הדפסה

מדינת ישראל נ' פוסטלניקו

בפני כב' השופט ד"ר יובל ליבדרו

המאשימה:
מדינת ישראל – פמ"ד
ע"י ב"כ עו"ד אסף בר יוסף

נגד

הנאשם:
הרשקו פוסטלניקו - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד רון אביטל
<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:
אבקש להגיש את חקירת הנאשם בתיק זה.

ב"כ הנאשם:
אין התנגדות.

<#2#>
החלטה

חקירת הנאשם הוגשה וסומנה ת/5.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ו, 12/01/2016 במעמד הנוכחים.

ד"ר יובל ליבדרו, שופט

עד תביעה 4, מר שטרית בנימין, מעיד לאחר שהוזהר כחוק:
חקירה ראשית:
ש. תציג את עצמך לבית המשפט?
ת. שמי בנימין שטרית, אני נשוי ויש לי 4 ילדים, גר בדימונה. עובד כעצמאי כנהג גרר, נהג משאית.
ש. ספר לבית המשפט מה הקשר שלך לנאשם?
ת. הקשר שלי הוא שלפני שלושים שנה פלוס הוא היה מכניס את המשאית שלו אצלי לטיפולים ותיקונים וכל מיני כאלה.
ש. ספר לבית המשפט על התביעה האזרחית שהתקיימה?
ת. הייתה לי תביעה אזרחית איתו והפסדתי בבית המשפט השלום, וערערתי למחוזי, הפסדתי גם כן. עברו כמה חודשים, לא זוכר בדיוק כמה זמן, בא אלי בחור בשם עוזי איפרגן וסיפר לי שהנאשם ביקש ממנו להעיד לטובתו והציע לו כסף. אני לא כל כך התייחסתי לזה. הפסדתי וזהו. ואמרתי שאין מה לעשות. אחרי כמה זמן, נפגשתי עם בחור שהוא המכונאי של הנאשם, בחור בשם באסם, וסיפר לי שהוא יחד עם איזה בחור, ארקדי, שניהם לקח אותם הנאשם לעו"ד והעידו בתצהיר שראו אותי מפרק חלקים מהגרר וכל מיני כאלה והציע להם כסף בשביל להעיד. הוא סיפר לי שלאחר מכן הם התקשרו ואמרו שהם לא רוצים להעיד אבל העדות והתצהיר נשאר אצל העו"ד. שמעתי את כל זה, הלכתי למשטרה, לקחתי את כל התיק האזרחי שתבעתי והראיתי לחוקר ואמרתי לו הם אמרו ככה וככה וככה והגשתי תלונה. הם בדקו את כל הדברים.

לשאלתך על מה הייתה התביעה האזרחית, אני משיב שעל הפרת הסכם. אני תבעתי ראשון את הנאשם על כך שהוא הפר הסכם. הסכם שיש לי זכרון דברים איתו שהוא מתחייב להעביר בעלות על המשאית שקניתי ממנו תוך 30 יום מיום חתימת ההסכם. הנאשם לא העביר לי בעלות וזה נמשך. שילמתי לנאשם כסף ביום חתימת ההסכם. שילמתי לו בשיק בנקאי 80,000 ₪ מזומן ועוד 8,500 ₪ מזומן והיה עוד משהו שאני לא זוכר.
השתמשתי עם אותה המשאית שאותה בעלות הייתה אמורה לעבור אלי עד שנגמר לה הטסט. לפני שנגמר לה הטסט יצרתי איתו הרבה פעמים כסף כדי שיעביר את הבעלות ולכן לא עזר ולכן הלכתי לעו"ד והוא כתב לנאשם מכתב רשום שאני מחנה את המשאית מכיוון שאין לו טסט וכל העלויות והכל יחולו עליו. העמדתי את האוטו בחניה הוא נעלם.
ש. אני מציג לך מסמכים מה זה?
ת. זיכרון דברים שעשיתי עם הנאשם על העברת הבעלות במשאית לטובתי.

ב"כ המאשימה:
אבקש להגיש את זיכרון הדברים.

ב"כ הנאשם:
אין התנגדות.

<#4#>
החלטה

זכרון הדברים הוגש וסומן ת/6.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ו, 12/01/2016 במעמד הנוכחים.

ד"ר יובל ליבדרו, שופט

המשך חקירה ראשית:
ש. ספר לבית המשפט מי זה יוסף ארנבייב?
ת. זה אחד העדים שהיו בתיק האזרחי שהוא טען שאני שלחתי לו אנשים שירביצו לו והיה מאושפז שבועיים בטיפול נמרץ וחודשיים בבית החולים. הנאשם הביא אותו כעד שלו, כדי להעיד שהוא ראה אותי מפרק את המשאית ומה הוא העיד זה ממש לא נכון. התברר במשטרה כי לא אני שלחתי את האנשים להרביץ לו אלא הבן של החברה שלו והם נשפטו על זה וישבו בבית הסוהר. ואני נפלתי קורבן.
ש. מי זה יצחק אוחנה?
ת. הבחור הזה אני גם לא מכיר אותו ומעולם לא ראיתי אותו. הוא עד של הנאשם שהוא הביא אותו להעיד לטובתו שיעיד שראה אותי מפרק חלקים מהגרר אותו הדבר ומעמיס אותם לטנדר.
ש. איך הבנת שהאנשים האלה שיקרו לטענתך לפי מה שסיפרו במשטרה?

ב"כ הנאשם:
אני מתנגד לשאלה. עדות סברה.

<#6#>
החלטה

ההתנגדות נדחית.
יתכן שהבנת הנאשם מתבססת על דברים ישירים שקלט בחושיו.
<#7#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ו, 12/01/2016 במעמד הנוכחים.

ד"ר יובל ליבדרו, שופט

המשך חקירה ראשית:
ת. אחד אני לא מכיר אותו מעולם ואומר שראה אותי. השני אומר ששלחתי לו אנשים שירביצו לו כשזה לא היה ולא נברא. לא עצרו אותי לא חקרו אותי. לא הרבצתי לו לא כלום. אמרתי את זה במשפט.
ש. כאשר הגעת למשטרה מסרת להם משהו מטעמך, הראית מסמכים?
ת. הבאתי פרוטוקול של בית משפט שהוא טוען שהרבצתי לו. החוקר בדק במחשב את הפרטים של ארנבייב ומצא במחשב שהוא הגיש תלונה על אותו מקרה שאנשים הרביצו לו וזה הבחן של חברה שלו. אני יודע מה זה. והאמת התגלתה שהוא שיקר. מה שהוא אמר בבית המשפט.
ש. היחסים עם כל האנשים האלה שהזכרת, יוסף ארנבייב, יצחק אוחנה, היה לך סכסוך קודם איתם?
ת. את יצחק אוחנה לא ראיתי אותו ולא שמעתי אותו, אני לא מכיר אותו. מאז התנתק הקשר ולא דיברתי עם יוסף ארנבייב.

חקירה נגדית:
ש. אמרת עכשיו שחתמתם זכרון דברים ושילמת את כל התמורה?
ת. אמרתי ששילמתי שיק בנקאי של 80,000 ₪ ואם אני לא טועה 8,000 ₪ מזומן.
ש. האם שילמת את כל התמורה?
ת. לפי החישוב שלי ושלו אז כן. סגרתי איתו את כל התמורה.
ש. בזכרון הדברים רשום חייב עוד 1,000 ₪ + מע"מ?
ת. נכון.
ש. אז לא שילמת לו?
ת. שילמתי לו בהמשך את הכל, אך לא באותו יום שבו נחתם ההסכם.
ש. בעדות שלך מיום 20.1.2013, בעדות שלך במשטרה, מסרת לחוקר שלאחר בדיקה שלך בתלונה של יוסף על התקיפה שלו הוא מוסר שמי שתקף אותו זה ולרי וולרי גם יושב במעצר בגלל זה. זה נכון? אני מראה לך את העדות שלך. אני מקריא לך את העדות שלך.
ת. יכול להיות. כן.
ש. איך אתה יודע פרטים על החקירה הזו?
ת. מהחוקר.
ש. אתה אומר את זה לחוקר.?
ת. הוא בדק במחשב והוא ראה ש.... כאשר בית המשפט מסביר לי את השאלה, אני משיב שהייתה שמועה שמישהו מהמשפחה של חברה שלו הרביץ לו. ואז יכול להיות שאמרתי לחוקר בחקירה שאני שמעתי ככה וככה.
ש. למה אמרת לפני חמש דקות שהחוקר בדק במחשב?
ת. החוקר גם בדק ואימת את דבריי.
ש. אתה גורר רכבים עבור המשטרה?
ת. בעבר.
ש. באיזה תקופה ?
ת. 1996 היה מכרז משטרתי.
ש. עד ?
ת. 1997 . שנה אחת.
ש. אתה מכיר שוטרים מתחנת דימונה?
ת. לא. אני לא עבדתי במשטרת דימונה אלא עבדתי בתחנת נתיבות. אני מכיר שוטרים בדימונה בפנים.
ש. אתה מכיר את השוטר מיכה חזיזה?
ת. בתור חוקר. הוא חוקר בתיק שלנו, לפני כן לא הכרתי .
ש. בתיק קודם שהתלוננת שהנאשם גנב ממך את הגרר הוא לא גבה ממך עדות?
ת. זה אותו תיק. אני מתכוון שאני מכיר אותו מכל הפרשות הקשורות לסיפור עם הנאשם.
ש. הבת שלך הייתה עובדת בתחנת דימונה?
ת. כן. היא התגייסה והיא הייתה שח"מית. היא בת 27. היא שרתה שם בערך בשנת 2007 עד בערך שנת 2009.
ש. מה הקשר שלך לעוזי איפרגן?
ת. היה לי שותף במסעדה שהוא חמו של עוזי. הוא היה בא אלינו למסעדה, עוזר לנו. לאחר מכן הוא גם עבד אצלי ועוזר לי גם כן.
ש. עוזי פנה אליך או אתה פנית אליו, בהקשר לתיק שלנו?
ת. עוזי פנה אלי ואמר לי שנפגש עם הנאשם והציע לו ודיבר איתו להעיד והציע לו כסף. עשה לו תנועה של כסף שיבוא להעיד.
ש. אתה נתת את הפרטים של עוזי בחקירה שלך כדי שיזמינו אותו לתת עדות?
ת. נכון. נתתי טלפון נדמה לי.
ש. לפני החקירה שלו, לפני שהזמינו אותו דיברת איתו?
ת. לא דיברתי עם עוזי, בשלב שלאחר סיום חקירתי ולפני חקירתו של עוזי.
ש. עוזי בעדות שלו שנתן כאן הושמעה הקלטה שאתה הקלטת אותו ומסרת אותה למשטרה שבה נשמע שאתה מדבר עם עוזי ושואל אותו אם כבר הזמינו אותו למשטרה ושהוא לא ישכח שום דבר ממה שהוא אומר?
ת. אני הקלטתי? לא היה ולא נברא. אני לא יודע להקליט.
ש. אני משמיע לך שיחה מוקלטת. מי הקליט את השיחה?
ת. אני לא יודע. אני לא ידוע להקליט.
ת. לשאלת בית משפט מי הדוברים בשיחה אני משיב שאני ועוזי. אבל אני לא יודע מי הקליט. אני לא יודע להקליט.
ש. בתיק החקירה יש הקלטה בינך לבין באסם. גם אותה לא הקלטת?
ת. הקלטתי והבאתי את הדיסק לחוקר. את באסם.
ש. אמרת לפני דקה אמרת שאתה לא יודע להקליט?
ת. בטלפון אני לא יודע להקליט. אבל היה לי מכשיר כמו טיפ רדיו שדרכו הקלטתי את השיחה באסם. אבל בטלפון עם עוזי לא הקלטתי ואני לא יודע איך הגיע לדבר כזה.
ש. בעדות שלך הראשונה מיום 16.12.2012, אתה מוסר לחוקר שבאסם התקשר אליך ואמר לך שהנאשם שכנע אותו ואת חבר שלו ארקדי להעיד נגדך ולמסור תצהיר שקרי אצל העו"ד זה נכון?
ת. בתאריך הזה אני לא דיברתי לא עם ארקדי ולא עם באסם. הוא לא התקשר אלי. היו שני מצבים, זה היה בערב, באסם דיבר מולי וסיפר את כל הסיפור. שהנאשם הציע לבאסם כסף ובאסם וארקדי הלכו לעו"ד וחתמו.
ש. האם באסם אמר לך שהנאשם שיכנע אותו ואת חבר שלו ארקדי להעיד נגדך ולמסור תצהיר שקרי אצל העו"ד ובתמורה יקבלו 20,000 ₪
ת. אמת. באסם אמר לי.
ש. באסם אמר לך גם שחתם על תצהיר וברגע האחרון התחרט?
ת. כן.
ש. מסרת במשטרה שזה היה בתאריך שדיברנו, שהעניין שבאסם אמר לך ביום 16.12.2012 שהנאשם הציע לו כסף. "ביום חמישי האחרון.... מסר לי שהרשקו שכנע את באסם וחבר שלו.... " למה שבאסם יגיד לך את דרים האלה שנתיים אחרי שההליך האזרחי הסתיים כבר.
ת. כאשר נפגשנו נשפכתי אליו. ואמרתי לו שהפסדתי בבית המשפט וערערתי למחוזי והפסדתי גם. והתיק הזה נסגר והפסדתי את הכסף והגרר. והוא אמר לי "בוא אני אגיד לך את האמת, הוא דפק אותך הוא שכנע אותי גם כאן להעיד נגדך ולהציע לי כסף" וסיפר לי את כל הסיפור.
ש. במשפט האזרחי, היה תצהיר של באסם, הגישו תצהיר של באסם?
ת. לא. כל הסיפור עם באסם היו אחרי המשפט.
ש. תצהיר של ארקדי הגישו?
ת. כל זה קרה אחרי המשפטים והכל שנגמר הכל והפסדתי בכל.

ב"כ המאשימה:
לשאלת בית המשפט, האם באסם הוא עד תביעה, אני אומר שבאסם שוחח עם החוקר חזיזה, שהעיד על כך ומסר שאין בכוונתו לשתף פעולה עם החוקר.

המשך חקירה נגדית:
ש. אתה טענת שהעמדת את הגרר ליד הבריכה מתי שלגרר לא היה לא טסט ולא ביטוח. האם זה נכון ?
ת. נכון.
ש. למה שם?
ת. כי העירייה לא מרשה להחנות משאיות ליד הבתים.
ש. יש לך בעבודה שלך מגרש של מכוניות או משאיות שהם עם שמירה?
ת. היה לי מגרש אך לא היתה בו שמירה. הוא היה מגודר.
ש. מסרת שפרקת מהגרר מצבר נכון?
ת. מודה ומתוודה.
ש. מי שבא לגנוב את הגרר איך ידע שאין לו מצבר?
ת. מאיפה אני יודע. אני לא יכול לענות.
ש. מה הקשר שלך ליוסף ארנבייב?
ת. הוא לא עבד אצלי. הוא היה מביא פרייבטים למגרש אצלי והיה מתקן. הוא לא עבד אצלי. הייתי עוזר לו. הוא היה אדם נכה. הוא לא שילם לי על כך שנתתי לו אפשרות לתקן מכוניות במגרש שלי. זה היה פעם בהרבה זמן.
ש. יוסף בעדות שלו טען שהוא עבד אצלך ואתה חייב לו הרבה כסף?
ת. לא היה ולא נברא. הוא אדם נכה.
ש. בחקירה שלך מסרת שיוסף ויצחק קיבלו כסף עבור התצהירים שנתנו. זה נכון?
ת. יכול להיות שאמרתי דבר כזה. לא זוכר.
ש. אני מפנה אותך לעדות מיום 20.1.2013. מקריא לך את שורה 2-3.
ת. יכול להיות אם כתוב.
ש. איך אתה יודע שהם קיבלו כסף?
ת. מכל השמועות ששמעתי.
ש. שמועות?
ת. שמועות. לא שראיתי. אף אחד לא ילך להעיד בלי לקבל תמורה.
ש. אחרי שהפסדת במשפט , הגשת ערעור, מה הוחלט?
ת. נדחה לי הערעור. השופטת הייתה. הערעור נדחה אפילו לא דיברנו לא כלום.
ש. בשנת 2007, הגשת תלונה על הנאשם שהוא גנב את הגרר שלך נכון?
ת. נכון. יכול להיות.
ש. בעדות שמסרת ביום 29.1.2008, אמרת שהוצאת פלט שיחות של טלפון שהיה בגרר שגנבו אותו והתקשרו ממנו למספר מסוים שאתה לא מזהה.
ת. יכול להיות, לא זוכר.
ש. אתה מוסר שם שהתקשרת לטלפון הזה וענה לך בחור במבטא ערבי?
ת. יכול להיות, היה משהו כזה.
ש. אתה גם אומר שהוא מוסר לך שהגרר אצלו ואם אתה רוצה אותו חזרה תשלם 30,000 ₪ ושתזהר לפנות למשטרה?
ת. אני לא זוכר בדיוק מה היה, אבל אני זוכר דבר אחד שהייתי במשטרה והתקשרנו לבן אדם יחד עם המשטרה והם הקליטו את כל השיחה והתברר שהאדם הזה רוצה לסחוט ממני כסף כי זה לא היה הגרר כי שאלתי אותו שאלות ולא ענה על שאלות על הצבע ודברים של האוטו והתברר כי הוא סתם עובד עלי. הכל מוקלט.
ש. אני מציג לך את העדות שלך מיום 29.1.2008, שהתקשרת למספר טלפון וציינת את המספר ומצידו השני ענה לך בחור במבטא ערבי וסיפרת לו שגנבו לך את הגרר אמרת לו שיעשה לך טובה כי אין לך ביטוח מקיף הוא אמר לך שהוא רוצה 30,000 ₪ עבור הגרר. האם אותו אדם באמת התקשר אליך ואמר לך את זה?
ת. זה היה. כל הסיפור הזה, הלכתי למשטרה התלוננתי עלה שיחה והם הקליטו הכל ושאלתי שאלות את הגנב איך הצבע וכל מיני פרטים על הגרר והוא לא ענה פרטים נכונים ומסתבר שהוא סתם רצה לסחוט אותי.

חקירה חוזרת:
ש. אמרת בתשובה למה שחברי אמר לך שכבר אין לך מגרש, למה?
ת. הנאשם פגע בי קשה מבחינה כלכלית, כל המקרה שקרה לי פגע בי. הנאשם עובד כבר 40 או 50 שנה בתור נהג משאית וכל הזמן הוא עובד וישן במשאית. יום יום, שנים. הוא נפגש עם כל מיני נהגים וחברות, והיה מלכלך עלי עד שהעסק שלי ממש התמוטט. סגרתי כי הוא פגע בי מאד קשה. בנוסף לכל הוא פגע בי גם בבית היה לי וויכוחים עם האישה, עזבתי שלושה שבועות את הבית בגללו.

<#8#>
החלטה

מזכירות בית המשפט תשלם לעד הוצאות בהתאם לתקנות.

העד מתבקש למלא טופס מתאים במזכירות בית המשפט.

ב"כ המאשימה:
אלו עדיי.

ב"כ הנאשם:
אבקש להגיש את עדויות העד במשטרה מתאריכים 16.12.2012 ו-20.1.2013.

ב"כ המאשימה:
אין התנגדות.

<#9#>
החלטה

העדות מיום 16.12.2012 הוגשה וסומנה נ/2.
העדת מיום 20.1.2013 הוגשה וסומנה נ/3.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ו, 12/01/2016 במעמד הנוכחים.

ד"ר יובל ליבדרו, שופט

ב"כ הנאשם:
אנו נטען שאין להשיב לאשמה.
כל העדויות תומכים בדבר אחד, אם העדים שקרו או לא שקרו. האשמה של הנאשם שהוא מואשם בה היא שהוא הדיח אותם לשקר ושיבש הליכי משפט. אין שום ראיה ועדות האומרת את הדבר הזה.
לשאלת בית המשפט, האם אמרת העד יוסף ארנבייב, שהוגשה בהתאם לסעיף 10 א' לפקודת הראיות, ואשר לבית המשפט האפשרות לעדיפה על פני עדותו של ארנבייב, לא מהווה ראיה לכאורה לאשמת הנאשם אני משיב שהעד ארנבייב העד בבית המשפט שהוא לא אמר את הדברים כלל ולאחר מכן הוא גם טען בנוסף שהעדות לא הוקראה לו ושהוא לא יודע עברית.
בתחילת אמרתו במשטרה, הכחיש ארנבייב לגמרי את העניין. לאחר שהשוטר אימת אותו עם שקר הוא הודה ששיקר בגלל שכעס על בני שלא שילם לו כסף. בהמשך טען שהוא שיקר בשביל חברים ורק לאחר שהוא הבין שהוא מסתבך וניסה לחלץ את עצמו הוא טען אמירה כללית בה אמר שהכל היה רעיון של הנאשם, דבר אשר לא נבדק בחקירה לעומק ולא הובהר מתי מסר לו הנאשם להגיד את הדברים האלה, איפה ולמה. כמו כן שנשאל האם קיבל כסף עבור העדות הוא מסר שלא.

ב"כ המאשימה:
כפי שבית המשפט ציין כדי לעבור את הרף הדרוש לטענה מסוג זה, על התביעה להציג ראיות ולו דלות, לכאורה, לחובת הנאשם.
עדותו של אותו יוסף ארנבייב שהוגשה מכוח סעיף 10 א' לפקודת הראיות, ואותה תבקש התביעה להעדיף בשלב הסיכומים, מפרטת ברחל בתך הקטנה ולא באופן כללי כפי שטען חברי כי מי שהדיח את העד למסור עדות שקר במשטרה היה הנאשם, העד אומר את זה במספר מקומות. העד גם מציין שהנאשם הוא זה שלקח אותו לעו"ד ובפניו חתם על התצהיר ואמר לו מה להגיד והוא ציין שהוא רצה לעזור לנאשם.
מציין גם שכל הרעיון שלשקר בבית המשפט ולהגיד מה שבסופו של דבר העידו עליו היה של הנאשם.
ראיות אלה עוברות בהרבה את הרף הנדרש לטענה מסוג זה.
נבקש לדחות את הטענה.

<#11#>
החלטה

1. לפני בקשת הנאשם לזכותו וזאת בשל העדר הוכחה לכאורה לאשמתו, בהתאם לסעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

2. סעיף 158 לחסד"פ קובע כי: "נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו..." .

3. למעשה טוען ב"כ הנאשם כי אין מקום שהנאשם ישיב לאשמה.
ב"כ הנאשם טוען כי לא הובאה כל ראיה שיש בה כדי לקשור את הנאשם לביצוע העבירות שיוחסו לו. כשנתבקש ב"כ הנאשם להתייחס לת/4, אמרת העד ארנבייב במשטרה, ממנה עולה, לכאורה, הפללה של הנאשם, אמרה אשר הוגשה בהתאם לסעיף 10 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א -1971, השיב ב"כ הנאשם כי הדברים המפלילים הקיימים באמרה זו נתנו לאחר שאותו עד מסר מספר גרסאות אחרות. ב"כ הנאשם הוסיף כי העד ארנבייב, במהלך עדותו הכחיש קשר לאמירות אלו.

4. ב"כ המאשימה ביקש לדחות את בקשת הנאשם תוך שהוא מפנה לת/4 הנ"ל ומציין כי המאשימה עברה את הרף שנקבע בפסיקה לצורך הוכחת ראיות לכאורה עם סיום פרשת התביעה.

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לדחות את בקשת הנאשם ואת טענתו כי אין מקום להשיב לאשמה. בענייננו, קיימת "ראיה לכאורה" המצדיקה מעבר לשלב פרשת ההגנה. בענייננו, קיימת ראיה הקושרת והמסבכת, לכאורה, את הנאשם בביצוע העבירות שיוחסו לו – היא ת/4 שם הרחיב העד ארנבייב כי מסר תצהיר והעיד עדות שקר לבקשת הנאשם בעמוד 3 שורות 55-56, עמוד 4 שורות 82-85 לת/4.

6. כאמור, סעיף 158 לחסד"פ מדבר בלשון של "...ולא הוכחה האשמה אף לכאורה".

בע"פ (מחוזי תל אביב) 887/81 מדינת ישראל נ' לוטן, פ"מ תשמ"ג (1) 343 נאמר כי:

"אכן, בשלב זה של הדיון אין בית-המשפט קובע עמדה לא לעניין מהימנותם של העדים ולא לעניין משקלן של הראיות, לרבות משקלן לצורך הרשעה; די בכך, שיש בראיות 'שמץ של ראיה', המסבכת את הנאשם במעשי העבירה".

7. עיקר טענותיו של ב"כ הנאשם, בהתייחס לת/4 הן טענות הקשורות במהימנות ובמשקל שינתן לדברי ארנבייב במשטרה.
בפסק הדין הנ"ל וכן בע"פ 638/85 מדינת ישראל נ' בוטרוס, פ"ד מ (2) 658, נקבע כי בשלב זה של בחינת הטענה אין מקום לבחון את המהימנות ואת המשקל של הראיות. נוכח האמור, נדמה כי אין מקום לקבל את טענות ב"כ הנאשם ביחס לחולשה הראייתית של ת/4.
למעלה מן הנדרש אציין כי: "אם קיימת עדות עיקרית, ולו גם יחידה, המסבכת נאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, די בכך כדי לחייב אותו להשיב לאשמה, אף כאשר אותה עדות דורשת סיוע או דבר לחיזוקה".
בעניין זה ראו ספרו של המלומד ת' אורינוב: "סוגיות שימושיות בסדר דין פלילי" תוספת שניה כרך שני עמוד 815 ופסק דין בעניין בוטרוס הנ"ל.

8. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הטענה ואת הבקשה של ב"כ הנאשם.
<#12#>
ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ו, 12/01/2016 במעמד הנוכחים.

ד"ר יובל ליבדרו, שופט

ב"כ הנאשם:
הסברתי לנאשם את זכויותיו והוא בוחר להעיד.

הנאשם מעיד לאחר שהוזהר כחוק:
חקירה ראשית:
ש. תציג את עצמך?
ת. אני בן 69, גרוש. גר בחיפה. עובד נהג משאית.
ש. מה מצבך הבריאותי?
ת. לא כל כך בסדר. עשיתי ניתוח בגב.
ש. ספר בבקשה לבית המשפט מה הקשר שלך למתלונן, בני שטרית?
ת. אנחנו היינו חברים. יום אחד הוא רצה לקנות גרר של משאית, שגורר. אני קניתי גרר למשאית אין לי רישיון למשאית, ביחד אתו, אבל בשבילו ולא בשבילי, כי אין לי רישיון להחזיק גרר יש לי למשאית. אני חתמתי על הלוואה, בגלל שמתי את הגרר על השם שלי. הגרר היה שנה אצל בני, הוא עבד אתו, אני לא נסעתי יום אחד כי לא היה לי רישיון. הוא היה צריך לשלם כל חודש 5,000 ₪ לבנק בשביל ההלוואה שלקחתי בשבילו לרכוש את הגרר. הוא לא שילם במשך חצי שנה. אחרי כן אמרתי לו שאני מוכר את הגרר או שהוא קונה אותו. הוא הביא לי שיק 80,000 ₪, ואמר שתוך 3 חודשים הוא יביא לי עוד 23,000 ₪. הוא לא הביא לי כסף ולא כלום ולא רצה לשלם. פתאום נגנב לו הגרר, הוא נסע בלי ביטוח שנה, ונגנב לו הגרר, אי אפשר לגנוב את הגרר הזה, לא יודע איך נגנב לול. היה לו מגרש עם שומר, מי שרצה לשים את הרכב בפנים היה צריך לשלם לו כסף.
ש. תספר לבית המשפט על התנהלותך בהליך האזרחי, שבני תבע אותך?
ת. הוא תבע אותי כאילו אני גנבתי את הגרר, אני לא הייתי צריך לגנוב זה היה על השם שלי. הוא תבע אותי וזהו, והפסיד במשפט, כי היה שקר, הכל שקר. אני לא הייתי צריך עדים הם התחננו אלי, העדים שבאו, יוסי ארנבייב והשני יצחק אוחנה. הם התחננו להעיד עלי, אני לא רציתי ולא יודע אפילו מה הם דיברו עם העו"ד. אני הייתי בחוץ והם דיברו. בני חייב להם כסף ליוסף וליצחק. חצי שנה לא שילם להם משכורות. יוסף ארנבייב עבד אצל בני הרבה שנים. הוא לא רצה לשלם לו. לא הייתי צריך שהוא יבוא להעיד, הכל היה עלי. לא העברתי לו בעלות בגלל זה לא ויתרתי על הכסף.
ש. מי היה אצל העו"ד אביטל מרסל מתי שהגיעו לתת תצהירים?
ת. יוסי ואיציק אחד.
ש. עוד מישהו היה שם?
ת. לא. אני לא הייתי איתם, הייתי בחוץ, מחוץ למשרד העו"ד, כשהם נפגשו בפנים הם נכנסו למשרד אחד אחד.
ש. בני בעדותו במשטרה טען שאתה שילמת כסף לעדים שיעידו עדות שקר?
ת. לא שילמתי כלום, ולא הייתי צריך אותם בכלל.
ש. ספר לבית המשפט על ההתנהלות של החבריה שחקרו אותך במשטרה?
ת. אחרי שנגמר הכל, הייתי בתל-אביב והתקשרו ממשטרת דימונה להגיע דחוף למשטרה. לא ידעתי מה עשיתי. הגעתי והחוקר אמר לי ששילמתי שוחד לשופט. שאלתי מה זה שילמתי שוחד לשופט, הוא אומר לי הרווחת במשפט ולא היית צריך להרוויח במשפט. הוא אמר לי לחתום פה שאני שילמתי שוחד לשופט והוא אמר לי שאני עצור. אמרתי לו שיעצור אותי. השוטרת אמרה למה לעצור אותי, שאחתום ערבות בסך 3,000 ש"ח אחרת אני אעצר. אני עוד קיבלתי מכות מבני ולא התלוננתי במשטרה על כך. אמרתי לו בוא נגמור ושיתן לי כסף הוא לא רצה לתת לי כסף, הגרר היה אצלו במשך שנה אחת שלימה בלי ביטוח ולא טסט.

חקירה נגדית:
ש. העדת שאתה ובני קניתם את הגרר ביחד, אחרי תקופה מסוימת בני קנה ממך את הגרר ולא שילם לך את כל הכסף ועוד תבע אותך בבית משפט?
ת. נכון. הוא תבע אותי כשנגנב הגרר.
ש. אנו הגשנו לבימ"ש זכ"ד שאתה ובני עשיתם, אתה מכיר אותו?
ת. לא. זה מזויף, הוא יודע לזייף מסמכים מספר אחד, הוא אמר לי תראה לי חתימה שלך, חתמתי לו בדף אחר, החתימה בדף הזה היא שלי, אבל זה לא המסמך המקורי. תראה לי את המסמך המקורי. האוטו היה אצלו והוא עבד אתו במשך שנה. שנה הוא לא נתן לי אגורה.
ש. אמרת שחתמת על דף ריק, בזה היה כתוב שחתמת?
ת. לא. אני לא יודע לכתוב ולא לקרוא.
ש. אם אני אומר לך שיש עדות בתיק, מישהו אמר בתיק, שאתה ערכת את הזכ"ד הזה וחתמת עליו, ?
ת. לא. תביא את מי שאתה רוצה. לא יכול להיות דבר כזה.
ש. אם אני אומר לך שאתה ערכת את המסמך הזה בעצמך, ואתה אמרת את זה במשטרה?
ת. שאני מילאתי את זה? אבל אני לא יודע לכתוב ולא לקרוא.
ש. אני מציג לך את ההודעה שלך מיום 12.12.2007, זו החתימה שלך?
ת. כן.
ש. אני מקריא לך את עמוד 3 מההודעה הזאת (שורה 48). שואל אותך החוקר "עשית זכרון דברים" אתה אומר לו: "כן אבל לא קיבלתי את כל הכסף". בהמשך בשורה 50 אומר לך החוקר, אני מציג בפניך זכרון דברים שהציג בני האם זהו זכרון הדברים ואתה אומר לו "כן זה זכרון הדברים וחתימה שלי"?
ת. אני לא אמרתי לו הוא רשם.
ש. אמרת לבית המשפט שחתמת על דף ריק לא על זכרון דברים?
ת. על דף ריק.
ש. אחרי זה בני הוסיף מה שכתוב נכון?
ת. אני חתמתי על דף ריק, הוא לקח אותו וזרק אותו לזבל.
ש. אני אומר לך, שבחקירת המשטרה שאני מציג בפניך מיום 12.12.07, אתה אמרת לחוקר שחתמת על זכרון דברים ולא על דף ריק?
ת. אני לא הייתי צריך זכרון דברים כי הוא נתן לי שיק בנקאי אני לא משקר.
כשבית המשפט מסביר לי את השאלה, כלומר את הפער בין הדברים שמסרתי היום בעדות שחתמתי על דף ריק אותו השליך בני לבין מה שאמרתי בחקירה משנת 2007, שם אמרתי שחתמתי על זכ"ד אני משיב שאני לא יודע מה אמרתי לשוטר, אני לא זוכר.
ש. אני הקראתי לך מה מתוך החקירה שלך מה אתה אמרת : החוקר אומר לך שהוא מציג בפניך זכרון דברים בינך לבין בני ואמרת לו נכון. למה לא אמרת לחוקר מה שאמרת בבית המשפט שחתמת בדף לבן, ?
ת. אני אמרתי לו את זה , ואני אמרתי לו שאני חתמתי על דף ריק ושזה מזויף מה שכתוב שם.
ש. אני מציג לך מסמך ת/5, האם זה מה שהציג לך השוטר בשנת 2007 ?
ת. אני לא זוכר. לשאלת בית המשפט האם היו במהלך השנים כמה מסמכים של זכרון דברים או מסמך אחד, אני אומר שאני לא זוכר. למה לא הבאתם את הזכרון דברים האורגינל והביאו צילום.
ש. בחקירה שלך מיום 02.05.13, אמרת לחוקר שחלק מהדברים שאמרת בחקירה בשנת 2007 נכונים. אני מקריא לך משורה 23, מיום 02.05.2013, שואל אותך החוקר בשורה 46 באותה חקירה "האם עשית עסקת מכירה עם בני" אתה משיב לו בשורה 47 "עשיתי עסקה שהוא נותן לי 80,000 ₪ ובעוד ... 10,000 ₪". האם זה נכון ?
ת. כן, אני מאשר גם היום ואישרתי גם אז בחקירה.
ש. אתה אמרת שהחוקר המציא דברים , למה שיעשה את זה?
ת. אני לא יודע.
ש. בסוף החקירה ב 2007, החוקר כותב שהוא הקריא לך את ההודעה ואתה חתמת עליה, זה נכון?
ת. נכון שחתמתי, אבל אני לא יודע מה הקריא לי, הוא לקח אותך החוקר למה הרווחתי במשפט.
ש. אני אומר לך שגם בתביעה האזרחית שבני הגיש נגדך, אמרת משהו אחר בזכרון הדברים לא מה שאמרת במשפט ת/1, עמוד 41, שורה 20. שואלים אותך לשאלה שמכרתי את הרכב לתובע אמרת שעשינו זכרון דברים, הוא הביא לי מכתב ואני רק חתמתי. ?
ת. האוטו היה שלו לא שלי, אני לא קניתי ולא מכרתי רק נתתי את הכסף. הוא לא רצה לשלם זה משהו אחר. האוטו שנה הוא עבד אתו. לא היה צריך זכרון דברים כי הרכב היה אצלו, הוא רק לא רצה לשלם.
ש. בחקירה מ 2013 שואל אותך החוקר למה חתמת על דף ריק ואתה עונה לי, בני סתם ביקש ממני להראות לו את החתימה שלי אז חתמתי ?
ת. זה נכון.
ש. אתה נוהג לחתום על דף ריק לכל מי שמבקש ממך, ?
ת. למה לא. אני לא צריך, אני לא מוכר לו כלום. הוא רצה לראות את החתימה שלי, אני חתמתי. אני לא יודע לקרוא עברית והוא חבר ביקש ממני לחתום חתמתי, לשאלתך למה אני חותם לו על דף ריק, מה הוא יכול לעשות, כסף הוא לא יכול להוציא.
ש. אני אומר לך שבמשפט האזרחי שאלו אותך, בעמוד 42 שורה 3, אם מה שאמרת במשטרה ב 2007 זה אמת. אתה דיברת אמת במשטרה?
ת. כן.
ש. אם דיברת אמת אז אתה מאשר לחוקר שזה זכרון הדברים שחתמת עליו?

ב"כ הנאשם:
אני מתנגד לשאלה. הוא כבר נשאל לענין הזה והשיב שהוא לא אמר את הדבר הזה, והתובע חוזר על אותן שאלות.

<#13#>
החלטה
ההתנגדות מתקבלת.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ו, 12/01/2016 במעמד הנוכחים.

ד"ר יובל ליבדרו, שופט

ש. טענת שזכרון הדברים מזויף למה לא הגשת תלונה על זיוף?
ת. הייתי מגיש אם היה בעיות במשפט. אבל לא הגשתי כי נסגר המשפט.
ש. אמרת גם שהמתלונן בני הרביץ לך, למה לא התלוננת?
ת. הרביץ לי כשבאתי לבקש כסף. לא התלוננתי כי הייתי מטומטם. אני לא אוהב להתלונן סתם. לא ידעתי שימשיך לתבוע אותי, זו הטעות שלי, שאם הייתי יודע שיתבע אותי...
ש. תאשר לי שבתביעה האזרחית יוסף היה העד שלך להעיד?
ת. הוא בא לבד. היה עד מטעמי נכון.
ש. זכית בתביעה הזאת נכון?
ת. כן.
ש. אתה היית בבית המשפט כשיוסף העיד?
ת. כן.
ש. ישבת באולם?
ת. כן.
ש. אם יוסף היה עד מטעמך אין לו סיבה להגיע להפליל אותך במשטרה, אז איך אתה מסביר שהוא מגיע למשטרה נחקר ואומר שחתם על תצהיר שקר בהנחייתך, ואתה היית מאחורי כל הרעיון של לשקר בבית המשפט?

ב"כ הנאשם:
אני מתנגד לשאלה, זו עדות סברה, ירצה לשאול למה ארנבייב עשה דברים שעשה ומה חשב יכול היה לשאול את ארנבייב.

<#15#>
החלטה
ההתנגדות נדחית.
<#16#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ו, 12/01/2016 במעמד הנוכחים.

ד"ר יובל ליבדרו, שופט

ת. אני לא אמרתי לו ולא דיברתי איתו. אני לא יודע למה הוא הלך להגיד את הדברים האלה במשטרה, אמרו לו להגיד. אבל יוסי משהו לא בסדר בראש, הוא היה חולה קיבל מכה בראש ואיבד חודשיים הכרה.
ש. אני אומר לך שיוסף אמר במשטרה שאתה שלחת אותו?
ת. לא שלחתי אף אחד זה לא נכון. יוסי לא בסדר בראש.
ש. שואל החוקר את יוסי בשורה 55, מי ביקש ממך להגיע לבית המשפט ולשקר, אומר הרשקו לקח אותי לעו"ד ואמר לי מה להגיד?
ת. לא נכון, אנילא אמרתי לו מה להגיד. יוסי קיבל מכה בראש והשני, עוזי איפרגן נרקומן חי עם כדורים ועכשיו יצא מהכלא.
ש. אומר החוקר ליוסף אם היה עד לחתימה על זכ"ד בינך ובין בני, יוסף אומר לא אמרו לי כזה דבר. במשפט הוא אמר שראה את הזכ"ד הוא משקר ?
ת. אני לא יודע.
ש. אקריא לך עוד משהו, שואל אותו החוקר של מי הרעיון לשקר בבית המשפט ולהגיד שמי ששלח את האנשים זה בני, ושהרשקו חתם על המסמך ריק ושבני פירק חלקים מהגרר אומר יוסף כל הרעיון היה של הרשקו?
ת. זה לא נכון. גם יוסי חתם ולא יודע מה הוא חותם.
ש. יוסף אומר שהוא מוכן לעשות עימות אתך. ?
ת. גם אני הייתי מוכן לעשות אתו עימות.
ש. למה לא עשית עימות?
ת. אני הייתי מוכן, לא אמרו לי, עכשיו אני שומע את זה, זה חדש לי. אני מוכן עם כולם כי לא נכון כלום.
ש. אני אומר לך שהחוקר העיד בבית המשפט ואמר בפירוש שהוא התקשר אליך?
ת. לא התקשר בכלל.
ש. הוא אמר שהוא התקשר אליך, דיבר איתך ורצה לתאם עימות בינך ובין יוסף, ואתה אמרת לו שאתה לא מעונין לעשות עימות עם יוסף וגם לא מעונין לראות את יוסף, כי הוא לא בסדר?
ת. לא נכון. אני כל הזמן הייתי מוכן לעשות עימות.
ש. החוקר ממציא?
ת. כן. גם איתי כך התנהג ואמר שאני נתתי שוחד לשופט ורצה 3,000 ₪ חתימה על התחייבות. החוקר הזה המציא הרבה.
ש. אני אומר לך שלא כתוב בעדות שאמרו לך שאתה נתת שוחד לשופט ?
ת. הוא לא ירשום את זה. יש הקלטה, הוא לא רצה להקליט. הוא שם הקלטה אחרת בשביל זה הביאו אותי.
ש. העיד כאן אדם נוסף בשם עוזי איפרגן, שאמר בפירוש שאתה לו שאם יצטרך אותך לעדות סימנת לו תנועת כסף עם היד?
ת. את עוזי לא ראיתי 7 שנים, לא יודע מי זה, זה נרקומן.
ש. גם עוזי משקר?
ת. בטח הוא נרקומן, הוא חי עם כדורים הוא יהרוג בשביל כסף.
ש. יש לו סיבה לשקר נגדך?
ת. כן, כי בני שילם לו, אתה לא יודע מי זה בני.
ש. אתה אומר שבני שקרן, יוסף שקרן, החוקר שחקר אותך ב 2007 שקרן, מיכה שקרן, עוזי שקרן ורק אתה דובר אמת?
ת. תביא אנשים טובים, לא נרקומן ולא אחד דפוק חודשיים בלי הכרה ואני אין לי על מה לשקר אין לי על מה.
ש. למרות שכולם שיקרו לא הגשת תלונה ולא עשית כלום בענין?
ת. לא. מה אני צריך לעשות.

ב"כ המאשימה:
אבקש להגיש את חקירה באזהרה של הנאשם מתלונה קודמת, משנת 2007 וזאת לצורך הוכחת סתירות בלבד.

ב"כ הנאשם:
אין לי התנגדות.
<#17#>
החלטה

חקירת הנאשם מיום 12.12.07, התקבלה וסומנה ת/7.

<#18#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ו, 12/01/2016 במעמד הנוכחים.

ד"ר יובל ליבדרו, שופט

ב"כ המאשימה:
אין לי עוד שאלות לעד.

ב"כ הנאשם:
אין לי חקירה חוזרת.
אלו עדיי.

ב"כ המאשימה:
אגיש סיכומיי בתוך 7 ימים מהיום.

ב"כ הנאשם:
אגיש סיכומיי בתוך 7 ימים מעת שאקבל את סיכומי המאשימה.

<#19#>
החלטה

נדחה למתן הכרעת דין ליום 25.02.2016 בשעה 13:45.

המאשימה תגיש סיכומיה בתוך 7 ימים מהיום.
המאשימה תעביר העתק לב"כ הנאשם.

ב"כ הנאשם יגיש סיכומיו בתוך 7 ימים מעת קבלת סיכומי ב"כ המאשימה.
ב"כ הנאשם יעביר העתק מסיכומיו לב"כ המאשימה.

הנאשם מוזהר כי עליו להתייצב לדיון וכי אם לא יתייצב יתכן והדיון יתקיים בהעדרו, וכן יתכן כי יוצא לו צו הבאה.

<#20#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ו, 12/01/2016 במעמד הנוכחים.

ד"ר יובל ליבדרו, שופט
קלדנית: מרקוס אורלי