הדפסה

מלחם נ' מ.י. תפארת הפיתוח בע"מ ואח'

בפני
כבוד ה רשם בכיר מוהנד חליאלה

תובעים

עלי אחמד מלחם

נגד

נתבעים

  1. מ.י. תפארת הפיתוח בע"מ
  2. עלי עלי

החלטה

מונחת לפני התנגדות לביצוע שטר על סך של 24,031 ₪.

הבקשה לכאורה מפורטת ומנומקת כדבעי אך לאחר קריאתה עולה כי כל ההגנה של הנתבע היא טענה אחת ויחידה המנוסחת כדלקמן:

"5.המבקש יטען כי הסכסוך בין הצדדים הוסדר וניתן למשיב חלק מחפר "פטיש" בשווי השטרות. "

כל יתר הטענות בתצהיר ובבקשה הנן טענות כלליות שאינן טענות הגנה.

הכלל הוא שבשלב של בקשת רשות להתגונן די בכך שהמבקש יצביע על הגנה ולו קלושה כדי שתינתן לו רשות להתגונן. ברי כי הלכה זו היא השתקפות של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות יוסד.

יחד עם זאת , הלכה זו אינה מבטלת את חובתו של נתבע המבקש רשות להתגונן להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו. הנה כי כן, הזכות לקבל רשות להגן אפילו ההגנה קל ושה כפופה לחובה לפרט את אותה הגנה. האם הנתבע עמד בנטל זה?

בוודאי שלא.

טענת הגנה כללית כגון :" פרעתי את החוב" או " אינני חייב מאומה", אינה מזכה נתבע ברשות להתגונן. מי שט וען כי פרע את החוב עליו לפרט את טענת הפירעון, לרבות זמן, מקום, דמויות מעורבות וכו'.

הנתבע טוען כי פרע את השיקים באמצעות "חלק מחפר " פטיש" בשווי השטרות".

עינינו הרואות- לא צוין מי מסר את אותו חלק מחפר לתובע. מי קיבל אותו מטעם התובע. היכן בוצעה המסירה. מתי היה הסיכום הנטען. האם היה סיכום בכתב? האם היו עדים לאותו סיכום? איך הוערך שווי הפטיש? בגין מה ניתן השיק? אם אכן הייתה הסכמה כזאת, אז מדוע השאיר הנתבע את השיקים בידי התובע ולא עמד על קבלתם בחזרה לידיו? כל השאלות הללו נשארות ללא מענה.

ודוק : אם על סמך טענות כלליות מסוג זה תינתן לנתבעים רשות להתגונן כי אז ההליך של סדר דין מקוצר יהיה ארוך יותר מסדר דין רגיל.

לאור האמור, הייתי קרוב לדחות את ההת נגדות . לאחר לבטים , ולפנים משורת הדין, הגעתי למסק נה שאין לסגור את שערי בית המשפט בפני הנתבע אך יש לעשות איזון על ידי הפק דה.

לאור האמור, אני מורה כדלקמן:

תינתן לנתבע הארכת מועד ורשות להתגונן לאחר שיפקיד את מלוא סכום החוב בתיק בסך של 24,000 ₪ וזאת תוך 21 יום מהיום. ימי הפגרה במניין.

לאחר ביצוע ההפקדה, יבוטלו ויע וכבו כל הליכי ההוצל"פ.

התיק יובא למעקב לפני בעוד 21 יום.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ה, 03 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.