הדפסה

מלכה ואח' נ' אלדד

בעניין:

  1. גיא מלכה ת.ז. XXXXXX692
  2. רוני מלכה ת.ז. XXXXXX454

ע"י ב"כ עו"ד יעקב גסר
התובעים

נגד

מאיר אלדד ת.ז. XXXXXX248

הנתבע

פסק דין

1. בפני תביעה על סך של 1,245,032 ₪ על פי סעיפים 35- 36 לפקודת הנזיקין,נ"ח וכן בעילה חוזית של הפרת חוזה . התובעים התקשרו עם הנתבע, מהנדס בניין במק צועו. בהסכם קצר בכתב יד הוסכם שהנתבע יתכנן עבורם בית מגורים במגרש מס' 347 בניר עקיבא . בית המגורים שהוסכם על תכנונו הוא בית מגורים חד משפחתי. ההסכם, נספח א לכתב התביעה, חסר תאריך. התובעים הגישו את התביעה בטענה כי הנתבע כשל בתכנון הבית וכתוצאה ישירה מכך ביתם מלא סדקים שלא ניתן להתגבר עליהם .
הנתבע חלק על כך שהסידוק הוא פועל יוצא של כשל שלו וטען כי הסדקים הם חלק מביסוס המבנה והם בגדר התקן של סידוק מותר. הוא חלק על חוות דעת המומחים שהתביעה מסתמכת עליהם.
הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדיות. בתיק מונה מומחה מטעם בית המשפט.

2. אין מחלוקת כי התובעים רכשו את הזכויות לבניה על המגרש. לטענתם הם התקשרו עם הנתבע לתת להם את השירותים של הקמת הבית מהמסד ועד לטפחות. על פי כתב התביעה הוסכם כי הנתבע יהיה בעל הסמכות המקצועית הבלעדית בפרויקט, כולל פיקוח עליון על כל מהלכי הבנייה.

הנתבע חלק על היקף הפיקוח שנטען שהוסכם עמו ונצמד לתוכן החוזה. על פי החוזה בין הצדדים הנתבע לקח על עצמו לתכנן את הבית, להכין תכניות הגשה, ובקשה להיתר , תכניות אדריכליות 1:50 ,חישוב כמויות ופיקוח עליון. כנגד היה על התובעים לשלם לו סך של 2,500$. אין מחלוקת שהתכנון בוצע בשלהי שנת 2006.
בהתייחס לסידוק טען הנתבע כי התובעים תיקנו פעם אחת את הסדקים כעבור שנתיים וחצי מגמר הבנייה.
כן טען הנתבע כי הפיתוח סביב הבית בוצע שגוי כך שמי הנגר ניקזו לכיוון הבית במקום להרחיקם מהבית. לדבריו הוא גילה זאת בשנת 2008 והורה לתובעים לתקן את התקלה אך בשנת 2010 התברר לו שדבר לא נעשה. לפי עמדתו המקצועית הסידוק הוא פועל יוצא של חדירת מי נגר לכיוון הבית. זו גם הסיבה לרטיבות. לטענת הנתבע האזהרות שלו לא הואילו כי התובעים לא ביצעו את הנדרש. לכן הוא לא חתם להם על טופס 4 . לטענתו היקף הנזקים הוא פועל יוצא של ההתעלמות של התובעים את אזהרותיו.

הנתבע חלק על חוות דעת מומחה התובעים , ד"ר אביגור ובין היתר מקביעתו כי לפני התכנון היה עליו להזמין סקר קרקע או להתייעץ עם יועץ קרקע בהתבסס על נוסח תקן 940 שתוקן לאחר התכנון ואשר נכנס לתוקף רק בשנת 2008. סוגיה זו עמדה כאחת הסוגיות המרכזיות במחלוקת של הנתבע גם עם מומחה בית המשפט. לדבריו הוא תכנן את הבית לפי חוקי וכללי התכנון שהיו בתוקף למועד התכנון בשנת 2006. אז עמד בתוקף תקן 940 נכון לשנת 1978.

הנתבע חלק על הנזק וטען כי הוא נגרם מחמת כשל בביצוע הפיתוח והעדר מעש של התובעים למרות שהוזהרו על ידו. הוא גם חלק על מסקנת מומחה התובעים, אינג' בן עזרא כי אין מנוס אלא מהריסת הבית ובנייתו מחדש.

3. התובעים הגישו חוות דעת מומחים שקבעו כי הסידוק הוא פועל יוצא מטיב הקרקע עליו בנוי הבית והעדר מענה לכך של התכנון. לכן הבית סובל מקרקע שטופחת עם מים ומתכווצת עם יובש וזו הסיבה לסידוק החוזר. התובעים גם הגישו חוות דעת לגבי ירידת ערך ונזק בעין.
מטעם בית המשפט מונה מומחה, המהנדס שמואל רבין.

גורם הסידוק בבית - חוות דעת מומחה בית המשפט

מומחה בית המשפט, המהנדס רבין חיווה את דעתו בהתבסס על נתוני הקרקע במגרש המופיעים בבדיקה שעשה מומחה התובעים ד"ר אביגור. הנתבע חלק על ביסוס זה, אך בשום שלב, בין עם קבלת כתב התביעה הכולל את חו"ד ד"ר אביגור ובין לאחר עיון בחוות דעת המהנדס רבין, הוא לא ביקש לעשות בדיקת קרקע על ידי מומחה חיצוני, ולא הגיש חוות דעת הסותרת את הפיענוח של הרכב הקרקע בקידוח. לפיכך, לא מצאתי לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט כי התבסס על פיענוח סוגי הקרקע שקבע ד"ר אביגור בחוות דעתו לפי עומק הקידוח . מעבר לנדרש אשלים כי על פי השכלתו ד"ר אביגור הוא בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בן גוריון במחלקה לגאולוגיה ומנירולוגיה, תואר שלישי מאוניברסיטת בן גוריון בנושא סלעים קרבונטיים ובעל התמחות בגאולוגיה ומים מאוניברסיטת CWRU בקליבלנד. על פי התמחותו על פניו הוא בעל הידע לפענח תוצאות קידוח קרקע לסוגיו.

הקידוח בוצע כ- 3 מטר מקיר הבית במגרש, בצד הדרומי. שם נמצא חתך תת קרקעי שהרכבו הוא הבא:
"0.0 עד 0.6 מילוי. חרסית טינית. פלסטיות בינונית. רטיבות בינונית.
0.6 עד 1.2 טין חרסיתי בגוון יום בהיר עם עורקים חוליים בגוון בהיר. פלסטיות בינונית. רטיבות בינונית.
1.2 עד 1.5 חרסית בצבע חום עם עורקים חוליים. פלסטיות בינונית עד גבוהה. רטיבות בינונית.
1.5 עד 5.5 חרסית שמנה בצבע חום. רטיבות בינונית.
5.5 עד 6.3 חרסית טינית בצבע חום בהיר. פלסטיות בינונית. רטיבות נמוכה.
6.3 עד 7.5 חרסית שמנה בצבע חום עם מעט מאוד תרכיזי כורכר בגוון בהיר בגודל עד 3 ס"מ. רטיבות נמוכה.
7.5 עד 10.0 חרסית שמנה בצבע חום עם מעט תרכיזי כורכר בגודל עד 1 ס"מ. רטיבות נמוכה.
10.0 עד 11.0 חרסית שמנה, קשה מעורבת עם כ- 20% תרכיזי כורכר בגוון בהיר. רטיבות נמוכה.
11.0 עד 11.3 חול חרסיתי בצבע חום עם מעט תרכיזי כורכר בגודל עד 2 ס"מ. רטיבות נמוכה.

2א. בדיקות מעבדה: לפי תעודת סיסטם בדיקות מתקדמות בע"מ המצורפת. לפי תעודה זו קיימת קרקע חרסית בעלת כושר תפיחה חופשית עד 100% כלומר שינוי נפח מוכפל בעת הרטבה במים. "
(עמ' 5 לחוות דעת ד"ר אביגור).

4. מומחה בית המשפט פסל את האפשרות שהסידוק מעיד על שקיעת יסודות. בהתייחס לכך שאיכויות הסידוק עומדות בתקן ולכן קיומו לא מעיד על ליקוי קבע מומחה בית המשפט כי המומחים ד"ר אביגור ואינג' בן עזרא מטעם התובעים מצאו בבית ממצאים מעבר לסידוק המעידים על קיומו של ליקוי. הממצאים היו: סדיקה בין אריחי הריצוף במרכז חד ר הילדים והתרוממות מרכז הרצפה; התרוממות השביל בהיקף הבית; סדקים שחוזרים אחרי תיקון; שינויים במשקופי החלונות והדלתות.

לאור טיב הקרקע עליו בנוי הבית, לפי תוצאות פיענוח הקרקע בחוות דעת ד"ר אביגור, כאמור לעיל, וקביעת המעבדה שקיימת קרקע חרסית בעלת כושר תפיחה חופשית עד 100%, הסיק מומחה בית המשפט כי התופעות שנמצאו בבית, כאמור לעיל, הם פועל יוצא של התנהלות הקרקע האמורה. דהיינו מים גורמים לה להגדיל את נפחה פעולה שגדלה לפי כמות המים בקרקע והיא מתכווצת ככל שתכולת הרטיבות בקרקע קטנה. בקרקע כאמור יש תהליך מחזורי לפי עונות השנה.

לכן הוא קבע כי תכניות הקונסטרוקציה של הנתבע לא צפו את אופן התנהלות הקרקע. לפי חוות דעת המהנדס רבין לאור סוג הקרקע נדרשה הפרדה בין הקרקע לתחתית הרצפות ושל קורות המסד. על פי חוות דעתו היה צריך להניח מתחת לכל רכיב של המבנה הבא במגע עם הקרקע למעט היסודות, ארגזים בגובה 25 ס"מ ללא תחתית. הנחת הארגזים כאמור כולא את האוויר בארגזים והאוויר מאפשר את תהליך התפיחה וההתכווצות מבלי להפעיל לחצים על המבנה. המומחה קבע שזו פרקטיקה הנדסית מקובלת וגם נדרשת תקנית תוך הפניה לתקן 940 ( עמ' 8 לחוות דעת המהנדס רבין מחודש אוקטובר 2014).

על פי חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ביסוס המבנה תוכנן בהתייחס לסוגיה זו כאשר רצפת הבטון נוצקה על גבי מילוי קרקע כשיריעות ניילון מפרידות בין הקרקע לתחתית הרצפה (סעיף 7.2.6 לחוות הדעת), כעולה מתכנית מתווה, כלונסאות, קורות יסוד ורצפה מיום 23.10.06 (מסמך 10.1 למסמכי המומחה).

המומחה הפנה לתקן ישראלי 940 סעיף 3.7.3.8 הקובע שלגבי קרקע תופחת תהיה רצפה תלויה, המופרדת על ידי חלל אוויר של לא פחות מ- 200 מ"מ נטו. הביצוע הוא על ידי ארגזים כאמור בתקן.

המומחה גם הפנה לדרישות התקן בהתייחס לפיתוח.

סוגיה משלימה לכך היא גם החיוב בתקן 940 שתוקן לאחר התכנון של הבית, לבצע על סקר קרקע המקדים את התכנון.

5. הנתבע חלק על חוות דעת המומחה כאשר הטיעון העיקרי שלו בסיכומי היה שהמומחה הסתמך על תקן שלא היה בתוקף בעת התכנון ולכן המומחה שגה כאשר הוא בחן את התכנון שלו בראי התקן המאוחר יותר (תקן 940 כפי שתוקן בשנת 2008). הנתבע גם טען זאת כנגד חוות דעת ד"ר אביגור והמהנדס בן עזרא שאף הם נסמכו על התקן המאוחר.

מומחה בית המשפט התייחס לטענות הנתבע שחקר אותו בחקירה נגדית בסוגיה זו והשיב שהתקן תוקן על סמך הצטברות כל הידע ההנדסי שנצבר בטרם התיקון (עמ' 27 לפרוטוקול) ואף קבע שמדובר היה בפרקטיקה מקובלת (עמ' 26 לפרוטוקול), וגם "פרקטיקה יום יומית בתכנון בתים (עמ' 27 לפרוטוקול מול שורות 32-33).

בסיכומיו צמצם הנתבע את טיעוניו כנגד חוות דעת המומחה מטעם בית-המשפט לסוגיה האמורה לגבי הבית עצמו וכן לסוגיית הסדקים. אין מחלוקת כי בשום שלב, בין לפני ובין בשלב קידוח הכלונסאות לא נדרשה חוות דעת יועץ קרקע.

6. לגבי הסידוק טען הנתבע כי רמת הסידוק שהמומחה מצא בבית היא בקטגוריה הנמוכה ביותר בתחום הסדיקה המותר בתקן הישראלי, שהם ברי תיקון בהיותם נזק חזותי בלבד, ולכן אינם מבססים תביעת נזיקין.
מומחה בית המשפט התייחס בחוות דעתו לסידוק. הוא לא חלק לגבי התקינה בהתייחס לסדקים והיותם כנטען בגדר התקן. אך לאור היותם אלכס וניים הוא קבע שהם מצביעים על תזוזה אנכית לא שווה בין העמודים אשר בקצוות הקירות או בין עמודי הקצה לעמודים שבתוך הקירות, לאורכם (סעיף 8.1 לחוות דעתו). הוא נימק מדוע הסיק שמדובר בתזוזה שהיא פועל יוצא מתכנון מרעידת אדמה שהייתה יכולה לתת אותה תמונה . מהטעם שצריכה להיות רעידת אדמה משמעותית וכזו לא קרתה באזור ניר עקיבא לפי הרישומים. כאמור לעיל, המומחה גם מצא תמיכה למסקנתו ממראה עיניים (עמ' 10-11 לחוות דעתו).
המומחה הוסיף, לשאלת בית-המשפט, שהאבחנה בין סידוק חזותי לבין בעיה בטיחותית עולה גם על פי ריבוי הסדקים והיותם אלכסוניים (עמ' 40 לפרוטוקול).

המומחה הסכים שברוב הבתים בשנתיים הראשונות יש סידוק אך הגדיר את הסדקים כמאוד קטנים ואופקיים. סדקים שנגרמים משינויי טמפרטורה (עמ' 41 לפרוטוקול).

בתום שמיעת הראיות התרשמתי שלא ניתן להכריע במחלוקת בתיק זה על פי הסידוק לכשעצמו כפי שמציע הנתבע. אני מקבלת את חוות דעת מומחה בית המשפט כי הסידוק מצביע על כשל או תקלה שהם חמורים יותר מאשר רק הסידוק.

7. הנתבע טען בכתב ההגנה שהבניה של השלד הייתה על ידי קבלן לא רשום שנשכר על ידי התובעים (סעיף 6 לכתב ההגנה). הנתבע לא הוכיח שהבניה בפועל של הבית בוצעה בניגוד לתכנון שלו. מומחה בית המשפט נסמך על תכניות קונסטרוקציה ששלח הנתבע (מסמך 10 לחוות דעתו) ועל פיהם הוא חיווה את דעתו ולא על פי בדיקת חשיפה בשטח. הממחה הניח כי הקבלן עבד על פי התכניות האמורות. הנתבע לא הניח תשתית ראייתית נוגדת. הנתבע עצמו טען בכתב ההגנה על כשל בפיתוח שגרם לזרימת המים לכיוון הבית, ועל כך הוא גם חזר בתצהיר עדות ראשית מטעמו.
חזקה שאלו סטה הקבלן מהתכניות של הנתבע, הנתבע היה כותב זאת בכתב ההגנה שלו, בתצהיר עדותו הראשית, ואף בסיכומיו, וככל שהסתייע גם בעורך דין הוא היה מגיש נגד הקבלן הודעת צד שלישי. בהעדר כל אלה אני קובעת שהיות הקבלן לא רשום אינו קשור לקשר הסיבתי לנזק נשוא התביעה שבפני.

השפעת יישום תכנית הפיתוח על הנזק

8. תכניות הפיתוח כלולות בתכנית שהכין הנתבע להגשה להיתר (עמ' 43 לפרוטוקול). לטענתו הוא גילה שהביצוע שלהם בשטח נגד את תכניות הפיתוח שהופקדו במועצה כחלק מהיתר הבניה (סעיף 8 לכתב ההגנה; נספח 1 לתצהיר הנתבע). בתצהירו הוא הרחיב כי שיפועי הקרקע הופנו לבני ין במקום הפוך. בנוסף מוצאי המרזבים היו צמודים לבית בניגוד לתכנית שקבעה שהם יהיו במרחק של 3 מטר לפחות (סעיף 6 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע; נספח 1 לתצהירו). הא הוסיף שכאשר הוא גילה זאת הוא יידע את התובעים כי עליהם לתקן זאת שכן הוא לא יסכים לחתום על טופס 4 אם הדבר לא יתוקן. בביקורת שלו לגבי הסדקים, התברר לנתבע כי התיקון של הפיתוח לא בוצע. בסוף שנת 2010 הגיע הנתבע שוב לבית, והתברר כי הוראותיו לגבי תיקון הפיתוח בוצעו חלקית, דהיינו שפתחי המוצא של המרזבים הורחקו אך לא נעשה דבר לגבי העובדה שבפיתוח השיפוע המשיך להיות לכיוון הבית, כך שמי משקעים וההשקיה המשיכו לזרום לכיוון הבית. מצב זה נמשך עד למועד הגשת התצהיר (14.11.14). על פי גרסת הנתבע, הטעם לחוסר המעש הוא בגלל שהתובע סבור שהנתבע צריך לבצע את התיקון כי הוא "אחראי על ביצוע שלד הבניין" (סעיף 11 לתצהירו).

מומחה בית המשפט סבר שעיקר הבעיה של הבית אינה ממים שמגיעים משיפועים שגויים, או מתכנית הפיתוח. על פי צילומים של התובע מס' 1, סביב הבית נמצא שביל ברוחב מטר (צילום 9).

9. המומחה מציין כי אריחי הקרמיקה מחפים את השביל. המומחה נסמך על דברי התובע מס' 1 כי אריחי הקרמיקה מונחים על פלטת בטון שנוצקה על הקרקע. לפי דיווח התובע, הפלטה מחוברת לקירות המסד באמצעות מוטות פלדה (סעיף 7.5 לחוות הדעת).

מומחה בית המשפט קבע כי הנתבע היה גם אדריכל וגם מהנדס ולכן היה עליו כמפקח עליון לדאוג להתקנת שיפועים נכונים ונאותים בשבילים מסביב למבנה (סעיף 10.1.4 לחוות דעתו). בחוות דעתו בפרק תיקון הליקויים כולל המומחה את הצורך לנתק את השביל המקיף את הבית מקורות היסוד (סעיף 11 (ד) לחוות דעתו). כמו כן, הוא הורה על בניה מחדש של השביל ההיקפי כולל החלפת קרקע וקביעת שיפוע להרחקת מי הגשם מקרבת הבית (סעיף 11(י) לחוות דעתו).

בחקירתו הנגדית התבקש מומחה בית המשפט לעיין בנספח 1 לתצהיר הנתבע והוא השיב שלא בחן את התכנית לעומק בעת הכנת חוות הדעת כי הוא לא סבר שמדובר בתכנית פיתוח (עמ' 43 לפרוטוקול). הוא עיין בתכנית של הנתבע לקבלת היתר והוא נכח שנספח 1 מהווה חלק מהתכנית ואכן יש בתכנית חצים המצביעים על כיוון השיפועים (עמ' 43 לפרוטוקול מול שורות 6-7). נספח 1 לתצהיר הנתבע כולל חיצים של כיוון השיפועים כמורחקים מהבית.

הממחה לא נחקר לגבי הנתון שנתן התובע מס' 1 למומחה בהתייחס לפלטת הבטון והחיבור שלה לקורות היסוד. לשאלה בהתייחס לדרישת התקן שהשיפועים יופנו החוצה השיב המומחה שהתקן דורש "לבודד את היסודות המקרקעין קודם כל" (עמ' 41 לפרוטוקול מול שורה 6).

המומחה הוסיף כי עיקר הרטיבות שגורמ ת לטפיחת הקרקע היא ממי התחום מתחת לבית ולא ממים שזורמים לכיוון הבית מחמת שיפוע שגוי (עמ' 41 לפרוטוקול מול שורות 11-12).

העולה מהמקובץ הוא שהמומחה לא שלל את התרומה לנזק מהשיפועים ההפוכים אך סבר שזו לא הסיבה לנזק. אלא רק גורם יותר מחמיר.

10. בהקשר זה גם עלתה מחלוקת בחקירה נגדית בין הנתבע למומחה לגבי חבות הנתבע. בהיות הנתבע מפקח עליו ולא מבצע. מומחה התובע, המהנדס עזרא בן עזרא סבר שהשיפועים התהפכו בגלל תכנון השביל על ידי הנתבע ולא מחמת ביצוע שגוי. מדובר בשביל שהבסיס שלו הוא בטון והוא מחופה באריחי קרמיקה. הבטון הוא פלטה שנוצקה בנפרד הונחה על הקרקע, והיא נקשרה מצד אחד באמצעות קוצים מברזל אל קורות היסוד. המהנדס בן עזרא סבר שהפלטה הייתה חסרת עיגון נגדי.
לפי חוות דעתו, הפלטה הונחה על קרקע מילוי. לכאורה מחוות דעתו לעיגון החלקי הייתה השפעה על שינוי השיפועים. סוגיה זו לא בוררה עד תום. בכל מקרה, התקלה לפי חוות דעת מומחה התובע היא תכנונית וכפי שעולה מחוות דעת מומחה בית המשפט סוגיית הפיתוח היא שולית, כי הנזק לבית נבע מהעדר בידוד מפני התנהלות הקרקע התופחת והמתכווצת. יחד עם זאת, לא הייתה מחלוקת שהשיפועים ההפוכים רלוונטיים לרטיבות בבית. המחלוקת בין הנתבע למומחה הייתה ליכולת הנתבע לגרום לשינוי מה שנראה לו ככשל ביצועי. לא מצאתי לה יכנס למחלוקת זו ביניהם. הנתבע נשכר לתכנן ולפקח והוא שכנע אותי שהוא הורה לתקן את הליקויים בביצוע יותר מפעם אחת. הוראה אחת בוצעה בשלב מסוים של הרחקת מקומות היציאה של המרזבים אך לא היה שינוי לגבי השיפועים ההפוכים. לגבי תיקון השיפועים הנתבע התריע וסירב לחתום על טופס 4. הוויכוח הגיע לכך שהתובעים דרשו מהנתבע לתקן את השיפועים על חשבונו והנתבע סירב. מה שהנתבע לא עשה, לפי הראיות שבפני, זה לברר מה בתכנון לא בוצע או בוצע לא נכון, לפחות פי מה שהוא הבין בזמן אמת. יתכן ואילו בדק את הנושא לעומק ייתכן והיה מתברר לו האם מדובר היה בביצוע לקוי או בתכנון לקוי לאור טיב הקרקע הטבעית. המועד שהנתבע ביקש לבצע את הבדיקות היה לאחר שהוגשה התביעה והתובעים נואשו מהנתבע וסירבו לשתף עמו פעולה. הנתבע לא עתר לצו לאפשר לו לבדוק ולקבל חוות דעת מטעמו, אך הוא היה בבית מספר פעמים עד להגשת התביעה והייתה לו אפשרות אז להיעזר במומחה. דבר שלא נעשה. אף צד לא העיד את הקבלן ולא הציג את היומנים כדי לחלוק על חוות דעת המהנדס בן עזרא שממנו עולה שהביצוע של הפיתוח לא היה לקוי.

הנטל להוכיח את נזקי הרטיבות נופל על כתפי הטוען לו, קרי התובעים. סוגיה זו רלוונטית לנזק.

דיון בטענת הנתבע לתכנון סביר למועד הביצוע וסיכום טענת החבות.

11. חוות דעת מומחה בית המשפט כי היה על הנתבע לת כנן לאחר התייעצות עם יועץ קרקע או קבלת סקר קרקע, וכן לתת מענה של ארגזים מסתמכת על עדן אחת. אמנם הוא הפנה לתקן המאוחר בזמן (תקן 940 שבהקשרים אלה תוקן בשנת 2008) אך זאת כדי לבסס להסביר את הפרקטיקה המקובלת במועד התכנון. הנתבע טען בצדק שתקן 940 לא קבע דרישות אלה בשנת 2006 עת הוא ביצע את התכנון. התביעה מעוגנת על שתי עילות. הפרת חוזה ועוולת הרשלנות. בהתייחס להפרת החוזה – מצב הבית מעיד על ליקוי שהוא מעבר לרמת הסידוק המותרת לפי התקן. הנתבע לא התייחס לממצאים שעליהם נסמך מומחה בית המשפט בבדיקה ויזואלית (סעיף 4 לעיל) ועל ריבוי הסדקים האלכסוניים כפי שהם גם נראים בצילומים שצורפו לחוות דעתו. מומחה בית המשפט בחן את המענה של הנתבע לקרקע שהנתבע ידע שהיא מחייבת הפרדה מהאלמנטים של הבנ יין לקרקע. חוות דעת מומחה בית המשפט קבעה שהמענה של הנתבע לא צלח. הנתבע נשכר לתת שרות מקצועי לפי התמחותו כמהנדס רשום. הנתבע נבחן לפי התנהגות סבירה של בעל מקצוע בתחומו ובהתמקצעות של ו. יתכן ואילו הנתבע הזמין סקר קרקע הוא היה מוצא מענה מקצועי אחר להתמודד עם סוג הקרקע הטבעית עליו בנוי הבית, אך הוא לא עשה כן. הסברו שאילו הנושא היה עולה היה על התובעים לשאת בכך נדחה. הנתבע נדרש לתת שירות מקצועי ולצורך כך היה עליו להכיר את הרכב הקרקע במגרש והתנהלותה. הצפי מהנתבע הוא שבמקום שהמזמין אינו מוכן לשאת בעלויות הנדרשות הוא לא יקבל על עצמו עבודה, שבה הוא פועל כסומא.

אך גם אם הנתבע תכנון את הבניין והביסוס שלו לפי הפרקטיקה המקובלת בזמנו, שעל כך חלק מומחה בית המשפט, התוצאה הייתה לקויה. הנתבע אינו יכול לטעון שהידע למועד התכנון משמעו בית, שלפחות לדעת מומחה אחד (עזרא), צריך להרוס.

מומחה בית המשפט הסביר שתהליך הפיכת פרקטיקה מקובלת לתקן אורך שנים. אבל התיקון לתקן הוא פועל יוצא מפרקטיקה מקצועית מקובלת ולא ההיפך. בסוגיה דומה שבה נטען שלמועד התכנון לא נדרש סקר קרקע, העידו מומחי בית משפט אחרים, המהנדסים דובדבני וגלובינסקי כי זו הייתה פרקטיקה מקצועית מקובלת של מהנדס טוב (ת.א. (מחוזי חי) 117/99 ב.י.מ. חברה לבניה נ' בנין ופיתוח יפרח אברהם בע"מ (10.09.12). מדובר בתיק רב משתתפים עם הודעות ג' ו- ד'. קיים ערעור בבית המשפט העליון אך לכאורה הוא לא בתיק העיקרי (ע"א 9263/12 ב.י.מ. חברה לבניה בע"מ בעל החברה יעקב ברסוצקי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ). המערערת והמשיבה היו התובעים בתיק האזרחי.

הנתבע לא הביא עדויות או ראיות כי הסוגיות של ביצוע סקר קרקע מקדים גם בבניה פרטית ובניית ארגזים פתוחים כמענה לקרקע תופחת הוספו לתקן 940 בשנת 2008 שלא בהתבסס על פרקטיקה קודמת של מהנדסים טובים. הוא גם לא הציג חוות דעת מומחה להזים את הטענה שבשנת 2006 זו הייתה פרקטיקה מקובלת של מהנדסים טובים.

אני מקבלת את חוות דעת מומחה בית המשפט כי התכנון של הנתבע גרם לכשלים שהם נזק מתמשך מבחינת המבנה, ולכן החוזה הופר. שכן המוצר שנבנה על פי התכוניות של התובע פגום. די בכך כדי לקבוע חבות. על פי חוות דעת המומחה, הנתבע גם כשל בהתמודדות שלו עם הקרקע התופחת עליו בנוי הבית, ומחמת כשל זה נגרם לתובעים נזק. הנזק כולל גם את הפיתוח דהיינו המענה לשביל סביב הבית.

הנזק

12. על פי חוות דעת מומחה התובעים, המהנדס עזרא בן עזרא המענה היחיד לבית הוא הריסתו ובנייתו מחדש, עלות זו הוערכה לעמוד על 1,151,472 ₪ כולל פיקוח ומע"מ, נכון ליום 30.12.11. התובעים גם הגישו חוות דעת שמאי מקרקעין לגבי שווי ירידת הערך שעמדה על 400,000 ₪. הביקור של השמאית היה באוגוסט 2011. התביעה הוגשה על סך של 1,245,032 ₪ כולל סך של 80,000 ₪. האגרה לא שולמה על כל הרכיבים במצטבר. אוסיף כי ירידת הערך הנטענת היא פועל יוצא של הותרת הבני ין כפי שהוא ולכן פיצוי זה לא יכול לדור בכפיפה אחת עם הריסת המבנה ובנייתו מחדש. חוות דעת השמאית נזנחה בשלב שמיעת התיק והסיכומים. מומחה בית המשפט חלק על דעתו של המהנדס עזרא בן עזרא וסבר שניתן לתקן את הבית כפי שהוא. הוא המליץ על העבודות לביצוע אך לא חיווה את דעתו לעלויות הצפויות. המהנדס בן עזרא הסכים עם חוות דעת המהנדס רבין כי צריך לבצע הפרדה של המבנה מהקרקע (עמ' 12 לפרוטוקול).

המהנדס בן עזרא לא נחקר על עלויות שציין בחוות דעתו. לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט לא הוגשה חוות דעת משלימה של המומחה בן עזרא לגבי עלויות לפי חוות דעתו של המהנדס רבין.
בסיכומיו טען ב"כ התובעים, עו"ד יעקב גסר, כי יש לקבל את חישוב הנזק על ידי המומחה של התובעים מפני שהמומחה לא נחקר על הנזק על ידי הנתבע. בסיכומיו טען הנתבע שנזקי הבית מוגבלים לסדקים שמותרים על פי התקן ולכן אין נזק. בסיכומיו עתר הנתבע לפסול את חוות דעתו של המהנדס בן עזרא בפן ההנדסי לנוכח כי הוא נסמך על חוות דעת ד"ר אביגור שאינו מהנדס. סוגיה זו אינה רלוונטית יותר לאור כי מומחה בית המשפט, המהנדס רבין הגיע למסקנות דומות למסקנותיו של המהנדס בן עזרא ביחס לסיבה לכשל, הגם שיש מחלוקת לסיבה ומכאן גם לפתרון. כי המהנדס בן עזרא סבר שהבעיה היא גם אורך של הכלונסאות והמהנדס רבין לא סבר כך אך שניהם התייחסו להעדר הבידוד מקרקע תופחת (עמ' 4 לחוות דעתו של המהנדס בן עזרא).

בישיבת קדם משפט בה נקבע התיק להוכחות (27.10.14) אמר הנתבע, שניהל את התיק ללא ייצוג כי הוא מסכים להצעת בית המשפט למינוי מומחה מפני שיש מחלוקת אם צריך להרוס את הבית או לא.
ב"כ התובעים הציע שימנו מהנדס כבורר (עמ' 5 לפרוטוקול). בפתח שמיעת ההוכחות החלה חקירת העדים והסוגיה לא עלתה. היא גם לא עלתה שוב בסיכומים.

13. מומחה בית המשפט סבר כי אין צורך להרוס את הבית אך לא נקבעה עלות לתיקון. התשתית הראייתית מצביעה על כך שהנתבע תכנן את הפיתוח להסיט מים מהבניין ובפועל המים זרמו אל הבניין ורק היציאות של המרזבים תוקנו. הכלל הוא כי התובע צריך להקטין את נזקו. הוויכוח בין התובעים לנתבע מי צריך לשאת בעלות התיקון בהתייחס לשיפועים נמשך על פני מספר שנים ובכך הנזק גדל. עמדת המומחה מטעם התובע המהנדס אל עזרא כי מדובר בהתהפכות כתוצאה מכשל תכנוני של עיגון השביל לא אושר על ידי מומחה בית המשפט. העולה מחוות דעתו הוא כי התכנון הלקוי של העדר הפרדת מגע עם הקרקע יצר את תנועת האדמה גם מתחת לשביל אך הוא לא אמר כי בגלל זה הכיוונים התהפכו.
התובעים שכרו שירותים של קבלן לא רשום ואני קובעת כי הפיכת הכיוונים הייתה ביישום שלו את התוכניות כמו גם מיקום היציאות של המרזבים.
מכל הטעמים הללו אני סבורה כי על התובעים לשאת ב- 40% מהנזק . כי סביר להניח כי מירב המים הגיעו מהשיפועים ההפוכים.

בהעדר חוות דעת נגדית כלכלית אחרת אני מקבלת את חוות הדעת המהנדס אל עזרא.

לפיכך אני פוסקת בראש הנזק של תיקון המבנה סך של 460,588.80 ₪ שהוא 40% מהסכום של 1,151,472 ₪ שקבע מומחה התובעים . סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.12.2011 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כמו כן אני פוסקת לתובעים סך של 4,060 ₪ שכר מומחה התובעים ד"ר אביגור בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20.5.11 וכן סך של 5,000 ₪ שכר מומחה התובעים אינג' אל עזרא בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.12.11 .
התובעים עותרים לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 80,000 ₪. אני פוסקת להם סך של 40,000 ₪ נכון להיום. יתכן ואילו שכרו התובעים קבלן רשום היה בידו להצביע על הבעייתיות בפניהם בשלבים יותר מוקדמים ולחסוך את הנזק של המים שזרמו לכיוון הבית.

סוף דבר

14. הנתבע ישלם לתובעים כדלקמן:
(א) סך של 460,588.80 ₪ שהוא 40% מהסכום של 1,151,472 ₪ שקבע מומחה התובעים . סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.12.2011 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
(ב) סך של 4,060 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20.5.11 סך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.12.11 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
(ג) סך של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
(ד) סך של 8,850 ₪ החלק שנשאו בשכר המומחה של בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 12.3.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
(ה) הוצאות לפי שומה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. אגרת בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
(ו) שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ה,05 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.