הדפסה

מזוז נ' לוין

מספר בקשה:1
בפני
כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס

מבקש
שמואל מזוז

נגד

משיב
פנחס לוין

החלטה

בפני בקשה לעיכוב הליכי פינוי של דירה על פי שטר משכון שניתן ע"י המבקש לטובת המשיב על דירת מגורים שהמבקש בעל זכויות בה , הידועה כגוש 6187 חלקה 55 תת חלקה 5 המצויה ברח' עוזיאל 50 בני ברק (להלן-"הדירה") .

הבקשה היא לעיכוב הפינוי עד להכרעה בערעור שהוגש על החלטה של כב' הרשם אסף אבני מיום 26.1.15 בה נדחתה בקשה לביטול הליכי הפינוי ונקבע כי אין בסמכות רשם לעכב את הפינוי בהיעדר טענת "פרעתי" . בהיעדר עילה משפטית לעיכוב הפינוי כך נקבע ובהתחשב בעיכוב ביצוע קודם שניתן לבקשת המבקש ושיהוי בהגשת הבקשה עובר לפינוי , נדחתה הבקשה (ההחלטה צורפה כנספח א' לבקשה, להלן-"החלטת הרשם").

ביום 26.1.15 נתנה החלטה במעמד צד אחד לפיה עוכבו הליכי הפינוי בכפוף להפקדה בסך של 8,000 ₪ והעמדת ערב צד ג' שחתם על ערבות בסך של 20,000 ₪ להבטחת נזקי המשיב בגין עיכוב הפינוי ונקבע דיון במעמד הצדדים.

טענותיו של המבקש הן כנגד תוצאות הפינוי בהיעדר מקום מגורים חילופי עבורו דבר הפוגע בזויות יסוד "שעה שמדובר בהליך פרוצדורלי של דחיית ההליך לצורך הגשת בקשה מתאימה מטעם המבקש לביטול הפינוי" (סעיף 15 לבקשה). הוסיף המבקש וטען כי החוב הרשום בתיק הוצל"פ שבגינו ניתן צו פינוי הוא בסך 177,857 ₪ , סכום נמוך משווי הדירה. המבקש הודיע בבקשה כי יש לו טענות רבות כנגד הליך הפינוי וכי בכוונתו לנקוט בהליכים בנדון (סעיף 10 לבקשה). החוב הוא של בנו יהודה (להלן-"יהודה") בסך של 2 מיליון ₪ לפי פסק דין שניתן בבית הדין הרבני (נספח ב' לבקשה) ואינו חוב שלו . הוא עצמו, סבר והאמין כי בנו יסדיר עם המשיב את סילוק החוב ולפיכך, ביקש ממנו לעכב את מועד הפינוי שנקבע ליום 25.12.14 והוסכם על דחיית הפינוי ליום 27.1.15 . אי אז, התברר לו כי פ ירעון החוב לא הוסדר ע"י יהודה.

המשיב, דוחה את טענות המבקש וטוען כי אין עילה ונימוק לדחיית הפינוי כי אם מחמת הפגיעה במבקש בביצוע הפינוי בהיעדר מקום מגורים לו ולמשפחתו. דווקא בשל כך, הוא ניאות לדחות את מועד הפינוי כבקשת המבקש ליום 27.1.15 . המבקש משכן את דירתו להבטחת החזר החוב ע"י יהודה ומשלא שולם החוב למשיב , דבר שאינו שנוי במחלוקת, הוא זכאי לממש את הבטוחה, בפינוי הדירה לצורך מימושה.

המשיב טוען כי אין למבקש להלין כנגדו על אי פירעון החוב ע"י יהודה ויש לאפשר לו לממש את הבטוחה שניתנה בשטר משכון שנחתם ע"י המבקש. בנוסף טען כי המבקש ויתר על זכותו לדיור חלוף בסעיף 4.4 לשטר המשכון (שטר המשכון צורף כנספח א1 לתגובה, להלן-"שטר המשכון") ואין לעכב עוד את הפינוי. מה גם, שהמבקש התעלם מהבקשות למתן צו פינוי ולא טען כנכד תוקפו של המשכון ממועד מתן האזהרה ב- 14.8.13 עד לאחר שניתן צו הפינוי הראשון . בנסבות אלו נטען, כי אין לדחות עוד את הפינוי שעה שנידחה המועד הקודם על מנת שיהיה סיפק בידי המבקש למצוא לו דירה למגוריו.
דיון ומסקנות:

המבקש אינו טוען כי החייב, יהודה פרע את החוב ובבקשתו הודה כי עד היום ולמרות ארכות שניתנו להסדרת החוב, לא הושג הסדר בין יהודה למשיב לפירעון החוב. בנסבות אלו המחלוקת היא בשאלת זכותו של המבקש שיעוכב הפינוי על מנת שימצא לו מקום מגורים חילופי.

המבקש, לא טען בבקשתו לכב' הרשם ואף לא במסגרת הבקשה שבפני , כי קמה לו זכות לדיור חלוף כי אם טען לנסיבותיו האישיות שעה שהוא אדם חולה ומטופל בתשעה ילדים ללא קורת גג אחרת עבורם ככל שיבוצע הפינוי.

המבקש, לא גילה את אוזנו של בית המשפט בבקשתו בדבר תנאי שטר המשכון משלא הוצג שטר המשכון במסגרת הבקשה. שטר המשכון הוגש ע"י המשיב וממנו עולה כי המבקש ויתר על ההגנות מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב-1972 וכן לפי סעיפים 38 ו-39 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1979 לסידור חלוף עבורו (סעיף 4.4 לשטר המשכון). יתירה מכך, המבקש לא טען בבקשתו כנגד חתימתו על שטר המשכון וכנגד איזה מהתנאים שנקבעו בו לרבות הוויתור שלו על זכות לסידור חלוף. בהתאם לכך, הגיע המבקש להסכמות עם המשיב לדחיית מועד פינוי קודם שנקבע לחג החנוכה , ליום 25.12.14 ונקבע מועד פינוי חדש ליום 27.1.15 (בקשה לראש ההוצל"פ בחתימת המבקש צורפה כנספח ב' לבקשה).

לאור זאת, אין לומר כי גבוהים סיכויי המבקש לזכות בערעור בהיעדר מטענת "פרעתי" ובהיעדר טענה בערעור כנגד תוקפו של שטר המשכון שנחתם לכאורה בפני עו"ד.

לא נטען בבקשה כי קיימת זכות לדיור חלוף וככל שמשתמעת טענה בנדון מתצהירו של המבקש על ' השלכתו לרחוב' כדבריו עם ביצוע צו הפינוי, אין לומר כי טובים סיכוייו בערעור להוכיח קיומה של זכות לדיור חלוף. שכן, המבקש הודה כי חתם על שטר המשכון ולא טען כנגד החתמתו עליו ולהיפך, הוא ביקש לדחות את מועד הפינוי לפרק זמן קצר ונענה בדחייה למשך חודש ימים. אוסיף ואומר כי למרות חלוף פרק זמן ארוך ממועד נקיטת הליכי הוצל"פ למימוש המשכון, במשלוח אזהרה למבקש ביום 14.8.13 (נספח א' לתגובה) לא טען המבקש עד היום כנגד תוקפו של שטר המשכון והגיש את בקשתו לאחר שיהוי ארוך ממועד צו הפינוי הראשון עד יום לפני מועד צו הפינוי השני שנקבע בהסכמה כאמור.

בנסבות אלו עומדת לכאורה החזקה לפיה אדם החותם על מסמך קרא אותו והסכים לו ( ע"א 6645/00 ערד נ' עו"ד אבן, פ"ד נו(5) 365, 376-375 ; ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' רייז, פ"ד נח(3) 934 ) ובהיעדר טענה כנגד החתימה על שטר המשכון או על נסיבות החתימה עליו , שעה שנחתם בפני עו"ד, אין לומר כי טובים הסיכוי לזכות בערעור . מה גם, שהמבקש ביקש לסייע לכאורה לבנו יהודה בחתימה על שטר המשכון שעה שנאמר בשטר כי הוא נועד להבטיח את החזר החוב של הבן (ע"א 8510/09 בנק הפועלים נ' נויברג [פורסם בנבו] 24.11.11 ) ולא חוב של המבקש ואף לא נטען כי המשיב נהג בחוסר הגינות כלפיו בחתימה על שטר המשכון.

ב"כ המלומד של המבקש טען לעניין הזכות לדיור חלוף אך אין לומר כי בנסבות שבפני ולפי המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, אין להתנות על סעיף 38 (א) לחוק ההוצל"פ לאור הוראת סעיף קטן (ג) המאפשר להתנות על הזכות לדיור חלוף (רע"א 1132/94 פי.אף.איי אסטבלישמנט נ' יונה רוזנר, פ"ד מט(5) 215; רע"א 1116/01 נני כהן נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות תק-על 2001(4) 1; רע"א 720/03 כהן נ' בנק טפחות לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] ; ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שרה רייז [פורסם בנבו ] 21/03/04 ).

למעלה מן הצורך אוסיף כי המבקש טען בסיכומיו בנוגע לשאלת זכותם של צדדי ג' , ילדיו האחרים בדירה . טענות אלו, אינן כנגד החתימה של המבקש על שטר המשכון ויכול שיהיו טובות כנגדו או כנגד יהודה והן בגדר הרחבת חזית אסורה מהבקשה ואף לא נטענו בפני כב' הרשם בבקשה ובהחלטה נשוא הערעור. לפיכך, דינן להידחות.

בבחינת איזון האינטרסים של המבקש לעיכוב ביצוע הפינוי ובין האינטרס של המשיב לממש את הבטוחה לגביית החוב יש להתחשב בסיכויי הערעור אליהם נדרשתי לעיל וכן את שאלת מאזן הנוחות. כל תכליתו של משכון הוא שהחוב המובטח בשטר המשכון ייגבה במהירות תוך התחשבות מנגד לשאלת הפגיעה בקניינו של אדם, בפינוי מדירת מגוריו ( רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר [פורסם בנבו]).

בנסבות אלו, לאור סיכויי הערעור שאינם טובים לכאורה ובהתחשב בשיהוי הארוך בהגשת הבקשה אל מול תכליתו של משכון להבטיח גביית החוב במהירות , שעה שהמבקש נהג בחוסר תום לב באי הצגת שטר המשכון בו ויתר על דיור חלוף ובשים לב להסכמה של המשיב לדחיית מועד הפינוי הקודם לחודש ימים ולפרק זמן נוסף שעמד למבקש למצוא לו מקום מגורים אחר עד מועד הדיון ועד היום, דין הבקשה להידחות.

עם זאת ולמרות מחדלו של המבקש שלא דאג לעצמו לדירה אחרת עד עתה ניתנת לו ארכה למשך 21 יום מהיום במהלכה לא יבוצע הפינוי , זאת לפנים משורת הדין לנוכח נסיבותיו האישיות.

לאור התוצאה אליה הגעתי ומשעוכב הפינוי לאחר שהוזמנו כבר המוציאים לפועל למועד הפינוי עליו היה ידוע מראש למבקש דבר הכרוך בהוצאות אני מחייבת את המבקש בהוצאות הבקשה ונזקו של המשיב בגין עיכוב הפינוי ומעמידה את ההוצאות לפנים משורת הדין בסך של 8,000 ₪.

בהתאם לאמור, המזכירות תעביר את הפיקדון למשיב.

ככל שהערעור יתקבל, יילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות חיובו של המבקש בהוצאות הבקשה.

עותק יישלח לצדדים בפקסימיליה עם אישור טלפוני ובדואר.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ה, 02 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.