הדפסה

מחאג'נה נ' יעקובוב

בפני
כב' השופטת תמר שרון נתנאל

מבקש

עו"ד מוניר מחאג'נה

נגד

משיב

רומן יעקובוב

החלטה

1. בפניי תובענה לאישור החלטה שניתנה על ידי וועדת שכר טרחה של לשכת עורכי הדין (להלן: "הוועדה"), כפסק בוררות. לאחר הגשת התובענה הגיש המשיב בקשה לסילוק התובענה על הסף, בטענה כי אין מדובר בפסק בוררות.

מדובר בהחלטת הוועדה שניתנה, במחלוקת שבין המבקש לבין המ שיב, בנוגע לשכ"ט המגיע למבקש בגין טיפולו בתביעת המשיב נגד המל"ל ונגד המע ביד, בגין תאונת עבודה שאירעה למשיב, בה טיפל המשיב עד שהמבקש מסר את הטיפול לעו"ד אחר (להלן: "החלטת הוועדה" או "ההחלטה"). ההחלטה הועלתה על הכתב, במכתב מיום 20.9.10, שנחתם על ידי עו"ד לינדה שפיר, מנכ"ל הלשכה דאז, והופנה אל הצדדים.

על פי ההחלטה, שכרו של המבקש עבור פעולותיו מול המל"ל הוא 15% כולל מע"מ מכל הסכומים שהמ שיב קיבל בעבר ויקבל בעתיד מהמל"ל. עוד נקבע, כי את שכה"ט עבור העבר על המ שיב לשלם למ בקש בתוך 30 ימים ואילו את שכה"ט עבור העתיד עליו לשלם בתוך 30 ימים מסיום הטיפול בתביעה נגד המעביד.

2. ביחד עם התובענה, הגיש המבקש בקשה להטלת עיקול זמני על נכסי המבקש המצויים אצל צד ג', עד להכרעה סופית בתובענה ובהחלטה מיום 14.11.14 ניתן (על ידי כבוד השופטת אטיאס) צו עיקול זמני על סך של 102,000 ₪.

3. ב"כ המשיב טוע נת, כי לא הייתה הסכמה להליך של בוררות וכי ההחלטה איננה פסק בוררות. לדבריה, מעולם לא התבקשה ולא ניתנה הסכמת הצדדים להליך בוררות, אין בחוק לשכת עורכי הדין הוראה המחילה על החלטות של ועדת שכר הטרחה את דיני הבוררות ואף במהלך ההליך לא נעשה כל שימוש במונח בוררות.

עוד נטען, כי הדרך המקובלת ליישום החלטות של הוועדה, היא באמצעות קבלת התחייבות של בא כוחו "החדש" של הלקוח, אשר בידיו ממילא יתקבלו כל הפיצויים שיתקבלו בתביעה.

לדבריה, לאחר שהיא התחייבה בכתב, לפעול על פי החלטת הלשכה, הרי אם יתברר לה שקיים קושי העלול למנוע ביצוע ההחלטה, היא תודיע על כך למבקש ובמקרה כזה היא גם יכולה להתנות כל שחרור מייצוג, בהבטחת המגיע לו, כך שאין למבקש כל סיבה לדאוג שמא המגיע לו לא ישולם.

4. המבקש טוען, כי כדי שיראו בהליך מסוים הליך בוררות, אין צורך בהסכם מפורש לקיום בוררות, בנוסח מסוים, אלא די בקיומו של מסמך כלשהו, המעיד על כוונת הצדדים למסור את המחלוקת ביניהם להכרעת בורר והוא נסמך, בטענתו זו, על פסק הדין שניתן בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק ה"פ (ת"א) 38891-10-11 - גלובל מופ בע"מ נ' אדפטיב אימג'ינג טכנולוג'יס בע"מ, (22/01/2012) (להלן: "ענין גלובל מופ").

המבקש מפנה אל הסכמת הצדדים למסור את המחלוקות שביניהם להכרעה על ידי הוועדה, שם נכתב: " ... מוסכם כי שתי המחלוקות יתבררו ויוכרעו ע"י ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד " (ההדגשה אינה במקור).

כן אין חולק, שהצדדים הסכימו, כי "קביעת והמלצת ועדת שכ"ט עו"ד תחייב את הצדדים לכל דבר וענין" - כפי שהודיע המבקש לווועדה במכתבו מיום 17.3.10 וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסקה השניה של ההחלטה.

5. הבקשה לאישור ההחלטה, כפסק בורר הוגשה, לאחר שבין הצדדים התגלעו מחלוקות נוספות, באשר לשיעור נכות המגיע למשיב, לאופן הטיפול של ב"כ המשיב, דהיום, בתביעות, לסכומים המגיעים למ שיב (אשר להם השפעה ישירה על סכום שכה"ט שיקבל המ בקש) ועוד ולאחר שהמשיב סירב לדרישת המ בקש, לחתום על התחייבות בלתי חוזרת, שתופנה אל מבטחת המעביד, להעברת כספים המגיעים לו בגין התאונה, אל המבקש, עד גובה שכה"ט המגיע למבקש, זאת - למרות המלצת באת כוחו הנוכחית של המשיב.

המבקש אף מביע חשש, שמא המ שיב יתחמק מתשלום שכר טרחתו על ידי כך שהוא יעביר את המשך הטיפול בענייניו אל עו"ד אחר, כך שהתח ייבות באת כוחו הנוכחית לא תועיל ומציין, כי המשיב שוהה רוב הזמן בחו"ל בחו"ל, דבר המעלה חשש אצל המבקש, שמא הוא ינסה להשתקע שם.

6. מטיעוני הצדדים עולה, כי איש מהם אינו חולק על תוכן ההחלטה, או על פרשנותה וכי כל המחלוקות ביניהם נוגעות ליישום ההחלטה בהתייחס, בעעיקר, לנתונים על פיהם יחושב שכה"ט המגיע למשיב. המבקש אף החל לשלם חלק מהמגיע למשיב על פי ההחלטה.

דיון והכרעה:

7. הגדרת "הסכם בוררו", אשר בסעיף 1 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"), דורשת הסכם בכתב - "'הסכם בוררות' – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו ".

בענייננו ערכו הצדדים הסכם בכתב והשאלה היא, האם מדובר בהסכם בוררות. שאלה זו היא שאלה של פרשנות הסכמת הצדדים. ב"כ המבקש מפנה, בענין זה, אל לשון ההסכם ואל תוכנו ומדגיש את המילים " תברר ותכריע" וכן את הההסכמה, כי החלטת ועדת האתיקה תחייב את הצדדים.

8. איש מהצדדים לא הגיש תצהיר לתיק ולא התקיים דיון מלא בטענות הצדדים ולכן לא ניתן להכריע בהן לגופן. כל שניתן לומר, בשלב זה, הוא, כי על פני הדברים מדובר באינדיקציות ההולמות הסכמה , כי הוועדה תשמש כבורר. משכך ועל פי ההלכות הנוגעות לסילוק על הסף, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

אפנה את ב"כ הצדדים אל פסק הדין שניתן ב עא 241/81 - שמן תעשיות בעמ ו-2 אח' נ' חברת תבלין בע"מ, פד לט(1), 561 (04/04/1985). לענין ניתוח השאלה מהו בורר, בהשלכה לשאלה האם הועדה שימשה כבורר, זאת - ללא קשר לתוצאה אליה הגיע ביהמ"ש העליון בפסה"ד.

מוצע לצדדים לבוא ביניהם בדברים ולהגיע להסכמה, שתייתר המשך דיון.

9. ככל שלא יגיעו להסכמה, יגישו הצדדים תצהירים בנוגע לשאלה אם מדובר בהסכם בוררות, אם לאו, במועדים כדלקמן:

המבקש יגיש תצהירים לא יאוחר מיום 20.5.15.

המשיב יגיש תצהירים לא יאוחר מיום 14.6.15.

כל צד יצרף לתצהיריו את כל המסמכים שבכוונתו להגיש במהלך הדיון. לא תינתנה אורכות.

דיון בתובענה יתקיים ביום 18.6.15 בשעה 10:30.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ה, 24 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.