הדפסה

מדינת ישראל נ' שאייב ואח'

בפני
כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשם

אלכסיי שאייב

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו במסגרת אישום יחיד עבירות של הפרת זכויות יוצרים ועבירות על פקודת סימני מסחר בקשר להחזקה לשם מסחר של עותקים מפרים של סרטים ביום 10.8.11 בביתו, וכן מכירה של עותקים מפרים של סרטים במהלך שנת 2011 לנאשם 2 שעניינו הסתיים .

במסגרת תשובה לאישום הודה הנאשם בהחזקת הסרטים הנטענים ביום 10.8.11 בביתו, אך טען שלא עשה כן לשם מסחר, לגבי חלק מהסרטים טען שאין מדובר בעותקים מפרים. בנוסף כפר בטענות המאשימה כי מכר עותקים מפרים של סרטים לנאשם 2 במהלך שנת 2011.

התיק נקבע להוכחות.

לאחר מתן התשובה לאישום הגיש הסנגור בקשה להפרדת האישומים בטענה שאין דמיון או חוט מקשר ממשי בעובדות, וכי תכלית הצירוף של שני העניינים היא להשחיר שלא כדין את פני הנאשם ולהקל על המאשימה לבסס את תכלית ההחזקה בעניין הראשון. עוד נטען כי שיקולי היעילות מועטים שכן קיים עד אחד משותף, העד המומחה מטעם החברות.

המאשימה מתנגדת לבקשה, הן בשל עיתויה לאחר מתן תשובה, והן לגוף העניין בהדגישה כי צירוף האישומים עומד במבחני הדין שכן מדובר בעובדות דומות.
שקלתי את הבקשה, והגעתי למסקנה שיש מקום לבחון אותה למרות העיתוי המאוחר בו הוגשה, שכן ככל שקיימת הצדקה להפרדת האישומים ניתן לעשות זאת בכל שלב שעד להכרעת הדין.

לגוף העניין, לאחר ששקלתי את הטענות, לאור נוסחו של כתב האישום והעובדות המפורטות בו, ובהתחשב בהוראות סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 ובאופן שבו פורשו ההוראות בדבר צירוף אישומים בפסיקה, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערבות בית משפט ואין הצדקה להפרדת הא שומים.

כפי שפורט לעיל , נטען בכתב האישון כי באותה תקופה, שנת 2011, החזיק הנאשם עותקים מפרים של סרטים לשם מסחר בהם, וכן סחר בעותקים מפרים של סרטים בפועל בדרך של מכירתם לנאשם 2. מדובר בעובדות דומות מאד מבחינת אופי המעשים, תכליתם ועיתוי ביצועם על פי הנטען, ודי בכך כדי להצדיק את צירוף העניינים.

לעניין הפגיעה בנאשם, איני מקבלת את הטענה שבשל הצירוף תצליח המאשימה בהכרח לבסס את הנטען בעניין הראשון, ובשלב זה אין לבית המשפט ידיעה כמובן אם תצליח המאשימה להוכיח את האישומים או מי מהם. אעיר עם זאת, כי גם ככל שעשויה להיות פגיעה מסוימת באינטרסים של הנאשם במובן זה שהעניין השני מבסס לכאורה את תכלית הסחר, דומה בעיניי שהמאשימה רשאית לפרוש בפני בית משפט את התמונה הראייתית המלאה המבססת לשיטתה את יסודות העבירות בעניין הראשון. עובדת המכירה בפועל של סרטים באותה תקופה מהווה חלק מאותה תמונה מלאה. גם שיקולי היעילות מצדיקים את צירוף האישומים בהתחשב בכך שלפחות המומחים מטעם החברות הנזכרות בכתב האישום נדרשים לשני העניינים , וזאת כשרשימת העדים כוללת רק שוטרים ומומחים.

בשל מכלול השיקולים שפורטו עומד צירוף האישומים במבחני החוק, והבקשה להפרדתם נדחית.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ד, 17 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.