הדפסה

מלכה נ' גם וגם חנות בגדים

בפני
כב' השופט צבי פרנקל
נציג ציבור (עובדים) - מר ישראל עמי שי
נציג ציבור (מעבידים) - מר דב אבדור

התובעת:
מיטל מלכה (ת"ז- XXXXXX030)
ע"י ב"כ עו"ד ענת בירון שדה

נגד

הנתבעת:
כהן איריס ואריה- גם וגם חנות בגדים
(ע"מ-059592246 ו-ת"ז- XXXXXX859)
ע"י ב"כ עו"ד חיים גלעדי

פסק דין

1. התובעת הועסקה כמוכרת בחנות השייכת לנתבעת החל ביום 20.2.11 ועד ליום 11.9.12. התובעת מבקשת לקבל זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים בסך כולל של 25,611 ש"ח.

2. התובעת תובעת פיצויי פיטורים בסך של 4,861 ₪; דמי הודעה מוקדמת בסך של 1,900 ₪; דמי נסיעות בסך של 9,576 ₪; פדיון חופשה בסך של 3,370 ₪; דמי הבראה בסך של 1,825 ₪; פיצוי בגין העדר הפרשות לקרן פנסיה בסך של 2,166 ₪ והשבת כספים שקוזזו בתלוש השכר האחרון בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 931 ₪.

3. הנתבעת טוענת כי התובעת התפטרה ולכן אינה זכאית לפיצויי פיטורים או דמי הודעה מוקדמת. באשר לדמי חופשה ודמי הבראה הנתבעת טוענת ששילמה בחודש האחרון רכיבים אלה והציגה בפנינו את תלוש השכר האחרון. לגבי הוצאות נסיעה טוענת הנתבעת כי התובעת התגוררה בסמוך למקום העבודה ולכן אינה זכאית לדמי נסיעה. באשר להפרשות פנסיוניות מודה הנתבעת שסך של 2,000 ₪ מגיעה לתובעת, כאשר לטענתה הסכום הועבר לסוכן ביטוח של הנתבעת והסכום עומד לרשותה של התובעת.

4. השאלות שבמחלוקת הן האם התובעת פוטרה או התפטרה והאם שולמו לה הזכויות הסוציאליות.

5. בדיון היום העידו התובעת ומר אריה כהן, בעלה של גב' איריס כהן בעלת החנות.

6. האם התובעת פוטרה או התפטרה –

התובעת טוענת כי מר אריה כהן פיטר אותה ביום 11.9.12 לאחר ששאלה אותו מפני מה לא שולמו לה דמי חופשה ודמי הבראה בתלוש השכר שקיבלה יום קודם לכן. לטענתה, עקב התעקשותה לקבל את הזכויות המגיעות לה מכיוון שיצאה לקנות שתיה בזמן עבודתה התפתח ויכוח בינה לבין מר כהן ובסופו של הוויכוח הורה לה בצעקות לעזוב את החנות, היא הבינה שהיא פוטרה על ידו. למרות זאת ,למחרת התייצבה לעבודה לאור שיחת טלפון בין נציגת ההסתדרות לבין מר כהן שטען באותו בוקר שהוא לא פיטר את התובעת. כשהתייצבה לעבודה, דרש ממנה, לטענתה, מר כהן את מפתחות החנות והורה לה לעזוב את המקום. בעקבות הוויכוח בין הצדדים הזמין מר כהן משטרה לחנות.

מר כהן טוען כי הוא הגיע לחנות ביום 11.9.12 והתובעת לא היתה בחנות בזמן המשמרת לטענתו הוא כעס כי הוא שהה בחנות במשך 4-5 דקות בזמן שהתובעת שהתה בבית הקפה והתעסקה בטלפון הנייד שלה כאשר הותירה את החנות ללא השגחה. לטענתו הוא לא פיטר את התובעת והיא עזבה את החנות והודיעה כי ברצונה להתפטר. מר כהן אישר שבאותו היום התובעת התלוננה על כך שלא קיבלה את דמי ההבראה, לדבריו הוא השיב לה שהנושא יוסדר אחרי החגים מאחר ורואה החשבון נמצא בחו"ל. לטענתו הציב לתובעת אולטימטום עד השעה 10:30 ביום 12.9.13 להתנצל ולהחזיר את המפתחות (ר' פרוטוקול הדיון, עמ' 13 שורה 12). התובעת התייצבה בשעות הצהריים לעבודתה בחנות ומשלא התנצלה וסירבה למסור את המפתחות הזמין מר כהן ניידת משטרה.

בדו"ח הפעולה של משטרת ישראל נכתב:
"הגענו למקום חברנו למודיע אשר מסר שעבדה אצלנו בחנות בחורה כשנה וחצי והחליט לפטר אותה עקב התנהלותה בחנות והרשלנות שלה לטענתו. העובדת נכחה במקום והזמין אותנו בכדי לקבל את המפתח שלו ושל העסק בחזרה ממנה, העובדת מסרה כי המנהל רוצה לפטר אותה בלי שום מסמך שמראה את זה כמו כן היה ויכוח על עניין של משכורת לקבל לפני החג. העובדת החזירה למודיע את המפתחות של החנות, הוסבר לשני הצדדים שזה עניין של בית משפט והסתדרות, העובדת עזבה את המקום ומסרה שתפנה לבית המשפט. עזבנו את המקום שהכל כשורה. לציין כי בעל העסק לא מעוניין בשום תלונה מכיוון שהחזירה לו את המפתח"

כאן המקום לציין שכבר ביום 12.9.12 בשעות הבוקר התלונן מר כהן במשטרה נגד התובעת ובתלונה אמר:
"אני בעל חנות "גם וגם" בקניון קריית הממשלה בבאר שבע. אתמול בשעה 17:30, בערך, עובדת של החנות בשם מיטל מלכה, ת.ז. XXXXXX030, נייד שלה . . ., כשהגעתי לבקר בחנות, ראיתי אותה יושבת בבית קפה עם הנייד שלה ועם עוד בחור שישב לידה. זה נמצא במרחק של כמה מטרים מהחנות. מיטל נכנסה אחרי לחנות ואז שאלתי אותה למה ישיבה בבית קפה, לא על זה אני משלם לה ואתמול קיבלנו המון סחורה והיה מה לעשות. זאת לא פעם ראשונה שהיא מתחמקת מעבודה וכאלו דברים. במהלך ויכוח היא קיללה אותי ואמרה "עם יחס כזה שאתה נותן לבנות, מי צריך אותך בכלל, אני הולכת הביתה." ביקשתי ממנה להשאיר את המפתחות של החנות והיא סירבה עד שאני אתן לה מכתב פיטורים. שוב ביקשתי את המפתחות בדלת ליד השומר, היא אמרה לי "אתה לא תקבל את המפתחות, חתיכת טוניסאי מסריח, כוס אימא שלך" ואת זה בטוח שמעו. אני התקשרתי למשטרה למוקד 100, לא הסתדרתי, חיכיתי לאשתי עד שהיא הגיעה לחנות בשעה 21:30 עם המפתח וסגרנו את החנות. הבוקר, לפני כ-40 דקות, התקשרה אלי מישהי שאמרה שהיא מהסתדרות או מועצת עובדים. אני ביקשתי ממנה למסור למיטל שהיא תחזיר את המפתחות כי היא עוברת על החוק והיא יכולה לתבוע אותי, אם היא רוצה. אני אמרתי שאני ממתין שעה ולאחר מכן אני אפנה למשטרה. מיטל הגיעה לחנות לאשתי ואמרה לה שהיא לא נותנת את המפתחות ובאה כרגיל בשעה 14:30 לעבודה ועד שאני לא אתן מכתב פיטורין, היא לא תיתן את המפתחות. מיטל קיללה ויצאה החוצה. בינתיים היא עם המפתחות שלי."

להלן תמצית דו"ח המשטרה כפי שהוגש לנו בהסכמה ע"י הצדדים:

"תקציר אירוע:
בכל חנות הגיש תלונה כנגד העובדת אשר אינו מעוניין להעסיק אותה והיא יצאה מהחנות עם מפתחות של העסק ומסרבת להחזיר אותם, פנתה להסתדרות"
"דברי המתלונן:
בעל חנות הגיש תלונה כנגד העובדת אשר אינו מעוניין להעסיק אותה והיא יצאה מהחנות עם מפתחות של העסק ומסרבת להחזיר אותם, פנתה להסתדרות"

7. לאחר ששמענו את הצדדים ובחנו את טענותיהם ובכלל זה את התלונה במשטרה ודו"ח הפעולה של המשטרה, הגענו למסקנה שמר כהן פיטר את התובעת. מר כהן העיד בפנינו כי הציב לתובעת אולטימטום להתנצל ולהשיב את המפתחות עד 10:30. בעדותו הוסיף שהתנהגות התובעת כאשר עזבה את החנות, היא התנהגות חמורה והצביעה על חוסר האחריות וההתרשלות בעבודתה. עדות זו יחד עם עדות התובעת בנוגע לוויכוח בדבר דמי הבראה וחופשה מובילה למסקנה כי התובעת פוטרה ביום 11.9.12. גם אם מר כהן לא אמר בצורה מפורשת ביום 11.9.12 לתובעת כי היא מפוטרת, הרי האולטימטום שהציב לה יחד עם זימון המשטרה מלמדים כי התובעת פוטרה אם לא ביום 11.9.12 אז לכל המאוחר ביום 12.9.12.
לאור זאת התובעת זכאית לפיצויי פיטורים ועל הנתבעת להשיב לתובעת את דמי ההודעה המוקדמת שקוזזו משכרה האחרון בסך של 982 ₪.

התביעה לזכויות סוציאליות –

8. באשר לדמי הודעה מוקדמת- התובעת זנחה רכיב זה בסיכומיה. לאור הדברים שנאמרו ע"י הצדדים ביום 11.9.12 ובכלל זה קללות הדדיות. התובעת הגישה לנו את התלונה במשטרה שם התלונן מר כהן בין היתר שהתובעת קיללה אותו והדברים הבוטים הוצגו בסעיף 6. יש לראות בכך נסיבות שבהן לא ניתן היה לדרוש מהמעסיק להמשיך ולהעסיק את העובדת בתקופת ההודעה המוקדמת ובהתאם לכך יש לפטור את הנתבעת מתשלום בגין הודעה מוקדמת.

בעניין זה ר' למשל את פסק דינו של השופט יצחק לובוצקי בדמ"ש 5808/09 גולדמן ראובן נ' קסם מילניום בע"מ (תל-אביב-יפו), 26/07/2011 בקובעו:

" חרף האמור לעיל סברתי, כי בנסיבות האמורות, שעה שלמעביד היו חשדות כבדים ואמיתיים כנגד העובד, וכאשר נוצר "משבר ביחסי האמון" בינו לבין העובד, יש לראות בכך כנסיבות שבהן לא ניתן היה לדרוש מהמעסיק להמשיך ולהעסיק את העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, ובהתאם לכך, את המעביד כפטור מתשלום "תמורת הודעה מוקדמת". לאור האמור, התביעה לתשלום תמורת הודעה מוקדמת תידחה."

9. הוצאות נסיעה- התובעת בעדותה העידה שחלק מהתקופה התגוררה בסמוך למקום העבודה וכן העידה שבכל תקופת העבודה קיבלה החזר הוצאות נסיעה ממקום עבודה נוסף בו עבדה בסמוך לחנות. מר כהן העיד שהתובעת התקבלה לעבודה לאור זאת שהתגוררה בסמוך למקום העבודה ולכן אינה זכאית להוצאות נסיעה. התובעת בסיכומיה זנחה רכיב זה ולאור זאת אנו דוחים את התביעה להחזר הוצאות נסיעה.

10. דמי חופשה ודמי הבראה – בסיכומיה התובעת התייחסה אך ורק לעניין הפיטורים. מכאן שניתן לומר שהתובעת זנחה את טענותיה בנוגע לזכאות לדמי הבראה ודמי חופשה (ר' ע"ע (ארצי) 1363/02 דינה חזין נ' תנופה שירותים כ"א ואחזקות 1991 בע"מ, פסקה 11 לפס"ד של הנשיא בדימוס אדלר). התובעת לא הסבירה את החישובים לדמי חופשה ודמי הבראה. בעדותה התובעת הודתה שהיא לא יודעת איך עושים את החישוב. לאור זאת ולאור תלוש השכר האחרון בו יש תשלום בגין הבראה וחופשה אנו דוחים את התביעה לדמי חופשה ודמי הבראה.

11. באשר לרכיב הפנסיה, הנתבעת מודה שעומדים לזכות התובעת סך של 2,000 ₪, לטענת הנתבעת הסכום ממתין לתובעת אצל סוכן הביטוח של הנתבעת. לאור הודאת הנתבעת בזכות התובעת לקבל סכום זה אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בגין הפרשות פנסיוניות.

12. סופו של דבר, תביעת התובעת לתשלום פיצויי פיטורים מתקבלת. הנתבעת לא הציגה כל חישוב סותר כנגד חישובי התובעת ולאור זאת אנו מקבלים את חישובי התובעת בקשר לפיצויי הפיטורים וכאמור אנו מחייבים את הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום שנוכה ממנה בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 982 ₪, וכן לשלם לה את ההפרשות הפנסיוניות. תביעותיה האחרות של התובעת נדחות.

13. לפיכך על הנתבעת לשלם לתובעת:
פיצויי פיטורים בסך של 4,861 ₪;
השבה של 982 ₪ שנוכו מהתובעת בגין אי מתן הודעה מוקדמת;
הפרשות פנסיוניות בסך של 2,000 ₪.;

אם פיצויי הפיטורים וההשבה, בסך כולל של 5,843 ₪ לא ישולמו במלואם עד ליום 2.4.13 יתווספו לסכום שלא שולם כאמור פיצויי הלנה מלאים מיום 1.10.12 ועד התשלום המלא בפועל.
אם הסכום בגין הפרשות פנסיוניות בסך כולל של 2,000 ₪ לא ישולם עד ליום 2.4.13, הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.12 ועד התשלום המלא בפועל.

14. בהתחשב בהיקף התביעה שהתובעת העמידה על למעלה מ-25,000 ₪ ולאור העובדה שכתב התביעה תוקן, מה שגרם לביטול הדיון ביום 25.12.12 הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך של 750 ₪ בלבד שעל הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ג, 27 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

נציג ציבור (עובדים)
מר ישראל עמי שי

צבי פרנקל, שופט

נציג ציבור (מעבידים)
מר דב אבדור