הדפסה

מזוז נ' עיריית אלעד ואח'

01 דצמבר 2015

לפני:

השופטת נטע רות

התובעת
1. סמדר חן מזוז

-
הנתבעים

  1. עיריית אלעד
  2. שלמה מלכא

3. רשת בטחון בע"מ

פסק דין

1. לפני תביעה כנגד עיריית אלעד (להלן: "עיריית אלעד" או "העירייה" ) וכנגד הנתבע 2 מר שלומי מלכא, אשר שימש כקצין הבטחון בעיריית אלעד בתקופה הרלוונטית לתביעה, החל מחודש יולי 2006 ועד לחודש נובמבר 2006.

2. במסגרת התביעה, עתרה התובעת לתשלום פיצוי מעיריית אלעד וממר מלכא בגין פיטורין שלא כדין והפסד שכר בעבור חודשיים ו-5 ימים על בסיס שכר ברוטו בסך של 3,576.44 ₪.

3. התביעה הוגשה במקור גם כנגד חברת רשת בטחון בע"מ, ששימשה כקבלן חיצוני , שעימ ו התקשרה עיריית אלעד בתקופה הרלוונטית מכח מכרז של החברה למשק וכלכלה , לצורך הפעלת מערך הבטחון בעיר . בכלל זאת גם הפעלה חלקית של מוקד החירום העירוני שבו הועסקה התובעת כמוקדנית .

4. בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לזהות המעסיק של התובעת בתקופה הרלוונטית: לגרסת התובעת , היא הועסקה הן בעיריית אלעד והן בנתבעת 3 (להלן: "רשת בטחון"). לעומת זאת, לגרסת העירייה ורשת בטחון, רשת בטחון היתה המעסיק היחיד שהעסיק את התובעת בתקופה הרלוונטית ומשכך אין יריבות בין התובעת לבין העירייה.

5. בתקופה הרלוונטית לתביעה, הועסקה התובעת כאמור כמוקדנית במוקד החירום 106 (להלן – "המוקד") . התובעת התייחסה בכתב התביעה לנסיבות הפסקת עבודתה, אשר בעטין היא זכאית לטענתה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין . במסגרת כך , טענה התובעת כי ביום 7.11.06 מנכ"ל רשת בטחון, מר אשר דניאל, הגיע לראשונה למוקד והודיע לה על פיטוריה. זאת לדבריה , בלא שצוין כל נימוק הגיוני לפיטורי ם.
התובעת הוסיפה וטענה כי ביום 9.11.06 הגיעה לביתה מר מלכא ועובד עירייה נוסף, לצורך שיחת חולין עם אביה. כן טענה, כי סמוך לאחר מכן, ביום 14.11.06 היא גילתה בתיבת הדואר מכתב פיטורים מאת רשת בטחון שבו נכתב כי העסקתה בחברה זו תסתיים ביום 15.11.06. לדברי התובעת, נודע לה מאביה, כי מר מלכא הפעיל לחץ על מנכ"ל רשת בטחון לפטר אותה וכי נאמר לו על ידי מר מלכא כי אם לא יעשה כן הרי שהוא (מר מלכא) "י תנכל לו בחברה". במכתב הפיטורים נכתב כי התובעת פוטרה מרשת ביטחון "עקב חוסר יכולתך להשתלב בעבודה החל מתאריך 15.11.06".

6. התובעת טענה, כי היא הועסקה בתפקיד מוקדנית במשך 6 חודשים לפני הפיטורים, כי היא היתה מוכרת לעירייה משנת 2004 , במסגרת העסקתה בלווי תלמידים בעיריה, לפני עבודתה במוקד וכי העירייה היא זו ש"העבירה אותה" לעבוד במוקד ולאחר מכן, גרמה לפיטוריה .

7. התובעת הלינה על כך שלא ניתנה לה שהות לחפש עבודה חילופית, כי היא פוטרה ללא שימוע וכי נגרם לה נזק נפשי וכלכלי כתוצאה מן הפיטורים .

8. בנוסף, טענה התובעת כי במהלך תקופת העבודה מר מלכא "חיפש" אותה, ניסה להזיק לה ולהתנכל לה ובין היתר הורה לה שלא להכניס למוקד אורחים בשעות העבודה. זאת שעה למוקדנים אחרים איפשר מר מלכא, לדבריה, להזמין אורחים למוקד.

9. לאחר הגשת התביעה, הגיעה התובעת להסכם פשרה עם רשת בטחון, מכוחו שולם לה פיצוי בגין הטענות שהעלתה כלפי רשת בטחון לרבות הטענות הנוגעות לנסיבות פיטוריה ולאי התקינות שמצאה בהם. אי לכך, נותרה על כנה התביעה כנגד מר מלכא ועיריית אלעד לפיצוי בגין אובדן השתכרות על תקופה של כחודשיים וח מישה ימים.

10. העירייה טענה מנגד, כי יש לדחות את התביעה, היות והתובעת לא הועסקה ע"י העירייה אלא על ידי רשת בטחון; כי מ הראיות שהוצגו בפני בית הדין עולה, שהתובעת לא תפקדה במוקד כראוי, היות והיא אירחה במוקד אנשים במהלך שעות העבודה, ללא היתר ובניגוד להנחיות ולהוראות שניתנו לה. עוד נטען, כי על פי עדות מר מלכא היו לתובעת גם סכסוכים עם חבריה לעבודה; כי לא הוכח שפיטורי התובעת נבעו מ"איום" של מר מלכא על מנכ" ל רשת בטחון; כי התובעת לא פעלה להקטנת הנזק וכי היא הסתמכה על עדויות מפי השמועה לצורך הוכחת גרסתה .

12. מטעם העירייה העידו בפני מר שמעון מועלם גזבר העירייה, אשר העיד על ההתקשרות שבין העירייה לבין רשת בטחון, לצורך הפעלת המוקד וכן העיד הנתבע 2 – מר מלכא.

13. במסגרת תצהירו העיד מר מלכא, כי הוא לא התנכל לתובעת וכי הוא הורה לכלל המוקדנים, שלא לקבל אורחים או לעסוק בפעילויות שאינן קשורות לפעילות המוקד בזמן העבודה, אולם התובעת לא פעלה על פי הוראות אלה. בנוסף הוא העיד, כי בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה של התובעת במוקד הוא פנה לחברת רשת בטחון וביקש כי זו תחליף את התובעת ותציב עובד אחר במקומה. זאת לדבריו, בהתאם להסכם עם חברת רשת ביטחון . מר מלכא הכחיש מכל וכל את גרסת התובעת לפיה, הוא 'איים" על מנכ"ל רשת בטחון להרע לו או לרשת ביטחון אם לא יחליף את התובעת בעובד אחר וכי הוא כפה על רשת בטחון לנקוט בהליך של פיטורים. בנוסף, העיד כי זמן קצר לפני שהוא ביקש להחליף את התובעת הוא ביקש מרשת בטחון להשעותה מעבודתה במוקד , לתקופה של מספר ימים בשל התנהלותה, אול ם לא היה בכך להועיל והתובעת המשיכה להתנהל באופן שאיננו משביע רצון.

14. אשר לדעתי ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפני שלשום, אומר כי יש לקבל את התביעה נגד העיריה באופן חלקי וזאת , מן הטעמים הבאים :

ראשית יאמר, כי אף אם לא שררו בין התובעת לבין העיריה יחסי עובד ומעביד הרי שאין די בכך כדי להסיק על היעדר יריבות ביניהן. בתביעה שבה טוענת למעשה התובעת, בין היתר, אף לגרם הפ רת החוזה שבינה לבין רשת ביטחון, כתוצאה מהתנהלות לא תק ינה של העיריה. שכן, התובעת תל תה כזכור את ההתנהלות הפסולה, שאותה ייחסה ל רשת בטחון להתנהלות פגומה קודמת של העירייה וליתר דיוק - להתנהלות קודמת מעוררת קושי של מר מלכא כעובד העירייה.

15. ממכתב הפיטורין שהוצא לתובעת ביום 9.11.06 על ידי רשת ביטחון עולה, כי הוא ניתן לתובעת בסמוך להפסקת עבודתה במוקד העירייה, מהטעם של חוסר יכולת להשתלב בעבודה . בהקשר זה לא נסתרה אפוא גרסת התובעת, לפיה היא פוטרה על ידי רשת ביטחון ללא שימוע, כאשר פיטוריה נכנסו לתוקף ביום 15.11.06 וכי היה להם קשר הדוק לעמדתו של מר מלכא . משמע - עולה מן הראיות כי הייתה זיקה הדוקה בין הפסקת עבודתה של התובעת בעירייה לבין הפסקת עבודתה ברשת בטחון וכי הגורם האפקטיבי שהביא לפיטוריה היה עובד העירייה מר מלכא שהיה גם אחראי על ההשעיה שק דמה לפיטורים.

16. בנסיבות אלה, ובמיוחד על רקע היחסים המיוחדים שבין העיריה לבין התובעת, שקדמו לתקופת העסקתה ברשת ביטחון, וכ ן, לאור עוצמת ההשפעה של העיריה על העסקת התובעת ברשת ביטחון – נראה כי עיריית אלעד ומר מלכא נדרשו אף הם ליתן לתובעת זכות שימוע ולהודיע לה כי יש בכוונתה של העירייה לדרוש את הפסקת עבודתה במוקד באמצעות רשת בטחון לאלתר. במסגרת כך גם לאפשר לתובעת להשמיע את טענותיה וכן, לנסות ולשכנע את העירייה שלא להביא להפסקת עבודתה במוקד. זאת, באופן שהוביל גם לפיטוריה מרשת ביטחון. זאת כאמור בנסיבות שבהן התובעת הייתה צפויה להפגע מהחלטת העירייה ובשים לב לכך שהגורם האפקטיבי, שהיה לו את הכוח להביא לפגיעה בתובעת ולהפסקת עבודתה במוקד ובהמשך גם ברשת בטחון, הייתה למעשה העיריה. לא מן הנמנע כי לו הייתה העיריה נוהגת באופן זה הרי שהתובעת לא הייתה מפוטרת ולא היה נגרם לה הפסד השתכרות לתקופה עד שמצאה לעצמה מקום עבודה אחר.

17. אי לכך, מסקנתי היא כי על העירייה לפצות את התובעת בגין הנזק שנגרם לה בשל חלקה של העירייה בפיטוריה וליתר דיוק - בשל חלקה של העיריה בהליך הפיטורים הבלתי תקין של התובעת מרשת ביטחון בסך של 5,000 ₪. זאת, תוך שאני מביאה בחשבון בהקשר זה גם את הסכומים שקיבלה התובעת במסגרת הסכם הפשרה מול רשת בטחון.

18. לבסוף יאמר כי אינני סבורה, כי הנסיבות של המקרה מצדיקות הטלת חיוב אישי על מר מלכא, אשר פעל במסגרת תפקידו כעובד עירייה. זאת גם אם יש קושי בדרך שבה הוא נהג עם התובעת.

19. בנוסף, תשלם העיריה לתובעת סך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט.
הסכומים שנפסקו לזכות התובעת, ישולמו תוך 30 יום מן המועד בו יומצא לנתבעת (העיריה) העתק מפסק דין זה.

ניתן היום, 1.12.15. בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .