הדפסה

מדינת ישראל נ' שעת

23575-07-13
לפני כבוד ה שופט עמית פרייז
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
איאד שעת

<#1#>
ב"כ המאשימה – עו"ד אריאל אודרברג ועו"ד ליאת שפיר
הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד אדי גונן
פרוטוקול

ב"כ המאשימה: הגענו להסדר טיעון, לפיו כתב האישום יתוקן (מוגש כתב אישום מתוקן), הנאשם יודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ויורשע. הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.
ב"כ הנאשם: מאשר את דברי ב"כ המאשימה. הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן , הסברתי לו את תוכנו והנאשם מודה במיוחס לו.
הנאשם: אני מאשר את הדברים ומודה במיוחס לי בכתב האישום המתוקן ומביע חרטה.

<#7#>
הכרעת דין
נוכח הודאתו, הריני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן .
<#8#>

ניתנה והודעה היום ז' חשוון תשע"ו, 20/10/2015 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז , שופט

ב"כ המאשימה לעונש: הנאשם יליד 1974, הודה והורשע בכתב האישום מתוקן. האירוע הוא משנת 2009 אך אסביר את השתלשלות העניינים בתיק ולאור זאת אבקש לא להתחשב בשיהוי. רק לאחר מס' חודשים מיום האירוע נמצא מוצג פורנזי הקושר את הנאשם לביצוע העבירות המיוחסות לו, אלא שמאז, במשך שנים היה דרוש מעצר עד שאותר ונעצר במהלך יולי 2013. מדובר בתושב אזור שידוע שקשה לאתרם בשטחי הרשות. מאז שאותר ונעצר מיד ובסמוך, התקיימו ישיבות רבות בהן הנאשם לא התייצב מס' פעמים או שנדחה, בין השאר לבקשת סניגורו. כך שלאור כל זאת, נאמר שיש לתת משקל מועט לחלוף הזמן. על אף התיקון כפי שהוצג לביהמ"ש, עדיין מדובר בכתב אישום חמור שניסה לגנוב רכב ביחד עם אחר בצוותא, כל זאת כאשר הוא שוהה בלתי חוקי בשטחי מדינת ישראל. נסיון הגניבה יצא לפועל באופן ממשי בכך שהוא והאחר נכנסו לרכב, התעסקו עם החוטים, דחפו את הרכב ומשנכשלו בכך מסיבה זו עזבו את המקום. הפגיעה בבטחון המדינה ידועה כאשר נאשם נכנס למדינה מבלי לעבור מסננת בטחונית, כאשר בימים אלה במיוחד אנו רואים את החשיבות שבכך. אני מבקש את התייחסותו של ביהמ"ש לנקודה זו. מעבר לכך, הנאשם פגע ברכושו ובקניינו של אחר. אנו סבורים שהמתחם הראוי בתיק זה בעבירות סוג זה בין 7 עד 12 חודשי מאסר בפועל.
מדובר בנאשם שאינו שה תמים, יש לו 7 הרשעות קודמות, מגיש גיליון הרשעות קודמות – תע/1.
בין שאר העבירות יש עבירות בטחון, יש אין ספור עבירות של שב"ח, עבירות של נסיון גניבת רכב, מרמה במס' הזדמנויות, הוא ריצה מס' מאסרים חלקם ארוכים מאוד ולמרות זאת לא נרתע והוא גם לא נרתע כאשר עומד כנגדו מע"ת אותו אני מגיש, בן 9 חודשים – מסומן תע/2.
מדובר בנאשם שנמלט מן הדין במשך תקופה מאוד ארוכה, הדחיות השונות היו מיוזמתו, עברו הפלילי, העובדה שלא נרתע מלחזור ולבצע עבירות, כל זה מראה על כך שביהמ"ש צריך לתת את דברו על מנת להרתיעו ולכן אבקש להשית עליו ענישה של הרף העליון באותו מתחם. הפעלת המע"ת במצטבר כפי שהפסיקה קבעה וכפי שראוי לעשות, מע"ת וקנס כספי.
בתיק זה ישנה הפקדה של 15,000 ₪.
הוא גם ישב שני ימי מעצר מיום 5.7.13 עד 8.7.13.
 
ב"כ הנאשם לעונש: אני אטען את הטענות ולאחר מכן אציג פסיקה על מקרים דומים עם נסיבות שיקום.
הנאשם הודה בשלב שלפני שמיעת הוכחות ונחסך זמן שיפוטי רב. הנאשם מודה, לוקח אחריות, מביע חרטה. כתב האישום תוקן בצורה מהותית כאשר העבירה החמורה נמחקה, נשארה עבירה של נסיון לגנוב רכב כאשר טוענים שהוא דחף מכונית כשקודם ניסה להתניעה ועזב את המכונית והלך והיה אחר באזור. ביהמ"ש הנכבד, זה מן המקרים בעבירות רכב הקלים ביותר במתחם שקיימים. חברי אמר שהנאשם לא הופיע מס' פעמים לדיון. יש פרוטוקולים על כל זה. לא היה מקרה שהמנהל התיר לו להכנס ולא הגיע. אני בתיק הזה, גם השופט קרשן נתן החלטות שיביאו אותו, לא נתנו לו כמה פעמים, גם הפעם ביקשתי מהתביעה להתערב כי לא הרשו לו. פניתי לתביעה לפני כשבוע וביקשתי את עזרתה והם פנו ואם הם לא היו פונים, הוא לא היה מקבל היתר ואכן הוא הלך וקיבל היתר והוא התייצב. כך שלמרות הקשיים להשיג את ההיתר, מתי שנתנו לו הוא הגיע ובכל המקרים הגיש בקשה.
אציין כי מאז המקרה עברה תקופה של יותר מ- 6 שנים. בכל שש השנים האלה הנאשם לא עבר שום עבירה מכל סוג שהוא, לא הגיע לישראל, לא נכנס לישראל, ניתק את עצמו מכל קשר להגיע לישראל וגם אין עבירה מכל סוג שהוא, לא בישראל ולא בשטחים. בתקופה הזו נולדו לנאשם 3 ילדים. מציג תעודות לידה של שלושה ילדים שנולדו לו – מסומן נע/1. למרבה הצער הילד האחרון חולה סרטן ואני מגיש אישור רפואי – מסומן נע/2.
הוא המפרנס היחידי. מגיש תעודה מתורגמת לעברית שהנאשם ניכנס לשותפות של 25% בחברה לעבודות עפר – מסומן נע/3. כך שמבחינה אישית הוא בנה משפחה, מפרנס את המשפחה, גם מבחינת תעסוקה הוא עובד באופן נורמטיבי והחברה אפילו מעסיקה אחרים.
הוא הוכיח שהוא שינה את דרכו, שיקם את חייו. על זה נאמר "מודה ועוזב ירוחם".
באשר לתנאי – התנאי הוא בעבירת קשר בלבד. באופן רגיל לא היה צריך להתייחס למקרה שלנו ולא היינו פונים לתנאי הזה, בגלל עבירת קשר בשנת 2007. אך התנאי כולל אף את העבירה שבה הורשע הנאשם כאן שהינה אחרת מהעבירה שהובילה להפעלת התנאי. תקופת התנאי חלפה לפני 5 שנים ויותר.
לאור כל הנסיבות, כאשר הנאשם הוכיח שהוא תיקן דרכו, שיקם חייו, לא קשור בשום דרך לעבריינות, בהתייחס גם למעשה של העבירה לנסות לגנוב את הרכב ודחיפה, אחרי שהוא מגיע לגיל הזה, מוכיח שהוא במשך 6 שנים בונה משפחה ובונה עסק, זה לא הגיוני שאדם כזה יחזור לישראל אחרי כל התקופה ולאחר שאבקש הארכת התנאי, ויבצע עבירה כזו ויהרוס את המשפחה ואת החיים העסקיים שהוא בנה.
מפנה לפסיקה – ע"פ 8087/03 מיכאל כהן נ' מדינת ישראל. מדובר בשתי גניבות רכב, הנאשם ואחר ביצעו מעשי שוד, נהגו ברכב שגנבו, היה מאסר על תנאי בן שנתיים, המחוזי הטיל 4 שנים והפעיל את התנאי, ביהמ"ש העליון בגלל שהנאשם הוכיח במשך 3 שנים את השיקום, ביטל את המאסר, האריך את התנאי ואני מצטט בסעיף 5 לפסה"ד.
מפנה לת"פ 34398-02-10 בימ"ש מחוזי חיפה, השופט סגן הנשיא אילן שיף. מדובר בהרשעת נאשם לאחר ניהול הוכחות בעבירה של גניבת רכב, מסחר ברכב. ביהמ"ש המחוזי אימץ את ההלכה שהבאתי בפני בימ"ש. לנאשם היו עבירות רבות, הוא ריצה מאסרים, ולאחר 3 שנים שהוכיח שלא הסתבך, ביהמ"ש אימץ את ההלכה והאריך לו את התנאי.
מפנה לת"פ 1572/04 בימ"ש שלום כפ"ס, על ידי כב' השופט פדר. מדובר ב- 4 עבירות של גניבת רכב, החזקת כלי פריצה, סיוע לגניבת כלי רכב, בגלל שהוא הוכיח שיקום למשך 3 שנים, ולמרות שהמאסר על תנאי הוארך פעם אחת, הוא משתמש בסמכותו ומחדש אותו לתקופה נוספת. הוטל מע"ת בן 12 חודשים.
מפנה לת"פ 1030/03 בימ"ש כפ"ס על ידי כב' השופטת בכור, גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ברכב על ידי בלתי מורשה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה בקלות ראש. הוא סיכן חיי אדם, והוטל עליו שני מאסרים על תנאי ואני מצטט מסעיף 7 לגזה"ד.
הנאשם הפקיד לצורך שחרורו 15,000 ₪ בתיק מ"י 11071-07-13. אבקש להתחשב במצבו של הנאשם כפי שתיארתי בקביעת גובה הקנס ובכל מקרה שלא יעלה על סכום הפקדון.
 
הנאשם לעונש: אני מביע חרטה ומצטער על מה שהיה. אני בשלב שיקום של שש שנים וקרה לי משהו חריג בחיים שנולד לי ילד חולה ואני חייב להיות לידו בבדיקות וטיפולים והאמא לא יכולה לגדל עוד 4 ילדים, אני כבר חודשיים מתרוצץ בין בתי חולים ובדיקות ואני מבקש לאפשר לי להמשיך בחיים המשוקמים.

<#9#>
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נסיון גניבת רכב וכניסה לישראל שלא כדין. מדובר באירוע שהתרחש לפני 6 שנים כאשר הנאשם ואחר ניסו להניע רכב באמצעות חיבור חוטי הנעה ודחיפת הרכב ולאחר שלא צלחו בכך, נטשו את הרכב במקום.

אין צורך להכביר מילים על החומרה היתירה שבעבירות רכוש שהפכו זה מכבר לתופעה פסולה רחבת היקף ובעיקר כאשר מדובר בעבירות כלפי כלי רכב ישראלים. עם זאת, במקרה זה, מעשיו של הנאשם לא צלחו, הוא לא הפיק כל טובת הנאה מהמקרה ואף לא גרם לכל נזק לבעל הרכב או לחברת הביטוח שכן גם אגב נסיונות הנעת הרכב, לא נגרם נזק לרכב. נוסף על כך לא נגנב כל רכוש מהרכב.

בד בבד, יש לזכור שהנסיון לא הושלם לעבירה המוגמרת של גניבת רכב בשל חוסר יכולתם של הנאשם וחברו להצליח במזימתם ולא עקב רצון מצידם להפסיק את המעשה באיבו.

נוכח כל האמור, הרי שמתחם הענישה בגין האירוע בו עסקינן צריך לכלול רכיב של מאסר בפועל לצד מאסר מותנה וקנס.

עם זאת, במקרה זה השתכנעתי שיש מקום לסטות לקולא מהמתחם ובאופן ניכר וזאת כיוון ששיקול השיקום מקבל מעמד בכורה במקרה זה. מדובר באדם שבמשך שנים רבות התנהל באופן עברייני, עבר עבירות שונות ומגוונות ואף ריצה מאסרים בפועל. עם זאת, האירוע עליו הוא נותן את הדין היום הוליד הרשעה אחרונה בחייו כאשר לפני כן הורשע בעבירה שבוצעה בשנת 2007. יוצא, איפא, שבמשך שש שנים הנאשם לא ביצע כל עבירה, דבר אשר מקבל משמעות דווקא בשים לב לכך שלפני כן עבר עבירות באופן שתואר ובוודאי בפער זמנים קטן בהרבה מאשר אותן שש שנים. שינוי דרכו של הנאשם לא נלמד רק מבחינת גליון ההרשעות ומעשיו נשוא המשפט הנוכחי, אלא גם בשים לב לכך שבאותה תקופה אף הקים משפחה, אשר למרבה הצער אף טרוד בתלאות קשות של המשפחה. בנוסף, נראה שהנאשם התמסד בפעילותו הכלכלית עת ביחד עם אחרים מנהל עסקיו באמצעות חברה.

בנסיבות אלה, סבורני כי הטלת מאסר בפועל ולו באופן המינימלי כנובע מהפעלת המאסר המותנה בן 9 החודשים, תחזיר את הנאשם לימים אפלים, תנתן אותו מעבודתו ומשפחתו וכך תקטע את השיקום שכבר השיג הלכה למעשה בחייו. יצויין, כי גם בראיית רוחב, הרי שמסר חשוב הוא שמי אשר באופן ברור זונחים דרך עבריינית, יזכו לתמיכת ביהמ"ש כך שגם אם יעמדו לדין לאחר שנים בגין עבירה מעברם הלא תקין, הרי שלא ימוצה עמם הדין עקב כך.

בנסיבות אלה סבורני כי התקיימו הנסיבות החריגות לראייה שיקומית, סוטה מהמתחם ועל כן בהיבט המאסר יש מקום לנקוט בצעד החריג של הארכת תקופת המאסר המותנה.

בד בבד, כמשקל נגד להקלה משמעותית לנאשם בהיבט המאסר הרי שיש מקום להטיל עליו קנס אשר יהא בשיעור גבוה לקנס שהיה מוטל אילו לנאשם היה נגזר מאסר בפועל. יאמר, כי במקרה זה מלכתחילה לא היתה הצדקה לקנס גבוה כיוון שהנאשם כאמור לא הפיק תועלת מהאירוע ולא גרם נזק לאחרים, אך הצורך בהטלת הקנס בשיעור גבוה נובע מהרצון לשמור על תמהיל ענישתי אשר יבטא את הנסיבות לחומרה במעשיו של הנאשם ויאזן במידת מה את הסטיה לקולא בבית המאסר משיקולי השיקום.

אשר על כן, סברתי כי יש מקום להטיל על הנאשם קנס גבוה כאמור, אם כי עדיין לא למצות עימו את הדין בהיבט זה בשים לב לכך שמדובר באדם שמתמודד עם מצב משפחתי לא פשוט כפי שפירט בדבריו ובסיוע סניגורו.

סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
הריני מורה על הארכת תקופת המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם בת"פ 1724/07 (שלום באר שבע) וזאת למשך שנתיים נוספות החל מהיום.
קנס בסך 10,000 ₪, או 3 חודשי מאסר תמורתו אם הקנס לא ישולם . הקנס ישולם באמצעות הפקדון בסך 15,000 ₪ שעל פניו הופקד על ידי הנאשם בתיק מ"י 11071-07-13. ככל שמסיבה כלשהי לא ניתן יהיה לבצע את הקיזוז, הרי שעל הנאשם יהיה לשלם את הקנס עד ליום 15.2.16. ככל שהקיזוז יצלח, יש להחזיר את יתרת הפקדון לנאשם בכפוף לעיקול.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.

דיון ההוכחות שנקבע ליום 17.12.15 שעה 12:00 – מבוטל.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ז' חשוון תשע"ו, 20/10/2015 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז , שופט

הוקלד על ידי אביגיל כהן