הדפסה

מדינת ישראל נ' רוח

המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד חן דומר-אסולין
נגד
הנאשם
שאול רווח - בעצמו

<#1#>
נוכח:
הפקח – מר מאיר שיינפלד

פרוטוקול

הנאשם:
אני גר ברח' בר לב 2, ואני עובד באגד, ויש ברשותי רכב מסחרי כמו של מוניות אייל. הגעתי לעבודה וניקיתי את הרכב. כשאני באוטו מנקה את הרכב, בא אליי הפקח, ומסר לי כי הפעלתי מסור חשמלי והוא צילם אותי. כל מה שקרה היה בתוך החנייה. לא הייתה שום הידברות בתוך הבניין עצמו ואני בכלל לא הייתי בלובי של הבניין.
המרחק בין הלובי לחנייה, יש מרחק מסוים, והוא טען שאני חתכתי עם מסור ג'קסון. אני טוען שהוא לא ראה אותי עם כלי ביד.
לשאלת ביהמ"ש, אם יש לי מושג למה הוא הגיע למקום, אני משיב שאני לא מבין למה הוא בא אליי בכלל. אני גם שמעתי רעש, ואני לא יודע שזה ממסור או משהו, אבל אני התעסקתי עם הרכב שלי.
אני רוצה לציין שהגעתי גם במועד הקודם שנקבע לנו, ואני מפסיד ימי עבודה, כולל היום.

הפקח – מר מאיר שיינפלד – לאחר שהוזהר כדין:
חקירה ראשית:
ש: אני מציגה לך את הודעת הקנס ואת המזכר הפנימי שנרשם במועד ביצוע העבירה. האם אתה רשמת את הודעת הקנס?
ת: כן. אני רשמתי את הודעת הקנס ואת דו"ח האירוע.
ש: תסביר מדוע נרשמה הודעת הקנס?
ת: באותו אירוע ספציפי, לא הגעתי מן הסתם אליו אלא הגעתי לאירוע שהיה ברח' עמוס ירקוני 12, שזה בניין ממול או קרוב. באירוע עצמו בעמוס ירקוני לא היה רעש, וחזרתי לכיוון האוטו שלי שהחניתי ברח' בר לב. תוך כדי חזרה לכיוון הרכב, שמעתי רעש של מכשיר חשמלי, מסוג ג'קסון, מרח' בר לב 2, התקדמתי לקידום הלובי והבחנתי בנאשם בלובי שהיה מואר. כשהתקדמתי הוא סיים את הפעולה שלו, והוא יצא עם מתקן ברזל כלשהו מהלובי לכיוון הרכב שלו לחנייה. התקדמתי לכיוון החנייה שהייתה חשוכה, הוא נבהל שפתאום קלט אותי, ואמרתי לו מי אני, הזדהיתי בפניו, ואמרתי לו שהגעתי אליו דרך הרעש שהוא עשה בלובי. הבחנתי גם בלובי במכשיר עצמו וגם בכבל. אני מניח שהוא עבד בלובי מאחר שהלובי היה מואר והחנייה הייתה חשוכה. כשהגעתי אליו הוא טוען שהוא ניסה להתקין את המתקן. אם אני לא טוען, מהזיכרון שלי, הוא רק התקין את המתקן כדי לסדר משהו באוטו. תא המטען היה פתוח. אני חושב שציינתי שהוא הגיע גם עם הבן שלו. הסברתי לו את מהות העבירה, וביקשתי ממנו תעודה מזהה, לא היה לו והוא נתן בעל פה. השוטרת על פי מספר תעודת הזהות שלו זיהתה אותו מול המסוף המשטרתי, והוסבר לו שנרשם לו קנס על העבירה. הקנס נמסר לו יד, ועזבתי את המקום. לא ציינתי בדו"ח האירוע מה הוא אמר או לא אמר.
ש: לשאלת ביהמ"ש – למה לא תיעדת את העבירה?
ת: כי עד שהגעתי הוא כבר סיים.
ש: לשאלת ביהמ"ש – אתה ראית אותו בלובי?
ת: ראיתי אותו בלובי, אבל עד שהגעתי הוא כבר סיים את הפעולה.
ש: לשאלת ביהמ"ש – מניין לך שהוא זה שהשתמש במסור? האם ראית אותו מנסר במסור?
ת: ראיתי אותו בתוך הלובי.
ש: לשאלת ביהמ"ש – אתה ראית אותו משתמש במסור? עובדתית.
ת: לא ראיתי אותו.
ש: לשאלת ביהמ"ש – מתי ראית אותו לראשונה?
ת: הבחנתי בו מרחוק, ואז כשהוא יצא מהלובי בידו היה מתקן ברזל אבל לא מסור. אם אני לא טועה הוא השאיר את המסור בלובי.

ב"כ המאשימה:
בהמלצת בית המשפט, ובהינתן הגרסה שנשמעה מפי המפקח, חרף העובדה כי זו אינה תואמת את גרסתו הכתובה במזכר שנכתב על ידו, נסכים לביטול כתב האישום בהסכמה.

הנאשם:
אין התנגדות.

<#3#>
החלטה

כמבוקש וכמוסכם, מורה על ביטול כתב האישום בהתאם להוראת סעיף 94( ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

תשומת לב המזכירות כי בכך התיק נסגר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' חשוון תשע"ו, 14/10/2015 במעמד הנוכחים.

יעקב דנינו , שופט

הוקלד על ידי אילנית אבוקרט