הדפסה

מדינת ישראל נ' פרטוש(עציר)

בפני כב' השופט ד"ר שאול אבינור

14846-02-14

המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיבים
מישאל צפיה פרטוש (עציר)
<#1#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת: עו"ד עומר סגל
ב"כ המשיב: עו"ד נעמי כהן
המשיב: הובא ע"י שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המשיב:
קראתי את התסקיר ואני מתקשה להבין ולהכיל את הנאמר בו. שירות המבחן ביקש דחיה של שבוע ימים להכנת התסקיר, מאחר ולא הצליח להתגייס בזמן ע"מ לבחון את עניינו של המשיב.
עסקינן במשיב בן 18 ו- 3 חודשים ומכאן נובעת טעותי. הוא בגיר ובשבוע הזה ששירות המבחן ביקש את הדחיה, הוא ביקר את המשיב הזה פעם אחת ויחידה בבית המעצר הדרים. כל הבסיס הזה מתבסס על היכרות קודמת של שירות המבחן עם המשיב הזה, כאשר המשיב היה נער ונחשד בעבירות כאלו ואחרות ומידת שיתוף הפעולה שלו לא היתה טובה עם שירות המבחן וכך אני למדה מהתסקיר. התסקיר למעשה קשה לקריאה, כל פסקה משחירה את עניינו של המשיב הזה.
ביהמ"ש יכול להתרשם מהוריו באולם, יש להם מה לומר.
העובדה שפניתי להורים ואמרתי שכך התרשם מהם שירות המבחן השאירה אותם עם פה פעור. הם מגדלים ילדים נוספים, עוד 3 אחים כאשר אחד מהם מסתבך חזור וחזור עם החוק. מכך להקיש כי ההורים האלה לא סמכותיים ולא מציבי גבולות, זה לא ריאלי.
הפסיקה ענפה כאשר עסקינן בשחרור, גם בעבירות הרבה יותר חמורות. השאלה הטעונה כאן הכרעה היא ברורה – האם ניתן לאיין את המסוכנות של המשיב. המשיב בן 18 ו- 3 חודשים, לבוא היום ולאמץ את עמדת שירות המבחן שלמשיב אין תקנה ולא צריך לשחררו, זה פשוט לגדל עבריין לחברה.

גב' פרטוש אורית בתיה, ת.ז. XXXXXX137, מרח' אבטליון 10, בני-ברק, לאחר שהוזהרה כדין:
מספר הטלפון שלי הוא 052-XXXX796.
אני מסכימה לפקח על המשיב.
אני אימו של המשיב ואני מסכימה לפקח עליו.
עובדת כמטפלת מהשעה 13:30-16:00. בשעות שאני לא נוכחת בעלי יוכל לשמור על המשיב.
אני מבינה שאני צריכה להיות צמוד ה למשיב בכל עת.
אני מבינה שאם המשיב מפר את אחד מתנאי השחרור אני אמור ה להתקשר למשטרה ולסנ יגור ולהודיע להם על כך.
אין לי עבר פלילי.

מר פרטוש יצחק, ת.ז. XXXXXX148 , מרח' אבטליון 10, בני-ברק, לאחר שהוזהר כדין:
מספר הטלפון שלי הוא 050-XXXX796.
אני מסכים לפקח על המשיב, אני אביו.
אני סוכן מכירות, יוצא בבוקר וחוזר בשעה 12:30 והולך לכולל בשעה 16:30, כאשר אשתי כבר בבית.
אני מבין שאני צריך להיות צמוד למשיב בכל עת. אני אשמור עליו טוב-טוב.
אני מבין שאם המשיב מפר את אחד מתנאי השחרור אני אמור להתקשר למשטרה ולסניגור ולהודיע להם על כך.

ב"כ המבקשת:
אבקש ראשית לתקן פרט מהפרוטוקול הקודם – נרשם שהוא ביצע 2 מעשי סחר, יש אישום שלישי של סחר ב- 96 גרם.
לעניין תסקיר שירות מבחן – הוא מתחיל את המלצתו ומפנה להתנהגות חוצת הגבולות של המשיב. מדובר במשיב צעיר, רק שאי אפשר להתעלם מכך שכבר צבר לחובתו הרשעות, כבר תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי חב הפעלה. יש כנגדו כתבי אישום תלויים ועומדים כשאחד מהם זה לקיחת נכסים לשם סחיטה וגניבה ושירות המבחן הבחין שהוא משתמש אינטנסיבי בסמים והם סבורים שדרושה התייחסות טיפולית ולאו דווקא חלופת מעצר. שירות המבחן התרשם כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות וחזרה למעורבות עם החוק. לעניין החלופה, הם סבורים כי הפיקוח המוצע לא יכול להוות גורם מרסן. אבקש להפנות לכתבי אישום וההרשעות המיוחסות לו. מדובר בהתנהגות חוצת גבולות בסמים והתפרצות לדירה. המשיב ביצע את העבירות כאשר הוא גר בביתו, תחת אותם הורים ואני סבור שיש לתת לכך משקל. רוצים להחזיר אותו לאותו מקום שבו הוא עבר את כל העבירות האלה ונוכח האמור, יש לקבל את המלצת שירות המבחן ולא לשחררו לחלופת המעצר המוצעת.

<#4#>
החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים).
בהחלטתי הקודמת עמדתי על התשתית הראייתית ועילת המעצר במקרה דנן.
כזכור, נגד המשיב הוגשו שני כתבי אישום, האחד בגין התפרצות והשני בגין עבירות של סחר בסמים מסוכנים מסוג חשיש.
המשיב הינו צעיר מאוד לימים, יליד 1995, אך למרות זאת יש לחובתו שתי הרשעות קודמות ותלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בן 3 חודשים. כמו כן, תלויים ועומדים נגדו כתבי אישום נוספים.
יחד עם זאת, השאלה הטעונה הכרעה לפניי אינה שאלת עונשו של המשיב, אלא השאלה אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר.
בבית-המשפט התייצבו שני הוריו של המשיב, שניתן להתרשם כי הם אנשים מן הישוב, והתחייבו לפקח עליו.
אמנם שירות המבחן, בתסקיר המעצר שערך ציין כי הגם שהוריו של המשיב מבינים ומודעים להסתבכויותיו החוזרות עם החוק, הם מגיבים לסיטואציה מתוך דאגה הורית ועמדות שאין בהן כדי לתרום לקידום מצבו של המשיב.
ככלל, נטיית בתי-המשפט, כאשר מדובר בסחר בסמים מסוכנים מסוג חשיש, היא להסתפק בחלופת מעצר. במקרה דנא עברו של המשיב, נוכח גילו, מציב סימני שאלה באשר לעתידו, אך יחד עם זאת נראה כי החלופה המוצעת יש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב.
לפיכך, בנסיבות העניין – וכאשר על פי הוראות סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים יש להורות על מעצר רק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה מזו של מעצר – אני מורה בזה על שחרורו של המשיב בערובה ובתנאים, כדלקמן:
התחייבות עצמית על סך של 5,000 ₪.
שתי ערבויות צד ג' על סך של 5,000 ₪, שתיחתמנה על ידי הוריו של המשיב, שפרטיהם מופיעים בפרוטוקול דלעיל.
הפקדה במזומן בסך של 2,500 ₪.
מעצר בית מוחלט ברח' אבטליון 10, דירה 5 בנ, בפיקוח רצוף ולסירוגין של הערבים הנ"ל.
על שלטונות בית המעצר לאפשר למשיב ביצוע שלוש שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות לטלפונים ניידים, לצורך הסדרת תנאי השחרור שנקבעו לעיל.
בהיעדר ערבויות יישאר המשיב במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לפני שופט ביום 5.2.14 בשעה 09:00.