הדפסה

מיכאלוב(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

מספר בקשה:1
בפני
כב' הרשם אריה ביטון

מבקשים

  1. עיזבון שלום-חי מיכאלוב ז"ל (המנוח)
  2. עיזבון אברהם מיכאלוב ז"ל (המנוח)
  3. אירה אסתר מיכאלוב
  4. אסנת מושייב

5.אבנר מיכאלוב
6. אהרון מיכאלוב

נגד

משיב

היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

1. בפני בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט במסגרת תביעה כספית שהגישו המבקשים על סך 1,800,000 ₪.

טענות הצדדים בתמצית
2. מתצהיר המבקשים עולה, כי המבקשת 3 הינה אלמנה ומתקיימת מקצבת נכות בסך 2,421 ₪ לחודש מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, לטענתה אין לה יכולת השתכרות וצריכה גם לכלכל את בנה החייל, אך היא בעלת דירה. המבקשת 4 עובדת כמטפלת ושכרה החודשי הינו 1,000 ש"ח, בבעלותה דירה אשר משלמת בגינה החזר משכנתא של 900 ₪. המבקש 5 הינו גרוש, אשר אינו עובד ואינו מסוגל לכלכל את עצמו, קיימים לגביו חובות בלשכת ההוצאה לפועל בסך 842,496 ₪. המבקש 6 מתקיים מקצבת נכות בסך 2,131 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי. המבקשים מצהירים כי קיים חוב שהשאיר אחריו המבקש 2 המנוח לתשלום משכנתא בסך של 554 ₪ בחודש, ולטענתם תשלום שכר הטרחה ישולם באחוזים בהתאם לתוצאות ההליך המשפטי. לטענת המבקשים אין באפשרותם לגייס כספים ממשפחה או חברים.

3. לטענת הפרקליטות,יש לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה, שכן, אין המבקשים עומדים בדרישת התקנות כאשר לא פירטו דיי את מצבם הכלכלי, והבקשה אינה נתמכת בכל המסמכים והראיות אשר נקבעו בתקנות. המבקשים לא פירטו אילו מאמצים נעשו לצורך גיוס הכספים לתשלום האגרה ו מעיון בתצהיריהם ותדפיסי חשבונות הבנק שלהם, עולה כי יש למבקשים 2,3,4 דירות בבעלותם. כמו כן, המבקשים טענו כי גובה ההוצאות עולה על גובה ההכנסות אך לא צירפו אסמכתאות המעידות על כך. מוסיפה הפרקליטות וטוענת כי למבקשת 3 מספר מקורות הכנסה נוספים, באשר למבקשת 4, קיימת הכנסה נוספת בסך של 4,500 ₪. ביחס למבקש 5 נמצא בתדפיסי החשבון שלו כי ישנן הפקדות בסך של 1,900 ₪ אשר טיבן לא נמסר .

4. בתגובת המבקשים לתגובת המדינה, הצהירו המבקשים כי ביחס למבקשת 3 אין מדובר בשכרה אלא בתגמול של בנה מצה"ל וכי היא מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה וקצבה מהמוסד לביטוח לאומי אשר מהווה ראיה לכאורה לאי יכולתה לשאת בנטל תשלום האגרה, כמו כן לטענתה , קיים לגביה חוב למוסד לביטוח לאומי על סך 8,569 ₪. באשר למימון שכ"ט עורך דינם מצהירים המבקשים כי אומנם הם מיוצגים על ידי עורך דין אך זו לא מקימה כל חזקה כטענת הפרקליטות שכן סוכם בינם לבין בא כוחם ששכר טרחת ו ישולם מתוך הסכומים שיתקבלו בגין התביעה דנא. המבקשת 4 טוענת, כי אכן קיימת הכנסה נוספת והינה משכורתו של בן זוגה, כאשר הכנסתם המשותפת הינה בסך 5,500 ₪ בחודש וכי הם צריכים לעמוד בהתחייבותם להחזר הלוואות כאשר אחת מהן בגין החזר משכנתא. לטענתם, הם תומכים באחיהם, המבקש 5, אשר מצוי בחובות כבדים.

דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות"), מצאתי לדחות את הבקשה מן הטעמים הבאים. לצורך הכרעה בבקשה על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו, בין היתר, בהתייחס לשני שיקולים עיקריים. האחד, ביחס לעילת ההליך, והשני, באשר ליכולת הכלכלית של המבקשים לשלם את האגרה הנדרשת להליך זה. אמנם, נראה כי ההליך שהגישו המבקשים כנגד המדינה אכן מגלה עילת תביעה, ואין המדובר בתביעת סרק, ש הרי באם יוכיחו המבקשים את טענותיהם באשר ל עוולות הנזיקיות הנטענות, יהיו הם זכאים לקבל את הסעד הנתבע על ידם, בחלקו או במלואו. בנסיבות העניין, לא מצאתי לקבוע מסמרות באשר להיות סכום התביעה מוגזם או בלתי מבוסס, הגם שסכום הפיצויים המוגברים והעונשיים המבוקש הינו שנוי במחלוקת עובדתית ומשפטית, אולם אינו מהווה את עיקר הסכום הנתבע.

6. באשר לטענת חוסר יכולת כלכלית , מצאתי לקבל את טענת הפרקליטות, לפיה המבקשים לא צרפו אסמכתאות מלאות אודות הוצאותיהם הנטענות ולא פרסו מלכתחילה תמונה מלאה אודות מצבם הכלכלי . המבקשים הצהירו כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לשלם את האגרה המתחייבת אלא שחרף המסמכים הרבים שצורפו לבקשה התרשמתי כי אכן רב הנסתר על הנגלה , ודי בכך שהודו הם בהשמטת הכנסת בעלה של המבקשת 4 וחוסר התייחסות להכנסת בן המבקשת 3 וכי נמשכו כספים מחשבונה בסך 24,730 ₪. יתר על כן, גם התגמולים עליהם הצהירה כי הם של בנה החייל, יש לראותם כהכנסה לכל דבר ועניין .

אולם, מעבר לפירוט הנדרש לעיל ובתגובת הפרקליטות, נראה כי הסיבה העיקרית לאי קבלת טענת חוסר היכולת הכלכלית נובעת מעצם קיומן של 3 דירות שבבעלות המבקשים, אשר אחת מהן הינה ירושת המבקש 2 המנוח לה זכאים יורשיו, המבקשים 3-6, כחלק מן העזבון שהותיר להם. המבקשים נמנעו מלפרט באשר לשוויין של הדירות שבבעלותן או לספק אסמכתאות המעידות כי אין באפשרותם לקבל הלוואות כנגד שיעבודן או כי מכירת הדירה שהותיר להם המבקש 2 המנוח לא תאפשר מימון האגרה או חלקה העיקרי . בעניין זה, טענותיהם בתצהיר הינן טענות בעלמא וללא ביסוס ראוי . בהתאם להלכה הפסוקה, די בקיומם של נכסים שכאלו כדי לשלול את טענת חוסר היכולת הכלכלית לתשלום האגרה, אשר הפטור מתשלומה מהווה כמוצא אחרון ויחידי למי שאין ביכולתו לשלמה.

7. המבקשים חבים ביחד ולחוד באשר לחובת תשלום האגרה בגין תביעתם המשותפת, ולפיכך, משנמצא כי ברשותם 3 דירות שוות ערך ושסביר הוא כי הן עולות עשרות מונים על סכום האגרה הנדרש, ולא הוכח כי נעשו מאמצים לקבלת הלוואות מתאימות לצורך תשלומה, מצאתי לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט.

סוף דבר
8. יחד עם זאת, בהתאם לשיקול הדעת המסור לי, ועל סמך מצבם הכספי הנזיל, הנני מאפשר למבקשים לפרוס את תשלום האגרה לשלושה תשלומים שווים, ולהיערך לתשלומה בתוך 90 ימים מהיום.

9. יובהר כי ההליכים בתיק לא יחלו בטרם תשלום מלוא האגרה וכי המועד להגשת כתב הגנה הינו בתוך 30 ימים מיום תשלומה. במידה והאגרה לא תשולם במועד תמחק התביעה.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ד, 23 יולי 2014, בהעדר הצדדים.