הדפסה

מדינת ישראל נ' רגוב(עציר)

58697-03-15

לפני:
כב' השופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ, אב"ד
כב' השופטת ליאורה ברודי,
כב' השופט רמי אמיר

המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
פאיז רגוב (עציר)
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד ליאת גלבוע
ב"כ הנאשם עו"ד אילן שדי
הנאשם הובא על ידי שב"ס
מתורגמנית לשפה הערבית גב' סומאיה גבאן

העדים:
1. ע.ת/1 ד"ר כיפיה רבי מסרי
2. ע.ת/2 עו"ד הלאל ג'בר
3. ע.ת/3, מר חמאן נסירת
4. ע.ת/4, גב' רנא ג'אבי

פרוטוקול

כב' הש' פינקלשטיין: 58661-03-15, מדינת ישראל נגד רג'וב. מטעם המדינה עורכת דין מיטל אילן, בא כוח הנאשם עורך דין אילן שדי. יש כאן מתורגמנית? סומאיה גבאן. הנאשם הובא על ידי שב"ס, כן, מה יש לנו כאן בתיק הזה בינתיים והאם גברתי רוצה להתחיל? כן, בבקשה.
עו"ד אילן: אני אתחיל בנאום פתיחה. בנאום פתיחה אני אביא בפני כבודכם את הראיות העיקריות עליהן נשענתי, התיק הזה מבוסס על מסכת ראיות נסיבתית שמובילה למסקנה אחת וחד משמעית שהנאשם הוא זה שגרם, הוא זה שעשה, הוא זה שרצח את הקורבן. במהלך פרשת התביעה אנחנו נציג ראיות מחולקות ל-3 סוגים, סוג אחד יהיה ראיות שמלמדות על המניע, על התערערות מערכת היחסים בין המנוחה לנאשם, אשתו של, המנוחה, אשתו של הנאשם הייתה בהיריון והוא לא רצה בתינוק, המנוחה גם סבלה מנחת זרועו, מאלימות מצידו של הנאשם לאורך הקשר ובסמוך לאירוע הרצח וגם על כך יוצגו ראיות ועדויות. הסוג השני של הראיות, שזה למעשה לב התיק, זה ראיות איכון ומחקרי תקשורת. יוצגו חוות דעת מומחים של מהנדסים מהם עולה באופן חד משמעי שמכשירי הפלאפון של הקורבן והנאשם מצויים בצמידות בשעות העבירה ובשעות ההימלטות. הפלאפונים של הנאשם ושל הקורבן למעשה היו באותו מקום בזמן הרצח ולאחריו ולמעשה הם נשאו במירכאות ביחד לאחר מותה של מרין עד שהפלאפון שלה, של הקורבן, מגיע ביחד עם הטלפון של הנאשם למקום עבודתו בתל אביב. כדי לסבר את האוזן אני אומר שהנאשם והקורבן התגוררו באשקלון. בוקר האירוע ב2.3.2015 אנחנו רואים שהטלפונים שלהם, נכון, בסופו של יום הטלפונים נוסעים ביחד ומגיעים למקום עבודתו ברמת גן, סליחה. אדוני הוא בעלה של עדת תביעה, לא, בוא תצא החוצה. לא ראיתי את זה. אני, ברמת גן למקום העבודה. לא, לבית ברל גם, שנייה, הנאשם והקורבן התגוררו באשקלון. בליל, בלילה עובר לרצח הטלפונים של שניהם מאוכנים באשקלון, הוא גם קושר את עצמו. בבוקר האירוע, סמוך לשעת הרצח, בשעה 7:20 מאוכנים שני הטלפונים של הנאשם ושל הקורבן בסמוך לזירת הרצח, בזירת הרצח. בבית ברל, נכון. משם,
כב' הש' פינקלשטיין: ב-7:20, בבוקר האירוע,
עו"ד אילן: 07:11 ו-07:20 מאותרים בגן חיים, כן, 07:11 בגן חיים בסמוך לכפר סבא, בסמוך לזירת הרצח. בשעה 7:20 מאוכן הטלפון של הנאשם גם כן באזור צ'רניכובסקי בכפר סבא, גם כן כלומר אנחנו נמצאים באזור השרון. 7:43 אנחנו רואים את המסלול נסיעה של שני הטלפוני ביחד למעשה מאזור זירת הרצח עד לרחוב הירדן בתל אביב, ברמת גן, שזה מקום עבודתו של הנאשם. זה מסלול ההימלטות, זה המסלול שהוא נוסע.
כב' הש' ברודי: מה קרה עם הטלפון הנייד של מרין?
עו"ד אילן: הטלפון הנייד שלו נתפס כמובן, הטלפון שנייד שלה הגיע למקום העבודה של הנאשם,
כב' הש' ברודי: אבל הוא נתפס?
עו"ד אילן: הוא לא נתפס.
כב' הש' ברודי: את מדברת הוא מעולם לא נתפס?
עו"ד אילן: הוא מעולם לא נתפס.
כב' הש' פינקלשטיין: אבל רק שנייה, רק להבין מבחינת המקום. מה שאתם טוענים שזירת הרצח היא ליד בית ברל ושם נשרף הרכב.
עו"ד אילן: נכון.
כב' הש' פינקלשטיין: הרכב נשרף שם, נשארה שם,
עו"ד אילן: והטלפון נסע איתו,
כב' הש' פינקלשטיין: והטלפון נשאר איתו בצמידות לטענתכם כי הוא נוסע איתו עד למקום עבודתו.
עו"ד אילן: נכון. לאחר שהגופה התגלתה. בדיוק. יתרה מזאת, אנחנו גם נציג,
כב' הש' ברודי: הגופה התגלתה חרוכה ברכב
עו"ד אילן: נכון. התגלתה חרוכה ברכב כאשר סיבת,
כב' הש' פינקלשטיין: רק שנייה, והטלפון נוסע גם אחרי שהגופה התגלתה.
עו"ד אילן: נכון מאוד. הגופה התגלתה בסמוך לשעה 7 בבוקר, בסמוך לשעה 7 בבוקר, כן,
כב' הש' פינקלשטיין לא, אז זה קרה.
עו"ד אילן: אז, אז נראתה הבערה ברכב, בדיוק, יש לנו עדת ראיה. ישר הגיעו לזירה.
כב' הש' ברודי: הטלפון ממשיך לנסוע אחר כך.
עו"ד אילן: עד השעה 8 ודקה, ממשיך, בדיוק, ממשיך לנוע ביחד, צמידות של הטלפונים.
כב' הש' פינקלשטיין: וזה ברור שהטלפון לא נסע עם המנוחה,
עו"ד אילן: לא נסע, בגלל זה אמרתי נסעו במירכאות. שוב, רק כדי גם לסבר את האוזן, בחינת, כן רציתי ככה להביא מפה, אני בטוחה שכבוד בית המשפט מכיר את מפת ארץ ישראל וכולי, רק אני מציינת שבני הזוג כפי שאמרתי מתגוררים באשקלון, זירת הרצח היא בשרון ויש לנו ראיות נוספות, יוצג תיעוד מכביש 6 שהרכב, הרכב , הרכב של המנוחה נוסע בין, בין ליל, נוסע בלילה, בשעות הבוקר המוקדמות שעות לפני הרצח בכביש 6 את אותו מסלול מאשקלון, עובר את כל המחלפים לאורך כביש 6 עד שהוא מגיע ויורד במחלף סמוך לזירת הרצח, בסמוך לבית ברל.
כב' הש' פינקלשטיין: זה מה את מראה לנו?
עו"ד אילן: כביש 6, תיעוד מכביש 6, תיעוד נוסף לאיכונים. נכון, את הרכב שנמצא שרוף. רואים את מסלול הנסיעה מאשקלון עד השרון, נכון.
כב' הש' פינקלשטיין: במהלך הלילה רואים מה שקורה ואחר כך הטלפון ממשיך איתו, איך הוא מגיע למקום העבודה?
עו"ד אילן: לא יודעים, הוא טוען שבבוקר האירוע כבשגרה המנוחה לקחה אותו ליציאה, בשעות הבוקר המוקדמות ליציאה מאשקלון ומשם הוא נסע עם בדואי שהוא לא יודע מי הוא ולא יכול להפנות אלו אל מקום העבודה שלו והגיע בזמן למקום עבודתו. אני כבר אתייחס לנאשם ולגרסתו.
כב' הש' פינקלשטיין: הוא אומר שהוא נסע ישר מאשקלון.
עו"ד אילן: הוא נסע ישר מאשקלון והגיע בזמן לעבודה כאשר למעשה יש לנו את המעסיקים שלו, סליחה?
כב' הש' פינקלשטיין: אמרו שהוא נוסע ישר מאשקלון, לרמת גן, לא דרך כפר סבא.
עו"ד אילן: נעשה דוח הצבעה והוא תיאר את המסלול, המסלול לא עבר דרך כפר סבא, המסלול למעשה סותר לחלוטין את הראיות האובייקטיביות של האיכון, המסלול של דוח ההצבעה.
כב' הש' ברודי: מה שהוא אומר לא מתיישב.
עו"ד אילן: מה שהוא אומר לא עולה קנה אחד,
כב' הש' ברודי: אבל הוא מאשר שהטלפון היה אצלו?
עו"ד אילן: מאשר שהטלפון היה אצלו, שהם נפרדו בבוקר האירוע כל אחד עם הטלפון שלו. הוא גם נתפס עם הטלפון. הוא מקיים שיחות במהלך הבוקר מאותו הטלפון. אנחנו גם נראה בתיעוד מכביש 6 גם נראה את הרכב עצמו נוסע לאורך מחלפים, פעם אחת אנחנו נראה באמת את מסלול הנסיעה שלו, פעם שנייה אנחנו נראה את מהירות הנסיעה המטורפת בשעות האלה שהוא נוסע ברכב כדי להגיע ליעד, מטורף הזמן הוא מאוד מאוד קצר שהוא עובר בין המחלפים השונים לאורך כביש 6, נסיעה מאוד מאוד מהירה. ב3:43 לפנות בוקר. הסוג השלישי של הראיות, וככה אני מתייחס לדברי ביתה משפט, שנציג במהלך המשפט זה נתונים שנוגעים להתנהלות של המשפט, דהיינו שקרי נאשם,
כב' הש' אמיר: רק שנייה, קודם, חברת הטלפון שלו ושל המנוחה אותה חברה?
עו"ד אילן: יש לנו 2 חברות, יש לנו גולן טלקום,
כב' הש' אמיר: ראיתי גולן, ראיתי את אורנג' וראיתי את סלקום, סליחה את פלאפון, פלאפון סלקום וגולן אז איך זה שלושה? יש רק שני טלפונים.
עו"ד אילן: היה גם איזה שהוא זמן שהוציאו, אנחנו נגיע לזה, בסדר?
כב' הש' אמיר: מי נותן את האיכונים? איזה חברות?
עו"ד אילן: סלקום.
כב' הש' אמיר: שני האיכונים הם של סלקום?
עו"ד אילן: יש לנו את של סלקום, אני כבר, בסדר? כבר,
כב' הש' אמיר: ויש חוות דעת מומחה.
עו"ד אילן: יש חוות דעת של שני מומחים, כן. רגע, זה מופיע בכתב האישום?
כב' הש' אמיר: לא, הוא לא מופיע לכן אני שאלתי. זה בסעיף 15 כתוב חוות דעת מהנדסים,
עו"ד אילן: רוני אברהמי, רוני אברהמי וכבר אני אומר לאדוני את השם השני.
כב' הש' ברודי: מה אמרת הפרק השלישי שקרי הנאשם ו?
עו"ד אילן: הסוג השלישי אמרתי שזה שקרי נאשם, התנהגות מפלילה של הנאשם, העדר הסברים מצדו של הנאשם לגבי ראיות מפלילות. במסגרת הראיות האלה יוצג בהתנהלות של הנאשם במהלך היום. ביום המקרה ההתנהגות שלו לא מתיישב עם (לא ברור), הנאשם נוסע למקום עבודה שלו ומנסה לייצר טענת אליבי. הוא טוען שהוא הגיע בזמן לעבודה שלו ויש לנו עדויות שיוצגו ממנהלי העבודה שלו שבאותו בוקר הוא איחר להגיע לעבודה, הם מנסים להשיג אותו בטלפון והוא מעכב את ההגעה שלו לעבודה. יש לנו שני מנהלי עבודה שיעידו בנושא.
כב' הש' פינקלשטיין: רק רגע, המתרגמת מתרגמת? אתה מבין?
עו"ד אילן: ראיה נוספת, ראיה נוספת וחשובה,
כב' הש' פינקלשטיין: אם אתה לא יודע, אם אתה לא מבין, אתה שואל אותה?
עו"ד אילן: בסדר? להמשיך? ראיה נוספת חשובה שתוצג בפני בית המשפט אז זה בסמוך לשעה 12 מתקשרת אחות של המנוחה, מוניה, עדת תביעה, אל הנאשם ומעדכנת אותו שהמנוחה נמצאה מתה ושרופה בסמיכות לבית ברל, השיחה כמובן מוניה, אותה מוניה, ממוניה, אחותה של המנוחה, סמוך, ב-12:47, כן, 12:47, חרף זאת, והיא מעדכנת אותו שהיא נמצאת בתחנת המשטרה בטייבה, כלומר באזור השרון. חרף זאת, נאשם אומר לה אוקיי שהוא יגיע לשם וחרף זאת הוא עושה, הוא פונה לכיוון אשקלון, פונה לכיוון אשקלון, מתייצב בשעה 14, הוא קודם כל מסתובב קצת בתל אביב הוא נוסע לכיוון אשקלון, באשקלון הוא מתייצב בתחנת המשטרה בפני יומנאית ומדבר בשעה 14:20 על אשתו שהיא נעדרת, על המנוחה שהיא נעדרת אחרי שהוא כבר יודע במשך שעתיים כי המנוחה נמצאה שרופה כבר. אז גם העדות של היומנאית בנושא. לנאשם אין הסבר לכך שהנייד שלו אוכן בזירת הרצח, הוא חוזר על כך שהם נפרדו באשקלון כאשר כל אחד מהם מחזיק ברשותו את הטלפון שלו, זה כמובן כפי שציינתי בניגוד לראיות האיכון שמלמדות שהפלאפונים היו יחדיו. קיימת גם אמירה מסבכת, אמירה מפלילה שלו עם מדובב, שאם לא מדברים בטלפון אז בעיקרון אי אפשר לתפוס את הבן אדם. ציינתי גם שקיים דוח הובלה והצבעה שסותר באופן חד משמעי את איכוני הפלאפון ומלמד כי המשיב מרחיק את עצמו ומשקר בניגוד שוב, לראיות האובייקטיביות, אלו עיקרי הדברים. כל אלה יהיו ראיות משמעותיות וכבדות משקל.
כב' הש' פינקלשטיין: טוב, הסנגור רוצה להגיב על הדברים האלה?
עו"ד שדי: כן אדוני.
כב' הש' פינקלשטיין: בבקשה. עוד פעם, בסקיצה כללית.
עו"ד שדי: טענת, ראשית אדוני כמו שאנחנו יודעים מדובר בתיק נסיבתי. חברתי הציגה אותו במשקפי התביעה כאשר המסקנה היחידה שצריכה להיות מאותו מארג שחברתי צריכה גם להשתית היא כי הנאשם הזה הוא שביצע את הרצח, לא רק היה במקום אלא הוא שביצע את הרצח, הוא שהצית, לכך לא שמעתי מפי חברתי בנאום הפתיחה הסבר. יש את הראיה המסבכת, הכללית, חברתי הציגה תשתית נסיבתית שאומרת אדון נאשם, כנגד טענתך למסלול נסיעה מסוים כפי שחברתי הציגה באותו יום, אנחנו רואים על פי תשתית או על פי חקירת הטלפונים, חקירת התקשורת שלכאורה נסעת או היית במסלול אחר. כאשר מה שחברתי יכולה להצביע שהנייד של הנאשם כמובן עוד פעם, הכול בכפוף לעדות המהנדסים וכולי, לצורך העניין בשלב הזה מה שחברתי, מה שהתביעה יכולה להציג בפני בית המשפט הנכבד הוא שהטלפונים של שני בני הזוג, הנאשם ואשתו, נסעו במסלול הזה לכאורה. הנאשם כמו שבפתח, במענה, במענה לכתב האישום, בא הנאשם וטוען לחקירה בלתי הוגנת. אמר חקירה בלתי הוגנת מהבסיס. מה הוא רוצה לומר? כבר בתחילת החקירה סומן הנאשם כרוצח. אנחנו נפנה אל המזכר של (לא ברור) מיום הרצח, כפי שגם נאמר גם בישיבת המענה, שברחל ביתך הקטנה נאמר למנוחה שנמצאה בזירה וכולי ורואים על פי המזכר שזה מזכר אותנטי שנרשם בזמן אמת, יש בן זוג בשם כך וכך, נושא נייד כך וכך והנייד הזה היה בזירה. מכאן למעשה תחנת טייבה, אותו צח,ם שרון, למעשה עורך, ואני אומר את זה בשפה קצת אולי גסה ואני מתנצל, עורך ציד או מסע ציד מסומן, הם יודעים כבר מי הרוצח. אנחנו רואים גם בעדי התביעה שכולם, גם מי שלא היה בזירת הרצח, מי שאומר שהוא אפילו לא ראה את הנאשם מעודו, לא דיבר איתו, כל עדי התביעה מסמנים את הנאשם כרוצח. זאת אומרת אנחנו נראה מיד, כבר בעדים כמו שחברתי אמרה, בחלק הראשון או בנדבך הראשון של הראיות, ראיות ומניע, מנסים לצייר את האיש הזה כמי שהי הלו מניע בוהק, ומה המניע? אי הרצון שלו בילד נוסף או אי הרצון בילד מהמתלוננת, סליחה מהמנוחה. שעה שטוען הנאשם הדבר בדיוק הפוך, אני רציתי את הילד, אני עשיתי כל מה שצריך, הדבר מגיע כדי זה שעדי התביעה ואנחנו נשמע אותם מיד, מעידים, אני מפנה אפילו לעדה רנה ג'באלי, שבאה ואומרת היא אשת סודה לכאורה של המנוחה, חברה וכולי, מדברות מידי יום, באה ואומרת הנאשם, ידוע לי שהנאשם נטל תרופות או כדורים טבעיים לצורך זקפה, זאת אומרת שכדי שהאיש הזה יבצע אקט מיני הוא נטל כדורים. עכשיו, מי שנוטל כדורים כאלה, גם אם טבעיים, לא עושה את זה אלא אם כן הוא רוצה בילד, הוא ממשיך, הוא חי רק איתה, הוא חי רק עם המנוחה,
כב' הש' פינקלשטיין: טוב, זאת תהיה הטענה.
כב' הש' אמיר: הכדורים נלקחו בשביל לקיים יחסי מין, זה לא בהכרח,
עו"ד שדי: מיד, אני ממשיך, אני מביא לאדוני על השאלה. אותה רנה, אותה עדת תביעה באה ואומרת, מציירת ציור שהנאשם הזה לא רצה לשכב עם המנוחה, ההפך, סלד בה, במילים בוטות ולא רצה לשכב עד כדי כך שהמנוחה ברוב ייאושה או ברוב רצונה בילד כפתה עליו יחסי מין 3 פעמים בלבד, מתוכם פעמיים היא נכנסה להיריון. יכול להיות, אבל זאת גרסה קצת הייתי אומר קיצונית. נוסיף לזה שחברתי לא ציינה בפריסה שלה, אבל נכניס לתוך מסכת העובדות שהם לא במחלוקת, זה גם בכתב האישום, שבמהלך הדרך למרבה הצער עוברת המנוחה הפלה. היא אושפזה בבית החולים ברזילאי שבוע, במשך כל אותו שבוע האיש היחיד שתמך בה, סעד אותה וכולי אליבא עדת התביעה, היה הנאשם.לא הוא, זה שלטענת התביעה לא רוצה את הילד, לא רוצה הריון. לא הוא זה שגרם להפלה, כך אנחנו נשמע מעדי התביעה, הרי שהוא לא היה סועד אותה לאחר מכן בשבוע האשפוז. זאת אומרת יש כאן איזה דיסוננס שהוא לא ניתן להסבר. עכשיו, אומר הנאשם, מציגה התביעה, מציגים את,
כב' הש' אמיר: סליחה שנייה, מה הקשר בין אי רצון בילד לבין לסעוד את המנוחה? נניח שהוא אוהב את אשתו, נניח שהוא חש כלפיה חובה, רוצה בה כבת זוג ולא רוצה ממנה ילדים.
עו"ד שדי: כי עדי התביעה וגם התביעה הנכבדה מנסים לציין את סיבת הרצח או את המניע לרצח כהיריון. יותר מזה, המניע הלכאורי הזה כל כך חזק שהוא גורם לנאשם הזה, כך התביעה, פעמיים, פעם אחת לגרום לה להפלה על ידי אוכל שהוא מכין, ככה עדי התביעה, אוכל כזה שגורם לה לדימום, כל כך קשה וכולי ומוביל אותה לבית חולים, אנחנו נראה שאין לזה הדים במקומות אחרים, הדים בה'. ובהמשך המניע הזה כל כך חזק עש שהוא גורם לרצח כאשר, פה שמאמר מוסגר אני אבוא ואומר, מדוע שהנאשם ייסע עד כפר סבא כדי לרצוח את אשתו? זה גם לנסוע כפי שחברתי ציינה, במהירות מטורפת בכביש 6, להגיע לכפר סבא, אגב בשעה 5 לערך על פי הדוחות של כביש 6, הרצח שוב על פי דוחות התביעה, בוצע לערך בין השעות 7 ל-7:20, דוחות של מומחים, זאת אומרת מה, מה קרה שם בשעתיים האלה? לאיפה הם נסעו בשעת בוקר מוקדמת כל כך ומה קרה בשעתיים האלה? איש לא יודע. עכשיו, אומר הנאשם וזה גם עולה מעדי התביעה, זה אנחנו נצטרך להראות או להוציא, להראות את זה, אומר הנאשם בין חקירותיו למנוחה היו סכסוכים רבים. היה אחד בשם, ככה הוא אומר במשטרה, בעדותו במשטרה, אחד בשם אבו ג'אפר מטייבה, היה לה איזה שהוא תיק מאוד גדול אזרחי, תכף נשמע עליו, אני את הפרטים לא יודע על התיק כי לא קיבלתי אותו, זה עוד סכסוך. אומר הנאשם בהודאות כבר במשטרה, אני אפילו סימנתי את ההודאה, שאני לא אטעה בתאריך, כן, ב-2 למרץ 2015, זאת אומרת זה באחת העדויות הראשונות, בשעה 8:26 הוא אומר אני רוצה למצוא את מי שפגע במרין וגם יש סכסוך עם האחים שלה. זאת אומרת הוא גם מפנה לסכסוך הם האחים שלכאורה היה לה. כאשר המשטרה, כאשר המשטרה ושוב אנחנו ננסה להראות את זה, להוכיח את זה, לא חקרה את הנתיב הזה בכלל, יש מזכר שהם שואלים את אחד האחים האם היה לך סכסוך והאח מתעצבן על זה. זאת אומרת האיקס הזה שסומן על הנאשם עוד בטרם החלה החקירה, כאשר אנחנו לא יודעים ויש פה נעלם בתיק שאנחנו נגלה אותו בעזרת בית משפט. יש נעלם מי סימן את האיקס על הנאשם? כיצד הוא כבר סומן בשעה, מיד סמוך לאירוע? זה איקס שכנראה חוסה תחת תעודת החיסיון, יש לו חשיבות כי הרי כל מה, זה נתן בסיס או הטיה של כל החקירה. עכשיו בשביל שהחקירה היא לא נעשית כדי פרוס או לבדוק או לפסול אלטרנטיבות לאפשרות היחידה הסבירה שהנאשם הזה הוא הרוצח מתעורר ספק סביר. אני כרגע לא פורס את כל האלמנטים, בגלל סיבה אחת ששוב כמו שעלה גם במהלך הדיונים המקדמיים, הנאשם טוען לראיות שיש בידו, שברגע אקבל אותן אוכל לטעון ביתר שאת. בכל מקרה, הטענה לסכסוכים,
כב' הש' ברודי: אתה אמרת שגם זה לגבי עוד משהו שקשור לאליבי לא?
כב' הש' אמיר: אני אגיד לך משהו, אני מחכה למשהו. בעמוד 18 בשורה 14 אתה אומר ככה, לגבי טענתו איפה הוא היה בבוקר הרצח אני אמסור זאת מאוחר יותר, אני יכול לומר שמרשי טוען שהוא לא רצח. לגבי טענת אליבי, מאחר וטענת האליבי יש זיקה לאותן ראיות אני הייתי רוצה לראות, אבל עם כל הכבוד, הלקוח שלך לא מביא או לא מצליח להביא או שאין כאלה ראיות בכלל, אני לא יודע, אין לי מושג מה זה, בסדר זה זכותו לעשות סודות אבל טענת אליבי שהיא לא נטענת מה הוא אומר היום? הוא אומר ככה, האליבי שהוא נתן במשטרה זה בלוף, למה? כי הוא פחד ולעומת זאת היום יש לו אליבי אבל הוא לא רוצה להגיד אותו. אני רוצה לראות, אני הסנגור רוצה לראות שהוא לא משקר, זה בעצם המשמעות.
עו"ד שדי: אז אני, אני,
כב' הש' אמיר: הוא היה צריך לקום לכל הפחות להגיד, לא במשטרה, להגיד היום אליבי, זה היה צריך להיות במענה וזה לא ניתן במענה וגם היום זה לא ניתן.
עו"ד שדי: לשאלת בית המשפט אני אומר שמפנה הנאשם בחקירותיו במשטרה לסכסוך עם האחים, בא והוא טוען שהאחים של המנוחה טמנו לו את אותו פח והובילו לכך שהשרטוט נקרא לזה, חקירת התקשורת תראה שלכאורה שני הטלפונים נישאו יחד שעה שהוא לא היה עם הטלפון מסיבות כאלה ואחרות ששוב, זה לא שאני לא פורט אותן, אלא זה מדובר בחקירות ארוכות שהוא מסר במשטרה. מה שיש כרגע עדיין בידי זה העדויות שהוא מסר ואת הדיסקים. אני רוצה לקרוא את התמלילים שרק,
עו"ד אילן: התמלילים כבר הועברו לפני חודשים, חברי לא לקח.
עו"ד שדי: לא משנה, יש תמלילים שאנחנו צריכים לקבל אותם, יש לי את ההודעה מתי קיבלנו אותם. בכל מקרה, אומר הנאשם שהוא טען את אותה טענה, לכן זאת לא תהיה טענה (לא ברור). יותר מזה, אני מפנה מהעדות שלו ב2 למרץ, כבר בראשית החקירה בערב שבה ואומר הנאשם יש סכסוך עם האחים, צריך לבדוק אותו. הוא פעל מהאחים, בוודאי.
כב' הש' אמיר: זה לא אליבי, סליחה שנייה, אני רק רוצה למקד. יש לו טענות, מחדלי חקירה של המשטרה, חקירה מסומנת ולא בדקו במיוחד אלטרנטיביות, זה קו טיעון אחד. אבל עדיין יש ראיות קושרות, מול הראיות הקושרות הוא היה צריך לתת הסבר. הכול לכאורה, הראיות הקושרות הכוונה מבחינת הטלפונים. הוא נתן אליבי. עכשיו האליבי שלו, לכן יש היום בעיה כי האליבי שלו לא, הוא כנראה מופרך. רק דקה, רק דקה, רק שתבין מה מטריד אותי, אז האליבי שלו הוא כנראה מופרך בראיות ואז נשאלת, הוא בא עם הטענה טוב האליבי שאמרתי במשטרה, כך אתה אמרת במענה, האליבי במשטרה איננו נכון, יש סיפור אחר. עכשיו, את האליבי אני מוכן לתת כשאני אראה איזה קלטות עלומות שיש מהשטחים, אני לא יודע, אבל זה לא קשור לתמלילים, עכשיו אתה אומר הוא אמר גם אליבי לגבי הטלפון בחקירה המשטרתית, במשטרה, כל חומר החקירה המשטרתית בידיך, אם לא לקחת תמלילים זה בעיה שלך אבל בטח ששמעת את הקלטות. אז אם הוא אומר שמה איפה, שהטלפון לא היה איתו? הוא אומר שהוא כן היה איתו, הוא נתפס איתו. אז אנחנו צריכים לקבל, וזה חלק ממענה וזה לא נכון שזה דבר שאפשר לדחות אותו עד עולם, יש לזה גם משקל דרמטי לרעת הנאשם שאתה, אתה זה שאתה לא מוכן היום להגיד לנו איפה הוא היה, לא נותן בשמו אליבי פירושו של דבר זה טקטיקה עד שנמצא ראיות שיתמכו את דבריו ועד אז לא ניתן את האליבי. אם לא אז יש את האליבי שהוא נתן במשטרה, שהוא מופרך.
עו"ד אילן: שם המהנדסים, רוני אברהמי ורוני קמר.
כב' הש' פינקלשטיין: הוא היה בתיק של הרצח בפתח תקווה.
כב' הש' ברודי: גברת אילן, מבחינת החלוקה של הראיות, היום את מביאה את הראיות במקבץ לפי הנושאים? היום זה קשור למניע היום?
עו"ד אילן: מניע והידרדרות היחסים, כן,
כב' הש' ברודי: היום זה העדים, בני משפחה, חברים,
עו"ד אילן: כן כן, הם יודעים, לא צריך מתורגמנית, כן. חברה טובה שלה.
כב' הש' ברודי: יכול להיות, תבדקי עם חברך, תכף נשמע, אולי אפשר להגיש בחקירה ראשית והוא יחקור, נראה, אוקיי.
עו"ד אילן: אנחנו נכין תיק מוצגים, אמרתי לחברי. נכין את זה בדיוק כמו שאדוני רוצה.
כב' הש' ברודי: חינוך זה חינוך.
עו"ד שדי: אדוני אני, אני לאור דברי בית המשפט, שבתי ודיברתי עם הנאשם, הוא מבקש לא להציג את התשובה לשאלה הזאת כרגע. יש לו את התשובה כמו שאמרתי,
כב' הש' ברודי: אבל הוא מבין גם, כי כתוב בחוק גם מה ההשלכות של אי טענת טענת אליבי,
כב' הש' אמיר: יש יותר מזה, יש פסיקה שמדברת על התאמת גרסת הנאשם לראיות.
בסדר הוא שמע, הוא יחשוב על זה עוד במשך היום, זה מתקדם אולי לראיות.
כב' הש' פינקלשטיין: טוב, הסנגור עשה את שלו.
עו"ד שדי: אני הצגתי את השאלה הספציפית הזאת יותר מפעם אחת, הנאשם,
כב' הש' ברודי: זאת הבחירה שלו, נתחיל עם הראיות ובהפסקה הוא יראה מה לעשות.
עו"ד שדי: רק אם אפשר, הנאשם בוחר לדחות את המענה לתשובה הזאת מהטעמים שלו, כאשר אני שב ואומר, שהטענה הבסיסית של הנאשם, מקווה שאנחנו נצליח להוכיח אותה במהלך המשפט, חרף התשתית הנסיבתית המסקנה היחידה הסבירה וכולי היא לא כי הנאשם ביצע את הרצח. יש לנו 2 טענות חלופיות. לטענת האליבי הנאשם ער למשמעויות, יחד עם זאת בשילוב פחד והרצון שלו שאני מכבד אותו,ז ה החיים שלו, זה המשפט שלו, הוא מעדיף את התשובה הזאת לתת בשלב מאוחר יותר.
כב' הש' אמיר: בסדר, רק שאתה יודע, אי אפשר להגיד שאנחנו פחד במשטרה.
כב' הש' פינקלשטיין: כן, מי העד הראשון?
עו"ד אילן: ד"ר רבי כיפיה,
כב' הש' אמיר: רגע, תיק מוצגים.
עו"ד שדי: לא הכנו, אפשר להפסיק את ההקלטה?
כב' הש' אמיר: לא אמורה להיות מחלוקת לאור הטענות האלה.
כב' הש' פינקלשטיין: רגע רגע זה לא הוקלט, אין מחלוקת לסיבת המוות נכון?
עו"ד שדי: לא. יש את, אני אומר סיבת המוות היא מוכחת בדוחות בפתולוגיים שמלמדים את המנגנון. על כך אין מחלוקת. אנחנו לא יודעים מי עשה את זה.
כב' הש' ברודי: נכון, השאלה היחידה במשפט היא זהות האדם שקטל את חיה של המנוחה. המרכזית.
עו"ד שדי: אחת השאלות הייתי אומר. יש, מה שהייתי אומר זה ככה, אחת השאלות כמובן זה זהות הרוצח אל מול האיכונים ואל מול גרסת הנאשם. אבל, אנחנו במשקפי ההגנה ואני לא יכול לנתק את זה, אני מצטער שאני חוזר, ברגע שכל החקירה מוטה, הנאשם שרואה שעטים עליו רק בכיוון אחד ללא היוועצות כהלכתה זה אחד, שתיים יש לנו,
כב' הש' אמיר: זה עדיין באותו מישור, השאלה אם זה הוא או לא.
עו"ד שדי: המישור השני מיד כבודו יש, קשת של סכסוכים נוספים שכלל לא נחקרו שהנאשם טוען שהסכסוכים האלה קשורים ברצח.
כב' הש' אמיר: כל הדברים האלה רק נועדו כדי לחדד את השאלה האם זה הוא או לא הוא, זאת אומרת האם נחקרו אלטרנטיבות וככה וככה, אין מחלוקת שהיא נרצחה, היא הוכתה בראש,
עו"ד שדי: בגב כבודו.
כב' הש' אמיר: מה? כתוב חבלה כהה בראשה ואז הוא הצית, ואז הוצת הרכב איתה. זה נכון? ממה היא מתה? מהחבלה? לא מההצתה. מהחבלה אבל בכל מקרה יש פה גם ווידוא הריגה.
כב' הש' פינשקלטיין: זאת הסוגיה שבמחלוקת. בסדר. העדה הראשונה. לא לא, הוא יכול לדבר איתה ואתה תגיד את זה בשמו. כן שלום לך. מה שמך?
העדה, ד"ר רבי: שמי רבי כיפיה מסרי, רופאת נשים.
כב' הש' פינשקלטיין: רבי כיפיה מסרי?
העדה, ד"ר רבי: נכון.
כב' הש' פינשקלטיין: שלום לך, את עדה במשפט ואת חייבת לומר את האמת ואת כל האמת.
רק את האמת.
העדה, ד"ר רבי: כן.

ע.ת/1 ד"ר' כיפיה רבי מסרי, לאחר שהוזהרה כחוק, משיבה בחקירה ראשית לעורכת הדין מיטל אילן:
עו"ד אילן: ד"ר רבי שלום.
העדה, ד"ר רבי: שלום וברכה.
ש: בואי תספרי לנו בקצרה בת כמה את, איפה את מתגוררת, על העיסוק שלך.
ת: אני בת 47, נשואה אימא לשלושה ילדים, מתגוררת עכשיו בג'לג'וליה, רופאת נשים מ-1999, התמחיתי בבית חולים מאיר, המשפחה שלי מתגוררת בטירה, אבא שלי היה 20 שנה ראש עירייה וסגן עירייה, מה עוד להגיד? מה את רוצה?
ש: איפה את עובדת כיום?
ת: אני עובדת בהמון מקומות. אני בעיקר העבודה שלי מנהלת אזורים ג'לג'וליה, כפר בארה, כפר קאסם כרופאת נשים וגם עובדת במרפאה פרטית בכפר קאסם שזה אני שותפה עם מומחים ויום אחד אני עובדת בבית חולים בלינסון מלווה לרופא פרופסור (לא ברור) לניתוחים קיסריים ויש לי מרפאה פרטית שלי בבית.
כב' הש' פינשקלטיין: מספיק, עובדת הרבה.
העדה, ד"ר רבי: גם אישה וגם ילדים, מספיק.
עו"ד אילן: כן.
ת: זה הכול. אני עבדת בתור אימא וגם גננת וגגנית וחיות יש לי שאני מטפלת בהן.
ש: ספרי לנו על ההיכרות שלך עם מרין.
ת: מרין הכרתי אותה בדיוק לפני שנה ברמדאן בדיוק, למה אני אומרת רמדאן למה באמת קיבלתי אותה ברמדאן, זה התקשרה אלי ואמרה לי שמעתי עלייך הרבה ואני מאוד מעוניינת לבוא להיבדק אצלך. אמרתי לה,
כב' הש' ברודי: זאת אומרת ההיכרות היא רק כפציינטית בעצם.
העדה, ד"ר רבי: בתור פציינטית. אמרתי לה בכיף, אמרתי לה כאילו מה הדחיפות? תגידי לי מה הסיבה שאת רוצה לבוא אלי שאני אדע לתת לך תור, לפי דחיפות. אז היא אמרה לי אני יש לי להגיד הכול? כאילו, צריבה ואני נשואה טרייה ואני מעוניינת להיות אימא. אמרתי לה בואי לבדיקה ראשונית, אם דחוף לך כאילו אני תמיד אומרת מתחילה במשפט למה לא משנה לי איפה תבוא אני מקבלת כסף מלא, אמרתי לה אם את רוצה לבוא לקופת חולים כללית תתקשרי לכוכבית 2700 ואם את רוצה לבוא דחוף כאילו ממש ממש סוער אני גם אקבל אותך בבית במרפאה פרטית שלי אבל עכשיו רמדאן ואני לא רוצה, אמרתי לי תעשי לי טובה, חברה שלי אמרה שאת רופאה מקסימה ואת תמיד מקבלת. אמרתי לה תבואי, באה בצהריים אפילו שישנתי יום אחד ובדקתי אותה ובאמת היה לה דלקת חריפה מאוד, בדקתי, טיפלתי, נתתי טיפול ובאמת הזכירה נושא שהיא רוצה להיות אימא ורוצה להיות בהיריון. אמרתי לה תקשיבי, נרין, אני לא יכולה כאילו לפגישה ראשונית להתחיל טיפולי פריון, חוץ מזה את לא נשואה הרבה. אמרה לי בסדר, קיבלה טיפול, מתי לבוא אלייך? אמרתי תבואי לביקורת, נבדוק אם הכול בסדר נמשיך הלאה ואני מעדיפה שתבואי לקופת חולים כללית שנעשה בדיקות ובירור. בדיוק היא הזמינה תור לקופת חולים כללית, היא הזמינה כנראה קרוב לג'לג'וליה אז הזמינה בג'לג'וליה ואני רואה שם שלה בג'לג'וליה, אני מתקשרת אליה כי היא לא באה לביקור, יש לי רשימת מטופלות, אני בדרך כלל מתקשרת לנשים שאני יודעת שהן בהיריון, נשים שמזמינות גרד וצריבה, טיפולי פריון וכולי אני לא מעודדת, כאילו לא מתקשרת למה לא באה אבל ידעתי מחברה שלה שקוראים לה רנה שהיא בהיריון, שידעתי שהיא בהריון התקשרתי אליה אמרתי לה נרין למה לא באת לביקור? שמעתי שאת בהריון, מזל טוב, אמרה לי נכון אבל אני מדממת. היא הייתה מאוד עצובה, אמרתי לה למה את בוכה? אומרת לי אני רוצה להיות אימא, אני כאילו אבל אני מדממת. אמרתי לה הפיתרון שתעשי בדיקות דם שנדע מה מצב ההיריון שלך ולפי זה אני אתן לך תמיכה, כאילו לחזק את ההיריון. אמרה לי בסדר, שמתי לה במחשב בדיקת בטא, בטא זה מספר היריון, לפי מספר בדיקה, כאילו לפי מספר של תאים של ההיריון וגם עוד חומר אני יכולה לפחות לגלות אם זה היריון בר חיים, מתקדם, לא מתקדם, כאילו אני יכולה להעריך מצב ההיריון וזהו, בזה נגמרה השיחה הטלפונית שלנו. אחרי כמה ימים אני מסתכלת במחשב כאילו תאי בטא ירדו, כאילו שהיא הפילה ובזה נגמר.
עו"ד אילן: דיברת איתה?
ת: התקשרתי להגיד לה מה קורה, אמרה לי הלכתי לרופא שלי ואמר לי שהיא ירד ההיריון.
ש: איך היא הגיבה לזה?
ת: היא הייתה מאוד עצובה, מההתחלה היא רצתה להיות כאילו בהיריון ואימא וזה נראה לי השיחה הראשונית שהייתה לי מתועדת במחשב 14 לאוגוסט 2000 ומשהו ואחר כך דיברתי איתה בטלפון.
ש: מה, מה עוד עלה במהלך השיחות שלכן?
ת: הרבה כאילו אמרה לי,
כב' הש' פינקשלטיין: הוגשו מסמכים על זה? 14 אוגוסט, כל,
עו"ד אילן: המסמכים היא הביאה אותם איתה, הבאת את זה?
העדה, ד"ר רבי: לא כתוב כלום חוץ מהתאריך והתאריך זכרתי, אני אפקסס לך.
כב' הש' ברודי: אם זה לא במחלוקת אז לא צריך.
העדה, ד"ר רבי: אני הדפסתי בשביל להביא אבל התיק שלי שכל המסמכים של כל מיני מקומות אני באתי עם בעלי, נשאר באוטו שלי, אני יכולה לפקסס לאן שאתם תצטרכו, מחר אני לא בעבודה יש לנו חג, יום חמישי בבוקר אני אפקסס.
עו"ד אילן: במהלך השיחות שלך איתה, אמרת שהיא מאוד שמחה על ההיריון ומאוד רצתה את ההיריון, מה, מה שמעת לגבי, איך בעלה הגיב? מה היא סיפרה לך?
העדה, ד"ר רבי: הבנתי ממנה שהוא לא רוצה היריון, כאילו שהבעל לא רוצה שהיא תהיה בהיריון, גם כאילו בהתחלה היא מה שהבנתי ממנה, זה הכול לדבריה שהיא אמרה שהוא לא רוצה שהיא תהיה בהיריון.
ש: כן.
ת: כן, הוא לא עודד היריון וגם הוא לא רצה שתהיה בהיריון. אפילו שכאילו שדיברנו תוך כדי על היריון ודימום וזה אמרתי לה איפה תהיי עכשיו שאני אדע לתקשר איתך? אמרה לי אני אשאר כאילו אצל אימא נראה לי, איפה שהיא גרה קודם, שהיא לא רוצה לחזור.
ש: שהיא לא רוצה מה?
ת: היא לא רוצה לחזור לבעל בינתיים איפה שהיא גרה איתו.
ש: באשקלון.
ת: באשקלון.
ש: שהיא לא רצתה לחזור.
ת: בינתיים לא, היא לא רצתה לחזור בינתיים עד שתדע מה שקורה עם ההיריון שלה, ככה לפי מה שהבנתי ממנה. היא דיברה איתי ממש גלוי, היא אישה כזאת פשוטה, מדברת הכול, שטוחה, חביבה, נחמדה וכואב לי הלב.
ש: תודה רבה.
כב' הש' פינקלשטיין: תודה רבה. עכשיו חקירה נגדית לשאלות עורך דין שדי.

ע.ת/1 ד"ר' כיפיה רבי מסרי, משיבה בחקירה נגדית לעורך הדין אילן שדי:
עו"ד שדי: תודה אדוני. ד"ר את עורכת תיעוד לגבי כל פגישה או שיחה עם מטופלת?
העדה, ד"ר רבי: כמובן.
ש: התיעוד הזה לגבי המנוחה, לגבי, לגבי המנוחה הוא קיים אצלך?
ת: מנוחה של מה?
ש: לגבי הגברת מורין.
ת: מנוחה אחרי שידעה שהיא בהיריון?
ש: כן.
ת: היא לא ביקרה אותי פיזית.
ש: לא לא, מהתחלה. היא הגיעה אלייך לביקור במרפאה נכון?
ת: נכון.
ש: את תיעדת את הביקור?
ת: איזה מהם? של היריון או של הצריבה?
ש: גם וגם.
ת: של גרד בצריבה בטח,
ש: כן.
ת: ושל ההיריון זה דרך טלפון בקופת חולים מתועד אצלי התקשרתי בתאריך 14ל אוגוסט והיא אמרה שהיא בהיריון, זה משפט אחד אני אדפיס לך.
ש: אוקיי, תודה. קודם כל אני אבקש לקבל אותו. לגבי הגרד בצריבה, זה בעצם הביקור הרציני או הביקור שהיא,
ת: זה לא ממש רציני כמו שהיא נבדקה גרד וצריבה,
ש: כמה זמן הטיפול הזה היה?
ת: משך הזמן?
ש: כן בערך.
ת: אולי 4 דקות, 5 דקות.
ש: וב-4 דקות האלה היא סיפרה לך את כל מה שתיארת כאן?
ת: אני אמרתי, תיארתי שהיא רוצה מאוד להיכנס להיריון ולכן באה להיבדק עקב גרד וצריבה שהיא מרגישה אי נוחות. לגבי איתי היא דיברה איתי בטלפון, המון, כאילו היא אמרה לי אפשר לדבר איתך בטלפון לפעמים? אמרתי לה בכיף, אני לא רק היא, אם אתה תשאל מי זאת ד"ר רבי ואתה תוכל לחקור ולשאול אני לא רק רופאה.
ש: הבנתי.
ת: אני עובדת במגזר וכל המגזר כי,
ש: יש תיעוד לשיחות בטלפון?
ת: שלה? בוודאי,
ש: על פי,
ת: אני לא זוכרת מתי זה היה,
ש: האם את,
ת: לא, בשביל מה? אתה יודע כמה אני עם נשים? אני קודם כל ביום אחד שלי, העבודה שלי נטו בכללית רואה מאה אנשים. אתה יכול להוציא את זה דרך כללית. דבר שני,
ש: אני מאמין לך. ד"ר אבל השאלה היא האם כל אותן שיחות, את בעצם העדת במשטרה,
ת: מבחינה חוקית אני צריכה לתעד כל שיחה אישית שאישה מדברת איתי, אם זה כואב לה, אם מפריע לה בנפש, אם מגרד לה? לא.
ש: לא?
ת: לא צריך, זה טלפון שלי אישי וזה שיחות אישיות. יש נשים בוגדות, יש נשים אני מסתירה עניינים, יש נשים אני מסדרת עניינים, נראה לך כל אישה שתגיד לי מילה אני אלך לתעד אותה בספר?
ש: אוקיי.
ת: או יש לי זמן אני בקושי אומרת לבעלי אני אוהבת אותך, גם את זה אני אתעד בספר?
ש: אוקיי. תראי, במשטרה אני קורא את העדות שלך מיום 12 למרץ 2015,
ת: כן, הם באו אלי לקופת חולים ג'לג'וליה.
ש: נכון. ומהעדות שלך במשטרה עולה שלמעשה את כל מה שסיפרת היום היא סיפרה לך באותו ביקור, רוצה לקרוא את העדות?
ת: עדות שלי קראתי ואני יודעת, אני אגיד לך שהיא סיפרה לי שהיא אוהבת אותי ושאני בסדר ושהיא שמעה עלי הרבה והיא שהיא רוצה לבוא לבקר אותי עוד,
ש: מה שהיא שמעה עלייך זה בסדר, אני יותר חשוב לי מכל הדברים שסיפרת לגבי היחסים שלה עם הנאשם, נכון שכל מה שסיפרת לגבי הקשר שלה עם הנאשם, עם בעלה,
ת: היא לא, אני לא אמרתי שום דבר על הקשר של הנאשם חוץ ממה שאמרתי שהיא מאוד רצתה היריון והוא לא כל כך כאילו רוצה היריון.
ש: אוקיי. עכשיו את אומרת שלא אמרת שום דבר שמזה שהקשר היה רע ביניהם.
ת: אני אמרתי שהיה,
ש: אני שואל, אני שואל.
ת: לא זוכרת שאמרתי רע, אמרתי שהוא לא כל כך רוצה היריון.
כב' הש' ברודי: זה אמרת והדבר השני אמרת שהיא רוצה להישאר באזור השרון,
העדה, ד"ר רבי: בגלל שהיא בהיריון, בגלל שהיא בהיריון היא רוצה להישאר עד שהיא תדע מה קורה עם ההיריון שלה.
כב' הש' ברודי: היא לא קשרה את זה ליחסים איתו.
העדה, ד"ר רבי: לא, לא זכרתי איתו, אני לא אמרתי זכרתי מילה איתו, אני אמרתי אני אמרתי איפה? איך נתקשר? למה היא דיברה איתי הרבה, אמרתי לה איך נתקשר? אמרה לי אני בינתיים כאן בשביל לסיים את הבדיקות.
עו"ד שדי: זאת אומרת זה שהיא לא רצתה לחזור לאשקלון זה רק מטעמים של לשמור על ההיריון, להיות קרוב אלייך,
ת: מתה על ההיריון הזה.
ש: לא קשור לנאשם, לא קשור לבעלה או ליחסים ביניהם.
ת: לא חקרתי אם זה קשור לבעלה או לא קשור לבעלה, נראה לי שזה מאוד קשור להיריון, החכם יבין.
ש: עכשיו, אם, על פי הנהלים שלך, שלך כרופאת נשים, אם יש חשד לאלימות, התעללות, האם את מחויבת או צריכה לדווח לאיזה שהוא גורם?
ת: אבל היא לא הזכירה לי שהוא נתן לה מכות,
ש: סליחה, אוקיי,
ת: אני לא, לא סיפרה לי, היא דווקא באה אלי תמיד נראית יופי, מאופרת, מטופחת, אפילו היה לה ארנק יפה כזה אמרתי לה איזה ארנק יש לך יפה, אמרה לי אני ייסע לקנות לך כזה.
ש: את אומרת שהיא הייתה מטופחת,
ת: אישה ערביה אצלנו ככה, שהיא באה אלייך אתה קודם כל כבן אדם, לא רופא ולא עורך דין, אם אישה מטופחת ונראית טוב ויש לה בפה חיוך אז אתה רואה שיש לה חיים טובים. אישה שהיא באה ממכות וכועסת ועלובה היא לא טוב לבושה וכאילו קוסמטיקה וכולי וחוץ מזה אני לא חוקר, בעלי חוקר ועורך דין, אני רופאה. אז אני לא חקרתי אותה אם באת אלי אחרי מכות או אחרי לא יודעת מה.
ש: אוקיי, תודה. עכשיו, את אמרת שחיכית לה שהיא תבוא אליך לפגישה נוספת, היא לא באה התקשרת אליה.
ת: אני מתקשרת תמיד. אתה יכול עכשיו לגשת לאדם איסה או בג'לג'וליה ותגיד להם מה עושה הרופאה המטורפת הזאת? אומרים לך זו רופאה מטורפת. היא תופסת רשימה, איפה את? למה לא באה? מה קרה לך? על חשבון קופה וטלפון שלי גם, היום לא משלמים.
ש: זה נאמר בהלצה.
ת: אני כזאת ואני תמיד תתקשרו ל3 מנהלות אדמנסטרטיביות שלי ותשאלו מה ד"ר רבי עושה, אני לא סומכת על מזכירה שלי למסור בדיקת דם, אני אישית מתקשרת, אני אומרת לה יש לך המוגלובין 10, המרשם שלך בדלפק או את פנויה? תבואי אלי קחי אותו ממני אם לא בצהריים קחי אותו מהמזכירה.
ש: תודה. עכשיו אז בעצם בשיחת טלפון שהתקשרת אליה היא אמרה לך שהיא מדממת, מה הבנת?
ת: שהיא מפילה.
ש: שהיא מפילה. היא אמרה לך למה או,
ת: לא שאלתי אותה למה, למה הרי 50 אחוז מ50 עד 70 אחוז האישה בהיריון יכולה בטריימיסטר הראשון של ההיריון יכולה לדמם ולהפיל, אני אתחיל לעשות פנטזיות ואבחנה שהאישה רחוקה ממני לא יודעת איזה מרחק, אם היא הייתה באה והייתי בודקת אולי הייתי מנחשת.
ש: לא היה לך שום חשד.
ת: לא היה לי חשד, לא, למה שאני אחשוד?
ש: אוקיי, שאלה אחת, את מומחית לרפואת נשים.
ת: רופאת נשים ומיילדות.
ש: אישה שיש לה דימום בהיריון זה יכול להיות גם בהיריון השני והשלישי הדימום? זאת אומרת יש חשש לדימום,
ת: כן, כן, יש סיכוי לנשים שמפילות שזה כאילו משהו בעיות, כאילו קשורות בגוף,
ש: הבנתי. זאת אומרת אם, אם למרבה הצער זה קורה, אם בהיריון השני יש דימום אז סביר להניח או יש חשש שזה גם בראשון,
ת: לא בטוח, לא בטוח, אבל יש קשר בין הפלות.
ש: יש קשר.
ת: אם האישה תבוא לאי בסיפור של 3 הפלות ברצף אז זה בעיה אבל אם האישה תבוא אלי בדימום אני יכולה גם בלב שקט להגיד לה שאת מדממת וההיריון הזה יחזיק, למה? יש 50 50 אחוז ההיריון מחזיק עם דימום ולפעמים לוקחות תרופות ומנסות להפיל וההיריון מחזיק עם דימום.
ש: עכשיו עוד שאלה אחת ואני מגיע, אם יש דימום בהיריון הראשון, דימום גדול שגורם להפלה ובהיריון השני יש דימום קטן, זה תופעה אצל האישה? יש איזה בעיה אצל האישה?
ת: גם יכול להיות שקשור לגוף שלה, יכול להיות שהיא לא שתתה מספיק, יכול להיות עייפה, יכו להיות אחרי יחסי מין, יכול להיות אחרי מיליון דברים.
ש: אוקיי. עכשיו אם אני איגד לך שמרין המנוחה, שהיא נפטרה, בהיריון השני שלה אחרי שקרתה לה ההפלה המצערת היא נכנסה שוב להיריון, כמה חודשים מאוחר יותר,
ת: כן, בהיריון הזה שמעתי, אני לא ראיתי אותה רק שתדע, בהיריון אני רק תבינו, היא נפטרה במרץ וההיריון שנפל אצלי זה ב14 לאוגוסט,
ש: נכון.
ת: אתה מבין?
ש: כן.
ת: זה חודש אחרי הטיפול כאילו שהייתה אצלי, אחר כך אני לא היה לי קשר איתה, נגמר. כאילו הקשר האחרון שלי נגמר שההיריון נגמר.
ש: עכשיו, אני שואל נתון כעובדה, 2014,
ת: 2014.
ש: עכשיו, יש לנו מספיק,
ת: לא לא, זה מתועד, זה לא צחוק.
ש: דיברתי עם חברתי. אני אומרת ככה, כעובדה בהיריון הראשון היא דיממה הפילה, ההיריון השני מספר חודשיים, 2 או 3 חודשים מאוחר יותר שוב היה לה דימום קל,
ת: זה יכול להיות.
ש: יכול להיות? מה זה מלמד אותך? איזה אינדיקציה?
ת: אינדיקציה אחרי הפלה שלישית במדינה שלי ולפי הספר של, של גניקולוגיה אסור לי, אחרי שנייה אין, עולה כסף, אני לא יכולה על דעת עצמי לקחת אישה לעשות לה בירור קרישה ובירור הפלות חוזרות שזה עולה,
ש: רק בשלישי.
ת: זה הפרוטוקול, זה לא אני המצאתי זה הנהלת קופת חולים ובכלל, הקופה והאגודה להסתדרות רפואית יש לה פרוטוקולים, יש לה חוזר יש לה הכול.
ש: ד"ר תודה. את תיעדת שלמעשה היא הגיעה אלייך באמצעות חברה טובה שלה, חברה הכי טובה קראת לה, רנה,
ת: היא בחוץ.
ש: את קראת לה החברה הכי טובה, נכון? את אמרת,
ת: למה היא ככה טענה, שזה חברה הכי טובה שלה.
ש: אוקיי. עכשיו, החברה הכי טובה הזאת שהיא קישרה ביניכם היא סיפרה לך עליה משהו, על החיים שלה? או רק היא קשרה ביניכם?
ת: לא, היא מטופלת גם, היא מטופלת שלי, היא בעצם הבחורה הזאת גם כאילו (לא ברור) היא התחתנה בטייבה.
ש: רנה היא מטופלת שלך כמה שנים?
ת: מאז ומתמיד, גם שנים,
ש: אתן ביחסים טובים? יש יחסי אמון?
ת: יש יחס של מטופל עם רופא ויחס טוב של בעל, ילדה, משפחה, שכנים,
ש: היא סומכת,
ת: היחס שלי עם רנה הוא יחס של מטופלת.
ש: היא סומכת עלייך ולכן היא הפנתה.
ת: רנה? נראה לי שהיא סומכת, היא עזבה הרבה רופאים ושנים צמודה אלי. היא מפנה הרבה רנה. כל טייבה הפנתה אלי.
ש: זה מצוין.
ת: בטח שמצוין.
ש: שהיא הפנתה לך את מרין, היא אמרה לך משהו עליה או רק הפנתה?
ת: אני מפנה לך חברה שלי שהתחתנה טרייה ורוצה לבוא, כמו שכל אחד.
ש: לאחר מכן שהיא נעלמה, דיברת איתה?
ת: לא. אני שמעתי בחדשות שהיא נפטרה ,
ש: עם רנה, עם רנה. עם רנה.
ת: לא. מה יש לי לחפש שם?
ש: רנה לא סיפרה לך שום דבר, מי,
ת: לא.
ש: משהכרת את מרין ועד הסוף.
ת: רנה סיפרה לי ד"ר שלחתי לך חברה, אם תוכלי להתייחס בהקדם, כאילו רוצה תור, אמרתי לה אני כבר נתתי לה תור היא תבוא, זאת השיחה.
ש: שאלה אחרונה, המטופלת מרין, איזה תרופות היא קיבלה? את זוכרת? זה רשום איפשהו?
ת: אגיסטן, משחה, משחה אגיסטן.
ש: זהו? היא לא קיבלה תרופה להיריון.
ת: לא היא לא עודדה היריון בגלל שהיריון בא לבד.
ש: אני שואל.
ת: למה היא לא התחילה טיפול פריון, היא הרתה עצמוני ספונטאני בזכות עצמה.
ש: אז היא בעצם קיבלה, שאת אומרת טיפול אנטיביוטי זה טיפול במשחה.
ת: זה אל אנטיביוטי, זה טיפול אנטי פטרייתי אגיסטן, זה אנטי פטרייתי וגינאלי, נרות בשביל או שילוב של דלקת יכול להיות טיפול אנטי דלקתי.
ש: תראי ד"ר את קראת את העדות שלך ואת התיר של המטופלת לפני העדות נכון?
ת: אני לא קראתי את התיק שלה, אני קראתי רק את הדף שלי.
ש: אוקיי, אני מבקש להפנות אותך, רגע ברח לי, לשורה 10, 9, 10, יש לך?
ת: טיפול אנטיביוטי, אוקיי אז טיפול אנטיביוטי, אני אל זכרתי, אני אוציא לך את הדף
ש: אני שואל, טיפול אנטיביוטי זה יהיה רשום בדף שאת שולחת?
ת: אני נתתי לה מרשם עם טיפול אנטיביוטי, בטח, מה שהיא קיבלה טיפול היא תקבל, בטח.
ש: אני אומר בכל מקרה זה מתועד בדוחות אצלך.
ת: בטח.
ש: טוב, אז את תעבירי לנו את הדוחות? אין לנו יותר שאלות.

ע.ת/1 ד"ר כיפיה רבי מסרי, משיבה בחקירה חוזרת לעורכת הדין מיטל אילן:
עו"ד אילן: שאלה אחת, אמרת שהיא הייתה אצלך פעם אחת בביקור, כמה שיחות טלפון היו לך איתה בהמשך?
העדה, ד"ר רבי: אולי 3, 4.
ש: לא, היו מספר שיחות.
ת: כן.

<#3#>
החלטה

אנחנו פוסקים את שכרה של העדה בסך 200 ש"ח.

<#4#>
ניתנה והודעה היום כ"ה ניסן תשע"ו, 03/05/2016 במעמד הנוכחים.

השופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ, אב"ד

ליאורה ברודי, שופטת

רמי אמיר, שופט

עו"ד אילן: אנחנו נכניס עכשיו עד קצר, את העדה הארוכה נכניס בהמשך. פשוט נשחרר אותו כי הוא עורך דין והוא צריך להגיע,
העדה, ד"ר רבי: התקשרתי ב-14 לאוגוסט 2014 למה לא באת והופנתה לבטא בביקור 1 בבית שהיה גרד וצריבה קיבלה טיפול, זהו.
עו"ד שדי: ויש את התיעוד של התרופה.
ת: כן. המרשם שלה, המרשם זה ידני קיבלה אותו. אני כבר יכולה להגיד לך מה התרופה, אני אגיד לך, אני כאילו אל תצפו ממני,
ש: אבל כל מה שהיה את העדת פה בבית משפט.
ת: כן, כן, אני מבטיחה לך שלא שיקרתי מילה.
ש: כולל הרושם שלך ממנה. כולל הרושם שלך ממנה.
ת: הרושם שלי ממנה, אני לא קיבלתי ממנה, עוד פעם אל תלבישו לי תיקים, לא קיבלתי ממנה רושם עליו, היא אמרה לי שהיא לא רוצה לחזור, היא רוצה לשמור על היריון, אוקיי? תבינו.
כב' הש' פינקלשטיין: טוב, אתה עד כאן ואתה מוזהר לומר את האמת, כיוון שעדותך קצרה.

ע.ת/2 עו"ד הלאל ג'אבר, לאחר שהוזהר כחוק, משיב בחקירה ראשית לעורכת הדין מיטל אילן:
עו"ד אילן: תציג את עצמך בקצרה.
העד, עו"ד ג'אבר: אני עורך דין למעלה מ-12 שנים, הכרתי את המנוחה 8, 9, שנים אפילו, ייצגתי אותה בהליכי, תחילה זה היה הליך אזרחי ולאחר מכן הייתה בינינו היכרות יותר מעמיקה, שיחות אישיות אפילו, ייעוץ,
ש: תדבר יותר בקול.
ת: לחזור על עצמי? לחזור עוד הפעם על מה שאמרתי? אוקיי, אז הכרתי את המנוחה לפני שמנה, תשע שנים, ייצגתי אותה אז, בהליך אזרחי ולאחר מכן התפתחה בינינו מערכת היכרות יותר מעמיקה, ייעוצים, דברים שהיו קורים בבית שלה, אחים שלה, דברים כאלה ואחרים הייתה מתייעצת, גם בפן המקצועי, במיוחד בפן המקצועי, זו ההיכרות שלי בעצם.
ש: ספר לנו מה ידעת על הקשר שלה עם הנאשם?
ת: את הנאשם לא הכרתי מימיי, זאת פעם ראשונה שאני רואה אותו כאן היום אבל אז שהיא רצתה להתחתן היא סיפרה לי, בהפתעה זה היה כי במקביל גם התנהל משפט, ניהלתי לה איזה שהוא משפט, במקביל היה משפט נגדה, אני ייצגתי אותה אז כמובן. היא בישרה לי, לא, דווקא זה היה הליך פלילי, זה היה דווקא הליך פלילי, לא אזרחי, זה היה בשנת 2008, בדיוק זה ממש היה, נכון אני מוכן אפילו להגיד במה מדובר, זה לא כזה,
ש: אתה יכול להגיד.
ת: זה הליך של ניסיון הסעת שב"ח ונהיגה פוחזת של רכב, זה היה בבית משפט שלום בכפר סבא ואז היא בישרה לי שהיא בעצם מתחתנת, למה אני זוכר את זה? כיוון שבתקופה הזו היא כנראה נכנסה להיריון והיה באחד הדיונים בישרה לי שהיא לא יכולה להתייצב כיוון שהיא לא מרגישה טוב, היריון שלחה לי אפילו אישורי מחלה וצרפנו את זה לבקשת הדחייה של הדיון בבית המשפט.
ש: כן ומה היה, איך היו היחסים שלה עם הנאשם? מה שמעת ממנה?
ת: תחילה היא ממש רצתה להתחתן על מנת להביא ילד לעולם, היא סיפרה לי שבעצם החיים שלה לא כל כך טובים במובן זה שכל הזמן דאגה למשפחה שלה, לשני האחים שלה, שלושה אחים ועוד אחות ואימא ואף אחד לא דואג לה, במיוחד בתקופה שניהלנו את ההליך הפלילי היא פשוט שהתה תקופה לא מבוטלת במעצר בית ותקופה הזו אין אף אחד שתמך בה, אין אף אחד שעזר לה והיא הבינה שהיא צריכה איכשהו להתחיל לחשוב איך באמת ליצור תשתית של משפחה אישית משלה ולכן יום אחד היא מתקשרת אלי ואומרת לי אני מתחתנת, אמרתי לה איך? את רצינית? אומרת לי כן, אני מתחתנת, אני סוף סוף רוצה להביא ילד לעולם, זה מה שאני זוכר מהשיחות שקיימנו. אגב, כל השיחות שלנו היו במקביל, במקביל להליך שניהלנו, היה לנו הרבה שיחות, איך זה נגמר, מה עם מעצר הבית, מתי זה נגמר , מה עם העדים, אבל כן, דיברנו גם על דברים בפן האישיים.
ש: מה שמעת על היחסים ביניהם?
ת: בהתחלה כמה שהבנתי היא רוצה להתחתן, היא לא סיפרה לי מה הלאה, לא הכרתי אתו ולא התעניינתי יותר מידי. לאחר מכן כן התחלתי להבין שהחיים שלה לא פסטורליים, שלא טוב לה, שבעצם מה זה לא טוב לה? לא, לא מעוניין בילדים שזה באמת היא רצתה להתחתן על מנת להביא ילדים לעולם, הוא לא רוצה ילדים, לא משלם לה אני זוכר בזמנו שדיברה על הביטוח של הרכב, לא מפרנס, אני דואגת, אני עושה עבודת שירות במקביל הוא לא עוזר לי, דברים כאלו ושלא טוב לה ואמרתי לה מה את מחזיקה, כאילו את צריכה להתחיל לחשוב מה את עושה ואז היא, אני זוכר שהיא אמרה לי אין מה לעשות, אני כבר בתוך זה, אני זוכר את זה עד היום שאני כבר בתוך זה.
ש: אמרת שהיא סיפרה לך שהוא לא רוצה ילדים,
ת: כן.
ש: ידעת על ההיריון שלה?
ת: כן בוודאי כי היא הרי שלחה לי אישור מחלה בזמן שניהלנו את ההליך הפלילי שהיא לא יכולה להתייצב כי היא אחרי הפלה, לא זוכר בדיוק איך זה היה אבל כן, צרפנו את המסמכים הרפואיים לתיק בית המשפט, על סמך זה הדיון נדחה דאז.
ש: אמרת שהוא לא רוצה ילדים, אתה יכול להרחיב בנקודה הזאת?
ת: כן, היא אמרה בעצם שהוא לא מעוניין בילדים, הוא לא רוצה עכשיו ילדים. היא לא, לא, צנעת הפרט היא, יש כאלה שיגידו שהיא בעצם איך זה יכול להיות שעורך דין יש איזה שהיא פתיחות די מעמיקה עם לקוחה שלו, אני חייב להדגיש את הנקודה, ההיכרות בהתחלה הייתה באמת היכרות של גרידה מקצוע, רק לאחר מכן התחלתי יותר להכיר את המשפחה שלה, טיפלתי בעניינים אישיים של המשפחה, של האחות שלה שהיה לה בעיה עם הבעל שלה בזמנו, הליכים של מעצרים של אחים שלה, לכן התחלנו לאט לאט להכיר יותר, להתעמק עם הקשר. לכן היא הרגישה נוחות לספר לי, לאו דווקא בעניינו של הנאשם.
ש: בעניין של הנאשם, בעניין שהוא לא רוצה ילדים, בוא, מה היא סיפרה בנושא? מה שמעת?
ת: שהוא לא מוכן לילדים והיא אפילו סיפרה שממעיטים לשכב יחד. זה אני, אני זוכר אפילו את זה טוב מאוד, כאילו, לא שוכחים. משתדלים שלא. לא רוצה, לא מעוניין, כי הוא לא רוצה ילדים.
ש: שהוא לא רוצה.
ת: כן, שהוא לא רוצה ולכן הוא אפילו לא מוכן לקיים יחסי אישות.
ש: ביחסים ביניהם עוד, שאמרת שאתה אמרת שהיא אמרה שהוא לא מפרנס ויש איזה שהוא, דיברת על כל העניין הכלכלי,
ת: כן.
ש: בוא תרחיב בנקודה, מה היא הדגישה עם הנאשם? מה היא סיפרה לך?
ת: עכשיו יותר טוב? לכול העניין של הפרנסה, באמת היה לה מצב כלכלי די רעוע, במיוחד שבתקופה האחרונה היא הייתה אמורה, התחילה לרצות עבודות שירות ולפני כן היא הייתה בתנאים מגבילים ולכן זה אמרה שממש שהיא מרגישה שהוא מנצל אותה באיזה שהיא דרך, זה מה שאני זוכר. אגב חשוב להדגיש איזה שהיא נקודה, גם במהלך התיק הפלילי שנעשו העבודות שירות שלה היה גם דיון אזרחי שאני ניהלתי עבורה כמובן, בתור לקוחה, עניינו צ'קים שמסרה כביכול לתושב שטחים והצ'קים היו כל מיני טענות לגביה, למה בעצם נמסרו הצ'קים, אם הם נמסרו כביטחון או נמסרו, נגנבו. היא טענה בעצם שהצ'קים לא נמסרו על ידה אלא נגנבו על ידי צד השני גנב אותם ולכן גם ניהלנו באפיק הזה הליך אזרחי כנגד הטענה של הכשרות של המחזיק בשטרות, רק חשוב לי להדגיש את הנקודה.
ש: שאלה אחרונה, רק אמרת קודם, התחלת להגיד ולא הרחבת, אמרת שהיחסים ביניהם לא היו פסטוראליים, שהתרשמת שהבנת שהיחסים לא היו יחסים פסטוראליים, לא היו יחסים טובים.
ת: כן.
ש: מה התרשמת?
ת: התרשמתי מכך שהגברת אומרת שלא טוב לה אבל כבר מתוך זה אני לא יכול להרשות לקחת רגליים אחורה, אני זוכר שאמרתי לה אז תחזרי לבית המשפחה שלך ומתוך אגו אני לא מוכנה, מה יגידו? שאני אחזור לאימא שלי, שנטשתי את הבית בטייבה לטובת בעלי שאנחנו גרים עכשיו באשקלון? שאני אחזור כי זה, זה נראה לא טוב, זה, אני לא אפגע בכבוד. אני לקחתי את ההחלטה להתחתן אז אני צריכה להמשיך עם זה הלאה.
ש: טוב, תודה רבה.
ת: בבקשה.

ע.ת/2 עו"ד הלאל ג'אבר, משיב בחקירה נגדית לעורך הדין אילן שדי:
עו"ד שדי: עו"ד ג'אבר שלום, הסנגור. אני מבקש להציג מהסייפא של הדברים שלך, וף דברייך למי ששומע, שאלה חברתי לגבי אי הפסטורליות ביחסים,
העד, עו"ד ג'אבר: כן.
ש: אבל אתה העדת במשטרה שהיא לא סיפרה לך על אלימות מצד פאיז נכון?
ת: נכון, לא אמרתי אלימות, אמרתי פסטוראלי, פסטוראלי זה לא אלימות.
ש: אז בוא תיתן לי בבקשה ובסוגריים אני מתנצל על הפורמאליות, אדוני ספר לי בבקשה עורך דין ג'אבר לגבי מה הם לפי דעתך או למה אתה מכוון ביחסים פסטוראליים או לא פסטוראליים?
ת: אני אומר לך משהו, שאני חי עם אשתי בבית משותף אז אני מפרנס, היא גם עוזרת, היא גם תומכת, יש ילדים, חיים משותפים, שאיפה לחיים משותפים ולהגדלת התא המשפחתי ובמיוחד לדאוג אחד לצרכיו של האחר, במיוחד אצלנו במגזר דואגים יותר לצרכים של האישה, אני בכול אופן עושה את זה באופן אישי בבית שלי. לכן אני אומר זה לא פסטוראלי כיוון שזה הפוך ממה שנהוג.
ש: אוקי, אז למעשה מה שאתה שמעת מהמנוחה, ממרין, זה שהגבר בבית, פאיד, לא מפרנס, א רוצה ילדים, למעשה הוא לא רוצה לקיים תא במגזר הערבי.
ת: בין היתר, כן.
ש: אתה לא שמעת ממנה טענה או טענות, תלונות על אלימות,
ת: על אלימות לא שמעתי.
ש: אוקיי.
ת: אני בדיוק אמרתי מה שאני שמעתי ממנה.
ש: אני מודה לך, בוא נמשיך עוד צעד אחד ברשותך, אתה העדת כאן למעשה שניהלת הליך אזרחי,
ת: כן.
ש: תוך כדי ההליך אמורה הייתה המנוחה מרין להתייצב, לא התייצבה בגלל ההפלה שהיא עברה, אמת?
ת: אני זוכר. של המשפט הפלילי.
ש: סליחה, אני רוצה לשאול על ההליך האזרחי. אז במסגרת ההליך הפלילי היא לא התייצבה בגלל ההפלה.
ת: לא התייצבה לדיון, לדיון כן, אני זוכר את זה טוב מאוד כי זאת, זה לא סתם לקוחה מהלקוחות הרבים שיש לנו במשרד, בעצם יש בינינו מה שנקרא יותר, יותר יחס אישי, סתם היא מתקשרת מה קורה? נסעת לחול לא הבאת לי שוקולדים, כן, זה היה סוג היחסים,
ש: שיש יחסי אמון והערכה,
ת: נכון, יש את המחסום הזה של עורך דין לקוח, נראה לי שהוא מטושטש קצת.
ש: בוא נגיד במשטרה אתה תיארת את היחסים כיחסי ידידות.
ת: נכון, כן.
ש: ידידות עמוקה, טובה,
ת: כן בוודאי.
ש: ידידות כזאת שהיא הייתה מספרת לה את מה שבתוך הלב,
ת: אני לא יכול להגיד שהיא הייתה מספרת הכול, אני לא יודע מה היה, מה, היא סיפרה לי את מה שאני סיפרתי.
ש: אוקיי.
ת: אני לא יודע אם היא הייתה מרשה לעצמה לספר דברים נוספים אבל עדיין סיפרה דברים שהם לא נופלים בגדר של יחסי עורך דין לקוח.
ש: אנחנו נתקדם עוד שלב לתוך יחסי עורך דין לקוח, באותו הליך פלילי אנחנו נדבר עליו ברשותך, היא המציאה לך את אותם מסמכים על ההפלה, היא הסבירה מה קרה? תיארה לך?
ת: זה לא, זה לא היה מעניין אותי בפן האישי מה היה,
ש: אותך לא אבל השאלה, אבל השאלה אם היא אמרה לך תקשיב, קשה לי ככה וככה, הלכתי בקניון וזה פתאום קרה?
ת: אני מבין למה אתה מכוון, אני זוכר לאחר מכן, זה מה שהיה חשוב לי באותו עת של ניהול המשפט ואותותו יש לנו דיון זה שהיא תמציא לי את המסמכים הרפואיים ואכן זה הומצא, אני זוכר, על הפלה, נכון. לאחר מכן כן הייתה בינינו שיחה ואמרתי לה מה קרה? לא הבנתי שאת בהיריון בכלל והינה את עכשיו בהפלה ואז כן היא סיפרה שיש לה איזה שהוא חשש בגלל שבעלה לא מעוניין בילדים, יש לה איזה שהוא חשד, חשד לא חשש, שהוא כנראה מעורב בזה, מעבר לזה אני לא התעמקתי,
ש: חשד שהוא מה?
ת: שהוא מעורב בזה, בהפלה שלה, בעצם ההפלה יכול להיות שיש לו איזה שהיא יד.
ש: עכשיו, החשש הזה היא בדקה אותו, היא בדקה אותו?
ת: אני לא יודע מה היא עשתה עם החשש הזה, זה עניינים אישיים שלהם ואני לא חוקר ולא,
ש: אוקיי, במסגרת היחסים המיוחדים ביניכם או אותו שירות מקצועי וידידות שהתפתחה, היא סיפרה לך על רעולי פנים שביקרו אצלה בבית באשקלון לדוגמא?
ת: לא. לא.
ש: היא סיפרה לך על התעללות מצידו של,
ת: לא.
ש: היא סיפרה לך שהוא אומר לה מילים קשות כמו את שמנה, סליחה על הביטוי, את מסריחה, יש לך ריח רע מהגוף, מהפה.
ת: לא, לא סיפרה לי.
ש: יש לך בטן שמנה.
ת: לא שאני זוכר.
ש: עכשיו תסכים איתי שזה דברים קשים מאוד, אם מישהו מספר לך על לא טוב לי עם בעלי את הדברים האלה מן הסתם אם היו קורים הוא היה מספר לך.
ת: היא הייתה מספרת לי.
ש: היא, כן.
ת: לאו דווקא.
ש: לאו דווקא, אוקיי, אבל אתה הבחנת בכל הסימנים האלה? זה אישה במצוקה כל כך קשה, הוא ליווה אותה 8 שנים, הוא היה איתה במירכאות באש ובמים.
ת: אני רק אזכיר שבעניין הזה של, במקטע זמן הזה שבין הנישואים לבין הרצח שלה זה, זה אולי שנה,
ש: כן.
ת: אז זה לא כזה 8 שנים, זה לא נפרס על פני 8 שנים.
ש: את רנה ג'באלי אתה מכיר?
ת: כן.
ש: היא הייתה,
ת: אני מכיר בתור חברה שלה, אני מכיר אותה גם, יחסי עורך דין לקוח אני אשמור לעצמי.
ש: מדברים באספקת של,
ת: כן.
ש: היא העידה במשטרה, רנה ג'באלי העידה במשטרה שהיו על גופה של מרין סימנים כחולים.
ת: נראה לך שגם אם היו סימנים כחולים היא תבוא ותראה לי סימנים כחולים בהנחה שהיו?
ש: אתה הבחנת בסימנים כחולים?
ת: שוב פעם אני מסביר לך, רוב השיחות שאני מתאר לך, רוב השיחות היו מתבצעות בטלפון, היו מפגשים פעם ב אצלי גם במשרד שלי,
ש: אוקיי.
ת: וברגע שהיא גם הייתה מתייצבת במשרד זה לא אומר שהיא צריכה לשבת ויש לה את כל הזמן שבעולם, יש לי גם לקוחות אחרים לטפל, אז אני באופן אישי לא הבחנתי לא בסימנים ולא בדברים אחרים חוץ ממה שאני סיפרתי בכול הנוגע לתחושות שלה, לחששות שלה,
ש: היא מתקשרת אלייך, מספרת לך שמר לה, כואב לה, זה היה הנוהל?
ת: לא זה ממש לא היה הנוהל אבל לפעמים, הערת אגב נאמר כך, ברגע שהיא הייתה מתקשרת ושואלה מה קורה לגבי ההליך הפלילי, סתם דוגמא, יממה לפני הרצח עד כמה שאני זוכר התקשרה אלי ואני לא עניתי לה ואז שלחה לי מסרון שהייתי פשוט בבית, סיימתי משרד בשעה 6, עליתי הביתה ואז ראיתי את השיחה שלה ואחרי השיחה ראיתי שהיא שלחה לי הודעה ואז היא שואלת אותי שאלה אחת פשוטה, מה שמו של עורך הדין שמטפל בהליך האזרחי של הצ'קים? אז אמרתי לה פואד סולטני, בהודעה, לא שלום, לא משלומך לא כלום,
ש: למה זה הטריד אותה?
ת: למה זה הטריד אותה?
ש: כן.
ת: אין לי מושג למה זה הטריד אותה .
ש: כן, סליחה.
ת: אין לי מושג למה זה הטריד אותה, זה הליך שניהלנו כמו כל ההליכים האחרים.
ש: עכשיו, ברשותך אתה העדת כאן נקרא לו במירכאות תיק הצ'קים, עכשיו תיק הצ'קים הזה סדר גודל של?
ת: 50 אלף.
ש: 50 אלף שקל לאישה או במגזר הערבי לזוג, אישה, כמו מרין זה סכום גדול.
ת: לא יודע אם זה סכום גדול או לא גדול, זה הצ'קים.
ש: אני שואל, אני לא,
ת: אני לא יודע, אני לא יודע מה זה סכום גדול.
ש: איך היא התייחסה לזה? איך בני הזוג התייחסו לזה?
ת: אני לא יודע איך התייחסו בני הזוג, אני יודע איך היא התייחסה כי אנחנו ליווינו אותה, אני זוכר שזה הוגש לביצוע והוגש התנגדות לביצוע שטר זה הפך לפסים רגילים של בית משפט.
ש: עכשיו, היית אומר שהיה, מיהו אותו בעל דין נגדי? מי החזיק את הצ'קים? שם יש?
ת: כן, שוואטני תהיר,
ש: יש לך את התיק במשרד?
ת: אני חושב שכן. כן, יש לי את זה, העתק של זה, בוודאי.
ש: עכשיו, אותו צד שני היית אומר שהוא נמצא איתה בסכסוך משפטי בלבד או שהיו דברים גם מסביב?
ת: אין לי מושג.
ש: בדיונים אתה ראית אותו,
ת: בוודאי שאני ראיתי אותו וגם חקרתי אותו.
ש: איך הייתה ההתנהגות שלו?
ת: אני לא יכול להעיד על דברים שלא קשורים, זה פן,
ש: אני אגיד לך מה,
ת: זה בהיבט המשפטי, אני לא יכול להגיד לך איך הוא התייחס ואיך לא, אני אל יודע, אם תפשט את זה יורת אני אשמח.
ש: נתקדם. טוען הנאשם בחקירותיו במשטרה שלמנוחה היו סכסוכים עם גורמים מסוימים. במשפחה שלה עם אחים שלה, עם אחד בשם אבו ג'אפאר ואותו תיק, אותו אדם מהשטחים תיק הצ'קים.
ת: בוא אני אגלה לך סוד, לפי ההתרשמות שלי, עכשיו אתה מנסח את זה אחרת ואני יכול להשיב לך. לפי ההתרשמות שלי אילולא אותו בן אדם מהשטחים רצה לנקוט בהליך לא נכון, אקט לא נכון היה בוחר לא בהליך המשפטי, הוא בחר לבחור לפתוח את הצ'קים בהוצאה לפועל ואחרי זה לנהל את המשפט על פני לא מעט ישיבות ואחרי זה הצ'קים עבור לבדיקת מומחה. כך שזה לא נראה לי,
ש: אבל בוא נעבור, סכסוכים במשפחה שלה, סכסוכים עם האחים שלה?
ת: לא שידוע לי, אני גם מכיר את המשפחה שלה, אני מכיר את האחים שלה. להפך, היא כל הזמן תמכה בהם.
ש: תראה, רנה ג'באלי ששוב חברה טובה ומוכרת וכולי,
ת: לא שלי בכול מקרה.
ש: כן, חברה טובה של המנוחה מרין, אתה מכיר אותה.
ת: כן. נכון. לא, הוא אמר יחסים טובים,
ש: בין רנה,
ת: חשבתי שהוא מתכוון אלי, אישית.
ש: לא לא,
כב' הש' אמיר: לגבי רנה ג'באלי אמרת קודם שהיא חברה של מורין ושיש לכם, לך ולרנה יחסי עורך דין לקוח.
העד, עו"ד ג'אבר: נכון, זה פרספקטיבה מאוד מצומצמת.
כב' הש' אמיר: זה השמאית?
עו"ד שדי: לא, רנה זה חברה טובה. אותה חברה טובה, אם היא העידה על סכסוכים בתוך המשפחה נקרא לזה, אתה מודע לזה? היא ידעה מה היא מדברת או,
העד, עו"ד ג'אבר: אני,
ש: להערכתך, רנה גבאלי.
ת: תשאל אותה, מה אתה שואל אותי על רנה?
ש: הערכה שלך כמי שמכיר את המשפחה?
ת: אני לא יכול לתת חוות דעת,
ש: אוקיי. בכל הראיות שהוצג לנו יש רשימת תיקים סגורים של מרין שמין הסתם אתה מכיר אותם,
ת: כן.
ש: וגם גיליון רישום פלילי.
ת: את הגיליון רישום פלילי אני מכיר ויכול להגיד לך בעל פה מלבד רישום פלייל אחד של בית משפט שלום בכפר סבא, אין לה רישום פלילי.
ש: אוקיי, אותו רישום פליי של ניסיון להסעת שב"ח וניסיון (לא ברור), בגינו היא קיבלה 5 חודשי עבודות שירות.
ת: נכון מאוד.
ש: עכשיו אני מבקש להפנות אותך להמשך הגיליון.
ת: לתיקים הסגורים?
ש: לכל התיקים הסגורים, כן, זה מהרישום הפלילי ופה זה תיקים גנוזים, זה יוצג בהמשך אבל הייתי, כמי שמכיר אותה כל כך טוב מה יש לך להגיד, כבודכם מדובר שם על רשימה ארוכה של תיקים גנוזים, בין היתר בעבירות אלימות, בין היתר בעבירות הצתה, עבירת הצתה אחת, שהיא עשתה.
ת: התיקים סגורים אתה אומר לי.
ש: תיקים סגורים כנגדה, נכון? תיקים סגורים כנגדה. נכון? בסדר, בסדר, אתה היית מודע לכל החשדות האלה? יש פה 50 בערך,
ת: אדוני שוב פעם, אדוני הנכבד, אני שוב פעם מסביר לך, ברגע שאתה מייצג, בטח אתה יודע את זה, מישהו, נאשם בהליך פלילי אז אתה לוקח את כל העבר הפלילי, את הרישום המשטרתי, זה יש לי אני מכיר זה לא מפליא אותי, אבל שוב פעם, ברגע שזה לא מבשיל לכדי כתב אישום אני לא נראה לי שיהיה לזה נכון להתייחס אליו.
ש: אוקיי. בכול, אמרת שזה לא מפליא אותך, עכשיו כל ה48 תיקים הגנוזים,
ת: זה 60 תיקים, אנחנו,
ש: זה 48, אני קורא מהדף שלכם, זה שלכם? לא נורא. אתה טיפלת בחלק מהם, בכולם או באף אחד?
ת: באף אחד, חוץ מהתיק הפלילי, אגב, אני רק רוצה, היו מקרים שגם ייעצתי לה בתחנת משטרה מהצורך, לאחים שלה, אז,
ש: היא הייתה, זה נכון שהיא הייתה אישה חזקה ועצמאית, חזקה,
ת: הייתה אישה חכמה, עצמאית, נותנת למשפחה, היא הקריבה את כל החיים שלה למשפחה שלה עד שהחליטה יום אחד שזהו, אני אומר שבעצם מה שגרם לתפנית בחיי מרין זה העניין הזה של המעצר בית ושהיא ראתה את עצמה נטושה, שאף אחד לא דואג לצרכים הבסיסים שלה כגון מחייה, היא אמרה זהו אני צריכה להקים משפחה, זה מה שגרם לה לתפנית.
ש: עכשיו, השינוי הזה ביחס שלה למשפחה, איך הוא התקבל במשפחה?
ת: את זה תצטרך לשאול את המשפחה.
ש: בכול מקרה, רק לפרוטוקול, חברתי מעירה לי לגבי הרשימה שהצגתי בפני העד,
עו"ד אילן: זה תיקים בהיותה מתלוננת, לא תיקים כנגדה.
עו"ד שדי: אוקיי, אני מודה לחברתי על ההערה. יש כאן, אני מפנה, יש פה רשימה, אז אני אפילו אתקן את השאלה, אני מבקש להפנות אותך עוד פעם לרשימה, בסדר? אני פשוט הבנתי את זה אחרת וזה אפילו יותר חמור. שי כאן רשימה שחברתי, ואני מודה לה על הגינותה, מתנוסס עליה 24, זה רשימת תלונות שהמנוחה, מרין, הגישה במהלך השנים, 48 תיקים, זה מה שרשום, אוקיי, יש רשימה ארוכה של תלונות שלה על תקיפה, על הצתה כנגדה, על היזק לרכוש, כל מיני דברים כאלה. הטרדה באמצעות מתקן וזה, ידעת שיש מקרים שהיא מוטרדת? לא רק שהיא חשודה.
העד, עו"ד ג'אבר: אני ייצגתי אותה אפילו בהטרדה מאיימת בבית משפט, זה לא מפליא אותי, היה סכסוך של שכנים מלפני אולי שנתיים,
ש: עם מי?
ת: שכנים שלה,
ש: שם, משפחה.
ת: סביח משהו כזה.
ש: ואתה בעצם, אוקיי, בצו הגנה,
ת: אני זוכר שהיה צו הגנה אבל באמת, אתה כבר,
ש: וניתן צו הגנה לטובתה.
ת: תקשיב, אתה מחזיר אותי עכשיו שנתיים אחורה, השלל הרב של התיקים שאנחנו מטפלים בהם, אני זוכר שייצגתי אותה בהליך, לא היא בלבד אלא גם אני זוכר עוד בני משפחתה, זה היה סכסוך של שכנים,
ש: התיק הזה נמצא במשרדך או בארכיון.
ת: אין לי מושג, כי זה לא מהתיקים שאנחנו צריכים לשמור, זה תיק של צו הגנה ואתה מבין איך זה ניתן בבית משפט, יינתן בדרך כלל צו הגנה הדדי, כל אחד, אבל אתה יכול לסחוב, כאילו לקבל את זה בדרך אחרת, זה לא כזה קשה.
ש: הבקשות מוכנות. עכשיו בוא נמשיך, יש לנו, יש מקרים נוספים שבהם היא התלוננה על אלימות כלפיה?
ת: כלפיה? ממי?
ש: לא יודע, יש פה רשימה, אני לא יודע אם 24 או 48, מה שידוע לך.
ת: אני לא יודע, אני עניתי על מה שאני יודע.
ש: אוקיי.
ת: דברים שאפילו אני לא זוכר, לא צריך לזכור את זה.
ש: בסדר גמור. אתה אמרת, העדת כאן בבית משפט בחקירה הראשית שמטעמי אגו היא לא רצתה לחזור לבית הוריה, לבית אימה יותר נכון והיא אמרה לך משהו כמו נטשתי את הבית של אימא לאשקלון ועכשיו אני לא יכולה לחזור, נכון?
ת: נכון.
ש: אז למעשה המעבר לאשקלון, אתה יודע משהו על המעבר לאשקלון למה היא עברה?
ת: אני הבנתי שבעלה עובד בסביבה, היה לו, שכר דירה שם, לא, לא כל כך התעניינתי אבל זה יותר קרוב, אגב גם בזמן ביצוע עבודות השירות היא ביקשה שזה יהיה באשקלון איפה שהיא מתגוררת עם בעלה.
ש: זאת אומרת שזה נכון או לא נכון שלמעשה המעבר לאשקלון תואם את ביצוע עבודות השירות, יש עדויות של עדי תביעה שהיא אומרת, חוזרת ואומרת אני אסיים עבודות שירות ואז אני אחזור לבית הוריי. אתה מבין מה אני רוצה?
ת: אני מבין מצוין. היא עברה לאשקלון על מנת להיות במחיצתו של בעלה, חד וחלק, אצלנו במגזר זה לא הולך הפוך.
ש: עדויות התביעה מלמדות, עדויות התביעה מלמדות שמרין היא זו ששכרה את הבית, אתה ידעת את זה?
ת: לא.
ש: עדויות התביעה מלמדות או טוענות יותר נכון, אני מתקן את דבריי, עדויות התביעה טוענות שמרין נשאה בעול הפרנסה והנאשם למעט 2000 שקל בודדים, או בין 1500 ל2000 שקל בודדים שהוא הכניס למשק הבית הוא רק צרך, רק לקח ממנה כספים.
ת: זה בדיוק תואם את מה שאני אמרתי, היא הרגישה באיזה שהוא שלב שהוא מנצל אותה.
ש: יפה. זאת אומרת שכל המעבר לאשקלון מי ניהל אותו? היא נהלה אותו בפועל.
ת: אני לא יודע. אני לא יודע להיגד לך מי ניהל ומי לא ניהל. בדרך כלל מי שמתנהג אם יש לו קורת גג עובר לאותה קורת גג. אני הבנתי בזמנו שהיא עברה לאשקלון על מנת שתהיה במחיצתו,
ש: אם אני אגיד לך שכבר אז, כבר, הם התחתנו בחודש הרמדאן, נעשה את זה פשוט כי בורחים לי תאריכים בזמן האחרון. בחודש הרמדאן ב-2014 הם התחתנו, בערך, כן? שם ועוברים שבועיים לאחר מכן לאשקלון. אם אני אגיד לך שכבר אז טוען הנאשם שהוא עבד ברמת גן?
ת: מה זה רלוונטי עכשיו?
ש: רלוונטי, כי אתה אומר שלמעשה היא עברה לאשקלון כדי להיות באזור של בעלה,
ת: אוקיי.
ש: אבל האזור של בעלה הוא רמת גן.
ת: ואז מה השאלה?
ש: שזה יותר תואם, אני אומר א' מאיפה הגעת למסקנה שהמעבר, האם זה רק על סמך היכרות של המגזר, האם זו הנחה,
ת: לא, זה לא על סמך היכרות של המגזר, זה מפורש, פאיז גר שם עד כמה שאני זוכר, פאיז, פאיז,
ש: פאיז?
ת: אגב, השם שלו אני זוכר, כי היא הרבתה להזכיר את השם שלו אבל אותו באופן אישי אני לא מכיר, לא הכרתי מימיי.
ש: עניין אותך להכיר אותו?
ת: לא, למה שיעניין אותי?
כב' הש' אמיר: רגע מה אמרת? שאתה יודע שהיא עברה לאשקלון בגלל מקום עבודתו.
העד, עו"ד ג'אבר: נכון, היא אמרה שזה בגלל הקרבה למקום העבודה שלו. שלו כן.
עו"ד שדי: ואין קשר לעבודות שירות.
העד, עו"ד ג'אבר: בוודאי שיש קשר לעבודות שירות, ברגע שהיא ביקשה לעשות עבודות שירות היא ביקשה שזה יהיה באשקלון, איפה שהיא מתגוררת עם בעלה. נון מאוד, במהלך ניהול המשפט אדוני.
ש: אתה העדת במשטרה שהייתה לה אשת סוד השם חג'ה פוטנה אבדל אל רזי,
ת: כן. זאת בעצם הגברת, פוטנה אבדל רזי, זו אישה הייתה מודה בבית ספר, אני מכיר אותה אגב כי היא הדודה של חבר טוב שלי, אבל האישה הזו בעצם היא זו שהייתה הכי מתאימה לה (לא ברור) בזמן ניהול המשפט, היא הייתה עצורה לכמה ימים, הייתה אצלה תקופה לא מבוטלת, כמה חודשים טובים. אני באופן אישי ביקרתי אצלם בבית, כי ברגע שהיא במעצר בית ואני צריך איזה משהו אז הייתי מרשה לעצמי כן ללכת לבקר שם וראיתי אישה מאוד נחמדה, נינוחה, מאוד נהנתה במחיצתה של מרין.
ש: שוב, אני מפנה לעדות שלך, אתה אומר שהיא הייתה אשת סודותיה של מרין.
ת: כן.
ש: הייתה בקשר טוב איתה.
ת: מאוד.
ש: זאת אומרת שאצל האישה הזאת יש את כל הסודות של מרין.
ת: אני לא יודע, זה מה שאני יכול להתרשם. היא הייתה אישה מאוד קרובה אליה, אפילו דאגה לה בזמן מעצר הבית אפילו תמכה בה, היא זו ששילמה אגב את ההפקדה הכספים בהליך הפלילי על סך של 5000 שקלים ולאחר סיום ההליך פנתה אלי גברת פונה ביקשה שאני אדאג לכך שהכסף יוחזר אליה, מה שהיא שילמה בעצם בכרטיס אשראי שלה.
ש: אוקיי, אתה מסרת עדות במשטרה ב3.3.2015 בשעה 13:20 לערך, 13:19,
ת: אני זוכר את היום הזה כיוון שבאותו יום היה לי משפט בבית תקווה, סיימתי ונסעתי ישר.
ש: אם אני אגיד לך שמאז ועד היום המשטרה לא חקרה, לא בדקה, לא שאלה את אותה חג'ה, חג'ה זה בעצם שם תואר נכון חג'ה אבד אל ראזי, פוטנה, פוטנה, מאז ועד היום חברתי תתקן אותי רק אם אני טועה, פוטנה לא נחקרה לגבי הסודות שיש למרין.
ת: אוקיי.
ש: איך, איך תתייחס לזה?
ת: לא יודע, זה את הטרוניה הזאת תצטרך להפנות למשטרה ולא לי באופן אישי.
ש: לא, אבל,
ת: לא יודע מה הם החליטו, על סמך מה.
ש: עוד רגע אחד, נוודא שלא שכחתי משהו. מבקש להפנות אותך בעדות שלך למשטרה בשורה 51, יש לך,
ת: אני אשמח לראות.
ש: בטח, בטח. אני מבקש להפנות אותך לשורות 50, 51, שאלה, מרין סיפרה לך אם פאיז מתכנן משהו כדי לפגוע בה? השבת לא.
ת: כן.
ש: אין לי יותר שאלות.

ע.ת/2 עו"ד הלאל ג'אבר, משיב בחקירה נגדית לעורכת הדין מיטל אילן:
עו"ד אילן: רק שאלה אחרונה, ציינת בעדות שלך, בעדות שלך פה שהנאשם לא שכב איתה, היא הייתה בהיריון, נשאלת האם יכול להיות שההיריון הזה ממישהו אחר, תתייחס לזה. במשטרה נשאלת.
העד, עו"ד ג'אבר: כן, אין מצב.
ש: למה?
ת: כי אני מכיר את מרין, היא אישה מאוד מכובדת, היא ג'דאית במינוחים שלנו, ג'דאית זו אישה ששומרת על הכבוד שלה, אין מצב, באחריות. אני מכיר אותה בתור אחד שליווה אותה מספיק זמן ואני מכיר את האישיות שלה ואת הלך הרוח שלה ואיך היא מתנהגת ומתנהלת.
כב' הש' אמיר: השאלה הייתה אם אתה שאלת אותה,
העד, עו"ד ג'אבר: שמה?
עו"ד אילן: לא אם אתה שאלת, מה ידעת בעניין? רק על זה. האם ייתכן, כן.
כב' הש' ברודי: מהיכרותך, הרי אף אחד לא יודע, מהיכרותך והשבת על זה שהיא לא הטיפוס שזה מצופה ממנו. שהיא יותר שמרנית, מכובדת.
העד, עו"ד ג'אבר: בוודאי.
עו"ד אילן: ג'דאית זה בעצם אישה חזקה, אישה שהיא יודעת מה היא עושה, מכובדת, שיכולה להיות, שיכולה,
ת: לא אישה זולה. אני אשתמש במינוח הנכון, המתאים. אצלנו במגזר מה זה ג'דאית? ג'דאית זה לא אישה שהיא זולה שמתמסרת לכל אחד ואחד, אישה ששומרת על הכבוד שלה.
ש: היא יודעת לעמוד על שלה, נכון? מרין ידעה לעמוד על שלה?
ת: אני לא יודע להגיד לך, עובדה,
ש: במסגרת אותו הליך פלילי שייצגת אותה לגבי איפה שהיא קיבלה עבודות שירות, נספק קנס נכון?
ת: סליחה?
ש: נפסק קנס.
ת: כן.
ש: בסך 3000 שקל.
ת: נכון.
ש: מי שילם את השוברים?
ת: לא זוכר מי שילם, זה היה מתקזז מההפקדה, אני באמת לא זוכר.
ש: אומר שנאשם שהוא דאג לכספים האלה, יכול להיות?
ת: לא יודע.
ש: אתה לא יודע?
ת: לא יודע.
ש: בתוך התיק בבית משפט נמצא את זה או בתוך התיק?
ת: אצלי אתה לא תמצא, אחרי זה מועברים, מיום מתן גזר דין הנאשם לוקח את זה והוא צריך לדאוג לתשלום, יכול להיות שהייתה הפקדה כספית, אני באמת מתנצל, שהייתה הפקדה כספית שזה קוזז מההפקדה הכספית, את זה אני לא,
ש: במסגרת ההכנסת כספים אומר לי הנאשם שהוא זה ששילם את אותם שוברים,
ת: מה זה משנה?
ש: יש טענה שהוא לא פרנס את הבית בכלל.
ת: מה זה קשור?
כב' הש' פינקלשטיין: זהו? תודה רבה. עכשיו יש לכם עוד עדה אחת?
עו"ד אילן: יש לנו,
כב' הש' פינקלשטיין: בבקשה, איפה עורך דין שדי? את מעידה כאן בבית משפט ועלייך לומר את האמת, מי שלא אומר את האמת צפוי לעונש. תספרי קצת על עצמך.

ע.ת/3 גב' נסירת חמאן לאחר שהוזהרה כחוק, משיב בחקירה ראשית לעורכת הדין מיטל אילן:
העדה, גב' חמאן: אני נסירת חנאן מטייבה, אימא לשלושה ילדים, אני אישה גרה עם ילדים שלי, אני אלמנה. דווקא יש לי קול רם.
עו"ד אילן: אנחנו רוצים לשמוע אותך , בסדר?
ת: להחזיק את זה? בסדר. עוד פעם לחזור? אני נסירת חנאן מטייבה, אני אימא לשלושה ילדים, אני הייתי עדה במה שקרה לפי מה שסיפרה לי המנוחה.
כב' הש' ברודי: מה הקשר שלך למנוחה?
העדה, גב' חמאן: אני חברה טובה שלה.
עו"ד אילן: ספרי לנו על ההיכרות שלך איתה.
ת: אני מכירה אותה כמעט 10 שנים, היא הייתה באה אלי הביתה, הייתה אוכלת אצלי, הייתי הולכת אליה מידי פעם, היינו חברות טובות.
ש: הכרת את הבן זוג שלה?
ת: לא. אף פעם לא.
ש: ספרי לנו על הקשר של מרין והבן זוג שלה , והנאשם, ופאיד.
ת: הנאשם אני לא הכרתי אותו אישית, לא ראיתי אותו אף פעם אבל כל שיחה שהייתה ביני לבין מרין תמיד הייתה עצבנית. היא תמיד הייתה מספרת שלא טוב לה איתו, היא תמיד הייתה בוכה לפעמים בטלפון שהוא מרביץ לה, שהוא לא טוב איתה והוא לא רוצה שהיא תכנס להיריון גם, לא רוצה שיהיה לה ילדים כי יש לו ילדים מאישה קודמת.
ש: בואי תרחיבי קצת על העניין של האלימות. איך היא נשמעה,
ת: היא הייתה עצבנית. בכל שיחה הייתה עצבנית, בכל שיחה הייתה מספרת שמרביץ לה, לא טוב לה איתו אז בסוף אמרתי לה מה את עושה אצלו ? מה את עושה איתו? אם לא טוב לך אז תבואי, תחזרי הביתה. אומרת לי אני עושה עבודת שירות עכשיו, עכשיו באמצע אני לא יכולה לעזוב, אני עושה עבודת שירות אני אסיים עבודת שירות ואז אני אתרחק ממנו.
ש: מה עוד היא סיפרה לך בעניין איך היה המצב הכלכלי שלהם?
ת: אני לא יודעת, שלה היה מצבה בסדר גמור, היא הייתה נותנת לו כסף, מה שאני הבנתי הוא היה לוקח את הארנק שלה בלי רשות שלה, היה לוקח לה את הוויזה, יש לה צ'קים היה לוקח לה צ'קים וויזה וכסף. גם סיפר פעם שהוא מכריח אותה להוציא לבנות שלו, לילדים שלו, טלפונים מהחברה.
ש: אייפדים?
ת: אייפד, פלאפונים, כן. מה שהיא הרגישה שהוא רק התחתן איתה בשביל לנצל אותה, בשביל לקחת ממנה כספים.
ש: ובשיחות שהיא סיפרה לך שהוא מרביץ לה, שיש אלימות, איך היא נשמעה לך?
ת: הייתה עצבנית מאוד וצורחת חבל על הזמן. הייתה מאוד עצבנית.
ש: אמרת, את יודעת כמה זמן הם היו ביחד?
ת: כמה זמן היו ביחד? כשהתחתנו או לפני?
ש: שהתחתנו.
ת: כמעט פחות משנה, 8 חודשים,
ש: והזוגיות שלהם לפני כן שהם הכירו? כמה זמן הם היו ביחד לפני החתונה?
ת: אני לא יודעת את זה, הייתה מספרת לי שאני, אף פעם לא אהבתי, לא יודעת כמה, קצר, לא הרבה זמן.
ש: חברה מאוד טובה שלה, השאלה שלי זה בכול זאת, חברה מאוד טובה שלה ולא ראית אותו מעולם?
ת: לא, לא ראיתי אותו.
ש: למה?
ת: לא רוצה להכיר אותו. היא הזמינה אותי כמה פעמים אליה הביתה. בן אדם שמהשטחים הוא נשוי והוא גר באשקלון, יש לו דירה שם זה לא יודעת, לא נשמע לי טוב, לא רוצה את הקשר הזה. הקשר שלי איתה, לא איתו ואני לא רציתי. אמרה לי, ביקשה שאבוא אמרתי לה לא, אני לא מוכנה. מספרת על בן אדם אלים, על בן אדם שמרביץ לה, על בן אדם שמנצל אותה, איך אני אלך אליו הביתה? חברה שלי, שתבוא אלי הביתה אני לא הולכת לשם, אני לא אלך לשם.
ש: שהיא הייתה באה אלייך היא הייתה מספרת לך, השיחות ביניכן היו טלפוניות או גם פנים מול פנים?
ת: גם פנים מול פנים, גם פנים מול פנים.
ש: איך היא הייתה קוראת לו?
סליחה רגע, על איזה תקופה את מדברת מה שאת מספרת, באיזה, מתי זה היה ?
ת: לא, זה לא מה10 שנים, מה שאני מספרת זה לא היה מ10 שנים שהכרתי אותה, זה היה שנה, שנה אחרונה.
כב' הש' ברודי: לפני המקרה.
העדה, גב' חמאן: כן.
כב' הש' ברודי: בשנה לפני,
העדה, גב' חמאן: כן, שהיא הכירה אותו, אמרה לי שהיא הכירה מישהו,
כב' הש' ברודי: זה היה בערך שנה,
העדה, גב' חמאן: כן. שנה.
עו"ד אילן: שנה מלפני הרצח?
ת: כן, שנה מלפני הרצח.
ש: הזמן היכרות שלהם בסך הכול הם הכירו וזה לא במחלוקת, הם הכירו ברמדאן.
ת: התחתנו ברמדאן.
ש: התחתנו ברמדאן.
ת: כן. היא לא עשתה חתונה, היא לא עשתה חתונה לא עשתה כלום, רק אמרה לי אני התחתנתי. היא לא עשתה שום דבר.
ש: את יודעת למה היא לא עשתה חתונה?
ת: ההורים שלה לא רצו אותו. מההתחלה , אף אחד לא רצה אותו.
ש: תודה.
ת: בבקשה.

ע.ת/3 גב' נסירת חמאן, משיבה בחקירה נגדית לעורך הדין אילן שדי:
עו"ד שדי: שלום גברת נסירת.
העדה, גב' חמאן: שלום וברכה, בסדר גמור.
ש: את העדת שההורים לא רצו אותו.
ת: נכון.
ש: למה לא רצו אותו?
ת: מסיבות שלהם.
ש: את יודעת מה הסיבות?
ת: סיבות שלהם, אני לא,
ש: זה נכון שההורים שלה, שהמשפחה שלה כעסה שהיא עוזבת לאשקלון ולא תומכת בהם יותר?
ת: היא לא רצתה אותו, הם לא רצו אותו אבל אני מה שידוע לי הייתה הולכת אליהם הביתה, היא לא, היא לא, היחס יעני איך אני אסביר, היא הייתה בקשר איתם. כשהיא הייתה באה להורים שלה הייתה באה אלי, כי ההורים שלה לא רחוקים מהבית שלי.
ש: אוקיי. נכון שלפני החתונה היא הייתה עוזרת בבית של ההורים, לאחים ולאחיות בכסף, בדברים?
ת: לכולם היא עוזרת.
ש: מי זה לכולם?
ת: היא עוזרת, היא אומרת, היא עוזרת.
ש: היא עוזרת.
ת: כן.
ש: נכון שאחרי החתונה היא כבר לא עזרה?
ת: לא יודעת, זה אני לא יודעת, אף פעם לא סיפרה לי שאני הפסקתי לעזור להם, אני לא יודעת את זה.
ש: לא שמעת?
ת: לא יודעת, לא.
ש: טוב. תראי, את עכשיו העדת שלמעשה גם אחרי החתונה היא הייתה באה אלייך הביתה.
ת: כמה פעמים, כן.
ש: בערך כמה? פעם בשבוע? פעם בשבועיים? בערך.
ת: פעם בחודש אולי, שלושה שבועות.
ש: עכשיו בכל הפעמים האלה היא דיברה איתך על בעלה, על פאיז.
ת: כן, רוב הזמן הייתה עצבנית. בשיחות שלנו הייתה עצבנית.
ש: למה היא הייתה עצבנית?
ת: שלא טוב לה איתו, הוא מנצל אותה, הוא לוקח לה כספים, הוא מרביץ לה גם ופעם, שבוע כמעט לא דיברנו, שבועיים ואני מתקשרת לא עונה, בסוף היא דיברה איתי, אמרתי לה איפה נעלמת? אמרה לי הייתי בבית חולים. למה מה קרה? היה לי דימום, הייתה בהיריון, היה לה דימום.
ש: כן.
ת: והיא הפילה.
ש: אוקיי.
ת: לא יודעת למה, לא יודעת, הפילה. אמרתי לה את עוד צעירה, לכי תביאי עוד ילדים, יש לך את הזמן.
ש: עכשיו, נעבור לאלימות, איזה אלימות הוא הפעיל כלפיה? הרי היא חברה טובה היא סיפרה לך, איזה אלימות?
ת: היה מרביץ לה,
ש: דחיפה, סטירה, צעקות, קללות?
ת: לא, היה מרביץ לה. איך אני לא יודעת איך כי אני לא הייתי.
ש: היא מה היא הייתה עושה שהוא היה מרביץ לה?
ת: מה זה?
ש: מה היא הייתה עושה שהוא היה מרביץ לה?
ת: אולי הייתה מגנה על עצמה, אני לא יודעת. הייתה מגנה על עצמה, הייתה מרימה יד.
ש: את זוכרת שמסרת עדות במשטרה ב-4 למרץ 2015?
ת: כן.
ש: יומיים אחרי המקרה.
ת: נכון.
ש: בשורות 24 עד 26,
ת: סליחה, אולי החזירה לו פעם, אני לא זוכרת, אולי החזירה לו פעם.
ש: בוא נראה, אני אגיד לך מה בשורות 24, 26, נצטט לפרוטוקול, רגע, את אמרת ככה, ב-24, שאלה, כמו שאני שאלתי אותך, מרין הייתה מספרת לך על אלימות כלפיה מצד פאיז? מה שאמרת במשטרה, לפני שנה, יומיים אחרי הרצח, תשובה, שורות 25, 26, כן, היא אמרה לי שהוא מרביץ, לא יודעת באיזה שיטה, לא יודעת איך, הייתה מספרת שהייתה מחזירה לו לפעמים. את רוצה לספר את זה עכשיו מה היא סיפרה לך על היחסים ביניהם?
ת: יחסים אמרה לי שהוא מרביץ לה פעם מרוב שאמרתי לה, מרוב שדיברתי איתה תעזבי, מה יש לך לעשות איתו, בן אדם אלים, מרביץ לך, מה יש לחך לעשות איתו? מה חסר לך? היא אומרת לי באותו יום אמרה לי גם אני נתתי לו סטירה, גם אני החזרתי לו בחזרה.
ש: תראי גברת מסירת, בשורה 25 את קוראת עברית?
ת: כן.
ש: זה כל ההודאה, אני מפנה אותך ספציפית כרגע לשורות 24, 25, זה בדף השני. בשורות 24 עד 26, כן? שואלים אותך לגבי האלימות שהוא הפעיל, לכאורה ואת אומרת שהיא הייתה מחזירה לו לפעמים, לא פעם אחת, זאת אומרת היא החזירה לו יותר מפעם אחת. שהם היו מתחילים לריב, ככה את מספרת, היא הייתה מחזירה לו. שנייה, זה בפניה. ציטטתי לפרוטוקול, בכול מקרה אני מקבל את הערת חברתי, אני מפנה לשורות 24, 26, תקראי מה יש לך להגיד עכשיו?
ת: לא, אבל,
ש: אני מרענן את זיכרונך כמו שנקרא, את קראת את ההודאה לפני העדות?
ת: כן.
ש: קראת? שוחחת עם התובעת לפני, נכון?
ת: אבל איפה כתוב שאני אמרתי שהוא תמיד הייתה מחזירה לו?
ש: לא תמיד, לפעמים הייתה מחזירה לו.
ת: ב-26,
ש: 24, מרין הייתה מספרת לך על אלימות כלפיה מצד פאיד,
ת: כן היא אמרה לי שהוא היה מרביץ לה, לא יודעת באיזה שיטה, לא יודעת איך הייתה מספרת שהייתה מחזירה לו,
ש: לא יודעת איך, הייתה מספרת שהיא מחזירה לו לפעמים.
ת: לפעמים.
ש: לפעמים היא הייתה מחזירה לו.
ת: פעם אחד דיברנו על זה, כן.
ש: פעם אחת היא דיברה על זה אבל לפעמים היא הייתה מחזירה לו?
ת: באותו שיחה אמרה לי,
ש: שהיא מחזירה לו לפעמים.
ת: החזירה לו בחזרה.
ש: טוב. להפך, זאת השאלה הבאה שלי. ואז שואלים אותך כמה פעמים מרין סיפרה לך שפאיז הרביץ לה? לא זוכרת. שנייה, שנייה, אני מגיש את ההודאה גם עם העדה הזאת, את רושמת לא זוכרת, את אומרת, נכון? איך היום את אומרת שדיברת פעם אחת?
עו"ד אילן: לא זה לא המשפט, רגע, לא זוכרת, פשוט סיפרה שהוא אלים כלפיה.
עו"ד שדי: אז השאלה שלי היא אחרת, מפנה לשורות 27 עד 28, שאלה, שוב, למען להפס את דעתך וגם למען לקבל תשובה, כמה פעמים מרין סיפרה לך שפאיז הרביץ לה? לא זוכרת. שנייה,
העדה, גב' חמאן: פסיק, היא פשוט סיפרה לי שהוא אלים כלפיה.
ש: עכשיו תספרי לי מה היא סיפרה לך, באיזה שיחות? אתן מכירות 10 שנים, הוא נשוי פחות משנה הוא באשקלון בערך יחד איתה 7 חודשים, בואי תספרי לי מה היה היחסים ביניהם.
ת: בשיחות שלנו, בכול שיחה שהייתה הייתה מדברת על אלימות, בכול שיחה. תמיד הייתה עצבנית,
ש: מה זה כל שיחה?
ת: שהייתי, שהיינו מדברות.
ש: פעם בחודש או גם בטלפון?
ת: יותר מפעם בחודש, יותר מפעם בשבועיים אפילו, לפעמים פעם בשבועיים, לפעמים פעם בשבוע.
ש: אוקיי, עכשיו היא הייתה עצבנית, למה היא הייתה עצבנית בעיקר? מה הסיבה שהיא הייתה עצבנית בשיחות?
ת: כל הזמן הייתה עצבנית.
ש: אבל למה? למה הייתה עצבנית?
ת: או שלקח לה כסף, או שהכניס אותה לחובות, או שהוויזה איננה, לקח לה את הוויזה בלי הרשום שלה, הולך לארנק שלה לוקח את הדברים שלה, כל הזמן היה משהו אחר ולרוב הייתה מדברת על אלימות, שהיא הייתה אומרת למה לקחת למה הוא היה מרביץ לה.
ש: אוקיי, אז האלימות, עכשיו את מוסיפה פרט שהאלימות הייתה תגובה לזה שהוא, שהיא שאלה אותו למה אתה לוקח לי כסף?
ת: לא, אני לא אמרתי, לא,
ש: אז למה הייתה אלימות?
ת: אתה שאלת למה היא תמיד עצבנית, תמיד היא הייתה, או בגלל הכסף או בגלל שהוא מרביץ לה או בגלל שהי הלוקח לה דברים שלה. זה לא בדיוק בגלל, אני לא יודעת, אני לא אמרתי שהוא מרביץ לה בגלל הכסף, היא בכול שיחה הייתה עצבנית, או שהוא לוקח לה, או שהוא עושה לה, או שהוא מרביץ לה, כל פעם יש סיבה.
ש: עכשיו את חברה שלה את אומרת 10 שנים, את מכירה אותה טוב?
ת: כן.
ש: את יודעת שהיא היה לה מעורבות במעשים פליליים, היה לה תיק פלילי?
ת: פעם היה לה, לפני שהתחתנה, היא עושה עכשיו לפני שנפטרה עשתה את , היא הייתה במאסר. שלחו שתעשה עבודת שירות.
ש: אוקיי. עכשיו, היא, את בעצם העדת בחקירה הראשית לשאלות של התובעת שאת אמרת לה טוב אז תעזבי אותו, אם הא לא מביא כסף ואם כל הזמן הוא לוקח ולוקח ויש ביניכם אלימות אז תעזבי אותו .
ת: כן.
ש: היא אמרה לך אני אסיים את העבודות שירות ואז אני אבוא,
ת: כן.
ש: אז זה סימן שהאלימות או המצב בבית לא היה כל כך נורא, היא לא פחדה ממנו.
ת: לא יודעת.
ש: אם היא הייתה פוחדת ממנו היא הייתה בורחת.
ת: אולי בגלל שהיא עושה עבודה שם באזור שם, זה קשה לה להגיע מטייבה לאשקלון או איפה , עבודה שהיא עשתה בבית חולים, בית חולים, עבודת שירות. אולי זה קשה לה להגיע מטייבה עד לשם כל יום ללכת ולחזור היה קשה לה.
ש: את אישה חכמה, מכירה את החיים, נכון?
ת: כן.
ש: אם המצב שאת מתארת הוא היה רע מאוד רע או שהיא יכלה לסבול אותו? לפי דעתך, לפי מה שאת מכירה.
ת: לפי דעתי כל בן אדם ואיך שהוא יכול, יש נשים שלא סובלות בכלל ויש נשים שסובלות, תלוי,
ש: עכשיו, אם היא פחדה ממנו, אני שואל פעם אחרונה. אני מה שאני חושב, בסדר? אם היא הייתה פוחדת, אם הוא היה מרביץ לה והיא לא מחזירה לו היא הייתה בורחת משם, בבית של ההורים היו מקבלים אותה, נכון?
ת: נכון.
ש: אם היא הייתה באה ואומרת שלום חזרתי הביתה אז היו מקבלים אותה בבית נכון?
ת: אף אחד לא יגיד לה אבל אני שוב אומרת, בגלל שהיא עושה עבודת שירות זה מרחק ארוך, עובדה שאמרה לי, אני אסיים את העבודת שירות ואני אגיד לו להתראות.
ש: אוקיי, עכשיו, מרין עליה השלום היא הייתה אישה חזקה נכון? היא הייתה עצמאית, היה לה כסף,
ת: מה זאת אומרת חזקה?
ש: עצמאית, עבדה, היה לה חסכונות בבנק, חכמה,
ת: כן יש לה כסף,ה יא לא חכמה.
ש: לא?
ת: אם היא הייתה חכמה לא הייתה נופלת, סליחה, אם הייתה חכמה לא הייתה נופלת.
ש: את החלטת שהיא נפלה.
ת: כן. אני אישית, אני היא הזמינה אותי אליה הביתה, סיפרה לי קצת על הבן, אני אישית לא הייתי מקבלת דבר כזה.
ש: עכשיו, את ששומעת את הסיפורים האלה על חברה שלך שאת אוהבת אותה,
ת: כן.
ש: את דואגת לה, סיפרת על זה למישהו? תקשיב, מרביצים לאחותך, תקשיב,
ת: כולם בבית ידעו את זה, כולם בבית ידעו את זה. ההורים שלה, כולם ידעו את זה.
ש: איך הם ידעו?
ת: ידעו, ממנה. אחותה גם פעם הייתה אצלה, כולם ידעו, כולם יודעים את זה.
ש: את דיברת איתם על זה?
ת: לא, מה יש לי לדבר איתם? הם יודעים את זה יש לה אימא, יש לה אחים, יש לה אחיות, הם יודעים על זה.
ש: את יודעת שהם יודעים או שאת חושבת?
ת: אני יודעת, אני יודעת שהם יודעים.
ש: לא דיברת איתם, איך את יודעת?
ת: מה זה?
ש: איך את יודעת אם לא דיברת איתם?
ת: אני לא הלכתי להגיד להם תשמעו הבת שלהם מרביץ לה בעלה, הם יודעים את זה ופעם אחותה אמרה לי שהיא בכלל, אחותה אמרה לי שהיא מקבלת מכות. אימא שלך יודעת? אמרה כולם יודעים מזה.
ש: מתי הייתה הישיבה הזאת?
ת: אני לא זוכרת.
ש: בערך.
ת: אני לא זוכרת.
ש: היה לפני, אחרי החתונה? יום לפני הרצח? אחרי הרצח? מתי הייתה הישיבה?
ת: לא, לפני, אחרי החתונה לפני הרצח.
ש: שהם היו באשקלון, חודש, חודשיים, שלוש?
ת: אני לא זוכרת בדיוק תאריכים, אם הייתי יודעת שצריך, שהיא הולכת למות, שהורגים אותה הייתי רושמת כל דבר.
ש: לא ידעת.
ת: אני בכלל לא, בכלל לא תיארתי לעצמי שהיא תמות בצורה כזאת.
ש: טוב.
ת: אף פעם לא תיארתי לעצמי את זה ואף אחד לא תיאר לעצמו את זה.
ש: טוב. זה אמרנו. עוד רגע.
ת: סליחה, אפשר לקחת,
ש: מה את צריכה?
ת: מים, מים בתיק שלי. רק שנייה. תודה, מאוד מודה לך.
ש: אפשר להמשיך?
ת: כן.
ש: עוד קצת, כן גברתי.
ת: שנייה, אני אחרי ניתוח.
ש: אין הרבה שאלות גברתי, אני מה שאני מנסה להראות,
כב' הש' ברודי: מה זה מקדם אותנו השערות שונות שלה? זה בדיוק דברים שהמנוחה דיברה עליהם אבל הפרשנות שלה לא נוכל,
עו"ד שדי: נכון גברתי, אולי נסחפתי את זה פשוט יש לי כמה שאלות אני פשוט רוצה להראות שהמניע הוא לאו מניע, זה הסיבה המרכזית.
העדה, גב' חמאן: סליחה, אני אחרי ניתוח עמוד שדרה, זה מאוד גבוה,
ש: אני אנסה לקצר בכול מקרה, תראי את העדת בחקירה הראשית שהנאשם דרש ממרין שתקנה טאבלטים או טאבלט לילדה שלה,
ת: נכון.
ש: היא קנתה?
ת: לא יודעת. אני חושבת שכן, אני חושבת שכן. בסוף היא, אני חושבת שכן.
ש: אוקיי ואת העדת גם בחקירה הראשית, תכף אני אפנה אותך למה אמרת במשטרה, העדת בחקירה הראשית שהוא גם דרש ממנה, או שהיא לא העידה, אני לא זוכר, הוא דרש ממנה גם אייפונים לקנות?
ת: כן.
ש: כמה אייפונים הוא דרש? אחד? שניים? שלושה?
ת: מספר אני לא יודעת אבל הוא ביקש אייפונים, יותר מאחד, כן.
ש: היא קנתה?
ת: אני לא יודעת.
ש: את לא זוכרת שהיא קנתה או לא קנתה? תראי אני מבקש להפנות אותך לעדות שלך במשטרה, שורות,
ת: הוא ביקש והיא, הוא ביקש.
ש: שורות 22, שורה 22 והילך, לגבי האייפונים, פעם אחת, משורה 21 בסוף, אחרי האין כסף, פעם אחת ביקש, רגע, תקראי את הכול, היא אמרה שהיא לא יכולה, אז היא קנתה או לא קנתה?
ת: לא יודעת.
ש: אני רוצה שהיא תגיד את זה. עכשיו, כחברה טובה שלה, אם היו דברים שמעיקים עלייה, אם בכסף ואם באחר, היא הייתה אומרת לך קניתי, לא קניתי? נגיד אם היא קנתה 2 אייפונים, 3 אייפונים ויש לה בעיה של כסף היא הייתה אומרת לך קניתי וזה הרס לי את העו"ש, את העובר ושב.
ת: אולי היא לא תגיד, אתה יודע למה? כי היא מדברת על זה בעצבים שהוא מבקש מבקש, בסוף אם היא תקנה אני אגיד לה את הפראיירית, למה קנית?
ש: לא עניין אותך אם היא קנתה או לא?
ת: לא, מה זה מעניין אותי? לא.
ש: עכשיו, כמה שאלות אחרונות, העדת שדיברת איתה לפעמים פעם בשבועיים, לפעמים פעם בחודש, נכון? טלפון והיא הייתה אצלך.
ת: פחות או יותר.
ש: היא סיפרה לך שבאו רעולי פנים לבית שלה? רעולי פנים זה כאלה עם מסכות.
ת: כן אני מבינה, לא אמרה לי.
ש: לא אמרה. היא סיפרה לך ש, טוב, אוקיי, עוד שאלה אחת כבודכם ובזה אנחנו מסיימים, שאלה אחת. את העדת בחקירה הראשית אמרת שלמעשה את מההתחלה לא רצית את הנאשם, לא רצית, אמרת אני זה לא חתונה טובה, בין היתר, בגלל שהוא מהשטחים ובגלל שיש לו אישה, והוא גר באשקלון, יש לו דירה באשקלון, ככה אמרת. מאיפה את יודעת שיש לו דירה לאשקלון?
ת: היא תמיד מזמינה אותי לשם, תמיד אמרה לי היא תבואי אלי, היא גרה הייתה באשקלון. היא הייתה גרה בטייבה, שהתחתנה הלכה לגור אצלו באשקלון ואמרה לי שהוא גם עובד בניין וגר באשקלון. בן אדם מהשטחים, מהשטחים, אני ישראלית לא יתנו לי לגור באשקלון אז איך הוא גר באשקלון? אני לא רוצה את הקשר הזה לא,
ש: אולי הוא היה עובד בשב"כ, את יודעת על זה משהו? היא אמרה לך?
ת: לא יודעת.
ש: היא אמרה לך אבל?
ת: לא יודעת.
ש: אני שואל, היא אמרה לך משהו?
ת: לא יודעת.
ש: חברה כל כך טובה והיא לא סיפרה לך?
ת: מה זה?
ש: חברה טובה,
ת: גם חבר טוב לא מספר הכול.
ש: טוב, שאמרת אני גרה בישראל ולא ייתנו לי לגור באשקלון למה התכוונת?
ת: מה זה? לא, אני ישראלית, אם אני אלך לבקש דירה באשקלון לא יתנו לי.
ש: למה לא יתנו לך?
ת: כי אני ערביה.
ש: עכשיו את אומרת לא נתנו, מה זאת אומרת לא נתנו? הוא לא ערבי?
ת: הוא כן ערבי.
ש: הוא ערבי מהשטחים, אז למה הוא גר באשקלון ואת לא?
ת: אני לא יודעת.
ש: את כן יודעת.
ת: אני ביני לבין עצמי אמרתי, ביני לבין עצמי יש משהו, איך בן אדם משטחים גר באשקלון? אז יש משהו, בגלל זה שהייתה מזמינה אותי אליה הייתה מתחננת תבואי אני אמרתי לה תמיד לא, תמיד סירבתי אבל אף פעם לא אמרה לי שהוא שת"פ או מה, אף פעם לא,
ש: שאת אומרת יש משהו את מתכוונת לשב"כ.
ת: לא.
ש: אז מה זה?
ת: אולי לא שב"כ, אולי מרגל קטן,
ש: שנייה, סליחה, אולי מרגל קטן,
ת: אני לא, אני ביני לבין עצמי אולי, אני,
(מדברים יחד)
ש: בסדר גמור, בסדר, אני, פה סיימתי. עכשיו, אם אני אגיד לך שהדירה באשקלון, מי שהשכירה אותה, מי ששכרה אותה, מי ששכרה אותה וזו בכלל מרין זיכרונה לברכה, היא הלכה והיא דיברה עם בעל הדירה והיא חתמה על החוזה.
ת: לא יודעת, לא יודעת את זה.
ש: את זה את לא יודעת?
ת: לא. אולי היא שילמה מהכסף שלה.
ש: היא נתנה צ'קים שלה.
ת: אני אומרת לך, אולי היא שילמה מהכסף שלה, כי היא מהתחלה אמרה הוא מנצל אותי.
ש: הבנתי. עכשיו, טוען הנאשם, אומר, שהצ'קים האלה או שהוא היה כמניס כסף לחשבון שלה או שהוא היה הולך לבעל הדירה אומר לו תביא לי את הצ'ק 2500 שקל קח מזומן.
ת: לא יודעת, זה,
ש: יכול להיות?
ת: אני לא יודעת, אני לא אגיד דבר,
ש: אני שואל אם היא סיפרה לה את זה.
ת: אני לא אגיד דבר שאני לא יודעת עליו, אני לא יודעת.
ש: בסדר, בדקתי.
ת: יש דברים אישיים של בן אדם שהוא לא מספר לאף אחד, לא מספר את זה.
ש: טוב. אני מיד אגיד אדוני, אני רק רוצה לראות שלא שכחתי משהו כלפי עצמי. עוד דקה אחת. אוקיי, היא סיפרה לך על תרופות שהנאשם לוקח, בעלה לוקח, תרופות כאלה ואחרות?
ת: לא.
ש: לפני שפנית, לפני שדיברת עם המשטרה דיברת עם המשפחה, עם אנשים בעיר על המקרה?
ת: לא, הלכתי רק לנחם אותם כמו שכול האנשים באו לנחם.
ש: ומה דיברתם שם? את זוכרת?
ת: האם הייתה במצב מאוד קשה, אין על מה לדבר, כאילו הייתי מביאה לה אוכל, שתייה, יושבים והייתי מנחמת אותה, לא מוסיפים גז לאש או,
ש: נכון. ואיך ידעת? המשטרה קראה לך לבוא?
ת: כן, הייתי שם המשטרה באה לשם.
ש: באה לשבעה ולקחה,
ת: היא באה לשאול, לקחת עדות מאנשים, היא באה לשם,
ש: טוב, אין לי יותר שאלות, תודה רבה. כבודו, אני בפרוטוקול?

<#5#>
החלטה

הננו פוסקים את שכרה של העדה, גב' נסירת חנאן, בסך 250 ש"ח כולל הוצאות נסיעה.

<#6#>
ניתנה והודעה היום כ"ה ניסן תשע"ו, 03/05/2016 במעמד הנוכחים.

השופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ, אב"ד

ליאורה ברודי, שופטת

רמי אמיר, שופט

כב' הש' פינקלשטיין: רנה ג'באלי, את עדה במשפט ואת צריכה לומר את האמת ואת כל האמת. תספרי על עצמך בכמה מילים.

ע.ת/4 גב' רנה ג'באלי, לאחר שהוזהרה כחוק, משיב בחקירה ראשית לעורכת הדין מיטל אילן:
העדה, גב' ג'באלי: אני רנה ג'באלי, גרה בטייבה, עובדת ברמת השרון מטפלת דרך מכבי, גם בכפר סבא בסניף שלהם מבית בלב, פלוס שני ילדים קטנים. יש לי רישיון, יש לי בית, בית חדש ונשואה ובת 43 כמעט.
עו"ד אילן: ספרי לנו על ההיכרות שלך עם מרין חג'יחיאה.
העדה, גב' ג'באלי: אני הכרתי את מרין לא בכוונה, לא מתוכנן. היה אוטו שלי מקולקל איזה יום שהשארתי פנסים של האור דלוק, אז בא שני גברים לעזור לי ואני לא מכירה אף אחד מטייבה, המקור שלי לא מטייבה, רק התחתנתי שם אז היא באה ואמרה להם עזבו את האישה היפה הזאת, אף אחד לא מתקרב אליה, אני אעזור לה וככה התחלתי להכיר את מרין.
ש: מתי זה היה? כמה שנים?
ת: זה היה ב-2012 כמעט.
כב' הש' ברודי: אז ככה התיידדתן?
העדה, גב' ג'באלי: כן. וככה התחלתי להכיר את מרין, איפה את גרה,
עו"ד אילן: איך היה הקשר ביניכן?
ת: חזק. מה?
כב' הש' אמיר: זה מלפני שנתיים?
העדה, גב' ג'אבלי: זה ב-2012, היה לי רק ילד אחד וככה התחלתי להכיר את מרין.
עו"ד אילן: איך היה הקשר שלכן?
ת: היינו כמו אחיות. אני לא מכירה אף אחד מטייבה, כל דבר היינו, אפילו באוכל, אוכלים ביחד, הולכים לעשות שיער ביחד, בקניות של הבגדים היינו ביחד, אני לא הייתי דתייה, מתלבשים אחת מהשנייה, בכול דבר ביחד היינו.
ש: הייתן ממש חברות טובות.
ת: היינו אחיות, לא חברות, יש הבדל. יש אמונה חזקה בינינו. מרין הייתה כל הזמן עוזרת לי, היה לי בעיות עם בעלי בהתחלה שלא עוזר לי בבית, לא בשכירות, לא בחשמל, לא במים, לא בילד, נכנסתי להיריון אז כל הזמן היינו, היינו מדברים עלי ועל בעלי כאילו והיא הייתה עוזרת לי בכול דבר שאני מבקשת, אפילו לפעמים בלי לבקש רק היא מרגישה, הייתה עוזרת. מרין הייתה, אוהבים אותה, הרבה אנשים אהבו אותה כי הייתה עוזרת לכולם, לא רק לי בתור חברה או בתור כמו אחיות היינו, לא כמו אחיות, אנחנו אחיות היינו, כן. מרין הייתה מוכרת בטייבה, כן. אנשים הרבה אהבו אותה, כי כל הזמן הייתה מחייכת, לגדול, לקטן, לא משנה למי. כל הזמן הייתה מחייכת. מי שרוצה עזרה הייתה עוזרת לו, הייתה עובדת בבתים, לפעמים הייתה עושה בית אחד, לפעמים 2 בתים ויש אמונה בינה לבין האנשים האלה. הייתה נותנת, כן, הייתה נותנת,
ש: הכוונה לניקיונות.
ת: כן. היו נותנים לה אנשים מפתחות שהיא תיכנס לבד וכלום לא נוגעת, היא אמינה מאוד, גם בבית שלי הייתה נכנסת כמו, אני איך שאני נכנסת לבית שלה, לחדר שלה, אותו דבר אני הייתי. היא אמינה, אישה אמינה, הייתה אמינה אחד קוראים לה אורית, גם לכל המשפחה שלה מרעננה הייתה אחת שוטרת, גם אני איזה יום ליוויתי אותה וראתה אותי השוטרת הזאת, אומרים אהבו אותה כמו אחת מהבית.
ש: אמרת שהייתן כמו אחיות, הייתן משתפות אחת את השנייה, באיזה רמה הייתן משתפות אחת את השנייה, אם היית משתפות?
ת: בכל דבר היינו משתפות. בזמן שהיה לי בעיות עם בעלי הייתה אומרת לו אל תציק לה, אל, תעזור לה, היא איזה מכובדת, יש לה משפחה מכובדת אז הייתה כל הזמן מדברים עלי ועל בעלי, אז שהיא הכירה את פאיז אני ביום הראשון שהוא דיבר איתה אני הייתי בחדר אצלה,
ש: איך הם הכירו?
ת: הוא צלצל אליה איזה יום, התחיל להגיד לה אני רוצה להכיר אותך, אני מכיר אותך ורוצה להזמין אותך לקפה וככה התחילה השיחה והיא אמרה לו זה טעות, אני לא רוצה להתחתן. כי מרין היא העמוד שדרה של הבית הייתה, למרות שהיה לה בית הרוס מבחינת האחים, אחותה גם, אבל היא אישה דואגת לכל דבר בבית, היא משלמת חשמל, משלמת מים, אוטו, נגיד מישהו מהאחים שלה נפל בבעיות היא מוציאה, מזמינה עורך דין, עושה הכול מרין. אבל מאז שהלכה מרין כבר הבית שלהם אין בית, אין בית להם מאז שהלכה מרין.
ש: מאז שהלכה לאשקלון או מאז שהיא הלכה מתה?
ת: מאז שהלכה מהחיים. אין בית.
ש: אז הוא התקשר אליה אמרת,
ת: הוא התקשר אליה ואני הייתי אצלה בחדר ואמרה לו שזה טעות, אמר לה זה לא טעות, אני רוצה להכיר אותך. אז הזמין אותה לקפה באור יהודה,
ש: אני רוצה או אני רוצה?
ת: הוא רוצה לא שהיא רצתה.
ש: ואת שמעת את כל השיחה?
ת: אני הייתי אצלה בחדר והיא אמרה לי את רוצה לדבר? לא. רק שישמור עלייך והלכה לאור יהודה למרות שאני אמרתי לה את לא מכירה אותו, הוא לא מטייבה, איך את הולכת לבן אדם שאת לא מכירה? אומרת אל תפחדי, הכול יהיה בסדר והלכה.
ש: איך,
ת: ואחרי שבועיים אני רוצה להתחתן איתו, איך? הוא מהשטחים אמרתי, איך, איך את מתחתנת עם אחד מהשטחים? מה חסר לה? לא חסר לך כלום ואת יכולה למצוא אחד יותר טוב ממנו והוא לא היה אוהב אותי למרות שהוא לא הכיר אותי טוב והתחילה לקנות כל הדברים, מברתה היינו קונים בגדים, סדינים, מגבות, כלים, הכול.
ש: מה זה כל הדברים האלה?
ת: כל הדברים של הבית, גם פלזמה קנתה, גם מיטה, מיטה חדשה אצל נגד עשתה מכפר בארה עשתה אותו, כאילו באותו יום שהזמנו לחדר שינה שלה אני עשיתי את החדר של הילד שלי, אני לא אשכח את זה והיא שילמה והיא עשתה הכול, הוא לא עשה לה כלום.
ש: איפה הם גרו?
ת: באשקלון.
ש: למה,
כב' הש' פינקלשטיין: לא עשה לה כלום הכוונה לא שילם לה כלום?
העדה, גב' ג'אבלי: כן, אפילו כבוד לא נתן לה. אני אמרתי תביאי אותו שיבקש את היד שלך מהאחים שלך בבית, אז הוא לא רצה. היא הלכה לירושלים, לא יודעת איך התחתנה, איך עורך דין אמרה לי וזהו ונגמר הסיפור שהיא התחתנה. היא גרה באשקלון, היה לה עבודת שירות שם 6 חודשים.
עו"ד אילן: למה הם גרו באשקלון?
ת: כי העבודה שלו אמר לו שהוא שם, עובד באזור הזה.
ש: מי שילם שם את השכר דירה?
ת: היא, היא נתנה צ'קים, היה לה 50 אלף שקל בבנק, הכול הוציא לה. הייתה מקבלת פרנסה כאילו מהעבודת שירות 1500 ועושה אצל אורית כל יום שישי עבודת ניקיון, אורית הייתה מכניסה לה כסף לבנק כל 10 לחודש ומרין הייתה חיה מזה. היה מבקש את הוויזה שלה, אומר לה אני רוצה נגיד לקנות אוכל ב100 שקל, היה מבזבז 500 שקל והתחיל להיות חובות,
ש: אורית.
ת: אורית, היא מרעננה.
ש: מישהי שהיא ניקתה לה את הבית.
ת: ניקתה לה את הבית קבוע כל יום שישי. כסף כל עשיתי לחודש הייתה מכניסה לה.
ש: מה היא סיפרה לך על היחסים בינה לבין פאיז, לבין הנאשם, מה שמעת ממנה על היחסים?
ת: פאיז לא אהב אותה אבל היא אהבה אותו. החלום שלה היה להיות אימא והוא לא רוצה לתת לה את הדבר הזה, החלום הזה. מרין הייתה לה דלקת, אני והיא הלכנו לרופאה בג'לג'וליה, קוראים לה כיפיה, נתנה לה כדורים נגד דלקת, אחרי שעברה הדלקת מרין נכנסה להיריון. פאיז היה מקלל אותה כל הזמן.
ש: מה היה מקלל אותה?
ת: שהפה שלך יש לו ריח, שאת תראי איך את נראית, תראי איזה בטן יש לך, את אוכלת הרבה, לא יודעת לבשל, איזה יום אפילו בישלה לו אפונה ואורז בלי בשר, העיף את הצלחות בפנים שלה והיא בכתה המון על הטלפון ואיזה יום כאב לו גב והיא אמרה לי מה לעשות לו? אמרתי מה אכפת לך ממנו, הוא כל הזמן מקלל אותך, גם הרביץ לה, היה לה סימנים בגוף, מה את דואגת לו כל כך? עזבי אותו, בואי תחיי איתי, אותו בית, את לא רוצה לחזור לבית של ההורים שלך? תגורי איתי והיא לא הסכימה, היא לא רוצה לחזור בטייבה לבית שלהם כי בית שלהם הרוס. אחד מקלל את השני, אחד מרביץ לשני והיא לא רוצה לתת להם תחושה להורים שלה שהיא נכשלה בחתונה הזאת ונכנסה מרין להיריון, אבל הוא לא נתן לה אפילו. איזה יום הזמין אותה לאחרי שעשתה עבודת שירות, היא לקחה אותו כל יום לעבודה שלו, הייתה יוצאת ב5 וחצי, ב6 היינו מדברים, גם אני הייתי הולכת לעבודה שלי.
ש: לאן היא הייתה לוקחת אותו, את יודעת?
ת: הוא היה עובד בבניין, ככה הייתה אומרת. הוא אמר לה שאני קבלן ושמתי שאני מקבלת מהביטוח לאומי לא יודעת מה הוא צריך לקבל מהביטוח לאומי אבל שהוא צריך לקבל מהביטוח לאומי אמר לה שאני אחזיר לך את כל הכסף גם לביטוח האוטו נתנה לו כסף בשביל לשלם והוא לא שילם. אני הייתי איתה גם ביום הזה, פתאום הביטוח של האוטו מתקשרים בטייבה, מתי את משלמת את החוב של הביטוח שיפעיל את הביטוח עוד פעם? אמרה לו אני נתתי לבעלי, אבל לא הגיע כלום ועוד פעם שילמה. באיזה יום אחרי שחזרה מהעבודת שירות הכין לה את האוכל והיא אכלה והוא לא רגיל להכין לה אוכל למרות שהיא אהבה אותו אבל הוא לא רגיל ואחרי אכלה בשעה כבר היה לה דימום חזק והתקשרה ובכתה שיש לה דימום חזק והלכה, לקח אותה פאיז גם, איך שעשה לה הוא לקח אותה, הוא חיכה לזה, הוא לא רוצה ילדים ממנה כי יש לו ילדים בשטחים ומספיק לו. הוא, הוא רדף רק אחרי הכסף, לא רדף אחרי האהבה בכלל ואחרי שלקח אותה לבית חולים שם היה לה הפלה ונשארה שם בבית חולים 7 ימים, שבוע, כי היה לה דימום לא חזק, לא, לא, לא חלש הכוונה וככה התחיל הסיפור וכל פעם התחיל לריב איתה, אז אני שאלתי אותה מה אכלת? מה עשית? לקחת איזה תרופה, הרמת משהו בעבודה? אבל בעבודה נתנו לה ממש לעבוד קל, כי אהבו אותה, מרוב שהיה מקלל אותה ומפריע לה ומרביץ לה הייתה לא אוהבת לחזור הביתה, להישאר בעבודה שעות נוספות, לעזור לזה, לעזור לזה. היא עבדה בבית זקנים. בבית אבות הכוונה. ועוד פעם נכנסה אחרי 3 חודשים, הלכנו לרופא מקלקילייה, נכנסה עוד פעם להיריון, אמרתי לה תעזבי את הכול ובואי, בואי לטייבה, תגורי אצלי עוד פעם, עזבי את כל הסיפור שלו, אומרת עד שיתחזק הילד ועד שאני אסיים, נשאר לי חודשיים לעבודות שירות, אני מסיימת אני עוזבת את הכול, אבל גם הוא לא נתן לה. מרין עשתה לו הכול, הכול הכול, גם קנתה לו בגדים לילדים שלו, גם טאבלט, גם, גם טאבלט, גם טלפונים לבת שלו, יש לו בת 19, הייתה לומדת במכללה שם, בשטחים. באיזה יום מרין הייתי קונה לילדים שלי מרעננה מכאן בגדים גם קנתה לו לבת שלו שמלה והוא זרק אותה בפנים שלה, אמר לה זה לא מתלבשת הבת שלי כמו זה, זה גועל נפש. אפילו בחורף ביקשה ממנו לתת, לקנות לה מהשטחים נעליים של בית, נעלי בית, זה שם עולה 5 שקל, אמר לה לא, עוד מעט מסתיים החורף, כלום לא קנה לה. כלום לא נתן לה. רק להפריע לה, רק להרביץ לה, רק לקחת ממנה כסף, בשביל זה והיא לא. באיזה יום הוא באל אכול אצל אימא שלה, היו בשטחים בטול כארם, בא לאכול אצל אימא, זה פעם ראשונה שהייתה לו נכנס להורים שלה והיא עזבה אותם שם ובאה אלי, אומרת לא נוח לי, מה לא נוח? ההיריון בסדר ? כן.
ש: את מדברת עכשיו על ההיריון השני.
ת: ההיריון השני.
ש: בסמוך למקרה.
ת: כן.
ש: אנחנו מדברים לסמוך למקרה הרצח.
ת: מה?
ש: הוא בא אליה להורים,
ת: כן, הוא בא להורים שלה, כן, היא, לא טוב לה, לא נוח מבפנים. הביאה לילד שלי מלבי אחד, אכל הילד שם בחדר שלו, גדול ואומרת לא נוח, מה לא נוח? אז אמרתי לה שלהירגע, הכול בסדר, אם הילד שלך בסדר אז הכול בסדר. אומרת לו יש שני בקבוקים של דלק באוטו והוא לפני ביקש ממנה כדורים של טריפ והיא אמרה לו אני לא יכולה השיג את זה, טריפ, טריפים, כן ונתתי לה שרשרת של קוראן, אמרתי לה אל תורידי את זה מהצוואר והכול יהיה בסדר. לא נשאר לך הרבה זמן שם, נשאר לך חודשיים בסך הכול.
ש: מתי הייתה השיחה הזאת שאת מתארת?
ת: זה השיחה האחרונה. זה השיחה האחרונה הייתה. כי היא מסיימת עבודת שירות, עבודת שירות מסיימת, היא רוצה לעזוב את הכול שם ולבוא. אז,
כב' הש' אמיר: מה חודשיים, סליחה? היא אמרה שבעד חודשיים היא תעבור.
עו"ד שדי: מה שהעדה מעידה היא אמרה לה יש לך עוד חודשיים להחזיק שם, באשקלון, יחד עם השרשרת.
עו"ד אילן: השיחה הזאת היא השיחה האחרונה, מתי בזמן השיחה הזאת הייתה יחסית למוות של מרין?
העדה, גב' ג'אבלי: לפני?
ש: כן.
ת: לפני המוות של מרין זה נגיד דיברנו היום, מחר אני צריכה להיות אני והיא אצל ספרית לעשות פסים בשיער, אני מתקשרת לה בבוקר, אף אחד לא עונה, היה מצלצל הטלפון אחר כך נסגר הטלפון. אז אני הלכתי לעשות שיער לבד, הלכתי לעבודה, חזרתי מהעבודה פקק ליד בית ברל, לא נורמאלי, הגעתי מאוחר, הלכתי לקחת את הילד שלי. הילד שלי אצל מטפלת בקומה הראשונה, הם גרים בקומה שנייה אז אומרת לי המטפלת, החברה שלך נהרגה, איזה חברה? אני רק יש לי חברה אחת, אין לי אחרת ועד היום אין לי אחרת. אז שמתי את הילד אצלה, לא לקחתי אותו, הלכתי לאימא שלה, מה קרה? סיפרה לי שפאיז הרג אותה וזה אני ידעתי כבר. כי היה מרביץ לה, היה מפריע לה, מקלל אותה רק בשביל הכסף.
ש: את אומרת היה מרביץ לה, איך את יודעת,
ת: היה לה סימנים כחולים בגוף, אני ראיתי את זה.
ש: איפה היה לה סימנים כחולים?
ת: היה לה ביד, איזה יום מישהו דפק לה בדלת, אני הייתי בשיחה איתה גם ב-9 בלילה, איפה פאיז? פאיז יצא, מישהו דפק לה בדלת, היא הסתכלה מהעין של הדלת וראתה שניים כיסו רק עיניים ראתה, אמרתי אל תפתחי, תיכנסי לחדר שלך, תסגרי דלת ואת לא פותחת לאף אחד ואני אהיה איתך בשיחה כל הזמן עד שיגיע בעלך. זה באשקלון היה, כן, בדירה שלה.
ש: את מי הם חיפשו?
ת: רק דפקו בדלת, היא לא פתחה. סגרה דלת של החדר גם שלה וזהו, עד שהגיע פאיז, פתח את הדלת שלו, את הדלת הראשית כאילו, הדלת הראשית ונכנס, דופק לה בדלת, למה את סגרת דלת? אמרה לו ככה וככה, עם מי מדברת? עם רנה והוא לא אהב אותי.
ש: למה?
ת: כי אני הייתי כל הזמן אומרת תעזבי אותו, היא הייתה אומרת לי הוא לא אוהב אותך מרוב שאת אומרת לי לעזוב אותו.
ש: את אמרת שהוא התחיל לריב איתה, הרביץ לה ושאת ראית סימנים. אז אמרת שראית סימנים.
ת: היה לה סימנים כאן, כאן, בצד הזה,
כב' הש' אמיר: בצד שמאל של הכתף.
העדה, גב' ג'אבלי: כן, והיה לה גם סימנים ברגל, כאן, בברכיים.
כב' הש' אמיר: בירך, מעל הברכיים.
העדה, גב' ג'אבלי: מעל.
כב' הש' אמיר: את ראית את זה?
העדה, גב' ג'אבלי: כן.
עו"ד אילן: וכשראית את הסימנים האלה מה,
ת: אני שאלתי אותה מי עשה לך את זה? אמרה פאיז, אז להתלונן במשטרה, אומרת לא, אני לא יכולה להראות למשפחה שלי שאני נכשלתי בחתונה, אני רוצה ילד, ילד שיעזור לי בחיים, אני רוצה להיות אימא, אבל הוא לא נתן.
ש: מתי ראית את הסימנים האלה ביחס, ביחס לאירוע שהיא מתה? ביחס להריונות שלה?
ת: זה היה לה בהיריון הראשון אחרי שעשתה את ההפלה, היא רבה אותו הרבה. כל הזמן היה לה מריבה איתו שהוא רוצה כסף, רוצה לקנות, רוצה לשטחים ללכת לקחת לילדים דברים והיא לא מספיקה עם הסכום שהייתה לוקחת ועם החובות שהוא השאיר לה.
ש: את הסימנים את ראית,
ת: אפילו הוא חיפש לה עבודה בלילה והיא לא רצתה, אמרתי לה אל תעבדי בלילה.
ש: מה הכוונה לחפש עבודה בלילה?
ת: הוא חיפש לה עבודה, לא יודעת אמרה לי איזה יום בניקיון אמרתי איזה ניקיון? אמרה לי מועדונים. אמרתי לה מה מועדונים? מה קשור אלייך מועדונים לעבוד בדברים כאלה ? שביל מה? בשביל הכסף? שיהיה גבר כמו שצריך ויעבוד ויביא לך כסף ואל תאכלי מהידיים שלו. הוא עבד אבל הוא לא נתן לה כסף בכלל, אומר עוד לא קיבלתי מהקבלן, עוד לא קיבלתי מזה, עוד לא עשיתי, שילמתי, אפילו היא שילמה לפועלים שהיו עובדים אצלו.
ש: איך את יודעת את זה?
ת: כי הייתה מושכת מהבנק ואיזה יום גם ביקשה מאימא שלה לקחת הלוואה מהבנק, עשרת אלפים שקל והיא נתנה לו 8 אלף שקל לפאיז ו-2000 נשאר אצלה בשביל הדלק, בשביל האוכל.
ש: את הסימנים האלה, הכחולים שראית בגוף שלה, זה היה פעם אחת או שזה היה,
ת: לא, זה לא פעם אחת,
ש: אז מה?
ת: כל שבוע היינו נפגשים אנחנו, כל פעם שהיא באה, אנחנו כל הזמן היינו מדברות בטלפון, גם בבוקר שאני בעבודה, גם בצהריים שיש לי הפסקה, גם בערב, אפילו שהולכת הלילה היא חייבת להגיד לי לילה טוב, חייבת היה. מרוב שהוא היה מציק לה, מרוב שהיה מפריע לה, עשה לה רק רע, הוא לא עשה לה טוב בכלל בחיים.
ש: הסימנים האלה היא סיפרה לך אבל בעין שלך את ראית,
ת: אני ראיתי, בטח.
ש: ראית כמה פעמים?
ת: כן.
ש: תמשיכי.
ת: זה שכאן נגיד כחול, יום יומיים עובר ועוד פעם, ועוד פעם כחול, יום יומיים עובר, נכון? אז כל הזמן היה לה סימנים, בשביל מה? תעזבי אותו.
ש: ובמהלך,
ת: למה לסבול? אבל היא לא, היא אהבה אותו.
ש: במהלך ההיריון איך הוא היה מתייחס אליה מבחינת אלימות?
ת: בהיריון הראשון הוא לא רצה את זה, היא רבה איתו, אמרה יש לנו חובות ועוד לא קיבלתי כסף מהביטוח לאומי ואין לנו בית, ואין לנו צ'קים, את הוצאת צ'קים בשביל הדירה, היא הוציאה צ'קים, כן, הוציאה מהחשבון שלה, אז לא עומדים כמו שצריך עדיין, לא צריך ילד בינתיים. אבל הוא בהתחלה אמר לה כול זה והפריע לה והרביץ לה בשביל שתעשה הפלה. היא לא השתכנעה מה שאמר, בכלל, עד שעשה לה את האוכל הזה, לא יודעת מה שם לה באוכל,
ש: זה ההיריון הראשון?
ת: זה בראשון. בשני היא לא סיפרה לו, בשני לא סיפרה לו אבל לא יודעת איך גילה את זה הוא,
ש: היא לא סיפרה לו?
ת: כן.
ש: אבל הוא גילה את זה.
ת: הוא גילה את זה. הפסיקה לאכול מהידיים שלו.
ש: למה?
ת: מאז שהיה לה ילד הראשון אמרו לה שאת אכלת משהו.
ש: שוב אני חוזרת להיריון, במהלך ההיריון איך הוא היה מתנהג אליה מבחינת אלימות? הוא היה אלים כלפיה, לא אלים כלפיה, זכור לך?
ת: בשני?
ש: באחד ההריונות.
ת: בשניים לא היה טוב איתה, בשניים, לא רק באחד.
ש: אוקיי, את זוכרת איזה משהו שהיא סיפרה לך במהלך ההיריון על מקרה של אלימות?
ת: גם באיזה יום שהייתה בהיריון השני, הוא הרביץ לה על הבטן, גם משך אותה מהשערות, היה לה שיער ארוך.
ש: כן.
ת: והתקשרה ובכתה, אמרתי תעזבי את הכול ובואי לטייבה, אומרת לא, אני אישה חזקה ואת מכירה אותי, אמרתי גבר לאישה זה אישה חלשה, לא אישה לאישה זה, זה גבר לאישה, כמה שהאישה חזקה מול גבר היא חלשה. תעזבי את הכול, בואי לטייבה, תחיי איתי באותו בית, אם את לא רוצה ללכת להורים אבל היא לא הקשיבה ובאותו יום קרה מה שקרה, עשה לה מה שעשה, לא קרה.
ש: מה?
ת: אנחנו שיחה אחרונה שהגיע מטייבה לאשקלון, שאת הגעת בשלום אמרה כן, הגעתי בשלום, הכול טוב ויפה ולא לדאוג ובסוף אני, בבוקר חיכיתי לה, שהיא לא באה, אני התקשרתי בהתחלה היה טלפון פתוח, צלצל ובסוף נסגר הטלפון. מה שאני יודעת שהוא הפריע לה הרבה, הרביץ לה הרבה, הפריע לה בדיבור, קילל אותה, לקח לה מה, מה שיש לה, הכול לקח לה.
ש: איך היו יחסי, יחסי האישות ביניהם? אם ידוע לך, אם היא שיתפה אותך.
ת: פאיז לא רצה לישון עם מרין. הכוונה שלו הייתה רק כסף, למשוך ממנה וזהו. אחרי שהלך לה הדלקת הוא ישן איתה פעם אחת וזה הייתה הפעם לפי הביוץ, מה שאמרה לה הרופאה, לסיים את הכדורים ולספור ליום הביוץ ועשתה מה שאמרה לה ונכנסה להיריון. בהיריון השני,
ש: רגע,
ת: בהיריון השני הוא היה ישן על הספה, מאז שהתחתן איתה הוא לא ישן איתה באותו חדר, רק מתי שהוא רוצה דבר ממנה היה ישן, הייתה אומרת הינה פאיז נכנס לחדר, פינק אותי, נתן לי נשיקה כמו גבר ואישה, אבל שהוא לא רוצה ממנה כלום הוא לא יושב איתה וביום הביוץ השני בהיריון השני היא נכנסה, סליחה שאני מדברת את זה, היא נכנסה, אומרת אני אונסת אותו הלילה, אני רוצה ילד בכול הכוח, אני רוצה להיות אימא. היא שכבה איתו לא הוא שכב איתה.
ש: איך הוא הגיב להיריון הראשון שלה?
ת: הוא כעס מאוד. מאוד כעס על זה.
ש: מה, מה הוא אמר?
ת: אמר אנחנו בחובות, את חייבת להפיל את זה, אני יש לי מספיק ילדים בשטחים, אז היא אמרה לו גם אני רוצה להיות אימא.
ש: שנייה. אני רוצה רק שנחזור לפגישה האחרונה ביניכן, פגישה אחרונה ביניכן הייתה למעשה ביום חמישי בערב, חמישי לפני המקרה. אמרת שהיא אמרה לך השקט שלו,
ת: מפחיד אותי.
ש: שקט של מי?
ת: של פאיז,
ש: מה הכוונה?
ת: פאיז לא היה רגיל להיות שקט איתה כי רוב הזמן היה צועק עליה, רוב הזמן היה מקלל אותה, מפריע לה, אפילו שאני מדברת איתה היה צועק עליה, הוא לא אהב אותי כי כל הזמן הייתי אומרת לה תתרחקי ממנו, מה את צריכה אחד מהשטחים? לא מכירה מאיפה הוא, לא מכירה כלום, אומרת לא הוא יהיה בסדר, שיהיה ילד הוא יהיה בסדר אבל הוא לא נתן לה לחיות, אפילו את ההרגשה לא נתן לה לחיות.
ש: ומתי היא סיפרה לך? סיפרת על בקבוקי,
ת: על בקבוקים זה אותו יום, ביום הזה לפני המקרה.
ש: אותו יום חמישי?
ת: כן, שהיא באה אלי, היה לה בקבוקים של דלק, היה שני בקבוקים של דלק, הוא קנה מאיזה תחנה, שאלתי אותו למי זה? פתחה את הבגאז' לשים דברים, מה זה? אומר לה דלק, למה זה? אומר איזה חבר ביקש שאני אקנה. גם היה איזה מקל כזה אמרה לי, מקל מעץ ככה, לא יודעת איך קוראים לזה, כזה, כן. אמרתי תזרקי את זה, אל תתני לו לשים דברים באוטו שלך שאת לא מכירה, אומרת לחבר שלו, אבל לא נוח לי מבפנים השקט מפחיד אותי. פעם ראשונה, הוא מההתחלה לא בא להורים שלי, פתאום הוא רוצה לבוא להורים שלי, אכל את אימא שלה
ש: היא ביטאה את הפחד? היא אמרה לך שהשקט שלו מפחיד?
ת: כן, ואני נתתי לה את הקוראן, שרשרת, הייתה לי שרשרת של קוראן, נתתי לה את זה ושמתי לה בצוואר, אמרתי לה אל תורידי את זה שאלוהים ישמור אותך עם הילד. נישקה אותי, לקחה איזה שמלה ממני של היריון והלכה. אמרתי שאת מגיעה הביתה את חייבת להתקשר אלי להגיד לי לילה טוב וזה היה הפעם האחרונה.
ש: ושהיא יצאה משם באוטו שלה בבגאז',
ת: היה זה הבקבוקים, היה באוטו.
ש: מלאים בדלק.
ת: כן.
ש: זה מה שהיא סיפרה.
ת: היא צילמה את זה בטלפון, אבל אנחנו, כן בטלפון שלה היה,
כב' הש' ברודי: וראית גם את המקל?
העדה, גב' ג'אבלי: כן.
כב' הש' ברודי: צילמה את זה בתוך האוטו שלה?
העדה, גב' ג'אבלי: כן.
כב' הש' ברודי: בבגאז'? סליחה? כן?
העדה, גב' ג'אבלי: כן. מרין הייתה אישה המון חמודה, לא רק חמודה, אוהבים אותה בטייבה, אין לה אנשים ששונאים אותה, עוזרת לכולם, אני שהיה הילד שלי כל שבועיים הולך לבית חולים הייתי מקשרת אליה באמצע הלילה הילד בבית חולים הייתה באה, הייתה, אחותי לא עשתה לי מה שעשתה לי מרין. אפילו משפחה שלי מכירים אותה.
אפשר חקירה נגדית? בבקשה אדוני, כן.

ע.ת/4 גב' רנה ג'באלי, משיב בחקירה נגדית לעורך הדין אילן שדי:
עו"ד שדי: תודה. הגברת ג'אבלי, אני אתחיל ברשותך מהסוף של העדות דווקא, את העדת היום, עכשיו ממש עכשיו שמרין זיכרונה לברכה צילמה את הבקבוקי דלק, צילמה בנייד ושלחה לך.
העדה, גב' ג'אבלי: לא שלחה לי, הראתה לי בבית שהייתה אצלי בבית.
ש: היא הראתה לך את זה בבית.
ת: כן.
ש: וגם את המוט?
ת: גם.
ש: היא אמרה שהיה מקל.
ת: המקל הזה.
ש: את המקל, אז היא צלמה, היא צלמה 2 תמונות או תמנה אחת?
ת: לא, כל אחד בנפרד היה.
ש: אז את ראית בקבוק גדול ובקבוק קטן ומקל. טוב. את זוכרת שבמשטרה מסרת, את זוכרת שבמשטרה את היית פעמיים נכון?
ת: נכון.
ש: בפעם הראשונה בשמיני במרץ, בשעה 12:53 ויום אחרי זה עוד פעם הלכת למשטרה, ב9 למרץ בשעה 2:48, 14:48, נכון? בחקירה, בעדות הראשונה שלך, ולא אכפת לי להציג בפנייה אם את רוצה, לכל העדות הראשונה שלך ב8 במרץ מדובר על 9 עמודים שלמים, לא סיפרת על הבקבוקים של הדלק ולא סיפרת על המקל ולא סיפרת שהיא צילמה והראתה לך, נכון?
ת: יכול להיות שאני שכחתי אבל בחיים אני לא אשכח את מה ראינו. אנחנו בני אדם בסך הכול.
ש: אני מאמין לך, אבל השאלה שלי היא שאלה קטנה. בחקירה הראשונה לא דיברת, לא הזכרת לא את הדלק, לא את הבקבוקים של הדלק, לא את המקל ולא את הציוד, נכון?
ת: הבקבוקים אני דיברתי והמקל כן.
ש: בעדות הראשונה, היו 2, אחרי זה בעדות השנייה הגעתי למשרה ואמרת נזכרתי בלילה שהיו בקבוקים של דלק, נכון?
ת: אמרתי, אנחנו בני אדם יכולים לשכוח הרגע ויכולים לזכור עוד רגע.
ש: אבל זכרת שזה מה שהיה?
ת: כן.
ש: ככה היה המסירת עדות שלך נכון? עכשיו בעדות השנייה שלך את מדברת רק על בקבוקי הדלק, לא דיברת על מוט, נכון? היום אחרי שאת באה ואת אומרת נזכרתי בלילה, את אומרת נזכרתי בבקבוקי דלק, את לא מוסיפה לא מקל, נכון? נכון?
כב' הש' אמיר: הוא שואל אותך אם זה נכון שבמשטרה שאת באת אחרי הלילה שנזכרת בדלק את לא סיפרת על מקל, הוא אומר שאף פעם לא סיפרת במשטרה על מקל, זה מה שהוא אומר.
העדה, גב' ג'אבלי: אבל היה לה מקל באוטו.
עו"ד שדי: אז היום את נזכרת במקל.
ת: היה לה מקל.
ש: היום את נזכרת במקל? אני שואל, בעדות הראשונה, בפעם הראשונה שמסרת עדות לא אמרת, בפעם השנייה נזכרת רק בדלק והיום גם נזכרת במקל, נכון?
ת: אמרתי לך, אנחנו בני אדם, יכולים לשכוח,
ש: אני מבין, אבל זה מה שהיה, נכון? ככה, ככה,
ת: גם שנכנסים להלם יכולים לשכוח.
ש: בסדר, אבל השאלה שלי באמת קטנה,
כב' הש' אמיר: הוא שואל אותך מתי נזכרת במקל, הוא שואל אותך במשטרה היית פעמיים אף פעם לא אמרת על מקל ואף פעם לא אמרת על צילומים, הוא אומר לך שעכשיו את אמרת לנו את זה פה באולם, הוא שואל אותך מתי נזכרת בזה?
כב' הש' פינקלשטיין: השאלה היא מתי פעם ראשונה נזכרת בנושא של המקל?
העדה, גב' ג'אבלי: אני בעצמי לא זוכרת מתי נזכרתי אבל מה שאני יודעת שהיה לו, שהוא שם לה את זה,
עו"ד שדי: איזה מקל היה?
ת: היה ככה, כמו עץ של, של עץ של תפוזים כזה, ככה.
ש: ענף.
ת: לא, זה לא ענף,
ש: ענף גדול?
ת: רק הצורה אני אומרת, ככה. הראש שלו ככה, לא, הוא ארוך נגיד יותר ככה אורך,
כב' הש' פינקלשטיין: העדה מראה בערך 70, 80 ס"מ ועגול,
העדה, גב' ג'אבלי: ועגול כזה,
עו"ד שדי: טוב, אז היום לצורך העניין היום את מספרת פעם ראשונה את המקל, נכון? היום זה פעם ראשונה שאת מספרת למישהו על המקל.
ת: אני זוכרת שאני סיפרתי את זה במשטרה, אני זוכרת את זה. אני זוכרת את זה.
ש: טוב, תיכף מיטל תבדוק אותי. בוא נמשיך. את התמונות, מתי נזכרת שהיא הראתה לך תמונות בבית?
כב' הש' ברודי: על התמונות גם היא סיפרה במשטרה באמרה השנייה.
עו"ד שדי: על התמונות היא לא סיפרה בכלל, גם על המקל לא.
כב' הש' ברודי: שאלתי אם היא ראתה בעיניים ואז היא השיבה על תמונות.
כב' הש' אמיר: מתי נזכרת שהיא צילמה תמונות?
העדה, גב' ג'אבלי: ששאלתם אותי.
כב' הש' פינקלשטיין: אנחנו שאלו אותך אם היא הראתה לך את הסלולארי,
כב' הש' אמיר: את אמרת שהיא צילמה את זה בטלפון שלך ונראתה, אז עכשיו נזכרת בזה, פה באולם.
העדה, גב' ג'אבלי: באולם נזכרתי שהיא צילמה את זה אבל אני אמרתי שהיה לה בקבוקים במשטרה.
כב' הש' ברודי: וגם את אמרת שראית שהיה מוט, זה מה שהסברת ששאלנו אותך. כשאת סיפרת, שאת סיפרת על השקט הזה,
העדה, גב' ג'אבלי: שהשקט שלו היה מפחיד אותה.
כב' הש' ברודי: זה סיפרת במשטרה?
העדה, גב' ג'אבלי: כן, כן.
כב' הש' ברודי: זה בא באותה תקופה, זה קרה ממש לפני המקרה.
העדה, גב' ג'אבלי: לפני המקרה, יום לפני. חמישי.
עו"ד שדי: היא מעידה על יום חמישי ה26 בפברואר והרצח היה ביום שני דומני, 2 למרץ , ממש סוף שבוע והיום שני שאחריו.
כב' הש' אמיר: אז זה לא למחרת שהיית צריכה ללכת לספר.
עו"ד שדי: למחרת, היא רצתה ללכת לספר ביום שישי, מה שהעדה מעידה ב26 לפברואר יום חמישי בערב.
כב' הש' אמיר: ביום חמישי נפגשתן ביום שישי הייתן צריכות ללכת לספר והיא לא ענתה.
העדה, גב' ג'אבלי: היא לא ענתה.
כב' הש' אמיר: ואז אמרת שאת חזרת הביתה מהספר היה פקק גדול, או שלא הבנתי נכון,
עו"ד שדי: לא, זה כבר ביום שני,
כב' הש' אמיר: טוב קודם יצא שזה כאילו הספר, אני הייתי פה באולם.
כב' הש' ברודי: סליחה, שאת מדברת על התמונות, אמרת שהיו 2 בקבוקים והיה מקל, נכון?
העדה, גב' ג'אבלי: כן.
כב' הש' ברודי: אז כמה תמונות היה בסך הכול? היא הראתה לך.
העדה, גב' ג'אבלי: של הבקבוקים 1 של המקל 1.
כב' הש' ברודי: של שני הבקבוקים הם ביחד,
העדה, גב' ג'אבלי: כן, אחד ליד השני בבגאז' היה, כן, כי יש לה הרבה דברים, מרין יש לה שכמיה שהיא לא מורידה מהאוטו, שרוב הזמן הייתה שמה על הכתפיים, רוב הזמן היה לה קר והיה לה תיק, שהיא הרבה תיקים יש לה אבל לא הייתה מחליפה תיקים ולא,
כב' הש' ברודי: שם ראית את הדברים שאת מכירה בתוך התא מטען.
העדה, גב' ג'אבלי: כן. כן.
כב' הש' אמיר: טוב. עכשיו, אם אנחנו אומרים עוד פעם שהפגישה הייתה בחמישי, הספר זה ביום שישי, והגעת והיה פקק והיה הרבה אנשים ביום שני, זה לא ברצף.
העדה, גב' ג'אבלי: זה לא ברצף.
עו"ד שדי: טוב. אז אני ממשיך בציר אחורה ואז אנחנו נחזור להתחלה. אז את למעשה העדת שביום חמישי ה25 לפברואר, אני פשוט בדקתי ביומן כבודו, 2014 היא באה אלייך והראתה לך את הפלאפון, היום את אומרת שהיא הראתה לך את הפלאפון, נכון? כן?
ת: כן.
ש: תסכימי איתי, אני אומר לך שצילום בטלפון, מקל גדול זה פרטים שאי אפשר לשכוח אותם. איך לא מסרת אותם לא בהודאה הראשונה ומה שיותר מפריע לי זה כבר בהודאה השנייה, יום אחרי את מגיעה לשוטר והשוטר אומר לך, כן, השוטר אומר לך מה נזכרת עכשיו? אמרת נזכרתי בלילה. איך לא זכרת את המקל הגדול ואת התמונות? זה דבר גדול.
ת: הוא שרף אותה מכל הלב.
ש: את אומרת,
ת: מכול הלב שרף אותה.
ש: את אומרת הוא שרף אותה מכל הלב, איך את יודעת את זה? את ראית?
ת: אני לא ראיתי, אבל אני מרגישה. מרגישה את זה בפנים, זה אש בפנים.
ש: אז זאת אומרת את החלטת,
ת: סליחה, איך אני אראה שהוא שרף אותה? לפי הרביץ לה, לפי קילל אותה, לפי הפריע לה, רק מושך כסף, רק רוצה, רק רוצה, רק רוצה, רק בלי סוף,
ש: אז בגלל שהיה לכם מחלוקות כאלה אז הוא רצח אותה.
ת: לא,
ש: זה מה שאת אומרת, שרף אותה.
ת: כל הזמן היה מאיים עליה, כל הזמן היה מפריע לה, כל הזמן היה מרביץ לה,
ש: מה זה מפריע לה?
ת: מה זה מפריע לה?
ש: כן.
ת: שהוא אומר לה, סליחה על הביטוי, שרמוטה, לכי תביאי כסף, לכי תעשי, לכי,
ש: היה מקלל אותה. היא קיללה אותו בחזרה?
ת: כל אישה שיש לה כבוד היא לא תקלל גבר שיקלל אותה בצורה כזאת.
ש: אז היא קיללה אותו.
ת: גם, מגיע לו,
ש: זה מה שאת אומרת. עכשיו, היא הרביצה לו נכון?
ת: תראה,
ש: היא הייתה,
ת: היא הייתה חזקה, היא אישה חזקה, כולם מכירים אותה בטייבה, שאני מישהו מרביץ לי גם אני רוצה לא יודעת איך להסביר את זה בעברית, להגם על עצמי, כל אישה, לא רק היא, גם מי שאני אתחיל להרביץ לי גם אני אעשה את זה,
ש: אז היא הרביצה לו בחזרה?
ת: בטח. היא חייבת, היה לה סימנים בצוואר,
ש: כן.
ת: למה? בשביל לעשות לעצמה אופי כזה?
ש: עכשיו, עכשיו את אומרת שאת ראית סימנים ואת אומרת שאת אמרת לה אז תעזבי את הבית,
ת: היא לא רוצה, יש לה עבודת שירות שם, הוציאה צ'קים, הוציאה כל הכסף שהיה לה בבנק.
ש: זאת אומרת שהיא לא פחדה ממנו כל כך.
ת: לא, היא אומרת אני חזקה, איזה חזקה? מול גבר היא אישה חלשה, זה דבר טבעי.
ש: אז היא לא פחדה ממנו, טוב. עכשיו, אני אחזור לזה, התחלנו מהסוף כי דיברת על דברים חדשים אז רציתי לבדוק. עכשיו אני רוצה לחזור ברשותך להיריון הראשון, בהיריון הראשון,
כב' הש' ברודי: רגע, רגע, היא לא ענתה לשאלה, לפי מה שאת התרשמת היא פחדה ממנו או לא פחדה?
העדה, גב' ג'אבלי: היה לה פחד ממנו. היה לה פחד. כי אף פעם שהיא גרה שם באשקלון אף אחד לא דפק לה בדלת, אפילו השכנים שלה היא אומרת אהבו אותה, שהיא נותנת לכולם חיוך. שפעם ראשונה דופק לה מישהו בדלת אחרי שפאיז יוצא מישהו ישר בה דופק לה בדלת רק עיניים רואים, זה מוזר בשבילה.
עו"ד שדי: רגע, אז הפחד היה מרעולי פנים?
העדה, גב' ג'אבלי: לא, מפאיז היה, לא רק מזה.
ש: אבל לפני שלושה משפטים וזה מוקלט, את אמרת שהיא לא פחדה, היא הייתה חזקה.
ת: לא, אל תבלבל אותי, סליחה, אתה מנסה,
כב' הש' אמיר: אתה אמרת שהיא לא פחדה והיא לא אישרה לך. היא אמרה לך ככה, היא אמרתי לה לעזוב את הבית אבל היא לא רצתה לעזוב כי היה לה עבודות שירות שם וכשהיא אמרה לי אני חזקה,
עו"ד שדי: טוב. אז היא אמרה אני חזקה, זאת אומרת שהיא תצליח להסתדר איתו.
העדה, גב' ג'אבלי: היא ניסתה, כמה שאפשר היא ניסתה אבל הוא לא נתן לה.
ש: עכשיו, את אמרת שאת כמו אחותה, נכון?
ת: אנחנו אחיות, לא כמו.
ש: עכשיו, אחות שרואה את אחותה בכזאת צרה ואת אומרת שהרגשת בלב שיש כבר בעיה גדולה, למה לא עשית לזה סטופ? למה לא עצרת את זה?
ת: אפילו שאני רוצה אני לא יכולה.
ש: למה?
ת: כי יש לה עבודות שירות, היא יותר חזקה ממני.
ש: העבודות שירות זה יותר חשוב, היא לא יכולה לנסוע באוטו לעבודות שירות?
ת: יש לה אוטו אבל שהיא תבוא מטייבה עד אשקלון כל יום והיא מקבלת רק 1500 של העבודות שירות, איך תחייה כל החודש?
ש: טוב. אז מה שאת אומרת בעצם שלמרות כל הפחד הזה ולמרות שכל מה שאת מספרת, היא בגלל שיקול של דלק לאוטו,
ת: לא רק דלק, היא רוצה תינוק.
ש: הוא הגבר היחיד? רק הוא?
ת: תראה, שאישה אוהבת לא רואה בעיניים.
ש: נכון שאת אמרת לה שהוא לא הגבר היחיד ושתעזוב אותו?
ת: נכון. תעזבי אותו.
ש: מה היא אמרה?
ת: היא אומרת לא, אני אוהבת אותו, אני לא רוצה לתת גם להורים שלי תחושה שאני נכשלתי,
ש: אני אשאל אותך שאלה וסליחה מראש על השאלה, נראה לי, כל בן אדם, אפילו אם הוא אוהב מישהו אחר, אם הבן אדם הזה מרביץ לו ועושה את כל מה שאת אומרת שהוא עשה, טוענת שהוא עשה,
ת: אני לא טוענת,
ש: הוא מפסיק לאהוב.
ת: אני אומרת את האמת.
ש: את אומרת ששמעת.
ת: וראיתי סימנים על הגוף שלה .
ש: עכשיו, אני אומר עוד פעם, אם המצב הוא כזה למה לא סיפרת לאף אחד?
ת: אני סיפרתי לאימא שלה.
ש: מתי סיפרת לאימא שלה?
ת: אחרי ההיריון הראשון.
ש: גם את זה לא סיפרת במשטרה.
ת: יכול להיות שאני שכחתי אבל אני סיפרתי לאימא שלה.
ש: במשטרה מה שאת אומרת,
כב' הש' פינקלשטיין מה סיפרת לאימא שלה?
העדה, גב' ג'אבלי: שהוא, שהיא אכלה מהידיים שלו ואחרי שאכלה היא הלכה לבית חולים והיה לה דימום ואיזה יום היא רבה איתו ריב חזק והרביץ לך וסובב לה את היד ולקחה כדורים, כל הכדורים שהיה לה,
עו"ד שדי: זה בהיריון הראשון.
ת: זה בראשון. אחרי הראשון.
ש: ומתי סיפרת לה, מתי סיפרת את זה לאימא שלה עוד פעם?
ת: אחרי שהיא לקחה את הכדורים, היא אומרת אני נמאס לי לחיות עם גבר כזה שלא מעריך כלום, אני עושה הכול והוא לא נותן כלום. אמתי לו תעזבי אותו, היא אמרתי לה לשתות חלב אז, שהייתה בוכה בטלפון, לשתות חלב וללחוץ על הקיבה אז יוצא הכול.
כב' הש' ברודי: רגע, אני רוצה משהו להבין אותך, כשהיא הייתה במצב כזה נפשי לא טוב, מה זאת אומרת היא לקחה את כל התרופות? מה היא ניסתה לעשות?
העדה, גב' ג'אבלי: להתאבד, היא ניסתה להתאבד.
כב' הש' ברודי: ככה היא אמרה לך? בגלל שהיא הפילה את התינוק?
העדה, גב' ג'אבלי: מאז שהיא הפילה את התינוק הראשון, זה ההיריון הראשון.
כב' הש' ברודי: אז היא לקחה מהמקרר את כל התרופות?
העדה, גב' ג'אבלי: לא, היא לפני רבה איתו.
עו"ד שדי: היא לקחה את התרופות של פאיז את אומרת.
ת: כן. היא לא מקבלת שום תרופות.
כב' הש' ברודי: אז מה היה? היא הקיאה את זה?
העדה, גב' ג'אבלי: היא הקיאה, אמרתי לה לשתות חלב ללחוץ על הקיבה, לישים אצבע פשוט להכניס אצבע לפה את תקיאי, בשביל מי את מתאבדת? בשביל גבר כזה שלא מעריך כלום ? בשביל מה? להרוס את החיים שלך? בשביל מה? בשביל גבר כזה שלא מעריך כלום? עזבי אותו אומרת לו, אני רוצה ילד.
עו"ד שדי: טוב. ועכשיו את כל זה סיפרת לאימא קצת אחרי ההפלה הראשונה, אחרי ההפלה בעצם, נכון?
ת: כן.
ש: אז תראי אני מפנה אותך לעדות הראשונה שלך מיום 8 למרץ, שורות 204 עד 208, אפשר להראות לה. אני יכול להראות את שלי אבל אצלי זה, 8 למרץ 2015. בשורות 204 עד 208 למעשה את אמרת שאת נתקעת בפקק ואמרו לך שחברה שלך היחידה נהרגה, את נסעת להורים שלה ורק אז סיפרת שפאיז ככה וככה וככה, נכון?
ת: עוד פעם.
ש: אני אומר, בשורות 204 עד 208 בהודאה מיום 8 למרץ, את אומרת שרק, שרק ששמעת,
ת: שהיה מחסום ליד בית ברל.
ש: בדיוק, זיכרונה לברכה נהרגה, את הלך ישר לבית שלה, לבית של ההורים ואז סיפרת על פאיז הכול.
ת: לא.
ש: ואז היא, שנייה, שנייה, אני לא, אין לי, הפניתי גם, ב204, היה ליד בית ברל מחסום משטרה ולא הבנתי מה קרה וכולי, הגעתי זה, אמרו שחברה שלי מתה, בסדר? והיא לא, בסדר, ואז, אוקיי,
עו"ד אילן: היא אמרה לי כן היא נהרגה ואני אמרתי מה פתאום היא באשקלון, נסעתי לבית של המשפחה שלה ואמרתי מה קרה למרין? פאיז הרג אותה,
עו"ד שדי: שנייה, זאת אומרת פה בשורה 207 עד 208 את אומרת שאת סיפרת, את אמרת להם שפאיז הוא זה שהרג אותה, נכון? והאימא בכלל בכתה ושתקה.
כב' הש' אמיר: תקשיבי, תקשיבי, העדה העידה לנו ככה וככה שהיא סיפרה לאימא של מרין שתקשיב לי, אחרי ההפלה שמרין אכלה מהידיים של פאיז ואז היא הלכה לבית חולים ושאחרי ההפלה היא לקחה כדורים שלו והיא ניסתה להתאבד, את כל זה היא סיפרה לאימא של מרין איזה זמן אחרי ההפלה. עכשיו אתה אומר שבמשטרה סיפרת את זה אחרי המוות, שזה כמה חודשים אחר כך, אתה הקראת לנו כרגע את מה כתוב שם וזה לא מה שאתה אומר. במשטרה כתוב רק שהיא באה להורים כי היא לא האמינה שהיא מתה ואז יש שורה, יש אמירה שאומרת ככה, פאיז הרג אותה, לא ברור גם מי אומר למי פאיז הרג אותה, האם היא אומרת לאימא או, והדבר העיקרי זה הכול, רק על ההריגה לא מה שהיה לו על כדורים, לא על ניסיון התאבדות, לא על זה שהוא נתן לה אוכל, שום דבר.
עו"ד שדי: אנחנו נעשה את זה יותר לאט. אני הפניתי אדוני, אני מתנצל, אני מקבל את ההערה של אדוני. אז אני אנסח את זה שוב, מה שאני, מה שאני ראיתי בהודאה הזאת שלך במשטרה שאת לא דיברת עם אימא של מרין, את לא סיפרת במשטרה,
העדה, גב' ג'אבלי: יכול להיות שאני לא דיברתי במשטרה אבל אני דיברתי לאימא של מרין בבית שלה, אפילו היא אמרה לי את החברה הכי טובה שלה, את אחותה, את יכולה להשפיע עליה, כמה שאפשר תשפיעי שתחזור.
ש: אז למה לא סיפרת את זה במשטרה? למה לא סיפרת את זה במשטרה?
ת: תראה אמרתי לך, אנחנו בסך הכול בני אדם, יכולים לשכוח, יכלים לזכור,
ש: נכון. מסכימה איתי שהשיחה שלך עם אימא של מרין אחרי ההפלה היא שיחה מאוד מאוד חשובה. את באת אליה כמו שכבוד השופט אמיר אמר, לכן מיד קיבלתי את ההערה,
ת: אני שמעתי שמרין נהרגה אני ידעתי שזה הוא שהרג אותה, שהוא היה בן אדם רע, שכל הזמן הרביץ לה, רק לקחת ממנה, מי שמחפש לאשתו עבודה בניקיון בלילה במועדונים זה גבר רע, זה מה שאני יודעת, שהיא מתה להיות אימא והוא לא נתן לה אפילו הרגשה, להרגיש את זה לא נתן לה. מרין מכירים אותה בטייבה, היא אישה מאוד טובה, מחייכת לכולם, עוזרת לכולם, אני המקור שלי לא מטייבה, אבל אני הכרתי את מרין טוב. אכלנו ביחד, שתינו ביחד לפני שהיא תגור בטייבה, אפילו שאני רוצה באמצע הלילה משהו היא באה ישר, בעלי לא עזר לי כמו מרין, אחים שלי לא עזרו לי כמו מרין. מאיפה הוא הביא את הלב הזה לעשות את הרע הזה? יהודים לא עושים במלחמה כזה. מאיפה? אני לא יודעת איזה לב יש לו, מי שיש לו ילדים ואוהב אותם הוא נותן את הנשמה שלו לילדים שלו. לא רוצה אותה? תגרש אותה, אל תעשה לה רע כזה, אתה לא רק עשית לה רע, אתה עשית לי, מאז אני אין לי חברות, אין לי אחיות, לפעמים אני נזכרת כי יש לי תמונה לפני שהיא נפטרה אצלי, אפילו הילד שלי אומר איפה דודה? אין דודה. מאיפה הוא מביא את הלב הזה אני לא יודעת. כלב שרואה משהו מת הוא לא נוגע, כלב שאין לו שכל, אלוהים לא נתן לו שכל אבל בן אדם כזה אני אל ראיתי בחיים. זה לא בן אדם, פשוט זה חיה, מוזר,
ש: גברת ג'באלי אני מבין את הכאב מאוד אני מבין, אבל, את רצה רגע הפסקה? אפשר להביא משם, אני אלך להביא. תודה כבודכם.
כב' הש' אמיר: סיימנו, היא אמרה שאמרו לי שמרין נהרגה, ידעתי שהוא הרג אותה.
עו"ד שדי: ברשותך אני ארצה רגע לאשר איתך, זה לפרוטוקול ואם צריך אני מבקש למסור לה את העדויות שלה במשטרה, היום פעם ראשונה סיפרת על המקל ועל התמונות, נכון?
העדה, גב' ג'אבלי: במשטרה אני סיפרתי על זה. לא על התמונות אבל אני זוכרת שהיא הראתה לי את זה.
ש: בסדר, אני אומר לך, גם מקודם לא התכוונתי להטעות, אני משתדל. אז עוד הפעם אני חוזר, אז את אישרת לי עכשיו את התמונות שזה פעם ראשונה היום סיפרת. המקל, אני אומר לך שגם היום פעם ראשונה סיפרת. את רוצה לראות את ההודאות שלך במשטרה? סליחה?
ת: גם לא.
ש: מה זאת אומרת?
ת: אני לא רוצה לדעת את זה, לראות את זה כי אני מכירה את עצמי טוב.
ש: מה זאת אומרת מכירה את עצמך טוב?
ת: שאני זוכרת טוב שהוא היה לה בבגאז' של האוטו.
ש: אז למה במשטרה לא אמרת את זה?
ת: אמרתי לך שאנחנו בני אדם, שנכנסתי להלם קורה דבר אסון לבן אדם שאתה מכיר אותו ועוזר לך כל הזמן אתה יכול גם לשכוח.
ש: והיום נזכרת גם במקל, נכון? העדה עושה כן עם הראש. אותו דבר לגבי השיחה עם האימא,
ת: השיחה של האימא אני דיברתי באותו, אחרי שעשתה את ההפלה הזאת, אחרי שלקחה את הכדורים אני אמרתי לאימא שלה שהיא ככה וככה והטלפון שלה נסגר ואתם חייבים ליצור קשר, מוניה אחותה הייתה כועסת מאוד שמרין התחתנה כי מרין נתנה לכולם כסף, עזרה לכולם, גם לבן של,
כב' הש' ברודי: אז בגלל זה כעסו עלי שהתחתנה?
העדה, גב' ג'אבלי: כן, מוניה הייתה קנאית והייתה אצלה באשקלון שבוע ופאיז רב עם מרין באותו יום, אחרי 3 ימים, 4 ימים אני זוכרת שרב עם מרין שתוציא את אחותה כי הייתה קונה לה ולילד אוכל, קונה לה הרבה דברים למוניה ולילד. מוניה הייתה, מרין הייתה, סליחה, הייתה נותנת לילד הזה את הנשמה שלה, כמה קנתה לו, כמה נתנה לו, כל הדברים שבבית של ההורים שלה זה ממרין, זה לא ממוניה, מוניה לא דואגת לשום דבר, רק לכסף, להתאפר, להיות יפה וזהו. אבל מרין לא כזאת, מרין הייתה דואגת לכול דבר בבית.
כב' הש' אמיר: אז מוניה נסעה למרין ולפאיז באשקלון יחד עם הילד של מוניה, ואז מה קרה?
העדה, גב' ג'אבלי: רב פאיז עם מרין ומרין ביקשה ממוניה, מאחותה, לקחת את הילד ולחזור להורים שלה בטייבה.
כב' הש' אמיר: ובגלל זה,
העדה, גב' ג'אבלי: היא אמרה שהיא רוצה לחיות כמו אישה,
כב' הש' אמיר: ומה קרה בגלל זה?
העדה, גב' ג'אבלי: הם רבו והרביץ לה.
כב' הש' אמיר: לא, אמרת בין מוניה לבין מרין. בגלל זה מוניה לא רצתה שמרין,
העדה, גב' ג'אבלי: שתתחתן, כי היא נותנת את הכסף בשביל כל הבית מרין, הייתה עושה 2 בתים.
עו"ד שדי: אז הם כעסו שהיא התחתנה בגלל שהיא הפסיקה לתת להם כסף.
ת: אפילו הטלפון ניתקו, בבזק נתקו את האינטרנט והפלאפון שהיא לא שילמה, אמרה אני התחתנתי אני רוצה לדאוג לחיים שלי, יש לי ילד בדרך, אני רוצה לסדר לו עתיד. הם כעסו והיא הפסיקה לשלם חשמל, הפסיקה לדאוג לכל דבר בבית.
ש: בטייבה.
ת: בטייבה.
ש: ובכלל זה הם כעסו.
ת: וכעסו מאוד. מוניה כעסה מאוד, אמרה לפאיז זה התינוק לא שלך,
ש: עד כשי כך היא כעסה.
ת: כן. אבל בשום פנים ואופן מרין לא אישה רעה ששוכבת עוד גבר ועם עוד גבר,
ש: מוניה התקשרה לפאיז ואמרה לו?
ת: זה לא התקשרה לו, זה היה בבית שלו, ליד הים היו הולכים הייתה מרין עם הילד והייתה מדברת. אז פאיז אמר לה שזה היריון לא שלי, אמרה מי אמר לך? אמר זה מוניה אמרה, אומרת למה עושה לי את זה? למה היא רוצה לעשות לי חיים רעים? זה הקנאה, הקנאה עושה כל דבר רע.
ש: עכשיו הגברת ג'באלי, את סיפרת לנו עכשיו, בהודאת המשטרה סיפרת את זה, שמוניה בעצם עזבה את טייבה לאשקלון עם הילד.
ת: היא באה לשבוע, רק לשבוע,
ש: נכון. נכון שלפני זה, ממש לפני זה היא רבה ריב גדול עם האימא,
ת: כן.
ש: אז תספרי.
ת: היא רבה, מוניה איזה יום רבה על שיחות של אינטרנט שמרין שלא שילמה, מרין באותו יום עבדה 2 בתים ואני הייתי חופש לידה אז לא עבדתי בתקופה הזאת. מרין בוים הזה עבדה 2 בתים, שכבה בחדר שלה אני הייתי בחוץ ומוניה רבה עם אימא שלה,
כב' הש' אמיר: רגע, רגע, לא הבנו. על מה את מספרת עכשיו? רגע מה הנושא עכשיו הסנגור?
עו"ד שדי: אני אומר, סיפרה הגברת ג'באלי לפני השאלה האחרונה על מוניה שירדה לשבוע וקינאה ואמרה את מה שאמרה, נכון? ואז אני שואל שאלה פשוטה, נכון שבמעבר לאשקלון, מוניה עברה עם מרין, נכון?
העדה, גב' ג'אבל: לא, לא ביחד.
ש: היא רבה עם אימא שלה,
ת: עם אימא שלה,
ש: מוניה,
ת: מוניה.
ש: מוניה רבה ריב גדול עם אימא שלה.
ת: כן.
ש: נכון? והם הגיעו לבית משפט, צו הגנה כנגד האימא,
ת: נכון.
ש: נכון? ואז מוניה עזבה את הבית,
ת: והיא באה לגור עם מרין עם הילד והילד הזה אפוטרופוס שלו זה סבתא, אימא שלהן. אחרי שבוע שאמרה לו, מוניה אפוטרופוס שלו זה סבתא, אימא של מרין,
כב' הש' ברודי: מה עם הבעל של מוניה?
העדה, גב' ג'אבלי: אין בעל. אני לא מכירה למה אין בעל, אני קשר שלי היה עם מרין לא עם מוניה.
כב' הש' אמיר: רגע, אחרי שמוניה רבה עם אימא שלה אז אמוניה עזבה את הבית ועברה עם הילד שלה מרין באשקלון.
העדה, גב' ג'אבלי: כן, לשבוע ימים. הייתה קנה להם אחרי שעובדת אוכל, צעצוע לילד, מרין. מוניה לא עובדת עד היום. מוניה חיה מזה, מזה, מזה, מזה. לא כמו מרין.
עו"ד שדי: אני מבקש להפנות אותך, לפחות זה לא מה שאני קראתי בעדות. מבקש להפנות אותך לעדות ב8 למרץ, מקבל את, מקבל את ההערה של כבודו אז אני אתקדם. אני אתקדם כבודו, אני קיבלתי את ההערה ותודה אפילו. אני חוזר לשיחה עם האימא ואני רק רוצה שתאשרי, שוב, את אמרת, העדת כאן פעם ראשונה היום העדת שאת דיברת עם האימא אחרי ההפלה וסיפרת לה על התרופות וכולי, נכון? היום פעם ראשונה.
ת: מה זה היום?
ש: בבית משפט.
ת: לא, זה שקרה המקרה עם מרין אני סיפרה לאימא.
כב' הש' אמיר: לא, לא מה קרה, למי סיפרת, לא, תשמעי אותי רגע, נכון, סיפרת לאימא אחרי שמרין לקחה כדורים אז התקשרת לאימא וסיפרת לה את כל הסיפור, גם עם האוכל שהוא נתן לה ואז היה, בסדר. עכשיו אבל כל הסיפור הזה שזה שהלכת וסיפרת לאימא של מרין האם אמרת את זה אי פעם למישהו אחר? האם אמרת את זה למשטרה הוא אומר לך? לא. האם אמרת את זה לתובעת? לא. זה עלה לראשונה פה בבית המשפט, נכון? זה השאלה שלו. הוא שואל אותך,
כב' הש' ברודי: עברית קצת אולי קשה. מה שקורה זה שסיפרת לאימא, סיפרת.
העדה, גב' ג'אבלי: שלא זכרתי את זה במשטרה?
כב' הש' ברודי יש לך כאילו 2 הזדמנויות לספר, 1 במשטרה ו1 בבית משפט. אז אמרת שבמשטרה לא סיפרת, פעם ראשונה סיפרת פה, נכון? פעם ראשונה שאת מדברת על זה זה כאן.
העדה, גב' ג'אבלי: אני לא מכירה בית שלה באשקלון אז רק מוניה הייתה יודעת איפה זה.
כב' הש' ברודי: סליחה, הדברים שאת סיפרת, פעם ראשונה סיפרת אותם פה בבית משפט, נכון? כל השיחה עם אימא שלה, את מדברת על זה פעם ראשונה פה היום. על זה העורך דין רוצה משהו לשאול.
עו"ד שדי: אפשר אולי להיעזר במתורגמנית.
העדה, גב' ג'אבלי: אני מבינה אותך, אבל, אבל אני זוכר שאני דיברתי את זה גם במשטרה, יכול להיות שאני הייתי גם בהלם, אני זוכרת.
עו"ד שדי: אני אומר שבמשטרה לא אמרת את זה ב2 ההודאות. הגברת ג'באלי, אני יודע שקשה לך אבל אני אומר, בעדות ב8 למרץ לא סיפרת על השיחה עם האימא, השיחה של ההפלה והכדורים וכל הסיפור הדבר הזה שסיפרת, כן, נכון וגם לא, זה שסיפרת לאימא את העניינים האלה אחרי ההפלה, פעם ראשונה את סיפרת את זה היום בבית משפט, נכון? לא סיפרת במשטרה, אני אומר לך, לא סיפרת את זה לא בעדות הראשונה ולא בעדות השנייה ולא אצל התובעת, זה ב3 הזדמנויות.
ת: אני מבינה, כן, אבל אני זוכרת שסיפרתי. יכול להיות שלא, אני לא, אני אומרת לא, לא שקר. אני יכול להיות שאני שכחתי אבל אני, אני בטוחה מבפנים שאני סיפרתי, אולי לא כתבו אבל אני סיפרתי, אני זוכרת.
ש: זה הודאה כתובה. טוב. עכשיו, סליחה, אני חושב שהשוטרת, זו קושייה שנשאיר לאחר כך, זו קושייה של פרשנות. מבחינה עובדתית סיימנו, כן. לא, יש לי עוד. את דיברת על כך בחקירה הראשית, רגע, לפני החקירה הראשית, אני מתנצל, את אחות של מרין, את אחות של מרין, את לא ביקרת אצלה בבית באשקלון הסברת כי לא רצית לראות את פאיז.
ת: אני נכון שלא ביקשתי אותה בבית אבל אני כל דבר אני יודעת מה שיש לה בבית.
ש: אוקיי.
ת: כי קנינו ביחד.
ש: לא דיברתי על זה, אבל, היא הייתה,
ת: איזה יום, סליחה, איזה יום אני אמרתי לה יש לי חופש לפני שאני חוזרת לעבודה, חופש לידה עוד מעט יגמר, אני רוצה לבקר אותך. אמרה לי יש נוף מול הים מאוד יפה, אבל את יודעת מתי שאני עובדת אצל אורית ברעננה בשבת אנחנו ניקח את הילדים שלך וניסע הביתה ביחד. פאיז יהיה אצל משפחה שלו.
ש: ולא עשיתן את זה.
ת: אבל לא עשינו את זה.
ש: חבל. אבל את זוכרת שהיא הייתה שבוע מאושפזת בבית חולים ברזילאי נכון?
ת: כן. אני לא מכירה, אני לא, כל הזמן הייתי בשיחות טלפון שלה,
ש: אבל לא ביקרת אותה.
ת: אבל לא ביקרתי כי אני לא מכירה את האזור שם.
ש: היחיד שהיה אצלה בבית החולים זה פאיז, נכון?
ת: נכון.
ש: והיא סיפרה לך,
ת: הוא שמח מאוד שהיה לה את זה. זה שמח מאוד.
ש: את ראית אותו שם?
ת: אני לא ראיתי.
ש: אז איך את יודעת שהוא שמח מאוד? הרגשת.
ת: הרגשתי.
ש: טוב. אז הרגשת שהוא שמח מאוד אבל נכון שרק הוא היה בבית החולים בשבוע הזה של האשפוז.
ת: נכון.
ש: נכון שהוא דאג לה לאוכל, לשתייה,
ת: בטח שידאג לה, איך שלא ידאג לה? היא חולה, גם הייתה כמה ימים חולה ולא הסתכל בעין אחת עליה, שהיא רעבה לא מביא לה אחד עגבנייה, מה אתה אומר? בטח שישמח, עשה בשמחה הכול, הצליח איך שהוא רצה, איך לא ישמח?
ש: אוקיי. זה מה שאת מרגישה.
ת: אני בטוחה גם בהרגשה שלי.
ש: בטוחה בהרגשה, בסדר.
ת: אני בטוחה בהרגשה שלי. כי היא קונה הכול היא. היינו הולכים מתי שהיא עובדת אצל אורית, היינו הולכים לטול כארם, כמו שאני קונה קילו עגבנייה אני קונה קילו, מלפפונים קילו קילו, בשר, בשביל מה את קונה לו בשר? הייתי אומרת לה תאכלי בחוץ וזה, שיביא, הוא גבר.
ש: עכשיו, את דיברת, בחקירה הראשית דיברת על זה שהמנוחה הייתה מוכרת בטייבה ותמיד מחייכת וכולם אהבו אותה.
ת: כן.
ש: אני אומר לך את הכרת אותה טוב ואני אומר לך שהיא הגישה לפחות 24 תלונות במשטרה שאו הרביצו לה, או שהציקו לה, או שפגעו לה ברכב,
ת: כל מה שהיה לה מזה זה מאחותה מוניה. מוניה מאוד בעייתית.
ש: מה זאת אומרת? מה זאת אומרת?
ת: מאוד. מוניה היה לה קשרים עם הרבה אנשים.
ש: כן.
ת: קשרים רעים.
ש: כן.
ת: יש הבדל מהאדמה עד השמיים בין מוניה למרין.
ש: אז בגלל מוניה הם שרפו לה?
ת: כן.
ש: שרפו למרין?
ת: כן. אפילו איזה יום אני נכנסתי עם מוניה לקנות טאבלט לילד, לילד שלי. הוא שראה את מוניה אומר מה את מכניסה את האישה הזאת לחנות שלי?
ש: אז כל התלונות, 24 או 48, נראה בהמשך,
ת: הוא לא רצה למכור לי שראה את מוניה, מה את מכניסה, מי זאת שאת מכניסה אותה? סליחה על הביטוי, היא שרמוטה, את מכניסה אנשים רעים לחנות שלי? אפילו שנפטרה מרין היא אוכלת גלידה, תתביישי אני אמרתי לה, אחותך נפטרה, מי שהרג אותה זה פאיז ואת אוכלת גלידה? תתביישי. אין לך כבוד בפנים? מה את לא אוהבת את אחותך? אין לך דם? אותו דם זה.
ש: טוב. שאת אומרת, את יודעת שהיא, עכשיו, אני רוצה להפנות אותך לעדות במשטרה, אפשר? את אמרת, בעדות הראשונה. את אמרת, פה אמרת שלא ביקרת באשקלון בדירה.
ת: לא שמעתי, עוד פעם.
ש: אמרת כאן פה בבית משפט שבאשקלון לא ביקרת בדירה.
ת: לא.
ש: אבל אני מפנה אותך להודאה שלך בשורה 9, תקראי בבקשה, שורות אפילו 8 עד 10, תקראי ותסבירי לי את הדברים בבקשה.
ת: ב9?
ש: מ8 עד 10 אפילו. שלא יגידו שאני לא מדייק. אם תוכלי להקריא בקול כי בית משפט לא ראה, את רוצה אני אפילו אקריא. מאיפה להתחיל? מ8? אני מפנה את העדה כבודכם להודאתה מיום 8 למרץ 2015, שורות 8 עד 11, אני מתחיל מאמצע השורה לערך, היינו נפגשות יום יום שהיא הייתה גרה בטייבה, אוכלות ביחד, עושות סידורים ביחד, הכול. אבל,
עו"ד אילן: רגע, אין יום שהיה עובר בלי שאני ומרין היינו משוחחות בטלפון.
עו"ד שדי: משורה 7 את רוצה? בסדר. מהתחלה כבודכם, תקריאי, אני אקריא. מ7 סוף 7, אין יום שהיה עובר בלי שאני ומרין היינו משוחחות בטלפון, היינו נפגשות יום יום שהיא הייתה גרה בטייבה, אוכלות ביחד, עושות סידורים ביחד, הכול. אבל מאז שהיא התחתנה ועברה לגור באשקלון היינו פעם בשבוע או אצלי או אצלה, אבל היא העדיפה אצלי כי היא הרגישה יותר בנוח ובחופשיות לדבר אצלי על הכול, כי אצלה בבית אצל ההורים בטייבה היא לא הרגישה בנוח. אז אני שואל, איפה, איפה,
כב' הש' אמיר: מה אתה שואל?
עו"ד שדי: אני שואל איפה היו הביקורים האלה? באשקלון?
העדה, גב' ג'אבלי: לא.
ש: אז מה זה אצלה או אצלי?
ת: אצלה בבית שלה, בבית של ההורים, בחדר שלה.
כב' הש' אמיר: זה בהמשך המשפט שהוא אומר שאין פרטיות אצל ההורים שלה,
עו"ד שדי: קראתי את כל המשפט אדוני.
כב' הש' אמיר: אני יודע, אבל התשובה בפנים.
עו"ד שדי: עכשיו את בעצם בעדויות שלך העדת על פאיז, את שמעת ממרין שהוא עבר תאונה ומחכה לדמי ביטוח לאומי, נכון?
העדה, גב' ג'אבלי: כן, הוא אמר לה ככה,
ש: שהוא נוטל תרופה פרוסקט? קבוע.
ת: כן.
ש: מה זה התרופה הזאת?
ת: שהיה לו משהו בשתן, חיידק והוא אומר לה אני דואג לך שלא יעבור החיידק אלייך. אמרתי לה אם את רוצה ילד וכל כך מתה על ילד ממנו תגידי אני רוצה את החיידק עם הילד.
ש: אוקיי. עכשיו, את העדת, סליחה על הביטוי, שהוא לקח כדורים טבעיים לזקפה, נכון? עכשיו אם הוא לא רוצה להיות איתה למה שהוא ייקח כאלה כדורים?
ת: זה הוא רק יכול לתת תשובה על זה.
ש: אוקיי. אז זה העדת כבר, עכשיו רגע, יש לי פה, לקח. לקח. העדה אישרה שהנאשם נטל כדורים טבעיים לזקפה, שאלתי,
כב' הש' אמיר: תקשיב, היא לא ראתה את הכדורים, היא יודעת ממרין שהיה לוקח כדורים לזקפה, נכון ואתה גם כן הלקוח שלך גם אומר שהוא לקח כדורים כאלה, אז מה השאלה? למה הוא לקח אותם? זה מה שהיא אומרת, צריך לשאול אותו.
עו"ד שדי: עכשיו, אומר הנאשם, אני ממשיך,
עו"ד אילן: ומעבר לזה, גם הדברים שהיו בסמיכות שהיא שמעה ממנה,
עו"ד שדי: אנחנו ממשיכים כבודו. תודה ואני מנסה, כן אבל זה העדויות. זה, רגע, כן. עכשיו אני ממשיך, אומר פאיז, בעלה של אחותך זיכרונו לברכה שהוא כן רצה את הילד, יותר מזה, הוא הלך איתה לרופאים, הוא לקח את הכדורים האלה שדיברנו עליהם, מה את אומרת על זה?
העדה, גב' ג'אבלי: אם היה רוצה את הילד לא עושה לה הדבר הזה, לא היה מרביץ לה, לא מפריע לה, לא מקלל אותה,
ש: כל מה שסיפרת. עכשיו, הוא ממשיך ואומר את גם פה העדת מה שהוא אומר, הוא אומר הינה, הוא אמר לי עכשיו, גם הגברת ג'באלי אומרת שביום חמישי ה26 לפברואר אני הלכתי עם מרין לרופא בטול כארם, נכון?
ת: הוא הלך לרופא והוא תכנן אחרי הרופא מה לעשות איתה. הוא תכנן.
ש: הייתי שקט כי שמחתי שיש את הילד.
ת: שקט, בשביל לעשות הכול בשקט, הכול רגוע.
ש: יותר מזה, הוא הלך לבקר את ההורים שלה.
ת: כן, זה פעם ראשונה כדי להוכיח להם שהכול טוב ויפה.
ש: טוב. עכשיו,
כב' הש' אמיר: או שזה לא שווה כלום או שזה לרעת מרשתך, השאלה למה לשאול את השאלות האלה? בעיני זה כלום, מה היא חושבת זה, זה אלף לילה ולילה.
עו"ד שדי: כבודו, אני אומר לכבודו, ברגע שיש טענה נגד מרשי שהוא לא רצה את הילד וכולי שהוא לא רצה את הטענות האלה, יש עובדות שאם אנחנו מצרפים אותן אחת ליד השנייה עולה תמונה שהאיש הזה כן רצה את הילד.
כב' הש' אמיר: זה שהוא הלך לבית של ההורים שלה זה אומר שהוא רצה את הילד?
עו"ד שדי: הכדורים, ביחד עם העובדה שרציתי לאשר אותה כרגע רק למען הזהירות, הטענה שהם שכבו רק 3 פעמים ומתוכם פעמיים היא נקלטה שעה שהיה לה את כל הבעיות מסביב היא טענה קצת לא הגיונית. אם אני אומר, אבל רגע, נכון שהיא שכבה רק 3 פעמים? נכון שהם שכבו רק 3 פעמים?
העדה, גב' ג'אבלי: כל אישה בזמן של הביוץ יכולה להיכנס להיריון, לא חשוב פעם אחד או פעמיים או שלוש או עשר. שנכנס את הדבר המיני הזה, זהו. אי אפשר לעצור את זה.
ש: את מאשרת, טוב בסדר.
ת: שהוא התחתן איתה אפילו לא הביא לה טבעת נישואין, אמרתי תביא לה טבעת, שיבוא לבקש את היד שלך כמו שצריך, כמו כלה. שייתן לך כבוד מול האנשים,
ש: אבל את אמרת שההורים שלה לא רצו.
ת: אפילו שלא רוצים, הרבה אנשים בטייבה, בטירה, בכל מקום שלא רוצים אבל נותן כבוד לאשתו שהיא רוצה להיות אשתו לכל הזמן, לעתיד אבל הוא לא הסתכל על הכבוד שלה. אם אתה לא מסתכל על כבוד היום תסתכל מחר? איך? קצת היגיון.
ש: ואת אומרת למרות כל מה שאת מספרת היא המשיכה והלכה ועשתה הכול.
ת: החלום שלה להיות אימא.
ש: טוב.
ת: והוא לא נתן לה את החלום הזה אפילו.
ש: אני מבקש להפנות אותך לעדות השנייה שלך מה9 למרץ, בשורות 2 עד 3, את אומרת לחוקרת רציתי להגיע,
עו"ד אילן: רגע, הגעתי היום לאחר, הגעתי היום, את אומרת לחוקרת, הגעתי היום לאחר שהתקשרת איל וביקשת פרטים נוספים לגבי הרופא מקלקיליה ואני שמתי שהתקשרת כי רציתי להגיע ולא ידעתי את מספר הטלפון שלך. רציתי להתקשר לרונן שוב כי אתמול בלילה חשבתי על הדברים ששוחחנו ומרין לא הפסקתי לחשוב עליה ופתאום נזכרתי שביום חמישי שמרין הייתה אצלי הבאתי לה את השרשרת עם הקוראן שישמור עליה ועל התינוק. היא סיפרה לי שהיא לא מרגישה נוח איתו כי הוא היה שקט מידי, אז היא אמרה לי שהוא קנה 2 בקבוקים עם דלק, 1 קטן ו1 גדול ושם אותם בבגאז'. הוא אמר לה שזה לא להשתמש, זה לא להשתמש זה לאחרים.
עו"ד שדי: שאלה, איפה הוא קנה את הבקבוקים? תשובה, אני לא יודעת. עכשיו, מתי, בהמשך מתי הוא קנה את הבקבוקים? תשובה היא סיפרה לי את זה וביום חמישי אני לא ידעתי מתי הוא קנה.
עו"ד אילן: רגע שנייה אחת, רק הקראנו את המשפט והיא סיפרה לי שהיא מרגישה לא נוח איתו, היא סיפרה לי שהוא שקט מידי, אין מחלוקת על,
עו"ד שדי: ברור. על זה אני לא מדבר, לא מדבר על זה, לא מדבר על השקט. אני מדבר ברשותך על שורה 3 מיטל, קראנו את כל השורות, זה שורה 3, את אומרת ככה, טוב שקראת לי לחקירה, אתמול רציתי וכולי ופה אני מצטט ורציתי להתקשר לרונן כדי להגיע שוב, מי זה רונן?
העדה, גב' ג'אבלי: זה מישהו שהיה במשטרה בכפר סבא.
ש: מי זה? איך הכרת אותו? הוא פנה אלייך? את פנית אליו? מה התפקיד שלו?
ת: לא זוכרת מה התפקיד שלו אבל הוא היה,
ש: איפה פגשת אותו פעם ראשונה?
ת: בכפר סבא.
ש: איפה פגשת אותו פעם ראשונה?
ת: בכפר סבא, במשטרה. בתחנה.
ש: אוקיי, טוב. ומה, ושפגשת אותו מה היה השיח ביניכם? על מה דיברתם את ורונן?
ת: אני הייתי בלחץ שהגעתי למשטרה שקראו לי לפי המספרים של הטלפון,
ש: כן.
ת: אז קראו לי,
ש: כן.
ת: ואני הלכתי לתחנה בטייבה והם שלחו אותי, יש לך אוטו? כמובן, יש לי אוטו הלכתי לבד. אני לא, כן, אני לא פחדנית, לא אישה פחדנית כי מי שעושה רע הוא מפחד, מי שעושה, אז הלכתי לשם ופגשתי אותה שם.
ש: הבנתי, אז רונן שוטר?
ת: כן.
ש: בסדר, יש שאלות סביב המעורבות שלו. יש לי עוד 2 שאלות קצרות, את הפנית את מרין,
ת: כן, הלכו אנחנו ביחד.
ש: מה סיפרת לד"ר כיפיה?
ת: אני לא סיפרתי, מרין אמרה לה שיש לי, מרגישה כל מיני הרגשות שאישה שהיא מגרדת ששורף לך הפיפי, אז אמרה שיש, בדקה אותה, יש לה דלקת, נתנה לה כדורים.
ש: לא, את פשוט מה רק הפנית או שגם סיפרת לד"ר כפיה על היחסים שלה,
ת: עם מי?
ש: על הבעיות שיש לה עם בעלה?
ת: לא בטוח שלא,
ש: למה לא?
ת: זה לא בשביל הד"ר.
ש: אוקיי.
ת: לכל אחד יש פרטיות גם. אפילו שהיא אחותי, אין לי זכות לספר עליה לד"ר.
ש: בסדר גמור. שאלה אחת אחרונה, 2 שאלות אחרונות, יש מהתיק עולה אפשרות שלמרין היו סכסוכים עם אנשים אחרים, את יודעת עליהם? עכשיו לגבי 2 רעולי הפנים וסיימתי. את העדת שבהיריון הראשון דפקו לה בדלת 2 רעולי פנים.
ת: נכון.
ש: נכון? למה לא פניתן למשטרה?
ת: למה לא פנתה?
ש: כן.
ת: זהו, נגמר הסיפור שהיא סגרה דלת ולא פתחה דלת, סגרה דלת של החדק שלה איפה שהיא יודעת שמיטה וזהו, נגמר הסיפור.
ש: למה שרעולי פנים ידפקו לה בדלת? מה חשבתן? מי הרעולי פנים האלה פתאום דופקים לה בדלת? למה הם באו?
ת: למה הם באו זה מאיפה אני יודעת תשובה? אין לא עושה רע לאף אחד,
ש: אז למה באו? סתם בטעות הם דפקו בדלת?
ת: בטוח שלא בטעות.
ש: אז למה הם באו?
ת: בטוח. אין אחד שעושה, אני לא יכולה לדפוק בדלת של השכנה בלי שיהיה סיבה, נכון ?
ש: לכן אני שואל, ולא פניתן למשטרה.
ת: לא.
ש: לא היא ולא אף אחד.
ת: אפילו אני לא דיברתי על זה לאף אחד.
ש: את לא אמרת שתלכי למשטרה, אבל היא פחדה מהם.
ת: היא פחדה אבל היא לא פתחה דלת.
ש: טוב. תודה.
ת: על לא דבר.
כב' הש' ברודי: תודה רבה.
עו"ד שדי: שאלה אחת כבודכם ברשותכם, רק שנייה,

<#7#>
החלטה

אנו פוסקים את שכרה של העדה בסך 250 ש"ח כולל הוצאות נסיעה. באת כוח התביעה תודיע למזכירות על העברת הסכום האמור.

<#8#>
ניתנה והודעה היום כ"ה ניסן תשע"ו, 03/05/2016 במעמד הנוכחים.

השופט מנחם פינקלשטיין, סג"נ, אב"ד

ליאורה ברודי, שופטת

רמי אמיר, שופט

עו"ד שדי: שאלה אחת. דיברנו על סכסוכים, אמרת שאת לא יודעת. אומר הנאשם בחקירתו במשטרה שהיה לה סכסוך עם האחים שלה, את יודעת על זה משהו?
העדה, גב' ג'אבלי: כל אחד בבית שלו רב עם אחים שלו. כל אחד. אין אחד שלא רב עם האחים.
ש: את יודעת על סכסוך?
ת: לא.
ש: תודה.
כב' הש' ברודי: תודה רבה.

- ההקלטה הסתיימה -

הוקלד על ידי ליאת עדי