הדפסה

משרד החינוך ואח' נ' גלפרין ואח'

ניתן ביום 29 נובמבר 2012

מדינת ישראל -משרד החינוך
המערערת והמשיבה שכנגד
-

ליה גלפרין
המשיבה והמערערת שכנגד

בפני: השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח, השופטת יעל אנגלברג שהם
נציג ציבור (עובדים) מר אלעזר וייץ, נציג ציבור (מעבידים) מר יצחק קאול

בשם מדינת ישראל – עו"ד יאנה סימקין
בשם המשיבה – בעצמה

פסק דין

לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תע"א 8419/07; השופטת חנה טרכטינגוט ונציגי הציבור מר שמואל זיסקינד ומר רפי גמליאל), אשר קיבל את טענת גב' גלפרין כי חל עליה סעיף 20(ד) לחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], תש"ל – 1970 (להלן – חוק הגמלאות ), ודחה את טענתה כי לצורך חישוב שיעור הגמלה תקופת השירות היא 16 שנה.

הרקע לערעור:
גב' גלפרין עלתה ארצה ביום 23.3.1990.
בתקופה מספטמבר או אוקטובר 1990 עד חודש יוני 1991 גב' גלפרין עבדה כמורה לאנגלית בבית הספר חנקין בחולון. בתקופה זו הועסקה גב' גלפרין על ידי המדינה כמורה ממלאת מקום, ולימדה כ- 89 שעות במהלך כל התקופה. במקביל, הועסקה גב' גלפרין באותו בית ספר במשרה בהיקף של 19 ש"ש על ידי חברת מוסדות חינוך ותרבות בחולון, מיסודה של הסוכנות היהודית לישראל בע"מ. בתקופה זו, העבירה חברת מוסדות דמי גמולים לקופת הגמל דפנה.
מיום 3.10.1991 עד ליום 31.8.1997 עבדה גב' גלפרין כמורה בבית הספר הוד בהיקפי משרה משתנים, ושכרה שולם על ידי חברת עזרה וביצרון. בתקופה זו, בוטחה גב' גלפרין בקרן הפנסיה "מבטחים".
החל מיום 1.1.1993 הועסקה גב' גלפרין במקביל גם על ידי המדינה באותו בית ספר. עד יום 1.11.1993 היקף המשרה היה נמוך מ- 1/3 משרה, ולאחר מועד זה הועסקה בהיקפי משרה משתנים, מעל ל- 1/3 משרה.
מיום 1.9.1997 עבדה התובעת בבית ספר צורים, והועסקה רק על ידי המדינה עד למועד פרישתה לגמלאות ביום 31.8.2006.
בין לבין, ביום 27.9.1999 נערך "הסכם רציפות זכויות" בין הזכויות הפנסיוניות שנצברו לגב' גלפרין במבטחים בתקופת עבודתה בחברת עזרה וביצרון לבין זכויותיה הפנסיוניות על פי חוק הגמלאות.
עם פרישתה לגמלאות אושרה לגב' גלפרין גמלה בשיעור של 25.67%, וכן 3% נוספים בגין "אבדן מעמד חו"ל", סך הכל 28.67%, בגין תקופת עבודתה במדינה. בנוסף, משולמת לה גמלה בעד תקופת הביטוח במבטחים וזאת מכוח הסכם הרציפות.
המחלוקת בבית הדין האזורי מושא ערעור זה סבה על השאלה האם חל על גב' גלפרין סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות, שזו לשונו:

(ד) מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השניה, לא תפחת קיצבתו מ-35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.

בית הדין האזורי קבע כי יש להחיל על גב' גלפרין את הוראת סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות, מן הטעם שיש לראות בה כמי שהתקבלה לשירות לעניין סעיף 20(ד) כבר מתחילת העסקתה בחודש ספטמבר או אוקטובר 1990, בין היתר לאור קביעתו כי פיצול העסקתה בין המדינה לבין החברות העירוניות היה מלאכותי שלא ניתן לו כל הסבר על ידי המדינה.
עוד קבע בית הדין כי בחישוב התקופה המזכה בגמלה אין להביא בחשבון את כל 16 שנות עבודה של גב' גלפרין, אלא רק אותן שנים בהן קיבלה את שכרה מהמדינה ועבדה מעבר ל- 1/3 משרה.
פסק דין זה הוא מושא ערעור זה, כאשר הן המדינה והן גב' גלפרין ערערו על קביעותיו.

ערעור המדינה:
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין ערעור המדינה בעניין תחולת הוראת סעיף 20(ד) על גב' גלפרין להתקבל ואלה טעמינו.
סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות קובע כי הוא חל על "מי שהתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה". "שירות" מוגדר בחוק הגמלאות כ"שירות כעובד". עובד מוגדר בחוק לענייננו כ"מי שהתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים [חוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט – 1959; להלן – חוק המינויים]. עולה אם כן שסעיף 20(ד) חל על מי שתוך שנתיים מיום עלותו ארצה התקבל לעבודה על פי חוק המינויים.
אכן, מורה אינו מקבל כתב מינוי, אלא אישור על קבלת קביעות בתום תקופת ניסיון, שעומדת בדרך כלל על שנתיים. לכן, יש לראות את מועד תחילת העבודה של מורה על פי חוק המינויים כמועד בו החלה תקופת הניסיון שבסיומה הוענקה למורה קביעות. כעולה מהחומר שבתיק, גב' גלפרין התקבלה לשירות המדינה על פי חוק המינויים לכל המוקדם ביום 1.1.1993. על כך ניתן ללמוד מדו"ח סיכום תקופות עבודה שנערך על ידי המדינה, וכן מאישור מיום 25.12.1995, בו הודע לה כי קיבלה מעמד של עובדת הוראה קבועה במשרד החינוך החל מיום 1.9.1995.
אין בידינו לקבל את טענת גב' גלפרין כי יש לראות אותה כמי שהתקבלה ל"שירות המדינה" לעניין חוק הגמלאות כבר בחודש ספטמבר או אוקטובר 1990. בשנת הלימודים 1990 – 1991 הועסקה גב' גלפרין על ידי המדינה כממלאת מקום, בהיקף חלקי ביותר (89 שעות בשנה ). בתקופה זו גב' גלפרין לא הייתה בתקופת ניסיון, שהיא תחילת תקופת השירות לפי חוק הגמלאות.
זאת ועוד. לעניין תחולת סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות אין להביא בחשבון את תקופת העסקתה של גב' גלפרין בחברות העירוניות. ככל שגב' גלפרין טוענת כי העסקתה בחברות העירוניות הייתה מלאכותית, היה עליה להוכיח טענה זו. לא מצאנו כי טענה זו הוכחה. לפיכך, חלה הפסקה בת כשנה וחצי בין תקופת העבודה כממלאת מקום במדינה, לבין תחילת עבודתה על פי חוק המינויים בשנת 1993.
לאור האמור, לכל המוקדם, גם אם נתעלם מכך שעד חודש נובמבר 1993 היקף המשרה של גב' גלפרין במדינה היה פחות מ- 1/3 משרה, התקבלה גב' גלפרין לשירות המדינה רק ביום 1.1.1993.
מעבר לאמור, בכל מקרה, גם אם הייתה מתקבלת הטענה של פיצול מלאכותי ולפיה יש לראות בגב' גלפרין עובדת במדינה בתקופה בה הועסקה על ידי החברות, לא היה בכך כדי להפוך העסקה זו לתקופת העסקה לפי חוק המינויים, שרק היא מקנה זכאות לפי סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות.
אשר על כן, לנוכח העובדה שגב' גלפרין לא התקבלה לשירות המדינה לפי חוק המינויים בתוך שנתיים ממועד עלותה ארצה (מרץ 1990), לא חלה עליה הוראת סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות.

ערעור גב' גלפרין:
לטענת גב' גלפרין, הועסקה ברציפות על ידי המדינה במשך 16 שנה, וזו התקופה שיש לקחת בחשבון לצורך חישוב זכויותיה על פי חוק הגמלאות. המדינה טענה, ובית הדין קיבל את טענתה, כי תקופת השירות המוכרת לצורך זכאות גמלאות עומדת על 12 שנה ועשרה חודשים.
דין ערעורה של גב' גלפרין להידחות. כמובהר לעיל, וכפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי, תקופת עבודתה בחברות אינה בגדר תקופת שירות במדינה לצורך חוק הגמלאות. כאמור, בעד תקופת עבודתה בחברת עזרה וביצרון הופרשו לזכות התובעת כספים לקרן הפנסיה "מבטחים", וגב' גלפרין מקבלת זכויות פנסיה בעד תקופה זו מכוח הסכם רציפות הזכויות. למותר לציין, שבעד אותה תקופה ואותו חלק משרה בעדם נצברו זכויות פנסיה ב"מבטחים", גב' גלפרין אינה זכאית לקבל גם גמלה על פי חוק הגמלאות.
לאחר הדיון שלחה גב' גלפרין "בקשה לתיקון פרוטוקול של דיון מיום 15.11.2012", בה עתרה להשלים טענותיה. מעבר לכך שהדיון בהליך הסתיים ולא היה מקום להגשת טיעון נוסף, גם לגופו של עניין לא מצאנו כי יש בטענות הנוספות שהועלו כדי לשנות את המסקנות אליהן הגענו, מהנימוקים שפורטו לעיל.
סוף דבר:
ערעור המדינה מתקבל, ואנו קובעים כי הוראת סעיף 20(ד) אינה חלה על המערערת.
ערעורה של גב' גלפרין נדחה.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בערעור.

ניתן היום, ט"ו בכסלו תשע"ג (29 בנובמבר 2012), בהיעדר הצדדים וישלח אליהם .

לאה גליקסמן,
שופטת, אב"ד

אילן איטח,
שופט

יעל אנגלברג שהם, שופטת

מר אלעזר וייץ,
נציג ציבור (עובדים)

מר יצחק קאול,
נציג ציבור (מעבידים)