הדפסה

מדינת ישראל נ' קנרש(עציר) ואח'

<#1#>

בתי המשפט
בבית משפט המחוזי בבאר שבע פ 19775/07/12
בפני כבוד השופטת: נחמה נצר

בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד ניר ישראל

- המאשימה -

- נ ג ד -

1: יניב קנרש
2: אברהם אווסקר
3: שלמה אטיאס
4: יניב חב' לאנרגיה לישראל בע"מ
5: יניב חב' לאנרגיה בע"מ
6: אוסקר אנרגיה בע"מ

ע"י ב"כ הצדדים, עו"ד ערבה, מיכה גבאי,
אלברט הראל, אלי גבאי, עו"ד קלדרון

- נאשמים -
עדים:
1: פנחס מינץ
2: יהודה מינץ
3: בועז קריגל

פרוטוקול
כ.ה. נחמה נצר:כן בבקשה אדוני. אדוני יעמוד רגע בבקשה, מה שם אדוני?
העד פנחס מינץ:פנחס מינץ
כ.ה. נחמה נצר:אוקי. עד תביעה מס' 17, רואה החשבון פנחס מינץ, מר מינץ אדוני מוזהר כי צריך להגיד את האמת, ורק את האמת, אחרת אתה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, זה ברור לאדוני,
העד פנחס מינץ: ברור.
כ.ה. נחמה נצר: אדוני יכול לשבת. חקירה ראשית לעו"ד ישראל.

העד פנחס מינץ, מוזהר כחוק ומשיב בחקירה ראשית לשאלות עו"ד ניר ישראל:
ש: בוקר טוב.
ת: אני צריך לשים את זה?
ש: רצוי שישמעו אותך. ספר בבקשה לבית המשפט מה השכלתך ומה עיסוקתך.
ת: רואה חשבון, יש לי תואר שני במשפטים, תואר שני במינהל עסקים, התמחות בחשבונאות.
כ.ה. נחמה נצר: אם אדוני לא ירים את קולו, אני לא אשמע דבר, שוב.
העד פנחס מינץ: רואה חשבון, יש לי תואר שני במשפטים, תואר ראשון במינהל עסקים, התמחות בחשבונאות.
עו"ד ניר ישראל: היכן אתה עובד?
ת: במשרד רואי חשבון מינץ גט ושות'.
ש: מה התפקיד שלך במשרד,
ת: מבקר.
ש: מה הקשר שלך לחברת אוסקר אברהם בע"מ.
ת: ערכתי ביקורת לאברהם אוסקר בע"מ.
ש: לאיזה שנים?
ת: 2010. ושנים שלפני.
כ.ה. נחמה נצר: 2010 ו-?
העד פנחס מינץ: והשנים שלפני.
כ.ה. נחמה נצר: שלפני,
עו"ד ניר ישראל: מה הקשר שלך לחברת אוסקר אנרגיה בע"מ?
ת: אין לי קשר לחברת אוסקר אנרגיה בע"מ, נשאלתי שאלה, בגלל זה אני הגעתי לפה.
ש: אוקי. מי היה האחראי על חברת אוסקר אנרגיה בע"מ?
ת: עידן. עידן נחמיה מהמשרד. עד 2010 וב-2011 בועז,
ש: בועז מי?
ת: בועז קריגל.
ש: במסגרת הביקורת שערכת בעבר, תוכל להסביר לבית המשפט מה הקשר בין חברת אוסקר אברהם בע"מ, לחברת אוסקר אנרגיה בע"מ?
ת: חברת אוסקר אברהם בע"מ קיבלה אישור כחברת דלק, היא רכשה דלקים ומכרה אותם לאוסקר אנרגיה.
ש: אני מציג לך מסמך שסומן ח.ט.2, הנושאת את תאריך 21/06/12 בסימון מסמך, תאר בבקשה במסמך, תסביר בבקשה לבית המשפט, מה בעצם המסמך הזה עליו אתה מסתכל?
עו"ד ערן ערבה: רק חברי לפני כן, על פי מה שכתוב ב-ח.ט.2, יש את המסמך צרופות. אני לא רואה שיש צרופות בפני העד.
כ.ה. נחמה נצר: כן עו"ד ישראל.
עו"ד ניר ישראל: אני מציג לעד כרגע את המסמך, שסומן והוצג לעד בחקירתו, שסימנו הוא ח.ט.2, להערת עוה"ד ערבה, צרופות הנוגעות לאותו מסמך, היחידה שהוצגה לו, במהלך החקירה גברתי, לא בהתנהלות השוטפת, היא ח.ט.5, אני חושב שחברי שם לב בוודאי, יתירה מכך, אם חברי מעוניין, כל חומר הנהלת החשבונות, לרבות תיק הקבע של החברה, בו מצויים כל הצרופות וכל המסמכים, הומצא לחברי ואף נמצא כרגע כאן, כך שאם חברי מעוניין לשאול, אשר לאותן צרופות, מוזמן הוא לעשות כך בחקירה הנגדית.
עו"ד ערן ערבה: רק תאמר.
כ.ה. נחמה נצר: לא מה שהוא אמר, שאתה צריך אולי לציין לצורכי הפרוטוקול, של-ח.ט.2 היו צרופות, זה מה שהוא מתכוון שתאמר.
עו"ד ניר ישראל: אז לצורך הפרוטוקול השבתי את כל אשר בידיתעי,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי בסדר,
עו"ד ניר ישראל: לעניין אותו מסמך,
כ.ה. נחמה נצר: בסדר גמור. אז אוקי, אז הצגת לו את המסמך ומה השאלה לגבי המסמך?
עו"ד ניר ישראל: תסביר לבית המשפט, מה זה המסמך הזה.
ת: נשלח אלי מסמך עם שאלה, על אופן רישום בחברת אוסקר אנרגיה, לא הבנתי את אופן הרישום ניסיתי להשיג את אלעד, אחרי זה לא השגנו אותו, אחרי זה השגנו את רפי ואלעד, שוחחתי איתם, הסברתי להם שאני לא מבין את אופן הרישום, הסברתי להם איך צריך לרשום והם הסכימו לזה.
ש: אני מציג לך מסמך שסומן ח.ט.4, ספר לבית המשפט מה מסמך זה.
ת: זה המסמך שבו רשום סיכום השיחה שנעשתה עם אלעד ורפי, ב-12 ליולי, לעניין תשובתי.
כ.ה. נחמה נצר: 12 ליולי?
העד פנחס מינץ: 2011.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. קודם אמרת נשלח, איך זה נשלח אליך?
העד פנחס מינץ: במייל.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. אתה מדבר בדואר אלקטרוני,
העד פנחס מינץ: בדואר אלקטרוני.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד ניר ישראל: מי שלח אותו אליך?
ת: אלעד אזולאי,
ש: אוקי.
כ.ה. נחמה נצר: וגם את הפנייה הקודמת שלח אליך אלעד אזולאי?
העד פנחס מינץ: זה אותה הפנייה, פשוט זה התשובה.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד ניר ישראל: מי כתב את התשובה?
ת: אני.
ש: היכן, אחרי שאתה מקבל את המסמכים האלה, אחרי שאתה מוציא אותם, היכן אתה, איך אתה נוהג עם אותם מסמכים? עם אותן תרשומות?
ת: אני מעביר אותם לתיוק.
ש: היכן?
ת: אני מעביר אותם לתיוק, והם מגיעים לתיק הקבע.
ש: של מי?
ת: של חברת, של החברה הרלוונטית.
ש: אוקי.
כ.ה. נחמה נצר: תיק הקבע שאתם מנהלים אצלכם במשרד,
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: במסגרת הביקורת שאתם עושים,
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: אלא?
העד פנחס מינץ: זה לא ביקורת. יש תיק קבע ויש ביקורת. ביקורת זה משהו אחר, כשמגיע החומר עורכים ביקורת, יוצא דו"חות כספיים, יש תיק של ניירות עבודה. יש תיק קבע, שבו נמצאים כל המסמכים של תכתובת במהלך השנה, שאלות, תשובות, פניות למס הכנסה, כל מיני דברים כאלה.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, טוב.
עו"ד ניר ישראל: תאמר לבית המשפט בבקשה, מדוע אלעד פונה אליך במייל?
ת: לפי מה שאני מבין, בעקבות השיחה שעם יהודה, הוא ביקש שהוא יעביר לי את החומר לתת לו תשובה, ובגלל זה הוא העביר לי את השאלה. אני לא מטפל באוסקר אנרגיה.
ש: רק רגע, כדי ש... אילו מסמכים נוספים היו מצורפים לאותו מייל?
ת: הייתה מצורפת חשבונית ואני לא זוכר מה עוד היה מצורף לאותו מייל.
ש: וכמו שאמרת הכל מתויק בתיק הקבע.
ת: הכל מתויק בתיק הקבע. גם בתשובה שלי, לא התייחסתי למסמכים המצורפים, התייחסתי לזה, לא הבנתי את אופי הרישום, הסברתי לו איך לרשום, הוא הסכים על אופן הרישום.
ש: תסביר לבית המשפט, המסמך לא נמצא כרגע מול עיניו, מה רצה ממך אלעד אזולאי, ומה השבת לו, תסביר בצורה פשוטה, שבית המשפט יבין מה קרה.
ת: אלעד אזולאי ביקש שאני אתן לו חוות דעת על הרישום, אני הסברתי לו שאני לא מבין את הרישום, הסברתי לו איך צריך לרשום, רשום פה איך צריך לרשום, ואלעד ורפי שניהם הסכימו על אופי הרישום.
ש: מה הייתה הבעיה שהוא הציף לך. מה הייתה הבעיה שאלעד בעצם הציף לך.
ת: בדיעבד אפשר להבין רק מה הבעיה, באותו רגע הוא שלח לי רישום שלא היה ברור, מסורבל
כ.ה. נחמה נצר: אבל זה לא רישום שלו כמה שאני מבינה,
העד פנחס מינץ: זה רישום שלו,
כ.ה. נחמה נצר: זה רישום שמר אזולאי עושה?
העד פנחס מינץ: כן.
כ.ה. נחמה נצר: רישום של מה?
העד פנחס מינץ: רישום בהנהלת חשבונות שמר אזולאי עורך.
כ.ה. נחמה נצר: זאת אומרת כשהוא עושה הנהלת חשבונות, אז בחלק מהרישומים שלו?
העד פנחס מינץ: איך הוא עושה את הרישום של,
כ.ה. נחמה נצר: איך הוא עושה את הרישום?
העד פנחס מינץ: כן,
עו"ד ניר ישראל: תסביר, תסביר לבית המשפט,
כ.ה. נחמה נצר: זאת הייתה השאלה?
העד פנחס מינץ: לא, השאלה שלו מה חוות דעת על הרישום הזה, אחרי שהוא עושה אותה כבר כנראה תקופה ארוכה.
כ.ה. נחמה נצר: אהה, אז הוא ביקש ממך למעשה התייחסות בדיעבד,
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: לאיזשהו שגרה,
העד פנחס מינץ: לאופי הרישום
כ.ה. נחמה נצר: שגרת רישום שלו,
העד פנחס מינץ: נכון.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, ומה הייתה השאלה, אם אדוני יכול לדבר,
העד פנחס מינץ: נתבקשתי להעביר,
כ.ה. נחמה נצר: אדוני מדבר בצורה מאוד מעורפלת, מה זה התבקשתי, מה, מה הייתה השאלה.
העד פנחס מינץ: נתבקשתי להעביר לך חומר על מנת שתבדוק, אם צורת העבודה עם יניב חברה לאנרגיה תקינה. הוא מפרט פה במהלך המייל, את אופי הרישום, איך הוא מבצע את הרישום של החשבוניות.
כ.ה. נחמה נצר: כן, אבל לקרוא כולנו יודעים,
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: אבל כנראה שלאדוני יש יתרון, כי אדוני גם מבין את המושגים ברמה המקצועית, אז אולי אותם אדוני יסביר לנו.
העד פנחס מינץ: אז אני מדגיש,
כ.ה. נחמה נצר: ןכ בקשה,
העד פנחס מינץ: כאילו מה שהוא רצה, שאני אתן לו חוות דעת אם הרישום שלו נכון. זה מה שהוא רצה לדעת פה.
כ.ה. נחמה נצר: אם הרישום שלו כמנהל חשבונות הוא נכון?
העד פנחס מינץ: כנראה.
כ.ה. נחמה נצר: אהה, טוב. בסדר. אוקי.
העד פנחס מינץ: הסברתי לו שהרישום הזה לא ברור, לא הבנתי גם את אופי הרישום ברגע שקיבלתי את זה, זה מאוד מסורבל, רק בדיעבד אפשר להבין את זה, כשמקדישים לזה הרבה זמן. הסברתי לו איך צריך לרשום, וגם הוא וגם אלעד הסכימו על האופי שאמרתי להם לרשום.
כ.ה. נחמה נצר: הסכימו, למה זה היה עניין של הסכמה?
העד פנחס מינץ: זה לא עניין, אתה מסביר להם, הם מסכימים שככה צריך לעשות וזהו.
כ.ה. נחמה נצר: טוב הבנתי, בסדר.
עו"ד ניר ישראל: כדי שבית המשפט יידע על מה העד מסתכל, אני מגיש לעד את העתק של המסמך ולבית המשפט את המסמך אליו התייחס העד. וזאת מאחר והמסמך מדבר בעד עצמו,
כ.ה. נחמה נצר: טוב,
עו"ד ערן ערבה: אני לא מבין, אתה מבקש להגיש את זה פשוט,
עו"ד ניר ישראל: לא, לא, אני מבקש שברגע שאני מפנה אותו ומבקש שיסביר, בית המשפט יוכל להבין על מה הוא מסתכל.
עו"ד ערן ערבה: מאה אחוז.
עו"ד ניר ישראל: אני אחר כך אבקש להגיש גם,
כ.ה. נחמה נצר: אז פיני זה אדוני נכון?
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: בסדר. כן בקשה אדוני יכול להמשיך.
עו"ד ניר ישראל: מה בעצם אלעד ביקש לבדוק באמצעותך, מה השאלה שבגינה הייתה נדרשת אותה המומחיות שלך, אותה הידיעה שלך.
ת: לפי מה שהוא רושם במייל, הוא מבקש לדעת אם צורת העבודה תקינה.
ש: אתה יכול לפרט, אתה יכול להסביר?
ת: הוא רושם פה, את אופן הרישום שבה הוא רושם את כל התהליך שהוא רושם את הדלק. מלכתחילה, ברגע שהוא נרשם באברהם אוסקר, עד שהוא נרשם באוסקר אנרגיה, זה שהוא מקבל חשבונית נוספת, שהוא רושם אותה, והאם הרישום הזה נכון.
כ.ה. נחמה נצר: אני מקווה שאדוני הבין עו"ד ישראל. אני לא הבנתי, באמת בכל הכבוד הראוי, אני לא, את המילים אני מבינה, אבל את ה...
העד פנחס מינץ: הוא רושם את התהליך של הרישום.
כ.ה. נחמה נצר: כן,
העד פנחס מינץ: והוא שואל אם זה תקין.
כ.ה. נחמה נצר: אגב התשובה שלך זה מה שכתוב למטה בכתב יד?
העד פנחס מינץ: נכון, נכון,
כ.ה. נחמה נצר: וזה גם הועבר במייל.
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: אהה, זה רישום שאתה עשית לעצמך,
העד פנחס מינץ: זה רישום שאני עשיתי לעצמי,
כ.ה. נחמה נצר: זה תרשומת,
העד פנחס מינץ: נכון.
כ.ה. נחמה נצר: אז איפה התשובה שלך במייל?
העד פנחס מינץ: אין לי תשובה במייל.
כ.ה. נחמה נצר: אהה, אז לא העברת לו תשובה במייל,
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי.
העד פנחס מינץ: רק שוחחנו בטלפון,
כ.ה. נחמה נצר: אתה קיבלת הודעת מייל,
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: ניסית להשיג אותו ואז דיברתם בטלפון,
העד פנחס מינץ: נכון.
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי. אז זה תקציר שאתה רשמת לך מתי,
העד פנחס מינץ: נכון
כ.ה. נחמה נצר: אחרי ששוחחת?
העד פנחס מינץ: מיד אחרי ששוחחתי.
כ.ה. נחמה נצר: אהה, זה הרישום בזמן אמת?
העד פנחס מינץ: כן.
כ.ה. נחמה נצר: טוב. אז איך אתה אומר הם קיבלו את זה , אז בכלל עכשיו
העד פנחס מינץ: לא, במהלך השיחה.
כ.ה. נחמה נצר: במהלך השיחה?
העד פנחס מינץ: כן, במהלך השיחה הסברתי להם איך צריך לרשום, הם הסכימו למה שאמרתי, זהו נגמרה השיחה, סיכמתי את זה, שמתי את זה בתיוק, זה הולך לתיק קבע, זהו.
כ.ה. נחמה נצר: ומאיפה אדוני יודע שהם הסכימו לזה, איפה זה הסכימו?
העד פנחס מינץ: כי זה מה שהם אמרו בטלפון,
כ.ה. נחמה נצר: אהה זה מה שהם אמרו בטלפון,
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי. ולא, הרי אדוני הוא מבקר הספרים אני מבינה,
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: אתה לא מבקר את הספרים?
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: אתה רק עושה ביקורת?
העד פנחס מינץ: לא אני לא עושה ביקורת לחברה הזאת1
כ.ה. נחמה נצר: אה לחברה הזאת אתה לא עושה, אז למה הם פנו לאדוני בכלל, אם אדוני לא עושה ביקורת,
העד פנחס מינץ: כי כנראה יהודה, שהוא השותף במשרד הפנה אותם אלי אז אני עונה,
כ.ה. נחמה נצר: אהה הבנתי. אז הם בכלל דיברו עם יהודה, שיהודה הוא הגורם שמבקר את הספרים?
עו"ד ניר ישראל: הוא הבעלים של המשרד,
העד פנחס מינץ: לא יהודה לא מבקר, יהודה מנהל המשרד,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
העד פנחס מינץ: הוא הבעלים,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
העד פנחס מינץ: מי שמבקר את החברה הזאת, זה עובד בשם עידן נחמיה,
כ.ה. נחמה נצר: אבל אדוני מסיק שיהודה אמר להם תפנו, כי כתוב כאן בשיחה,
העד פנחס מינץ: בשיחה התקיימה בין יהודה ואברהם ורפי, נתבקשתי להעביר לך, מי זה נתבקשתי, יהודה כנראה
כ.ה. נחמה נצר: יהודה כנראה, אדוני לא יודע,
העד פנחס מינץ: לא יודע,
כ.ה. נחמה נצר: אדוני לא אימת את זה מול יהודה,
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי, אוקי. הבנתי אוקי. ואדוני אומר, אז ניסיתי להשיג, כי כתוב כאן שניסית להשיג את אלעד
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: לא ענה לך ואז דיברת איתו בטלפון,
העד פנחס מינץ: נכון, אפילו שלחתי ...
כ.ה. נחמה נצר: כל מה שכתוב בכתב יד, זה תרשומת שלך
העד פנחס מינץ: מדויק.
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי. בסדר אוקי. רגע, רגע לאט, לאט רבותי.
עו"ד ניר ישראל: אני מפנה אותך לסעיף 4 באותו מסמך שנשלח אליך, גם ככה אני מבקש להגיש אותו גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.

החלטה
המסמך שסומן בתיק החקירה, כ-ח.ט.2, מיום 21/06/2012, כולל למעשה פנייה שהועברה בדואר אלקטרוני, ממשרד אזולאי , המתוארכת ליום 06/07/2011, מתקבלת ומסומנת ת/100.
עו"ד ניר ישראל:גברתי השני 101 או,
כ.ה. נחמה נצר:רגע.

המשך החלטה
תרשומת בכתב יד, כפי שערך עד תביעה מס' 17, על גבי עותק של ת/100, מתקבלת ומסומנת ת/100(א). (המסמך מסומן בתיק החקירה כ-ח.ט.4).

כ.ה. נחמה נצר: כן
עו"ד ניר ישראל: גברתי בכוונתי גם להגיש את הצרופה למייל, חשבונית על שם דבי, למישהו יש התנגדות מבחינתכם?
עו"ד אלי גבאי: הוא אמר שהוא לא התייחס אליה, הוא אמר שהוא לא התייחס אליה.
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר שהוא לא התייחס אליה.
עו"ד ערן ערבה: אני מציע שתשאל, ואחר כך אולי תגיש.
עו"ד אלי גבאי: הוא אמר שהוא לא התייחס אליה קודם.
כ.ה. נחמה נצר: כן, אחרי שאדוני ישאל קודם.
עו"ד ניר ישראל: טוב. אני מפנה אותך ב-ת/100 לסעיף 4 ב-ת/100, תסביר בקשה לבית המשפט את מהות השאלה, מדוע פנה אליך אלעד אזולאי בנושא זה.
עו"ד ערן ערבה: בקול רם, אני לא שומע מילה.
כ.ה. נחמה נצר: כן, אנחנו ממש מתקשים לשמוע.
עו"ד ניר ישראל: גם אותי גברתי?
כ.ה. נחמה נצר: לא אותך אני שומעת.
עו"ד ניר ישראל: הוא עוד לא ענה גברתי. תסביר,
כ.ה. נחמה נצר: הוא רוצה שהוא יסביר את סעיף 4,
עו"ד ניר ישראל: כן.
כ.ה. נחמה נצר: להודעת המייל,
העד פנחס מינץ: אני שוב חוזר,
עו"ד ערן ערבה: רק שנייה אחת, איפה זה מופיע בהודאות שלו, שהוא מסביר את סעיף 4?
עו"ד ניר ישראל: הוא מתייחס , הוא מתייחס למייל עצמו, אני כרגע מבלבל בין ההשלכות של כל אחד מהנושאים בעניינינו, כאשר סעיף 4, הוא בעצם הנושא במחלוקת כאן. הוא מתייחס בין היתר לא מפורשות לסעיף 4, אבל מבחינת התוכן, מתייחס בין היתר בהודאה מ-95, שורות 76 עד 79,
עו"ד מיכה גבאי: רגע, אבל ההתנגדות שלנו היא עקרונית. זה עד תביעה שנחקר שלוש פעמים במשטרה, לא נשאל שום שאלה לגבי הבהרה של המסמך הזה. אתה לא יכול עכשיו להתקיל אותו, עם כל הכבוד לך. מעבר לעובדה שהוא אמר שהרישום לא ברור לו והוא לא יודע כלום, עכשיו אתה לא יכול להגיד את זה עם כל הכבוד.
כ.ה. נחמה נצר: לא, גם איך הוא יכול להעביר הודעת מייל שהוא לא ערך אותה, הוא רק קיבל אותה והשאלה המתבקשת, לא גם השאלה הייתה מתבקשת בחקירה ואם הוא נחקר שלוש פעמים, פעמיים, מה אתה קיבלת מסמך כזה, מה הבנת מסעיף 3, מה הבנת מסעיף 4, מה הבנת מסעיף 5.
עו"ד ניר ישראל: הבנתי גברתי, לקחתי את הערת חברי ואת הערת בית המשפט הנכבד,
כ.ה. נחמה נצר: בסדר. לא כי הוא במיוחד שהוא אומר, ניסיתי להשיג אותך היום, אני רואה את זה בתרשומת למעלה, כדי להבין טוב יותר את אופי הרישום, זאת אומרת יש כאן אמירה מאוד כללית, להבין את אופי הרישום, זאת אומרת הוא לא התייחס למשהו ספציפי.
עו"ד ניר ישראל: אוקי.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי אז בקשה, אז אדוני יכול לנסח את השאלה אחרת.
עו"ד ניר ישראל: מקודם מסרת שהתרשומת שם היא בכתב ידך,
ת: נכון.
ש: מה בפועל הסברת לאלעד שעליו לעשות, בצורה הכי פשוטה, תסביר את זה לבית משפט.
ת: בצורה הכי פשוטה, שצריך לרשום את החשבונית של הרכישה רגיל, זאת אומרת את החשבונית רכישה מאברהם אוסקר בחברת אוסקר אנרגיה, כרכישת דלקים, לרשום את הבלו כפי שרשום מול התשלום, ואז להוציא חשבונית ללקוח על מלוא הסכום, ולרשום אותה באופן רגיל ולא בצורת רישום שמופיעה פה.
כ.ה. נחמה נצר: מר מינץ, באמת לאט, לאט. נלך שלב, שלב. אתה אומר, יש פה אוסקר אברהם ויש פה אוסקר אנרגיה. ביניהם מה צריך לעשות, שאדוני ידבר,
העד פנחס מינץ: אז אני אסביר, אני מניח שכאילו זה, חברת אברהם אוסקר, היא חברה שקיבלה את הרישיון כחברת דלק,
כ.ה. נחמה נצר: היא יצרנית הדלק,
העד פנחס מינץ: היא רוכשת את הדלקים,
כ.ה. נחמה נצר: יפה,
העד פנחס מינץ: היא מוכרת את כל הדלקים לאוסקר אנרגיה,
כ.ה. נחמה נצר: יפה,
העד פנחס מינץ: אוסקר אנרגיה
כ.ה. נחמה נצר: ביניהם צריכה לעבור חשבונית נכוןץ
העד פנחס מינץ: עוברת חשבונית,
כ.ה. נחמה נצר: יפה, אוקי. מה אתה ציפית שיהיה בחשבונית, שמוציאה אוסקר אברהם לאוסקר אנרגיה,
העד פנחס מינץ: יהיה רשום דלקים, וככה יירשם קניות באוסקר אנרגיה,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי,
העד פנחס מינץ: אוסקר אנרגיה במקביל, שילמה את הבלו
כ.ה. נחמה נצר: כן
העד פנחס מינץ: אז צריך להירשם הוצאות בלו כנגד הבנק,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי,
העד פנחס מינץ: בסדר? זה השלב הראשון. השלב השני זה שהם מוכרים דלק, מוציאים חשבונית,
כ.ה. נחמה נצר: מי מוכר דלק?
העד פנחס מינץ: חברת אוסקר אנרגיה, מוכרת דלק החוצה ללקוחות,
כ.ה. נחמה נצר: יפה,
העד פנחס מינץ: מוציאה חשבונית רגילה, דלק, כמה שעלה למי שהיא הוציאה ומשלמת את המע"מ הכל רגיל, זהו, זה אופן הרישום, זה אופן הרישום הפשוט ביותר, שיש , ככה צריך לעשות.
כ.ה. נחמה נצר: בקשה עו"ד ישראל .
עו"ד ניר ישראל: בסעיף 4 למסמך ב-ת/100, מדובר על חשבונית מחברת דבי אנרגיה והובלה בע"מ.
עו"ד אלי גבאי: אני מתנגד, קודם הוא אמר שהוא לא ראה, כל התשובה שלו, קודם אמר שבכל הבדיקה שהוא עשה, הוא בכלל לא התייחס לחשבונית,
עו"ד ניר ישראל: לא, אבל זה מה שאני רוצה לשמוע ממנו, זה בסדר,
עו"ד אלי גבאי: אבל הוא אמר את זה.
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה,
עו"ד אלי גבאי: הוא אמר את זה לפני כמה דקות.
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה לדעת מעבר לזה,
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר שהוא לא התייחס לזה,
עו"ד ניר ישראל: אז אם חברי רק ישמע את השאלה, אני רוצה לבקש, ואז אולי יהיה מקום להתנגדות, אילו בדיקות ביצעת בנוגע לחברת דבי,
עו"ד אלי גבאי: הוא אמר שהוא לא התייחס אליה,
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה שהוא ישקול את האפשרות הזאת
כ.ה. נחמה נצר: אבל הוא לא יכול,
עו"ד ניר ישראל: כשהוא אומר לא,
כ.ה. נחמה נצר: לא, אבל אדוני לא יכול בחקירה ראשית לשאול אותו אילו בדיקות. אדוני מניח שבוצעו בדיקות, אדוני צריך לשאול שאלה, שהיא לא כוללת את התשובה.
עו"ד אלי גבאי: ויתירה מזאת הוא אמר, הוא אמר שהוא לא התייחס לחשבונית הזאת.
כ.ה. נחמה נצר: אז תשאל אותו, לא אם ביצעת, אדוני כבר מניח שהוא ביצע בדיקות.
עו"ד ניר ישראל: גברתי,
עו"ד ערן ערבה: גם אפשר לרגע אחד לנסות לשכוח, את זה שחברי קיבל לפני חמש דקות את זה שהעד לא נשאל בכלל על סעיף 4. זאת אומרת זה כבר נושא שבינינו, ובין שני השולחנות האלה כבר מוסכם.
כ.ה. נחמה נצר: נכון,
עו"ד ערן ערבה: איך אנחנו חוזרים לשם עוד פעם?
עו"ד ניר ישראל: אבל כי אין קשר, כי אני, אני שאלתי את העד, האם הוא ביצע בדיקות, שאלתי אם בכלל נערכו בדיקות בנוגע לחברת דבי, זה שאלה פתוחה גברתי, כל שאלה שתישאל אי פעם, שיש בה נושא ונשוא, יש בה סוג של הנחה מסוימת,
כ.ה. נחמה נצר: אבל אתה שואל את זה לא בהקשר של סעיף 4,
עו"ד ניר ישראל: אני לא שאלתי את זה בהקשר של סעיף 4,
כ.ה. נחמה נצר: אתה שואל את זה, בגלל שבמסמך הזה דבי אנרגיה נזכרת?
עו"ד ניר ישראל: כן,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי
עו"ד ערן ערבה: רגע שנייה אחת ושיפנה אותי חברי איפה זה נמצא בהודאות.
כ.ה. נחמה נצר: בהודאה במשטרה.
עו"ד ניר ישראל: אז אם כך, אם כך לעניין הרצון של חברי, עוה"ד ערבה, אם חברי סבור שאני מטעה שיתנגד לשאלה אני אפנה. ואם לא שלא, כי מאחר והדברים רשומים וזה סתם קוטע את קצב החקירה גברתי.
עו"ד ערן ערבה: אז ההתנגדות שלי היא שיובהר, למרות שהמילה מטעה היא מילה שחוזרת פה, אבל לא מהצד הזה של האולם, אני לא טוען שאתה מטעה את העד, אני מקווה גם שלא תעשה כן בעתיד, אני סמוך ובטוח שלא תעשה כן, אבל אני ביקשתי לדעת, איפה השאלה הזאת, איפה הנושא הזה עולה בחקירות, מכיוון שאתה לא יכול להרחיב את מה שנחקר העד במשטרה, כעת זו ההתנגדות שלי, לא הטעיה ולא שום דבר אחר, ועל כך אני מצפה שתשיב לי.
עו"ד ניר ישראל: אני מבקש את עזרת בית המשפט, מה ההתנגדות שלו גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: לא, שוב עו"ד ישראל, אם במסגרת החקירה הוא נשאל באופן כללי, האם במהלך הייעוץ החשבונאי שהוא נתן לחברת אוסקר אנרגיה, הוא נתבקש לבדוק דבר מה, ביחס לחברת דבי אנרגיה, אז השאלה של אדוני היא לגיטימית לחלוטין, אבל אם הוא לא נשאל בחקירה במשטרה, לגבי איזושהי מעורבות, איזושהי בדיקה אפריורית משהו, לא יכול, כי זה עניין שחבריך לא נערכו אליו.
עו"ד ניר ישראל: אבל גברתי רשום, בגלל זה ההודאות נמצאות בפני חברי,
כ.ה. נחמה נצר: ומה רשום בהודאות?
עו"ד ניר ישראל: רשום בהודאה 67, שורות 61 עד 62,
כ.ה. נחמה נצר: יפה,
עו"ד ערן ערבה: אוקי,
כ.ה. נחמה נצר: אז תפנה אותם,
עו"ד ניר ישראל: להקריא, אבל גברתי
כ.ה. נחמה נצר: לא אל תקריא, מה שביקשו ממך להגיד איפה הוא נשאל. אז תגיד לו הודאה זה, כמו שעשית עד עכשיו,
עו"ד ניר ישראל: יש פתק שם בכוונה כתבתי אותו כל מספר הודאה,
עו"ד ערן ערבה: 71, 72?
עו"ד ניר ישראל: לא, 61, 62
עו"ד ערן ערבה: אה 61, 62, נו.
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה לדעת יגיד לי,
עו"ד ערן ערבה: וזה מה שכתוב ב-61, 62? זה מה שכתוב ב-61, 62?
עו"ד מיכה גבאי: אז בוא נקריא את זה ביחד. כתוב פה האם בשיחה,
עו"ד ערן ערבה: בשיחה שאלת אותם מי זה דבי אנרגיה ואיזה שירותים ... מקבלת מדבי, התשובה היא לא,
עו"ד מיכה גבאי: באמת נו, קצת ה ...
עו"ד ניר ישראל: כך או כך זה עונה לאותה התוצאה , זה אותו דבר בדיוק,
עו"ד מיכה גבאי: אז מה אתה רוצה להגיד, שהוא לא עשה בדיקות, הוא התרשל
עו"ד ניר ישראל: אני לא רוצהלהגיד שום דבר, הוא לא התרשל,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי עו"ד גבאי, הוא נשאל וזאת התשובה, ישאל אותו עו"ד ישראל, כדי שגם בפרוטוקול תופיע התשובה.
עו"ד ערן ערבה: מאה אחוז, אם אפשר רק שחברי ישאל, לא שאלות כלליות, שכאן פתאום אולי בטעות יכולים להיכנס דברים אחרים, שישאל את מה שצריך לשאול.
כ.ה. נחמה נצר: בקשה עו"ד ישראל, אז אדוני, אתה הבנת את השאלה אדון מינץ, הוא שואל אותך על בדיקות שביצעת, אם ביצעת, ביחס לדבי אנרגיה, אם נתבקשת בכלל.
העד פנחס מינץ: לא בוצעו בדיקות כאלה.
כ.ה. נחמה נצר: לא בוצעו בדיקות כאלה, אבל התבקשת לבדוק?
העד פנחס מינץ: לא.
כ.ה. נחמה נצר: לא, אוקי. בקשה אדוני ימשיך.
עו"ד ערן ערבה: עו"ד ישראל על השולחן שלך בבקשה.
עו"ד ניר ישראל: מה על השולחן שלי.
עו"ד ערן ערבה: העד מסתכל על מה אתה מצביע ומה אתה מחפש, זה אולי יכול בטעות לגרום למצג לא נכון, אני בטוח שאתה לא מתכוון לעשות שום דבר. עדיף על השולחן שלך להתעסק עם הפרוצדורה.
עו"ד ניר ישראל: בלי ידיים.
עו"ד ערן ערבה: יש עכשיו טכנולוגיה חדשה ב-S4, שמזהה לפי ה ..
כ.ה. נחמה נצר: כן, ככה הבנתי.
עו"ד ניר ישראל: כן יש לה עין ביונית.
עו"ד ערן ערבה: עם כל כך הרבה תארים, אני בטוח שיכול לעקוב אחר ...
עו"ד ניר ישראל: אבקש שתסביר בבקשה לבית המשפט, באיזה אופן אתה נוהג אם בכלל, לתעד שיחות שערכת עם לקוחות שלכם.
ת: רק לעיתים אני מתעד את השיחות, במקרה הזה תיעדתי את השיחה, בגלל שיהודה ביקש את הבדיקה, לפי מה שהבנתי מהמייל, לא שאני יודע, זה מה שהבנתי ממה שרשום פה, ולכן רשמתי כדי שהוא יוכל לדעת מה ענינו.
ש: בנוגע למכתב הזה של ת/100, תאמר לבית המשפט אילו הבהרות או הסברים, ביקשת או קיבלת מאזולאי אלעד או רפי, בנוגע לאותה תכתובת.
עו"ד ערן ערבה: אני רגע שנייה,
עו"ד ניר ישראל: הודאה 95, שורות 15 עד 19.
עו"ד ערן ערבה: 15 עד 19?
עו"ד ניר ישראל: כן.
כ.ה. נחמה נצר: אתה מתכוון בשיחת הטלפון, הרי הייתה שיחת טלפון אחת, זה מה שהוא אומר.
עו"ד ניר ישראל: הפעם אני מכוון לכל שלב גברתי, אם בכלל הייתה פנייה בנוגע לאותו מסמך על ידי אזולאי, אם בוקשו הבהרות,
כ.ה. נחמה נצר: אחרי השיחת טלפון ביניהם?
עו"ד ניר ישראל: בכל שנות חייו גברתי, זה לא משנה.
עו"ד ערן ערבה: שנייה אחת, אני מוודא שהשאלה אני הבנתי אותה נכון. השאלה הייתה אילו הבהרות אתה ביקשת ממשפחת אזולאי?
עו"ד ניר ישראל: איזה הבהרות נמסרו, איזה הבהרות,
כ.ה. נחמה נצר: לא, אבל אם אתה שואל לגבי מה שהוא ביקש, או מה שהוא התבקש בעקבות שיחת הטלפון.
עו"ד ניר ישראל: השאלה היא, איזה התפתחות מבחינת אזולאי
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי, איזה התפתחות הייתה אחרי שיחת הטלפון?
עו"ד ניר ישראל: משיחה, כולל שיחת הטלפוןן
כ.ה. נחמה נצר: ואילך,
עו"ד ניר ישראל: ואילך,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד ערן ערבה: זה לא השאלה שנשאלה, אם חברי שואל שאלה אחרת, איזה התפתחות הייתה אחרי שיחת הטלפון ואילך, זו שאלה רחבה שאני לא , אני לא יודע מה, איך היא קשורה בכלל למה שיש בהודאה,
כ.ה. נחמה נצר: לא הוא אומר אחרי שיחת הטלפון,
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה לדעת באיזה שלב,
עו"ד ערן ערבה: אחרי שיחת הטלפון?
כ.ה. נחמה נצר: כן, אחרי שיחת הטלפון,
עו"ד ערן ערבה: זה בכלל לא איפה שחברי מפנה, אני לא מבין,
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה לדעת באיזה שלב, אם בכלל, פנו אליך אלעד או רפי אזולאי, וניסו לבאר, להסביר את הבעיה, להציף בעיה, מה היה בנוגע לאותו מייל, מעבר למייל עצמו.
כ.ה. נחמה נצר: בנוגע לאותו מייל, מעבר לפנייה במייל ומעבר לתשובה שלו הטלפונית?
עו"ד ניר ישראל: גברתי אני יכול למחוק את השורה האחרונה, אם הדברים, אם נגיע למחוז חדש גברתי,
עו"ד מיכה גבאי: עוד משהו בעקבות המייל ששוחחת איתו, נו קדימה.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד מיכה גבאי: סליחה,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
העד פנחס מינץ: בעקבות המייל שוחחתי עם רפי ואלעד, מה שסוכם, הם ניסו לדבר על אופי הרישום, לא הבנתי את אופי הרישום ,זה מאוד מסורבל, הסברתי להם איך צריך לרשום, רשמתי פה את מה שאמרתי להם והם הסכימו על זה.
כ.ה. נחמה נצר: כן אבל אחרי השיחה ,
העד פנחס מינץ: לא היו עוד שיחות נוספות,
כ.ה. נחמה נצר: לא היו שיחות נוספות?
העד פנחס מינץ: שום דבר. לא פניות, לא שיחות ולא כלום.
כ.ה. נחמה נצר: לא פניות ולא שיחות ולא שום דבר.
העד פנחס מינץ: נכון.
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי. זהו, נדמה לי שזה עו"ד ישראל רצה לשמוע. בסדר, הוא נתן את התשובה.
עו"ד ניר ישראל: בשיחה שלך עם אלעד ורפי, איך הם הגיבו להסבר שלך,
ת: הם הסכימו.
ש: באיזה אופן, אם בכלל היה מעורב יהודה מינץ באותה שיחה, באותם הנחיות, באותם תשובות, בשאלות, למיטב ידיעתך האישי כמובן. אני מפנה ל-195 שורות 10 עד 11, ו-15 עד 19.
עו"ד ערן ערבה: 195,
עו"ד ניר ישראל: גברתי ההודאה בפניהם.
עו"ד ערן ערבה: לא הבנתי את הערה. 95, 15 עד 19,
עו"ד ניר ישראל: ו-10 עד 11.
עו"ד ערן ערבה: מה הקשר בין השאלה לבין מה שכתוב פה אני לא יודע.
העד פנחס מינץ: הדבר היחידי שאני יודע, זה שיידעתי אותו ושמתי למיטב זיכרוני, יידעתי אותו לגבי התשובה ושמתי את התשובה בתיוק.
כ.ה. נחמה נצר: את מי יידעת?
העד פנחס מינץ: את יהודה מינץ.
כ.ה. נחמה נצר: שהוא?
העד פנחס מינץ: השותף במשרד, הבעלים.
כ.ה. נחמה נצר: מה זה יידעת אותו, אמרת לו,
העד פנחס מינץ: אמרתי לו מה עניתי להם ושמתי את זה בתיוק.
כ.ה. נחמה נצר: בטלפון,
העד פנחס מינץ: לא
כ.ה. נחמה נצר: פנים אל פנים.
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי, אמרת לו יהודה ככה וככה אמרתי?
העד פנחס מינץ: ושמתי את זה בתיוק, כן.
עו"ד ניר ישראל: אגב אני גם יודע לפרגן, חברי צדק. ההפניה היא בהודאה 67, שורות 52, 53,
עו"ד ערן ערבה: אני אבקש למסגר את החלק הזה בפרוטוקול, זאת הפעם הראשונה וכנראה האחרונה.
כ.ה. נחמה נצר: הוא רוצה נקודות זכות, בסדר. אוקי.
עו"ד ניר ישראל: הודאה 95 שורות 42 עד 45 ו-55 עד 60
כ.ה. נחמה נצר: בסדר התשובה כבר הושבה, נתקדם.
עו"ד ניר ישראל: באיזה שלב התבקשת על ידי יהודה, לתת תשובה כזו או אחרת.
ת: לא התבקשתי על ידי יהודה, הדבר היחידי שקיבלתי, זה את המייל הזה, מאלעד.
ש: איזה פעולה ביצעת, כדי לוודא שההנחיה שלך אכן מבוצעת?
עו"ד ערן ערבה: מה הייתה השאלה?
עו"ד ניר ישראל: איזו הנחיה,
עו"ד מיכה גבאי: מה עשית כדי לוודא שמקיימים את ה ...
עו"ד ניר ישראל: תודה,
עו"ד ערן ערבה: רק כדי שאני אדע, איפה זה נמצא בהודאה? ואחר כך אני מסכים שתשאל את השאלה הזאת.
עו"ד ניר ישראל: הודאה 67
כ.ה. נחמה נצר: אם חברך לא ישאל, בית משפט ישאל, אבל בסדר בקשה עו"ד ישראל. אוקי מר מינץ הבנת את השאלה?
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: בקשה,
העד פנחס מינץ: נשאלה שאלה אם קיבלו ה נחיה איך לרשום, זה היה מוסכם על ידם, לא בוצע מעקב, אנחנו לא מבצעים מעקב , מתבצעת ביקורת פעם אחת בשנה על התיק וזהו. וזה גם לא אני.
כ.ה. נחמה נצר: וגם זה לא אתה,
העד פנחס מינץ: זה גם לא אני, גם אין סיבה להניח, שברגע שהם מסכימים שזה לא יבוצע הרישום הזה.
כ.ה. נחמה נצר: אבל מר מינץ, הרי אתה אומר, גם לפי התאריך של הפנייה, הפנייה אליך היא מחודש יולי ואדוני אומר, אמר לפני כמה דקות, שהשאלה לא הייתה שאלה אפריורית, השאלה הייתה אחרי שכבר עשו מה,
העד פנחס מינץ: אני מניח, אני לא יודע את זה,
כ.ה. נחמה נצר: ככה אמרת, אמרת איזשהו ריטואל ברישום שלהם, ואז הם שואלים את אדוני,
העד פנחס מינץ: אמרתי שאני מניח, כן.
כ.ה. נחמה נצר: עכשיו הפנייה אליך נעשית בחודש יולי
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: הרי אם אדם אומר, אני לא יודע איך אני צריך לעשות, אז הציפייה היא שזה יהיה בתחילת השנה,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: או בתחילת ההתקשרות,
העד פנחס מינץ: מסכים,
כ.ה. נחמה נצר: וכאן שואלים את אדוני באמצע השנה,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: אז לא נראה לאדוני שזה מספיק חשוב ומספיק מרכזי, במיוחד אם אתם נותנים שירותי ביקורת לספרים , לבוא ולהגיד רגע אנ רוצה לראות איך הדברים מיושמים, מה זה הבינו, הרי זה לא שאלה של הבנה, זה שאלה של יישום. הבעיה הייתה, אתה נותן כאן איזה שהן הוראות, צריך לבדוק שמישהו מיישם אותם. הרי הרבה פעמים גם קורה מצבים שאדם אומר אני הבנתי, אבל כשאתה בודק את זה בשפת הקיום, אז אתה רואה שהוא לא הבין. זה לא בגלל קוצר דעה, אלא כי בתחום הזה יכולות להיות כמה אפשרויות. אבל אדוני לא חשב שצריך לעשות את זה.
העד פנחס מינץ: לא, מה עוד שהם הסכימו, דבר שני אנחנו לא עורכים, אנחנו לא חשבים של החברה,
כ.ה. נחמה נצר: מה זה הם הסכימו, סליחה, אני לא הבנתי את אדוני, אני לא נופלת לקרשים כשאומרים לי אדם הסכים,
העד פנחס מינץ: בסדר
כ.ה. נחמה נצר: הסכים זה לא מילת קסם, הסכים זה כאשר יש בינינו מחלוקת על עובדות, או על איזשהו עניין משפטי בין עורכי הדין אז אומרים, אתה יודע מה מקובל עלי, אבל זה לא שאלה של מקובל, זה שאלה של התנהלות, זה שאלה של רישום, מה אתם עשיתם כדי לוודא, אתם המשרד שמבקר את הספרים. מה אתם עשיתם כדי לוודא, שמנהלי החשבונות, אכן הבינו והפנימו ופועלים לפי ההנחיה שלכם. זאת השאלה. לא עשיתם כלום.
העד פנחס מינץ: לא בוצע מעקב, אנחנו , כשאנחנו נותנים,
כ.ה. נחמה נצר: מר מינץ לא נעשה דבר,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: לא רק לא נעשה מעקב, לא נעשה דבר,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: שלחת את זה לתיוק בתיק הקבע ובזה הסתיים העניין
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי. בסדר. בסדר אוקי. טוב בקשה.
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה פשוט בעקבות השאלות שלה,
כ.ה. נחמה נצר: צמצמתי לך,
עו"ד ניר ישראל: חס וחלילה, אני רק מנסה לבדוק איך אני ... מה יש לך לומר על ההתנהלות המתוארת בשאלה של מר אזולאי, הודאה 67 שורות 50 עד 51, הודאה 95 שורות 35 עד 37
עו"ד ערן ערבה: אם תדבר יותר מהר, אנחנו נבין יותר לאט.
עו"ד ניר ישראל: שני ההודאות אצלכם.
עו"ד ערן ערבה: לא זה לא עובד ככה. תפנה אותנו ואם אפשר בנחת.
עו"ד ניר ישראל: לא אבל בכל הכבוד, הדברים רשומים,
עו"ד ערן ערבה: הכבוד, הכבוד,
עו"ד ניר ישראל: ואם כל שאלה,תודה, ואם כל שאלה אני אצטרך להפנות לשורה ולמראה מקום, קצת מיותר גם לספק את ההודאות, אני פשוט אפנה אותם אד הוק פיר שאלה, הכל מונח בפניהם,
עו"ד ערן ערבה: אבל אנחנו נתקלים לא פעם אחת ולא פעמיים, שבטעות חברי בשגגה, שואל שאלות שהם לא,
עו"ד ניר ישראל: אז בסדר
עו"ד ערן ערבה: בשביל זה אנחנו עוקבים. אז שוב פעם, אם אפשר בנחת להגיד לנו איפה זה.
עו"ד אלי גבאי: קודם הופנינו להודאה מספק שתיים, וזה הודאה,
עו"ד ניר ישראל: 67 שורות 50, 51, הודאה 95, שורות 35 עד 37. והשאלה היא, מה יש לך לומר על ההתנהלות של מנהל החשבונות אזולאי. חכה רגע, שנראה אם אין התנגדות ואז תוכל לענות.
עו"ד ערן ערבה: אני לא מבין, השאלה צריך למקד אותה,
כ.ה. נחמה נצר: מה זה על ההתנהלות, ההתנהלות כפי שהיא מבוטאת בהודעת המייל.
עו"ד ניר ישראל: כן גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: על ההתנהלות הזו,
עו"ד ניר ישראל: כן גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד ניר ישראל: תודה לגברתי גם.
כ.ה. נחמה נצר: כן, כן מר מינץ.
עו"ד ערן ערבה: צריך להישאל כמו שזה נשאל פה, כתוב פה, האם היום, אני לא רוצה לעשות את זה ליד העד, אבל הנוסח,
כ.ה. נחמה נצר: לא, לא עו"ד ערבה, שתישאל השאלה כך,
עו"ד ערן ערבה: אין לי בעיה.
כ.ה. נחמה נצר: כן.
העד פנחס מינץ: כשקיבלנו את השאלה, עניתי בצורה, עברתי על השאלה, זה היה נראה לי מסורבל, עניתי כפי שעניתי כפי שרשום כאן. בדיעבד, אפשר להבין שהצורת ניהול הזאת, לא תקינה לחלוטין.
עו"ד ניר ישראל: למה לא תקינה.
ת: כי נרשמת פה חשבונית של חברה שלא משולם לה כסף, שנסגר דרך כל מיני חוזים,
כ.ה. נחמה נצר: אבל למה בדיעבד, למה אדוני לא כותב להם. הרי שואלים את אדוני, מבקשים את עצתו של אדוני, אדוני פה הוא בעל המקצוע. אומרים לאדוני, במטותא ממך, אנא האר את עינינו, אז למה אתה לא אומר להם דברים ברחל בתך הקטנה, מה זה בדיעבד. מה זה בדיעבד, אם הרי, אם היית סובר שזה לא תקין, אז לכאורה בעל מקצוע, שמכבד את עצמו, היה אומר לא תקין, ככה לא פועלים. פניתם אלי, זאת עצתי. אז למה אדוני אומר בדיעבד. זאת אומרת שבזמן אמת לא חשבת שזה לא תקין. כי אם היית חושב שזה לא תקין, אז היית כותב לא כך מתנהלים.
העד פנחס מינץ: בזמן אמת כשהגיעה השאלה,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
העד פנחס מינץ: זה היה נראה לי רשום מאוד מסורבל. יש לחץ בגין,
כ.ה. נחמה נצר: אז זה היה נראה לך מסורבל, אבל לא לא תקין, זה שני דברים שונים לחלוטין.
העד פנחס מינץ: זה היה נראה לי מסורבל, לא הבנתי את הרישום, לכן עניתי את מה שעניתי, איך שצריך לרשום, זה היה מוסכם גם עליהם, הרישום שרשמתי להם הוא רישום תקין, כך היה צריך להיעשות. הם גם הסכימו שככה צריך לעשות. זהו. עכשיו,
כ.ה. נחמה נצר: אבל השאלה היא אחרת, כשאדוני מדבר איתם בטלפון, אדוני אומר להם, תדעו לכם אתם מה שעשיתם עד עכשיו היה לא תקין,
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: לא אמרת להם את זה,
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: יפה. אז זאת אומרת כל מה שאדוני אומר בדיעבד, זה עכשיו, באיזושהי רטרוספקטיבה, אדוני אומר זה לא היה תקין, אבל כשאדוני התבקשה עצתו הטובה של אדוני, אדוני לא אמר להם זה לא תקין.
העד פנחס מינץ: אמר להם איך צריך לרשום, ולא ככה.
כ.ה. נחמה נצר: יפה, אבל לא אמרת להם שזה לא תקין.
העד פנחס מינץ: נכון, אמרתי,
כ.ה. נחמה נצר: הם לא יכלו להבין מהתשובה שלך, זה לא תקין. הם יכלו להבין אולי זה מסורבל, אולי יש דרך אחרת, אבל הם לא יכולים להבין מהתשובה של אדוני, מה שעשינו עד היום היה לא תקין.
העד פנחס מינץ: הבן אדם היחידי שיכל להבין באותו מועד מה הוא רושם ואיך הוא רושם, זה האדון שרשם.
כ.ה. נחמה נצר: שרשם את מה?
העד פנחס מינץ: את הנהלת החשבונות,
כ.ה. נחמה נצר: את המייל,
העד פנחס מינץ: לא את הנהלת החשבונות, לא מי שעשה את הנהלת החשבונות, הוא היחידי שיכול היה להבין איך הוא עשה, כי הרישום שלו מורכב,
עו"ד מיכה גבאי: אז למה לא ביקשת לראת את זה,
כ.ה. נחמה נצר: אז למה לא ביקשת, למה לא אמרת להם אני לא מבין, זה מה שאדוני צריך היה לעשות. הרי כשמבקשים, אני מניחה מאדוני בתפקידו, לא פעם לקוח פונה, או מנהל החשבונות של לקוח אומר לאדוני, אני מבקש שתנחה אותי. אז אם אדוני אומר אני לא מבין, אז תראה לי את המסמכים, או תן לי לדבר עם איש המקצועי, קרי, מנהל החשבונות, למה אדוני לא אמר את זה, למה לא אמר להם אני לא מבין, אתם לא עושים את הרישום, תנו לי את מנהל החשבונות אני רוצה להבין. למה אדוני לא אמר להם את זה? יש לאדוני תשובה מר מינץ?
העד פנחס מינץ: לא, אני יכול לענות מה קרה בפועל, למה לא אמרתי להם את זה, אני לא יודע לענות לך, בצורה הזאת. אני עניתי להם בפועל איך צריך לרשום, וככה הם היו צריכים לעשות.
כ.ה. נחמה נצר: אבל השאלה היא לא הייתה איך צריך לרשום נכון? התשובה הייתה, האם צורת העבודה תקינה, זה מה שהם ביקשו, המילים הם מאוד ברורות,
העד פנחס מינץ: אבל מתוך תשובה בשיחה, שאני אומר להם איך לרשום, הם היו צריכים לרשום לפי איך שאמרנו, ולא לפי איך שהם עושים,
כ.ה. נחמה נצר: אבל אדוני אומר ברוב הגינותו, לא אמרתי להם לכל אורך שיחת הטלפון, שאם השאלה היא האם צורת העבודה היא תקינה, אתה לא אמרת להם בטלפון שצורת העבודה היא לא תקינה, אדוני לא אמר להם את זה. לא עלתה שאלת התקינות, ואנחנו מדברים במושגים חשבונאיים, תקינות ספרים, יש לזה משמעות מאוד ברורה,
העד פנחס מינץ: אבל אמרתי להם איך צריך לרשום, איך צריך לרשום,
כ.ה. נחמה נצר: אבל שאלתי את אדונ ישאלה אחרת מר מינץ, לא שאלתי מה אמרת,
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: אני שאלתי האם השבת להם לשאלה, כשהם שואלים אותך האם צורת העבודה תקינה, אתה לא השבת לשאלה הזאת.
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: יפה. אוקי.
עו"ד ניר ישראל: מה השבת להם באותה תשובה, בנוגע לתשלום המע"מ. בנוגע לתשלום המע"מ.
ת: כפי שהסברתי מקודם, הסברתי את אופי הרישום, לגבי הוצאת חשבונית ללקוח, שצריך להוציא ללקוח את החשבונית באופן מלא, ולשלם את המע"מ כנדרש, רגיל.
ש: מה זה אומר, תקרא בקשה את כתב ידך שם, תסביר לבית המשפט,
ת: כפי ששאלה השופטת מקודם, הסברתי לה את תהליך הרישום, בין אברהם אוסקר, לאוסקר אנרגיה, והוצאת חשבונית ללקוח, זה מה שרשום פה למעשה, אותו דבר.
ש: תאמר לבית המשפט, ברחל בתך הקטנה, מה רשמת ומה הייתה ההנחיה לגבי תשלום המע"מ בגין החשבונית ...
עו"ד מיכה גבאי: מה יורת ממה שכתוב?
עו"ד ניר ישראל: יותר ממה שכתוב, שייצא מפיו ויירשם בפרוטוקול.
ת: ולשלם את המע"מ כנדרש בחשבונית, שכן הכספים ייגבו מהלקוח.
עו"ד מיכה גבאי: מי זה הלקוח פה?
העד פנחס מינץ: מי שמוציאים לו את החשבונית.
כ.ה. נחמה נצר: מי זה הלקוח?
עו"ד ניר ישראל: תקשיב, תקשיב
כ.ה. נחמה נצר: רגע, רגע עו"ד גבאי
עו"ד ניר ישראל: תקשיב, אתה עונה לי או לשופטת, השופטת שאלה אתה עונה לה,
העד פנחס מינץ: אני עונה לשופטת,
כ.ה. נחמה נצר: כן, אתה כותב ככה, אם אני מצליח לזהות את כתב היד, אתה אומר ככה, סוכם, יבוצע אישור כרגיל בחברת אברהם אוסקר בע"מ ובאוסקר אנרגיה כולל הבלו, ומנגד תצא חשבונית ללקוח, על כל הסכום, כולל הבלו בגין מכירת הדלקים, כולל מע"מ. במשוואה הזאת, הלקוח זה אוסקר אנרגיה?
העד פנחס מינץ: לא, הלקוח זה האדם החיצוני. כפי שהסברתי לגברת, אברהם אוסקר מוכרת את כל הדלקים לאוסקר אנרגיה,
כ.ה. נחמה נצר: יפה,
העד פנחס מינץ: אוסקר אנרגיה מוכרת את הדלקים ללקוחות.
כ.ה. נחמה נצר: אני שאלתי את אדוני, ניעצר במציאות שבה,
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: יצרן הדלק, אוסקר אברהם קונה את כל הדלק אוקי?
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר מוכר אותו לאוסקר אנרגיה,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: אז ביחסים האלה, מי הלקוח?
העד פנחס מינץ: כן, אבל אנחנו , כשאני מדבר על ה ...
כ.ה. נחמה נצר: שאלתי את אדוני, איך אדוני מסביר,
העד פנחס מינץ: ביחסים האלה הלקוח הוא אוסקר אנרגיה,
כ.ה. נחמה נצר: יפה
העד פנחס מינץ: אבל כשאני רושם לקוח, אני מתכוון למכירה מאוסקר אנרגיה החוצה, זה השלב שכבר אחרי, זה לא אותו שלב,
כ.ה. נחמה נצר: איפה זה כתוב? איפה זה כתוב?
העד פנחס מינץ: תראי, יבוצע רישום נגיד בחברת אברהם אוסקר בע"מ ובאוסקר אנרגיה כולל הבלו מנגד תצא חשבונית ללקוח, חשבונית יוצאת מאוסקר אנרגיה ללקוח, לא מאברהם אוסקר.
עו"ד ניר ישראל: גברתי הדברים גם עד כה ברורים,
כ.ה. נחמה נצר: למה, לא, איך הם ברורים, לא בכל הכבוד,
עו"ד ניר ישראל: הם ברורים מאחר,
כ.ה. נחמה נצר: אוסקר אברהם רוכשת את הדלק נכון, היא יצרן הדלק
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: היא עכשיו יש לה מלאי, המלאי שלה זה דלק, היא מה היא עושה עם המלאי הזה?
העד פנחס מינץ: מוכרת אותו לאוסקר אנרגיה,
כ.ה. נחמה נצר: יפה, אז יש פה מכירה נכון?
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: המכירה הזאת צריכה להיות מדווחת?
העד פנחס מינץ: מדווחת זה רשום, זה ברור,
כ.ה. נחמה נצר: המוכר, קרי אוסקר, המוציא חשבונית מכירה לאוסקר אנרגיה,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: מה צריכה לכלול החשבונית שתצא מאוסקר אברהם לאוסקר אנרגיה,
העד פנחס מינץ: דלק,
כ.ה. נחמה נצר: רק דלק?
העד פנחס מינץ: רק דלק,
כ.ה. נחמה נצר: רק דלק?
העד פנחס מינץ: כן, כן,
כ.ה. נחמה נצר: רגע, יפה. כולל את הדלק, הוא קנה ממני דלק,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: מצוין. יפה.
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: עכשיו אוסקר אנרגיה קיבלה את מלאי הדלק,
העד פנחס מינץ: נכון
כ.ה. נחמה נצר: והיא מוכרת אותו ללקוחות,
העד פנחס מינץ: רגע, אוסקר אנרגיה גם שילמה את הבלו,
עו"ד מיכה גבאי: לא,
עו"ד ניר ישראל: לא רגע, רגע, זה לא דיון פתוח גברתי, והתשובה ייתנו לעד,
כ.ה. נחמה נצר: אתה אומר אוסקר אנרגיה מוכרת אותו ללקוחות בסדר?
העד פנחס מינץ: אוסקר אנרגיה מוכרת אותו ללקוחות,
כ.ה. נחמה נצר: יפה, עכשיו כשאוסקר אברהם מוציאה לאוסקר אנרגיה חשבונית, החשבונית כולל מע"מ נכון?
העד פנחס מינץ: ברור,
כ.ה. נחמה נצר: היא לא כוללת בלו?
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: למה?
העד פנחס מינץ: כי לפי מה שרשום פה, מי שרשם את הבלו זה,
כ.ה. נחמה נצר: אני רשמתי מי שרשם, אני שואלת את אדוני,
העד פנחס מינץ: כי היא לא שילמה את הבלו. מי ששילם את הבלו זה אוסקר אנרגיה,
כ.ה. נחמה נצר: אבל על מי חובת הבלו, על יצרן הדלק,
העד פנחס מינץ: על יצרן הדלק,
כ.ה. נחמה נצר: יפה, אז אם אני יצרן הדלק, מכרתי את כל הדלק שקניתי, את כל המלאי שלי העברתי לאוסקר אנרגיה, איפה יבוא הבלו הזה לידי ביטוי?
העד פנחס מינץ: אבל אתה לא יכול לרשום שמכרת בלו, שאתה לא רשמת אותו אצלך בספרים, לא שילמת אותו ,
כ.ה. נחמה נצר: אבל זאת לא השאלה בכל הכבוד. לא רשמתי אותו, לא רשמתי, זה לא השאלה. אם אני קניתי מלאי, אני יצרן הדלק, רק אני רשאית לקנות דלק, קניתי דלק, את כל המלאי, AS IS העברתי,
העד פנחס מינץ: נכון
כ.ה. נחמה נצר: אז החשבונית אמורה לשקף גם את הבלו, היא שיקפה את הבלו?
העד פנחס מינץ: עד כמה שאני זוכר לא.
כ.ה. נחמה נצר: ואדוני, כשאדוני כותב רק שאני אבין, כשאדוני אומר יבוצע רישום כרגיל בחברת אברהם אוסקר בע"מ ובאוסקר אנרגיה כולל הבלו, זאת אומרת אדוני נותן כאן התייחסות לבלו, מה התכוונת כולל הבלו, כולל הבלו שביחסים בין אוסקר אברהם לאוסקר אנרגיה, החשבונית תבטא גם את הבלו,
העד פנחס מינץ: זה לא מה שהתכוונתי, כי מה שקרה פה בשאלה,
כ.ה. נחמה נצר: אבל זה מה שכתוב,
עו"ד ניר ישראל: זה לא מה שכתוב גברתי,
העד פנחס מינץ: זה לא מה שכתוב, ככה את מבינה את זה אולי, זה לא מה שכתוב וזה גם לא מה שהתכוונתי,
עו"ד מיכה גבאי: אז כל אחד יכול להגיד את זה אחרת?
עו"ד ניר ישראל: שנייה, שנייה, שנייה,
העד פנחס מינץ: רגע שנייה, אם תרשו לי להסביר, אז אני יענה,
כ.ה. נחמה נצר: בקשה, אני רוצה שאדוני יסביר.
העד פנחס מינץ: רשום פה בפירוש, במהלך ההתנהלות שרשום פה שהבלו נרשם על ידי אוסקר אנרגיה. אוסקר אנרגיה רשמה אותו בספרים שלה, אוסקר אנרגיה שילמה אותו בספרים שלה.
עו"ד מיכה גבאי: מכוח מה?
עו"ד ניר ישראל: אתה לא עונה, אתה לא עונה לאף אחד אחר,
כ.ה. נחמה נצר: רג,ע רגע עו"ד גבאי שנבין.
עו"ד ניר ישראל: תענה רק לשופטת.
ת: אוקי, אז הדלק נמכר מאברהם אוסקר לאוסקר אנרגיה, אוסקר אנרגיה שילמה את הבלו בספרים שלה, רשמה את ההוצאה בספרים שלה כנגד בלו, ושילמה את הבלו למדינה.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, עכשיו אני אשאל את אדוני שאלה אחרת. הרי מי שפנה אליך הציג מצג, שהוא אכן, מה שאתה כתבת בתשובה, הרי אם היית חושב שהמצג שהם מציגים לך הוא נכון, או הוא מקובל עליך, אז לא היית צריך לכתוב איך לעשות את הדברים. אם כתבת, אז כנראה ההתנהלות שהם תיארו בפניך, איננה עולה בקנה אחד עם מה שאתה חשבת. מה הם עשו עם הבלו, אני שואלת את אדוני, או שאדוני לא בירר בכלל.
העד פנחס מינץ:אז אני מסביר, מהשאלה מובן, שבאוסקר אנרגיה, רשמו את ההוצאות בלו ושילמו את הבלו. אוקי,
כ.ה. נחמה נצר:מה זה מובן, אתה בדקת את זה?
העד פנחס מינץ:לא בדקתי את זה.
כ.ה. נחמה נצר:לא בדקת את זה. זאת אומרת כל התשובה שלך, מבוססת על הנחה, שאתה לא אימתת אותה, כי אתה לא ראית מסמכים,
העד פנחס מינץ:התשובה שלי מתבססת על רישום כפי שצריך להיעשות.
כ.ה. נחמה נצר:זאת אומרת, אבל שבכל הכבוד מר מינץ, לא שאלו את אדוני איך צריך לעשות. אומרים לך זה המצג הנתון, ככה אנחנו עושים. מבקשים ממך תעודת כשרות, סליחה על הביטוי, אומרים לאדוני תגיד לנו, מה שאנחנו עושים זה טוב, תקין או לא תקין, מה אדוני עושה, עונה להם במה, שאלו אותך בחיטים אתה משיב להם בשיעורים?
העד פנחס מינץ: לא, אילו, לא היה מובן לי השיטה שבה הם עושים את הרישום, לכן הלכתי לשיטה הפשוטה ביותר והנכונה ביותר, זה מה שהסברתי להם איך לעשות, וככה,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי, אוקי.
עו"ד ניר ישראל: אולי תסביר לבית המשפט, ברשות בית המשפט,
כ.ה. נחמה נצר: בקשה,
עו"ד ניר ישראל: מה לא היה ברור לך במה שהם עושים. מדוע נדרשת להסביר להם בכלל את ההסבר הזה.
העד פנחס מינץ: יש פה תהליך רישום,
עו"ד מיכה גבאי: סליחה, סליחה
כ.ה. נחמה נצר: לא הוא לא אמר שלא היה מובן לו,
עו"ד מיכה גבאי: סליחה,
עו"ד ניר ישראל: ברשות בית המשפט,
עו"ד מיכה גבאי: סליחה, רגע אני רוצה להתנגד. איפה בחקירה הראשית, בעדות במשטרה שאלו אותו, מה לא היה ברור לך, איפה.
עו"ד ניר ישראל: שאלו אותו בהרבה מקומות,
עו"ד מיכה גבאי: לא תראה לי , תראה לי מקום אחד. מה זה אתה שואל אותו מה לא היה ברור לך,
עו"ד ניר ישראל: ראשית אני ביקשתי את רשות בית המשפט, כדי להימנע מזה ושנית, לשאלתך אמרו לו אני אמצא, זה לוקח זמן,
עו"ד ערן ערבה: אז אם אתה מבקש את רשות בית משפט, תאמר לבית המשפט שאתה מבקש את רשותו, מכיוון שזה נושא שלא טרחו לשאול אותו, בכל החקירות שלו.
עו"ד ניר ישראל: מה זה שיח חרשים, אני אמרתי, ביקשתי רשות מבית משפט, פתחתי תא זה.
כ.ה. נחמה נצר: כן הוא אמר.
עו"ד מיכה גבאי: לא מבקש רשות, השאלה היא למה.
עו"ד ניר ישראל: כאילו מה, מה הבעיה פה.
כ.ה. נחמה נצר: אין בעיה . רבותי,
עו"ד ערן ערבה: אני מבקש שחברי ידבר בנימוס, בנחת, שום דבר לא קרה, באמת שזה יום קצת קשה, קצת סבלנות.
כ.ה. נחמה נצר: תודה. בואו נחזור. עו"ד ישראל, אם אדוני רוצה לבקש רשות, יבקש רשות, אדוני אז לא צריך להפנות להודאה, אז שאדוני,
עו"ד ניר ישראל: אני מבקש את רשות בית המשפט,
כ.ה. נחמה נצר: לשאול מה?
עו"ד ניר ישראל: לשאול, מה לא היה ברור לך בפנייה של אזולאי, ואבקש שתעיין רגע במסמך, לפני שהשבת, תחזור לאותו יום שבו קיבלת את המייל, מה לא היה ברור לך בפנייה של אזולאי. ברשות בית המשפט,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, אני מרשה את השאלה. כן בקשה מר מינץ.
העד פנחס מינץ: אופן הרישום לא היה ברור לי, מאחר ויש פה תנועה עם המון, המון כרטיסים,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
העד פנחס מינץ: ויש פה חשבוניות של כל מיני חברות. לא היה ברור לי איך מתבצע הרישום ואיך הדברים נעשים. לכן הלכתי, ברגע שדברים לא ברורים לי, אני הולך לגישה הפשוטה ביותר, ואני מסביר איך צריך לעשות.
כ.ה. נחמה נצר: אז למעשה לא ניסית להתמודד עם השאלה, אלא אמרת, אני לא מבין, אני אגיד לך איך אני חושב שצריך לעשות.
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: זה מה שבחרת,
העד פנחס מינץ: באותה נקודה, כן,
כ.ה. נחמה נצר: ככה בחרת לפעול,
העד פנחס מינץ: נכון.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. טוב.
עו"ד ניר ישראל: אני מחזיר אותך ליום בו נחקרת בפעם השנייה, יום ה-24/06/2012.
כ.ה. נחמה נצר: 24/06?
עו"ד ניר ישראל: 24/06/2012
כ.ה. נחמה נצר: בדיוק לפני שנה,
עו"ד ניר ישראל: כן גברתי. באותו יום גם נערך עימות, בינך ובין רפי אזולאי. אבקש שתאמר לבית המשפט, מה היה תגובתך אחרי שבוצע אותו עימות?
עו"ד ערן ערבה: מה
עו"ד ניר ישראל: מה הייתה התגובה שלו, לאותו עימות, איך הוא הגיב אחרי שנגמר העימות.
עו"ד מיכה גבאי: לא, לא משנה מה הייתה התגובה, מה היה בעימות.
כ.ה. נחמה נצר: הוא נחקר אחרי העימות?2
עו"ד ניר ישראל: כן, כן גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, אז אתה שואל אותו מה הוא אמר בחקירה שלו אחרי העימות?
עו"ד ניר ישראל: כן גברתי,
עו"ד מיכה גבאי: לא בסדר, תשאל אותו מה היה בעימות,
עו"ד ניר ישראל: מדוע זה לא מסתדר לגברתי,
עו"ד ערן ערבה: מכיוון שככה לא נוהגים.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר נו, אבל אדוני מאשר שהיה עימות?
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: אז שואל אותך עו"ד ישראל, אחרי העימות מה הייתה התגובה שלך לעימות, על הדברים שעלו בעימות.
העד פנחס מינץ: הייתי בהלם מזה שרפי משקר.
עו"ד ניר ישראל: תסביר בקשה לבית המשפט.
ת: רפי טען במהלך העימות, שאני אישרתי לו את הרישום הזה. שזה שקר.
ש: מה היו היחסים בינך ובין רפי עד לעימות?
ת: יחסים תקינים.
ש: אני מציג לך מסמך שסומן ח.ט.3,
עו"ד ערן ערבה: זה גם לא נתפס מהמחשב שלו, זה נתפס מהמחשב של אדם אחר.
כ.ה. נחמה נצר: מה ביקשת לגבי המסמך?
עו"ד ניר ישראל: ראשית שיסביר מה המסמך, שנדע על מה אנחנו מדברים גברתי.
עו"ד מיכה גבאי: זה לא הופנה אליו, הוא לא קיבל אותו,
כ.ה. נחמה נצר: אבל בחקירה הוא נשאל והוצג לו המסמך.
עו"ד ניר ישראל: כן.
עו"ד ערן ערבה: אני אסביר מה הרקע לדבר הזה, אגב מבחינתי,
כ.ה. נחמה נצר: לא צריך עו"ד ערבה, לא צריך.
עו"ד ניר ישראל: מי הפיק את המסמך?
ת: אני הפקתי את המסמך מהמחשב של עידן , ביום שהגיעו החוקרים, מאחר ועידן לא היה במשרד, לבקשתם.
ש: מעבר לזה אני לא רוצה התייחסות, זה בסדר, לא אתה כתבת,
עו"ד מיכה גבאי: זה מה שהיה?
עו"ד ניר ישראל: כן, זה מה שהיה, מאחר והוא כתב, הפיק את המסמך, אבקש להגיש אותו לבית המשפט.
כ.ה. נחמה נצר: הפיק אותו, הכוונה שהוא נתן הוראת הדפסה מהמחשב?
עו"ד ניר ישראל: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: אז יפה, הוא לא הפיק אותו. מה זה הפיק, זה לא.
העד פנחס מינץ: באו החוקרים, ביקשו לראות את כל המיילים במחשב, מאחר ועידן לא היה, ישבתי איתם, הראיתי להם את המיילים, מה שהם ביקשו להדפיס, הדפסתי
כ.ה. נחמה נצר: הדפסת, לחצת הדפס והמסמך הודפס.
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: יפה, אוקי. את הפעולה של ללחוץ כפתור הדפסה. איך, באיזה ... אדוני רוצה להגיש את זה?
עו"ד ניר ישראל: הוא הדפיס אותו עבור החוקרים ומסר אותו לחוקרים גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: אז לצורך העניין הזה שהוא ,
עו"ד ניר ישראל: ןכ, שהוא זה שהוציא את המסמך הזה והביא אותו לחוקרים. הרי ניתן או על ידי מוסר המסמך, או על ידי מקבל המסמך,
כ.ה. נחמה נצר: בסדר,
עו"ד ניר ישראל: הוא מוסר המסמך, אין מחלוקת גם,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. תודה.

החלטה
המסמך שסומן בתיק החקירה ח.ט.3, שלגביו מוסר העד, כי גרם להדפסתו ממחשבו של אדם אחר, מתקבל ומסומן ת/101.

עו"ד ניר ישראל: אבקש שתאמר לבית המשפט, מה ידוע לך על חברת דבי אנרגיה, מי זו חברת דבי אנרגיה?
ת: לא מכיר את חברת דבי אנרגיה.
ש: אוקי. איזה ייעוץ שוטף אתה נותן למי שמבצע הנהלת חשבונות, לא בדרך משרדכם.
ת: אנחנו לא נותנים ייעוץ שוטף, אני נותן רק אם שואלים אותי שאלה באופן ספציפי אני עונה.
ש: סיימתי את החקירה הראשית גברתי.
כ.ה. נחמה נצר:בקשה, חקירה נגדית לעו"ד גבאי.
עו"ד ניר ישראל:גברתי איך סומן המסמך,
כ.ה. נחמה נצר:האחרון? ת/101.
עו"ד ניר ישראל:תודה גברתי.
כ.ה. נחמה נצר:בקשה.

העד פנחס מינץ, משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד אלי גבאי:
ש: מר מינץ, תן לנו רקע על המשרד שלכם, כמה שותפים יש בו, כמה מבקרים. איך ההיררכיה.
ת: יש במשרד שני שותפים שזה יהודה מינץ וסיימון גאג', יש רואי חשבון, מתמחים ומנהלי חשבונות.
ש: בין רואי החשבון שהם לא השותפים יש איזושהי היררכיה?
ת: יש עובדים שהם עם ותק יותר גדול, ויש עובדים שהם יותר צעירים. זאת אומרת מן הסתם מי שיש לו יותר ותק, הוא ...
ש: איפה אתה עומד מבחינת הותק?
ת: אני אחד העובדים הבכירים במשרד.
ש: הבכירים, אוקי. תן לנו רקע, מה זה ביקורת על דו"חות כספיים, מה אתם עושים בביקורת על דו"ח כספי.
ת: קודם כל, רק שבית המשפט יבין, כי אני מבין שהרקע פה הוא אחר. ביקורת נעשית אחת לשנה בדיעבד, אחרי שכל החומר למעשה בוצע רישום במהלך השנה, הוא מגיע בערך חצי שנה או ארבעה חודשים, חמישה חודשים לאחר תום השנה ורק אז מתחילה הביקורת.
ש: מה השלבים של הביקורת. הגיע אליכם החומר הגולמי של הנהלת החשבונות ומסמכים, מה השלבים עכשיוף.
ת: ברגע שמגיע החומר הגולמי של ההנהלת חשבונות, כאילו ההנהלת חשבונות עצמה, היא מועברת לתוכנה שלנו, מבוצע קידוד, שזה סידור של הכרטיסים בהתאם לתוכנה שלנו, מופקים ניירות עבודה, ניירות עבודה זה ניירות שמופיע שם הכרטיס, יש מתחתיו שורות ריקות, שמה שנעשה במהלך הביקורת נרשם שם. עוברים על הכרטיסים בצורה מדגמית, בודקים את היתרות שלהם, רושמים את מה שנעשה, בודקים התאמות לגופים חיצוניים, עורכים את הדו"חות הכספיים בהתאם,
ש: אוקי. אז מה זה תיק הקבע, קודם אמרת שתייקת את המסמך בתיק הקבע, מה זה תיק הקבע?
ת: תיק הקבע זה תיק שקיים במשרד. יש בו בדרך כלל חוצצים, אחד של בעל המניות, אחד של כחול ואחד צהוב. בצהוב נעשית כל ה ... נגיד דו"חות שאנחנו מגישים למס הכנסה, ההעתקים מתויקים שם. בכחול כל ההתכתבות עם הלקוח, נמצאת. אישורים שמופקים לו במהלך השנה,
ש: ואתה לא נוהג להשתמש בתיק הקבע, בזמן הביקורת. ככה אמרת קודם, כלומר זה לא מה ש ...
ת: לא אמרתי שזה שני דברים שונים. ברגע שבן אדם ניגש לעשות ביקורת, בין היתר הוא נכנס גם לתיק הקבע ומוציא משם מסמכים או בודק אותם.
ש: כלומר אם אתה היית עורך אחר כך את הביקורת לתיק הזה, אז היית פותח גם את תיק הקבע,
ת: כן,
ש: שאלה פשוטה, למה הופנתה אליך השאלה, ולא לבועז שהיה המבקר של החברה בשנת 2011,
כ.ה. נחמה נצר: או לעידן,
עו"ד אלי גבאי: כן,
כ.ה. נחמה נצר: הוא גם רואה חשבון אני מבינה לא?
העד פנחס מינץ: כן, בוודאי.
עו"ד אלי גבאי: כי אתה הרי אמרת שאתה עשית ביקורת ב-2010,
ת: לא עשיתי ביקורת ב-2010 לאברהם,
ש: לאוסקר אברהם,
ת: לאברהם אוסקר בע"מ בלבד. מי שעשה ב-2010 לאוסקר אנרגיה, זה עידן.
ש: כלומר, אז למה הפנו אליך, מאיזו סיבה?
כ.ה. נחמה נצר: הרי כתוב בירורים אוסקר אנרגיה. אתה באוסקר אנרגיה, לא נגעת בכלל,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: כי אתה אם עשית, זה ב-210 לגבי אוסקר אברהם,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: אז למה פנו אליך זאת השאלה.
העד פנחס מינץ: לפי מה שאני רואה במייל, כי יהודה ביקש.
עו"ד אלי גבאי: יהודה ביקש, כי כנראה יהודה מייחס לך מעמד בהיררכיה של המשרד, מבחינה מקצועית לפחות, הוא מייחס לך ידע מקצועי יותר גדול, אחריות יותר גדולה.
ת: יכול להיות, אתה צריך לשאול אותו.
ש: היום בדיעבד, אתה מבין שמי שהיה צריך לטפל בזה, זה הרואה חשבון שמבקר את החברה, או שביקר אותה שנה קודם?
ת: אני חושב שהיה עדיף.
ש: היה עדיף. בוא נלך לתהליך הבסיסי. חברת אוסקר אברהם היא החברה היצרנית שמושכת את הדלקים ישירות מחברות הדלק. שהיא קונה, אתה עשית פעם ביקורת לחברת דלק? או שסוחרת בדלק?
ת: לאברהם אוסקר בע"מ עשיתי,
ש: עשית, מה הרישומים החשבונאיים כשהיא מושכת את הדלקים, מה לחובת?
ת: היא רושמת קניות דלק.
ש: קניות דלק,
ת: כן,
ש: ומה,
ת: חובה קניות דלק, זכות ה ...
ש: רגע ומע"מ גם על הדלק, מע"מ תשומות על הדלק שהיא רוכשת.
ת: כן,
ש: לאט, לאט קח לך את הזמן, מה הפקודת יומן.
ת: חובה הוצאות דלק, חובה תשומות, זכות ה ..
ש: בזן, תשן WHAT EVER
ת: אוקי,
כ.ה. נחמה נצר: יפה.
עו"ד אלי גבאי: שלב הבא, אמורה לשלם , החובה עליה לשלם את הבלו, לאגף הבלו. מה פקודת היומן?
ת: חובה בלו, זכות זה,
ש: מי אמור לשלם את הבלו?
כ.ה. נחמה נצר: זכות מה?
העד פנחס מינץ: זכות המדינה.
כ.ה. נחמה נצר: המדינה, אוקי,
העד פנחס מינץ: מכס,
עו"ד אלי גבאי: זאת אומרת מי אמור לשלם את הבלו בדוגמא שלנו, אוסקר אברהם אמורה לשלם?
ת: כן,
ש: כן,]
ת: כן.
ש: אם כך, נחזור למסמכים, לשאלה שהופנתה אליך, מי היה אמור לשלם את הבלו. בדרך כלל מי משלמת את הבלו, החברה היצרנית נכון?
ת: יצרנית הדלק, במקרה הזה מי ששילמה את הבלו, בפועל שילמה את הבלו ורשמה את הוצאות הבלו אצלה, זה אוסקר אנרגיה, ככה רשום פה בשאלה.
ש: זה כבר היה אמור לעשות משהו לא בסדר, או ש ...
ת: זה אולי ,
ש: לא שומעים את ההנהונים,
ת: לא, זה אולי טכני, אבל כאילו אין פה בעיה מהותית.
ש: למה, מי על פי החוק, אמור לשלם את הבלו,מי שמשך את הדלק?
ת: על פי החוק יצרנית הדלק אני מסכים איתך.
כ.ה. נחמה נצר: יפה.
העד פנחס מינץ: אוקי,
כ.ה. נחמה נצר: והספרים שלה אמורים לשקף גם את החובה שלה. ואדוני אמר שבפקודת היומן היה צריך להופיע בצד החובה בלו, נכון, ובצד הזכות היה אותו, מהמדינה שהיא זאת שגוה את הבלו.
העד פנחס מינץ: כן.
כ.ה. נחמה נצר: וחובת תשלום הבלו היא על יצרן הדלק,
העד פנחס מינץ: נכון.
כ.ה. נחמה נצר: יפה. אז זה, אז למעשה כשאומרים לאדוני, או כשאדוני אומר, שכל ההתחשבנות, או כל הרישום סליחה, לא ההתחשבנות, כל הרישום לגבי הבלו מופיע אצל אוסקר אנרגיה, זה כבר היה צריך להדליק איזושהי נורה אצל אדוני,
העד פנחס מינץ: כן אבל זה לא, ברגע שהחברה השנייה רשמה את הבלו ושילמה אותו למדינה, המדינה לא קרה כלום. זאת אומרת טכנית לא קרה פה שום דבר. לא הייתה פה איזושהי ...
כ.ה. נחמה נצר: זה מה שאנחנו קוראים תירוץ לא?
העד פנחס מינץ: זה לא תירוץ,
כ.ה. נחמה נצר: זה לא תירוץ?
העד פנחס מינץ: לאתירוץ.
כ.ה. נחמה נצר: מבחינת עכשיו אני מדברת ברמה החשבונאית,
העד פנחס מינץ: ברמה החשבונאית אני מסכים עם האדון, שהרישום היה צריך להתבצע אצל יצרנית הדלק,
כ.ה. נחמה נצר: יפה. מבחינה חשבונאית. אוקי, נתקדם עו"ד גבאי.
עו"ד אלי גבאי: עכשיו כשהגיע אליך המסמך הזה, שמתאר את התנהלות הרישום, צורפו לו צרופות שונות, בין היתר חשבונית מסוימת. תאשר לי שלא הסתכלת עליה בכלל לפני שנתת את חוות דעתך,
ת: נכון.
ש: כלומר, ענית בצורה כללית.
ת: אני ניסיתי לראות מה רשום פה, לא הבנתי את הרישום, הסברתי להם כיצד צריך לרשום והם הסכימו לאופי הרישום. רשמתי את זה גם.
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר עו"ד גבאי, הוא לא הבין, אז הוא המליץ להשיב באופן שבו הוא חושב שהוא מבין.
עו"ד אלי גבאי: עכשיו בוא נחזור לתיעוד. אתה בעצם על המייל שנשלח כתבת בכתב ידך, שוחחת טלפונית עם משרד הנהלת החשבונות משפחת אזולאי,
ת: אחרי ששוחחתי רשמתי, כן.
ש: כן, שוחחת איתם טלפונית,
ת: נכון,
ש: כתבת את זה בכתב ידך על המסמך ותייקת. לא שלחת להם את זה לא בפקס, לא סרקת ושלחת במייל, כלום,
ת: נכון,
ש: כלומר, אין שום תיעוד, אפילו לשיחה הטלפונית, אלא אם כן מישהו ייכנס לשיחות הטלפון.
ת: נכון.
ש: וסברת שזה אמור להיות מתויק בתיק הקבע, נכון?
ת: כן,
ש: הלאה. לא עשית אחר כך שום FOLLOW UP, לא בדקת אם אכן החוות דעת שנתת, מיושמת לא מיושמת למה, כי לא חשבת שזה חשוב?
ת: כי הנחתי שברגע שהם הסכימו, ככה הם עושים.
ש: אוקי. עכשיו חוזרים לתהליך הביקורת. אמרת שניירות העבודה כן, הם הבסיס לביקורת נכון, אחרי החומר הגולמי שאתה מקבל,
ת: הם השלב הראשוני, השלב הראשוני שמתבצע, לפני שמתחילה הביקורת, ניירות עבודה,
ש: עכשיו נניח אנחנו עכשיו
כ.ה. נחמה נצר: ואת ניירות העבודה אתה מפיק, על סמך חומר הגלם שקיבלת ממשרד הנהלת החשבונות,
העד פנחס מינץ: הנהלת החשבונות, זה התוכנה, עוברת על חשבשבת,
כ.ה. נחמה נצר: זה התוכנה, ברור.
העד פנחס מינץ: ממנה מפיקים את הכרטיסים, זה יוצא לניירות עבודה, מופיע כרטיס, מתחתיו שורות ריקות. זה לפני שמתחילים בביקורת מפיקים את זה, ואז מתחילים בביקורת.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד אלי גבאי: עכשיו נכון שאם היית חושב שזה כל כך חשוב, אז היית בא ואומר רגע אחד, פעם אחת אני אתייק את זה בתיק הקבע, פעם אחת אני אתייק את זה בניירות עבודה עתידיים לשנת 2011,
ת: אין דבר כזה, לא מגיע ניירות עבודה עתידיים, לא מגיע ניירות עבודה לפני שמתחילה הביקורת, לפני שמגיע החומר.
ש: כן, אבל נייר עבודה יכול להיות נייר עבודה שלך פנימי, ללא קשר לחומר גולמי, שאם אתה במהלך השנה,
ת: לא, רק אמרת לתייק את זה בתיק עבודה שלא קיים,
ש: אז אולי זה לא המינוח,
ת: אוקי,
ש: אבל אם אתה יודע במהלך השנה השוטפת, בהתייעצות כלשהי, שעניין הוא מהותי, אז אתה לוקח תיעוד, רושם, נא להתייחס לזה בביקורת, ומעביר את זה לבועז, לעידן, למה לא עשית את זה?
ת: לא מבוצעים דברים כאלה במשרד שלנו, כל הדברים מתויקים בתיק קבע, מי שעושה ביקורת ניגש לתיק קבע ומעיין שם.
ש: אבל איך יידע, זה לא איזה תעודת התאגדות, או איזה התכתבות עם מס הכנסה. זה משהו שנדרשת לתת חוות דעת על רישום, שסברת שאולי הוא לא נכון, שצריך לעשות אותו שונה. אז למה לא להניח את זה לפתח המבקר הבא.
כ.ה. נחמה נצר: לפחות לקחת את המסמך, להניח אותו על שולחן של עידן, שהוא הרואה חשבון המבקר, להגיד לו עידן, לתשומת ליבך, לא עשית את זה.
העד פנחס מינץ: לא עשיתי את זה.
עו"ד אלי גבאי: לא עשית את זה,
כ.ה. נחמה נצר: אפילו לא אמרת לו תשמע עידן, בתיק הקבע יש מסמך שכדאי שתראה אותו, כשתלך לבקר את ספרי החברה.
העד פנחס מינץ: לא אמרתי לו דבר כזה,
כ.ה. נחמה נצר: יפה, אוקי.
עו"ד אלי גבאי: טוב, בסדר.
העד פנחס מינץ: יחד עם זה, כפי שרשום גם בהמשך, אני מניח שהדבר הזה היה בכל מקרה עולה בביקורת, כי בביקורת בודקים את אופי הרישום, זה לא משהו שהיה נעלם.
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי, אוקי. אבל מי שהיה מעלה בביקורת, לא היה מודע לכך, אם הוא לא יודע, הוא לא היה מודע לכך, שכבר הייתה פנייה לאדוני ואדוני השיב,
העד פנחס מינץ: אם הוא לא היה פותח את תיק הקבע, כן,
כ.ה. נחמה נצר: הוא לא יכול היה לדעת,
העד פנחס מינץ: אם הוא לא היה פותח את תיק הקבע, אבל הוא היה רואה את הרישום.
כ.ה. נחמה נצר: טוב.
עו"ד אלי גבאי: מקודם אמרת שלדעתך, אוסקר אנרגיה שילמה את הבלו וזה תקין, זה בסדר.
ת: לא אמרתי שזה תקין, אמרתי שככה נעשה.
ש: ככה נעשה,
ת: שזה אולי בעיה טכנית יותר, אבל כאילו ככה רשום פה.
ש: האם אתה מכיר את המונח לקוח עיקרי?
ת: מכיר את המונח לקוח עיקרי,
ש: במידה ואתה היית המבקר של אוסקר אנרגיה, והיית רואה שבלקוחות יש לקוח, שהמכירות אליו כתשעים אחוז. האם היית נותן ביאור על כך בדו"חות הכספיים? האם אתה מחויב לתת ביאור?
ת: יש עסקאות עם צדדים קשורים, שמופיע שם],
ש: לא, לא, לא בין אברהם לאנרגיה, לא בין אוסקר אברהם לאוסקר אנרגיה,
ת: אלא?
ש: בין אוסקר אנרגיה ללקוחות חיצוניים שלא קשורים,
כ.ה. נחמה נצר: אבל שהוא יכול להיחשב כלקוח עיקרי,
עו"ד אלי גבאי: תשעים אחוז מהמכירות של אוסקר אנרגיה, היו ליניב אנרגיה ישראל,
כ.ה. נחמה נצר: אז בביאורים לא תצטרך להתייחס,
עו"ד אלי גבאי: היית מתייחס לזה?
ת: יכול להיות,
ש: מה יכול להיות, תשעים אחוז לא היית מתייחס לזה ?
ת: יכול להיות,
עו"ד מיכה גבאי: למה יכול להיות ולא בטוח
העד פנחס מינץ: אתה שואל אותי, אני צריך לענות לתשובה או אתה,
עו"ד אלי גבאי: לא, לא, לא, שנייה אחת,
ת: כאילו מה, התשובה שלי זה יכול להיות, התשובה שלך היא אחרת אז תענה אותה,
ש: אם יש לי לקוח עיקרי שהוא תשעים אחוז, אז יכולה להיות לי איזושהי חשיפה מולו?
ת: יכולה להיות חשיפה מול הבנקים, יכולה להיות חשיפה
ש: חובות אבודים, חובות מסופקים,
ת: שיכול להיות, התשובה היא כרוכה בעוד דברים שצריך לשקול במהלך הביקורת ובהתאם לזה מחליטים מה לרשום,
ש: מצב כללי, לא בתיק שלנו. אם יש לך,
ת: אז יכול להיות,
ש: גוף שאתה מבקר, והלקוח הוא תשעים אחוז, לא תיתן עליו ביאור?
ת: אז אמרתי לך,
ש: בדומה לביאור המגזרים לא תיתן לו?
ת: רוב הסיכויים שכן, רוב הסיכויים שכן,
ש: רוב הסיכויים שכן,
ת: יכול להיות כן,
ש: אז לא יכול להיות. האם סביר להניח שאם אני, שאם יש לקוח עיקרי שהוא תשעים אחוז, בתחום של הדלק, אז סביר להניח שאני כמוכר אקח ערבויות מאותו לקוח? בתחום הדלק, כיוון שבתחום הדלק עובדים בעצם על בסיס מזומן, משלמים.
ת: אתה שואל אותי שאלות כאילו שלא קשורות, כלליות כאילו?
ש: כן כלליות, אחר כך נרד ספציפי, שיהיה יותר ברור לבית משפט.
ת: אוקי, מה השאלה, תחזור על השאלה בבקשה.
ש: השאלה מאוד פשוטה. בתחום הדלק עובדים על מרווחים מאוד, מאוד, מאוד נמוכים,
ת: אוקי,
ש: התשלומים לחברות הדלק הם רק בהעברות כספיות,
ת: כן,
ש: אין צ'קים, אין דברים אחרים. בגלל הסיכון הרב. אני שואל, אם אני כאוסקר אנרגיה עכשיו, יש לי לקוח עיקרי, שהוא תשעים אחוז מהמשיכות שלי, סביר שאני בעצם אבקש ערבויות מאותו לקוח?
ת: ערבויות כדי שהוא ישלם לך את הכסף של הדלק?
ש: כן, נכון.
ת: יכול להיות, כן. למה לא?
ש: יכול להיות. טוב. אתה מכיר את המונח ערבויות לאגף הבלו?
ת: לא.
ש: אתה עשית ביקורת לאוסקר אברהם בשנים קודמות,
ת: כן,
ש: הוא לא מכיר, טוב.
ת: לא מכיר.
ש: טוב בסדר. האם אתה מכיר לקוחות או ספקים של מבוקר, של מי שאתה מבקר לו את הדו"חות הכספיים?
ת: בדרך כלל או רק בשמות.
ש: בשמות,
ת: בשמות כן,
ש: בשמות,
ת: מה שבדקנו באופן מדגמי במהלך הביקורת,
כ.ה. נחמה נצר: לזה אתה מודע.
העד פנחס מינץ: כן.
עו"ד אלי גבאי: אוקי. את יניב אנרגיה ישראל שמעת עליהם?
ת: לא.
ש: לא. את יניב קרנש אתה מכיר?
ת: לא,
ש: לא,
ת: חוץ מאשר ראינו אותו בחקירה שעצרו אותו באינטרנט,
ש: איזה פעם שאלו אותך מהמשרד של אזולאי על יניב קרנש, אתה בכלל ידעת שהוא לקוח עיקרי שלהם?
ת: לא.
ש: לא. איזושהי הנחיה קיבלת מיניב קרנש?
ת: לא, לא מכיר אותו.
ש: תודה.
כ.ה. נחמה נצר: בקשה, חקירה נגדית לעו"ד ערבה.

העד פנחס מינץ, משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד אלי גבאי:
ש: רו"ח מינץ שלום. תראה, קודם כל אתה נחקרת בפעם הראשונה, אתה מסרת עדות בפעם הראשונה, ב-21 לחודש נכון? 21 ליוני,
ת: נכון.
ש: לפני שאתה מסרת עדות, אתה למדת משהו על הפרשה הזאת?
ת: לא.
ש: לא שמעת שום דבר.
ת: לא זכור לי.
ש: לא קראת בעיתונים שאולי במקרה לקוח שלכם,
ת: כן, שאברהם נעצר אני חושב קראתי.
ש: שמעת והדבר הראשון אני מניח שאתה עשית, אתה רו"ח של אברהם, זה לשאול במשרד את כל שאר החברים לניהול התיק, חבר'ה מה עשינו לא בסדר, הרי אתה לא ידעת על איזה שנה דובר, אולי זה שנה שאתה טיפלת בה?
ת: לא.
ש: לא עניין אותך,
ת: לא.
ש: אתה לא סקרן. לא שאלת לא את יהודה, לא את עידן, לא את בועז, אף אחד לא שאלת כלום.
ת: נכון.
ש: יפה. וכשאתה מגיע ב-21 לחודש, אתה חוץ מאשר הידע שיש לך מהעיתונות, אתה לא דיברת עם אף אחד על התיק.
ת: נכון.
ש: יופי. תשמע, אתה הגעת לחקירה ב-21 לחודש בשעות הצהריים. נכון?
ת: כן
ש: יופי,
ת: אני כבר לא זוכר, אבל אני מניח שאתה קורא שהגעתי בצהריים.
כ.ה. נחמה נצר: כן.
עו"ד ערן ערבה: אתה מניח נכון מר מינץ. אתה הגעת לחקירה כתוב לי בשעה אחת ושבע עשרה דקות.
ת: אוקי.
ש: יפה. אני אזכיר לך, שבבוקר של אותו יום, אתה כבר פגשת אנשים ודיברת איתם על התיק הזה. ח
ת: חוקרים של אותו,
ש: כן, חוקרים של אותו תיק,
ת: נכון, הם באו לקחו את המיילים ואת כל הדברים, זה באותו יום אתה מתכוון?
ש: נכון מר מינץ
ת: כן,
ש: אז כן פגשת אנשים לפני 13:27
ת: מה זה אנשים, זה אותם אנשים.
ש: את החוקרים,
ת: כן, זה חוקרים נו,
ש: אוקי. הגיעו אליך, אני קורא פה, מתוך זכ"ד, הגיעו אליך שלושה חוקרים זה יכול להיות?
ת: שניים אני חושב.
ש: אני אגיד לך שמות תגיד לי, חיים תמיר,
ת: כן,
ש: אומר לך משהו? ציפי אלבז,
ת: נכון,
ש: וקובי בכמן?
ת: לא מכיר את השלישי. שניים הגיעו.
ש: אוקי. אז טוב, אז אחד כתוב,
ת: יכול להיות שהגיע השלישי ואני לא זוכר, אבל שניים אני זוכר,
ש: זה בסדר, המחלוקות שלנו הם בדברים אחרים. כתוב לי פה, שהגיעו החוקרים למשרדים אליכם, אגב אתה יודע להגיד לי באיזה שעה בערך הם הגיעו?
ת: לא. עשר, אחד עשרה, לא זוכר.
ש: עשר אחד עשרה, טוב.
כ.ה. נחמה נצר: המשרדים שלכם איפה?
העד פנחס מינץ: באשדוד.
עו"ד ערן ערבה: לא ביוזמה 2 נכון?
ת: מה?
ש: לא ביוזמה 2. לא חשוב. אני קורא פה ואומרים החוקרים, הם מספרים שהם הגיעו למשרד וקודם כל הלכו ליהודה למנהל המשרד, ואז הוא הפנה אותם אליך. יש לך איזשהו רעיון למה הוא הפנה אותם אליך?
ת: הם שאלו משהו בקשר לאברהם אוסקר.
ש: לא, אם יש לך איזשהו רעיון, למה שיהודה שהוא מנהל המשרד, יפנה דווקא אליך, בגלל שזה קשור לאברהם אוסקר?
ת: יכול להיות כן.
ש: יפה. עכשיו, הם ניגשו אליך לפי מה שכתוב פה, וביקשו ממך לחפש אצלך דברים. כתוב פה פיני איתר את אותו מייל. עכשיו הם ניגשו אליך ושאלו אותך ישר, תראה לנו מייל?
ת: לא,
ש: למה התחלת לחפש במיילים?
ת: כי הם ביקשו.
ש: כרגע אני שאלתי אותך אם הם שאלו אותך בנוגע למיילים אמרת לי לא.
ת: לא, אתה אמרת לי אם הם שאלו אותי לגבי מייל ספציפי, אמרתי לך לא, הם ניגשו אלי,
ש: לא, לגבי מיילים,
ת: אז לגבי מיילים, כן,
ש: הם ניגשו אליך והדבר הראשון שהם אומרים לך זה פיני, חפש לנו במיילים,
ת: נכון,
ש: יפה. ואתה חיפשת ומצאת את המייל, את השאלה של אלעד אזולאי,
ת: עשינו חיפוש לפי הכתובת מייל, הם ראו את כל המיילים שיש, ראו מייל ספציפי, ביקשו להדפיס.
ש: יפה מאוד. עכשיו, כתוב פה גם, שאתה לא מצאת את התשובה לשאלה של אלעד, אנחנו יודעים היום, אנחנו גם יודעים מהחקירות שלך, שתשובה לאלעד במייל לא נתת נכון?
ת: נכון.
ש: יפה. הדבר הראשון שאתה חושב עליו, לפי מה שכתוב פה, ייתכן והתשובה קיימת במחשבו של רו"ח עידן, שטיפל בתיק לפניו.
ת: נכון.
ש: זאת אומרת שמי שאמרת, אמרת חבר'ה בואו נסתכל אצלי במחשב, נראה אם יש לי תשובה לאזולאי, זאת אומרת שאתה גם חשבת שצריך שתהיה תשובה במייל, לא מצאת, אמרת בואו נראה, אולי התשובה אצל עידן.
ת: זה שאתה מניח שחשבתי שתהיה תשובה, זה הנחה שלך, אני בדקתי את המיילים, ברגע שהם שואלים בדיעבד שנה אחרי, או אחרי איזושהי תקופה מה היה, אני לא זוכר את כל הדברים, אני לא מכונה, אני מראה להם את כל המיילים, מחפש מיילים, מחפש גם אם הייתה תשובה, זה נראה לי טריוויאלי,
ש: אני מסכים איתך שאתה לא מכונה מר מינץ
ת: כן,
ש: אני מסכים איתך כי אתה לא יכלו לזכור,
ת: לא זה נראה לי טריוויאלי שאני צריך לחפש.
ש: אני אומר שהאינסטינקט הראשוני שלך, היה לחשוב שעל דבר כזה, צריכה להיות תשובה אצלך במחשב ולא מצאת,
ת: לא, עוד פעם, מה זה דבר כזה. אני, שאלו מייל, חיפשתי תשובה למייל. פעם ראשונה שראיתי את המייל, אחרי הפעם ההיא, זה ברגע שהגיעו החוקרים. זה לא,
ש: מר מינץ,
ת: גם אם זה היה מייל אחר הייתי מחפש אותו.
כ.ה. נחמה נצר: מר מינץ, עכשיו ברמה היותר תיאורטית,
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: מפנים לאדוני שאלה במייל, אז הציפייה של לפחות של מי ששולח, שגם התשובה תתקל במייל ולכן זה גם לכאורה, מה שהניע אותך, שמצאת את השאלה לחפש אם הייתה תשובה במייל.
העד פנחס מינץ: נכון.
כ.ה. נחמה נצר: כי זה טבעי,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: אם שואלים אותך במייל, אתה תשיב במייל
העד פנחס מינץ: אבל זה לאו דווקא למייל הזה, זה לגבי כל מייל,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, לגבי כל מייל
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: בסדר גמור. אז אומר לך עו"ד ערבה, שהשיטוט שלך במייל, לא היה סתם, אלא כי אתה הנחת שאם קיבלת שאלה במייל, אתה תשיב במייל,
העד פנחס מינץ: אז נכון,
כ.ה. נחמה נצר: וכשלא מצאת במייל,
העד פנחס מינץ: אז יכול להיות שאני השבתי במייל,
כ.ה. נחמה נצר: וכשלא מצאת אצלך במייל, אז אמרת אם לא מצאתי, אז יכול להיות שזה פשוט נמצא אצל מישהו אחר במחשב.
העד פנחס מינץ: נכון, מסכים.
כ.ה. נחמה נצר: יפה. אוקי.
עו"ד ערן ערבה: אז הצלחנו להתקדם קדימה. אגב, קיבלתי אתמול תכתובות מייל שהעברתם לחברי עוה"ד ישראל, מי אגב העביר את התכתובות מייל?
ת: המשרד?
ש: כן, מי מהמשרד אצלכם העביר את זה?
ת: לא יודע, אולי ליאת, מירי אין לי מושג.
ש: הבנתי. אתה עברת על התכתובות מייל האלה?
ת: אני הפקתי את כל התכתובות מייל שיש מהמחשב שלי.
ש: אתה הפקת את כל התכתובות מייל,
ת: מהמחשב שלי, מהמחשבים האחרים לא.
ש: מאה אחוז, על הכיפאק. עכשיו בתכתובות מייל האלה, אני ראיתי שיש הרבה מיילים שאתה משיב, לטובת העניין לאלעד אזולאי, על נושאים איטוריים לחלוטין. תסכים איתי שאתה לא סתם הלכת לבדוק אם אתה השבת במייל, אתה גם השבת לאלעד אזולאי, על דברים פחותים הרבה יותר ממה שאנחנו מתעסקים איתו היום.
ת: יש מיילים שאני עונה ללקוחות במיילים, יש מקרים שאני מדבר בטלפון, ונכון יש הרבה מקרים שאני עונה במייל.
ש: יופי, בסדר גמור. עכשיו שוב פעם, אתה אחרי שלא מצאת את התשובה אצלך, אמרת חבר'ה בואו נלך לבדוק אם התשובה אצל עידן. למה חשבת ישר שתשובה צריכה להיות אצל עידן?
ת: כי הוא מטפל באוסקר אנרגיה.
ש: ואתה גם חשבת, הנחת שהגיוני להעביר לעידן התייחסות על הדבר הזה נכון?
ת: הנחתי, לא ידעתי מי ענה את התשובה, לא זכרתי באותו מועד. חשבתי שיכול להיות שזה עידן, ולכן בדקנו במחשב שלו.
ש: בסדר. טוב נתקדם הלאה, לא זכרת את התשובה, זה דבר חשוב. כשמגיעים אליךה חוקרים באותו יום, ב-21 לחודש, וגם כשחוקרים אותך בשעות הצהריים, תסכים איתי שאתה בכלל לא זוכר. אתה לא זוכר את המייל בהתחלה נכון?
ת: נכון,
ש: ההנהונים האלה לא נקלטים, ואתה גם לא זוכר את השיחה שאחר כך, כך אתה העדת במשטרה,
ת: נכון. אבל ברגע שראיתי את התרשומת, כן,
ש: מר מינץ.
ת: אז נזכרתי,
ש: יפה , הכל בסדר. אני רוצה לעבור איתך רגע אחד על המייל הזה. ברשותך.
כ.ה. נחמה נצר: על המייל שהוא קיבל.
עו"ד ערן ערבה: כן, אנחנו גם נצטרך לפרט פה עוד קצת.
עו"ד ניר ישראל: ל-ת/100 כאילו?
עו"ד ערן ערבה: ת/100 ו-ת/100(א) הם כולם מתוך אותה שרשרת. תראה, אתה קיבלת, אני מציג לך את ת/100, אני רואה שזה יושב מולך, זה אפילו יותר טוב,
ת: כן,
ש: אתה קיבלת את ת/100, ב-12 לחודש, 12 ליוני. אתה מסרת,
ת: איפה זה, מה?
כ.ה. נחמה נצר: לא ב-12,
העד פנחס מינץ: ב-10 רשום פה.
עו"ד ערן ערבה: לא, לא, ב-06 ליולי סליחה,
כ.ה. נחמה נצר: ב-06 ליולי
עו"ד ערן ערבה: -06 ליולי, כן, אני כבר קפצתי קדימה,
ת: אה אוקי,
ש: ב-06 ליולי אתה מקבל את המייל הזה, ואחר כך יש פה כל מיני תרשומות וב-10 ליולי, יש פה , אצלי זה מסומן ת/100, אני לא יודע אם כך גם בבית המשפט,
כ.ה. נחמה נצר: כן, בחלק העליון,
עו"ד ערן ערבה: בדיוק, בחלק העליון אתה משיב לו, אתה יודע להשיב לו, אלעד ידידי שלום רב, ניסיתי להשיג אותך היום כדי להבין טוב יותר את אופן הרישום, אני מבין שאתה לא חוזר היום למשרד, שבוע טוב נדבר מחר. זה אתה כתבת נכון?
ת: נכון.
ש: יופי. עכשיו אתה אמרת לנו פה, שאתה לא הבנת את מה שכתוב במייל ששלח לך אלעד אזולאי. אתה גם כותב לו, שאתה רוצה ביאורים על המייל הזה. תסביר לי בבקשה מר מינץ, איזה ביאורים אתה ביקשת מאלעד אזולאי על המייל?
ת: אני לא ביקשתי ביאורים, אני ביקשתי שיסביר לי את אופי הרישום, ככה גם כתוב למעלה.
ש: כן מר מינץ, מה אתה שאלת אותו. אתה כותב פה שזה לא ברור לך, לנו אתה אומר שזה לא ברור לך, אני רוצה לדעת מה עשית כדי להבין,
ת: שאלתי אותו על אופי הרישום, במהלך השיחה בטלפון. כתבתי פה גם, שאני לא מבין את אופי הרישום, אני רוצה שהוא יסביר לי.
ש: יפה, זה אתה כותב ב-10 ליולי,
ת: נכון,
ש: עכשיו אני שואל אותך שאלה,
ת: בשיחה בטלפון אתה שואל כן?
ש: מקדימה, תראה, אתה קיבלת את המייל ב-06 ליולי, עם נספחים נכון?
ת: כן,
ש: הייתה שמה כרטסת נכון?
ת: יכול להיות, לא זוכר אוקי.
ש: יכול להיות. הייתה שמה חשבונית,
ת: אני מאמין לך זה לא, אין פה, מאמין לך כל מה שאתה אומר, אני מאמין לך שזה מה שהיה, לא זוכר, כרטסת חשבונית הייתה.
ש: יפה, חשבונית הייתה. אגב אתה אומר חשבונית הייתה, מכיוון שאתה הסתכלת בחשבונית?
ת: מכיוון כשלקחו את החומר, החתימו אותי גם על חשבונית, אז אני זוכר שהייתה,
ש: אבל אתה לא זוכר את זה בזמן אמת. ביולי
ת: אני זוכר שהיו מצורפים לזה מסמכים.
ש: יפה. אז אני אומר לך שכתוב על גבי המייל עצמו, כתוב מצ"ב חומר לחודש 05/11
ת: כן,
ש: אוקי יפה, מאי 2011. כתוב פה שמצ"ב חשבונית, מחברת
כ.ה. נחמה נצר: דבי אנרגיה,
עו"ד ערן ערבה: לא כתוב מצ"ב חשבונית ליניב, זה בהתחשבנות, זה בסעיף 3,
כ.ה. נחמה נצר: כן נכון
עו"ד ערן ערבה: חשבונית ליניב, רושמים הוצאות בלו וכן הלאה וכן הלאה, כתוב פה מצ"ב חשבונית של חברת דבי אנרגיה, ובכלל אני במקרה יש לי פה את המסמכים. כמה נוח. עכשיו תראה, אם היה פה כל כך חשוב לך להבין, את הרישום במייל, למה לא להסתכל על המסמכים שמצורפים אליו? אתה רוצה להבין נכון?
כ.ה. נחמה נצר: אתה רוצה להבין את אופי הרישום, אז אתה צריך לעיין ברישום לא?
עו"ד ערן ערבה: למה לא להסתכל בכרטסת לטובת העניין מר מינץ. יש לך תשובה לדבר הזה?
ת: אני לא חושב שגם אם הייתי מסתכל, הייתי מקבל תשובה לאופי הרישום הזה.
ש: איך אתה יודע? הרישום יהיה בכרטסת לא?
כ.ה. נחמה נצר: רגע עו"ד ערבה, זאת לא השאלה בכל הכבוד. אדון מינץ, שאלו את אדוני שאלה פשוטה, אדוני כותב למר אזולאי, ניסיתי להשיג אותך,א ני רוצה להבין את אופי הרישום. הרישום איננו נמצא בחלל, הרישום מתועד במסמכים. צירפו לך את המסמכים, לכאורה אדם שואלים אותו, דבר ראשון אומר, אני אעיין במסמכים. למה לא קפצת למים, למה לא עיינת ברישומים,
העד פנחס מינץ: לא יודע.
כ.ה. נחמה נצר: לא יודע, אין לך תשובה.
העד פנחס מינץ: אין לי תשובה.
עו"ד ערן ערבה: נתקדם קדימה. אתה גם סיפרת לנו פה בחקירה ראשית, משהו שאני לא ראיתי במשטרה, אבל חשוב לציין. אתה אמרת שהנושא הזה של להבין את הרישום, זה רק בדיעבד הצלחת להבין, ורק בדיעבד, אחרי שמקדישים לזה הרבה זמן, כך אתה העדת פה היום נכון?
ת: נכון.
ש: יפה. תראה, אני אציג לך קודם כל את המייל הזה, אבל לפני כן אני רוצה להגיד לך ככה. רו"ח אחר מהמשרד שלך, אחיך, יהודה מינץ, בחקירה השנייה שלו, שערכה בסך הכל עשרים ושבע דקות, הראו לו את המסמך ואחרי שתי שניות הוא הצליח להבין מה העניין. אני שמעתי ממך, שיש לך, שאתה רואה חשבון, שיש לך תואר במינהל עסקים והתמחות בחשבונאות, שיש לך תואר שני במשפטים, אני רוצה להבין ממך, איך , מה שיהודה מינץ מבין בפחות מעשרים ושבע דקות, אתה לא מצליח להבין בכמעט שבוע. יש לך הסבר.
ת: אין לי הסבר לתת לך.
ש: יופי,
ת: אבל אני לא ..
ש: בוא תסתכל בבקשה,
ת: אני לא יודע לענות לך,
ש: יכול להיות שהוא יותר מוצלח
ת: לא יודע לענות לך.
עו"ד ניר ישראל: מה הוא אמר?
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר יכול להיות שהוא יותר מוצלח.
עו"ד ערן ערבה: בוא מר מינץ, תסביר לי על ת/100, איזה מילה אתה בדיוק לא מבין.
ת: זה לא ת/100, אתה צריך להבין את כל אופן הרישום. האם אתה יכול להסביר לי את אופן הרישום? כאילו שאני אשאל את זה אחרת? אופן הרישום פה הוא מאוד, מאוד מורכב, יש פה סגירה של כרטיסים אחד מול השני ורישום מורכב, מסובך.
ש: טוב התקדמנו. תראה מר מינץ, אתה גם אמרת פה מקודם בחקירה ראשית, הפניתי גם לחקירה נגדית, אמרת שמה שאתה לא הבנת זה את הרישום בכרטסות נכון?
ת: נכון.
ש: יפה,
ת: אמרתי שלא הבנתי את אופי הרישום.
ש: אותו דבר. עכשיו,
כ.ה. נחמה נצר: אופי הרישום, ואיפה הרישום מתבצע?
העד פנחס מינץ: בהנהלת חשבונות.
כ.ה. נחמה נצר: בהנהלת חשבונות.
עו"ד ערן ערבה: יפה. עכשיו, אנחנו לומדים ממך, שאתה היות ולא הצלחת להבין, פנית לאזולאי. קודם כל בבסיס, אתה אמרת בעדויות שלך, ברשות המיסים, קודם אמרתי משטרה, זה לא משטרה, אתה אמרת שאתה שוחחת עם שניהם
ת: נכון,
ש: גם עם רפי וגם עם אלעד,
ת: אני אסביר לך איך,
ש: אני סקרן, זה הייתה שיחת ועידה?
ת: זה היה רפי ושאלעד היה בחדר.
ש: איך אתה יודע שאלעד היה בחדר?
ת: שמעתי את רפי מדבר איתו, והוא ...
ש: תראה מר מינץ
ת: איך אני יודע?
ש: זה טוב שאתה אומר את זה,
ת: איך אני יודע שאני מדבר גם עם רפי, אפשר לשאול את אותה השאלה.
ש: לא, עם רפי אתה דיברת, אבל אלעד לא דיבר איתך ואני אומר לך, שאלעד בכלל מכחיש שהוא דיבר איתך על הנושא הזה.
כ.ה. נחמה נצר: זאת אומרת אתה הסקת שהוא בחדר, אתה לא דיברת בשיחת הטלפון עם אלעד,
העד פנחס מינץ: לא דיברתי עם רפי
כ.ה. נחמה נצר: לא אמרת לרפי, תן לי רגע את אלעד,
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: אלעד לא לקח את הטלפון מרפי,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: ואמר אני עכשיו מדבר, אלעד מדבר.
העד פנחס מינץ: נכון. נכון.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר,
עו"ד ערן ערבה: יפה, זה חשוב. עכשיו, זה מאוד חשוב. עכשיו תראה,
כ.ה. נחמה נצר: כי חשבתי, כשאדוני אומר דיברתי עם שניהם, אז אני לרגע חשבתי שאדוני קיים שיחת ועידה, אבל לא קיימת שיחת ועידה,
העד פנחס מינץ: לא קיימתי שיחת ועידה.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד ערן ערבה: יפה. בכלל, אתה אומר פה שהנושא לא ברור לך ואתה התקשרת ודיברת עם רפי אזולאי. אני, אני סקרן. רפי אזולאי, לא אמר לך בשום שלב, ככה אתה גם מעיד ברשות המיסים, לא אמרת לך בשום שלב שיש משהו לא תקין באופן הרישום נכון?
ת: נכון.
ש: רפי אזולאי, בוודאי לא אומר לך תשמע, גור לך רואה חשבון מינץ, אנחנו מתעסקים פה בחומר נפץ, נכון מר מינץ?
ת: לא אמר לי דבר כזה.
ש: לא אמר לך דבר כזה, בכלל, כל השיחה הייתה לכאורה, על איזשהו עניין טכני מבחינתך נכון?
ת: נכון.
ש: אף אחד לא חשד בשום שלב, שאתם מדברים על משהו, שלימים יספרו לנו שזאתי פרשיית המיסוי הכי גדולה שהייתה נכון?
ת: נכון.
ש: יפה. עכשיו, אני רוצה לחזור איתך ברשותך, למייל ולצרופות למייל. אמרת פה שאתה לא הסתכלת על הצרופות למייל, מכיוון שהם לא מעניינות אותך,
ת: לא אמרתי שהם לא מעניינות אותי, אמרתי שאני לא הסתכלתי עליהם.
ש: אמרת גם שהם לא יכלו לעזור לך להבין.
עו"ד ניר ישראל: הוא גם לא אמר את זה.
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר את זה,
עו"ד ערן ערבה: הוא אמר את זה בריבוע, וחברי,
כ.ה. נחמה נצר: ואני עוד אמרתי לו, לא שאלו אותו, אנחנו לא מבקשים .. בזמן אמת למה הוא לא עיין, הוא אמר לנו שאין לו תשובה למה הוא לא עיין.
עו"ד ניר ישראל: גברתי ממש זה לא משנה את תשובתו, הוא לא אמר כמו שכרגע
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר במפורש, הוא אמר שגם אם הוא היה מעיין, זה לא היה משנה. הוא אמר את זה, נכון מר מינץ שאמרת את זה?
העד פנחס מינץ: שגם אם הייתי מעיין, היה קשה למצוא את התשובה לאופי הרישום.
כ.ה. נחמה נצר: בדיוק, זה מה שהוא אמר.
עו"ד ניר ישראל: זה מה שהוא אמר גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר,
עו"ד ערן ערבה: נו, וזה בדיוק מה שאני אמרתי.
עו"ד ניר ישראל: לא בדיוק.
כ.ה. נחמה נצר: זה לא היה משנה, כדי שהוא יוכל היה להבין, הרי הוא אומר, אני רוצה להבין ... הוא אומר גם אם הייתי מעיין, לא הייתי מבין.
עו"ד ערן ערבה: תראה, זה במסגרת השיחה שלך עם רפי אזולאי, עכשיו אנחנו יודעים שזה רפי. אתה, אני אשאל אחרת, כמה זמן ערכה השיחה שלך עם רפי אזולאי? דקות?
ת: דקות.
ש: דקות מעטות,
ת: אני לא זוכר להגיד לך בוודאות, אבל דקות. להערכתי דקות.
ש: דקות. בשיחה הזאת, אתה הצלחת להבין את אופן הרישום?
ת: לא.
ש: אתה גם לא באמת ניסית להבין את אופן הרישום, ככה אנחנו למדנו מקודם.
ת: אני לא חושב שאתה צודק, אני לא הבנתי את אופן הרישום, זה לא שניסיתי, זה אתה מניח, אני הסברתי להם איך צריך לרשום לדעתי, מאחר ולא הבנתי את אופן הרישום כאן,ה סברתי להם איך צריך לרשום בצורה הפשוטה ביותר והנכונה ביותר.
ש: אמרת אני לא מבין, בואו אני אגיד לכם איך תעשו ובזה זה נגמר.
ת: נכון.
ש: עכשיו, אני אשאל אותך, תסתכל בבקשה על ת/100(א), תאמר לי בבקשה, של מי הסימונים בעיפרון בצד, זה עיפרון נכון? עיפרון או עט, אני לא יודע, בצד השמאלי ליד אחד, שתיים, שלוש וארבע
ת: אני מניח ששלי,
ש: אתה מניח ששלך. מה, מה הסימונים האלה מלמדים אותנו?
ת: הניסיון להבין את אופן הרישום.
ש: מה זה V, V בדרך כלל מלמד על איזשהו אישור של משהו. מה אתה אישרת פה,
ת: יכול להיות שעשיתי על נייר בנפרד את אופן הרישום ואז סימנתי לעצמי V על כל סעיף, כדי להתחיל לנסות להבין, איך בוצע הרישום.
ש: הבנתי. איפה הנייר הזה אגב?
ת: אם לא הבנתי את הרישום, יכול להיות שנזרק, לא יודע איפה הוא.
ש: אוקי. הוא לא בתיק הקבע, זה אני יכול להגיד לך,
ת: הוא לא בתיק הקבע.
ש: הוא לא בתיק הקבע. תראה, אני אציג לך ברשותך, כרטסת שצורפה למייל הזה. בכרטסת פה כתוב למעלה, ח-נ על בלו? וזה מוקף בריבוע.
ת: כן,
ש: זה כתב היד שלך נכון?
ת: אני חושב שכן.
ש: זה גם מוקף פה מספר 29653116.38, זה אתה עשית נכון, זה הרישום שלך.
ת: אני חושב שכן.
ש: יפה. אני אומר לך שאין אף אחד אחר שאני יודע, שיכול בכלל היה לעשות את זה.
עו"ד ניר ישראל: מאיפה המסמך רק.
עו"ד ערן ערבה: מאצלכם.
עו"ד ניר ישראל: מאיפה?
עו"ד ערן ערבה: אצלכם. מחומר חקירה. מאיפה מתיק הקבע. אם מישהו היה מסתכל בתיק הקבע, אם חברי היה מסתכל בתיק הקבע, אם בועז קריגל היה מסתכל בתיק הקבע, אם מישהו היה מסתכל בתיק הקבע, היינו לומדים. אני באמצע חקירה.
עו"ד ניר ישראל: חברי אני לא מבין מה,
כ.ה. נחמה נצר: כן, עו"ד ערבה, הוא שואל אם אתה יודע להגיד לו מאיזה קלסר.
עו"ד ערן ערבה: אומר פה העד,
כ.ה. נחמה נצר: לא עו"ד ערבה,
עו"ד ערן ערבה: אמרתי מתיק הקבע,
כ.ה. נחמה נצר: מתיק הקבע?
עו"ד ערן ערבה: כן,
כ.ה. נחמה נצר: אז יפה,
עו"ד ערן ערבה: זאת אומרת שעכשיו אנחנו לומדים, שאתה דווקא כן הסתכלת בצרופות למייל נכון מר מינץ
העד פנחס מינץ: לפי מה שרשום פה כן.
עו"ד ערן ערבה: לפי מה שרשום פה כן. עכשיו, אתה זוכר באיזה אופן, הבנתי. תראה, עכשיו אנחנו לומדים פה משהו חדש, אתה גם במשטרה, גם בחקירה אמרת שלא הסתכלת. עכשיו אנחנו לומדים שאתה,
ת: שלא התייחסתי לצרופות אמרתי, כן.
ש: נכון, שלא הסתכלת על הצרופות,
ת: שלא התייחסתי לצרופות, כן.
ש: אתה אמרת שלא הסתכלת על הצרופות,
ת: אוקי. נכון, אמרתי לא התייחסתי לצרופות עד כמה שאני זוכר, אבל בסדר.
ש: בסדר. עכשיו אנחנו לומדים שלפחות על הכרטסת הסתכלת. אתה גם כותב פה, חשבונית על בלו? למה כתבת חשבונית על בלו?
ת: לא יודע.
ש: יכול להיות שמכיוון שעל החשבונית שצורפה, כתוב עבור תשלומי בלו, יכול להיות?
ת: יכול להיות.
ש: יכול להיות.
ת: אני לא זוכר את הדברים, כשאתה מראה לי את זה, אז אני רואה שזה הכתב שלי, אז אני זוכר כאילו,
ש: תראה, אנחנו יודעים שאתה, אתה גם אמרת ברוב הגינותך, שאתה לא זכרת את ..
כ.ה. נחמה נצר: אתה רוצה להגיש את המסמך עם הרישומים בכתב ידו?
עו"ד ערן ערבה: אה אני אגיש,כן אני צריך
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, בסדר.
עו"ד ערן ערבה: אני אגיש את זה.
כ.ה. נחמה נצר: לא אם אדוני רוצה לצלם את זה,
עו"ד ערן ערבה: ל,א לא, לא. אני אצלם מתיק הקבע.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, תודה.
עו"ד ניר ישראל: אפשר להגיש את כל תיק הקבע גברתי.
עו"ד ערן ערבה: אני בטוח שאתה מתכוון לעשות את זה.
כ.ה. נחמה נצר: טוב אז נרשום, החלטה.
עו"ד ערן ערבה: רגע שנייה אחת, אולי אני אעזור, יש פה עוד מסמך. ואז נעשה את זה כבר מכה אחת. אני רואה פה בכרטסת נוספת, שגם כן צורפה לאותו מייל, גם פה אני רואה סימון בעיגול ו-V לידו.
העד פנחס מינץ: זה אני לא בטוח שזה אני, אבל יכול להיות.
עו"ד ערן ערבה: אוקי, יכול להיות.
העד פנחס מינץ: אני לא יודע להגיד לך,
עו"ד ערן ערבה: עניין לגרפולוג לאחר כך, אני מבקש להגיש את המסמכים.
כ.ה. נחמה נצר: טוב.
העד פנחס מינץ: אני לא אומר שלא, אבל אני גם לא אומר שכן, אני לא בטוח לגביהם.
החלטה
המסמכים שאין מחלוקת כי צורפו להודעת המייל ת/100 והנושאים סימונים שביצע העד, (עד תביעה מס' 17), מתקבלים ומסומנים נ/7(א) ו-(ב).

עו"ד ערן ערבה:אפשר להתקדם גברתי?
כ.ה. נחמה נצר:כן בוודאי.
עו"ד ערן ערבה:אהה אוקי. תראה, אנחנו דיברנו קודם לכן על כך, שכשאתה הגעת למשטרה, לרשות המיסים סליחה, אתה לא זכרת, לא את המייל ולא את השיחה. עכשיו אתה גם אומר, וזה בהודאה הראשונה שלך מה-21 לחודש, למרות שאני לא זוכר את השיחה, אבל רשמתי, אז בטוח דיברתי. אתה אומר כנראה דיברנו, אני לא זוכר, אני לא יודע. עכשיו אתה נשאל אחר כך, ארבע שורות אחר כך, אתה נשאל לגבי האמירה שאומר רפי אזולאי, אתה התייחסת לזה פה במסגרת החקירה הראשית שלך, שהוא אומר שאתה אמרת לו, תקין אבל מסריח. תקין, או כשר אבל מסריח. אתה באותה חקירה, שתי שורות אחרי שאתה אומר אני לא זוכר את השיחה, אחרי שאתה אומר אני לא זוכר את המייל, אתה יודע להגיד פתאום בוודאות, שאתה לא אמרת תקין אבל מסריח. אני מציע לך הצעה, יכול להיות שכשאתה אמרת את זה, זה מכיוון שאתה הנחת, שאתה לא אמרת כזה דבר, כי עכשיו כשאתה מבין מה כתוב שם, אתה אומר אני לא הייתי נותן הכשר לכזה דבר נכון?
ת: לא אמרתי דבר כזה.
ש: לא אמרת דבר כזה, איך אתה יכול לדעת שלא אמרת דבר כזה, אם אתה בכלל לא זוכר את השיחה?
ת: כי קודם כל אני לא משתמש במינוחים האלה,
ש: נו אז זה מה שהצעתי לך מר מינץ כרגע,
ת: לא, אז אני אגיד לך בנוסף, אני מה שאני רושם, זה מה שהיה בשיחה, אני לא ממציא דברים. מה שיש, זה מה שסיכמתי את השיחה. אין דברים אחרים. אם אני רושם, זה מה שהיה בשיחה.
ש: זה מזכיר לי שיחות אחרות שאנחנו ניהלנו פה. אמרת שהשיחה נמשכה כמה דקות,
ת: כן,
ש: תקריא לי בבקשה את מה שכתוב בכתב יד למטה, תעשה את זה הכי לאט שאתה יכול.
ת: זה לא תקציר של השיחה, זה מה שסוכם בשיחה.
ש: אז יכול להיות שיש משהו שנרשם בשיחה, ולא מופיע פה. מה זאת אומרת יכול להיות, בוודאות יש נכון?
ת: כן, אבל לא מה שאתה טוען.
ש: איך אתה יודע,
ת: אני יודע,
ש: אתה כרגע אמרת לי, שזה לא נאמר מכיוון שזה לא רשום פה. עכשיו אנחנו יודעים שמה שרשום פה, זה לא כל מה שנאמר. תסביר את עצמך מר מינץ
ת: אז אני מסביר לך, מה שסוכם נרשם פה בכתב יד, בעקבות השיחה. לא אושר שום סוג של רישום, למעט מה שסוכם. אם הייתי מאשר את הרישום כפי שאתה מתאר, למה הייתי צריך את הסיכום על רישום אחר.
ש: לא הבנתי את ה ...
ת: זה נשמע לא הגיוני לחלוטין.
ש: אני גם את זה לא הצלחתי להבין מר מינץ, תסביר את עצמך.
ת: אז אני אחזור שוב. אני בעקבות השיחה, נערך סיכום של מה שנערך בשיחה. זה נרשם. לא אושר שום דבר אחר. שום דבר אחר.
ש: טוב. תראה מר מינץ, אני אתקדם איתך הלאה. אתה נשאל , נשאלת בחקירה השנייה שלך, לגבי כל ההתנהלות מול רפי אזולאי. ואתה אומר פה , אתה מתייחס פה לרפי אזולאי ואומר, אני לא יודע איך רפי אזולאי אישר כזה דבר. זה אתה אמרת ב-24/06
ת: זה בדיעבד, כן,
ש: בדיעבד, ברור שבדיעבד, אין מחלוקת מר מינץ, תסלח לי, זה אולי קצת ייצרי, אבל אין מחלוקת שאתה באותה עת לא ידעת בכלל במה אתה נוגע. גם רפי אזולאי לא, אגב גם הנאשם לא. אבל אתה אומר בהודאה שלך מה-24 לחודש, אתה אומר, אני לא מדמיין מצב, שרפי אזולאי יאשר התנהלות, כמו ההתנהלות שבגינה התנהלנו פה, בהיקפים האלה. אני מציע לך וזה הצעה, אני חשוב שהיא לגיטימית, שאתה באיזשהו מקום גם סמכת על המקצועיות של רפי אזולאי, שהוא יועץ מס שלושים שנה. נכון?
ת: ברור שהוא יועץ מס שלושים שנה, צריך להיות לו ידע בסיסי, לפחות בהנהלת חשבונות, כן.
ש: זה ברור לחלוטין, אתה בונה עליו, כעל איזושהי מסננת, שכשהוא מעלה משהו אליך, כשהוא מעלה משהו אליך, הדבר הזה הוא, אחרי שזה עבר איזושהי ביקורת שלו, הוא בעל מקצוע שאתה סומך עליו, אתה עבדת איתו לפני כן נכון?
ת: נכון,
ש: יש עוד תיקים שאתה עבדת איתו נכון?
ת: אברהם אוסקר בע"מ, כן.
ש: בסדר גמור. עכשיו, אתם גם המשכתם לעבוד אחר כך אגב?
ת: אני עבדתי רק עד ביקורת של 2010
ש: במשרד מר מינץ,
ת: המשרד לדעתי המשיך לעבוד, כן,
ש: לא עם אזולאי,
ת: לא עם אזולאי, החברות היחידות שיש זה החברות של אברהם אוסקר.
ש: בסדר גמור. עכשיו אתה מבחינתך, כשאתה מקבל דבר כזה מיועץ מס, ממנהל חשבונות של שלושים שנה, ממשרד מכובד, זה לא איזה מישהו מהרחוב, אתה באיזשהו מקום, אתה סומך על מה שהוא אומר לך, אתה סומך שנעשתה איזושהי ביקורת ראשונית על זה נכון?
ת: ברור שזה שונה, מאשר מגיע ממנהל חשבונות זוטר, או מתחיל.
ש: בסדר גמור.
ת: מהותית שונה.
כ.ה. נחמה נצר: מהותית שונה, אוקי.
עו"ד ערן ערבה: מהותית שונה. אני רוצה לעבור איתך לעוד כמה נקודות. המייל שאתה קיבלת מרפי אזולאי, אנחנו כבר סיכמנו, שאתה לא השבת אליו במייל, אתה לא העברת אותו בפקס, אתה לא העברת אותו לשום מקום, חוץ מאשר לשים אותו בתיק הקבע.
ת: נכון.
ש: אתה אמרת גם, שיכול להיות שאתה עדכנת את יהודה בעניין הזה,
ת: נכון,
ש: יהודה אגב אומר שהוא בכלל לא שמע על זה אחר כך. הוא אומר אני בכלל לא ידעתי על זה, מבחינתי, העברתי לפיני שפיני ישבור את הראש. אני אומר לך גם יהודה לא ידע מזה בסדר?
כ.ה. נחמה נצר: מה התגובה שלך אדוני?
העד פנחס מינץ: אני למיטב זיכרוני יידעתי את יהודה והעברתי לתיוק.
עו"ד ערן ערבה: בסדר גמור, עכשיו,
כ.ה. נחמה נצר: אגב, אתה קיבלת את המיילים, אלעד פנה אליך עם המייל?
העד פנחס מינץ: זה מה שאני זוכר,
כ.ה. נחמה נצר: כי אני אגיד למה אני שואלת את אדוני, כי במייל כתוב העברה. העברה זה בדרך כלל זה שמישהו קיבל את המייל והעביר אותו.
העד פנחס מינץ: כן, אני מבין את מה שאת אומרת, אני לא זוכר שמישהו העביר לי, בגלל זה אני לא יודע לענות על זה, כאילו אז גם כתוב שמאת אלעד אזולאי, אז אם היה העברה, היה רשום מאת מי העביר.
עו"ד ערן ערבה: נכון, אולי כתוב שמה FORWORD ואני אעזור לך, אלעד אזולאי העביר את זה מרפי אזולאי, את המייל הזה אליך. עכשיו אתה קיבלת את זה במקרה, יחד גם עם מה שרפי אזולאי כתב?
ת: מה הכוונה, זה מה שקיבלנו במייל,
ש: זה מה שקיבלת, אתה לא יודע מה רפי כתב לאלעד,
ת: אין לי מושג,
ש: זה יישאר סתום כנראה לנצח, כי אנחנו לא קיבלנו את זה בשום מקום. עכשיו אתה קיבלת וסיכמנו שלא העברת את זה לאף אחד, חוץ מאשר לתיק הקבע. אני אומר לך, שמעיון קצר בתיק הקבע, אני מוצא שיש מקומות, יש מקומות שאתם דווקא ידעתם לשלוח פקסים ולתייק גם את אישור הפקס. נכון?
ת: כל מה שנשלח פקס, מתויק עם אישור פקס.
ש: יפה, זאת אומרת שאתם קפדניים, אתם דואגים שיהיה תיעוד כשאתם שולחים משהו שהוא בעל חשיבות נכון?
ת: כל מה שנשלח בפקס מהמשרד, נשמר עם אישור פקס בתיק.
כ.ה. נחמה נצר: כן זה בסדר, אבל זה גם מלמד, יש דברים שאתם מוצאים לנכון לא להסתפק ברישום שלכם ולהשאיר את זה כרישום פנימי, אלא גם לשלוח אותו.
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: נכון?
העד פנחס מינץ: יש,
עו"ד ערן ערבה: עכשיו תראה מר מינץ, בנוסף, אחרי שאתם מגישים , לפני שאתם מגישים דו"ח, אתם מחתימים את העוסק, במקרה הזה את החברה, על איזשהו מסמך כמו מכתב, שמופנה אליכם, ובו ידוע לי כי וידוע לי כי, זה איזשהו מסמך שהוא דמוי WAVER כזה מבחינתכם נכון?
העד פנחס מינץ: הצהרת מנהלים אתה מתכוון?
עו"ד ערן ערבה: כן,
כ.ה. נחמה נצר: הצהרת מנהלים, בידוק.
עו"ד ערן ערבה: אני אציג רגע מסמך כזה ברשותך, ואתה תאשר לי שזה, אנחנו מדברים על אותו דבר.
ת: זה הצהרת מנהלים.
ש: בסדר גמור, הצהרת מנהלים. אתם מקפידים להחתים אותם, על המסמך הזה. עכשיו למה אתם מקפידים להחתים אותם על המסמך הזה?
ת: כל הדברים שנעשו במהלך הביקורת, במסגרת הצהרות של המנהלים, מתועדים עם הצהרת מנהלים והמנהל חותם עליהם.
ש: אני אעזור לך, אתם מחתימים את זה, כדי לשמור עליכם. כדי לשמור על המקצוע שלכם, על הרישיון שלכם, על היושר המקצועי שלכם נכון. להגיד, אנחנו נסמכנו עליהם נכון?
ת: כל הדברים שאין לך תיעוד ולמעשה נעשו על סמך המנהלים, מתועדים במסגרת הצהרת המנהלים, והמנהל חותם על זה, כן, על סמך מה עשית את זה, על סמך הצהרת המנהלים והוא חותם על זה.
ש: יש לזה מילה, נשתמש בראשי תיבות, זה לשם כסת"ח נכון מר מינץ?
ת: לא.
ש: לא?
ת: זה לא, מה זה כסת"ח, זה נוהל רגיל בכל משרדי רואי חשבון, נערכת הצהרת מנהלים לגבי כל הדברים, שהמנהלים נתנו את המידע במהלך הביקורת,
כ.ה. נחמה נצר: ושזה לא מגובה במסמכים.
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: וזה ניתן לרואה החשבון, כי רואה החשבון אומר, אני אין לי ממי לחיות, אלא מפי מה שאמר לי בעל החברה.
העד פנחס מינץ: נכון.
כ.ה. נחמה נצר: נכון? אז זה המשמעות.
העד פנחס מינץ: אוקי,
כ.ה. נחמה נצר: אז לא קוראים לזה כיסוי, לא משנה?
עו"ד ערן ערבה: כסת"ח, ראשי תיבות זה טוב.
כ.ה. נחמה נצר: טוב.
עו"ד ערן ערבה: אחר כך מתווכחים מה זה.
כ.ה. נחמה נצר: כן.
עו"ד ערן ערבה: יופי. עכשיו תראה, אני סקרן, אתה מקבל את המייל הזה והמייל הזה מגיע ביולי 2011. אמרת שהבנת מרפי אזולאי, שהם הבינו את מה שאתה אמרת, לפי מה שכתוב שם, ולפי זה הם יפעלו, ככה אתה הבנת, עוד מעט אנחנו ניגע בעניין הזה. אבל אתה יודע מהמייל שלהם, שהם מתנהלים ככה, כבר חצי שנה, נכון מר מינץ
ת: כנראה,
ש: לא נראה לך חשוב באיזשהו אופן, ללכת ולוודא מהר, מאוד מהר, שהם מתקנים את כל מה שנעשה עד לאותו רגע?
ת: אני לא יודע כמה זמן נערך הרישום הזה, אני מניח שזה נערך תקופה, מתוך ההסכמה שלהם, אני הבנתי שהם מתקנים ועושים רישום כפי שסוכם.
ש: לא אבל תראה מר מינץ, רק בחודש מאי, לפי המסמכים שהעבירו אליך, אני לא יודע אם נכונים לא נכונים, להתמודד עם זה במקום אחר, כתוב שמה חשבונית בהיקף של שלושים וארבעה מיליון שקל, זה לא פיצ'פקס, אתם משרד קפדן, אתם מתעסקים גם עם אלפי שקלים בודדים, כי אתם רוצים שהדיווחים יהיו נכונים. זה המקצוע שלכם, זה המקצוע של האזולאים, וזה מה לעשות כך הדין. עכשיו, אתה אומר, שאתה הנחת שהם מתקנים אחורה. תראה לי איפה במסמך כתוב שהם מתקנים אחורה.
ת: לא כתוב.
ש: אז לפי מה הנחת את זה מר מינץ
ת: מדובר באנשי מקצוע. ברגע שהם מבינים איך הסברנו להם שצריך לרשום והם מסכימים על זה, ההנחה שהם יבצעו את מה שצריך.
ש: ההנחה שהם יבצעו את מה שצריך. כמה שיחות טלפון היו לך עם אלעד ורפי אזולאי, אחרי יולי 2011?
ת: לא זוכר להגיד לך,
ש: אבל היו,
ת: אני מניח שכן,
ש: גם מיילים היו,
ת: אני מ ניח שכן.
ש: אני יכול להגיד לך, יש מייל שאני מצאתי אומנם בדוחק אני עיינתי במיילים שקיבלתי, אבל אני ראיתי עכשיו, שיש מייל מה-20 ליולי 2011, לא הרבה זמן אחרי, כשמעביר אליך אלעד אזולאי, גיבוי בדחיסה לשנת 2011, בנוגע לחברת אוסקר אנרגיה נכון?
ת: אהה, מה עשיתי עם המייל הזה, העברתי אותו ל-?
ש: אני לא יודע,
ת: אז יש מייל נוסף, תחפש בחומר המייל הזה הועבר לעידן,
ש: נכון, הועבר לעידן,
ת: נכון,
ש: יפה מאוד, תסלח לי אני ככה זה, כשאין מספיק שהות לעבור. העברת את זה לעידן, אבל אתה ממשיך להתכתב עם אלעד אזולאי ורפי אזולאי, גם אחרי אותו מועד, ואני לא ראיתי במיילים, שום התייחסות כשאתה שואל אותו תגיד לי אלעד ידידי, מה שסיכמנו אז, סודר? לא שאלת כזה דבר נכון?
ת: לא שאלתי כזה דבר,
ש: גם עכשיו כשאתה מעביר לעידן ב-20 ליולי, זה שמונה ימים אחרי השיחה שלך עם רפי ואלעד אזולאי, את הגיבוי לשנת 2011, אתה לא אומר לו, עידן גור לך, יכול להיות שיש בתוך המסמך הזה, שיש הטעיה גדולה, יכול להיות שיש שמה רישום שבעיני הוא לא תקין. אתה לא אומר את זה נכון?
ת: לא אומר את זה, המייל הזה, אני לא זוכר למה הועבר הגיבוי, למיטב ידיעתי או לבדוק מקדמות או משהו כזה. אני לא יודע מה,
ש: אני מבקש להגיש
כ.ה. נחמה נצר: הרי אתה לא ביקרת את הספרים של אוסקר אנרגיה נכון?
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: אז למה שאלעד אזולאי יפנה אליך?
העד פנחס מינץ: לא יודע הוא מכיר את המייל, שלח אלי, אין לי מושג, אין לי תשובה לתת לך.
כ.ה. נחמה נצר: אז למה לא כתבת לו אלעד טעית, אני לא מבקר את הספרים של אוסקר אנרגיה, אלא אם כן, היו דברים בגו,
העד פנחס מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: שאלעד הרגיש שאתה מבין על מה הוא מדבר, ושיש ביניכם,
העד פנחס מינץ: אין בינינו, לא התייחסתי, המייל הזה הועבר איך שהוא , AS IS לעידן, עידן טיפל בזה, לא אני.
כ.ה. נחמה נצר: טוב,
העד פנחס מינץ: היו מיילים נוספים שהגיעו אלי והועברו הלאה. גם כשהם רצו להעביר את החומר לביקורת, הם העבירו אלי, העברתי לבועז, בועז דיבר איתם, כאילו
עו"ד ערן ערבה: אני מבקש להגיש את המיילים.
עו"ד ניר ישראל: מה אתה רוצה להגיש רק?
כ.ה. נחמה נצר: רק תראה את זה לעו"ד ישראל. תודה.
החלטה
הודעת מייל שנשלחה לעד מטעם אלעד אזולאי, ביום 20/07/2011, וכן התייחסות העד באמצעות העברת המייל לעידן, מתקבל ומסומן נ/8(א) ו-(ב).

עו"ד ערן ערבה: תראה מר מינץ, אתה גם הערת פה על הדרך, שיכול להיות שאלעד לא מכיר את המייל של עידן ולכן הוא שלח אליך. תראה, ח.ט.3, זה מסמך שהוגש דרכך.
עו"ד ניר ישראל: לא, הוא אמר שהוא לא מכיר את המייל של עידן, או שהוא אמר שהוא מכיר את המייל שלו.
עו"ד ערן ערבה: חברי מתנגד?
עו"ד ניר ישראל: בוודאי.
עו"ד ערן ערבה: אז תתנגד. זה מקובל לעמוד כשעושים את זה, ולבאר למה.
כ.ה. נחמה נצר: מה הבעיה, לא שמענו האמת את השאלה אפילו, כדי שנדע למה אדוני מתייחס.
עו"ד ניר ישראל: יחזור אז חברי על השאלה.
כ.ה. נחמה נצר: אז בדיוק, אז בוא.
עו"ד ערן ערבה: אני אמרתי ש-ח.ט.3, שזה מסמך שהוגש,
כ.ה. נחמה נצר: ת/101,
עו"ד ערן ערבה: ת/101 נכון
כ.ה. נחמה נצר: נכון,
עו"ד ערן ערבה: שהוגש דרכך, בשלב הזה חברי החליט שהוא מתנגד, אז אני,
עו"ד ניר ישראל: לא,
כ.ה. נחמה נצר: לא, הוא התנגד לזה שאתה אמרת, שאזולאי לא מכירים את המייל של עידן,
עו"ד ניר ישראל: נכןו,
עו"ד ערן ערבה: אתה אמרת, אמרתי אתה אמרת שאלעד אזולאי, לא מכיר , יכול להיות שאלעד אזולאי לא מכיר את המייל של עידן, ואז אני אמרתי, נקודה. ח.ט.3, ת/101, זה מסמך שהוגש לבית המשפט, באמצעותך, כאן חברי רוצה להתנגד וזה בסדר שיתנגד, אני רק רוצה לדעת למה.
עו"ד ניר ישראל: אני מתנגד לשאלה, ההנחה\
כ.ה. נחמה נצר: שכלולה בשאלה,
עו"ד ניר ישראל: שכלולה בשאלה, למיטב זיכרוני לפחות, אינה הייתה, אינה מתבססת על מידע שנמסר מפי העד, העד לא מסר כיאלעד אזולאי לא מכיר את המייל של מר עידן,
כ.ה. נחמה נצר: אבל זה מה שהוא אמר לפני שתי דקות, שאלת אותו באיזה משפט,
עו"ד ניר ישראל: שהוא מכיר את המייל שלו, והוא שלח כנראה אליו. הוא לא אמר שהוא לא מכיר את המייל של עידן, זו הנחה שלא הייתה גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: טוב.
עו"ד ניר ישראל: זה הכל, פשוט.
כ.ה. נחמה נצר: זה ההסתייגות?
עו"ד ניר ישראל: כן גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר. אוקי עו"ד ערבה.
עו"ד ערן ערבה: זה מה שאמר העד פה לפני, עכשיו זה כבר,
עו"ד ניר ישראל: תנסח את השאלה אחרת,
עו"ד ערן ערבה: לא רוצה לךנסח את השאלה אחרת.
עו"ד ניר ישראל: אז תשאל אותו דבר.
כ.ה. נחמה נצר: את השאלה עוד לא שמענו, עכשיו תשאל את השאלה.
עו"ד ערן ערבה: נכון. עכשיו אני אומר לך, שב-ת/101 אנחנו רואים מייל, ששלח אלעד אזולאי לעידן, ב-06 ביולי, זה תאריך שאמור להיות לך מוכר, חצי שעה לפני שהוא העביר את המייל אליך, הוא פונה לעידן ישירות, לא בלעדיך, אז ההנחה שאמרת שאולי הוא לא מכיר את המייל שלו, לא נכונה.
ת: אז הוא מכיר, כן,
ש: אז הוא מכיר,
ת: כן,
ש: אוקי. אז יש לך הסבר אחר למה הוא פונה אליך?
ת: לא.
ש: לא. יופי. אגב, יש לך איזשהו הסבר למה אלעד אזולאי, בתשובות לשאלות ששואל אותו עידן, עידן אגב זה עידן נחמיה נכון?
ת: עידן נחמיה, כן,
ש: שלא נחקר בפרשה הזאת נכון?
ת: אני חושב שלא.
ש: אתה חושב שלא. עוד מעט נראה אם אתה יודע,
ת: אני חושב שביום של החקירה הוא לא היה במשרד, הוא לא נחקר ואני לא חושב שקראו לו אח רכך.
ש: יש לכם מושג למה אלעד אזולאי כותב לעידן, שאם משהו לא ברור לו, שישאל אותך?
ת: לא.
ש: אבל אמרת שאתה לא מטפל בתיק הזה, למה שהוא ישאל אותך?
ת: אז שאלת אותי אם אני מבין למה, אז התשובה היא לא.
ש: הבנתי. טוב.
כ.ה. נחמה נצר: אבל ממה שאתה מכיר את עידן, הרי הוא לא משיח לפי תומו, אם הוא כתב לו, אם אתה לא מבין, תשאל את פיני,
העד פנחס מינץ: אלעד כתב לו כן, למה הוא כתב לו אני לא יודע.
כ.ה. נחמה נצר: אתה לא יודע,
העד פנחס מינץ: לא. אלא אם כן,
כ.ה. נחמה נצר: אגב, בשלב זה למה כתבת לעידן זה דחוף להם, מאיפה למדת שזה דחוף להם?
העד פנחס מינץ: הם ביקשו כנראה בטלפון.
כ.ה. נחמה נצר: אז אחרי המייל הייתה גם שיחת טלפון?
העד פנחס מינץ: אחרי לפני, אני לא זוכר בדיוק להגיד לך מה היה באותה תקופה,
כ.ה. נחמה נצר: זה כתוב במייל, לפיני שלום, מצורף גיבוי בדחיסה לשנת 2011, בתודה אלעד אזולאי,
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: את זה אתה העברת לעידן, ואתה כותב לעידן, זה דחוף להם.
העד פנחס מינץ: נכון, כי כנראה אמרו לי בטלפון שהיה דחוף להם, אני לא זוכר למה זה, אולי זה למקדמות, אולי, לא יודע.
כ.ה. נחמה נצר: טוב.
העד פנחס מינץ: יש התנהלות שוטפת,
כ.ה. נחמה נצר: דחוף ביולי? טוב, בסדר.
העד פנחס מינץ: אני לא יודע מה, זה צריך לראות בתיק קבע מה היה באותה תקופה, מה יצא. שיבדקו בתיק קבע,
עו"ד ערן ערבה: שלושה דברים אחרונים יש לי אליך מר מינץ. לאשר לי בבקשה, שבתיק של אוסקר אנרגיה, מטפל, טיפל בשנת 2011, וגם ב-2012 בעניינים שוטפים, לא רק בועז קריגל, אלא גם עידן נחמיה, וגם איזה גברת בשם אתי נכון?
ת: ב-2011?
ש: 2011, 2012
ת: מי שהיה אמור לעשות ביקורת, או התחיל ביקורת זה בועז קריגל, מי שטיפל לפני כן זה עידן נחמיה. לכן שאלות ששאלו, יכול להיות במהלך הביקורת, טיפל עידן נחמיה. עד שהעבירו את התיק לבועז, מאותה נקודה טיפל בועז.
ש: הבנתי. אם פונים עכשיו בשאלות אליכם למשרד,
ת: בועז,
ש: ילכו לבועז,
ת: כן,
ש: אתה בטוח מה שאתה אומר,
ת: מה זאת אומרת אני בטוח? כן.
ש: אם מישהו מתקשר אליכם למשרד ומבקש לשאול שאלות על אוסקר אנרגיה,
ת: על אוסקר אנרגיה? יפנה לבועז.
ש: יפנו אותו לבועז,
ת: יפנו אותו לבועז.
ש: אנחנו נתמודד עם זה. עכשיו עוד עניין נוסף, שאני רוצה לוודא איתך, אתה חוץ מאשר, זה שאנחנו כבר סיכמנו שלא העברת את ההתייחסות שלך למייל הזה לאף אחד, חוץ מאשר לתיק הקבע, אני רוצה ברחל בתך הקטנה, עם כל הסימנים והאותות שיש לתת בה, להדגיש בוודאי שאתה לא אמרת מילה וחצי מילה לאיש שיושב כאן, לאוסקר נכון?
ת: לא דיברתי איתו.
ש: מאה אחוז. אתה גם בעניינים חשבונאיים לא מדבר איתו, אתה מדבר עם אלעד ורפי אזולאי נכון?
ת: כן,
ש: יפה. עכשיו הדבר אני חושב האחרון. שאתה אמרת במסגרת החקירה הנגדית שלך אני חושב, אמרת שהנושא הזה, ההתנהלות הזאת, הרישום הזה, היה נחשף , גם אמרת את זה בחקירה, בוודאות במהלך הביקורת נכון?
ת: כן,
ש: אני אחדד ואני אשאל אותך שאלה, שגם נשאלת בחקירה שלך, בעדות שלך. אני אשאל אותך אם כך, איזה סיבה בעולם היה לרפי אזולאי ואלעד אזולאי, להמשיך להתנהל ככה.
ת: אין לי תשובה, לא יודע. לא יודע.
ש: אף אחד מהם לא בא אליך ואמר לך תראה, תעגלו לנו פינה פה, תעצמו עין נכון?
ת: נכון, ברור.
ש: אז למה להם להמשיך לרוץ, כדי להיכנס בקיר בסוף.
ת: אין לי תשובה. תמוה.
ש: אין לך תשובה. עכשיו, לא זה שאלה שאני אשאיר למישהו אחר, תודה רבה, אין לי יותר שאלות אליך.
כ.ה. נחמה נצר: בקשה, חקירה נגדית לעו"ד הראל.
עו"ד ערן ערבה: אה אולי שאלה כללית. אתה התעסקת עם ענייני שכר טרחה במשרד, או שזה רק יהודה?
העד פנחס מינץ: לא, רק יהודה.

העד פנחס מינץ, משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד אלברט הראל:
ש: חסכת לך שלוש שאלות. תגיד לי, אמרת מקודם, שבמסמך שסומן ת/100(א), מה שכתבת בכתב יד, שמה שאמרת להם, היה מוסכם על ידם נכון?
ת: נכון.
ש: יפה. אבל בחקירה שלך במשטרה, מיום 24/06/12, אמרת התקשרתי ושוחחתי עם רפי ואלעד, והם ניסו להסביר לי שוב, מה הם ניסו להסביר לך שוב, אם הכל היה מוסכם עליהם?
עו"ד ניר ישראל: רק לאן אתה מפנה.
העד פנחס מינץ: זה השיחה היחידה, בוצעה רק שיחה אחת בנושא הזה, וזה רק השיחה הזאת.
עו"ד אלברט הראל: כן, אבל אם אתה אומר, אם אתה מגיע למסקנה , אם אתה מדבר עם בן אדם משהו ואתם מסכימים על משהו, אז מה הם ניסו להסביר לך שוב, אתה אומר, אז אני שואל,
ת: אז אני מסביר לך מראש, לא הייתה שיחה בנושא הזה, למעט השיחה הזאת.
ש: אנחנו יודעים שהייתה רק שיחה אחת,
ת: כן,
ש: ובשיחה הזאתי אמרת, הדברים היו מוסכמים,
ת: בסוף השיחה, הדברים היו מוסכמים על ידם, כן.
ש: הבנתי. אז בהתחלת השיחה, הדברים לא היו מוסכמים?
ת: בהתחלת השיחה הם ניסו להסביר לי את אופי הרישום, לא הבנתי את אופי הרישום, סיכמנו על אופן הרישום הזה, זה הוסכם על ידם, וזהו.
ש: אז זאת אומרת המחלוקת הייתה בתחילת השיחה, לא בסוף השיחה.
ת: לא הייתה מחלוקת, הם ניסו להסביר את אופן הרישום.
ש: הבנתי. בסדר. אין לי יותר שאלות.
עו"ד ערן ערבה: ברשות בית המשפט אני שכחתי שאלה אחת.
כ.ה. נחמה נצר: אז בוא, קח את המיקרופון, עו"ד ערבה.
עו"ד ערן ערבה: מר מינץ, כשאתה כותב במייל שלך אתה אומר סוכם, אתה אומר זה סוף השיחה.
כ.ה. נחמה נצר: לא במייל, בהודעה שהוא כתב,
עו"ד ערן ערבה: בהודעה כן, על גבי המייל,
כ.ה. נחמה נצר: בתרשומת,
עו"ד ערן ערבה: אבל כל מה שאתה כותב שמה, אתה מניח, זו המסקנה שלך, שזה מסוכם על ידי,
העד פנחס מינץ: לא,
עו"ד ערן ערבה: מה זאת אומרת, אתה לא יכול לדעת את זה. נכון?
העד פנחס מינץ: מה זאת אומרת אני ל איכול לדעת, אני יכול להבין מהם שהם מסכימים, שזה אופי הרישום, כי זה מה שהם אמרו לי בשיחה.
כ.ה. נחמה נצר: א' בוא, כבר היום למדנו לדייק. אתה יכול להבין אולי אם רפי,
העד פנחס מינץ: לא, לא,
כ.ה. נחמה נצר: כי דיברת עם רפי
העד פנחס מינץ: זה מה שהם אמרו לי בשיחה, פשוט,
כ.ה. נחמה נצר: אבל עם מי שדיברת זה עם רפי, לא עם אלעד,
העד פנחס מינץ: עם רפי, נכון.
כ.ה. נחמה נצר: אז יכולת להבין מרפי,
העד פנחס מינץ: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: מאלעד לא יכולת להבין כלום, כי לא דיברת איתו,
העד פנחס מינץ: נכון, הוא היה בחדר,
כ.ה. נחמה נצר: קודם כל הדיוק הזה הוא חשוב,
העד פנחס מינץ: אוקי,
כ.ה. נחמה נצר: עכשיו אתה אומר, דיברת עם רפי, אז מה זאת אומרת הוא אמר לך בטלפון, אתה שמעת אותו אומר, במה שנקרא בעברית ברורה,
העד פנחס מינץ: במילים שלו,
כ.ה. נחמה נצר: במילים שלו, פיני קיבלתי, אני אפעל לפי מה שאתה אומר לי?
העד פנחס מינץ: אני מסכים לאופן הרישום, כן.
כ.ה. נחמה נצר: ככה הוא אמר לך?
העד פנחס מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: אני מסכים לאופן הרישום?
העד פנחס מינץ: כן, שככה צריך לרשום. כן.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר אוקי.
עו"ד ערן ערבה: בסדר גמור.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר. אז בקשה חקירה חוזרת.

העד פנחס מינץ, משיב בחקירה חוזרת לשאלות עו"ד ניר ישראל:
ש: בחקירתך הנגדית, מסרת שאתה , שדיברת עם רפי ואלעד נכח בחדר,
ת: נכון.
ש: תסביר בקשה לבית המשפט, איך אתה יודע, איך אתה יודע שאלעד נכח בחדר באותה שיחה,
ת: רפי קרא לאלעד והוא דיבר איתו במהלך השיחה.
כ.ה. נחמה נצר: יכול להיות שאחרי שהוא גמר לדבר איתו הוא יצא מהחדר נכון?
העד פנחס מינץ: הכל יכול להיות.
כ.ה. נחמה נצר: הכל יכול להיות. טוב.
עו"ד ניר ישראל: נשאלת בחקירתך הנגדית, לעניין החובה בתשלום הבלו, באיזה שלב במסגרת החברות של אוסקר אברהם, הוסף רכיב הבלו.
עו"ד אלי גבאי: אנחנו לא הבנו את השאלה.
עו"ד ניר ישראל: אני אשאל,
כ.ה. נחמה נצר: שנבין את השאלה,
עו"ד ניר ישראל: אני אינני שואל על החובה כפי שעלתה קודם, אני שואל בפועל מה קרה. איזה חברה כללה את הבלו בעסקאותיה.
העד פנחס מינץ: אוסקר אנרגיה רשמה את הבלו, לפי פה, בספרים שלה.
כ.ה. נחמה נצר: מה לפי פה, אתה שואל אותו לפי פה, או לפי מה שהוא יודע?
עו"ד ניר ישראל: לפי מה שהוא יודע.
כ.ה. נחמה נצר: לפי מה שאתה יודע הוא שואל.
עו"ד ניר ישראל: רגע,
כ.ה. נחמה נצר: לפי מה שאתה יודע. איזה חברה כללה את הבלו ברישומיה.
העד פנחס מינץ: אני חושב אוסקר אנרגיה,
כ.ה. נחמה נצר: אתה חושב,
העד פנחס מינץ: אני חושב.
כ.ה. נחמה נצר: אתה בכלל לא ביקרת את הספרים של אוסקר אנרגיה,
העד פנחס מינץ: נכון.
עו"ד ניר ישראל: זהו גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: זהו? תודה רבה מר מינץ.
העד פנחס מינץ: תודה רבה.
כ.ה. נחמה נצר: אני מתנצלת מראש אם הקשיתי על אדוני, אבל זה חלק מה ...
העד פנחס מינץ: לא זה בסדר גמור, בית המשפט צריך להבין, זה בסדר.
כ.ה. נחמה נצר: תודה רבה.
העד פנחס מינץ: תודה רבה.
כ.ה. נחמה נצר: תפסיקי רגע את ההקלטה.

לאחר הפסקה

כ.ה. נחמה נצר: אדוני יעמוד רגע. מר יהודה מינץ?
העד יהודה מינץ: כן.
כ.ה. נחמה נצר: אדוני מוזהר שהוא צריך להגיד את האמת, ורק את האמת, אחרת הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק. זה ברור לאדוני.
העד יהודה מינץ: כן.
כ.ה. נחמה נצר: עד תביעה מס' 18, חקירה ראשית לעו"ד ישראל. אדוני יכול לשבת, תודה רבה. בקשה עו"ד ישראל.

העד יהודה מינץ, מוזהר כחוק ומשיב בחקירה ראשית לשאלות עו"ד ניר ישראל:
ש: ספר בבקשה לבית המשפט, מה תפקידך והיכן.
ת: אני רואה חשבון, שותף במשרדי מינץ גט ושות' באשדוד.
ש: מה הקשר שלך לאוסקר אברהם\.
ת: אנחנו ייצגנו את אוסקר אברהם, בכמה חברות, שהיו בשליטתו בעשר שנים האחרונות, למיטב זיכרוני .
ש: האם תוכל לפרט אילו חברות?
ת: אוסקר אנרגיה, אוסקר אברהם, אוסקר אדדה, פירזול ואחרות.
ש: במסגרת עבודתך, במסגרת היחסים ביניכם, אילו פעולות, אילו שירותים נתת לאוסקר אברהם והחברות שלו.
ת: שירותי ביקורת, שזה אומר עריכת דו"חות כספיים, טיפולים שוטפים, שזה לדוגמא מקדמות, קנסות או אורכות, או דברים כאלה. דיונים אם צריך, במוסדות ברשויות, וייעוץ שוטף לפי הצורך.
ש: מי מבצע את הביקורות לחברות של אוסקר אברהם?
ת: יש מבקרים במשרד שלנו, שהם מבצעים את הביקורת, המשרד הוא בסדר גודל בינינו, כך ששיטת העבודה היא, שיש רואה חשבון שאחראי על התיקים, במקרה של אוסקר, אז חלק מהתיקים היו אצל, תלוי באיזה שנה ותלוי מתי,
ש: אוקי,
ת: אבל זה השתנה, פעם אחת רואת חשבון שקוראים לה אתי, פעם עידן, פעם ...
ש: מי מבצע את הנהלת החשבונות לחברות של אוסקר?
ת: מי שמבצע את הנהלת החשבונות של אוסקר, זה באותם שנים לפחות, זה משרד של רפי אזולאי למיטב ידיעתי.
ש: ומי מבצע ביקורת להנהלת החשבונות של אזולאי?
ת: ביקורת שוטפת אנחנו לא , לא עושים, הביקורת נעשית בדיעבד, עם הדו"חות הכספיים.
ש: בנוגע לשנת 2011, 2012 ככל שיש רלוונטיות, תספר לבית המשפט מי אמור לעשות את הביקורת לספרים של אוסקר?
ת: בשנת 2011, היה אמור לעשות בועז, החברות איך שהוא רלוונטיות, זה אוסקר אברהם ואוסקר אנרגיה, אלה חברות שההיקף המחזור בהם גדל, ולכן העברנו אותם למיטב זיכרוני לטיפול של רו"ח בועז, והוא לא הספיק לעשות ביקורת, באוסקר אנרגיה בכלל, ובאוסקר אברהם, הוא רק התחיל.
ש: אוקי. מי זה אוסקר אברהם.
ת: אוסקר אברהם בע"מ.
ש: לא, לא הבן אדם.
ת: אוסקר.
כ.ה. נחמה נצר: יירשם כי העד מצביע על נאשם מס' 2, כן בקשה.
עו"ד ניר ישראל: מה אתה יודע לגבי האדם ששמו יניב קנרש. מי זה יניב קנרש.
ת: עכשיו אם אני יודע, או לפני,
ש: לא בזמן החקירה, אני לא שואל,
ת: לא, אני לא מכיר אותו ולא נפגשתי איתו מעולם, ולא ראיתי אותו מעולם, אני מכיר, אני יודע שיש חברות שיש להם קשר גומלין עם אוסקר אנרגיה,
ש: מה תוכל לומר לגבי אותן חברות ואותו קשר גומלין?
ת: השאלה לא ברורה.
ש: מה הקשר בין החברות של יניב ואותן חברות עליהן הצבעת,
ת: קשרים עסקיים,
ש: ממתי החלו הקשרים העסקיים, בין יניב לבין אוסקר.
ת: אני לא יכול לזכור בדיוק, אבל אני חושב שבתחילת 2011.
ש: בנוגע לשנים 2011, 2012, זה בעצם הדיון פה כרגע, אילו פניות היו אליך בנוגע לאופן הרישום של הבלו, של , רישום חשבונאי שקשור בתשלומי הבלו,
ת: כמו שאמרתי בחקירה, אני זוכר במעורפל, שהייתה איזה חצי שיחה, שבמהלכה דיברו איתי על משהו, שבאותו רגע נראה לי מורכב, וביקשתי מהם שיפנו לפיני בצורה מסודרת, כדי שייתן להם תשובה מסודרת.
כ.ה. נחמה נצר: מי דיבר איתך?
העד יהודה מינץ: אז אמרתי, אני לא זוכר את זה. כמו שאמרתי בחקירה, אני לא זוכר את זה,
כ.ה. נחמה נצר: אבל זה היה בשיחת טלפון?
העד יהודה מינץ: לא, לא היה בשיחת טלפון, אבל אני לא זוכר איך זה היה. מה שאני זוכר, זה שהפניתי את זה לפיני. אם, אם היה משהו מסודר, אז לא הייתי מפנה לפיני, מכיוון שכנראה, אני משער, שזה היה חצי באוויר, אני לא זוכר, במסדרון, או תוך כדי פגישה על משהו אחר, אז כנראה העברתי את זה לפיני. אם הייתה ישיבה בנושא הזה, והיינו מתרכזים רק בנושא הזה, הייתי נותן תשובה על הנושא הזה. הסיבה שהפניתי, זה בגלל שלא היה ישיבה שהתרכזה בנושא ההז.
כ.ה. נחמה נצר: ולמה הפנית אותם לפיני, למה לא אמרת להם תכתבו אלי, ואני אתייחס.
העד יהודה מינץ: אני לא עונה לאף אחד.
כ.ה. נחמה נצר: אה אתה לא עונה לאף אחד,
העד יהודה מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי. ולמה לפיני? הרי לפני כמה דקות נשאלת מי ביקר את הספרים, עד כמה שאני זוכרת, לא הזכרת את פיני כאחד המבקרים,
העד יהודה מינץ: זה לא כרונולוגיה נכונה. הביקורת של הספרים של 2011 נעשית ב-2012,
כ.ה. נחמה נצר: ב-12 מן הסתם, כן.
העד יהודה מינץ: חוץ מזה אין דבר כזה למה,
כ.ה. נחמה נצר: עוד לא התחלתם לעבוד עם החברה הזאת ב-2011, אדוני אמר שעבדתם על פני עשור,
העד יהודה מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: ומי ביקר את הספרים ב-2010?
העד יהודה מינץ: זה אני לא זוכר, אבל כל פעם זה מישהו אחר.
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי, ופיני היה באיזשהו שלב,
העד יהודה מינץ: ופיני הוא אחד, הוא אחד המבקרים הבכירים שלנו,
כ.ה. נחמה נצר: אהה, אז בגלל זה הפנית אליו,
העד יהודה מינץ: יכול להיות שבאותו רגע,
כ.ה. נחמה נצר: לא, לא יכול להיות, זה אדוני רק יכול להשיב לשאלה הזאת. הרי אדוני הפנה לפיני, אז אין עניין יכול להיות, שואלים את אדוני למה הוא הפנה לפיני, יש לאדוני הסבר?
העד יהודה מינץ: יכול להיות.
כ.ה. נחמה נצר: אה רק יכול להיות?
העד יהודה מינץ: כן, אני לא זוכר.
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי.
העד יהודה מינץ: יכול להיות שבאותו רגע, עלה לי בראש פיני, כי הוא אחד הבכירים והוא גם מכיר את האנשים קצת, וזה לא יהיה לא טבעי שהם ידברו איתו, הוא מכיר את רפי אזולאי, אז יכול להיות שהפניתי.
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי. אוקי בקשה,
העד יהודה מינץ: אני לא זוכר למה. או מה,
כ.ה. נחמה נצר: אויק, קיבלנו תשובה, בבקשה עו"ד ישראל.
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה לדעת , ספר לבית המשפט, מה ידעת על הניהול החשבונאי השוטף בחברות של אוסקר, בשנים 2011, 2012. מידיעה אישית שלך, מה ידעת לגבי הניהול השוטף, איך התנהלו בפועל.
ת: אני לא הייתי חלק מהניהול השוטף שידעתי מה הניהול השוטף . היה שינוי מהותי במחזורים של החברות,
ש: אין בעיה, השאלה היא אבל,
ת: זאת אומרת,
ש: ענית עליה מבחינתי, אלא אם כן אתה רוצה להוסיף עוד משהו?
ת: היה שינוי מהותי, יש את הפנייה שהפניתי לפיני וזהו, וזה מה שאני זוכר.
ש: אין בעיה. ובפועל, לניהול השוטף החשבונאי, מה ידעת מידיעה אישית שלך, מה ידעת לגבי איך מתנהלת החברה החשבונאית בפועל, בשוטף
ת: לא אני לא עוקב בשוטף ברמה כזאת.
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר שגם את הביקורת השוטפת על אזולאי הם לא עושים,
העד יהודה מינץ: לא, לא עושים באופן שוטף,
כ.ה. נחמה נצר: אתם לא עושים באופן שוטף,
העד יהודה מינץ: לא,
כ.ה. נחמה נצר: אתם עושים רק לצורך ביקורת הספרים והגשת הדו"חות הכספיים אני מניחה,
העד יהודה מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: לא באופן שוטף,
העד יהודה מינץ: לא.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. עכשיו אדוני אמר, רק לגבי הגידול, מישהו ספציפי הפנה את תשומת לב אדוני לכך, לגידול במחזורים?
העד יהודה מינץ: אני לא זוכר. אבל ידעתי שיש גידול,
כ.ה. נחמה נצר: ידעת,
העד יהודה מינץ: אני לא זוכר איך ידעתי,
כ.ה. נחמה נצר: זאת אומרת בזמן אמת ידעת.
העד יהודה מינץ: לא, לא יודע אם בזמן אמת, אבל ידעתי שיש גידול מהותי. אני מניח שזה או שאברהם אוסקר הפנה את תשומת ליבי, או שרפי אזולאי הפנה את תשומת ליבי. אני זוכר שידעתי שיש גידול, אני לא זוכר מי בדיוק אמר לי שיש גידול ואני לא יכול להגיד שידעתי את זה בזמן אמת.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. בקשה.
עו"ד ניר ישראל: בנוגע לשנות המס 2011, 2012.
כ.ה. נחמה נצר: זאת התקופה, לא צריך לחזור על זה, אין לנו תקופה אחרת עו"ד ישראל. זה מסגרת כתב האישום.
עו"ד ניר ישראל: אילו שירותים ביקורת, ערכתם עבור הספרים של החברות של אוסקר.
ת: אז למיטב זיכרוני, אוסקר אנרגיה בע"מ, טרם התחלנו את הביקורת ואוסקר אברהם בע"מ,
ש: בזמן החקירה, בזמן שבה בוצעה החקירה,
כ.ה. נחמה נצר: שזה ביוני 2012,
עו"ד ניר ישראל: החקירה הייתה ביוני 2012,
ת: אז אוסקר אנרגיה עוד לא התחלנו, ואוסקר אברהם היה שלבים ראשוניים של התחלת ביקורת.
ש: אוקי. אתה זוכר מה זה אומר שלבים, תוכל להסביר מה את אומרת שלבים ראשוניים של התחלת ביקורת?
ת: לא אני לא יכול לזכור, כי אני לא מעורב בזה ברמה כזאת. אני מגיע תיק לביקורת, שהמבקר שעובד אצלי מסיים אותו, אז הוא מביא לי אותו לעיון וחשיבה על נקודות שלא הגענו לשלב הזה. אני לא עוקב כל יום מה הם עושים ובאיזה שלב הם נמצאים.
ש: אוקי. עכשיו נחזור לאותו נושא שעליו דיברת לפני דקה. ספר בבקשה לבית המשפט, אילו שיחות התקיימו, אם התקיימו בכלל, בקשר להתנהלות בין חברת אוסקר אנרגיה, לבין החברות של יניב קנרש.
ת: עוד הפעם?
ש: תספר לבית המשפט, אילו שיחות היו אם בכלל, בנוגע להתנהלות של אוסקר אברהם, מול החברות של יניב קנרש. האם הנושא עלה, איזה שיחות היו,
ת: אז מן הסתם הוא עלה, אני לא ...
עו"ד ערן ערבה: רגע אחד, אני רק שחברי יפנה אותי, אני לא מכיר שאלה כזאת בנושא כזה בכלל בחקירות.
עו"ד ניר ישראל: אוקי, הודאה 96, שורה 3 עד 10,
עו"ד ערן ערבה: מה זה 96, אני מצטער,
עו"ד ניר ישראל: רק רגע.
עו"ד ערן ערבה: בסדר כבר גיליתי זה האחרונה. איזה שורה?
עו"ד ניר ישראל: 3 עד 10.
עו"ד מיכה גבאי: כן, מר ישראל, אתה שואל אותו שאלה, חוקר שואל וזה מה שמכוון החוקר, אבל התשובה של העד, עם כל הכבוד, הוא אומר לא זוכר, לא יודע, לא שום כלום, אז קצת לא ... נכון שהשאלה כשאלה נשאלה, אבל מה שיותר מעניין זה התשובה.
עו"ד ניר ישראל: התשובה הוא לא אמר שהוא לא זוכר.
עו"ד ערן ערבה: אני אגב, למרות שיש בעיה גם עם השאלה וגם עם התשובה, אני מתנצל, קיבלתי את ההפניה, אני חוזר בי, תמשיך.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, אז תחזור שוב על השאלה עו"ד ישראל, כדי שהעד יוכל יהיה להתייחס.
עו"ד ניר ישראל: אילו שיחות היו אם בכלל, בנוגע להתנהלות של החברות של אוסקר אברהם, מול החברות של יניב קנרש.
עו"ד מיכה גבאי: תסלח לי, אז אני עוד פעם מתנגד,
עו"ד ניר ישראל: מה אתה רוצה?
עו"ד מיכה גבאי: עם כל הכבוד. סליחה, אז אני רוצה להקריא, זאת השאלה, מה שאתה שואל, זה מה ששאל החוקר והתשובה. הייתה שאלה מורכבת, בנוגע להתחשבנות של חשבוניות מס, אני לא זוכר בין מי למי.
עו"ד ניר ישראל: אני זוכר במעורפל שאברהם אוסקר ורפי אזולאי שאלו אותי שאלה,
כ.ה. נחמה נצר: הוא גם אמר את זה קודם, אבל בסדר,
העד יהודה מינץ: כבר ענינו על זה לא?
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר בדיוק.
עו"ד ניר ישראל: בסדר, אני רוצה,
כ.ה. נחמה נצר: אז בקשה, אז הוא מבקש שתענה מר מינץ, אז תגיד לו.
עו"ד ניר ישראל: אז זה הנושא שאני רוצה כרגע לדבר עליו. ענינו אתה צודק. עכשיו אנחנו נכנסים לאותו טרקלין, תחזור בקשה על התשובה.
ת: אני זוכר במעורפל, שהייתה איזה שיחה בנושא של התחשבנות, שבין, בין אחת החברות של יניב לבין אוסקר, בין חברת אוסקר אנרגיה, ואני זוכר שזה היה נראה לי מורכב, ושהפניתי אותם, שיפנו לפיני בצורה מסודרת.
כ.ה. נחמה נצר: הוא שואל אם אתה יכול להיות יותר ספציפי, להגיד עם מי הייתה השיחה.
העד יהודה מינץ: לא נאי לא זוכר את זה.
כ.ה. נחמה נצר: אתה לא זוכר, יפה. זה גם מה שאמרת קודם. בבקשה עו"ד ישראל.
עו"ד ניר ישראל: אני אבקש לרענן את זיכרונו של העד. עם מי הייתה השיחה. אני מבקש לרענן את זיכרונו של העד. אני מבקש להפנות אותו להודאה 96, מיום ה-24/06, שורה 6 ו-7
כ.ה. נחמה נצר: אז כבר היה לו את התשובה.
עו"ד ניר ישראל: 6, 7 נגמרת במילה אחת.
כ.ה. נחמה נצר: תן לו את ההודאה, יעיין.
עו"ד ניר ישראל: 96,
כ.ה. נחמה נצר: תראה איך הם עוזרים לך עו"ד ישראל.
עו"ד ניר ישראל: אני ממש, אני גם לא בציניות, תודה. לכולכם. ולבית המשפט הנכבד. אני מפנה אותך לשורה 6 ו-7, ושורה 13 גם, כפי שציין ברוב אדיבותו חברי עוה"ד גבאי, אני חוזר על השאלה בין מי למי הייתה השיחה.
ת: אז לפי מה שאני קורא פה, כנראה בזמן החקירה זכרתי שזה, שזה אוסקר או רפי, מה שכתוב פה. מן הסתם זה אחד מהם, אבל זה לא יכול להיות מישהו אחר, אבל הם,
ש: השאלה היא פשוטה, אתה לא, בוא נתחיל מהפשוט. אתה מזהה את החתימות כאן?
ת: כן,
ש: אוקי. מפיו של מי נמסרו התשובות?
ת: אני.
ש: אוקי. עכשיו בשורות האלה 6 עד 7, יש רישום מסוים. אז אני שואל אותך שוב, וגם בשורה 13 אגב, אחרי שאתה מעיין בשורות האלה, אני שואל שוב, בין מי למי נערכה השיחה.
ת: לפי מה שכתוב פה, בין אוסקר ורפי לביני. כנראה שבזמן החקירה זכרתי את זה, עכשיו עברה עוד איזה שנה מאז, אז אני לא זוכר אם זה הוא, או הוא או שניהם.
ש: איך התייחסת אל השאלה שהועלתה? מה, איך פעלת, מה היה השלב הבא, אחרי שהייתה השיחה.
ת: הפניתי את זה לרו"ח, הפניתי אותם שיפנו בצורה מסודרת, לרו"ח פיני אל משרדי.
ש: אני מציג לך את ת/100, המסמך סומן ח.ט.2, למי שטרם הספיק לסמן, לשורה השנייה בנושא, לאחר הנושא, כאן.
ת: כ,ן
ש: בשיחה שהתקיימה בין יהודה, אברהם ורפי,
ת: כן. זה מייל שמופנה לפיני, שכתוב הופנה על ידי אלעד אזולאי, שזה הבן של רפי אזולאי, מנהל החשבונות של אוסקר, והוא כותב שבשיחה שהתקיימה בין יהודה, שזה אני, אברהם אוסקר ורפי אזולאי, נתבקשתי להעביר לך חומר, על מנת שתבדוק את צורת העבודה, עם יניב חברה לאנרגיה.
עו"ד ערן ערבה: העד קורא נכון ואולי כדאי לא לבקש ממנו להסיק מסקנות, ממה שכתב אדם אחר.
עו"ד ניר ישראל: מה זכור לך, בכדי להבהיר את התמונה, מה זכור לך מאותה שיחה?
ת: שיחה של מי?
ש: השיחה ,
כ.ה. נחמה נצר: שלך עם רפי ואברהם,
עו"ד ניר ישראל: ועם אוסקר.
ת: אני לא זוכר, אני זוכר ששאלו אותי משהו שהיה נראה לי מורכב, מחייבים, מזכים, מקבלים וזה היה נראה לי מורכב. אני בדרך כלל לא עונה על שאלות חשבונאיות, כי זה לא אצלי בשגרה הנושא החשבונאי. זאת אומרת אני לא עושה ביקורות, אני לא מיומן בזה, אני לא עושה את זה, אני מנהל את המשרד, אז הפניתי את השאלה, והם כתוצאה מההפניה שלי, כהוכחה שבאמת הפניתי, הייתה פנייה.
ש: אוקי. מזיכרונך, בנוגע לאותה שיחה, אנחנו עדיין באותה שיחה, מה נתבקשת לבדוק, מה נשאלת. זכור לך?
ת: משהו בהתחשבנות של הבלו ושל איזה חברה של יניב ושל חברה של אוסקר אנרגיה. כאילו דרך ההתחשבנות, דרך הרישום.
ש: איזה ליקויים הוצגו בפניך במהלך אותה שיחה,
ת: איזה ליקויים?
ש: אם בכלל. שורות 19 עד 21,
עו"ד מיכה גבאי: איזה הודאה?
עו"ד ניר ישראל: 96 שהיא,
עו"ד מיכה גבאי: האחרונה,
עו"ד ערן ערבה: אני אגב לא מתנגד ,
עו"ד מיכה גבאי: איזה שורות?
עו"ד ניר ישראל: 19 עד 21,
עו"ד ערן ערבה: חברי מצידי יכול להמשיך לנסות לחלץ מה שהוא רוצה.
עו"ד ניר ישראל: אין פה ניסיונות חילוץ. גברתי, גברתי, גברתי.
עו"ד מיכה גבאי: אני התנגדתי,
עו"ד ניר ישראל: גם לא יש את המשקל, גם לתשובה לא יש משקל מסוים, וגם,
כ.ה. נחמה נצר: טוב, בסדר,
עו"ד ניר ישראל: וכפי שגברתי ציינה באחד הדיונים,
כ.ה. נחמה נצר: בסדר,
עו"ד ניר ישראל: כמו ברפואה המערבית, צריך לשלול אפשרויות כדי להצביע על אפשרות אחרת. למרות שהתשובה כבר נאמרה, אבל בכל זאת שיירשם לפרוטוקול, אילו ליקויים הוצגו בפניך במהלך אותה שיחה, אם בכלל.
ת: לא, לא היו, לא זוכר דבר כזה.
ש: תראה, אותו ת/100, נשלח ביולי 2011. באותו זמן שהוא נשלח, באותו תאריך, מה ידעת לגבי קיומו? לגבי קיומו, הודאה 96, שורות 29, 33,
עו"ד מיכה גבאי: לגבי קיומו של מי?
עו"ד ניר ישראל: של המייל,
ת: אני לא זוכר שידעתי משהו לגבי קיומו של המייל.
ש: מה ידעת לגבי התשובה שניתנה לאותו מייל?
ת: אני לא ידעתי לגבי תשובה. ואני לא זוכר שידעתי דבר כזה.
ש: מדוע לא השבת בעצמך, והפנית את העניין לטיפולו של רואה החשבון פיני מינץ.
ת: איזה עניין?
ש: באותו עניין. כן, למקרה שהדברים לא ברורים, אני מבקש להבהיר שוב, לשאול את השאלה שוב בצורה מפורשת,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
עו"ד ניר ישראל: אנא הסבר ברחל בתך הקטנה, מדוע לא השבת בעצמך אל הפנייה לשאלות של מנהלי החשבונות אזולאי,
כ.ה. נחמה נצר: אבל הוא אמר את זה,
עו"ד ערן ערבה: בצורה מסודרת שהוא לא מתעסק בזה כמנהל משרד,
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר , הוא נתן תשובה מאוד מפורטת, לא צריך.
עו"ד ערן ערבה: אני מברך על זה שהשאלות של חברי, על שאלות בית המשפט מגיעות עכשיו ולא בחקירה חוזרת.
כ.ה. נחמה נצר: לא הוא השיב תשובה מאוד מפורטת. זה חבל. הוא אמר שהוא לא מתעסק בביקורת שוטפת ולכן הוא לא משיב על שאלות כאלה. הוא אמר את זה.
עו"ד ניר ישראל: מתי נתבקשת אתה, לבחון את הפעילות שבין החברות של אוסקר אברהם, לבין החברות של יניב קנרש. מתי נתבקשת אתה, אם בכלל, לבחון את הפעילות.
ת: חוץ מהשיחה הזאת?
ש: כן,
ת: אני לא זוכר מקרה כזה.
ש: מזיכרונך, תוכל לומר לבית המשפט, מתי הייתה אותה שיחה שבעקבותיה היה את אותה תכתובת מייל?
ת: לא.
ש: בעקבות השיחה, בעקבות אותה פנייה,
כ.ה. נחמה נצר: שיחה או פנייה? הוא הייתה לו שיחה, פנייה הייתה למישהו אחר.
עו"ד ניר ישראל: לא, לא, אוקי. אני מקבל את הערת בית המשפט. בעקבות אותה שיחה שהייתה, מול אזולאי, עליה דיברנו קודם, מה ידעת לגבי הניהול החשבונאי אחרי אותה שיחה.
ת: לא ידעתי.
כ.ה. נחמה נצר: הוא גם לא עקב, הוא אמר שהוא לא עקב.
עו"ד אלי גבאי: הוא לא עקב, הוא אמר שהוא לא עקב.
עו"ד ניר ישראל: חבר'ה.
כ.ה. נחמה נצר: עוד משהו עו"ד ישראל?
עו"ד ניר ישראל: כן, כן גברתי, רק רגע. בנוגע לחברה דבי אנרגיה. מה ידעת לפני החקירה, לפני יוני 2012, לגבי החשבוניות של דבי אנרגיה.
ת: לא זוכר שידעתי משהו.
ש: מתי בפעם הראשונה נודע לך עליהם?
ת: כשהחשבוניות מה,
ש: על החשבוניות בכלל,
ת: כנראה בשיחה הזאת.
ש: אני מציג לך מסמך מסומן ח.ט.5, חשבונית של דבי אנרגיה והובלה. מתי נתקלת בחשבונית זו לראשונה? במסגרת תפקידך כמבקר, היום בדיעבד, איך אתה מתייחס לחשבונית הזאת,
עו"ד ערן ערבה: מה? מה זה רלוונטי בכלל הדבר הזה.
כ.ה. נחמה נצר: מה הוא עד מומחה?
עו"ד ניר ישראל: בתור אחד שמבקר את הספרים, את החשבונות,
עו"ד ערן ערבה: הוא אמר שהוא מזמן לא שם.
עו"ד ניר ישראל: בעל משרד שמבקר,
כ.ה. נחמה נצר: אבל הוא לא ביקר, הוא לא נקרא לכאן כעד מומחה אדוני, אתה לא יכול לשאול אותו שאלה כזאת.
עו"ד ניר ישראל: זה בתחום העבודה,
כ.ה. נחמה נצר: אז מה, אבל זו לא חוות דעת מומחה. הוא לא מעיד כאן כמומחיותו כרואה חשבון.
עו"ד ערן ערבה: במיוחד שהוא לא יודע, אם הייתה עסקה, אין עסקה, קנו מכרו,
כ.ה. נחמה נצר: לא,
עו"ד ערן ערבה: כלום הוא לא יודע.
עו"ד ניר ישראל: לגבי המסמך עצמו מבלי,
כ.ה. נחמה נצר: איך הוא יכול להגיד על המסמך, זה קשור אליו, הוא ביקר את הספרים, התבקשה התייחסות שלו, מה פעם ראשונה,
עו"ד ניר ישראל: התבקשה התייחסות שלו גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: מתי בחקירה במשטרה,
עו"ד ניר ישראל: בחקירה, כן.
כ.ה. נחמה נצר: יפה, אז איך אדוני יכול לשאול אותו בדיעבד. בדיעבד שאלה,
עו"ד ניר ישראל: למי שאמור לבקר את הספרים,
כ.ה. נחמה נצר: הוא לא אמור לבקר את הספרים, הוא אמר אני ל אמבקר את הספרים, הוא אמר יש לי מבקר, אם המבקר עולה אלי עם התיק, אם יש שאלות, אם יש דברים שאני צריך להתייחס אליהם. זה מה שהוא אמר.
העד יהודה מינץ: אני רוצה לחדד את התפקיד שלי,
כ.ה. נחמה נצר: בקשה, תחדד. תודה.
העד יהודה מינץ: מה שקרה פה, זה שטרם נעשתה ביקורת. נגיד שהיינו נמצאים במצב תיאורטי אחר, שבה כבר המבקרים מטעמי עשו את הביקורת, אז אני לא יכולתי לבוא להגיד, אני רק מנהל משרד,
כ.ה. נחמה נצר: נכון,
העד יהודה מינץ: למה, כי התהליך עובד, כשהם עושים את הביקורת, הם מביאים לי לעיון את תיק הביקורת,
כ.ה. נחמה נצר: ברור,
העד יהודה מינץ: אני מעיין בתיק הביקורת, אני חותם על תיק הביקורת, ואני יושב איתם על תיק הביקורת. פה על ציר הזמן,
כ.ה. נחמה נצר: לא הגעתם לשלב הזה,
העד יהודה מינץ: לא הגענו לשלב הזה בכלל. לכן, אני גם לא רואה חשבוניות או דברים כאלה, ולא מחווה דעה על התנהלות שוטפת, כי אני גם לא עושה הנהלת חשבונות בתיק, שאני רואה את זה כל הזמן. צריך להפנות את השאלות האלה, למנהל החשבונות ולא לנו.
עו"ד ניר ישראל: דווקא תשובתו, לטעמי לפחות, דווקא כן יכולה לבסס את התשובה לשאלה, לגבי מהות החשבונית גברתי שמוצגת בפניו.
כ.ה. נחמה נצר: איך? הוא אומר עוד לא הגענו לשלב הזה בכלל .
עו"ד מיכה גבאי: רגע איך, אני רוצה לשמוע איך.
עו"ד ניר ישראל: מאחר והם אמורים לעשות היו, לבצע את הביקורת לגבי הספרים, מאחר והם היו אמורים לעבור את העיבוד של העד עצמו, והעד מסר גם התייחסות לגבי המהות של החשבונית בחקירה עצמה, סבורני כי העד יכול לתת את ההתייחסות לגבי החשבונית, האם היא תקינה או לא תקינה,
כ.ה. נחמה נצר: אז אתה אומר, בהנחה שהיו מגיעים לשלב,
עו"ד ניר ישראל: בדיוק, בדיוק,
כ.ה. נחמה נצר: ואתה כמי שמבקר על, של הביקורת היית נדרש להתייחס,
עו"ד ניר ישראל: בהנחה,
כ.ה. נחמה נצר: לפני שאתה חותם, אז,
עו"ד ניר ישראל: כן , בהנחה ומהלך הדברים הרגיל,
כ.ה. נחמה נצר: איך אדוני יכול לשאול שאלה כזו בחקירה ראשית בכל הכבוד? באמת. בחקירה הוצגה לו החשבונית?
עו"ד ניר ישראל: כן,
כ.ה. נחמה נצר: מה הוא אמר לגביה, אני לא מכיר את החשבונית אני מניחה, זה מה שהוא אמר נכון?
עו"ד מיכה גבאי: לא מכיר, לא ראה אותה.
עו"ד ערן ערבה: פעם ראשונה שהוא רואה אותה.
כ.ה. נחמה נצר: שזה פעם ראשונה שהוא רואה אותה. אז איך עכשיו אדוני מבקש ממנו התייחסות רטרוספקטיבית למשהו שהוא לא ראה אותו בזמן אמת, ראה אותו בדיעבד, וגם כשראה אותו בדיעבד, לא ביקשו ממנו התייחסות מקצועית,
עו"ד ניר ישראל: ביקשו ממנו התייחסות מקצועית גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: ביקשו ממנו והוא השיב?
עו"ד ניר ישראל: כן, כן גברתי. אני יכול להפנות את ה ...
כ.ה. נחמה נצר: אז תפנה.
עו"ד ניר ישראל: מפנה את ..
כ.ה. נחמה נצר: לא אותם, לא אותי. תפנה אותם.
עו"ד ניר ישראל: אני מפנה להודאה 68,
עו"ד מיכה גבאי: מה שרלוונטי שורה 15,
עו"ד ניר ישראל: להודאה 68, שורה 15 עד 21. והוא הסביר בדיוק, באופן מקצועי מה לא תקין בחשבונית, וגם אין צורך גברתי לדעת, מי הפיק את החשבונית. השאלה נשאלה לגבי החשבונית.
כ.ה. נחמה נצר: אבל , לא עכשיו באמת, נפתח כאן, תפסיקי רגע את ההקלטה.

חידוש הקלטה
כ.ה. נחמה נצר: בקשה מר מינץ, אדוני יחזור,
העד יהודה מינץ: נגיד עכשיו היו קוראים לי כעד מומחה לפה, והיו אומרים לי אדוני תסתכל, על החשבונית אם היא תקינה או לא תקינה, אף רואה חשבון לא יכול לדעת לפי החשבונית אם היא תקינה או לא תקינה. מה שצריך לעשות, כאילו אם היו מבקשים ממני כעד מומחה, הייתי צריך לבדוק את החשבונית כמו הנהלים של חשבונית תקינה לא תקינה, שנקבעו בפסיקה, שזה אומר לראות אם איך שולמה החשבונית, איך נרשמה, איך נרשמה אצל הצד השני, לבקש כרטיס נגדי, לעשות את כל הדברים האלה. אני לא יכול להסתכל על חשבונית ואני לא מכיר אף רואה חשבון אחר שיכול להסתכל על חשבונית, להגיד תקינה לא תקינה, אין דבר כזה.
כ.ה. נחמה נצר: בכלל תקינות של חשבונית נבדקת על פי המראה שלה?
העד יהודה מינץ: לא, על פי הנסיבות,
כ.ה. נחמה נצר: יפה, כל מה שעוטף אותה. התכנים שלה והצלבה של מה שרשום בה, אצל מי שהוציא אותה,
העד יהודה מינץ: כן בדיוק,
כ.ה. נחמה נצר: ואצל מי שקיבל אותה.
העד יהודה מינץ: יש חוזה, יש רישום, מה קורה בצד השני, מבקשים ספרים של הצד השני משווים, אם זה חשבונית של אלף שקל לא עושים את זה,
כ.ה. נחמה נצר: ברור,
העד יהודה מינץ: אבל אם זה חשבונית גדולה, או נגיד מאות מיליונים, אז מבקשים ספרים של הצד השני, רואים הצלבה, רואים התאמה, רואים התפתחות, אין דרך אחרת לדעת אם היא תקינה או לא תקינה, למעט דרכים שלא קשורים לרואה חשבון, נגיד מפעילים, אני יודע ציטוטים על אנשים ושומעים מה הם עושים, אבל רואה חשבון לא יכול לעשות דבר כזה.
כ.ה. נחמה נצר: ברור. תודה.
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה לשאול בעקבות דברי העד,
כ.ה. נחמה נצר: אגב בקורנס שמעתי שצריך לראות איך זה דווח אצל הצד השני, אמרו מה פתאום, הס מלהזכיר אבל בסדר,
העד יהודה מינץ: זה אחד האלמנטים,
כ.ה. נחמה נצר: טוב התקדמנו,
העד יהודה מינץ: זה אחד האלמנטים.
כ.ה. נחמה נצר: בית המשפט העליון כבר נתן את עמדתו לעניין הזה,
כ.ה. נחמה נצר: כן נכון.
עו"ד ניר ישראל: עכשיו,
כ.ה. נחמה נצר: אשרינו.
עו"ד ניר ישראל: אשרי בית המשפט.
כ.ה. נחמה נצר: אני לא יכולה להגיד זה רק אני אמרתי, אז זה בסדר.
עו"ד ניר ישראל: בעניין זה הלכת תורג'מן נאמרה ודי לחכימא ברמיזא. גברתי, בעקבות, גברתי עקבות דברי העד
כ.ה. נחמה נצר: כן,
עו"ד ניר ישראל: ובעקבות תשובתו מחוץ לבית המשפט, אבקש ברשות בית המשפט לשאול שאלה שלא נשאל עליה העד, או נשאל באופן , הוא נשאל את זה, אבל לשאול שאלה אבל,
כ.ה. נחמה נצר: בוא נשמע את השאלה קודם.
עו"ד ניר ישראל: בהמשך לתשובתך במהלך כל שנות עבודתך, ונסיונך המקצועי ותיקח את זה לאן שאתה רוצה, איזה חשבונית ניתן לתת עבור תשלום.
כ.ה. נחמה נצר: עבור תשלום, אוקי.
עו"ד ניר ישראל: איזה גאונות חשבונאית, חוץ מעיניים על הראש, תסביר לי מה צריך לדעת שאפשר, או אי אפשר להוציא חשבונית עבור הבלו. עבור תשלום בלו, איזה,
כ.ה. נחמה נצר: אז רגע, רגע, מה השאלה,
עו"ד ניר ישראל: אתה צריך לעשות איזה בדיקה,
כ.ה. נחמה נצר: אדוני,
עו"ד ניר ישראל: שאלתי את השאלה, פשוט זה באמת,
כ.ה. נחמה נצר: אז תשאל את השאלה עו"ד ישראל, בלי הקונוטציה, אדוני אומר מה השאלה, איזה חשבונית אפשר להוציא?
עו"ד ניר ישראל: עבור תשלום , עבור חשבונית עבור תשלום בלו. איזה, אני באמת,
כ.ה. נחמה נצר: רגע הבנו בסדר, לאפשר לעד להשיב.
העד יהודה מינץ: כדי לענות תשובה מלאה מצד אחד אי אפשר, מצד שני, לפעמים אנשים בניסוחים שלהם , הם לא מבינים את המשמעויות כי הם אנשים פשוטים, הם לא מלומדים, אז הם רושמים כאילו משהו שזה זה,
עו"ד ניר ישראל: מוצג לך מסמך,
ת: כן,
ש: אתה התייחסת למסמך,
ת: כן,
ש: תסביר לי איזה גאונות צריכה בשביל שתענה, אם אפשר להוציא את המסמך הזה, אם אתה צריך להביא אותו באמת, אתה באמת סבור שהוא צריך להגיע לביקורת מקצועית בכלל,
כ.ה. נחמה נצר: מה השאלה בכלל.
עו"ד מיכה גבאי: אני ראיתי בזה משהו טכני בכלל,
עו"ד ניר ישראל: לא, לא מה פתאום, בואו נקרא ביחד,
כ.ה. נחמה נצר: רגע, רגע אתה לא מקריא בינתיים, אתה לא יכול להקריא,
עו"ד ניר ישראל: תסביר לי מה זה החשבונית הזו,
כ.ה. נחמה נצר: באיזה מסגרת אדוני שואל אותי , תסביר לי מה החשבונית הזו.
עו"ד ניר ישראל: הוא נתן תשובה על זה גברתי, בעקבות תשובתו לפיה צריך לבצע בדיקה, דבר שלא עולה בשום,
כ.ה. נחמה נצר: אז מה אתה רוצה להגיד שבחקירה במשטרה הוא אמר דברים אחרים?
עו"ד ניר ישראל: גברתי הוא אמר דברים הרבה יותר נחרצים,
כ.ה. נחמה נצר: אז תראה לו את התשובה שלו שהיא הייתה נחרצת ונראה הלאה.
עו"ד ניר ישראל: אוקי. אני מפנה אותך להודאה 68
כ.ה. נחמה נצר: תראה לו, תראה לו, וזה בסדר גמור.
עו"ד ניר ישראל: אני מראה לו גברתי, אני מראה לו.
עו"ד ערן ערבה: ואני גם מזכיר לחברי שבינתיים זה עד שלו.
כ.ה. נחמה נצר: זה העד שלו וודאי,
עו"ד ניר ישראל: נו אוקי.
עו"ד ערן ערבה: יש לנו עוד איזה מאה שמונים כאלה.
עו"ד ניר ישראל: עמוד 68,
עו"ד ערן ערבה: איזה הודאה זאת?
עו"ד ניר ישראל: 68, 15 עד 21.
ת: אני מניח שמה,
ש: אני מבקש שתדבר בעובדות,
ת: אוקי. אני התייחסתי למייל יותר, שכתוב כדי שלא נשלם מע"מ גבוה, אנחנו מקבלים חשבונית מיניב.
ש: תקרא בקשה את כל התשובה שמסרת, משורה 15 עד שורה 21 בנחת.
עו"ד מיכה גבאי: למה 21 עד 24.
עו"ד ניר ישראל: אני מפנה אותך עד 21, חברי רוצה חקירה נגדית, תפנה אותו עד 24,
כ.ה. נחמה נצר: לא, אתה לא קורא לנו, אתה קורא לעיניך בלבד, לאוזניך בלבד. נבקש שתקרא ותראה אם אתה רוצה לשנות את התשובה שלך.
העד יהודה מינץ: כן, לאחר שקראתי שוב את המייל ואת החשבונית, זאת אומרת את שניהם ביחד,
כ.ה. נחמה נצר: כמקשה אחת,
העד יהודה מינץ: כמקשה אחת, ולא כמו שהוא הציג לי פה את החשבונית בנפרד. אז כשקוראים את המייל, אז כתוב, כדי שלא נשלם מע"מ גבוה, אנחנו מקבלים חשבונית מיניב. ואז כנראה בהתייחסות לשניהם,
עו"ד ניר ישראל: תתייחס רק לחשבונית עכשיו בקשה.
העד יהודה מינץ: אבל זה לא היה ככה, זה היה הביאו לי את זה ביחד, וכתוב, לאחר שקראתי שוב את המייל ואת החשבונית ביחד,
עו"ד ניר ישראל: נו,
העד יהודה מינץ: מה שהבנתי, זה שהם רוצים לקזז את תשלום המע"מ, על ידי קבלת חשבונית מחברה, שבכלל לא שילמו לה.
ש: אין בעיה עם החשבונית?
ת: יש בעיה עם הנוסח, אבל,
ש: מה זה עם הנוסח.
עו"ד ערן ערבה: מספיק.
עו"ד ניר ישראל: אני רוצה שיבהיר את התשובה שלו,
כ.ה. נחמה נצר: נו בסדר מה הבעיה עם הנוסח,
עו"ד ניר ישראל: גברתי גם בדרך ...
כ.ה. נחמה נצר: תראה , כן.
העד יהודה מינץ: רשום בנוסח עבור תשלומי בלו, זאת אומרת בדרך כלל חשבונית צריך לרשום עבור הוצאה כזו , כזו, כזו, כזו, ורשום עבור תשלומי בלו. זה יכול לנבוע משני דברים. אני לא יכול רק על סמך זה, לקבל עכשיו החלטות וגם לכוון את הכל, כאילו מה שאני חושב על החשבונית זה מה שזה, זה לא צריך להיות ככה, צריכים להיות פרמטרים אחרים לקבוע אם זה בסדר או לא, אני לא יודע למה עושים עניין ממה אני חושב על החשבונית.
עו"ד ניר ישראל: גברתי, גברתי, גברתי העד משנה גרסתו מחוץ לבית המשפט. ראשית אבקש להפנות את בית המשפט הנכבד להודאתו, בשורות 15 עד 21,
העד יהודה מינץ: אז אמרתי, אחרי שקראתי שוב את המייל ואת החשבונית,
עו"ד ניר ישראל: הדברים נאמרים בצורה הכי ברורה, בניגוד לגרסה כרגע שמועלית,
העד יהודה מינץ: למה, לאחר שקראתי שוב את המייל ואת החשבונית ביחד, זה שום דבר לא שונה.
עו"ד ערן ערבה: מר מינץ, זה שהוא מתווכח איתך, לא אומר שאתה צריך להתווכח איתו, תשאיר את זה לנו, גם בית המשפט יעיין, אחרי שבית המשפט יעיין, אנחנו כולנו נגיד מה אנחנו חושבים.
עו"ד ניר ישראל: זה ההודאה המקורית הזו.
עו"ד ערן ערבה: חברי רוצה להכריז עליו כעד עוין?
כ.ה. נחמה נצר: כן תראה לי. איזה שורות אמרת?
עו"ד ניר ישראל: 15 עד 21.
עו"ד ערן ערבה: 15 עד 26.
עו"ד ניר ישראל: אגב, טוב.
כ.ה. נחמה נצר: כן, נו. מה הבעיה עו"ד ישראל.
עו"ד ניר ישראל: העד מוסר כאן בפני בית המשפט, מסר כי חשבונית יכולה לצאת על הוצאה, דבר שלא היה ולא נברא, אין לו שום מקום, הוא מנוגד לכל ההודאה הזו, הוא מנוגד להודאות הקודמות, הוא מנוגד לכל דבר הגיוני שיכול להיות.
כ.ה. נחמה נצר: הוא לא אמר שהחשבונית לא יכולה לצאת על הודאה,
עו"ד ניר ישראל: הוא אמר גברתי, הוא אמר, גברתי.
העד יהודה מינץ: לא אמרתי חשבונית צריכה להיות על הוצאה, נכון נו.
כ.ה. נחמה נצר: נו אז מה לא בסדר?
עו"ד ניר ישראל: גברתי בהודאה מחוץ לבית המשפט הוא מדבר מפורשות, מסביר מדוע לא יכול להיות שחשבונית זו תקינה גברתי. כרגע למסור תשובה לפיה, יש צורך בבדיקה וכי תשובתו לא יכולה,
עו"ד מיכה גבאי:כתוב לכאורה,
כ.ה. נחמה נצר:לכאורה,
עו"ד ניר ישראל:לכאורה עבור עסקה,
עו"ד מיכה גבאי:אחר כך הוא אומר, הוא ראה בזה משהו טכני,
כ.ה. נחמה נצר:רגע לאט, לאט. הוא אומר לכאורה חשבונית צריכה לצאת עבור עסקה ולא עבור תשלום. אני לא מבין בדיוק מה קרה פה, לכאורה משהו לא בסדר,
עו"ד מיכה גבאי: הוא לא יודע מה לא בסדר,
כ.ה. נחמה נצר: הוא לא יודע מה לא בסדר. הוא אומר, הוא אומר
עו"ד אלי גבאי: ולהוסיף את שורה 24, שורה 24 הוא מסביר.
עו"ד מיכה גבאי: הוא ראה בזה משהו טכני בלבד, זה הכל.
כ.ה. נחמה נצר: זה בלי שורה 24, מה עו"ד ערבה.
עו"ד ערן ערבה: אבל זה מה שקורה כשמבקשים מעד להתייחס למשהו שהוא לא יודע, ולכן גם התשובה שלו ממילא, היא לא בעלת שום משמעות, ולהסתיר את החלק השני שחברי צריך להראות, לא רק את החלק הראשון. אין פה סתירה בין מה שאומר העד כאן, לבין מה שנאמר בחקירות, אבל גם בוודאי שהסתירה היא לא באיזשהו עניין מהותי, מה המהות פה.
עו"ד ניר ישראל: זה לא מהותי, סליחה שזה.
כ.ה. נחמה נצר: אבל יש פה כל כך הסתייגויות בתשובה עו"ד ישראל, בתשובה איך שהוא מסר אותה, אז באמת מאוד קשה. הוא אומר לכאורה, הוא לא, הוא גם אומר, הראו לי מייל והראו לי את החשבונית ואז אני נותן את ההתייחסות. כשאדוני הציג לו, שאל אותו היום, הציג לו רק את החשבונית, אז הוא אומר בצדק, רו"ח מינץ, אם אתה מראה לי את החשבונית, החשבונית מה אני, והוא גם אמר לך, לא בהכרח אנחנו בוחנים עסקה או התקשרות של מסמך רישומי, על סמך מה שכתבו. ואם כתב איזשהו הדיוט והכניס מילים שהם לא, אז מה ככה אנחנו, זהמ ספיק לנו כדי להחליט אם המסמך הוא כשר או לא כשר, אם המסמך מייצג עסקה אמיתית או לא מייצג עסקה אמיתית? זה מה שהוא מנסה להגיד לך, נדמה לי.
עו"ד ערן ערבה: צריך להזכיר גם שהחוקרים מיוזמתם, לא הראו לו כרטסת. יש כרטסת, אנחנו נזכור שיש כרטסת,
כ.ה. נחמה נצר: נו מה.
עו"ד אלי גבאי: לא בכדי לא הראו לו,
עו"ד ערן ערבה: לא הראו לו,
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר צריך להצליב את זה עם עוד כמה דברים,
עו"ד ניר ישראל: לא גברתי באמת, לא גברתי,
עו"ד מיכה גבאי: היום בחקירה הראו לו משהו אחר,
עו"ד ניר ישראל: גברתי אני את האמת, אני באמת אינני מבין איך בית המשפט, מדוע בית המשפט אומר לי כי לא ניתן להצביע על חשבונית עבור תשלום בלו, גברתי זה,
כ.ה. נחמה נצר: לא, זה לא שאני אמרתי, תקשיב מה שהוא אמר לך. הוא אמר לך שכתוב שם עבור תשלום בלו, אז הוא אמר שהניסוח הוא לא ניסוח מוצלח. מזה להסיק שהחשבונית הזאתי, היא חשבונית פיקטיבית, או היא לא מייצגת משהו אמיתי, הוא אמר לך עוד רחוקה הדרך, כי אני צריך לבדוק את זה.
עו"ד ניר ישראל: אני שואל לגבי הניסוח הזה, אני חוזר
העד יהודה מינץ: הניסוח לא טוב,
ש: הניסוח הזה, הניסוח הזה,
ת: לא טוב,
ש: מה זה לא טוב,
ת: הניסוח הזה יכול לנבוע משני דברים. או שזה אומר שהחשבונית לא ...
ש: אני לא שואל ממה הוא נובע גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: רגע, הוא עונה לך,
עו"ד ניר ישראל: אני שואל מה הניסוח הזה,
כ.ה. נחמה נצר: אבל הוא עונה לך על השאלה, אתה לא יכול להפריע לו,
עו"ד ניר ישראל: הוא לא עונה לי על השאלה גברתי, הוא עונה על משהו אחר.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, אז תירשם התשובה שלו, ואז תגיד, כן בקשה מר מינץ, מה התשובה שלך.
עו"ד ניר ישראל: טוב. תענה.
העד יהודה מינץ: הניסוח לא טוב. זה יכול לנבוע משני דברים. או שהחשבונית לא תקינה, או שהם לא יודעים לנסח והם מוגבלים בניסוח כאילו ולא מבינים לנסח, זאת אומרת זה צריך, צריך לבחון, זה מעורר חשד הניסוח. צריך לבחון עוד דברים כדי לקבל החלטה. אני לא יכול להיות פה בפוזיציה שאני אחליט על סמך שאני מסתכל על חשבונית ואם היא תקינה או לא תקינה,
עו"ד ניר ישראל: שום דבר, רק תגיד לי עבור תשלומי בלו, יש דבר כזה?
ת: זה ניסוח לא תקין,
ש: יש דבר כזה?
ת: אין דבר כזה.
ש: תודה.
כ.ה. נחמה נצר: מה עוד עו"ד ישראל.
עו"ד ניר ישראל: אני קופץ שאלות גברתי, אני כבר, כבר מסיים.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר.
עו"ד ניר ישראל: סיימתי גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. בקשה חקירה נגדית לעו"ד גבאי.

העד יהודה מינץ, משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד מיכה גבאי:
ש: בוא נסכים בינינו מר מינץ, קודם כל אני חוקר אותך ולא אח שלי, בגלל שאתם קולגות אז אתה יודע זה לא, אחרת היית צפוי לחקירה דורסנית יותר. בוא נסכים בינינו, שמי שפנה אליך וזה לא חשוב רפי או אוסקר, אתה לא ייחסת לזה חשיבות ואתה אומר בעדות שלך במשטרה, שלוש פעמים, בשבילי זה היה משהו טכני שגרתי, לא ראיתי בזה עניין, הפניתי את זה לפיני נכון?
ת: נכון.
ש: לא ראית בזה משהו לא חוקי, לא תקין, סוף העולם, פצצה, רעידת אדמה, לא ראית בזה ככה נכון?
ת: כי לא התעמקתי בזה גם. זאת אומרת הם הסבירו לי, אני לא עונה על שאלות כאלה בדרך כלל. לא עונה, כי
ש: מר מינץ כמה שנים אתה במקצוע? כמה זמן אנחנו מכירים.
ת: עשרים,
ש: הרבה נכון?
ת: אהה, נו,
ש: יש לך את הטביעת עין, אם משהו לא חוקי, אתה במקום קולט את זה,
ת: לא אני לא יכול,
ש: לא, אם זה היה משהו לא חוקי, לא היית רואה את זה? אתה אומר ראיתי משהו טכני שגרתי, אפילו לא עקבתי אחרי זה,
ת: תשמע, אני לא יכול לענות על דבר כזה, שאם זה היה לא חוקי הייתי רואה או לא רואה כאילו, ולקחת אותי עכשיו למשבצת שאני רואה בדקה את החשבונית היא תקינה, או אני רואה בדקה אם משהו חוקי או לא חוקי אני לא יודע,
ש: מה ראית,
ת: אני באותה נקודת זמן, לא ייחסתי לזה חשיבות, הבנתי שזה שאלה טכנית, זה גם הגיוני שזה שאלה טכנית, ואז הפניתי תא זה,
ש: מר מינץ, מר מינץ
כ.ה. נחמה נצר: הוא אומר לך שזה גם הגיוני שזו שאלה טכנית, אוקי.
העד יהודה מינץ: ואז הפניתי את זה, כמו שאני מפנה כל דבר במשרד.
עו"ד מיכה גבאי: ידידי הטוב,
ת: כן,
ש: זה לא הדיר שינה מעיניך, עובדה שלא טרחת לעקוב אחרי זה נכון? זה לא מסוג הדברים שהדירו שינה מעיניך, אם יש דברים כאלה במקצוע שלך.
ת: מה זה הדיר, אם הייתי חושב שיש משהו במחוזות אפלים לא תקין,ף אז הייתי או מתפטר, או לא יודע מה עושה.
ש: לא, והיית גם עוקב אחרי זה ודואג שפיני, מה קורה שם. לא זה היה המצב.
ת: זה מינימום,
ש: מינימום.
כ.ה. נחמה נצר: אתה צריך להבין ששפת הגוף לא נקלטת, רק הדיבורים, אז ראינו את ה ... אבל אדוני צריך להשיב בסדר?
עו"ד מיכה גבאי: אוקי, אבל ברור לכולנו שהפנייה שלך לפיני, היא רק בגלל שהוא יותר בכיר, או בגלל שהוא גם אחיך,
ת: יותר בכיר ממי?
ש: מה?
ת: יותר בכיר ממי? ממני?
ש: לא מבועז ועידן, לא , לא ממך , אל תגזים ממך לא,
ת: לא, לא, הוא לא יותר בכיר מבועז או עידן,
ש: אתה יליד 63, הוא יליד 75, הוא לא יכול להיות ,
ת: זה לא, הוא אחד העובדים הבכירים, הוא לא יותר בכיר מבועז, הוא אחד ה עובדים הבכירים במשרד, שאלו אותי שאלה שנראית מורכבת, אז אני מפנה את זה למישהו, שבמקרה זה גם הולך, זה גם הולך ממש רנדומאלי, אם הפניתי הרבה שאלות לבועז, אז לא נעים לי להפנות אליו עוד פעם, אני מפנה לפיני, ואז אם אני מפנה לפיני אני מפנה לזה, זאת אומרת זה לא, אין לזה כזה משמעות,
ש: בוא אני אשאל אותך שאלה שצפה עכשיו פה, על השולחן. אולי אם אחיך, אתה יכול לעשות קומבינות, ואני אומר את זה על דרך השלילה, הפוך, לא היה מצב כזה שמישהו מחברת אוסקר, או מישהו אחר במערכת עצמה, יש פה משהו לא תקין, תן לנו חוות דעת שנכשיר את זה, לא היה דבר כזה.
ת: מה פתאום,
ש: ממש לא, זה יד המקרה שפנית לאחיך, לא רצית מה שנקרא זה לא, לא היה מצב כזה נכון?
ת: ברור שלא.
ש: ברור, זאת אומרת אתה לאורך כל התקופה שאתה מנהל, או מבקר, או נותן שירות לאוסקר ושות', לא נתקלת במשהו שאמרת אדוני זה לא חוקי, לך מפה לא רוצה לעבוד איתך נכון?
ת: אם משהו לא חוקי, אני לא רוצה לעבוד איתו, אני לא ייתן לאח שלי ...
ש: אז עד שפרצה הפרשייה הזאת, עד לחקירה הזאת, יוני 2012, לא הייתה לך סיבה לדאוג מאוסקר ושות',
ת: להיפך, אני מכיר אותו אדם נורמטיבי לחלוטין.
ש: עכשיו, אבל קצת כעסת עליו, בגלל שכר הטרחה, אני הבנתי שלא כל כך
ת: היה לנו איזה תקופה של נתק עם השכר טרחה. זה גם אמרתי בחקירה. המחזור שלו עלה באופן מהותי, מבחינתנו צריך להיות שינוי מהותי בשכר טרחה. באותה נקודת זמן שישבתי איתו על זה, הוא לא ראה את זה ככה. הוא מבחינתו אמר זה אותה עבודה, מה זה משנה אם זה מיליון, עשר מיליון, מאה מיליון זה אותה עבודה, זה אותה מתודולוגיה בשפה שלנו, אבל, אבל אני לא ראיתי את זה ככה, אף אחד לא רואה את זה ככה, אגב מכל מיני סיבות שאני לא רוצה להרחיב את כולן, אבל בין השאר כאילו גודל האחריות, במספרים גדולים הוא שונה, וצריך להעביר את זה,
ש: אבל זו הסיבה שנפרדו דרכיכם.
ת: מה? היה לנו נתק.
ש: לא, היום אתה, אתה נותן לו שירות? היום.
ת: לא אין קשר.
ש: אני שואל, נפרדו דרכיכם?
ת: היום אני לא נותן לו שירות,
ש: לא בגלל משהו לא חוקי, אלא בגלל אי הבנות בנושא שכר טרחה.
ת: אתה מתבלבל בין שני דברים,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
העד יהודה מינץ: היה בתקופה של לפני החקירה, היה בינינו איזה נתק על ויכוח שכר טרחה, שהוא גדל והוא לא עיקל את העובדה, ששכר הטרחה צריך להשתנות מהותית.
עו"ד מיכה גבאי: אוקי,
ת: זה נושא אחד. הנושא שהיום אנחנו לא נותנים לו יותר שירותים, זה נושא אחר,
ש: שהוא?
ת: שאחרי, היום הוא כבר לא שמה, לא זוכר את שמו, ביקש לעבוד עם רואה חשבון נדמה לי בדימונה או משהו כזה.
ש: אה כאילו מי שהביא אותך זה אזולאי?
ת: לא,
ש: אז מה?
ת: היום אוסקר לא נמצא שם, יש מישהו אחר, ששכחתי את שמו שמנהל את העניינים,
ש: צביקה נגיד סתם,
ת: לא, לא צביקה, אבל לא חשוב. לא זוכר,
ש: רגע, אבל עניינית,
ת: אבל החליפו רואה חשבון אחר.
ש: עניינית, חברים, חברים. מה איכפת לי מי, אני שואל אותך, זה לא שנפרדתם בגלל שאתה כועס, הפילו אותך משהו לא תקין, לא חוקי, אלא ענייני שכר טרחה, לא רוצים אותך, או אתה לא רוצה אותם, זה הסיבה שנפרדתם.
ת: א' לא נפרדנו היה נתק,
ש: היום,
ת: אה היום, הם ביקשו כתב ויתור, הסכמנו לתת כתב ויתור, אני לא מכיר שום בעיה שיש ביני לבינו.
ש: אה זאת אומרת, זה בא מהם דווקא,
ת: כן,
ש: אוקי, בסדר גמור. את יניב קרנש, שם הבחור הזה שנרדם, אתה מכיר?
ת: מהעיתון.
ש: סלב. אבל בוא נסכים, שמעולם לא קיבלת ממנו טלפון, שיחת טלפון, הנחיה, הוראה, בכל מה שנוגע לאוסקר ושות',
ת: לא מכיר אותו,
ש: ממש לא,
ת: לא,
ש: מעולם גם לא נתקלת בחשבוניות שלו בנושא אוסקר, כי אתה לא מתעסק עם הדברים האלה.
ת: אז עוד פעם, אמרתי שבחקירה נתקלתי בזה,
ש: בחקירה, עזוב, החקירה פחות מעניינת אותי. לפני כן לא.
ת: לא, אבל ידתעי משהו, שבשיחה שהייתה, דבי אנרגיה משהו, יניב כאילו ידעתי משהו בגדול. זאת אומרת אמרתי, הייתה שיחה שבה הם שאלו אותי על התקינות החשבונאית של הרישום, והם הזכירו או דבי אנרגיה או יניב או משהו כזה,
ש: ורשמת משהו על השיחה?
ת: לא, אנחנו לא מנהלים רישומים על שיחות.
ש: לא רשמת כלום,
ת: אני לא רושם אף פעם כלום,
ש: אז מאיפה אתה זוכר עכשיו על מה דיברתם,
ת: אני זוכר שהייתה שיחה מעורפלת אמרתי, והפניתי לפיני,
ש: זאת אומרת אתם לא רושמים, לא רושמים שיחות, דברים כאלה?
ת: הם רושמים, אני לא רושם. הם רושמים,
ש: מי זה הם?
ת: העובדים,
ש: העובדים. לקוח פונה אליך
ת: כן,
ש: במקרה הזה רפי או אוסקר, שאלו שאלה טכנית, לא טכנית, שגרתי לא שגרתי, הם פנו אליכם במייל,
ת: לא הם לא פנו אלי במייל, הם פנו לפיני במייל.
ש: פנו לפיני,
ת: כן,
ש: ראוי שגם פיני ייתן להם תשובה במייל?
ת: לא זה לא, אין קשר,
ש: לא, אין קשר, אז בדרך כלל אתם נותנים תשובה בעל פה וזהו,
ת: לא, לא נותנים תשובה בעל פה. הוא כתב את התשובה שלו.
ש: סליחה, שאלתי בדרך כלל, תן לי, תראה לי עוד דוגמא אחת שנתתם תשובה ורשמתם בכתב יד.
ת: מה?
ש: תראה לי בכל המשרד שלך,
ת: אני אראה לך,
ש: תראה לי,
ת: אני אראה לך, אין לי פה, אני אביא לך.
ש: יש, תשובות,
ת: בטח
ש: בכתב לא במייל,
ת: בטח, המון.
ש: זאת אומרת המייל למה?
ת: זה תלוי. יש שאלות טכניות לחלוטין
כ.ה. נחמה נצר: אבל הוא לא נתן להם את התשובה בכתב יד, הוא רשם תרשומת,
העד יהודה מינץ: הוא רשם תרשומת על שיחה, אז זהו, היא צודקת, היא צודקת. רושמים תרשומת על שיחה, כן.
עו"ד מיכה גבאי: בשביל מה התרשומת? מי יודע על התרשומת הזאת לפני החקירה, חוץ מפיני, מי ידע, בעל הבית ידע? אתה. לא ידעת.
ת: נו,
ש: בועז, המבקר הקבוע של אוסקר ידע,
ת: לא, בועז לא מבקר קבוע של אוסקר, בועז נהיה מבקר משנת 2011,
ש: נהיה מבקר,
ת: נו,
ש: מישהו, תגיד לי התרשומת נועדה למה.
ת: נועדה לדבר איתם שדיברנו איתם ולעקוב ולזכור,
ש: אז למה לא לשלוח להם, חבר'ה זה מה שסיכמנו, בדואר חוזר קחו הכל,
ת: כי אני אגיד לך, זה ממש רנדומאלי, אין לזה משמעות למעשה, אם שואלים שאלה טכנית לחלוטין, אז כאילו עונים במקום במייל. למשל שואלים, תגיד כאילו קיבלתי קנס, העברת למירי לטיפול, אז הוא עונה כן העברתי, זה יכול להיות, כאילו תוך כדי שהוא מדבר בטלפון, כנראה הייתה שאלה מורכבת, באותו רגע הוא לא השיג אותם, הוא גם כותב את זה, אז הוא הדפיס את זה בצד, כדי שיהיה לו לתזכורת,
ש: אז ממה נפשך, אם היא מורכבת,
ת: נו, הייתה מורכבת לו, אני רק מסביר מה התרחיש שסביר להניח, אז הוא רשם את זה בצד,
ש: לא, לא, לא, אל תברח.
ת: לא אני לא בורח, אני בדיוק בעניין, אני לא בורח לשום מקום, אני בדיוק בעניין. הוא רשם את זה בצד, וזהו מה.
ש: מר מינץ, מר מינץ, מה התרחיש שקרה בפועל, לא באופן כללי. אתה יודע? אתה לא יודע.
ת: אני מניח,
ש: לא מניח,
כ.ה. נחמה נצר: לא מניח, בזמן אמת,
העד יהודה מינץ: בזמן אמת, אני לא יודע,
כ.ה. נחמה נצר: גם לאחר מכן לא ,
העד יהודה מינץ: לא.
כ.ה. נחמה נצר: עכשיו אדוני אמר שאתם מנהלים לכם את התרשומת לצורך מעקב. איך אתם עוקבים?
העד יהודה מינץ: יש מעקב,
כ.ה. נחמה נצר:איך המעקב מתבצע?
העד יהודה מינץ:איך העובדים עושים את המעקב? יש להם מעקב שלהם, אני לא יודע, יש שם, תראי זה נכנס לתיק, יש תיק קבע לכל לקוח, התשובה הייתה בתוך התיק קבע, נו אז מי שמטפל בתיק, פותח את התיק קבע, עוקבים כאילו, רואים כאילו,
עו"ד מיכה גבאי: כשאתה נותן תשובה,
ת: אני לא נותן תשובות,
ש: המשרד , המשרד,
ת: כן,
ש: אל תילחץ,
ת: כן,ף
ש: כשאתם נותנים תשובה,
ת: כן,
ש: אתם מוודאים שמקיימים אותה? אתה עוקב חודש אחרי, ביקשת, לא אתה המשרד שלך, חבר'ה מה בנושא הרישום המבולבל שהיה, עשינו משהו, התקדמנו, זזנו,
ת: תראה אני מניח שהם מדברים עם אנשים, הם מניחים שזה בסדר, בודקים את זה בביקורת.
ש: כאילו בוא ניקח דוגמא, כאן זה היה ביוני או יולי 2011,
ת: כן,
ש: זאת אומרת רק שנה אחרי, היית בודק אם הוא קיים את זה או לא קיים את זה?
ת: לא יודע אם היו פונים עוד פעם או לא, אנחנו מניחים שאנחנו מכירים את רפי אזולאי, ענינו לו, סוכם עליו , סוכם עליו, רשום גם במייל, שסוכם עליו דרך הטיפול, אז אנחנו מניחים שזה בסדר.
ש: בוא, לא עשיתם מעקב,
ת: לא , לא עושים מעקב.
ש: כי לא ראיתם שיש איזה משהו מיוחד, זה משהו שגרתי,
ת: זה ברור, אם היינו חושבים שיש משהו בעייתי, יותר מזה, ברמות הפליליות, לא היינו מטפלים בתיק יותר.
ש: אוקי. תגיד לי, אתה לא עשית ביקורת אף פעם ל ... זה קטן עליך, אתה לא עושה ביקורת לחברות,
ת: לא זה לא קטן עלי, אני אבל אף פעם לא עשיתי ביקורת, אבל זה בכלל לא קטן עלי, זה עבודה מכובדת,
ש: אתה יודע מי צריך לשלם את הבלו? מי יכול לקזז בהוצאות שלו את הבלו? אתה יודע מה זה חברה יצרנית? לא תגיד כן, לא, לא, לא קרה שום דבר.
ת: בלו זה הקונה,
ש: בעל הבית לא צריך לדעת הכל, אתה יש לך אנשים מסביבך. אז אתה לא, מושגים,
ת: לא אני חושב שזה הקונה נו, אבל אני לא בטוח מאה אחוז. צריך לשאול פעם, אני מניח שהם בדקו את זה כשהם עושים את הביקורת,
ש: הקונה. זאת אומרת אם אוסקר אברהם קנה,
ת: כן,
ש: מבזן, אז הוא צריך לשלם.
ת: כן, במקרה הזה זה יש צינור,
ש: רגע לאט, לאט. אם אוסקר אברהם מכר הכל לאוסקר אנרגיה, אז אוסקר אנרגיה צריכה לשלם את הבלו?
ת: אין לזה משמעות ...
ש: תגיד לי כן או לא,
ת: אין לזה משמעות. זה משמעות טכנית בלבד,
ש: רגע,
ת: כן,
ש: רגע. ואם הלקוח הדומיננטי העיקרי של אוסקר אנרגיה, קונה את מירב הסחורה מאוסקר אנרגיה, אז אותו לקוח דומיננטי, הוא זה שצריך לשלם את הבלו,
ת: לא מה פתאום,
ש: אז מה ההבדל בין אוסקר אנרגיה ל ...
ת: הם מבלבלים את הכל. כאילו זה יש, אם עכשיו הייתה חקירה כאילו נגיד, שיש לי חברה אחת, שהיא צינור לחברה השנייה, שהיא הייתה, הראשונה הייתה צריכה לשלם את הבלו, אבל היא צינור של השנייה והשנייה שילמה את הבלו, אז מה היה, על מה הייתה החקירה, לא נגרם חיסרון כיס למערכת, כי זאתי העבירה לזאתי, יש בעיה טכנית שאולי אם מדקדקים טכנית, אז זאתי הייתה צריכה לשלם ולא זאתי, אבל מה קרה, כלום.
ש: זאת אומרת ואתה בזמן אמת,
ת: אז עכשיו כשהוא מדבר על צד שלישי לגמרי שזה, זה כבר עולם אחר, זה צריך לבחון לקבל חוות דעת,
ש: רגע, אז אתה בזמן אמת ידעת שאוסקר אברהם ואוסקר אנרגיה עושים את הדבר הזה?
ת: לא אני לא יודע אם ידעתי דבר כזה, וגם אם אתה שואל אותי היום מה דעתי, אז זה מה שאני חושב.
ש: שזה חוקי, הכל בסדר.
ת: אין לזה משמעות, מעבר לטכנית, אבל אני לא מבין, אני פה לקחתם אותי כולכם,
ש: לא, לא, לא,
ת: כנותן חוות דעת לעניינים חוקיים ולא חוקיים, אני לא, זה לא התפקיד שלי. תיקחו עוד עד מומחה, שייתן חוות דעת מה חוקי ומה לא חוקי ומה תקין ומה לא תקין.
עו"ד ניר ישראל: לא צריך פה מומחה.
העד יהודה מינץ: מה?
עו"ד ניר ישראל: לא צריך פה מומחה. בזמן , אני רק אבקש לציין, בלהט החקירה הראשית יש פה פרדוקס, אבל כשמתייחסים לכל הקלסרים שכאן, לא הוצגו לעד, אני לא רוצה להפריע לחברי בחקירה הנגדית, אבל אבקש כשהוא יסיים, את רשות בית המשפט להציג לו את המסמכים שנתפסו במשרדו גברתי.
עו"ד מיכה גבאי: לי אין בעיה, אני לא יודע מה עם חברי. המשרד שלכם היה אמור להיות נוכח בספירות מלאי?
ת: אם אנחנו נוכחים בספירות מלאי,
ש: כן,
ת: אז אנחנו מציינים בביאור של המלאי שהיינו נוכחים. אם לא היינו נוכחים, אז אנחנו מציינים שלא היינו נוכחים, זה הנוהל במשרד.
ש: אז אני מקריא לך מעדות שלך, מה-19/06,
ת: כן,
ש: אתה בשורה 28 אומר, התקשרתי למשרד, דיברתי עם עידן,
ת: כן,
ש: אני על השאלה יש ספירת מלאי, שנערכה על ידי מנהל החברה,
ת: כן,
ש: יש דו"ח לגבי יתרות, לפי מה שהבנתי, לא היינו נוכחים בספירת המלאי.
ת: אוקי.
ש: תקין?
ת: זה לא סותר את מה שאמרתי קודם, אבל בסדר.
ש: לא אני שואל, תגיד לי טכני בסדר, אני שואל אם זה תקין, זה הכל, לא, אין בינינו מלחמות. תשובה.
ת: מה השאלה?
ש: האם מישהו מהמשרד שלך, היה צריך להיות נוכח בספירת המלאי, כן או לא? ואני אומר לך שכן, ולא הייתם, דיברת עם עידן, והשאלה היא, אם זה תקין או לא תקין.
ת: אני חושב שזה תקין.
ש: אוקי. תודה לך. שאלו אותך אם הבחנת בגידול
ת: כן,
ש: במחזור של אוסקר. שאלת אותו מה הגידול, או שאמרת, בחור מוכשר טייקון, אחלה
ת: לא יודע אם אמרתי טייקון זה מה שכתוב שם, אמרתי זה כמו שתשאלו , אני יודע שזה מה שכתוב,
ש: זה מה שכתוב,
ת: טוב בסדר, אני אמרתי שזה לא היה נראה לי תמוה שהוא גדל, כי הוא איש מוכשר, חכם וכמו שטייקון פתאום גדל, ואף אחד לא שואל למה הוא גדל, אז באותה מידה, לא שאלתי למה הוא גדל. והזכרתי את המילה טייקון, זה קצת מנוסח אחרת ממה ש...
כ.ה. נחמה נצר: אדוני סיים עו"ד גבאי?
עו"ד מיכה גבאי: כן.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, עו"ד קלדרון בבקשה, הנה עו"ד ערבה נכנס.
עו"ד ניר ישראל: גברתי אין בעיה, רק לחכות לסוף החקירה הנגדית לגבי המסמכים, או ש ...
כ.ה. נחמה נצר: אתה רוצה עכשיו בקשה עכשיו.
עו"ד ניר ישראל: אם אפשר פשוט, שאם יש שאלות לחברי, זה עוד חם, פשוט חבל.
כ.ה. נחמה נצר: כן אז לעו"ד ישראל ברשות.
עו"ד ניר ישראל: אני מציג לך אב"ת, אישור בדבר תפיסה, מספר 234395
העד יהודה מינץ: כן,
עו"ד ניר ישראל: ו-19890
העד יהודה מינץ: כן,
עו"ד ניר ישראל: מי חתום על המסמך?
העד יהודה מינץ: אני.
עו"ד ניר ישראל: מה, ספר על נסיבות החתימה על המסמך.
העד יהודה מינץ: באו חוקרים, עם צו, לקחו את ה ... הכנו להם את הקלסרים והם לקחו אותם. מה השאלה, לא הבנתי.
עו"ד ניר ישראל: לא, תצביע לי בבקשה על המסמכים שלקחו החוקרים, כאילו מה הם לקחו.
העד יהודה מינץ: לקחו קלסרים של הנהלת חשבונות של 2011, של אוסקר אברהם בע"מ, ושל אוסקר אנרגיה בע"מ, ולקחו קלסר קבע של המשרד, ועוד מסמכים. אלה המסמכים, או חלקם לפחות.
עו"ד ניר ישראל: למי נמסרו המסמכים? למי נמסרו המסמכים?
העד יהודה מינץ: זה מר חיים תמיר ולגברת ציפי אלבז, ולאזולאי יעקב ועוד דרור אחד. לחוקרים.
עו"ד ניר ישראל: גברתי, מתוך כלל המסמכים שנמסרו לחוקרים, המאשימה תבקש להגיש לבית המשפט את החשבוניות המקור מתוך אותם קלסרים, הם כבר הוצגו גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: לאיזה צורך?
עו"ד מיכה גבאי: אתה מגיש באמצעותו?
עו"ד ניר ישראל: אני מגיש באמצעותו, הוא מסר לחוקרים, קלסרי הנהלת חשבונות על פי החוק, ניתן להגיש באמצעות מוסר התפוסים, כדי להכניס לתיק בית המשפט. אלה כל החשבוניות האמיתיות להוכחת האישום, בין היתר החשבוניות על הבלו לשנת 2011, בין היתר חשבוניות שלטענת המאשימה הן פיקטיביות,
עו"ד מיכה גבאי: באמצעותו?
עו"ד ניר ישראל: הוא מסר את ה ...
עו"ד מיכה גבאי: סליחה הוא סך הכל הפיק.
עו"ד ניר ישראל: הוא הפיק,
עו"ד מיכה גבאי: צריך להביא את מי שהוציא את החשבוניות,
עו"ד ניר ישראל: אני ממש לא צריך להביא את מי שהוציא את החשבוניות האלה גברתי, אלא מי שמסר אותם לחוקרים גברתי. גברתי על פי הוראות הדין, ניתן להגיש באמצעות מוסר המסמך, את אותם מסמכים, אבקש להגיש את המסמכים באמצעותו ולקבל סימון ת/ לכל אותם מסמכים.
כ.ה. נחמה נצר: אבל רק שנבין. זה מסמכים שהגיעו למשרדו, במסגרת המסמכים שאזולאי העביר לקראת הכנת הדו"חות השנתיים נכון?
העד יהודה מינץ: נכון,
עו"ד ניר ישראל: כן גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: אז זה מסמכים שהיו אצל אזולאי, אז כשיבוא מר אזולאי, אז זה שזה נתפס אצלו במשרד, זה לכאורה איזוטרי לחלוטין.
עו"ד ניר ישראל: גברתי נכון, אבל המאשימה מחויבת ללכת לפי הוראות הדין, מאחר והמסמכים נתפסו מידיו והוא מסר אותו אל החוקרים, ניתן לפי החוק, להגיש אותם באמצעותו,
עו"ד מיכה גבאי: אז הוא יכול להגיד, זה לא נתן לי.
עו"ד ניר ישראל: אז זה החלטה של בית המשפט, אבל נכון, אבל מאחר והמסמכים,
כ.ה. נחמה נצר: אבל מר אזולאי הולך להיות עד נכון?
עו"ד ניר ישראל: נכון גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: יפה, אז צריך, אם מר אזולאי איננו עד מאיזושהי סיבה, אז היית אומר אין, זה מה שנקרא הדרך המשנית, הדרך הראשית, דרך המלך היא, אצל מי היה המסמך, אם מקור המסמך הוא אצל אזולאי, אז אתה תגיש את זה באמצעות אזולאי.
עו"ד ניר ישראל: גברתי המקור של המסמך, דבי אנרגיה, הוא במי שהפיק את החשבונית לדבי אנרגיה,
כ.ה. נחמה נצר: אבל זה,
עו"ד ניר ישראל: גברתי, גברתי, המקור של חשבונית של יניב חברה לאנרגיה לישראל,
כ.ה. נחמה נצר: מי שהפיק את החשבונית,
עו"ד ניר ישראל: היא אצל יניב קרנש גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: נכון,
עו"ד ניר ישראל: שנמצא כאן, הוא בכלל עד הגנה גברתי. אם וכאשר יבחרו להעיד אותו. המקור של חברת אנרגיה לישראל כנ"ל, יניב חברה לאנרגיה, הנושא במחלוקת.
כ.ה. נחמה נצר: כן,
עו"ד ניר ישראל: מה שלא במחלוקת גברתי, ואין מניעה חוקית לעשות כך, ועל כן אינני מבין מדוע קיימת ההקשיה גברתי, היא להגיש באמצעות העד שמסר את המסמכים לחוקרים, ניתן על פי דין גברתי, אין שום מניעה גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: יש דרך המלך,
עו"ד ניר ישראל: אבל גברתי
עו"ד מיכה גבאי: תגי דלי אתה יודע שהמסמכים האלה ...
עו"ד ניר ישראל: גברתי, ראשית חברי טועה ומטעה, אבל לא משנה, זה שאלה אחרת שאנחנו לא דנים בה כרגע, גברתי דרך המלך היא להגיש, או באמצעות מי שתפס, או מי שמסר. אנחנו פה נמצאים עם מי שמסר את המסמכים, מדוע קיים קושי כאן בכלל, אני באמת אינני מבין מה הבעיה.
כ.ה. נחמה נצר: כי שוב, אני שואלת את אדוני שאלה,
עו"ד ניר ישראל: אבל זה ...
כ.ה. נחמה נצר: רגע, ברמה האינפורמטיבית קודם, עו"ד ישראל, אדוני לא ימהר להסיק מסקנה. ברמה האינפורמטיבית, זה קלסרים שהם ניהלו אצלם במשרד, או זה קלסרים שהגיעו כמו שהם, ממשרדו של אזולאי, זאת שאלה שצריכה להישאל. אז תשאל, קודם שנדע את החלק הזה בחוליה.
עו"ד ניר ישראל: אוקי,
עו"ד ערן ערבה: כל מה ששמענו עד עכשיו, מה זה שונה, אומר העד אני בכלל לא התעסקתי עם החברה הזאת.
כ.ה. נחמה נצר: זה בדיוק מה, תפסו את זה אצלו, מה זה תפסו את זה אצלו.
עו"ד ניר ישראל: גברתי הוא מסר את המסמכים, אבל אני אעשה סדר לכולם, למרות שהדברים,
עו"ד מיכה גבאי: אסור לך אבל לתפוס מסמך, מכל אנשי מע"מ, אסור לך לתפוס מסמך אצל כל אדם, זה כולל חיפוש. לתפוס רק אצל העושה. זה החוק.
עו"ד ניר ישראל: כך. תאמר, תאמר בקשה לבית המשפט, מדוע הקלסרים האלה היו במשרדך.
עו"ד מיכה גבאי: מאיפה הוא יודע מה התשובה? למה הוא קיבל אותם.
כ.ה. נחמה נצר: רגע,
עו"ד ניר ישראל: שנייה זה לא קשור,
כ.ה. נחמה נצר: רגע עו"ד גבאי, בוא נשמע את התשובה, כן.
עו"ד ניר ישראל: כן,
העד יהודה מינץ: חלק מהמסמכים שפה, זה מסמכים של חברת אוסקר,
עו"ד ניר ישראל: אני מבקש ממך כשאתה אומר חלק, תבוא תגיד, תסביר, שבית המשפט יידע בדיוק מה התמונה העובדתית הנכונה. האם שמו של חברי, מינץ לא.
עו"ד מיכה גבאי: בוא תראה לי שרשור,
כ.ה. נחמה נצר: רגע עו"ד גבאי,
עו"ד מיכה גבאי: רגע אני מתנגד,
עו"ד ניר ישראל: מתנגד?
עו"ד מיכה גבאי: מתנגד, כן. מתנגד. יש דו"ח שרשרת,
עו"ד ניר ישראל: על השאלה?
עו"ד מיכה גבאי: כן, להליך.
עו"ד ניר ישראל: כן,
עו"ד מיכה גבאי: יש דו"ח שרשרת, אתה אומר שאזולאי הביא את זה למשרד. אני אומר לך שבתור מנהל, בתור בעל הבית, הוא לא עמד בכניסה וספר את ה ...
עו"ד ניר ישראל: אני אמרתי?
עו"ד מיכה גבאי: ולכן הוא לא קיבל, הוא לא ראה, הוא לא היה אמור לעשות את הביקורת, זה לא נועד אליו ואין שום סיבה שהוא,
עו"ד ניר ישראל: אבל זה לא השאלה שלי, ואין שום נפקות למה שאמר חברי ,
עו"ד מיכה גבאי: טוב, אז אני אתנגד על עוד משהו.
עו"ד ניר ישראל: מאחר והמסמכים נמסרו על ידי העד. עכשיו בהמשך להערת בית המשפט, ביקשתי מהעד שיתייחס לאותם מסמכים ויסביר, מה הם אותם מסמכים ומה הם עושים במשרדו.
עו"ד ערן ערבה: אני רק שנייה אחת לפני כן, אני אבקש לחדד. אני חושב שיש טעם של ממש להתנגדות גם של חברי עוה"ד גבאי, אני חושב שזאת לא הדרך, אני בכלל חושב שיש פה בעיות מדיני הראיות הכלליות בכל מה שמתכוונים,
כ.ה. נחמה נצר: נכון,
עו"ד ערן ערבה: חברי מתכוון לעשות עם המסמכים האלה, גם אם הוא יצלח את שלב הזיהוי ולפי דעתי הוא לא יצלח, אבל צריך אולי לחדד פה איזושהי נקודה, הרי מה העד עושה, מניחים בפניו קלסרים, כתוב עליהם כל מיני דברים, והוא כמו שביקשו את ההתיחסות שלו לגבי המייל. אני משוכנע שרואה חשבון מינץ יודע לקרוא.
עו"ד ניר ישראל: גברתי,
עו"ד מיכה גבאי: הוא קורא רק את הכריכה פה, הוא לא קורא את המסמכים שהיו שם,
עו"ד ניר ישראל: גברתי, אני לא ביקשתי שיידע מה,
עו"ד מיכה גבאי: אז מה את הכריכה, אני מסכים את הכריכה,
עו"ד ניר ישראל: גברתי עם כל הכבוד, בסוף ההחלטה היא של בית המשפט. המאשימה סבורה שאין מניעה לבוא ולהגיש את המסמכים באמצעות העד, ואני אוסיף ואני אומר,
כ.ה. נחמה נצר: אבל מאיפה אנחנו יודעים שהחשבוניות האלה שעכשיו נמצאות בשקית, הוצאו מתוך הקלסרים? לא בכל הכבוד, באמת. אתה אומר, באו למשרד,
עו"ד ניר ישראל: גברתי, האפשרות שגברתי מעלה, שעם כל הכבוד היא לא יודעת מי הוציא את החשבוניות מהזה, גברתי גם לא ניתן לדעת אם הגיע לצורך העניין, סליחה שאני אומר את זה, מראש ובאמת בכניעה, אבל להמחיש את האבסורד שהגיע יאסר עראפאת והוציא אותם מהקלסרים, אי אפשר לשלול את זה גברתי.
עו"ד מיכה גבאי: נכון זה פלילי,
עו"ד ניר ישראל: יפה,
עו"ד מיכה גבאי: אתה צריך להוכיח,
עו"ד ניר ישראל: אבל גברתי אני המאשימה,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
עו"ד ניר ישראל: יש כאן עד שמסר את כל המסמכים, יש פה מסמכים שהוצאו מכל הקלסרים, כל מסמך שהוצא, גברתי יכולה להיכנס ולראות, ואני דאגתי,
עו"ד מיכה גבאי: מי הוציא מי,
עו"ד ניר ישראל: ואני דאגתי,
עו"ד מיכה גבאי: מי הוציא?
עו"ד ניר ישראל: אני דאגתי לוודא את זה, לפני שהמסמכים יוגשו, שצילמו והכניסו את העתק,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי, עו"ד ישראל,
עו"ד ניר ישראל: עכשיו נמצא כאן העד,
כ.ה. נחמה נצר: בסדר,
עו"ד ניר ישראל: זה העד שמסר את המסמכים, המאשימה מבקשת,
כ.ה. נחמה נצר: אבל אומר לך העד, אני לא ישבתי,
עו"ד ניר ישראל: העד לא אמר כלום, מי שאמר זה עו"ד גבאי,
כ.ה. נחמה נצר: לא, כששאלת אותו מי, איך נתפסו המסמכים, אז הוא אמר שבאו חוקרים נכון
עו"ד ניר ישראל: עם צו,
כ.ה. נחמה נצר: עם צו ותפסו מסמכים,
עו"ד ניר ישראל: נכון,
כ.ה. נחמה נצר: יפה.
עו"ד מיכה גבאי: איזה מסמכים?
כ.ה. נחמה נצר: איזה מסמכים?
עו"ד ניר ישראל: שיאשר לי איזה מסמכים.
כ.ה. נחמה נצר: איזהמסמכים, איך הגדירו אותם התופסים, איך הגדירו אותם בהב"תים, סימנו אותם?
עו"ד ניר ישראל: גברתי סומנו,
כ.ה. נחמה נצר: תראה לי את ההב"תים,
עו"ד ניר ישראל: יתירה מזו, על גבי, רגע עם כל הכבוד, אני לא מנהל דיאלוג עם חברי,
כ.ה. נחמה נצר: נכון,
עו"ד ניר ישראל: אלא עם בית המשפט,
כ.ה. נחמה נצר: אז מה כתוב?
עו"ד ניר ישראל: כל קלסר גם נרשם, עם מספר הב"ת, 198906, נתפס סימון אוסקר אברהם אצל רו"ח מינץ, מה-18/06,
עו"ד מיכה גבאי: מה, מה כתוב, מה כתוב?
עו"ד ניר ישראל: גברתי לגבי, לגבי,
עו"ד מיכה גבאי: מה כתוב, רגע,
עו"ד ניר ישראל: לגבי,
עו"ד מיכה גבאי: מה כתוב,
עו"ד ניר ישראל: אני אינני מנהל את דיון כך.
כ.ה. נחמה נצר: נכון. רגע עו"ד גבאי, אי אפשר,
עו"ד ניר ישראל: לגבי כל אחד מהקלסרים כאן,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
עו"ד ניר ישראל: בוצעה מדבקה לגבי ההב"ת, ההב"ת,
כ.ה. נחמה נצר: ומתי שמו את המדבקה הזאת.
עו"ד ניר ישראל: ב-18/06/2012 כפי שרשום,
כ.ה. נחמה נצר: בזמן התפיסה?
עו"ד מיכה גבאי: מה כתבו?
עו"ד ניר ישראל: גברתי אני אמור להשיב על התשובה הזאת?
כ.ה. נחמה נצר: לא אני שואלת. מה זאת אומרת, אדוני רוצה להגיש את המסמכים, תן לי את ה .. נראה מה כתוב. נתפס אצל רואה החשבון יהודה מינץ, כן , יש כאן,
עו"ד מיכה גבאי: מה ויש שם רשימה מה נתפס? רגע, רגע, מי כתב את זה, איזה שוטר הדביק את זה.
כ.ה. נחמה נצר: עו"ד גבאי אי אפשר, באמת. תראה לי את ההב"ת 198906. תודה. בוא נראה מה כתוב כאן. כתוב ארבע עשרה קלסרים, הנהלת חשבונות, .. של חברת אוסקר כן, ועוד חמש עשרה קלסרים,
עו"ד מיכה גבאי: מה יש בהם?
עו"ד ניר ישראל: לא אני לא מבין את ההתנהלות הזו, מה זה מה יש בהם,
עו"ד מיכה גבאי: לא אתה לא יכול להגיש קלסר,
עו"ד ניר ישראל: מה יש, אני יכול להגיש, אני מבקש להגיש, אני יכול לבקש להגיש את הכל.
כ.ה. נחמה נצר: תראה רגע, קודם כל כתוב למעלה אזולאי רפאל, זה של אזולאי רפאל, אתה רואה כתוב כאן,
עו"ד ניר ישראל: אבל הוא מסר אותו, גברתי אנחנו נמצאים בעולם שבו המאשימה יכולה, דרך המלך גברתי, עם כל הכבוד להערת חברי,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
עו"ד ניר ישראל: ולהערת בית המשפט, היא להגיש באמצעות מוסר המסמכים, או מי שתפס את המסמכים בפועל גברתי. הוא מסר את המסמכים.
כ.ה. נחמה נצר: הוא לא מסר את המסמכים, המסמכים היו אצלו במשרד, באו החוקרים, שלושת החוקרים והחליטו לתפוס אותם,
עו"ד ניר ישראל: ומה הוא עשה? מסר אותם.
כ.ה. נחמה נצר: הוא חתם שהם תפסו את הקלסר,
עו"ד ניר ישראל: יפה.
כ.ה. נחמה נצר: אבל שוב, זה לא קלסר שלו, זה קלסר של אזולאי רפאל, איך אתה רוצה להגיש קלסר של אזולאי רפאל באמצעות רו"ח מינץ,
עו"ד ניר ישראל: כי הוא נתפס מידיו גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: סליחה, זה לא השאלה, אנחנו לא בודקים את זה ברמה הפיזית. מה זה נתפס מידיו, נתפס מידיו, אתה עדיין צריך להראות את הזיקה שלו למסמכים. אז עבר עובר אורח,
עו"ד מיכה גבאי: זה מה שקרה פה,
עו"ד ניר ישראל: אז אם היה עובר אורח גברתי ומוסר מסמך מסוים, אז היה ניתן להגיש באמצעות עובר האורח את אותו מסמך,
כ.ה. נחמה נצר: באמת?
עו"ד ניר ישראל: באמת גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: באמת?
עו"ד ניר ישראל: מאחר והוא מסר את אותו מסמך.
כ.ה. נחמה נצר: זה חידוש , בכל הכבוד,
עו"ד ניר ישראל: גברתי לעניין,
כ.ה. נחמה נצר: אנחנו מחפשים מי הוא הגורם הכי קרוב למסמך. אם מציגים לי קלסר, ועל הקלסר כתוב, אזולאי רפאל, אז אתה רוצה שאני אתיר את הגשתו באמצעות רואה החשבון מינץ?
עו"ד ניר ישראל: רו"ח מינץ, המסמכים נתפסו במשרדו,
עו"ד מיכה גבאי: איזה מסמכים,
עו"ד ניר ישראל: שנייה,
כ.ה. נחמה נצר: רגע עו"ד גבאי, אבל אי אפשר ככה.
עו"ד ניר ישראל: אני לא מבין, מה אתה יושב איתה, ביחד איתה על ידה, איפה אתה?
עו"ד מיכה גבאי: לא, לא, לא זה על המסמכים כאלה. אתה פה, אנחנו פה,
עו"ד ניר ישראל: יפה,
עו"ד מיכה גבאי: כולנו עליך, השופטת מחליטה.
עו"ד ניר ישראל: אני מפריע לך?
עו"ד מיכה גבאי: באמת אתה,
עו"ד ניר ישראל: המאשימה מפריעה לך כשאתה טוען?
עו"ד מיכה גבאי: היא מפריעה לי כשהיא רוצה להגיש משהו בניגוד לכללי הראיות. יש כללי משחק, אסור לך להביא קלסר להגיד ארגז, מי זה רו"ח מינץ שהוא היה במשרד, אז מה. הוא יודע מה יש שמה? אתה יודע כמה יש בכל ארגז.
כ.ה. נחמה נצר: טוב, עו"ד גבאי, אנחנו נעשה את זה בצורה מסודרת, אי אפשר כך. עו"ד ישראל ישטח את הבקשה שלו, אתם תמסרו את התגובה שלכם ותהיה החלטה. אי אפשר לעשות את זה בצורה הזאת, בכל הכבוד. אז בבקשה עו"ד ישראל, מהתחלה ועד הסוף, מה אדוני רוצה להגיש באמצעות העד. את ההב"תים, או את הקלסרים, או מסמכים שדלית משם, תגיד שנשמע.
עו"ד ניר ישראל: המאשימה מבקשת להגיש לבית המשפט ולקבל סימון,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
עו"ד ניר ישראל: על ההב"תים עצמם והן המסמכים אשר הוציאה המאשימה מאת הקלסרים שנתפסו מידיו של רואה החשבון מינץ יהודה. אותם מסמכים נמצאים כרגע בארבע חבילות שונות והעתקם , הם צולמו, והעתק חזר לתיק מהם נלקחו גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי ולשאלת בית המשפט אתה משיב, שאכן בין הקלסרים, יש קלסרים שנושאים תווית זיהוי מפורשת של אזולאי רפאל נכון?
עו"ד ניר ישראל: אני מאשר שהקלסרים נושאים זווית,
כ.ה. נחמה נצר: יש קלסר שנושא זיהוי של מר מינץ?
העד יהודה מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: שזה נושא כותרת,
העד יהודה מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: עם זיהוי,
העד יהודה מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: אין,
העד יהודה מינץ: כן, כן,
כ.ה. נחמה נצר: יש, איפה?
עו"ד ניר ישראל: גברתי למה, מדוע גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: תראה לי, לא אני שואלת
עו"ד ניר ישראל: אבל הוא,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, אז ביקשתי לראות,
עו"ד מיכה גבאי: התיק קבע גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: מה יש חוץ מהתיק קבע?
עו"ד ניר ישראל: זה החוקרים גברתי שמו על גבי התיק את המדבקה הזו, אני גם אציין לפרוטוקול, החוקרים שמו.
כ.ה. נחמה נצר: טוב.
עו"ד ניר ישראל: אוקי תענה לה.
עו"ד מיכה גבאי: זה שלו, זה שלו?
כ.ה. נחמה נצר: עו"ד גבאי אני לא יכולה ככה,
עו"ד מיכה גבאי: סליחה,
כ.ה. נחמה נצר: בקשה רו"ח מינץ.
העד יהודה מינץ: זה תיק קבע, זה את זוכרת את השאלה הקודמת ששאלת,
כ.ה. נחמה נצר: נכון
העד יהודה מינץ: מה אנחנו עושים עם דברים ששואלים וכאלה,
כ.ה. נחמה נצר: ברור
העד יהודה מינץ: אז יש תיק קבע לכל חברה,
כ.ה. נחמה נצר: אז זה שלכם,
עו"ד מיכה גבאי: זה אפשר להגיש, זה אנחנו מגישים, מסכימיםן
כ.ה. נחמה נצר: רגע, מה עם הקלסרים האחרים, זה קלסרים ש..
העד יהודה מינץ: הקלסרים האלה שאני רואה פה למטה, אלה קלסרים של חברת אברהם אוסקר בע"מ וחברת אוסקר אנרגיה בע"מ, של הנהלת חשבונות שנת 2011, שמה שנהוג, לקחת אותם לצורך ביקורת על הספרים,
כ.ה. נחמה נצר: יפה. וזה, נוהגים לקחת אותם ממי?
העד יהודה מינץ: מהנהלת החשבונות,
כ.ה. נחמה נצר: מהנהלת החשבונות,
העד יהודה מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: יפה, אז מי שעושה את הנהלת החשבונות, ואתם כמו שלמדנו, אתם לא עשיתם את הנהלת החשבונות השוטפת,
העד יהודה מינץ: כן.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד ניר ישראל: אז בהמשך גברתי, בהמשך לבקשת המדינה,
כ.ה. נחמה נצר: כן,
עו"ד ניר ישראל: ברי ונהיר כי יכול להגיע לפה מאן דהוא, עד תביעה כזה או אחר, ולהכחיש קשר לחשבוניות, לומר אלה לא היו אצלי, כן היו אצלי, אבל לשיטת המאשימה, החשבוניות האלו נתפסו מתוך אותם קלסרים, אשר מסר העד ועל כן, מתבקש בית המשפט ליתן להם סימון ולקבל אותם כמוצג,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי בבקשה,
עו"ד ניר ישראל: זה הכל גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי את הבקשה. אוקי. בקשה עו"ד גבאי, מה התגובה של אדוני לבקשה.
עו"ד ניר ישראל: למה אתה מניח לה את זה ואומר לה,
כ.ה. נחמה נצר: לא צריך, בסדר. טוב רבותי, נעשה את זה בצורה מסודרת, אי אפשר ככה, בבקשה עו"ד גבאי, מה תגובתך.
עו"ד מיכה גבאי: בתיק קבע, כיוון שזה מהמשרד של העד, אין לי שום בעיה. אני מסכים שיוגש על כל תכולתו,
כ.ה. נחמה נצר: לאיזה צורך?
עו"ד מיכה גבאי: לא יודע, הוא רוצה ,
כ.ה. נחמה נצר: אוקי,
עו"ד ניר ישראל: לא הצרופות הרלוונטיות הוגשו גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: נכון,
עו"ד ניר ישראל: אין צורך,
כ.ה. נחמה נצר: זה בדיוק.
עו"ד מיכה גבאי: יפה, אז את זה, שאר הקלסרים גברתי, גם ההב"ת לא יכול לעזור. אנחנו חוזרים לסצנה של התיק השחור, שכתבו מסמכים שונים, פה אפילו לא כתבו מסמכים שונים, פה כתבו ארבע עשרה קלסרים. מה יש בתוכם, איך סומנו המסמכים, רק אלוהים יודע, זה לא קשור בכלל לעד הזה, יש דו"ח שרשרת, אין לו שום נגיעה. אין לו שום נגיעה, למעט העובדה שבאו חוקרי מע"מ והוא אפילו התנגד, אמר לא מוכן לתת לכם את זה, ולקחו את זה ממנו זה הכל.
העד יהודה מינץ: אני לא זוכר שאני התנגדתי.
עו"ד מיכה גבאי: אתה הסכמת,
העד יהודה מינץ: אז מה אני אתנגד?
עו"ד מיכה גבאי: זה בניגוד לכללי הראיות, אין לו שום נגיעה, הוא לא תפס את זה, הוא לא ערך את זה, זה לא נוגע אליו, אם חברי אומר זה אלעד אזולאי, אנחנו עדיין לא שמענו שאלעד אזולאי הביא את זה, אולי יבוא אלעד אזולאי ויגיד, זה לא מה שאני שמתי, לא את כל זה שמתי. חברי עכשיו עשה משהו, שלדעתי יש בו משהו לא תקין, הוא כבר הוציא מסמכים ספציפיים ורוצה להגיד הנה, זה המסמכים. עם כל הכבוד, המסמכים האלה צריך לבוא מישהו ולהגיד, אני שמתי אותם שם, אני הפקתי אותם, אני הוצאתי אותם, אני ערכתי אותם, אני קיבלית אותם, זה לא העד.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. בקשה עו"ד ערבה.
עו"ד ערן ערבה: נתחיל דווקא מתיק הקבע, יש לנו בעיה קטנה איתו.
כ.ה. נחמה נצר: רק תשים את המיקרופון.
עו"ד ניר ישראל: אף אחד לא רוצה להגיש אותו, אז יכול להיות שאני אחסוך לך את הטיעון.
כ.ה. נחמה נצר: כן לא צריך להגיש, את מה שרצו להגיש הגישו אז חבל,
עו"ד ערן ערבה: יש פה איזושהי משמעות.
כ.ה. נחמה נצר: כן,
עו"ד ערן ערבה: את הקלסר הזה לטובת העניין, אני רואה שאין עליו את הסימון ח.ט.5 , לפחות אני לא רואה. אני רואה שכן כתוב עליו את הספרה 2, אני לא יודע מה קרה לקלסר מספר 1, אני לא יודע אם זה קלסר תיק הקבע, או לא קלסר תיק הקבע. יכול להיות כל מיני אפשרויות שונות, שאם היה לנו דו"ח שרשרת, אם היינו יודעים מי תפס, איך תפס, אם היה לנו נומרטור בפנים, אולי גם היינו יכולים לנהל שיחה אינטליגנטית, על מה המקור של המסמכים האלה. זה ראי לכל יתר המסמכים שם. בנוגע למסמכי הנהלת חשבונות שחברי מבקש להציג דרך העד. אני מבין שזה אותם מסמכים שבשקיות שחברי החזיק בידו, אינני יודע מי הוציא אותם, אינני יודע מניין הם נלקחו, אינני יודע עליהם דבר וחצי דבר והעד, הכי חשוב, לא נשאל עליהם בשום שלב של החקירות שלו. הוא לא יכול לתת לנו שום INPUT עליהם, הוא לא יכול לאשר לנו, שאלה הם המסמכים, הוא לא ערך את הביקורת, הוא טוען פה, שהוא בכלל לא התעסק עם החשבוניות, לא התעסק עם הספרים, ובהתאמה הוא לא יכול לאשר לנו, ברמה הבסיסית ביותר, שזה קשור בכלל למישהו שנמצא כאן באולם. זה לא הוצג לו בחקירה, ולכן אני חושב שמכל כך הרבה טעמים, לא ניתן להגיש את זה, בראש ובראשונה באמת, מושכלות יסוד, בלי דו"ח שרשרת, איך הם מבקשים להגיש את זה.
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי עו"ד ערבה, עו"ד הראל.
עו"ד אלברט הראל: אני מצטרף לדברי חברי, במיוחד כאשר העד אמר שכלל התיק הזה לא הגיע לביקורת, כך שהם לא נגעו בו במשרד, מלבד לשכב במחסן כזה או אחר, אין לזה שום תועלת בעניינינו.
העד יהודה מינץ: אנחנו אמרנו שאוסקר אברהם התחלנו את הביקורת ואוסקר אנרגיה עוד לא התחלנו.
כ.ה. נחמה נצר:נכון, טוב. החלטה.
העד יהודה מינץ:אגב, מספר 2, ובשביל מספר 1 זה התיק קבע הישן, שכרונולוגית הוא שנים ישנות, שלא היו רלוונטיות, אז בגלל זה.
כ.ה. נחמה נצר:אוקי.

החלטה
במסגרת חקירתו הראשית של רואה החשבון מינץ, עד תביעה מס' 18, ביקש ב"כ המאשימה להציג דו"חות תפיסה , המתעדים כך על פי הטענה, תפיסה של מסמכים, אשר עובר לתפיסתם, היו במשרדו של רואה החשבון מינץ. מדברי העד, כמו גם מהצהרת ב"כ המאשימה, ניתן לדייק ולומר, כי מבין שלל הקלסרים שנתפסו, ישנו למעשה קלסר אחד בלבד, שהוא קלסר המצוי בשליטתו של רואה החשבון מינץ, וזה הוא הקלסר אשר במשרדו כונה כקלסר שבו מתייקים מסמכים שאינם מסמכי הביקורת, ובלשונו של העד, קלסר הקבע. אשר קשורים לעניינים שוטפים, בקשר השוטף שבין הלקוח לבין משרדו של רואה החשבון מינץ. באשר לקלסרים האחרים, עשרים ותשעה במספר, המדובר בקלסרים, שעל פי מראם, הם קלסרים ממשרדו של רפאל אזולאי, ולפי דברי העד, מסמכים אלו, הובאו למשרדו לרגל ביקורת חשבונאית, שאמורה הייתה להתבצע במשרדו של רואה החשבון מינץ, לשנות המס הרלוונטיות. מעבר לעובדה, כי לגבי אחת מהחברות, כלל לא הוחל בתהליך הביקורת, הרי שעצם העובדה כי הקלסרים הונחו במשרדו של רואה החשבון מינץ, אין בה כדי להעיד על קיומה של שליטה, לא ברמה הפיזית, אלא שליטה מבחינת התכנים המתקיימים בכל אחד מהקלסרים. לא יעלה על הדעת, שכיום יבקש ב"כ המאשימה להציג את דו"חות התפיסה וכל שכן, לבקש להציג מסמכים, שלפי הטענה נשלפו מבין אותם קלסרים, באמצעות רואה החשבון מינץ. מדובר במסמכים שרואה החשבון מינץ לא ערך אותם, אין לו שליטה עליהם וספק רב, אם עובר לתפיסתם, הוא היה מודע לקיומם בתוך הקלסרים או מי מהם. ויש להדגיש, כי נאמנת עלי הצהרת ב"כ המאשימה, כי המסמכים שהוא מבקש להציג, אכן היו באותם קלסרים. יחד עם זאת, כיוון שמדובר בקלסרים, אשר דרך קבע נוהלו על ידי אדם אחר והיו בשליטתו ואותו אדם אחר, הוא שקבע מה יתויק באותם קלסרים, ומה יכילו אותם קלסרים, אינני רואה כל דרך חוקית, לאפשר הצגת המסמכים באמצעות רואה החשבון מינץ. מעבר לכל אלה, יש להוסיף, כי ב"כ הנאשמים טענו, שרואה החשבון מינץ, כלל לא נחשף לאותם מסמכים ובמסגרת חקירתו, הוא לא נתבקש להשיב מה מכילים אותם קלסרים, וכל שכן, שאותם מסמכים שב"כ המאשימה חפץ להציג לעת הזו, כמסמכים אשר היו בתוך הקלסרים והוצאו מטעמי נוחות לצורך הגשתם כמוצג לתיק בית המשפט, לא הוצגו כלל לעד, וממילא זה איננו יכול לאשר, כי אכן היו בקלסרים טרם שהוצאו, או שהוא היה מודע לעצם קיומם. יש להדגיש, כי דו"חות ההב"ת הם מעורפלים עד למאוד, כל שנאמר בהם הוא מספר הקלסרים והיותם מייצגים מסמכים מסוימים, מבלי שנערך לגבי כל קלסר, מסמך או רשימה, המתעדת מה הם המסמכים, פרטים מסוימים לצורך זיהוים. אשר על כן, אין בדעתי להתיר הגשת המסמכים, גם אם אלו נשלפו מתוך אותם קלסרים, באמצעות רואה החשבון מינץ. ב"כ המאשימה כפי שנשמעה, נדחית.
כ.ה. נחמה נצר:אוקי. בבקשה.
עו"ד ערן ערבה: אם אפשר רק לשחרר את מר אוסקר, ההסעה שלו יוצאת?
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, אז אנחנו נרשום את זה.
החלטה
מתירה לנאשם מס' 2, שלא להמשיך ולהיות נוכח בהמשך החקירה, זאת לפי בקשתו.

כ.ה. נחמה נצר:אתם יכולים להוריד אותו. כן בקשה, חקירה נגדית עו"ד ערבה.

העד יהודה מינץ, משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד ערן ערבה:
ש: מר מינץ שלום, נעשה את זה בקצרה. אמרת שלא ערכת ביקורת לספרים של אוסקר אנרגיה לשנת 2011
ת: נכון,
ש: אתה גם לא עורך ביקורת בעצמך נכון?
ת: אני לא עורך ביקורת בעצמי, אני מבקר את המבקרים, כשהם מסיימים את העבודה.
ש: בסדר. גם כדי להבהיר נקודה שעלתה פה בחקירה הראשית, כל ההתייחסויות שאתה נתבקשת לתת, על הקשר בין רפי אזולאי לפיני מינץ, לאחיך, בנוגע לאותו מייל, כל מה שאתה העדת פה, זה לא משהו שאתה יודע, זה סברות שלך וזה מה שאתה קראת אחר כך במיילים שהוצגו לך במהלך החקירה נכון?
ת: כן,
ש: אתה בזמן אמת לא ראית דבר וחצי דבר, נכון?
ת: כן.
ש: יופי.
כ.ה. נחמה נצר: לא את המייל ולא את התרשומת שערך,
עו"ד ערן ערבה: יפה. תראה את המייל הזה הציגו לך בחקירה השנייה שלך. לפני כן תאשר לי שאתה נחקרת שלוש פעמים? אתה מסרת עדות שלוש פעמים במשרדי רשות המיסים?
ת: אני לא יכול לזכור אם זה שלוש פעמים בדיוק. כמה פעמים.
ש: אני אומר לך,
ת: כן,
ש: שאתה מסרת עדות ב-19 לחודש, ב-21 לחודש וב-24 בחודש. אני גם יכול לומר לך, שב-21 וב-24, זה מועדים שאתה נחקרת בשעות קרובות, שעות סמוכות לפיני, לאחיך. זה מרענן את זיכרונך אולי? אני אראה לך.
ת: אני לא יכול לזכור אם היו שלוש. היו מספר פעמים שנחקרתי, אני זוכר שגם נחקרתי כשאני הייתי בחדר אחד, ופיני היה בחדר אחר. אבל אני לא יכול לזכור אם זה היה שלוש פעמים, ארבע או שתיים.
ש: בסדר גמור. אני אומר לך שזה שלוש פעמים, אני גם אציג את זה בפניך, אגב אם הייתי מטעה, מקובל שחברי היה אומר משהו. הנה. 19 לחודש בשעה 12:10, החקירה הזאת נמשכת, לפי מה שרשום עד שעה 12:58. זו החקירה הראשונה שלך. החקירה השנייה זה ב-21, משעה 14:30 עד 14:57 נכון?
ת: כן,
ש: לא שומעים,
ת: כן,
ש: כן. החקירה השלישית זה ב-24 לחודש, בשעה 07:15 עד 08:40 נכון?
ת: כן,
ש: יופי. תראה את , בכל אחת מהפעמים האלה, אתה לא נחקרת תחת אזהרה נכון?
ת: נכון.
ש: יופי. זה דבר טוב.
עו"ד ניר ישראל: רגע איפה, איפה רשומה שעת סיום?
עו"ד ערן ערבה: ב-21, תסתכל בצד שמאל למטה. ב-21 לחודש, חקירה בשתיים וחצי, שמתחילה בשעה שתיים וחצי ומסתיימת בשעה שתיים חמישים ושבע, הציגו לך את המייל, אתה רואה, מסמך ח.ט.4, אם אתה רוצה אני יכול להציג לך, אתה זוכר את המייל הזה?
ת: המייל המדובר,
ש: המייל המדובר, נכון. עכשיו שואלים אותך על המייל הזה ואתה אמרת שמה, כבר די בהתחלה, שאתה אומנם לא זוכר את השיחה שאתה ניהלת, אני מניח שאם אתה לא זוכר גם עם מי היא הייתה, אבל מה שאתה כן זוכר, שמדובר בשאלה טכנית, באותו זמן זה היה טכני שגרתי נכון? זה משהו שאתה אמרת?
ת: אותו הזמן זה היה נראה לי טכני שגרתי, כן.
ש: נכון, זה בסדר גמור. כך זה נראה לך. אתה אומר היום הכל צבוע בצבע אחר, אבל דה אז, ככה אתה סברת. עכשיו הציגו לך את המייל, ואז פה הגיע החלק, שאנחנו בחקירה הראשית שלך, עוה"ד ישראל מצא לנכון להראות לך ולהראות גם לבית המשפט, מתוך טענה שהדברים שלך סותרים את מה שאמרת במשטרה. אתה זוכר את החלק הזה בחקירה הראשית?
ת: כן,
ש: יפה. תאשר לי, שפה אתה הצלחת לתת התייחסות למייל הזה, לקרוא את מה ששלח אלעד אזולאי, יחסית די מהר,
ת: מה? עוד פעם?
ש: כל החקירה שלך מר מינץ, היא עשרים ושבע דקות,
ת: כן,
ש: במהלך העשרים ושבע דקות שאלו אותך עוד כל מיני שאלות ובין כל השאלות, גם הציגו לך את המייל הזה, וביקשו את ההתייחסות שלך, נכון? בקשה תקרא, אין סודות, אין סודות.
ת: לא כל החקירה הייתה על המייל הזה.
ש: כן, אבל שאלו אותך כל מיני שאלות, באיזשהו שלב אתה נותן את ההתיחסות שלך,
ת: ביחס למייל,
ש: עשרים ושבע דקות.
כ.ה. נחמה נצר: אז הוא אומר לך שבעשרים ושבע דקות, אתה קראת את המייל ואתה הצלחת להתייחס עניינית למייל.
עו"ד ערן ערבה: נכון?
כ.ה. נחמה נצר: עוד כמה זמן אדוני מעריך, עו"ד ערבה?
עו"ד ערן ערבה: בין שתיים לשלוש דקות.
כ.ה. נחמה נצר: אז כבר אנחנו מסיימים.
העד יהודה מינץ: כן אני רואה עשרים ושבע דקות, מדובר על המייל, כן.
עו"ד ערן ערבה: נכון, ואתה הצלחת לייצר התייחסות למייל הזה, אנחנו גם, זה הונח בפני בית המשפט ההתייחסות שלך, כן תקין לא תקין, חברי התייחס לזה באריכות בחקירה הראשית. עכשיו אם אני אגיד לך, שמישהו אמר שנדרש פרק זמן ארוך, בכדי להבין את המייל הזה, הוא כנראה מנסה להתחמק ממשהו נכון?
ת: את מה להבין, את המייל,
כ.ה. נחמה נצר: את המייל,
עו"ד ערן ערבה: להבין את המייל,
כ.ה. נחמה נצר: את המלל, את התוכן.
העד יהודה מינץ: את המלל, או את המייל?
עו"ד ערן ערבה: את המלל של המייל, זה לא פשוט,
ת: הוא מסובך.
ש: הוא מסובך?
ת: כן,
ש: אבל אתה הצלחת להתייחס אליו תוך עשרים ושבע דקות.
ת: אוקי.
ש: אז הוא לא עד כדי כך מסובך, יש דברים מסובכים מזה.
ת: לא, לא הוא מסובך.
ש: את ההתייחסות שאתה נתת פה,
ת: כן,
ש: אפשר לתת בעשרים ושבע דקות?
ת: אני לא, אתה שואל אותי אם המייל מסובך או לא מסובך, מסובך.
ש: אני לא שואל אם המייל הוא מסובך או לא מסובך,
ת: אז מה אתה שואל?
ש: אני שואל אם אפשר לתת התייחסות בנוגע למייל הזה, בעשרים ושבע דקות ופחות.
ת: אני לא יודע איך להתייחס למה שאתה אומר, אני יכול להגיד שהמייל הזה מסובך, אני יכול להגיד עוד פעם, שאני לא יכול להיות פה במשבצת של מישהו שמסתכל על חשבונית, לא משנה אם זה עשרים ושבע דקות או שעתיים או חמש שעות ויחליט אם החשבונית תקינה או לא.
ש: אני לא מבקש,
כ.ה. נחמה נצר: אבל מר מינץ, כששואלים אותך, אתה לא אמרת סליחה, אני רואה את זה פעם ראשונה, זה מורכב מדי, אני לא יכול להתייחס. אתה נתת תשובה. נכון? נתת תשובה לגבי תוכן המייל.
העד יהודה מינץ: כן,
כ.ה. נחמה נצר: נכון שנתת תשובה? אז אומ רלך עו"ד ערבה, למול היכולת שלך בפרק זמן קצר, למרות המייל המסובך והמורכב, לתת התייחסות, האם סביר שמישהו אחר, שהוצג לו המייל יגיד, אני לא יכול להתייחס, זה סיפור ארוך, זה מצריך התייחסות, או קריאה, או לימוד ממושכים יותר, זה מה שהוא מבקש ממך.
העד יהודה מינץ: זה לא רלוונטי. זאת אומרת גם אם הייתי מסתכל במקום עשרים ושבע, חמישים וארבע דקות, עדיין אני לא יכול לקבוע אם החשבונית היא תקינה. אני יכולה להגיד שהיא יכולה לעורר חשד שהיא מצריכה בדיקות נוספות. הזמן, אם זה עשרים ושבע דקות, היו נותנים לי עוד עשרים דקות, או אני מהיר או איטי בחשיבה, היא לא רלוונטי פה. מה שרלוונטי זה, שמי שרוצה לשים את הדברים לאמיתם, אז הוא צריך להסתכל על החשבונית ולא משנה כמה זמן ייתנו לי, יתנו לי גם כל היום וכל הלילה, אני לא יכול על סמך החשבונית בלבד והמייל, לקבוע משהו נחרץ, לגבי התקינות שלה. אני יכול להגיד שהיא מעוררת חשד ומצריכה בדיקות נוספות, זהו.
כ.ה. נחמה נצר: טוב. בקשה עו"ד ערבה.
עו"ד ערן ערבה: יופי. תראה, דיברת מקודם על סכסוך בעניין שכר טרחה, שהיה ,
ת: סכסוך זה מילה מוגזמת, אבל היה, היה נתק ביחסים, עקב זה שאוסקר, מר אוסקר ראה את הגידול שלו, כאילו זה אותה עבודה. אז מה אם זה יותר גדול.
ש: אמרת שהיה איזשהו נושא של שכר טרחה. אתם חשבתם, אתה סברת,
ת: אני,
ש: אתה מתעסק עם שכר טרחה,
ת: אני, כן,
ש: שצריך לשלם עוד שכר טרחה,
ת: נכון,
ש: ואוסקר לא חשב שצריך לשלם עוד שכר טרחה נכון?
ת: נכון.
ש: כמה שכר טרחה אתם מקבלים מאוסקר בשנה.
ת: זה שתיים עשרה, חמש עשרה אלף שקל משהו כזה,
ש: וכמה אתה רצית תוספת?
ת: לא, משהו משמעותי.
ש: משהו משמעותי, עכשיו,
ת: כפול אפילו.
ש: אפילו כפול,
ת: כן,
ש: עוד שניים עשר, חמישה עשר, שבעה עשר אלף שקל.
ת: כן,
ש: בסדר. עכשיו תראה, אמר פה רואה חשבון פיני מינץ אחיך, אמר שבוודאות כל הנושא החשבונאי הזה, היה עולה במהלך הביקורת. מה יותר הגיוני מבחינת אוסקר, אם אתם בוודאות עולים על הדבר הזה, לנסות אולי לשאול, להשאיר אתכם מרוצים, לא להסתכסך איתכם בהקשר הזה?
ת: לא כל כך הבנתי.
ש: לא חשוב, נתקדם,
ת: לא תן לי עוד פעם, תן לי עוד פעם.
ש: נתקדם הלאה,
ת: לא, לא הבנתי, תשאל אותי עוד פעם,
ש: אני פתאום נזכרתי שזה עניין לסיכומים אם נגיע אליהם.
כ.ה. נחמה נצר: ממש כך.
עו"ד ערן ערבה: כן, הייתה לי תחושה כזאת גם קודם. תראה זה מסמך שאתה,
ת: כן,
ש: זה מסמך שאתה ערכת מר ה ...
ת: לא, זה כבר אחרי החקירה. נגיד תחלק את העולם לשני, הוא מציג לי מסמך של שכר טרחה, שזה אחרי החקירה.
ש: מר מינץ אתה רואה אותו,
ת: כן,
ש: הוא רעב,
ת: כן,
ש: זה מסמך שאתה ערכת.
ת: כן,
ש: כן. בבקשה, אתה יכול להסתכל.
עו"ד מיכה גבאי: יש שם מע"מ או אין מע"מ?
עו"ד ערן ערבה: יש שמה מע"מ. אתה מוציא שמה חשבונית שכר טרחה, לחברת אוסקר,
ת: זה לא חשבונית, זה מכתב.
ש: זה מכתב, סליחה, מכתב דרישת שכר טרחה, אתה צודק לחלוטין אני מתנצל ואתה מבקש שם בין היתר שכר טרחה, בגין ימי חקירות שאתם נחקרתם נכון?
ת: חלק מהימי חקירות, כי חלק אנחנו משייכים לאוסקר אנרגיה. בסוף הגענו לפשרה אבל על המכתב הזה.
עו"ד ניר ישראל: גברתי אפשר, רק שנייה, אני מוחה פה.
כ.ה. נחמה נצר: מה עוד עו"ד ערבה.
עו"ד ערן ערבה: תכננתי להגיש את זה, אבל,
העד יהודה מינץ: מה אתה רוצה להגיד על השכר טרחה אבל, אחר כך הגענו לפשרה שם.
עו"ד ערן ערבה: לא, כל הכבוד לך, מגיע לך כסף, הכל בסדר. אתה כתבת פה, רו"ח יהודה מינץ, ארבעה ימי חקירה.
ת: כן,
ש: אתה זה יהודה מינץ נכון?
ת: כן,
ש: אתה נחקרת ארבעה ימים ברשות המיסים?
ת: אני לא זוכר, זה הכל הערכות, בסוף כאילו הגענו לפשרה על כל הסכומים האלה.
ש: לא, מכיוון שלי יש בסך הכל שלוש הודאות, אני רוצה לברר,
ת: אז יכול להיות שלוש, אני אין לי העתקים של החקירות.
ש: וכשאתה כותב בועז קריגל שני ימי חקירה, איך אתה הגעת למסקנה, שבועז קריגל היה בשני ימי חקירה?
ת: אני מניח ששאלתי אותו,
ש: מניח ששאלת אותו, אוקי בסדר. אני מבקש להגיש את זה, אנחנו עוד נתמודד, אולי חסר לנו פה עוד חומר.
ת: לא זה הערכות, בסוף הגענו לפשרה על כל הסכומים האלה.
כ.ה. נחמה נצר: כן.

החלטה
פניית משרד רואי החשבון מינץ לאברהם אוסקר בע"מ, מיום 30 לאפריל 2013, מתקבלת ומסומנת נ/9.

כ.ה. נחמה נצר: מה עוד עו"ד ערבה?
עו"ד ערן ערבה: זה,
כ.ה. נחמה נצר: זה הכל.
עו"ד ערן ערבה: אה רגע, רק דבר אחד אחרון. בשום שלב, בשום שלב, לא רפי אזולאי, לא אלעד אזולאי, לא אף אחד, לא אמר לך, לא הזהיר אותך במסגרת השיחה שאתם ניהלתם, השיחה שאתה זוכר במעורפל, ולא לאחר מכן, לא אמר שיש פה איזושהי התנהלות לא תקינה בחברות של אוסקר אברהם נכון?
ת: לא.
ש: אתה לא חשדת בכזה דבר.
ת: מה פתאום, אם הייתי חושד, הייתי מתפטר, במקרה הטוב.
ש: והיו לך כמה שיחות עם רפי ועם אלעד נכון?
ת: לא לי באופן אישי הייתה אולי את השיחה הזו. רוב העבודה השוטפת היא מול המבקרים.
ש: מאה אחוז, תודה רבה, אין לי עוד שאלות.
כ.ה. נחמה נצר: כן.
עו"ד ניר ישראל: גברתי, יש עדה, אני מבקש לשחרר אותה, בית המשפט ,
כ.ה. נחמה נצר: למה לשחרר אותה?
עו"ד ניר ישראל: יש עוד עד,
עו"ד מיכה גבאי: לא יש עוד עד.
כ.ה. נחמה נצר: אהה,
עו"ד ניר ישראל: אם גברתי תורה שהיא תישאר היא תישאר,
כ.ה. נחמה נצר: לא, לא, לא, אם יש לנו עוד שניים בחוץ, אז אחד תשחרר.
עו"ד ניר ישראל: אז זהו גברתי, אני לא רוצה פשוט, היא מהבוקר פה.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר אז תשחרר אותה, אז תשחרר אותה.
עו"ד ניר ישראל: גברתי רק לפרוטוקול, גברתי תאמר לה מה הדיון הבא,
כ.ה. נחמה נצר: מה זה הדיון הבא, מה התאריך? 04/07. יום מאוד משמעותי. טוב עו"ד הראל יש לך חקירה, כי אם לא נשחרר אותם שיורידו אותם.
עו"ד אלברט הראל: כמה דקות, שתיים שלוש דקות גם, לא משהו.
עו"ד מיכה גבאי: לא אז תלך לאכול.
כ.ה. נחמה נצר: אז תלך לאכול,
עו"ד אלברט הראל: הם יכולים לאכול, זה לא קשור אליהם.
כ.ה. נחמה נצר: יירשם כי על דעת ב"כ הנאשמים, הנאשמים יוצאים את האולם, אך המשך החקירה. את יכולה להפסיק רגע את ההקלטה.

חידוש הקלטה

כ.ה. נחמה נצר: כן. חקירה נגדית לעו"ד הראל.

העד יהודה מינץ, משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד אלברט הראל:
ש: יהודה תגיד לי, אתה היית פעם במשרדים בדימונה של אוסקר?
ת: לא.
ש: לא. תאשר לי שבעדות שלך מיום 19/06 אמרת, שמבחינת החברה, אתה מכיר רק את אלעד אזולאי, רפי ואוסקר.
ת: באותה נקודת זמן, זה מה שאני זוכר,
ש: באותה נקודת זמן,
ת: כן,
ש: כן. תאשר לי שאתה לא מכיר שם את הבחור שיושב עם החולצת משבצות.
ת: היום הכרתי אותו לראשונה.
ש: היום הכרת אותו לראשונה ואתה יודע איך קוראים לו?
ת: היום הוא אמר לי שלומי.
ש: היום הוא אמר לך שלומי. ולפני היום, לא היה לך איתו שום מגע ושום פעילות, בקשר לחברות.
ת: לא מכיר אותו, לא ראיתי אותו, למיטב זיכרוני לעולם לא נפגשתי איתו.
ש: תודה רבה.
כ.ה. נחמה נצר: חקירה חוזרת לעו"ד ישראל.
עו"ד ניר ישראל: אין גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: חקירה חוזרת אין. תודה רבה.
העד יהודה מינץ: תודה רבה לכם.
כ.ה. נחמה נצר: אתה משוחרר. אבל אנחנו מתחילים ומסיימים היום, גם אם חוצים את גבול השעה ארבע, שיהיה ברור בסדר? אז ניקח רבע שעה לא יותר בסדר? שלוש ורבע אנחנו פה. גם בלי העצורים בסדר? ממילא הם .. בבקשה. הפסקה.

לאחר הפסקה
כ.ה. נחמה נצר: כן.

החלטה
יירשם כי נקבעו היום מועדים להמשך שמיעת ההליך, המועדים כדלקמן. 03 באוקטובר, 07 באוקטובר, 24 באוקטובר, 28 באוקטובר, 05 בנובמבר, 19 בנובמבר, 20 בנובמבר, 26 בנובמבר, 02 בדצמבר, 04 בדצמבר, 07 לדצמבר, 10 בדצמבר ו-11 בדצמבר. הדיונים יתקיימו במועדים הנ"ל, בין השעות 10:00 ועד 16:00.

כ.ה. נחמה נצר: אוקי. עד תביעה מס' 19.
עו"ד ניר ישראל: ראשית בועז אני מתנצל על זה שרק עכשיו אתה מעיד, ואתה פה מהבוקר,
כ.ה. נחמה נצר: עד תביעה מס' 19, רואה החשבון בועז קריגל. מר קריגל, אדוני יעמוד רגע. מר קריגל, אדוני מוזהר שהוא צריך להגיד את האמת ורק את האמת, אחרת הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק. זה ברור לאדוני.
העד בועז קריגל: ברור.
כ.ה. נחמה נצר: ואני מתנצלת שגזלנו מזמנו של אדוני, אבל בבקשה, אדוני יכול לשבת. חקירה ראשית לעו"ד ישראל.

העד בועז קריגל, מוזהר כחוק ומשיב בחקירה ראשית לשאלות עו"ד ניר ישראל:
ש: ספר בקשה לבית המשפט, מה תפקידך והיכן?
ת: אני רואה חשבון במשרד רואי חשבון מינץ גט, משנת 97. זהו.
ש: מה הקשר שלך לאוסקר אברהם.
ת: זה תיק שקיבלתי למעשה בחודש אפריל 2012,
כ.ה. נחמה נצר: בבקשה.
העד בועז קריגל: אני בעיקרון עוסק בתיקים הגדולים במשרד, מתוקף זה שאני הרואה חשבון הכי בכיר במשרד נכון להיום, לשנים האחרונות, אז בגלל שהתיק הזה גדל בהיקפיו, התיק של אוסקר אברהם, קיבלתי לעשות את שתי החברות של אוסקר אברהם בע"מ ואוסקר אנרגיה בע"מ.
עו"ד ניר ישראל: מה ביצעת ביחס לחברות האלו? איזה ביקורת ביצעת בפועל?
ת: החומר למעשה הגיע למשרד שלנו בסביבות חודש מאי,
כ.ה. נחמה נצר: איזה נשה?
העד בועז קריגל: מאי 2012. החומר של ביקורת שנת 2011. ביצעתי בעיקרון ביקורת ראשונית לחברת אוסקר אברהם בע"מ, שלחתי רשימת השלמות לחברה ובירורים ואוסקר אנרגיה, עדיין לא התחלתי את הביקורת.
עו"ד ניר ישראל: מתי היית אמור להגיש את הדו"חות של החברות?
ת: השאיפה הייתה להגיש את החברות עד סוף יולי 2012.
ש: אוקי,
ת: יש מכסות לרואי חשבון, זאת המכסה הראשונה ותיקים שמגיעים עד אז, השאיפה להגיש אותם במועד הזה,
ש: ואם לא, למתי זה נדחה?
ת: אם לא, זה נדחה למכסה הבאה, לנובמבר 2012. או לפני
ש: מי זו חברת יניב, חברה לאנרגיה לישראל בע"מ, ו/או יניב חברה לאנרגיה בע"מ?
ת: אני לא מכיר את החברות האלה, רק מה ...
ש: תודה,
ת: בחברת אוסקר אנרגיה שלא התחלתי כאמור את הביקורת שם, אז העליתי רק את היתרות בצורה ממוחשבת, מקבלים קובץ של הנהלת חשבונות ומעבירים את היתרות לתוכנת רואי חשבון, אז משם רק ראיתי את השמות האלה, אני לא מכיר אותם.
ש: אילו בדיקות ערכת בנוגע להוראות ניהול ספרים, בחברה אוסקר אברהם בע"מ, ואיזה בדיקות בנוגע לחברת אוסקר אנרגיה בע"מ.
ת: אוסקר אנרגיה עוד לא ערכתי בדיקות כאלה, כי עוד לא התחלתי את הביקורת ואוסקר אברהם, גם אני לא זוכר מה עשיתי, כי זה משהו שעושים בשלב שלפני הוצאת הדו"חות.
ש: אני מציג לך מסמך, שסומן א.צ.1, ספר לבית המשפט מה זה המסמך הזה שאתה מעיין בו כרגע.
ת: המסמך הזה, זה לאחר סיום הביקורת הראשונית, אז שולחים ללקוח רשימת השלמות ובירורים לדו"חות.
ש: מי שלח אותם?
ת: אני שלחתי ב-31 למאי 2012.
ש: אני מפנה אותך לסעיף 10 מתוך המסמך, תסביר בקשה לבית המשפט במה מדובר.
ת: לחברת אוסקר אברהם שהיא לא קשורה למעשה לתחום הדלקים, אלא היא רק אמורה להיות צינור, ולמכור את הדלק לאוסקר אנרגיה, מתוקף היותה בעלת הרישיון של חברת דלק, ובדקתי באוסקר אברהם רק שסכומי המכירה שלה לאוסקר אנרגיה, תואמים לקניות שמופיעות באוסקר אנרגיה. ושאלתי למה הקניות באוסקר אנרגיה, זה תשע מאות חמישים ושתיים מיליון, והמכירות מאוסקר אברהם לאוסקר אנרגיה, זה רק ארבע מאות ארבעים ושתיים מיליון, למה יש כזה הפרש, ממי עוד אוסקר אנרגיה קנתה דלקים.
ש: עכשיו מה זאת אומרת שאלתי רק, את מי שאלת?
ת: רשימת השלמות, שאלתי את ה ... זה רשימה שנשלחה לאלעד אזולאי, וייתכן שגם לאוסקר אברהם אני לא זוכר, אני אז דיברתי עם אוסקר והוא אמר לי לשלוח את הרשימה להנהלת חשבונות.
ש: ואיך,
ת: אני לא זוכר אם גם הוא קיבל העתק.
ש: ואיך נענתה לשאלתך?
ת: מה שאז אמרו, שקונים את הדלקים גם מחברות אחרות, כמו יעד חברה לדלק, ויניב אנרגיה.
ש: אני מציג לך מסמך, סומן א.צ.2, ספר לבית המשפט מה מסמך זה?
ת: זה הרשימת תשובות של ה ... הרשימת השלמות ששלחתי,
ש: אה יש לו עוד קצה, סליחה.
ת: זאת רשימה ששלחו, התאריך שלה זה 07 ביוני 2012, להערכתי קיבלתי את זה קצת יותר מאוחר, זאת רשימה שנשלחה ביחד עם עוד איזה עשרים שלושים עמודים נלווים לתשובות האלה, וזה משהו שעדיין לא הספקתי לעבור עליו ולעבד אותו.
ש: אוקי. עכשיו תסביר בקשה, נחזור למסמך הקודם שהסתכלת עליו,
ת: כן,
ש: תסביר בקשה לבית המשפט, מה ההשלמה שביקשת בסעיף 11 למסמך. סומן א.צ.1 אגב.
ת: סעיף 11, היה שם איזה הפרש בהתאמת מע"מ, אז מה שביקשתי מהם, להגיש דו"ח מתקן. היה הפרש זניח בהתאמת מע"מ, לא משהו רציני, ממה שאני זוכר.
ש: עכשיו את כל הבקשות להשלמות,
ת: כן,
ש: למי פנית כדי לקבל את ההשלמות?
ת: רשימת ההשלמות נשלחה להנהלת חשבונות, לאזולאי אלעד, דיברתי אז בשיחה טלפונית עם אוסקר, והוא אמר לי להעביר את הרשימה להנהלת חשבונות. ייתכן שגם הוא קיבל העתק, אני לא זוכר בדיוק.
ש: אוקי.
כ.ה. נחמה נצר: לא. הוא כבר השיב כך. בסדר. כן הוא השיב, הוא אמר שהוא לא זוכר.
עו"ד ניר ישראל: אבקש להגיש את שני המסמכים.
עו"ד ערן ערבה: להגיש אותם, אני מציע שחברי יסביר בתור מה, לפחות המסמך השני זה מסמך שלא העד ערך, אלא אלעד אזולאי,
כ.ה. נחמה נצר: כן, אבל את התשובות,
עו"ד ערן ערבה: יתירה מכך, בחקירה שלו, זה דבר שלא קיבל ביטוי בעדות היום, הוא בכלל אומר שהוא לא הספיק לראות את זה בזמן אמת, זה משהו שהציגו לו תוך כדי החקירה, והוא מבאר את מה שכתוב שם. אולי צריך להעביר את זה דרך אלעד אזולאי. אין לי התנגדות שזה יוגש, כמסמך שהוצג לעד בחקירתו, לא מעבר.
עו"ד ניר ישראל: גברתי,
כ.ה. נחמה נצר: אבל למה הוא אישר שהוא קיבל אותו.
העד בועז קריגל: לא קיבלתי וראיתי את זה וקראתי את הרשימת בירורים,
כ.ה. נחמה נצר: הוא אמר שהוא לא הספיק,
העד בועז קריגל: עוד לא עיבדתי את זה.
כ.ה. נחמה נצר: בדיוק.
עו"ד ערן ערבה: הוצג לו, קיבל, ראה, הכל בסדר גמור, זה גדול ממה שאולי חברי מבקש,
עו"ד ניר ישראל: זה די כדי להגיש את המסמך, אני מבקש גברתי להגיש את ה ...
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, אבל מה הרלוונטיות,
עו"ד ניר ישראל: לגבי ההתנהלות, גברתי לגבי כל ההתנהלות, לגבי מעבר הדלקים מהחברה היצרנית לחברה הרגילה גברתי, יש, יש גברתי ולגבי כל השאלות שהיו במחלוקת,
כ.ה. נחמה נצר: תודה. נרשום החלטה.

החלטה
פנייה של רואה החשבון קריגל, למר אזולאי אלעד, מיום 31 במאי 2012, אשר סומנה בתיק החקירה, כ-א.צ.1, מתקבלת ומסומנת ת/102. תשובת מר אזולאי רפאל לפנייה, מיום 07 ביוני 2012, מתקבל ומסומן ת/103.

כ.ה. נחמה נצר: אדוני רוצה לראות את המסמכים? בקשה.
עו"ד ניר ישראל: אני סיימתי גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי, חקירה נגדית לעו"ד גבאי.

העד בועז קריגל, משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד אלי גבאי:
ש: כמה שנים אמרת שאתה במשרד?
ת: מ-97.
ש: אז אתה המבקר הכי ותיק, או שחוץ
ת: אני ופיני קצת,
ש: ופיני, אז אתה ופיני פחות או יותר באותה עמדה של בכירות,
ת: אני שנתיים יותר ממנו קצת,
ש: אתה שנתיים יותר ממנו,
ת: כן, הוא עשה את הסטאז' אצלנו, ואני במקום אחר.
ש: יפה. אמרת שלגבי אוסקר אברהם,
ת: כן,
ש: התחלת את הליך הביקורת, ואפילו גם הוצאת איזשהו מסמך להשלמות,
ת: כן,
ש: אחר כך אנחנו רואים מסמך, שיצא ממנהל החשבונות של החברה של אוסקר אברהם, שעונים לך תשובות כאלה ואחרות, הגם שעוד לא התעסקת בזה, ראית את זה וקיבלת את זה.
ת: ראיתי, כן,
ש: תאשר לי שזה התנהלות שכיחה בחברות שהם תקינות ולגיטימיות ואין איתם שום בעיה נכון?
ת: כן,
ש: אתה מבקש השלמות לביקורת, אתה מקבל תשובות.
ת: ברגע שההשלמות לשביעות רצוני הדו"ח יוצא, ברגע שחסר עוד דברים, אני מבקש שוב פעם, את מה שעדיין לא קיבלתי.
ש: יפה. שורות 17, 18 מההודאה שלך, נשאלת אם אתה עושה במסגרת, אם אתה בודק במסגרת הביקורת את המלאי, ואמרת שאתה עושה רק בדיקה של סבירות, של רווח גולמי,
ת: סבירות, רווח גולמי, שסכמו כמו שצריך את המלאי, כן.
ש: בספירת מלאי הזאת הייתם?
ת: פה לא הייתה,
ש: מישהו מהמשרד?
ת: אין מלאי באוסקר אברהם. באוסקר אנרגיה רק היה.
ש: אין מלאי,
ת: באוסקר אנרגיה יש מלאי של דלקים. באוסקר אברהם אין מלאי, זאת חברה שהתעסקה באקולוגיה, כוח אדם, ובדלקים היא רק הייתה צינור, אז לא היה מלאי.
ש: אבל היא קנתה אותם
ת: כן,
ש: מבזן, או מתשן, לא משנה,
ת: ומכרה הכל לאוסקר אנרגיה,
ש: ןכ, אבל כשהיא קונה,
ת: כן,
ש: מגיעים אל המלאים, לא בהכרח באותו רגע מוכרת, יכולים להיות מלאי של כמה ימים,
ת: אני חושב שזה הרי משהו של פיזי, של ספירה של מלאי או זה, זה ישר היא העבירה חשבונית נגדית,
ש: לא כל כך חשוב,
ת: באוסקר אנרגיה היו בספירת מלאי וודאי, כאילו תמיד באים להתאמן, אבל רק לביקורת, באים לחצי שעה משהו כזה.
ש: אוקי, אני מפנה אותך, אתה רוצה ניר להעמיד בפניו את ההודאה?
עו"ד ניר ישראל: מה שאתה רוצה.
עו"ד אלי גבאי: לשורות 36, עד 38 זה לגבי,
כ.ה. נחמה נצר: שורות 36 עד 38, כן.
עו"ד אלי גבאי: זה לגבי השאלה שלך לאי התאמה לכאורה, בין הקניות של אוסקר אברהם,
ת: כן,
ש: לבין הקניות של אוסקר אנרגיה. ומה הייתה תשובתך?
ת: זה התשובה של אלעד אזולאי, שנתן לי, שקונים גם מספקים שונים,
ש: שהם,
ת: כמו יעד חברה לדלק, ויניב חברה לאנרגיה.
ש: יניב חברה לאנרגיה. אתה מכיר את הספקים של אוסקר אנרגיה?
ת: זה משהו שיותר הייתי מתעסק איתו, אמור להתעסק איתו בביקורת של אוסקר אנרגיה, זאת הייתה שאלה, סתם שאלת פתיח, לביקורת של אוסקר אנרגיה.
ש: אוקי, אבל מה
ת: יעד חברה לדלק, אני מכיר אותה שזאת חברת דלק, כי אני עושה איזה תחנת דלק שקשורה אליה באילת. יניב חברה לאנרגיה אני לא מכיר.
ש: אוקי. ונחה דעתך מהתשובה? כלומר אם יש ספקים נוספים, אז אין פה ...
ת: לא כל כך נחה דעתי מזה.
ש: לא נחה דעתך?
ת: לא, לא כל כך.
ש: למה?
ת: כי לי אמרו שהחברה הזאת אמורה להיות רק צינור לאוסקר אנרגיה. עכשיו אנחנו חשבנו שאוסקר אנרגיה, יהיה בה קניות דלקים באותו סכום, שהיא תקנה רק מאוסקר אברהם,
ש: כן, אבל אומרים לך,
ת: אבל לא היה נראה לי משהו שהוא לא, רציתי עוד לברר את העניין, אבל לא משהו שנראה לי לא בסדר או ..
ש: כי יכולים להיות ספקים אחרים שלא ידעת עליהם,
ת: יכול להיות, מותר לה לקנות מחברות דלק אחרות.
ש: אוקי,
ת: זה משהו שהייתי ממשיך ורואה אותו כנראה בביקורת של אוסקר אנרגיה.
ש: אוקי.
כ.ה. נחמה נצר: היית ממשיך לברר אותו,
העד בועז קריגל: בביקורת של אוסקר אנרגיה, כי זה לא כל כך רלוונטי לאוסקר אברהם,
כ.ה. נחמה נצר: לאוסקר אברהם,
העד בועז קריגל: כן.
עו"ד אלי גבאי: האם אתה מכיר,
כ.ה. נחמה נצר: אם הייתה מציאות אחרת, שנשאר לכאורה מלאי אצל אוסקר אברהם, למרות שהיא רק צינור, אז זה היה,
העד בועז קריגל: כן,
כ.ה. נחמה נצר: נכון?
העד בועז קריגל: כן, באוסקר אנרגיה היינו אמורים לעשות עוד הליכי ביקורת, כמו לבקש כרטיסים נגדיים של ספקים מהותיים,
כ.ה. נחמה נצר: בדיוק.
עו"ד אלי גבאי: אוקי. את יניב קרנש אתה מכיר?
ת: לא.
ש: לא.
ת: מכיר את השם מאז הפרשה רק.
ש: ידעת על איזושהי מעורבות שלו ..
ת: לא, לא הכרתי את השם שלו, רק אחרי שהעניין הזה,
ש: יפה. כלומר בשורה 70 אני מפנה אותך, כששואלים אותך לגבי המעורבות של יניב, בניהול חברת אוסקר אברהם, או אוסקר אנרגיה ואתה עונה לא, זה בוודאות לא נכון?
ת: לא, גם בגלל שאני לא כל כך מכיר, לא הכרתי את החברות האלה כל כך. אני קיבלתי את התיקים האלה חודש לפני.
ש: טוב.
ת: אבל גם אני יודע שאצלנו במשרד לא הכירו אותו, את השם הזה.
ש: תודה.
כ.ה. נחמה נצר: כשאדוני אומר קיבלתי את התפקיד לפני השנים קודם, אדוני לא עשה את הביקורת,
העד בועז קריגל: לא אני התחלתי את הביקורת של החברות האלה, רק בשנת 2011, חודש לפני הוחלט שאני אעשה את התיקים האלה.
כ.ה. נחמה נצר: ב-2012.
העד בועז קריגל: 2012 לדו"חות של 2011.
כ.ה. נחמה נצר: לדו"חות של שנת 2011
העד בועז קריגל: כן, בגלל שההיקפים גדלו, והוחלט שאני אעשה את זה.
כ.ה. נחמה נצר: אז שנים קודם, שנות מס קודם, אדוני לא ביקר.
העד בועז קריגל: עשו את זה מבקרים אחרים, מבקרים אחרים.
כ.ה. נחמה נצר: מבקרים אחרים,
העד בועז קריגל: כן,
כ.ה. נחמה נצר: הבנתי,
עו"ד אלי גבאי: ולסיום, לא קיבלת ממנו אף פעם איזה שהם הנחיות, לגבי אוסקר אברהם או אוסקר אנרגיה, מיניב
העד בועז קריגל: לא ראיתי אותו לא דיברתי איתו אף פעם. לא הכרתי אותו בכלל.
עו"ד אלי גבאי: תודה רבה.
כ.ה. נחמה נצר: חקירה נגדית לעו"ד ערבה.

העד בועז קריגל, משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד ערן ערבה:
ש: מר קריגל,
ת: כן,
ש: קודם כל תאשר לי, אתה אמרת בחקירה שלך, חקירה של ה-19 ליוני, זו אגב הייתה החקירה היחידה שלך במשטרה?
ת: כן,
ש: רק פעם אחת היית.
ת: באו ושאלו אותי כמה שאלות במשרד רק.
ש: אגב, אתה הגעת לשם יחד עם,
ת: עם יהודה,
ש: עם יהודה נכון?
ת: כן,
ש: נסעתם ביחד באוטו,
ת: כן,
ש: דיברתם לפני שהגעתם לחקירה על הרקע שהזמינו אתכם?
ת: כנראה שכן, אני לא זוכר, עברה שנה כבר.
ש: אתה זוכר באיזה אופן הזמינו אתכם לשמה?
ת: באיזה אופן, שיחה טלפונית.
ש: מישהו התקשר אליך,
ת: כן,
ש: ואמר לך בועז תגיע בשעה כזאת וכזאת,
ת: כן,
ש: מישהו מהחוקרים,
ת: כן, חיים תמיר חוקר.
ש: אה יופי על הכיפאק,
ת: כן,
ש: בסדר גמור. תראה ב-19 לחודש, זה על פתח , ממש עם פתיחת ההודאה, שואלים אותך, למי העברת את הבקשה להשלמות, ואתה אומר בשורה 15 תשובה, אני דיברתי עם אוסקר רק פעמיים. פעם אחת שיחת היכרות ופעם שנייה אמרתי לו שיש השלמות, הוא אמר תעביר למנהל החשבונות אלעד נכון?
ת: כן,
ש: זה הדברים שאתה אמרת,
ת: כן, כן, אמרתי את זה גם פה.
ש: כן, אבל כדי לחדד את העניין, אתה התקשרת, פעם אחת אמרת לאוסקר שלום נעים מאוד, אני בועז, אני הולך,
ת: הכרתי אותו לפני זה כשהוא היה בא למשרד שלנו, הוא היה לקוח שלנו שנים הרי, אבל רק משלום, שלום,
ש: אבל שינית סטאטוס, עכשיו אתה רואה החשבון המבקר,
ת: התקשרתי אליו בפעם הראשונה להגיד לו שאני מהשנה עושה את התיקים האלה, ושיחה שנייה זה כשהיו את ההשלמות.
ש: יפה, ואז הוא אמר לך עזוב, השלמות לאלעד אזולאי.
ת: כן,
ש: יפה. עכשיו אני רוצה לשאול אותך בהקשר הזה, אתה קיבלת,
ת: ככה זה נהוג גם, להעביר להנהלת חשבונות את הרשימות השלמות והם מעבירים העתק תמיד ללקוח.
ש: בוודאי. מה הם עושים, אנחנו לא יודעים, אם הם מעבירים או לא מעבירים, זה בכלל לא משנה, אבל מי אמר לך שאתה תעשה את הביקורת לחברת אוסקר ל-2011.
ת: השותף, יהודה.
ש: יהודה אמר לך,
ת: זה לא אמר, זה אנחנו במסגרת כל שנה, יושבים ומחליטים איזה תיקים אני אעשה.
ש: יפה,
ת: ובהחלטה משותפת, הוא ביקש שאני יעשה את זה והסכמתי.
ש: הכל בסדר,
ת: כן,
ש: לא עניין של, אני לא רוצה לגעת בנקודות רגישות.
ת: כן,
ש: קיימתם ישיבה אתה, יהודה, פיני היה שמה?
ת: לא פיני לא קשור, פיני שכיר במשרד.
ש: פיני שכיר במשרד. אתה עובד,
ת: כן, הוא לא מקבל החלטות.
ש: מתי זה היה בערך אגב?
ת: בתחילת שנת 2012, זה קורה כל תחילת שנה.
ש: כל תחילת שנה,
ת: כן,
ש: עכשיו הוא לא אמר לך שיש איזשהו משהו מיוחד עם חברת אוסקר אנרגיה נכון?
ת: לא.
ש: גם לא בנוגע לחברת אוסקר אברהם,
ת: לא.
ש: בסדר. אגב,
ת: פיני נתן לי את הרקע על החברות האלה, כי יהודה לא כל כך מתעסק בביקורת ולא מעורה כל כך בדברים.
ש: בסדר, וזאת השאלה הבאה שלי, תודה רבה שאתה משיב. מקובל, אם מעבירים תיק ממבקר אחד למבקר אחר, שמנהלים שיחה, כדי לראות איזה נקודות צריך לבחון בצורה מדוקדקת יותר,
ת: כן,
ש: ובכלל לקבל איזושהי תחושה, איזשהו FEEL מה קורה שם בחברה נכון.
ת: כן,
ש: יפה. אתה ניהלת שיחה כזאת עם פיני,
ת: כן],
ש: פיני בשום שלב, לא סיפר לך על אותו , לא סיפר לך שיש איזשהו דבר בעייתי בחברת אוסקר אנרגיה נכון?
ת: לא, את הנייר הזה, נגיד שהיה של הנוהלי רישום וזה, לא ראיתי מעולם.
ש: איזה נייר של נוהלי רישום?
ת: מה, איך רושמים ואיך ה ...
ש: אתה מדבר על המייל,
ת: כן,
ש: את המייל הזה אתה לא ראית אותו מעולם,
ת: לא, רק כשבאו ולקחו אותו.
ש: כשבאו ולקחו אותו,
ת: כן,
עו"ד ניר ישראל: איזה מייל?
כ.ה. נחמה נצר: כשבאו ולקחו אותו מאיפה מהמשרד,
העד בועז קריגל: כן, כשבאו אלינו למשדרד,
כ.ה. נחמה נצר: באו אליכם למשרד, אבל לא לקחו אותו מאדוני.
העד בועז קריגל: מה זאת אומרת מאדוני?
כ.ה. נחמה נצר: לא מהמחשב שלך.
העד בועז קריגל: לא מפיני, אני לא ידעתי על זה בכלל.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד ערן ערבה: שנייה אחת. אני יכול בבקשה רגע, אם בית המשפט, את ת/100
כ.ה. נחמה נצר: בוודאי.
עו"ד ניר ישראל: קח, קח.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר, תודה.
עו"ד ערן ערבה: אתה מדבר על ת/100 נכון? על הדבר הזה?
ת: כן זה משהו שראיתי רק אחרי שהם לקחו, אז לא קראתי את זה,
ש: מתי אתה ראית את ת/100? כי בחקירות שלך אני לא רואה שהציגו לך אותו.
ת: אחרי שהייתה את החקירה שלי.
ש: אחרי שהייתה את החקירה,
ת: כן, באו למשרד אצלנו יום אחרי. אני הייתי בחקירה ב-19/06, אז משהו כמו ב-20/06 באו ולקחו את זה.
ש: ב-21/06
ת: יכול להיות.
ש: אוקי. ובשלב הזה אתה ראית , מי הראה לך את זה?
ת: אני ביקשתי לראות, מה ביקשו ממנו מה זה, אז הוא הראה לי, ראיתי את זה.
כ.ה. נחמה נצר: ביקשת לברר דרך פיני?
העד בועז קריגל: לא זוכר, או שהדפיסו את זה וראיתי את זה במדפסת. משהו כזה.
עו"ד ערן ערבה: הבנתי. אבל זו הייתה הפעם הראשונה שאתה נתקלת בדבר הזה, וגם הפעם האחרונה שאתה נתקלת בדבר הזה.
ת: כן.
ש: תאמר לי בבקשה, כשאתה התחלת לעבוד על הביקורת של אוסקר אברהם בע"מ,
ת: כן,
ש: אתה הסתכלת על תיק הקבע? זה בכלל מעניין אותך בשלב שאתה עורך את הביקורת בהתחלה?
ת: לוקח את תיק הקבע לקראת סיום הביקורת.
ש: לקראת סיום הביקורת,
ת: כן,
ש: הבנתי. אתה הולך ומסתכל על התיק, זה קלסר גדול,
ת: כן, מסתכל על התקופה האחרונה, שנה אחרונה משהו כזה.
ש: מסתכל על התקופה האחרונה, לשנה האחרונה,
ת: כן,
ש: הבנתי. עכשיו,
ת: המסמך הזה הוא לא היה בתיק, כשאני עשיתי ביקורת עליו כבר. הוא לא היה באברהם אוסקר, הוא היה מן הסתם באוסקר אנרגיה.
ש: כן זה אנחנו, זה עוד שנוי במחלוקת. איפה זה היה. עכשיו תראה, אתה פנית והיית בקשר עם אלעד אזולאי, היית בקשר אגב גם עם רפי אזולאי?
ת: עם רפי לא.
ש: עם רפי לא?
ת: יכול להיות שדיברתי איתו שיחה טלפונית או משהו, לא, לא בקשר מקצועי איתו.
ש: הבנתי. בסדר גמור. אלעד אזולאי, תאשר לי מעולם לא אמר לך, שיש איזושהי בעיה בחברת אוסקר אנרגיה,
ת: לא.
ש: לא אמר לך שיש איזושהי אי תקינות בספרים של אוסקר אנרגיה,
ת: שום דב,ר לא.
ש: אתה שלחת לו את ת/102, אחר כך הוא השיב לך את ת/103, ובכל זה, אין שום התייחסות לאיזושהי בעיה שאתה עתיד מתי שהוא להיתקל בה, באף אחת מהחברות.
ת: בתשובות שהוא נתן לי לא.
ש: יפה. בכלל ב-ת/102 אני רואה שיש לנו פה סימונים בכתב יד. נכון? בצדדים
ת: זה התשובות שלהם, כן. כן זה התשובות של אזולאי.
ש: לאט, לאט, נתקדם יותר מהר, אם תשיב לשאלות.
ת: כן,
ש: זה לא כתב היד שלך נכון?
ת: לא.
ש: יפה מאוד. עכשיו אתה סיפרת לחוקרים שלך, שאתה התחלת קודם לעשות, לערוך את הביקורת לחברת אוסקר אברהם בע"מ, ורק לאחר מכן תכננת להגיע לאוסקר אנרגיה נכון?
ת: כן,
ש: קודם כל שאלה מקדימה. חומר הנהלת החשבונות של אוסקר אברהם בע"מ,
ת: כן,
ש: אתה זוכר מתי אתם קיבלתם אותו?
ת: קיבלנו את שתי החברות בסביבות מאי, או בסוף אפריל.
ש: הבנתי. קיבלתם אותם ביחד,
ת: כן,
ש: עכשיו אתה בחרת בתעדוף שלך, להתחיל עם אוסקר אברהם בע"מ נכון?
ת: כן,
ש: אתה גם מסרת קודם בחקירה ראשית וכך גם אמרת בחקירה שלך, שאתה תכננת להגיש את הדו"ח, עד ה-31/07 נכון?
ת: כן, אם הייתי מקבל את ההשלמות.
כ.ה. נחמה נצר: לגבי שתי החברות,
עו"ד ערן ערבה: לגבי שתי החברות.
ת: כן.
ש: אני מסיק מזה, תקן אותי אם אני טועה, שאתה צפית שזה הולך להיות ביקורת פשוטה.
ת: לא פשוטה, רגילה, תיק רגיל לוקח בסביבות שבוע.
ש: כן, בלי איזה שהם חוכמות,
ת: שבוע, בערך כן.
ש: הבנתי. אני אשאל אותך עוד,
ת: כמו בכל תיק, אני לא מצפה אף פעם שזה לא ילך חלק ורגיל.
ש: בסדר גמור. דבר אחרון. אתה אמרת גם בחקירה וגם פה, שהדבר הראשון שאתם עושים, זה לקחת את הנתונים שאתם מקבלים מהנהלת החשבונות ולהזין את זה לתוך המערכת הממוחשבת שלכם, כדי לייצר ניירות עבודה נכון.
ת: כן, זה פעולה ממוחשבת.
ש: פעולה ממוחשבת,
ת: כן,
ש: כבר לא עובדים ככה. ואז יש יתרות,
ת: כן,
ש: נכון ? אתה הספקת לעבור על היתרות האלה במבט על?
ת: באוסקר אנרגיה?
ש: באוסקר אנרגיה,
ת: הסתכלתי מרפרוף על יתרות, כי בדקתי, פתחתי את הניירות עבודה לראות אם יש התאמה מול אוסקר אברהם, הרי צריך לבדוק התאמות בין היתרות ביניהם,
ש: לא,
ת: רק ברפרוף, רק ברפרוף, אני רואה פה את הקלסר של המאזן של אוסקר אנרגיה, זה תיק שניתן לרואה חשבון ועוד לא פירקתי אותו אפילו.
ש: בסדר גמור,
ת: אני אפילו לא הוצאתי את החומר, זאת אומרת לא התחלתי כלום, כאילו רק מרפרוף או משהו כזה.
כ.ה. נחמה נצר: מה זה שניתן, מי , באמצעות מי ניתן?
העד בועז קריגל: מנהל חשבונות, חוץ מהקלסרים של הנהלת חשבונות, מכין גם לרואה חשבון איזשהו קלסר רואה חשבון, שמה מרוכזים כל האישורים, התאמות ספקים , לקוחות, דברים כאלה וכשמתחילים ביקורת, אז מוציאים את הדברים מהתיק, ושמים בניירות עבודה שלנו.
עו"ד ניר ישראל: הוא מצביע על זה.
כ.ה. נחמה נצר: כן, תראה לי על מה הוא מצביע בבקשה.
עו"ד ניר ישראל: סליחה גברתי. הצבעת על זה?
העד בועז קריגל: כן, כן. אני לא יודע בתיק הזה מה יש, יכול להיות שיש שמה דברים שלא כל כך קשורים,
כ.ה. נחמה נצר: אה אוסקר אנרגיה מה זה, בסדר,
העד בועז קריגל: תיק מאזן, זה אמור להיות של הרואה חשבון.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר, אנחנו נרשום. יירשם כי העד מצביע על קלסר, אשר נושא בחזיתו מדבקה בשם אזולאי רפאל 2011, אוסקר אנרגיה מאזן. או שאדוני אומר שזה קלסר, שמכין מנהל החשבונות, שם הוא שם מסמכים שהוא חושב שאתם צריכים לראות,
העד בועז קריגל: שקשורים לביקורת, כן,
כ.ה. נחמה נצר: שקשורים לביקורת.
העד בועז קריגל: כן.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. עכשיו רק לצורך העניין, התיק קבע, תראה לי רק אותו רגע. התיק קבע איך הוא,
עו"ד ערן ערבה: אם גברתי רצתה להגיד איך הוא מסודר,
כ.ה. נחמה נצר: לא, לא איך הוא רשום. אה אז רגע, אז אנחנו נרשום. יירשם כי תיק הקבע, ממוספר בספרה 2, נושא בחזיתו רישום 1790 אוסקר אנרגיה בע"מ. בקשה. אגב אתה יודע אם לאוסקר אברהם, גם היה תיק קבע?
העד בועז קריגל: לכל חברה יש תיק קבע.
כ.ה. נחמה נצר: לכל חברה יש תיק קבע,
העד בועז קריגל: כן.
כ.ה. נחמה נצר: בסדר.
עו"ד ערן ערבה: שאלה אחרונה מר קריגל,
ת: כן,
ש: כשאתה הסתכלת על היתרות במבט על, אתה לא ראית איזושהי חריגה יוצאת דופן לטובת העניין, הפסד של בסביבות הארבע מאות חמש מאות מיליון שקל, לשנת המס 2011 נכון?
ת: הפסד של מי, של אוסקר אנרגיה?
ש: של אוסקר אנרגיה,
ת: לא ראיתי שיש, שאמור להיות רווח,
ש: נכון, אמור להיות רווח,
ת: כן, גם עשו תחזית במשרד, אז ידעתי שיש רווח.
ש: יפה, רווח של כמה מיליונים,
ת: כמה מיליונים, כן.
ש: כן, תודה רבה. אין עוד שאלות.
כ.ה. נחמה נצר: חקירה נגדית לעו"ד הראל.

העד בועז קריגל, משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד אלברט הראל:
ש: תגיד לי בקשה, את הבחור הזה אתה מכיר?
ת: ראיתי אותו היום פעם ראשונה.
ש: ולפני היום ראית אותו,
ת: שם, אני מכיר את השם,
ש: אבל נתקלת בו במשהו?
ת: לא אף פעם. לא דיברתי איתו ולא ראיתי אותו אף פעם.
ש: תודה רבה.
כ.ה. נחמה נצר: חקירה חוזרת יש,
עו"ד אלברט הראל: רק שיאמר, הבחור הזה, זה שלומי, הצבעתי על נאשם 3.
כ.ה. נחמה נצר: כן, נוכן.
העד בועז קריגל: כן, דיברתי איתו היום.
כ.ה. נחמה נצר: כן, לטובת הפרוטוקול יירשם, כי הבחור הזה, הכוונה היא לנאשם מס' 3, שלומי אטיאס. כן. חקירה חוזרת .

העד בועז קריגל, משיב בחקירה חוזרת לשאלות עו"ד ניר ישראל:
ש: רק שאלה אחת, מה זאת אומרת מכיר את השם?
ת: מה?
ש: מה זאת אומרת מכיר את השם?
ת: מכיר את השם בתור חלק מהעובדים שהיו באוסקר אנרגיה.
ש: תודה.
ת: באוסקר אברהם או משהו כזה.
ש: אין מעבר לזה גברתי שאלות.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי. תודה רבה.
עו"ד ניר ישראל: אם אפשר לפסוק לעד הוצאות.
כ.ה. נחמה נצר: כן.
עו"ד ניר ישראל: הוא בכל זאת היה מהבוקר פה.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.

החלטה
פוסקת לרואה החשבון בועז קריגל, שכר עדות עד של שלוש מואת וחמישים שקלים.

כ.ה. נחמה נצר: תודה רבה אדוני.
העד בועז קריגל: תודה לך.
עו"ד ניר ישראל: תודה רבה לגברתי גם.
כ.ה. נחמה נצר: אוקי.
עו"ד ניר ישראל: אנחנו שחררנו את העדה גברתי.
כ.ה. נחמה נצר: נכון, בסדר. אוקי, אז המפגש הבא שלנו זה ב-04 ביולי?
עו"ד ניר ישראל: כן.
כ.ה. נחמה נצר: תודה רבה.
סוף הישיבה.