל המועדים הרלבנטיים לתביעות בענייננו הנאשם היה קבלן עבודות בניה אשר ביצע עבודות שיפוץ ובניה והעסיק עובדים בביצוע עבודות אלה (תשובת הנאשם לכתב האישום, פרוטוקול מיום 10.3.13, עמ' 8 ש' 22-23; עמ' 9 ש' 1-4).

3. בהתאם לכתב האישום בתיק 1755/08 – ביום 3.6.04 התבצעה ביקורת מטעם מפקחים של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה בבית פרטי ברחוב הגורן 25 באופקים (להלן: הבית ברח' הגורן). במהלך הביקורת הבחינו המפקחים בארבעה עובדים על גג הבית ברח' הגורן אשר עסקו בבניית בלוקים וחיפוי אבן. המפקחים ביקשו מן העבודים להזדהות. מבדיקת התעודות שהציגו העובדים הסתבר כי אחד מן העובדים הוא ישראלי ואילו השלושה האחרים הם עובדים זרים (ראקי עזמי יוסף אלהוארין; פארס עווד מוחמד שרחה; ועליאן עבדאללה מוחמד אלשרחה), כולם תושבי אזור יהודה ושומרון. לטענת המאשימה, כל השלושה לא היו באותו מועד אזרחי ישראל או תושבים בה ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם (ראו תעודת עובד ציבור מס' 32216, ת/18).

4. בהתאם לכתב האישום בתיק 1229/08 – ביום 21.7.05 התבצעה ביקורת מטעם פקחים של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה בבית פרטי ברחוב יצהר 39 באופקים (להלן: הבית ברח' יצהר). במהלך הביקורת הבחינו המפקחים בשלושה עובדים: עובד ישראלי שעסק בעבודות חשמל, עובד ישראלי שעסק בעבודות נגרות, ועובד זר שהציג תעודת זהות של הרשות הפלסטינית אשר נצפה עוסק בחציבה ברצפת הבטון בחצר הבית ובאיסוף פסולת בניה בדליים. לטענת המאשימה, העובד, מוחמד חאלד עבד סמאמרה, לא היה באותו מועד אזרח ישראל או תושב בה ולא היה רשאי לעבוד אצל הנאשם (ראו תעודת עובד ציבור מס' 67562, ת/41).

5. בהתאם לכתב האישום בתיק 1353/08 – ביום 13.3.07 התבצעה ביקורת מטעם פקחים של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה בבית פרטי מס' 34 במושב תפרח (להלן: הבית בתפרח). במהלך הביקורת הבחינו המפקחים בשישה עובדים העוסקים בעבודות טפסנות לחומת החצר, בהכנת טיט ובריצוף קרמיקה. העובדים: ריאד מוחמד עבד אלכרים שראונה, פארס מוחמד מוסא אבו חמיד, מוחמד עאיד נצר אלסמאמרה, בדרן ראשד עבד אלגליל אלהוארין, כאמל עבד אלחמיד אחמד עטאונה, ותופיק מוחמד אחמד סמאמרה. העובדים התבקשו להזדהות והציגו תעודות זהות פלסטינאיות. בדיקה מול המוקד העלתה כי אחד העובדים נמצא ברשימה כ"מוגבל משטרה" ואחד אחר כ"מוגבל שב"כ". לפיכך הוזמנה למקום משטרה אשר עצרה את העובדים. לטענת המאשימה, כל השישה לא היו באותו מועד אזרחי ישראל או תושבים בה ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם (ראו תעודת עובד ציבור מס' 86526, ת/30).

6. כאמור, כל כתבי האישום מייחסים לנאשם עבירה של העסקה שלא כדין. הנאשם כפר בכל העבירות המיוחסות לו.

אלה הראיות אשר הגישה המאשימה בכל אחד מן התיקים:

7. בתיק 1755/08: העידו המפקח רועי ביטון, אשר ערך את הביקורת ביום 3.6.04; המפקח ישי פז, שגבה את עדות העובד; מר יורי קדרלין, הבעלים של הבית ברח' הגורן; ומר אבי ישראלי, אשר היה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום רכז בכיר ביח' לאכיפת חוקי עבודה.
כמו כן הוגשו המסמכים הבאים:
תאור מקרה של המפקח רועי ביטון (ת/1);
רשימת העובדים הזרים שנרשמה על ידי רועי ביטון (ת/2);
תמונות (ת/3);
זימוני חקירה לסטניסלב לוקיאננקו (ת/4, ת/5);
הודעה של יורי קדרלין מיום 1.9.05 (ת/6);
חוזה עבודה בין יורי קדלרין לנאשם (ת/7);
צילום ספחי שיקים וצילום שיק מקדרלין לנאשם (ת/8, ת/9);
מכתב מב"כ קדרלין לנאשם ביחס להפרת הסכם (ת/10);
הודעת העובד פארם שראחה מיום 3.6.04 (ת/11);
יומן חקירה מיום 1.3.05 (ת/12);
זימונים לחקירה לנאשם (ת/13 – ת/16);
הודעת נביל אלזיאדנה מיום 3.6.04 (ת/17);
תעודת עובד ציבור מס' 32216 מיום 4.1.06 (ת/18).

8. בתיק 1229/08: העידו המפקחים אדי מדמוני ועודד פרץ, אשר ערכו את הביקורת ביום 21.7.05; ומר איציק דריי, הבעלים של הבית ברח' יצהר.
כמו כן הוגשו המסמכים הבאים:
תאור מקרה של המפקח עודד פרץ (ת/31);
תמונות (ת/32);
רשימת העובדים הזרים שנרשמה על ידי אדי מדמוני (ת/33);
הודעה של יצחק דריי מיום 8.11.06 (ת/34);
חוזה עבודה בין דריי גילה לבין הנאשם מיום 29.3.05 (ת/35);
חוזה עבודה בין דריי גילה לבין הנאשם חשבון סופי (ת/36);
צילום שיק מדריי גילה ויצחק לנאשם (ת/37);
יומן חקירה מיום 28.12.05 ו-12.11.06 (ת/38);
זימון לחקירה ליצחק דריי (ת/39);
זימון לחקירה לנאשם (ת/40);
תעודת עובד ציבור מס' 67562 מיום 18.10.06 (ת/41).

9. בתיק 1353/08: העידו המפקחים אדי מדמוני ועודד פרץ, אשר ערכו את הביקורת ביום 13.3.07; ומר דוד דריי, המתגורר במשק בתפרח, השייך להוריו.
כמו כן הוגשו המסמכים הבאים:
תאור מקרה של המפקח עודד פרץ (ת/19);
זימון לחקירה לנאשם (ת/20);
הודעת דוד דריי מיום 11.4.07 (ת/19);
צילומי שיקים מדריי דוד וגילה לאלזיאדנה בדר (ת/22 - ת/24);
חוזה עבודה בין דריי דוד לבין הנאשם מיום 5.11.06 (ת/25);
תמונות (ת/26);
רשימת העובדים הזרים שנרשמה על ידי אדי מדמוני (ת/27);
יומן חקירות מיום 16.5.07 ו-24.5.07 (ת/28);
הודעה של ריאד שראונה מיום 13.3.07 ת/29);
תעודת עובד ציבור מס' 86526 מיום 19.3.07 (ת/30).

עדות הנאשם

10. הנאשם העיד ביום 7.1.14. לטענתו, העובדים אשר נמצאו במועדי הביקורות בשלושת אתרי הבנייה לא הועסקו על ידו. הנאשם הודה שביצע עבודות בכל אחד מן הבתים שפורטו בכתבי האישום, אך הדגיש כי העסיק רק עובדים ישראלים. כשנשאל כיצד הוא מסביר את העובדה שבכל אחת מן הביקורות נמצאו באתר הבניה שלו עובדים שאינם מועסקים על ידו לטענתו, השיב כי ככל הנראה מדובר בעובדים שעבדו בסמוך, בפרויקטים אחרים, וברחו לאתר שלו כשראו את הפקחים מגיעים: "קרה לי כמה פעמים שמגיעים לשם פקחים וכל העובדים שעובדים באתר בניה, כולם בורחים. כנראה חלק מהעובדים שם ברחו לאתר שלי, שלמרות שלא היו שלי. גם באותו יום לא עבדתי שם. אני לא תמיד נמצא בשטח." (פרוטוקול עמ' 37 ש' 18-22).

11. הנאשם אישר כי הוא מכיר את החוזים שהוגשו לעבודות בשלושת הבתים (ת/7, ת/25, ת/35), כי הוא חתום עליהם, כי ביצע את העבודות במלואן וקיבל תמורה כספית בגינן, למעט הבית ברח' הגורן, שם ביצע רק חצי עבודה ולא קיבל תשלום. עם זאת, הוא אישר את קבלת ההמחאות שנתן לו יורי בגין פרויקט זה (ת/8, ת/9) (פרוטוקול עמ' 39 ש' 4-29; עמ' 40 ש' 1-8).

עוד העיד הנאשם, כי ביחס לכל שלושת הפרויקטים – לא היו לו קבלני משנה (לעיל, עמ' 40 ש' 11-14).

טענות המאשימה

12. המאשימה הגישה סיכומים נפרדים בכל אחד מן התיקים. עם זאת, בכל אחד מן התיקים עלו הטענות כדלקמן: אשמת הנאשם הוכחה ביחס לכל העבירות שיוחסו לו – הוכח כי הנאשם הוא שביצע את העבודות בשלושת הבתים בהם התבצעו הביקורות; מאחר שעדי התביעה לא זכרו את האירועים עקב חלוף הזמן, יש ליתן משקל ראייתי מלא לתיאורי האירוע ולשאר המסמכים שנערכו על ידי העדים סמוך למועד האירוע ולהחיל את "כלל הקפאת הזכירה שבעבר"; יש לדחות את טענת הנאשם כי העובדים לא הועסקו על ידו, הן כיוון שמדובר בעדות כבושה, הן כיוון שלא הביא כל ראיות לטענתו והן לאור עדותו כי לא העסיק קבלני משנה; יש להחיל על הנאשם את החזקה בדבר הימצאותו של אדם בחצריו של אדם או של בעל השליטה בחצרים, ובענייננו הנאשם היה הקבלן שביצע את העבודות באתר והעובדים שנמצאו בביקורת עסקו בעבודה שלה היה מיועד השטח; הנאשם לא סתר את החזקה כאמור; הנאשם לא הביא עדים להוכיח את טענתו כי הוא או אחרים מטעמו פיקחו כל העת על עבודות הבניה; הוכח קיומו של היסוד הנפשי אצל הנאשם: על הנאשם היה לדעת כי נאסר על העובדים הזרים לעבוד בישראל ללא רישיון מתאים, בין היתר לאור ניסיונו הרב כקבלן. לכל הפחות, הקבלן עצם עיניו מלראות את המצב העובדתי והמשפטי.

טענות הנאשם

13. הנאשם טען כי יש לדחות את שלושת כתבי האישום שהוגשו נגדו, שכן המאשימה לא הרימה את הנטל להוכיח את אשמתו. הנאשם הודה בביצוע העבודות והשיפוצים בכל אחד מן הבתים נשוא כתבי האישום. עם זאת, טען שהעסיק רק עובדים ישראלים והכחיש שהעסיק את העובדים שנתפסו בכל אחת מן הביקורות. לטענתו, העובדים הועסקו על ידי קבלנים אחרים באתרים סמוכים או בחלק מהמקרים אף באותו אתר, וברחו לאתר שלו כשראו את הפקחים מגיעים.
ביחס לתיק 1755/08 – הנאשם טען שקיים ספק האם במועד עריכת הביקורת עבד באתר, זאת מאחר שהפסיק את העבודה כחודשיים לאחר תחילתה. בנוסף, קיים ספק מי העסיק את העובדים, לאור העדות שגבה המפקח ישי פז מאחד העובדים שנתפסו, אשר העיד כי הוא מועסק על ידי קבלן בשם מוחמד אלזיאנדנה.
ביחס לתיק 1229/08 – הנאשם טען כי גם כאן יש ספק ביחס לזהות המעסיק של העובד. זאת לאור עדותו של המפקח אדי מדמוני, ממנה עולה שיכולים להיות עובדים שמבצעים עבודה במקום מסוים למרות שהם מועסקים על ידי אחר; ולאור עדותו של העובד שנתפס בביקורת, שאמר למפקח כי הוא מועסק על ידי קבלן בשם מחמד אלקרינאוי.
ביחס לתיק 1535/08 – מעדותו של אחד הבעלים, מר דוד דריי, עולה שהתבצעו עבודות בנייה בשני הבתים הסמוכים לביתו ולכן קיימת סבירות מאוד גבוהה שבאחד מהם עבד הקבלן מחמד אלקרינאוי.

הנאשם טען כי מאחר ומן העדויות שהובאו עולה שבמקום פעלו לפחות שני קבלנים נוספים, מחמד אלקרינאוי ומחמד אלזיאדנה, ומאחר שקיימת אפשרות שהעובדים ברחו מאתר לאתר, הרי שעולה ספק סביר ביחס לשאלה האם העובדים שנתפסו בביקורות הועסקו על ידי הנאשם. ספק זה פועל לטובת הנאשם ויש לפיכך לזכותו מכל האישומים.

דיון והכרעה

14. בסעיף 2(א) לחוק עובדים זרים נקבע כדלקמן :
"מעביד שעשה אחד מאלה-
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952, והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג ... ".

בסעיף 1יג לחוק נקבע :
"1יג. (א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו התיר בכתב את העסקת ושל העובד הזר אצל אותו מעביד ובהתאם לתנאי ההיתר ...."

15. הנאשם לא חלק על כך שהעובדים שפורטו בכתבי האישום לא היו במועדים הרלבנטיים לכתבי האישום אזרחי ישראל או תושבים בה ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם (תעודת עובד ציבור שהוגשה בכל אחד מן התיקים, לא נסתרה: ת/18, ת/30, ת/41).

16. המאשימה ביקשה להוכיח את היסוד העובדתי של כל אחד מן האירועים על ידי עדותם של המפקחים שביצעו את הביקורת והיו ממונים על חקירת כל אחד מהמקרים וכן באמצעות המסמכים שנערכו על ידם סמוך לאירוע.

17. המפקחים אשר העידו לפנינו בכל אחד מן התיקים מטעם המאשימה, לא זכרו את פרטי המקרה וביקשו להסתמך על המסמכים אשר כתבו סמוך למועד האירוע, ובהם תיאור האירוע, רשימת העובדים שנמצאו בביקורת, יומן חקירות, ועוד. המאשימה ביקשה לקבל את האמור במסמכים בהתאם ל"כלל הקפאת הזכירה שבעבר".

18. בהתאם לפסיקה בנושא, אכן יש מקום לקבל את עמדת המאשימה: כלל זה עוסק במצב שבו "אין לעד זיכרון על אירוע פלוני מן העבר והוא משולל זיכרון לחלוטין לגבי האירוע האמור או שזיכרונו בלתי מושלם. הוא מבקש עתה להשלים את החסר, וזאת על-ידי הישענות על רישום כלשהו, אשר אותו ערך בעבר. מהלך מחשבתו ודבריו הם כאילו כדלהלן: בשעתו, במועד קרוב לאירוע, ערכתי רישום נכון של האירוע האמור, וזאת בעת שזיכרוני היה עדיין טרי; עתה זיכרוני לקוי, או, לחלופין, אינני זוכר דבר, אך אני יכול לאשר, כי זה רישום, אותו ערכתי בשעתו, או, לחלופין, אמנם אינני זוכר את הרישום הזה, אך מתוך הסתכלות ברישום עתה אני יכול לאשר, כי אני הוא זה שערך רישום זה.
הווה אומר, מערכת הנסיבות צריכה להצביע על כך, כי בזמן שהעד רשם את הרישום היה כוח הזכירה שלו תקין וטוב, ונוסף על כך על בית המשפט להשתכנע, כי הרישום זוהה כיאות כרישום שנערך בשעתו, וכן כי עריכתו נעשתה תוך הקפדה על דיוקו של הרישום." (ע"פ 869/81 שניר נ' מדינת ישראל , פ"ד לח(4), 169).

אחד המצבים השכיחים בהם שב ועולה הצורך להשתמש בכלל זה, הוא כאשר מדובר בעדות של שוטרים, אשר נדרשים להעיד על אירועים אותם תיעדו זמן רב קודם לכן. לפיכך, נקבע כי "מאחר שמדובר בדו"חות הנערכים על ידי שוטרים כחלק מפעילותם השוטפת, ואשר הם נדרשים להעיד עליהם בדרך כלל זמן רב לאחר עריכתם, הרי שעצם הצגת המסמך בפניהם אין בה בדרך כלל כדי לרענן את זכרונם ועדותם מתמצית לאישור טיבו של המסמך ודרך עריכתו. לפיכך, עדותם נופלת על פי רוב אל בין גדריו של כלל "הקפאת הזכירה שבעבר"... למעלה מן הצורך נוסיף, כי העותרים טוענים לפגיעה בזכויותיהם כנאשמים ואולם נראה לכאורה שאין ממש בטענה זו. השוטרים שזומנו להעיד ושמסמכים שערכו הוגשו כמוצגים בתיק, עומדים לחקירה נגדית. במסגרת חקירתם הנגדית בידו של בית המשפט להתרשם מהם ובאפשרותם של הסנגורים לחקרם בכל עניין שהם סבורים כי יש לו חשיבות ונגיעה לעניינם של הנאשמים." (בג"ץ 3209/06 שורפי נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (17.4. 06); ראו גם רע"פ 9282/11 אילון כהן נ' מדינת ישראל (20.12.11)).

19. לטעמי, האמור לעניין שוטרים יפה אף לעניין מפקחים כמו אלה בענייננו, שכן גם המפקחים מבצעים פעולות ביקורת, מתעדים את האירועים בזמן אמת כחלק מעבודתם, ופעמים רבות חולף זמן רב, חודשים ושנים, עד שהם נדרשים להעיד על אותם אירועים. לאור האמור, אנו קובעים כי יש לקבל את תיאורי המקרה שהגישה המאשימה ולתת להם משקל ראייתי מלא.

20. הנאשם טען כי העובדים שנמצאו בכל אחת מן הביקורות, לא הועסקו על ידו; לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבינם, ולמעשה מדובר ככל הנראה בעובדים שהועסקו באתרים סמוכים על ידי קבלנים אחרים. הנאשם סמך הגנתו על ההשערה, כי אותם עובדים ברחו אל האתר שלו כשראו שהפקחים מגיעים.

21. לעניין זה הלכה היא, כי קיימת חזקה, לפיה כאשר באתר מסוים נמצא אדם אשר מבצע עבודה הנחוצה למי שמחזיק אותה עת באתר כבעלים או כקבלן, המסקנה היא כי קיים קשר של יחסי עובד מעביד בין מבצע העבודה לבין המחזיק באתר כבעלים או כקבלן, אלא אם יוכח אחרת (ראו ע"פ (ארצי) 20422-01-11 גבריאל אוזן – מדינת ישראל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (4.8.11); ע"פ (ארצי) 13/07 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית – מדינת ישראל (6.9.09), להלן: עניין ניר עם; ע"פ 29/09 עופר יונסוף - מדינת ישראל, (30.5.10), להלן: פס"ד יונסוף; בקשת רשות ערעור על פסק הדין, נדחתה על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 5068/10). יצוין כי בשנת 2012 הוכנסה חזקה זו לחוק (סעיף 4א' לחוק עובדים זרים, תיקון מס' 15). עם זאת, החזקה ניתנת לסתירה, למשל כאשר הוכח שהיה קבלן משנה אשר ביצע את העבודות (ע"פ (ארצי) 23809-02-11 מדינת ישראל משרד התמ"ת – זלמן בראשי ואח' (24.1.12)).

22. בענייננו, הנאשם הודה כאמור כי קיבל על עצמו את ביצוע העבודות בשלושת הבתים בהם התבצעה הביקורת בכל אחד מן התיקים, ואף אישר את החוזים שהוגשו ביחס לכל אחד מהם. אין מחלוקת גם כי הנאשם ביצע בפועל את העבודות בכל שלושת הבתים. לאור האמור, ובשים לב לכך שהנאשם העיד כי הוא עצמו לא השתמש בקבלני משנה בשלושת הבתים, המסקנה היא כי במועד עריכת הביקורת נשוא כתבי האישום, הנאשם הוא שהיה בעל השליטה בפועל בכל אחד מן הבתים ולפיכך חלה עליו החזקה כאמור.

23. לטעמנו, הנאשם לא הצליח לסתור החזקה. הנאשם לא הביא ולו ראשית ראיה כי היו עבודות כלשהן במקביל לעבודות שביצע במי מן הבתים נשוא התביעות, או בסמוך להם. ממילא לא הובאו שמות של קבלנים אחרים שביצעו פעולות כלשהן ולא הובאו עובדים שיעידו כי הועסקו אותה עת באתרים סמוכים על ידי קבלנים אחרים.

הנאשם לא טען גם, שבמועד עריכת הביקורת הוא לא ביצע בפועל עבודות בכל אחד מן הבתים. כאשר נשאל הנאשם בעניין זה, לא ידע להגיד מתי הסתיימו העבודות בכל אחד מן הבתים. עם זאת, לא טען שהן הסתיימו במועד שקדם לעריכת הביקורת (פרוטוקול עמ' 39 ש' 15-29; עמ' 40 ש' 1-10).

24. גם העדויות והראיות שהובאו לפנינו תומכות במסקנה זו:
בתיק 1229/08 - מר יצחק דריי, הבעלים של הבית ברח' יצהר, העיד כי התקשר עם הנאשם לצורך ביצוע עבודות שיפוץ בביתו, אשר כללו תוספת בנייה בקומה השניה, שיפוץ הבית הקיים, חומות סביב כל הבית, ריצוף חוץ וניקוי פסולת. מר דריי נשאל האם היה קבלן נוסף שביצע עבורו את עבודת החציבה וניקוי הפסולת והשיב כי " לא היה קבלן אחר מתאריך חתימת החוזה ועד קבלת המפתח." (ת/34 בעמ' 2).

25. בתיק 1353/08 - העובד ריאד שראונה אישר בהודעתו לחוקר מדמוני כי הוא וחמשת העובדים האחרים עובדים בבית בתפרח בביצוע עבודות שיפוצים, קרמיקה, טפסנות לחומת החצר, קירות ושבילים (ת/29) . אמנם לטענתו הם מועסקים על ידי "מחמד הקבלן מרהט". עם זאת, דוד דריי, אשר בביתו בוצעו עבודות השיפוץ, נתן הודעה למפקח משרד התמ"ת עודד פרץ סמוך למועד האירוע (ראו הודעת דוד דריי, ת/21). מר דריי העיד כי לצורך עבודות השיפוץ הוא התקשר עם הנאשם, ולא עם קבלן אחר כלשהו. השם "מוחמד" כלל לא עלה בעדותו של מר דריי.
בעדותו בבית הדין העיד מר דריי, כי חלק מן העבודות בוצעו על ידי קבלני משנה. עם זאת ציין, כי הוא אינו יודע מי הם אותם קבלנים, לא היה לו כל קשר איתם ואין לו ידיעה מה העביר הנאשם לקבלני משנה. עוד הוסיף, כי החוזה שלו היה רק עם הנאשם וגם הקשר במהלך העבודה היה רק עם הנאשם (פרוטוקול עמ' 29). עוד הוסיף, כי היו בתים נוספים בהם התבצעו עבודות בנייה ולכן העריך כי יתכן שהפועלים שנתפסו בביתו עבדו למעשה בבתים של שכניו (פרוטוקול עמ' 30).
אין לקבל את עדותו המאוחרת של מר דריי בנוגע לקבלני משנה אחרים. יתרה מכך, ממילא אין בעדותו של מר דריי כדי לסייע לנאשם. ראשית, הטענה כי העובדים הועסקו בפרויקטים אחרים, בבתים שכנים, או על ידי קבלני משנה של הנאשם, עלתה לראשונה בבית הדין ואין לה זכר בעדות שנתן מר דריי סמוך לאירוע. שנית, מדובר בהערכה, אשר לא הובאה כל ראיה מצד הנאשם או מר דריי שתתמוך בה. נהפוך הוא, מר דריי הדגיש כי ההתקשרות שלו היתה רק מול הנאשם. עוד הוסיף, כי לא היה לו כל קשר עם העובדים, שכן נהג לצאת לעבודה מוקדם בבוקר ולשוב מאוחר (ת/21 עמ' 2 ש' 12-14). על כך יש להוסיף את עדות הנאשם, כי בעבודות בשלושת הבתים נשוא כתבי האישום בענייננו לא היו לו קבלני משנה כלשהם (לעיל). לאור זאת, גרסתו של מר דריי בעניין זה, כפי שעלתה בעדותו בבית הדין נדחית .

26. בתיק 1755/08 – העובד פארם שראחה אישר בהודעתו לחוקר ישראלי כי הוא ושני עובדים נוספים עבדו אותו יום בבית ברח' הגורן בהדבקת אבן, הכנת טיט ועוד (ת/11). לטענתו, התשלום ניתן להם על ידי מוחמד זיידנה.
גם העובד הישראלי, נביל אלזיאנדנה, אשר עבד אותו יום עם שלושת העובדים הזרים, אישר כי הוא והעובדים עבדו בבית ברח' הגורן. גם הוא טען שהם הועסקו על ידי קבלן בשם מוחמד אלזיאנדנה (ת/12).
הנאשם קבל על כך שהמאשימה לא בדקה לעומק את טענת העובדים, כי הועסקו על ידי קבלן אחר. עם זאת, הראיות שהוצגו לפנינו מלמדות כי לא היה צורך בכך. העובדים אישרו כי במועד הביקורת עסקו בביצוע עבודות בבית ברח' הגורן. הנאשם עצמו הודה כי לקח על עצמו לבצע את העבודות בבית, וכי לא עבד עם קבלני משנה. גם בעל הבית, יורי קדרלין, העיד כי התקשר עם הנאשם לצורך ביצוע עבודות שיפוץ קומה ראשונה ותוספת לקומה שניה (ת/6); כי הנאשם החל לבצע את העבודות בחודש אפריל 2004 ועבד עד סוף חודש יוני 2004, אז חדל להגיע ללא כל הודעה (ת/6); וכי הנאשם "היה קבלן יחיד פה לכל העבודות. לא היה קבלן אחר..." (ת/6, עמ' 2).
משהנאשם היה הקבלן היחיד שביצע עבודות בבית והעובד אישר כי הוא וחבריו הועסקו בביצוע עבודות בבית ביום הביקורת, המסקנה המתחייבת היא כי העובדים הועסקו על ידי הנאשם.

עוד יצוין, כי הנאשם טען שהפסיק את העבודות באמצע, ולכן עולה ספק אם הנאשם עבד בכלל באתר במועד עריכת הביקורת או שזו התרחשה לאחר שכבר סיים את עבודתו.
אין לקבל טענה זו. הנאשם עצמו העיד כי הוא אינו זוכר מתי בדיוק הפסיק את העבודה בבית, אך יחד עם זאת ציין כי מדובר היה אחרי חודשיים (פרוטוקול עמ' 39 ש' 15-17). מחוזה העבודה בין הנאשם ליורי קדרלין (ת/7) עולה כי העבודה החלה ביום 16.4.04. מאחר שהביקורת נערכה ביום 3.6.04, הרי שגם לגרסת הנאשם, במועד הביקורת טרם הפסיק את עבודתו.

27. בנוסף על האמור לעיל, בכל אחד מן הבתים, העובדים שנמצאו בביקורת, עסקו בעבודות אשר תאמו את תיאור העבודה שלקח על עצמו הנאשם לבצע, בהתאם לחוזי העבודה שהוגשו כאמור (ת/18, ת/30, ת/41):

28. בתיק 1229/08 - בהתאם לחוזה בין הנאשם לגילה ואיציק דריי (ת/35) התחייב הנאשם, בין היתר, לבצע ריצוף חוץ של כל החלק האחורי, החניה והחזית (סעיפים 9,13 להסכם). בנוסף, הנאשם התחייב "להשאיר שטח נקי מכל פסולת בניין או חומרי בניין או עזרים לחומרי בניין" (סעיף 19 להסכם). במועד הביקורת נצפה העובד הזר נשוא כתב האישום כשהוא עוסק בחציבה ברצפת בטון בחצר הבית ואיסוף פסולת בניה בדליים (ראו תיאור מקרה, ת/31). המדובר בעבודה התואמת את העבודות המפורטות בחוזה העבודה כאמור.

29. בתיק 1353/08 - בהתאם לחוזה הבניה בין הנאשם לדוד דריי (ת/25) התחייב הנאשם לבצע סגירת קומת עמודים וחלוקה לשתי יחידות דיור. בין היתר כללו העבודות ביצוע ריצוף פנים; שבילי גישה ליחידות הדיור; בניית משטח בטון, ועוד. בביקורת שבוצעה, נמצאו שישה עובדים זרים: שני עובדים עסקו בעבודות טפסנות לחומת החצר, שני עובדים עסקו בהכנת טיט ושני עובדים נוספים נצפו בתוך חדרי הבית עוסקים בעבודות ריצוף קרמיקה (ראו תיאור מקרה, ת/19). גם כאן עסקו העובדים בעבודות התואמות את העבודות שתוארו בחוזה כאמור.

30. בתיק 1755/08 – בהתאם לחוזה הבניה בין הנאשם למר יורי קדרלין, התחייב הנאשם לבנות תוספת לבית קיים (ת/7). בביקורת שבוצעה נצפו שלושה עובדים זרים שעסקו בבניית בלוקים וחיפוי אבן בגג הבית (ראו תיאור המקרה, ת/1). גם כאן מדובר בעבודות התואמות את העבודות אותן התחייב הנאשם לבצע.

היסוד הנפשי
31. בהתאם להלכה שנקבעה בפסיקה, "ככלל, היסוד הנפשי בעבירות לפי חוק העסקת עובדים זרים דורש רמת כוונה פלילית של "מוּדעוּת" כהגדרתה בסעיף 20(ג) לחוק העונשין תשל"ז-1977, לפיה "רואים אדם שחשד בטיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום נסיבות כמי שהיה מודע להם אם נמנע מלבררם"...
ודוק. "עצימת עיניים" מפני ההכרה באפשרות קיומה של נסיבה הנמנית עם היסוד העובדתי שבעבירה, כמוה כמודעות בפועל לקיומה של הנסיבה..." (עניין ניר עם, לעיל).

32. הנאשם בענייננו העיד כי הוא קבלן בנייה עצמאי משנת 1996 (פרוטוקול מיום 7.1.14, עמ' 38, ש' 6-7). לפיכך, היה עליו לדעת כי הוא אינו רשאי להעסיק עובדים זרים ללא היתר עבודה או רישיון ספציפי. זאת ועוד, היה על הנאשם לפקח על אתרי הבנייה שבאחריותו, ולוודא כי העובדים המועסקים בהם בפועל מועסקים כחוק. הנאשם טען כי הוא או מישהו מטעמו נמצא בשטח. לטענתו, הוא אינו נמצא יום יום, אך יש לו עובד בכיר מן המשפחה בשם נביל זיאדנה שמגיע במקומו (פרוטוקול עמ' 37 ש' 23-26). למרות זאת, בעת ביצוע הביקורת בכל אחד מן האירועים נשוא כתבי האישום, לא נכח הנאשם או מי מטעמו באתר.
לאור זאת, יש לראות את הנאשם כמי שלכל הפחות עצם עיניו מפני האפשרות שהעובדים המועסקים על ידו בביצוע העבודות אותן התחייב לבצע, הם עובדים זרים אשר העסקתם הינה מנוגדת לחוק העסקת עובדים זרים.

סיכום
33. התוצאה היא, כי המאשימה הוכיחה את כל העבירות המיוחסות לנאשם, בכל אחד מכתבי האישום בענייננו.

אשר על כן, אנו מרשיעים את הנאשם בביצוע שלוש עבירות של העסקה שלא כדין, כאמור בסעיפים 2(א); סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק עובדים זרים; ביחס לעשרה עובדים, כמתואר בכתבי האישום בענייננו.

34. טיעונים לעונש יישמעו ביום 10.4.2014 שעה 9:00.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"ד, (23 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.