הדפסה

מועצה מקומית גבעת שמואל נ' מליון ואח'

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובעת

מועצה מקומית גבעת שמואל

נגד

נתבעים
1.יורם מליון
2.יפה מליון

פסק דין

בפני תביעה כספית, בסך של 17,069 ש"ח (קרן, לא כולל הוצאות , הפרשי שערוך, ושכ"ט), שעניינה ייחוס חוב ארנונה למנהלי חברה שסגרה שעריה. התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 1730275137), הנתבעים הגישו התנגדות, ורשות להתגונן ניתנה בהסכמה.

הדיון היום התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול. הצדדים גם הסכימו על פריסתו לתשלומים של כל סכום שייפסק. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

אין חולק, כי הנתבעים ניהלו חברה שהפעילה פנצ'ריה, ושהחזיקה בנכס לגביו חלה חובת תשלום ארנונה. אין גם חולק, כי החברה נותרה חייבת ארנונה לתובעת. בקליפת אגוז, טענות התובעת הן, כי מתקיימות הנסיבות על פיהן ניתן לייחס לבעלי חברה חוב ארנונה של החברה שלא שולם, ואילו טענות הנתבעים הן, כי נסיבות אלה אינן מתקיימות.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 3,600 ש"ח. סכום זה ישולם ב-15 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בסך של 240 ₪ כל אחד, שישולמו עד ליום האחרון בכל חודש קלנד ארי, מחודש נובמבר 2015 ועד חודש ינואר 2017.

אי ביצוע תשלומים במועדו (ואיחור של עד 10 ימים לא ייחשב כאי-ביצועו במועדו) יזכה את התובעת בהעמדת מלוא סכום פסק-הדין דלעיל לפרעון מיידי, ובחידוש הליכי ההוצאה לפועל לגביית סכום פסק הדין (בניכוי כל סכום ששולם על חשבונו), ובמקרה כזה, יצבור סכום פסק-הדין הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ח' חשוון תשע"ו, 21 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.