הדפסה

מדינת ישראל נ' פריד

בפני כב' השופט יעקב דנינו
המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד גלית בננו-אסדו
נגד

הנאשמת
מלכה פריד - בעצמה
ע"י ב"כ עו"ד טורקלטאוב
/<#1#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד גלית בננו-אסדו
הנאשמת וב"כ – עו"ד טורקלטאוב

פרוטוקול

ב"כ הנאשמת:
כתב האישום הוקרא לנאשמת והוסבר לה, וזו תשובתה:
לגבי סעיף 1 – ככל שהכוונה בסעיף 1 במונח "הנכס בו בוצעה העבירה נשוא כתב האישום...", מתייחס לנכס ברחוב סוקולוב נחום 8/1 באר-שבע, כי אז הנאשמת כופרת שהיא מחזיקה בנכס שכזה ו/או בעלת זכויות בנכס ו/או משתמשת בו. הנכס ברח' סוקולוב 8 שמצוי בבעלות הנאשמת, הינו נכס אחר ולא 8/1.
ברחוב סוקולוב 8 יש כניסות שמצוינות באותיות, למיטב ידיעתי, א' עד ט'. הנאשמת מחזיקה בנכס בכניסה ג'. קיים זיהוי מדויק יותר. אנו כופרים בעובדה שיש עבירה שמבוצעת בנכס שאנו בעלים ו/או מחזיקים. לאמור, לא זו בלבד שהנאשמת כופרת בזיהוי המיוחס לנכס בכתב האישום, אלא שלדבריה בנכס בו היא מחזיקה בפועל, לא מבוצעת כל עבירת תכנון ובנייה, כפי המפורט בכתב האישום.
לגבי סעיף 2 – לא ביצענו כל עבודות בנייה בחודש יוני 2009, ביחס לכל האמור בתתי הסעיפים המפורטים בסעיף 2 לכתב האישום. אנחנו רכשנו את הדירה בשנת 2005, על פי המצב ההיקפי ומצב החזיתות כפי שהוא היום. אם ישנו שינוי ו/או אם ישנה אי התאמה בין ההסדר ההיסטורי לבין המצב היום, כי אז מדובר באי התאמה שהיא תולדה של עבודות שבוצעו קודם לשנת 1995 ובהכרח התיישנו. ברור כי דבריי מכוונים לעבירת הבנייה ולא לעבירת השימוש, שאף לגביה, טענתי כאמור, כי לא מבוצע בנכס בו מחזיקה הנאשמת שימוש אינו תואם את ההיתר בפועל.
אנחנו ביצענו שיפוץ בדירה בשנת 2000, השיפוץ לא כלל חלוקה אסורה ליחידות, במובן סעיף 145 לחוק התכנון אלא אך "שינוי פנימי", כהגדרתו בחוק.
ביחס לסעיף 3 - אנחנו כופרים באמור בסעיף 3 לכתב האישום, בשים לב לכפירה האמורה בסעיפים 1 ו-2.

ב"כ המאשימה:
נוכח האמור, נבקש לקבוע להוכחות.

<#2#>
החלטה

קובע להוכחות ליום 5.11.2014 בשעה 09:00.

הודע לנאשמת כי עליה להתייצב למועד הדיון, וכי לא תקבל הזמנה נוספת, וכי ככל שלא תתייצב, יוצא כנגדה צו הבאה.
<#3#>

ניתנה והודעה היום ל' אדר תשע"ד, 02/03/2014 במעמד הנוכחים.

יעקב דנינו, שופט