הדפסה

משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' זיטון

בפני כב' השופטת פרנקל (שיפמן) ליאורה
המאשימה
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה

נגד

הנאשם
עוז זיטון

נוכחים:
בא כח המאשימה עו"ד אלמוג בן חמו
הנאשם - בעצמו
בא כח הנאשם עו"ד אורן שפקמן

פרוטוקול

<#14#>
גזר דין

סעיפי האישום:

הנאשם יליד 1994, הודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן המכיל חמישה אישומים, והמייחס לו עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "החוק"), על פי עובדות האישומים השני, הרביעי והשישי. בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק התקשורת"), ובעבירה של איומים, על פי עובדות האישום החמישי, בעבירה של תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, ובעבירה של איומים, על פי עובדות האישום השלישי.

העובדות בהן הודה הנאשם:
ברקע לכתב האישום המתוקן בעובדותיו הודה הנאשם ועל פיהן הורשע, נטען כי הנאשם והמתלוננת קיימו מערכת יחסים זוגית לסרוגין מחודש פברואר 2103.
נטען כי במועד הרלבנטי החזיק הנאשם טלפון נייד שמספרו 054-XXXX933 והמתלוננת החזיקה טלפון נייד שמספרו 050-XXXX612.
נטען כי המתלונן הינו חבר לעבודה של המתלוננת.

על פי עובדות האישום השני, במועד שאינו ידוע למאשימה בלילה שבין 29.11.13- 30.11.13 ישבו המתלוננים יחדיו במסעדת "זנגה זנגה" ברמלה.
בנסיבות אלה התקשר הנאשם למתלוננת פעמים רבות והיא לא ענתה. בהמשך משענתה המתלוננת, אמר הנאשם כי הוא יודע שהיא נמצאת עם מישהו ואמר ש"יטפל בבן אדם הזה"..."ישחט כל בן אדם שיהיה איתה" וכי שום גבר לא יגע בה חוץ ממנו.
בנסיבות אלה שוחח המתלונן עם הנאשם וביקש ממנו שיכבד את המתלוננת ויניח לה.
בהמשך ביקשה המתלוננת ממר סמיר אל עברה, עובד במסעדה שלו הכרות עמה ועם הנאשם, לשוחח עם הנאשם. מר אלעברה שוחח עם הנאשם וביקש שיחדל להתקשר למתלוננת.
בנסיבות אלה אמר הנאשם למר אל עברה "אף אחד מרמלה לא יצא איתה". קילל את מר אל עברה ובהמשך אמר לו למסור למתלוננת כי הוא לא ייתן לה לצאת עם אף אחד מרמלה.

על פי עובדות האישום השלישי, ביום 30.11.13 בסמוך לשעה 16:30 התקשר הנאשם מהטלפון שהיה ברשותו למתלונן ואמר לו שהוא יודע שהמתלונן עובד בקניון ברמלה וכי יגיע אליו והמתלונן "יצא נכה".
בהמשך בסמוך לשעה 21:30, הגיע המתלונן לביתו של הנאשם ברמלה, ומשהנאשם לא נכח בבית, שוחח המתלונן עם הוריו במטרה שהאיומים מצידו יופסקו.
בהמשך, ומשירד המתלונן לפתח הבניין, תקף אותו הנאשם. באותן נסיבות הצטרפו לנאשם צעירים נוספים שפרטיהם אינם ידועים למאשימה, ותקפו ביחד עם הנאשם את המתלונן באופן שהצמידו אותו לקיר והיכוהו בכל חלקי גופו.
כתוצאה מהמתואר, התעלף המתלונן.

על פי עובדות האישום הרביעי, בהמשך למתואר באישום השני ביום 01.12.13 בשעה 00:26 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם לאמו של המתלונן ואמר לה כי יפגע בבן שלה.

על פי עובדות האישום החמישי, במועד שאינו ידוע למאשימה בחודש יוני 2013 או בסמוך לכך ניהלה המתלוננת קשר זוגי עם אדם בשם אלירן. בנסיבות אלה הועלתה לרשת החברתית "פייסבוק" תמונה של המתלוננת ואלירן מתנשקים.
בעקבות האמור התקשר הנאשם למתלוננת ואמר לה "כלבה, בוגדת, יא בת-זונה". בהמשך שוחח הנאשם עם אלירן ואמר לו כי המתלוננת חייבת לו כסף ואם לא תחזיר אז החוב "נופל עליו ויש לו עסק איתו".
במהשך למתואר העביר הנאשם את הטלפון לאחר שזהותו אינה ידועה, אשר הזדהה בשם "מירו" ואמר לאלירן "תגיע לרמלה- אני ארצח אותך".
בנסיבות אלה אמר הנאשם למתלוננת: ,תשמעי יא בת זונה, תגידי לחבר שלך שאם ידבר מעל הגובה שלו אני אזיין אותו, הוא ישלם כסף, הוא מתעסק עם משפחת זיטון- הוא לא יודע מי זה משפחת זיטון, שיבוא לרמלה- אני אראה לו מה זה".
בהמשך, במספר הזדמנויות ובימים סמוכים התקשר הנאשם מהטלפון לאלירן ואמר לו שישלח לו אנשים אליו הביתה שירצחו אותו.
בהמשך, במספר הזדמנויות בימים העוקבים התקשר למתלוננת פעמים רבות במהלך היום ואמר לה את לא תהיי עם אף אחד", "אני אזיין את מי שתהיי איתו". "הוא לא יודע מי זה משפחת זיטון, לא יודע מי זה אח שלי".
בנסיבות אלה שלח הנאשם למתלוננת מסרון: "את תצטערי על זה שעזבת אותי".

על פי עובדות האישום השישי, בתאריך 02.12.13 בסמוך לשעה 15:32 משהבין הנאשם כי המתלוננת הגישה כנגדו תלונה במשטרה, התקשר אליה לטלפון וכשאמרה לו שאין בכוונתה לבטל את התלונה כנגדו, אמר לה: "אין בעיה את תקבלי את המנה שלך". בתגובה ניתקה המתלוננת את השיחה.
בהמשך בסמוך לשעה 14:15 התקשר הנאשם לטלפון של המתלוננת ואמר לה: " ניתקת לי בפנים, אני עוד אפגע בך, את תקבלי את הכוסה בפנים לכל החיים שלך".

ההסדר:
הצדדים הציגו הסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, הורשע, ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן נוכח קיומה של חובת תסקיר.
המאשימה הצהירה כי תעטור להטיל על הנאשם עונש מאסר וההגנה הצהירה כי תעתור לסיום ההליך באי הרשעה.

תסקיר שירות המבחן:
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 20, רווק, מתגורר בבית הוריו ומשרת בצה"ל כחייל בשירות סדיר.
בוגר 9 שנות לימוד לאור קשיי לימודים. מגיל 15 עבר בעבודות מזדמנות.
שירות המבחן ציין כי לנאשם משפחה גרעינית המונה הורים ואחים ולהם קשר תקין ותומך.
שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מהליך המעצר.
במסגרת הליך המעצר ולאור התרשמות שירות המבחן מקשיים במצבי לחץ ודחיה, וכן כי הנאשם סובל מדימוי עצמי נמוך ותלוי בבת זוג, הופנה לבחינת השתלבותו בהליך טיפולי במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה, אולם לא הוטל על הנאשם צו פיקוח מעצר ונאשם לא השתלב בטיפול.
באשר למערכת הזוגית, הנאשם תאר קשר משמעותי במשך שנה, קשר תומך וקרוב שבהמשך הסלים על רקע תחושת חוסר אמון, פגיעה, עלבון וכעס וכן תאר ריבים קולניים ותגובות הדדיות תוקפניות.
באשר לעבירות נשוא כתב האישום, הנאשם טען כי העבירות בוצעו על רקע משבר בקשר הזוגי. שלל אלימות פיזית כלפי המתלוננת לאורך הקשר ואף בביצוע העבירות. יחד עם זאת תאר באופן חלקי אלימות פיזית כתגובה אימפולסיבית לאיום שחש כלפי המתלונן, בן זוגה של המתלוננת. כמו כן צוין כי הנאשם התייחס באופן חלקי לאיומים מצדו והתמקד בפגיעה שחווה.
עוד צוין כי הנאשם מסר שהמתלוננת יצרה עמו קשר לאחר ביצוע העבירות ועל כן התלונן כנגדה על הטרדה.
הנאשם שלל נזקקות טיפולית בעיתוי הנוכחי וגם בעבר.
שירות המבחן ציין כי ממידע שנמסר מהמרכז למניעת אלימות במשפחה עלה כי הנאשם הגיע לשני מפגשי הכרות אולם הנאשם לא נמצא מתאים לטיפול בשל העדר בשלות וקושי להכיר בצורך בטיפול.
לא עלה בידי שירות המבחן ליצור קשר עם המתלוננת על מנת להביא עמדתה.
שירות המבחן הביע התרשמותו מקשיי הנאשם ותחושותיו, בקליפת אגוז, התרשם מקשיי נפרדות המאופיינים בדפוסים ילדותיים ואימפולסיביים במצבי תחושה של איום ודחיה.
שירות המבחן ציין שהנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, ושלל צורך טיפולי. הנאשם התקשה לראות את הפגיעה שהסב במעשיו והתמקד בפגיעתו.
שירות המבחן התרשם שללא עיבוד העבירות וטיפול בדפוסיו האימפולסיביים והילדותיים קיים סיכון להישנות עבירות אלימות דומות במערכות יחסים זוגיות בעתיד.
בבחינת גורמי הסיכוי לשיקום שירות המבחן שקל את העדר עברו הפלילי ואת ניתוק הקשר עם המתלוננים. את שירותו הצבאי ואת השמירה האדוקה על תנאי מעצרו עד לביטולם.
לאור ניתוק הקשר עם שירות המבחן, הגם ששירות המבחן שקל להטיל ענישה שיקומית, שרות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית והמליץ על הטלת עונש מאסר על תנאי שיהווה גורם מציב גבול ומרתיע בנוסף לכל עונש אחר שיוטל.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות:
הנאשם נמצא כשיר לביצוע עבודות שירות ללא מגבלה.
הומלץ להציבו ביחידת נחשון בשב"ס, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה ביום.
מועד התחלתי מומלץ לביצוע העבודות מיום 28.01.15.

טיעוני ב"כ המאשימה:
ב"כ המאשימה הפנה לעבירות בהן הורשע הנאשם, לנסיבות ביצוען ולחומרתן. טען כי חרף העובדה שבאישום השני הורשע הנאשם במסגרת כתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפה, העובדות לא שונו, והן מתארות ארוע בו המתלונן פונה לבית חולים.
טען כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות.
הפנה להסדר הטיעון שהוצג.
הפנה לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי הנאשם לא היה בקשר רציף ולאחר פגישה אחת נותק עמו הקשר. טען כי כמי שהפנים את חומרת העבירות מצופה ממנו להיות בקשר עם שירות המבחן.
טען כי מהתסקיר עולה שהנאשם נטל אחריות באופן חלקי בלבד, מרוכז בפגיעה שהוא חווה. הפנה לאמור בתסקיר לפיו הנאשם שלל נזקקות טיפולית, ולהמלצת שירות המבחן, שלשיטתו אינה דבר שבשגרה, לפיה הומלץ להטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה וזאת בנוסף לכל עונש אחר שיוטל.
טען כי גם אם תשמע טענה כי המתלוננת היא הגורם שיצר את הקשר פעמים רבות, יש לדחותה על הסף. טען כי כל צידוק או הסבר להתנהגות הנאשם כלפי המתלוננת וכלפי הסובבים אותה.
טען כי אין עסקינן בעבירות ברף הנמוך של העבירות אלא מדובר בעבירות חמורות הנמצאות ברף העליון.
טען כי מתחם העונש ההולם במקרה הנדון בגין כל אחת מעבירות האיומים נע בין עונש מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות ובין עונש מאסר למשך 10 חודשים. ציין כי ככלל עתירת המאשימה הינה לעונש בין עבודות שירות לבין מאסר למשך 18 חודשים ברף העליון בעבירות איום חמורות, אולם במקרה הנדון בקביעת המתחם נלקח בחשבון העדר עברו הפלילי של הנאשם וגילו.
טען כי הכלל הינו הרשעה ואילו אי הרשעה הינו החריג לכלל.
הפנה לתיקון 113 לחוק העונשין, טען כי על בית המשפט ליתן משקל לעקרון ההלימה והגמול, לערך החברתי המוגן ולמידת הפגיעה בו.
טען כי מתחם העונש ההולם לכל העבירות אותן ביצע הנאשם בחמשת האישומים, נע בין 10 ל- 18 חודשי מאסר.
עתר לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם, עונש מאסר של יפחת מ- 12 חודשים בצירוף עונש מותנה, קנס כספי ופיצוי למתלוננים.
ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה:
1. ברע"פ 1923/11 חטיב נ' מדינת ישראל (10.3.11), במקרה שהובא לפני כב' בית המשפט שם, דובר
היה על נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בכך שלאורך תקופה של כחמישה חודשים בה היה נשוי
לבת זוגו, נהג כלפיה באלימות ובאיומים. כב' בית המשפט השלום גזר על הנאשם עונש של שישה
חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועונשים נלווים. גזר הדין המקל נקבע בהתחשב בחרטה שבית
המשפט התרשם כי הייתה כנה, בהודאה בהזדמנות הראשונה, בנסיבות אישיות, בהיעדר עבר
פלילי, בתקופת מעצר קצרה ובמעצר הבית הארוך. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל. כב' בית
המשפט המחוזי גזר על הנאשם שנים עשר חודשי מאסר בפועל והותיר את יתר רכיבי הענישה על
כנם. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחתה. כב' בית המשפט העליון ציין כי "עבירות האלימות
והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים
להיאבק בה".
2. רע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נ' מדינת ישראל (25.06.08), במקרה שם כבוד בית משפט השלום בכפר סבא הרשיע את הנאשם בעבירת איומים כלפי בת זוגו בנפרד והטיל עליו עונש מאסר למשך 12חודשים ועונשים נלווים. ערעור שהגיש המבקש לכבוד בית המשפט המחוזי נדחה. כבוד בית המשפט המחוזי קבע כי ההחלטה לגזר את עונשו של המבקש לעונש מאסר למשך 12 חודשים אינה סוטה ממדיניות הענישה בעבירות של אלימות במשפחה. כבוד בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור.
3. ת"פ 44917-06-13 (קריות) מדינת ישראל נ' אלפסי (08.04.14), במקרה שם בגין עבירת איומים כלפי בת זוג באופן שהנאשם שלח למתלוננת שתי הודעות טקסט: " אני לא אתן לך לנשום כל ימי חייך זו רק ההתחלה תבטלי את התלונה על הדירה, אני נלחמתי עליה, אני מזהיר אותך כי את תסבלי כל החיים, חיים מרים". "אני ארסק לך את הפנים הרסת ולקחת חלק מגופי הילדים נפגעו שלי כל החיים זה ילווה או ואת יצאת מזונה ואמא אכזרית כמוך ואנחנו נטפל. הזמן יעשה את שלו והוא נגדך יא בת זונה אם לא תגיבי לבית אני יותר לא לבא לראות את הילדים המון המון זמן תביני איזה תרחיש יקרה". כבוד בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות התיק נע בין עונש מותנה למאסר למשך 10 חודשים. כבוד בית המשפט הטיל על הנאשם, נעדר עבר פלילי, עונש מאסר למשך 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו ועונשים נלווים.
4. ת"פ 1671/08 (רחובות) מדינת ישראל נ' מלכה יוסף (21.11.08), במקרה שם הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של איומים, תקיפת בת זוג, הפרת הוראה חוקית ועבירות לפי חוק הגנת הפרטיות. הנאשם צעיר כבן 23 ואב לילד שלא שיתף פעולה עם שירות המבחן. הנאשם סרב לקבל הפרידה מבת זוגו ועל רקע האמור נעברו העבירות. כבוד בית המשפט הטיל על הנאשם עונש מאסר למשך 10 חודשים ועונשים נלווים.
5. ת"פ (שלום ראשון לציון) 18261-12-10 מדינת ישראל נ' מיצקו (18.10.12), במקרה שהובא לפני
כב' בית המשפט שם, דובר היה בנאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת בת זוג
ואיומים. בנסיבות בהן בעת שהנאשם היה בגילופין, אמר למתלוננת כי יהרוג אותה, אחז בידה
בחוזקה ובמועד אחר איים עליה כי "יקרע אותה לחתיכות". כב' בית המשפט קבע כי "...
מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם הינו כדלקמן- מאסר בפועל לתקופה שבין 6
חודשים ל- 15 חודשים, בתוספת למאסר מותנה, קנס ופיצוי בהקיפים של אלפי שקלים". כב'

בית המשפט גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר, מאסר מותנה, והתחייבות
כספית, במקרה שם נאשם ללא עבר פלילי ושרות מבחן לא בא בהמלצה טיפולית.

טיעוני ב"כ הנאשם:
ב"כ הנאשם טען כי בבוא בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם עליו לשים לנגד עיניו את גילו הצעיר של הנאשם, כבן 19 בעת ביצוע העבירות, ואת העובדה כי כיום הינו צעיר כבן 21, שיש להחיל עליו את הלכת צעיר- בגיר הואיל וקביעת בית המשפט תקבע את עתידו.
טען כי יש ליתן לנאשם הזדמנות ולהטיל על הנאשם עונש שלא יהיה בו פן עונשי בדמות עונש מאסר, ואף לא לא עונש מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות.
טען כי לא כל נאשם מתאים לקשר עם שירות המבחן. טען כי יש פעמים שאין כימיה בין הנאשם לקצין המבחן.
הפנה להודיית הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, לנטילת האחריות בפני בית המשפט, הגם שבפני שירות המבחן הודה חלקית בלבד.
הפנה לתיקון כתב האישום לקולא, ולכך שהתיקון בוצע לאחר שנשמעה גרסת המתלוננת.
טען כי עסקינן בחייל, שעתיד לצאת בקרוב לחיים אזרחיים. טען כי על בית המשפט לא רק לחנך אלא גם לתת כלים על מנת שלא יחזרו לבצע עבירות ותהיה להם אפשרות לשיקום.
ב"כ הנאשם הפנה לגרסת המתלוננת. טען כי בתקופה רגישה המתלוננת מיוזמתה שלחה לנאשם תמונה שלה מתנשקת עם גבר אחר. טען שהמתלוננת הציקה לנאשם והפנה למוצג נ/1 ממנו עולה שהנאשם הגיש בקשה לצו הרחקה מהמתלוננת הואיל והמתלוננת הטרידה אותו. טען כי פרוטוקול הדיון הוגש במסגרת הליך המעצר ולאור האמור בוטלו התנאים המגבילים אשר הוטלו על הנאשם.
טען כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי ההמלצה הסופית הינה הטלת עונש מאסר על תנאי.
באשר לאיומים, טען כי האיומים לא התבצעו פנים מול פנים אלא באמצעות מכשירים טכנולוגיים בלבד.
באשר לעבירת התקיפה טען כי עסקינן בעבירה של תקיפה סתם, עבירה מסוג עוון.
הפנה להעדר עברו הפלילי של הנאשם.
טען כי הגם שנסיבות חייו של הנאשם לא היו קשות, גדל כנער שוליים.
טען כי הגם שאין הדבר נלמד מהתסקיר, לנאשם יש פוטנציאל שיקומי. לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים והקפיד להתייצב לדיונים.
לאור האמור לעיל עתר להטיל על הנאשם עונש הצופה פני עתיד.
ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה:

  1. ע"פ 7781/12 פלוני נ' מדינת ישראל , באשר להלכת בגיר- צעיר, כפי שיפורט בהמשך.
  2. עפ"ג 388-02-12 (מחוזי מרכז) יוסף אלבז נ' מדינת ישראל (03.04.12), במקרה שם נדון ערעורו של נאשם אשר נדון בגין עבירת איומים כלפי בעל חוב, לעונש למשך 6 חודשים לריצוי על דרך של עבודות שירות שכללו הפעלה בחופף של 6 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגדו ועונשים נלווים. כבוד בית המשפט בערעור קיבל את הערעור על חומרת העונש באופן שבוטל עונש המאסר בפועל ובוטל העונש שהפעיל את העונש המותנה, וכן בוטלו העונשים המותנים ותחתם הוארך עונש המאסר המותנה שעמד לחובת הנאשם לתקופה של שנתיים והוטל על הנאשם לבצע עבודות של"צ. כבוד בית המשפט העניק משקל להליך השיקומי אותו עבר הנאשם בשנים האחרונות. כמי שסבל מהתמכרות לסמים, עשה שינוי בחייו ולאור השינוי בשים לב לכך ש "הענישה היא אינדיבידואלית ויש לבחון כל מקרה ונסיבותיו", נקבע שיש ליתן לו הזדמנות.
  3. ת"פ 30699-10-10 (אשדוד) מדינת ישראל נ' מאיר חן (18.01.12), במקרה שם הורשע הנאשם בשני כתבי אישום מתוקנים המייחסים לו עבירות של תקיפת בת זוג, איומים והפרת הוראה חוקית, ונדון לעונש מותנה ועונשים נלווים. כבוד בית המשפט התחשב בהודיית הנאשם, חיסכון בזמן שיפוטי, בעובדה שהעבירות אינן ברף הגבוה, לנסיבות אישיות ולעבודה כי חרף העובדה שלחובת הנאשם עבר פלילי ואף ריצה עונשי מאסר, המדובר בעבר רחוק.
  4. ת"פ 50616-11-10 (י-ם) מדינת ישראל נ' אפרסמון (11.07.13), במקרה שם עבר הנאשם מס' 1 עבירה של תקיפה והנאשם מס' 2 עבר עבירה של איומים באמצעו אקדח, וזאת במסגרת הסדר טיעון. כבוד בית המשפט הטיל על הנאשמים צו של"צ ונמנע מהרשעה. יצויין כי המדובר בארוע שהצד השני תרם לא מעט להתרחשותו וארע למעלה מחמש שנים עובר למועד מתן גזר הדין.

דברי הנאשם:
הנאשם מסר כי הגיע לשירות המבחן כל עת שזומן באמצעות עורך דינו.
כמו כן הצהיר שלא ישוב בשנית לבית המשפט כנאשם.

דיון והכרעה:
1. תיקון מס' 113 לחוק העונשין "מעניק בכורה, אם כי לא בלעדיות, לעקרון ההלימות – הוא עקרון הגמול... על פי עקרון זה, העונש הראוי לעבריין נגזר ממידת אשמו ומחומרת מעשיו...". (ראו ע"פ 8641/12, 8678/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל 5.8.13).

2. כב' בית המשפט בע"פ 8641/12 קבע כדלקמן: "בתיקון 113 קבע המחוקק מנגנון תלת-שלבי לגזירת העונש. בשלב הראשון, המקדמי, נדרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות.... במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מכלילות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים.... במידה ובית המשפט מצא כי....מדובר בכמה אירועים, נקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע...או עונש כולל לאירועים כולם, בעקבות המסקנה שנתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית המשפט לשני השלבים הבאים; בשלב השני קובע בית המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות נסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט ....עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני...."

3. מספר העבירות בהן הודה הנאשם
כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם חמישה אישומים שונים, עבירות שבוצעו במועדים שונים, סמוכים, עבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק ותקיפה, כלפי בת זוגו תקופה וכלפי בן זוגה החדש.
על פי סעיף 40יג (ב) לחוק:
" הרשיע בית משפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לכל ארוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם".
לאור הוראת החוק , עליי לקבוע מתחם עונש הולם לכל אחד מהאירועים הואיל ומדובר בכמה אירועים.
יחד עם זאת הואיל וכל האירועים למעט הארוע נשוא האישום החמישי נעברו בהפרש של מספר שעות או ימים, והרקע לביצוען הינו זהה, מצאתי כי ניתן לראות בכל האירועים ארוע אחד מתמשך, למעט הארוע נשוא האישום החמישי, שארע במועד אחר, ואינו כתוצאה או בהמשך לאירועים נשוא האישומים הנוספים, הגם שהרקע לביצועו זהה.

4. בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה סעיפים 40ג(א)+40ט'.

5. באשר לערך החברתי שנפגע- הערך המוגן
א. עבירת איומים
הערך החברתי המוגן שנפגע כתוצאה מביצוע עבירת האיומים הינו הגנה על שלוות נפשו של הפרט ושלמות גופו וחירותו.
ערך מוגן עקיף הנובע מהגנה על החירות הינו חופש הפעולה והבחירה של הפרט.
בתי המשפט עמדו זה מכבר על החומרה הנובעת מעבירת האיומים בשל המסוכנות הטבועה בה בהתייחס להוצאת דברי האיומים מן הכח אל הפועל ולהיותם מעשי בריונות לשמה.
בע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל (06.09.89)כב' בית המשפט קבע:
"אינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט...מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין, אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה של הפרט... וידוע הוא שבמקרים רבים מושמעים איומים PER SE כמסר מסווה להתנהגות המצופה מן המאוים..."

ב. עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק
הערכים המוגנים הינם הגנה על שלוות נפשו של הפרט, פרטיותו וחירותו, ערכים זהים
לערכים המוגנים בעבירת איומים.

ג. עבירה של תקיפה
הערך המוגן בעבירות אלימות הינו שלמות גופו של הפרט וחירותו.
יש צורך להוקיע מעשי אלימות ובריונות ויש ליתן להם מענה הולם ובדרך של ענישה מחמירה.
בע"פ 8314/03 רג'אח שיהד בן עווד נ' מדינת ישראל (7.6.2005), כב' בית המשפט
קבע:
"בית-המשפט חייב להעלות את תרומתו הצנועה במלחמה הקשה שיש לחברה בישראל באלימות הגוברת והולכת ברחובות ובבתים, ותרומה זו תמצא את ביטויה בעונשים החמורים ששומה עליהם על בתי-המשפט לגזור על מעשי אלימות שפשו במקומנו כמגיפה. עלינו למוד את הרחמים שבליבנו כמידה הראויה להם, והרי ידענו כי כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן. יצא הקול מבית-המשפט ויילך מקצה הארץ ועד קצה. יצא הקול ויידעו הכל כי מי שיורשע בעבירת אלימות יישא בעונש חמור על מעשהו. והעונש יהיה על דרך הכלל כליאה מאחורי סורג ובריח. וככל שייעצם מעשה האלימות כן תארך תקופת המאסר."

בע"פ 4173/07 פלוני נ' מדינת ישראל (16.08.07) כב' בית המשפט קבע:
"...רבות נאמר בבתי המשפט על תופעת האלימות הפושה בחברה
הישראלית ועל הצורך של איחוד כוחות של כל הרשויות לצורך מלחמה בתופעה זו.
תפקידו של בית המשפט במאבק הוא הטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים על
הנוקטים באלימות לפתרון סכסוכים, על מנת להעביר מסר, הן לעבריין
האינדיווידואלי, והן לעבריינים הפוטנציאלים ולחברה כולה, כי אין החברה
טולרנטית להתנהגויות מעין אלה. פעמים לא מעטות מעורבים באירועים אלימים
דווקא צעירים ואפילו קטינים..."

בע"פ 2037/13 סאלח מחאגנה נ' מדינת ישראל (26.06.13), כב' בית המשפט קבע:
"...בית משפט זה לא יגלה סובלנות כלפי אלימות מכל סוג שהוא, שהפכה, לצערנו, לשגרת יום-יום בבתי המשפט בעניינים של מה בכך:
"על התנהגות מסוג זה יש להגיב ביד קשה, ואם לא כך ננהג, תשתלט האלימות על כל תחומי חיינו. אכן, בתי המשפט התריעו, ולאחרונה אף ביתר שאת כנגד נגע האלימות. אולם, הגיעה השעה לעשות מעשה, ובראש וראשונה, להבהיר בדרך הענישה לעבריינים בכוח, ואפילו צעירים הם, כי המענה לאלימות תהיה כליאה ממושכת, ולתקופות מאסר שעלולות להיות משמעותיות. עם זאת, אין כוונתי לומר שיש לזנוח כליל שיקולים של שיקום העבריין, ובמיוחד אם הוא קטין, אולם המציאות בה אנו חיים מציאות חירום היא, ועל כן שיקולים מסוג זה הינם שניים במעלה, וקודמים להם שיקולי גמול והרתעה" (ע"פ 3562/05 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 2005 (השופט לוי)).
וכך גם:
"יש להלחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. נגע האלימות הינו רעה חולה שיש לבערה מן היסוד, ומן הראוי כי ידע כל איש ותדע כל אישה כי אם יבחרו בדרך האלימות ייטו בתי המשפט להשתית עליהם עונשי מאסר משמעותיים ומרתיעים מאחורי סורג ובריח" (ע"פ 7555/11 פלוני נ' מדינת ישראל (2012) [פורסם בנבו] (השופט שהם)).".

בע"פ 6867/06 בוטרוס עזאם נ' מדינת ישראל (12.10.08), כב' בית המשפט קבע:
"על עבירות אלימות דובר רבות בתקופה האחרונה בבית משפט זה, וזאת לאור
החשש כי תופעה זו הולכת ומתפשטת בחברה הישראלית, כאשר אנו עדים לא
אחת לפתרון סכסוכים בדרכי אלימות ואף להפעלת אלימות בעבור עניינים של מה
בכך. מוסכם על כולם כי על בית המשפט, אשר בתוך עמו הוא יושב, להירתם
למאבק בנגע האלימות באמצעות הטלת עונשים מרתיעים בעבירות אלימות..."

6. באשר למידת הפגיעה
א. באשר לעבירות האיומים
הנאשם פגע בערכים המוגנים, פגע בשלוות נפשה של המתלוננת, שהיתה בעבר בת זוגו. פגע בשלוות נפשו של המתלונן, של אמו של המתלונן ושל מתלונן נוסף, אלירן, אשר ניהל מערכת זוגית עם המתלוננת.
על פי עובדות האישום השני אמר הנאשם למתלוננת כי יטפל במתלונן, ישחט כל בן אדם שיהיה איתה וכי שום גבר לא יגע בה חוץ ממנו.
על פי עובדות האישום השלישי התקשר הנאשם למתלונן ואמר לו כי יודע היכן עובד וכי המתלונן יצא נכה.
על פי עובדות האישום הרביעי הנאשם התקשר לאם המתלונן ואמר לה שיפגע בבנה.
על פי עובדות האישום החמישי הנאשם קילל את המתלוננת, אמר לה שיזיין את החבר שלה אלירן, שהוא מתעסק עם משפחת זיטון, הוא לא יודע מי זה משפחת זיטון ושיבוא לרמלה והוא יראה לו מה זה. בהמשך התקשר למתלוננת מספר פעמים ואמר לה שהיא לא תהיה עם אף אחד, שהוא יזיין כל מי שהיא תהיה איתו, אמר שהוא לא יודע מי זה משפחת זיטון, מי זה אח שלו. בהמשך שלח למתלוננת מסרון בו כתב שהיא תצטער על זה שעזבה אותו.
כמו כן איים הנאשם על אלירן בכך שאמר לו בטלפון כי המתלוננת חייבות לו כסף ואם לא תחזיר אז החוב נופל עליו ויש לו עסק איתו. הנאשם העביר את הטלפון לאחר והאחר אמר לאלירן שיגיע לרמלה הוא ירצח אותו.
בהמשך התקשר במספר הזדמנויות לאלירן ואמר לו שישלח אליו אנשים הביתה שירצחו אותו.
על פי עובדות האישום השישי ולאר שהמתלוננת הגישה תלונה במשטרה כנגד הנאשם הנאשם התקשר למתלוננת ואמר לה שאין בעיה והיא תקבל את המנה שלה, וזאת בתגובתה לסירובה לבטל התלונה. המתלוננת ניתקה השיחה.
בהמשך התקשר הנאשם למתלוננת בשנית ואמר שהוא עוד יפגע בה וכי היא תקבל את ה"כוסה בפנים לכל החיים שלך".
במעשיו הרעים פגע הנאשם באופן חמור בערכים המוגנים שהינם שלוות נפשם של המתלוננים, פרטיותם וחירותם.

ב. עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק
הנאשם פגע בערכים המוגנים כמפורט בעובדות האישום החמישי, בשלוות נפשם של המתלוננים ובפרטיותם. הנאשם במספר הזדמנויות במועדים סמוכים במהלך חודש יוני 2013 התקשר למתלונן פעמים רבות במהלך היום והשמיע כלפיו איומים.
כמו כן במספר הזדמנויות בימים העוקבים התקשר למתלוננת והשמיע כלפיה איומים. בנוסף הטריד באמצעות מתקן בזק את המתלוננת באופן ששלח לה מסרים מטרידים ומאיימים.

ג. עבירה של תקיפה
הנאשם פגע בערכים המוגנים כמפורט בעובדות האישום השלישי, פגע בשלמות גופו של המתלונן, עת תקף את המתלונן ביחד עם שלושה אחרים שזהותם לא ידועה, באופן שהצמידו את המתלונן לקיר והיכוהו בכל חלקי גופו וכתוצאה מכך המתלונן התעלף.

7. מדיניות הענישה בכל אחת מהעבירות בהן הורשע הנאשם
א. בעבירות איומים
מדיניות הענישה הנוהגת כפי שיפורט להלן, הוא עונש הנע בין מאסר על תנאי לבין עונש של מאסר בפועל למשך 8 חודשים ועונשים נלווים.

א.1. רע"פ 8820/13 אליהו קשת נ' מדינת ישראל (12.02.14), הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בגין 3 עבירות איומים ועבירות אלימות חמורות נוספות. כב' בית משפט השלום קבע בין היתר כי מתחם העונש ההולם בעבירה של איומים והיזק לרכוש נע בין עונש מאסר על תנאי ועד ל- 8 חודשי מאסר. כב' בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וכן בקשת רשות הערעור נדחתה.
א.2. רע"פ 2564/11 רון קנטור נ' מדינת ישראל (04.04.11), במקרה שם הורשע הנאשם בבית משפט השלום בירושלים בגין עבירות איומים באמצעות הודעות טקסט ששלח לגרושתו. כב' בית המשפט הטיל על הנאשם עונש של 60 ימי מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות ועונשים נלווים.
ערעור שהגיש הנאשם בו עתר לבטל הרשעתו נדחה, יחד עם זאת נקבע כי תקופת המאסר שהוטלה עליו בדרך של עבודות שירות, תהיה חודש ימים בלבד. כב' בית המשפט המחוזי קבע כי נוכח חומרת העבירות לא ניתן לבטל הרשעת הנאשם. כב' בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור קבע כי האיזון בין נסיבותיו האישיות של המבקש והעובדה כי עלול לאבד את מקום עבודתו אל מול חומרת מעשיו ושיקולי הרתעה וענישה כללים אינו מצדיק שימוש בסמכות חריגה זו. כב' בית המשפט מצא כי לא קיימת סטייה מנורמת ענישה מקובלת בעבירות אותן ביצע הנאשם ועל כן הבקשה נדחתה.
א.3. ת"פ 2727-06-13 (ראשל"צ) מדינת ישראל נ' פלוני (22.01.14),במקרה שם בגין עבירת איומים כלפי בת זוגו והפרת הוראה חוקית, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם לעבירת האיומים נע בין עונש מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות וכלה במאסר בפועל למשך 8 חודשים. להפרת הוראה חוקית נקבע על ידי כב' בית המשפט מתחם עונש נפרד, החל ממאסר על תנאי וכלה במאסר בפועל למספר חודשים. כב' בית המשפט הטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 7 חודשים ועונש מותנה.
א.4. ת"פ 11035-02-09 (פ"ת) מדינת ישראל נ' עלא עיסא (16.09.10), במקרה שם בגין עבירות של הפרת הוראה חוקית, תגרה, איומים, ושתי עבירות של תקיפת בת זוג, כב' בית המשפט בהסכמת הצדדים אימץ את המלצת שירות המבחן להטלת עונש מותנה, צו של"צ וצו מבחן.
א.5. ת"פ 651/09 מדינת ישראל נ' אלקרעאן (05.07.10), במקרה שם הנאשם שלחובתו עבר פלילי, בעבירות שונות, הורשע בעבירות של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות ואיומים כנגד בת זוגו, והתסקיר שהוגש בעניינו היה חיובי. הנאשם עבר טיפול במרכז לגברים אלימים ורכש כלים להתמודד. כב' בית המשפט הטיל עליו עונש מאסר על תנאי, צו מבחן, צו של"צ וחייבו לחתום על התחייבות וכן פיצוי למתלוננת.
א.6. ת"פ 1879/09 (אשדוד) מדינת ישראל נ' ויקטור כריסי (30.09.09), במקרה שם הנאשם הורשע בארבע עבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק כנגד חברתו, כב' בית המשפט הטיל על הנאשם אשר לחובתו הרשעות קודמות בעבירות דומות וריצה עונש מאסר ולא למד לקחו, עונש מאסר בפועל למשך 12 חודשים ועונשים נלווים.
א.7. ת"פ 40866-07-10 (ת"א-יפו) מדינת ישראל נ' רפאל גדייב (29.11.12), במקרה שם הורשע הנאשם בעבירות איומים, ריבוי מקרים, והטרדה באמצעות מתקן בזק, ריבוי מקרים, כלפי מי שעבדה עמו ועמה ניהל מערכת יחסים במשך 7 שנים. שירות המבחן המליץ על הטלת עונש מותנה, הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי, הנאשם נעדר עבר פלילי ושילם פיצוי כמוסכם בין הצדדים למתלוננת. על כן כבוד בית המשפט כיבד את הסדר הטיעון והטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי, פיצוי והעמיד הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

ב. בעבירה של תקיפה סתם
מדיניות הענישה הנוהגת כפי שיפורט להלן, הוא עונש הנע בין מאסר על תנאי לבין עונש של מאסר בפועל למשך מספר חודשים ועונשים נלווים.

ב.1. בת"פ 41989-09-12 (ק"ג) מדינת ישראל נ' דוד באיץ (11.12.13),במסגרת הסדר בין הצדדים, בגין עבירה של תקיפה סתם, באופן שהנאשם תקף את אביו בכך שחטף מידיו מכשיר טלפון, הכה אותו בראשו, החזיק בגרונו וחנק אותו, הוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך שנתיים בגין עבירות אלימות למעט איומים, וחייבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה. יצויין כי לחובת הנאשם עבר פלילי שאינו מכביד.
ב.2. ת"פ 26853-07-13 (ק"ג) מדינת ישראל נ' אורן סבח (12.12.13), במסגרת הסדר בין הצדדים, בגין עבירה של תקיפה, באופן שהנאשם סטר על פניו של המתלונן, כב' בית המשפט הטיל על הנאשם עונש מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים בגין עבירות אלימות לרבות איומים וחייבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה. בית המשפט נמנע מהטלת פיצוי למתלונן. יצוין כי לחובת הנאשם עבר פלילי.
ב.3. ת"פ 33580-06-13 (ב"ש) מדינת ישראל נ' אבבה מנגסטו (01.07.13), במקרה שם במסגרת הסדר בין הצדדים, בגין עבירה של תקיפה סתם באופן שהנאשם תקף את המתלונן, אשר הגיע לסייע לו בחלוקת מזון במרכז קליטה, כב' בית המשפט הטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 3 חודשים מיום מעצרו ועונשים מותנים.
ב.4. ת"פ 48049-05-10 (י-ם) מדינת ישראל נ' פטריק גרום (14.10.13), במקרה שם הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה סתם באופן שנכנס לבית שכנו, קילל את המתלונן ומשפחתו וזרק לעברו חול ואבנים שלא פגעו במתלונן, נתן למתלונן אגרוף ברקה הימנית, בהמשך בעט בו, דחף אתו ונתן לו שני אגרופים. הנאשם נעדר עבר פלילי, נורמטיבי וקיים חשש לפגיעה תעסוקתית, כב' בית המשפט הטיל על הנאשם צו מבחן וצו של"צ בהיקף של 100 שעות. יצויין כי במקרה שם הוסכם בין הצדדים כי במידה והתסקיר ימליץ על הימנעות מהרשעה יעתרו לאי הרשעה במשותף. אולם המאשימה טענה כי לאור העדר נטילת אחריות טענה המאשימה כי התסקיר אינו חיובי ולכן עתרה להרשיע הנאשם בדין.
ב.5. ת"פ 47766-05-12 (ראשל"צ) מדינת ישראל נ' ארדני אטשה (28.10.13), במקרה שם הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה סתם, באופן שעת נסע יחד עם אחרים במונית והיה בגילופין, בהמשך לויכוח עם נהג המונית, חטף את הכסף מהנהג, הכה בעורפו, יצא מן המונית ובעט בחלון הרכב. כב' בית המשפט במסגרת הסדר בין הצדדים, הטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי של 5 חודשים למשך 3 שנים בגין עבירת אלימות כלפי גוף לרבות איומים, קנס כספי ופיצוי למתלונן.
ב.6. ת"פ 287-07-13 (ת"א-יפו) מדינת ישראל נ' אהרן בן יצחק יפה (25.07.13), במקרה שם בגין עבירה של תקיפת סתם והיזק לרכוש במזיד, במסגרת הסדר טיעון הוטל על הנאשם עונש מותנה של 3 חודשים למשך שנתיים בגין עבירת אלימות לרבות איומים.
ב.7. ת"פ 41406-07-11 (ק"ג) מדינת ישראל נ' אדיר דיין (31.12.13), במקרה שם הנאשם 1 תקף בצוותא את המתלונן אשר ישב על ספסל באופן שהיכוהו באגרופים, בהמשך הנאשם 1 דחף את המתלוננת בעוד אחזה בבנה הפעוט, על הנאשם 1,הנעדר עבר פלילי, הוטל במסגרת הסדר עונש מאסר על תנאי ועונשים נלווים.
ב.8. ת"פ 5441-12-12(ק"ג) מדינת ישראל נ' עמוס טייאר (14.01.14), במקרה שם בגין עבירה של תקיפה סתם, באופן שהיכה את המתלונן, שוטר, פעמיים בידו הימנית על חזהו, לחובת הנאשם עבר פלילי שאינו מכביד, במסגרת הסדר בין הצדדים, הוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי של 6 חודשים ועונשים נלווים.
ב.9. ת"פ 3385-12-13 מדינת ישראל נ' רפאל דדון, (29.10.14), במקרה שם הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של תקיפה סתם ואיומים. הארוע ארע במועדון בעת שאחד מבעלי המקום דרש מהנאשם לעזוב את המקום והנאשם איים עליו, ובנוסף תקף אותו בכך שאחז בצווארו ודחף אותו. כב' בית המשפט קבע מתחם שבין 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו על דרך של עבודות שרות לבין 14 חודשי מאסר.
כב' בית המשפט איזכר קשת רחבה של גזרי דין לעניין מדיניות הענישה בארועים דומים.
בין השאר איזכר את פסק הדין בעפ"ג (מחוזי מרכז לוד) 1079-04-14 נגודה יטזב נ' מדינת ישראל, (17.6.14), במקרה שהובא לפני כב' בית המשפט שם, נדחה ערעורו של נאשם שב גין עבירות של תקיפה סתם ואיומים, נאשם בעל עבר פלילי, הוטלו 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל והופעל עונש מותנה בן 6 חודשים באופן חופף בחלקו ונקבע שהנאשם ירצה 9 חודשי מאסר וכן הוטל עליו עונש מותנה, קנס ופיצוי. כמו כן כב' בית המשפט קבע מתחם שבין עונש מותנה לבין 8 חודשי מאסר בפועל.
וכן איזכר את פסק הדין בע"פ (מחוזי נצרת) 47731-04-14 עראזקשתיוי נ' מדינת ישראל (18.6.14), שם על יסוד הודאה הורשע נאשם בעבירות של תקיפה ואיומים, נקבע מתחם ענישה שבין חודשיים מאסר בפועל שאפשר וירוצה בעבודות שרות לבין 8 חודשי מאסר בפועל, ועל נאשם נעדר עבר פלילי הוטלו 5 חודשי מאסר לריצוי על דרך של עבודות שרות, עונשי מאסר מותנים, פיצוי והתחייבות.

ג. בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק
מדיניות הענישה הנוהגת כפי שיפורט להלן, הוא עונשי מאסר מותנים לתקופות שונות.

ג.1. ת"פ 24959-12-13 (ת"א-יפו) מדינת ישראל נ' יניב מוטולה (18.05.14), במקרה שם במסגרת הסדר טיעון הורשע הנאשם בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק והוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי וקנס כספי.
ג.2. ת"פ 4188/08 (ת"א-יפו) מדינת ישראל נ' מיכאל אלון (06.04.10), במקרה שם במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק באופן במשך כ- שבועיים וחצי הטריד בשיחות טלפון והודעות טקסט את בת זוגו לשעבר. כבוד בית המשפט הטיל על הנאשם במסגרת הסדר בין הצדדים עונשי מאסר מותנים ופיצוי למתלוננת.
ג.3. ת"פ 7651/08 (ת"א-יפו) מדינת ישראל נ' שי רומברג (02.02.10), במקרה שם, הנאשם הטריד את המתלוננת, מי שהיתה בת זוגו במשך 4 חודשים, באמצעות שיחות טלפון, הודעות קוליות ומסרונים. הצדדים עתרו במשותף לאמץ את המלצת שירות ולהימנע מהרשעת הנאשם. כבוד בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון, נמנע מהרשעה והטיל צו של"צ בהיקף של 180 שעות.
ג.4. ת"פ 6940-08-09 (נתניה) מדינת ישראל נ' משה יהושע בורוכוב (05.01.10), במקרה שם הורשע הנאשם על פי עובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק ובאופן שבמשך תקופה של מספר חודשים שלח לבת זוגו, עמה היה בהליכי גירושין, הודעות טקסט. לחובת הנאשם עבר פלילי. הצדדים הסכימו על הטלת עונש מאסר על תנאי אולם לא הוסכם לעניין רכיב הקנס. התביעה עתרה להטיל קנס, בעוד הסניגור עתר להמנע. כבוד בית המשפט כיבד את ההסדר, הטיל עונש מותנה, קנס כספי על סך 1,000 ₪ וכן חייבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
ג.5. ת"פ 16447-08-13 (רחובות) מדינת ישראל נ' שלומי כהן (25.12.13), במקרה שם הורשע הנאשם בעבירות של פגיעה בפרטיות והטרדה ובאמצעות מתקן בזק. עבירות שנעברו כלפי בת זוגו. כבוד בית המשפט כיבד את הסדר הטיעון שהציגו הצדדים והטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי וכן חייבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
ג.6. ת"פ 30010-12-12 (כ"ס) מדינת ישראל נ' עבדאל רחמן קשוע (27.12.12), במקרה שם הורשע הנאשם בעבירה של איומים ובעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק. כבוד בית המשפט הסתפק בתקופה בה שהה הנאשם במשמורת חוקית והטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי וחייבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

8. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, סעיף 40ט'.
באשר לאישומים השני, הרביעי והשישי, אשר מייחסים לנאשם עבירת איומים, כפי שעולה מהנסיבות המתוארות בכתב האישום הנאשם לא תכנן את ביצוע העבירות. הדעת נותנת כי הנאשם ביצע את עבירת האיומים על רקע מצבו הנפשי בעקבות המערכת הזוגית בינו לבין המתלוננת, במסגרתה חש תחושת דחייה.
הדעת נותנת כי כתוצאה מהאיומים חשו המתלוננים רגשות פחד, כמו כן לו היה מוציא הנאשם את האיומים מהכח אל הפועל, היה נגרם נזק רב.
הנאשם הבין את הפסול במעשיו.
באשר לאישום השלישי, כפי שעולה מתאור הארוע, לכאורה הארוע בוצע ללא תכנון מוקדם. המתלונן הגיע לבית מגורי הנאשם, שוחח עם הוריו על מנת שהנאשם יפסיק את ההטרדות. משירד המתלונן מבית הנאשם והוריו למטה בכניסה לבניין תקף אותו הנאשם.
הנאשם תקף את המתלונן יחד עם שלושה אחרים. כתוצאה ממעשה התקיפה התעלף המתלונן.
הנאשם הבין היטב את הפסול במעשיו.
באשר לאישום החמישי, לכאורה אין עסקינן בעבירות שתוכננו מבעוד מועד, לכאורה הנאשם עבר העבירות כתוצאה מסערת רגשות בה היה מצוי עקב פרסום תמונת המתלוננת בפייסבוק עם חברה, כשהם מתנשקים ובעקבות העובדה שהמתלוננת ביכרה אחר על פניו.
הנאשם איים על המתלוננת ועל אלירן, במספר הזדמנויות. הדעת נותנת כי הם חשו מאויימים ומוטרדים מהתנהלות הנאשם, כמו כן אילו היה מוציא לפועל את איומיו, הנזק שהיה נגרם היה רב.
כתוצאה מהעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק נגרם נזק באופן שהנאשם הטריד את המתלוננת ואת אלירן. המתלוננים חשו אי נוחות כתוצאה מההטרדה הטלפונית.

9. מתחם העונש ההולם לעבירות נשוא כתב האישום
כמצוות המחוקק בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירות שביצע הנאשם, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
לאור הוראות החוק, ההלכה הפסוקה והפסיקה, עיקרון ההלימה, והערכים המוגנים, עלי לקבוע בהתאם לסעיף 40יג מתחם עונש למעשי העבירה, לכל עבירה. בהמשך רשאית אני לקבוע עונש כולל לכל הארוע.
באשר לאישום השני המייחס לנאשם עבירת איומים, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם, לעניין עבירת האיומים נע בין עונש הצופה פני עתיד לבין עונש של 8 חודשי מאסר ועונשים נלווים.
באשר לאישום השלישי שעניינו עבירות איומים ותקיפה סתם, אני סבורה כי המעשה חמור, ומתחם העונש הראוי נע בין עונש הצופה פני עתיד לבין 12 חודשי מאסר ועונשים נלווים.
באשר לאישום הרביעי שעניינו איומים, מתחם העונש ההולם נע בין עונש הצופה פני עתיד לבין 8 חודשי מאסר ועונשים נלווים.
באשר לאישום החמישי שעניינו עבירות איומים הטרדה באמצעות מתקן בזק, מתחם העונש ההולם נע בין עונש הצופה פני עתיד לעונש מאסר למשך 8 חודשים ועונשים נלווים.
באשר לאישום השישי שעניינו עבירת איומים, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם, נע בין עונש הצופה פני עתיד לבין עונש של 8 חודשי מאסר ועונשים נלווים.

10. העונש ההולם לנאשם שלפני
א. כמצוות המחוקק בסעיף 40ג(ב) יש להתחשב בעונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

ב. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, סעיף 40 י"א.
הנאשם צעיר כבן 20 , חייל בשירות סדיר.
הדעת נותנת כי הנאשם, צעיר שעתיד להשתחרר מצה"ל כשעתידו לפניו, יפגע באם יוטל עליו עונש מאסר, כמו גם תפגע משפחתו.
הנאשם שהה בתנאים מגבילים במשך תקופה מסויימת לאחר שחרורו ממעצר.
הנאשם נטל אחריות על מעשיו בבית המשפט, הגם שבפני שירות המבחן נטל אחריות באופן חלקי בלבד והתמקד בפגיעה האישית שלו.
הנאשם פנה למרכז למניעת אלימות במשפחה על מנת להשתלב בטיפול, אולם נמצא לא מתאים. כמו גם לא הקפיד על קשר עם שירות המבחן ולא שיתף פעולה.
הנאשם נעדר עבר פלילי.

11. הנאשם שלפני יליד 1994, העבירות בוצעו בטרם מלאו לו 21 שנה, קרי, הנאשם נכנס במסגרת קבוצת הבגירים הצעירים.
בהלכה הפסוקה ובפסיקה קיימת התייחסות ל"בגיר צעיר".
בע"פ 7781/12 פלוני נ' מ"י, סעיפים 28-30 (25.6.13) כב' בית המשפט בפסק דינו קבע כדלקמן:
"בית משפט זה קבע פעמים רבות בעבר, כי במסגרת שיקולי הענישה שיש לשקול כאשר גוזרים את דינו של קטין, יש להעניק משקל רב להבדלים הפיזיולוגיים, מידת בגרות הנובעת מגיל צעיר, היעדר ניסיון חיים, השפעת העונש, ושיקולי שיקום..."
בהמשך כב' בית המשפט אמר: "יוזכר בהקשר זה כי המחוקק מצא לנכון שלא להחיל את תיקון 113 לחוק העונשין, שעניינו הבניית שיקול הדעת בענישה, על קטינים. באשר לקבוצת ה'בגירים הצעירים', קבע המחוקק חובה לעריכת תסקיר מבחן בטרם גזירת עונש מאסר בפועל על נאשם עד גיל 21...".
כב' בית המשפט ציין כי תיקון 113 לחוק העונשין "קובע כי במסגרת נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, יש להתחשב בין היתר ב"פגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו" (סעיף 40יא(1) לחוק העונשין)...".
כב' בית המשפט קבע בהמשך (פסקה 32): "בכל הנוגע למדיניות הענישה, יצר המחוקק מבנה מדורג, שבו ככל שגילו של נאשם צעיר יותר, כך יהווה הדבר שיקול משמעותי יותר להעדפת שיקולי השיקום על פני שיקולי ההרתעה והגמול..."
בהמשך, בפסקה 50 כב' בית המשפט קבע:
"במסגרת זאת, עצם הקביעה בדבר חובת עריכת תסקיר מבחן ל'בגיר צעיר' בין הגילאים
21-18, למעשה מכירה במתן חשיבות לשיקולי שיקום בגזירת עונשו של "בגיר צעיר" עד לגיל 21. במסגרת שיקול זה, כעולה מתסקיר המבחן, לא מבחין הדין בין קטין ובין "בגיר צעיר". לפיכך, מבלי לקבוע יתדות, נראה כי בקבוצה זו יש לייחס משקל גבוה יותר (בדומה לקטינים) כאשר ניתנת המלצה של שירות המבחן לשלב את הנאשם במסגרת שיקומית, בשל קרבה לגיל הקטינות...".

12. סוף דבר
לאחר ששקלתי את כל הנדרש לרבות את העונש ההולם והעונש הנוהג. לקולא, את הודית הנאשם, את הבעת החרטה, את לקיחת האחריות, הגם שחלקית, את העדר עברו הפלילי, את היותו צעיר אשר חלה עליו הלכת בגיר צעיר, ואת העובדה שהנאשם עבר העבירות בתקופה מסויימת בחייו עקב משבר ביחסיו עם המתלוננת. שקלתי את העובדה שהעבירות בוצעו כתוצאה מהיותו בעל דפוסים ילדותיים והתנהלותו בעקבות תפיסת עולמו במצבי דחיה. כמו גם את היותו חייל, ואת ניתוק הקשר עם המתלוננת, ואת המלצת שירות המבחן.
לחומרה שקלתי את העובדה שהנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, ניתק קשר עם שירות המבחן ונמצא לא מתאים להליך טיפולי, את חומרת העבירות, את העובדה שהעבירות נעברו כלפי בת זוגו בעבר, ואחרים שהיו עמה בקשר, כמו גם כלפי אמו של אחד מבני זוגה של המתלוננת. את העבודה שעסקינן בחמישה אישומים שונים, שארבעה מהם נעברו בסמיכות זמנים. את העובדה שהנאשם לא הפנים באופן ממשי את חומרת המעשים ונטה להתמקד בפגיעותיו ותחושותיו.
התלבטתי מהו העונש הראוי לנאשם, מחד גיסא בשל חומרת העבירות, מאידך גיסא בשל גילו הצעיר והעדר עבר, והחלטתי כי האיזון הנכון הוא כדלקמן:

1. אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר אותם ירצה בעבודות שירות על פי המלצת הממונה על עבודות שירות.
הנאשם יחל את ביצוע עבודות השרות ביום 28.1.15.
על הנאשם להתיצב בשעה 8:00 ביחידת עבודות שרות.
הנאשם יבצע את עבודות השרות בפיקוח הממונה כלאי בריטשנר דיאנה טל': 0506278951.
על הנאשם לתאם את הגעתו עם המפקח על עבודות השרות.
הנאשם יבצע את עבודות השרות ביחידת נחשון, מחוז מרכז שב"ס, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות כל יום.
2. אני מטילה על הנאשם מאסר למשך 5 חודשים אולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם בתוך שלוש שנים מהיום יעבור עבירות לפי סעיפים 192 ו- 379 לחוק העונשין.
3. אני מטילה על הנאשם מאסר למשך 3 חודשים אולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם בתוך שלוש שנים מהיום יעבור עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת.
4. אני מטילה על הנאשם קנס כספי על סך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.
5. אני מחייבת את הנאשם לשלם פיצוי לכל אחד מתלוננים בסך 500 ₪.
למתלוננת הגברת ענבל זגורי, למתלונן מר אלירן חדד, למתלונן מר ישגב שפירא ולמתלוננת גב' חנה שפירא.

מיום 10.7.2012
תיקון מס' 113
ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 102 ( ה"ח 241)
הוספת סעיף 40ד
המזכירות תשגר עותק מהחלטתי לממונה על עבודות השרות.

הודעה זכות ערעור בתוך 45 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"ה, 10/12/2014 במעמד הנוכחים.

ליאורה פרנקל (שיפמן , שופטת

הסניגור:
בתיק המ"ת שמספרו 21773-12-13 יש הפקדה בסך 3,000 ₪ ואבקש לקזז את הערבון והקנס מההפקדה. מרשי הפקיד את הכסף.

החלטה

הערבון מתיק המ"ת 21773-12-13 יזקף על חשבון הקנס והפיצוי.
המזכירות תעביר הפיצוי למתלוננים.
ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"ה, 10/12/2014 במעמד הנוכחים.

ליאורה פרנקל (שיפמן , שופטת

הסניגור:
במהלך מעצר נתפס מכשיר גלקסי 2 S ואני מבקש להחזירו.

התובע:
ככל שקיים מוצג כזה בתיק, אין לנו התנגדות שיוחזר לנאשם.
אני מבקש צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת הקצין.

הסניגור:
אין לי התנגדות לענין צו כללי למוצגים.

החלטה

מוצגים שנתפסו במהלך החקירה, המתייחסת לכתב האישום בתיק הפלילי נשוא גזר הדין, יחולטו
או יושמדו, בהתאם להחלטת קצין המוצגים, למעט הפלאפון מסוג גלקסי 2, שנתפס אצל הנאשם ויוחזר לנאשם תוך 30 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"ה, 10/12/2014 במעמד הנוכחים.

ליאורה פרנקל (שיפמן , שופטת

הערה:
הוסבר לנאשם היטב שאם הוא לא יבצע את עבודות השרות כנדרש, הוא ירצה את העונש במסגרת מאסר בין כתלי הכלא.

בא כח המאשימה:
בית המשפט הפנה את תשומת לבי בטרם הוא חתם הפרוטוקול כי בישיבת יום 9.3.14 נפלה טעות בהכרעת הדין והנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 379 עבירה של תקיפה אותם בטעות נרשם כי הוא הורשע בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ולכן בית המשפט מצא לנכון לתקן את הכרעת הדין.
אני שוחחתי עם עו"ד שפקמן בטלפון והוא מסר הסכמתו.

החלטה

אני מתקנת את הכרעת הדין מיום 9.3.14 בהסכמת הצדדים ובאופן שבעמ' 9 מול שורה 7 ושורה 8
ימחקו המלים "בנסיבות מחמירות".

<#11#>

ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"ה, 10/12/2014 במעמד בא כח המאשימה.

ליאורה פרנקל (שיפמן , שופטת

הוקלד על ידי מאיה שלו