הדפסה

מדינת ישראל נ' עסידה(עציר) ואח'

לפני כב' השופטת מיכל ברק נבו

המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיבים

  1. איברהים עסידה (עציר)
  2. פרס אנטילי (עציר)
  3. עיסא עסאספה (עציר)

#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת – עו"ד דן כהן
ב"כ המשיב 1 – עו"ד יוסף פריינטה
ב"כ המשיב 2 – עו"ד צבי אבנון
ב"כ המשיב 3 – עו"ד איתי בן נון
המשיבים הובאו באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המשיב 2:
אני מסכים בעניינו של מרשי בלבד ולא קושר את חבריי, לכך שעל פי הראיות שביהמ"ש ראה, אני מסכים שיש ראיות לכאורה לעניין החטיפה וביהמ"ש יראה גם את הסרטון ואולי גם לגבי אירועים של דקירות בגב ולא בחזה. כלומר, די בכך שאם בית המשפט יקבע שיש ראיות לכאורה לעניין חטיפה ותקיפה, די בכך בכדי להעמיד עילת מעצר עד תום ההליכים ולכן בנסיבות העניין אני מסכים עד שנראה איך הדברים עולים בתיק עצמו למעצרו של המשיב 2 כשאני שומר לעצמי את הזכות לטעון בעתיד.
אין ראיות לכאורה על הרצח, לא יודעים מתי הייתה שעת הרצח, יש 2 חוו"ד של שני מכונים לרפואה משפטית, האחת שניתחה ראשונה את המנוח בשטחים והיא פגעה בגופה ולכן תהיה להם בעיה בהמשך וגם לא ברור מתי הייתה השעה. לאחר מכן בוצעה נתיחה נוספת בארץ. הטענה שהמנוח כנראה מצא את מותו מדקירות בלב ואולי גם ממכות בראשו ולא ידוע מתי היו הדקירות בלבד. אם יש דקירות וכתוצאה מזה יש דם אנו רואים אירוע שקדם לכניסה לרכב. אנו לא יודעים אם ברכב נדקר בלבו או נדקר בלבו בחוץ. לא יודעים אם מישהו חבט בראשו ברכב או בחוץ. לא יודעים אם הועבר למישהו אחר ומצא את מותו בידי אדם אחר, אין לכך ראיות.
אין לי ספק שבתיק הזה לא תהיה הרשעה ברצח והם יופנו על ידי ההרכב למצוא הליך אחר.
אני מסכים שבנסיבות הזמן נכון להיום יש ראיות לכאורה בעניינו של המשיב 2 לחטיפה ולתקיפה עובר להכנסתו של המנוח לרכב בחיים ורואים שהוא נכנס בחיים. די בכך כדי לקיים עילת מעצר. בנסיבות כאלה אני מסכים למעצר עד תום ההליכים.
אבקש שלא יובא לישיבות נדחות בשלב המעצר עד תום הליכים, חבל על זמנו, חבל על הנסיעה.

<#5#>
החלטה
נוכח דברי ב"כ המשיב 2, והסכמתו, לאחר שנועץ עם מרשו, למעצר עד תום ההליכים – אני מורה על מעצרו של משיב 2 עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

אין צורך להביא את המשיב 2 לכל דיון נדחה, עד אשר ייאמר אחרת, גם אם יהיו דיונים נוספים בעניינם של משיבים 1 ו – 3.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ג תשרי תשע"ו, 06/10/2015 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו , שופטת

ב"כ המבקשת:
אני ערוך הן לטיעון בעל פה, ואם בית המשפט יורה לי אוכל גם להגיש טיעון בכתב.

ב"כ המשיבים 1 ו – 3:
אנו נשמע את הטיעון של חברי, ונטען בעניינם של המשיבים במועד נדחה כפי שיורה בית המשפט.

ב"כ המבקשת:
מדובר בתיק שבו הראיות הן נסיבתיות אבל כפי שרשמנו וכפי שנטען ונציג איכות הראיות הנסיבתיות וכמות הראיות הנסיבתיות הן חד משמעיות ולכל הפחות לצורך הליך זה מקימות ראיות לכאורה ברורות באשר למיוחס למשיבים בכתב האישום ובבקשת המעצר.
כמו כן אומר כבר בפתח הדברים ששלושת המשיבים לא מסרו אף לא הסבר אחד לראיות המפלילות אותם בעת חקירתם במשטרה וכאשר מסרו איזו גרסה אזי גרסה זו נבדקה לעומק ונשללה וגם זאת באמצעות ראיות חד משמעיות.

אנחנו הגשנו את תיק הראיות לכאורה שמחולק ל – 4 חוצצים : ראיות גרסת נאשמים, התייחסות להפרכת גרסת הנאשמים ועדויות בני משפחת המנוח. סדר הטיעון יהיה פחות או יותר בהתאם להתפתחות חקירת המשטרה וכך זה גם מבהיר את עוצמת הראיות.
בתאריך 27.5.15 מתקבלת הודעה במשטרה על חטיפת אדם בלוד, מפנה לדוח הפעולה של יצחק כהן אשר הגיע למקום וחבר למודיע וכן מבחין במקום במצלמות אבטחה בדירה פרטית שם הם רואים את הצילומים והוא גם רושם שבצילומים נראה רכב פוגע בהולך רגל, שלושה מכים ואחד כפי שהוא מזהה כותב הדוח מבצע תנועות דקירה, וכן הוא מתייחס לאישה שהגיעה ואמרה שבנותיה דיווחו מה אירע.

מפנה לדוח הפעולה של עאמר, כשהגיעו למקום ניגשה אליו ילדה והובילה אותו למקום האירוע ושם מבחין בכתמי דם רבים על הכביש והילדה סיפרה שהבחינה ב – 4 יורדים מרכב עם סכינים ודוקרים מישהו וגם הוא ראה את הסרטון. בשלב הזה המשטרה לא יודעת לא מי החוטפים והת וקפים וגם לא יודעת מיהו הקורבן. מציג לביהמ"ש סרטון שזה ממצלמות האבטחה של אותה דירה פרטית (בית המשפט צופה בסרטון). לטעמנו האירוע מדבר בעד עצמו אך אני מפנה למספר נקודות למונה מדויק: 05:49:20, אז נראה הולך הרגל חוצה מעבר חציה ונפגע במכוון על ידי הרכב, מהרכב יורדים 3 גברים כולל הנהג, אחד מהם לבוש חולצה שחורה עם פסים בהירים , 05:49:40 – לובש החולצה השחורה נראה מושיט ידיו מאחורי גופו ושולף דבר מה, השלושה מכים נמרצות את הקורבן שנופל, 05:49:43 – אחד התוקפים מרים מעל ראשו חפץ ארוך ומכה באמצעותו את הקורבן בעוצמה רבה, לובש החולצה השחורה נראה מבצע תנועות שנראות כתנועות דקירה. 05:49:54 – לובש החולצה השחורה נוגע בעמוד תמרור העצור, 05:50:09 – שוב ניתן לראות תנועות דקירה, 05:50:24 – הקורבן כבר ברכב, שניים מהחוטפים עליו והוא נראה מפרפר, אפשר לראות את רגלו מפרפרת ברכב. לטעמנו הסרטון אינו מותיר כל ספק באשר לכוונת החוטפים לרצח וברור גם שהחוטפים פעלו בצוותא חדה וכאמור, בשלב זה המשטרה עדיין לא יודעת במי מדובר, לא מי הקורבן ולא מי החוטפים.

בנוסף לסרטון בשלב זה יש בידי המשטרה מספר הודעות של עדים, הם לא זיהו אף אחד מהחוטפים, הם לא זיהו גם את הרכב אבל בין היתר הם גם שמעו את מה שאירע. מפנה להודעתו של אחמד סלימאן מיום 27.5.15. הוא מתאר שבעת האירוע הוא ישן בביתו , הוא התעורר מצעקות של בחור , הוא ראה את האירוע בשלב שבו הנהג כבר היה בכיסאו והשניים הכניסו את הקורבן לרכב, שורה 9 הוא מתאר שהוא שמע רק צרחות ולא מלים בעברית.

עו"ד פריינטה:
אבקש שחברי ידייק, מתואר שהנהג ישב ושניים יוצאים, כך אני מבין את זה.

ב"כ המבקשת:
המשך –
באופן דומה מעיד וואיר פיס בהודעה מיום 27.6.15 מהשעה 07:34 שורה 16, מציין ששמע את צעקותיו של הקורבן ("שמעתי צעקות של כאב שלו"). הודעה נוספת של סמסון פינקר שמזהה עצמו בסרטון, ניתן לראות בסרטון עוד דמות שעוברת שם אך לא היה עד למה שקורה בדיוק ולא הבחין במה שאירע.
בשלב הזה מגיע מז"פ למקום ובודק את זירת העבירה, מפנה לדוח בדיקת זירת עבירה, הם מזהים כתמי דם על שפת המדרכה במעבר החצייה על תמרור העצור, הם מפתחים ט"א מהתמרור אותו תמרור שרואים בסרטון את לובש החולצה השחורה נוגע בו. מפנה לדוח, מפנה גם לתצלומיה זירה שמצורפים לדוח. בהמשך באותו יום מתקבל זיהוי ט"א של המשיב 2, אותו ט"א מהתמרור וכך ל מעשה מתעורר החשד לראשונה במשיב 2. כך המשטרה מגיעה אליו לראשונה.

המשטרה עוד לא מגיעה אליו פיסית, אנו עדיין ביום האירוע, כאשר בשלב מסוים מגיע אחיו של המנוח, בשלב הזה המשטרה לא יודעת שהוא מנוח והוא מספר שהמשפחה חושדת שאחיו הוא הנחטף. הוא מתאר למשטרה שהם קיבלו טלפון שמישהו ממשפחתם נפגע והם התחילו לצלצל אחד לשני ואחיו לא ענה. הוא ואחיו גרים בלוד והוא ראה כנראה את התקהלות המשטרה ואומר להם אחי לא עונה לי וקרה פה משהו ואני חושד שזה קרה לאחי. המשטרה מבקשת ממנו את מספר הטלפון של המנוח ואכן הטלפון מאותר בהמשך סמוך מאוד לכביש 6 דרומית למחלף נשרים. יצוין שמחלף נשרים זה 10 דקות נסיעה בערך מהמקום. מפנה לזכ"ד של שאול בש, הגיע ל מרכז הבקרה של כביש 6 בעקבות מציאת הטלפון של המנוח, הם ידעו ששעת החטיפה הייתה בערך עשרה לשש בבוקר, הם ראו איזה רכב נראה בסרטון, כלומר הם לא ידעו בדיוק את הסוג והמודל אך ידעו פחות או יותר איך נראה וחיפשו רכב דומה. בשעה 06:02 נראה רכב מספר 3559760 במחלף נשרים. מפנה גם באותו עניין להודעת אורון אפריים, גם הוא מאשר בהודעה שבשעה 06:02 נצפה הרכב במחלף נשרים דרום ואכן הרכב שייך למשיב 1. כלומר, בשלב הזה על סמך טביעת אצבע של המשיב 2 בזירה ורכב של המשיב 1 שנראה יורד בכביש 6 מתעורר החשד נגד המשיבים 1, 2. כמו כן בהמשך בשעות אחה"צ מאותרת גופת המנוח בשטח הרשות הפלסטינאית באזור היישוב בני נעים. נערך ניתוח ראשוני בגופה על ידי מכון פתולוגי של הרשות הפלסטינאית ובהמשך ניתוח נוסף במכון הפתולוגי הישראלי.

למחרת ב – 28 לחודש על סמך החשד הראשוני נגד המשיבים 1, 2 הם נעצרים. דוח הפעולה של עדן אלהר מתייחס למעצרו של משיב 2 , בחיפוש בבית נתפס טלפון, אחיו של המשיב 2 מאשר שמדובר במספר טלפון שמסתיים ב- 0155 ואני גם מעריך שאין מחלוקת לעניין הטלפונים ששייכים למשיבים. כמו כן נתפסה חולצה שחורה עם כיתוב לבן מקדימה ופס בהיר בצד. אני כבר אומר כי בהמשך אותרו סימני דם על החולצה ובהמשך התקבלה חוו"ד ביולוגית לפיה זהו דם המנוח על החולצה הזו, כאשר טביעת האצבע של המשיב 2 בזירה עם חולצה הנחזית כחולצה שנראית בסרטון, עם דם של המנוח בחזקתו נדמה שקושרת בוודאות ולכל הפחות על פי הנדרש בשלב זה כראיות לכאורה לחטיפה ולרצח.

מפנה לדוח הפעולה של צחי סנטור, לדוח הפעולה של יקיר כהן בקשר למעצר המשיב 1 וחיפוש בביתו , נתפס הרכב אשר נראה במצלמות כביש 6, המשיב 1 אישר שזהו רכבו וכי רק הוא משתמש בו וכן נתפס טלפון סלולארי. מפנה לדוח בדיקת כלי רכב מיום 31.5.15 ולדוח בדיקת כלי רכב מיום 2.7.15 ולחוו"ד ביולוגית מיום 21.6.15. רכבו של משיב 1 נבדק, אותרו מוקדים רכבים של דם אדם בכל הרכב, מפנה גם לתצלומים המצורפים, תמונה מספר 30 מראה את החולצה שנתפסה. כמו כן אותרה ברכב של המשיב 1 חולצת קפוצ'ון עליה חומר חשוד כדם וכמו כן נתפסו ברכב בדלי סיגריות שונים. בבדיקה מאוחרת ונוספת של הרכב מיום 1.7.15 לאחר שהוחלט גם לבדוק את רצפת הרכב אותרו מוקדים נוספים של דם, כן נכתב כי המסקנה של אשת מז"פ כי ניתן להניח שבוצעו פעולות ניקיון ברצפת הרכב.

בהמשך בדיקת DNA וחוו"ד ביולוגית אישרה כי חלק מהחומר החשוד כדם ברכב שייך למנוח. אזכיר שהמשיב 1 אישר כי זהו רכבו ורק הוא נוהג בו. כמו כן אותר DNA של המנוח על גבי חולצת הקפוצ'ון ועליה גם DNA של המשיב 1. הכיתוב בעט בעמוד השני הוא של המאשימה.

יצוין שגם על חולצה שחורה וגם על הקפוצ'ון שנתפס ברכב ה – DNA היחיד שאותר הוא DNA של המנוח ו – DNA של המשיב 1 על הקפוצ'ון והמשיב 2 על החולצה השחורה. כן מאשרת חוו"ד ביולוגית כי המטושים ששימשו לבדיקת זירת העבירה אותר DNA של המנוח, קרי הדם שנמצא בזירה הוא דמו של המנוח. מבדל סיגריה שנמצא ברכב זוהה DNA של משיב 2. מנרתיק הטלפון, אותו טלפון נייד של המנוח שהושלך ליד כביש 6 אותרה תערובת פרופילים כאשר לא ניתן לשלול את המשיבים 1, 2 למנוח. יצוין כי מהטלפון עצמו להבדיל מהנרתיק אותר פרופיל בולט של המנוח. כלומר – יש תערובת פרופיל והבולט ביניהם הוא של המנוח.

סיכום קצר עד כאן:
לגבי המשיב 1, רכב דומה לשלו נצפה במצלמות ה אבטחה, הרכב שלו אותר 12 דקות אחר כך נוסע בכביש 6 דרומה, ברכב דם של המנוח, על חולצה ברכב DNA שלו ושל המנוח.
משיב 2 שהסכים לראיות לכאורה, בהמשך ישנן שיחות טלפון שקושרות את המשיב 3 לכן הראיות שקושרות אותו חשובות לנו. המשיב 2 ט"א שלו בזירת העבירה, דם המנוח על חולצתו, אותה חולצה שנראית כנראה בסרטון, DNA שלו על בדל סיגריה ברכב ולאור הראיות הללו מעורבותם של המשיבים 1, 2 במה שנראה בסרטון, שניים מתוך השלושה שנראים בסרטון הם המשיבים 1, 2 ולטעמנו זה לא יכול להיות מוטל בספק שיש ראיות לכאורה. לכך מצטרפות הראיות הבאות שקושרות גם את המשיב 3:
כזכור, בצילומי אבטחה נראים שלושה והמשטרה חיפשה גם את המעורב השלישי. מפנה לחקירת התקשורת שבוצעה, טבלאות השיחות והאיכונים של שלושת המשיבים. משיב 2 משוחח עם המשיבים 1 ו – 3 , המשטרה זיהתה כי המשיבים 1 ו – 2 בלילה שקדם לאירוע, קרי בלילה שבין שלישי לרביעי, כאשר האירוע התרחש ביום רביעי בבוקר, החל מהשעה 24:02 ועד לשעה 05:01 משוחחים ביניהם המשיבים 1 ו – 2 תשע פעמים. כמו כן מזהה המשטרה כי בשעה 05:01 המשיבים 1, 2 שניהם מאוכנים באותו מקום מול כלא איילון. נזכיר שהאירוע הוא בלוד. בשעת החטיפה המשיב 1 מאוכן בלוד. עוד הם מזהים כי לאחר שעת החטיפה השניים נעים דרומה, משיב 2 מאוכן בשעה 07:00 בנבטים ובאותה שעה ממש גם משיב 1 מאוכן בנבטים, כמצוין בכתב האישום הגופה נזרקה באותו היום בדרום בשטחי הרשות הפלסטינאית. כל אלה ראיות נוספות לחובת המשיבים 1 ו – 2. בנוסף לשיחות עם המשיב 1 מזהה המשט רה כי המשיב 2 שוחח בליל האירוע עם אדם נוסף הוא המשיב 3.

לאור הערת חברי שלפיה אני טוען שהגופה נזרקה על ידי המשיבים במקום שבו נמצאה, אני מבקש להבהיר: כי כתב האישום כתוב על ידי המשיבים או מי מטעמם. עם זאת, ניתן לראות שהחטיפה נעשתה בלוד, הגופה נמצאה בדרום באזור הר חברון בסמוך ליישוב בני נעים, כאשר המשיבים מזוהים על פי איכוניהם נוסעים דרומה ולא צפונה, כלומר, אילו הם היו מאוכנים שעה אחרי האירוע בחרמון אז חבריי היו אכן היו יכולים לתהות כיצד טוענים שהמשיבים או מי מטעמם זרקו את הגופה בדרום וגם על כך הייתה תשובה. אנו רואים אותם נוסעים דרומה והגופה נמצאת בדרום, כאשר מישהו השליך אותה בדרום ולכן זו ראייה נסיבתית נוספות לחובתם. בשטח נמצאה גופה ואין בדל של ראייה שהמנוח נראה בחיים בין השלב בו נחטף בלוד לבין השלב בו נמצאה הגופה.
בנוסף לשיחות עם משיב 1 גילתה המשטרה שהמשיב 2 שוחח בליל האירוע עם אדם נוסף שזה המשיב 3, שיחה אחת נערכת עוד לילה אחד קודם ועוד 10 שיחות בלילה שקדם לאירוע החל מהשעה 21:49 ועד 04:13. בירור קצר מגלה שמדובר במשיב 3 ובנוסף כי רק שבוע לפני החטיפה והרצח הוא נשלח למעצר בית מוחלט בבת ים, מצורף הפרוטוקול שם גם הוא מכריז על מקום מעצר הבית ומספר הטלפון שלו. חרף העובדה שהמשיב 3 אמור להיות במעצר בית ובנוסף לשיחות הרבות בשעות לא שגרתיות ויסכים אתי בית המשפט, הרי שבנוסף לכך הוא מזוהה הרחק מביתו וגם הוא מאוכן בדרום לאחר שעת האירוע, קרי, הוא אינו נמצא בתנאי מעצר בית.

יתרה מכך, בשעה 05:59 הוא מאוכן במחלף נשרים. אני מזכיר לביהמ"ש שבשעה 06:02 הרכב נקלט במחלף נשרים. גם הוא כמו המשיבים 1, 2 מאוכן בדרום, השיחה הבאה שיש בפלט השיחות אחרי מחלף נשרים היא בהר בריח סמוך לנבטים. לא רק שיש לו שיחות רבות עם המשיב 2 ולא רק שהאיכון תואם לירידה במחלף כביש 6 ולנסיעה דרומה, אלא שבשעה 04:13 אז הוא משוחח עם משיב 2, שניהם גם הוא - גם משיב 3 וגם משיב 2 מאוכנים בבת ים. בנוסף לכך, ניתן לראות לא רק את האיכונים דרומה אלא גם את האיכונים צפונה שתואמים לחזרתו של המשיב 1 צפונה. המשיב 2 מתגורר בדרום ולכן האיכונים שלו נשארים בדרום. המשיב 1 מתגורר במרכז הארץ והוא נוסע צפון וכך גם המשיב 3 ובשלב מסוים כל אחד מהם מוציא/מקבל שיחה מהטלפון הנייד שלו וכך אנו רואים אותם במדורג חוזרים צפונה. כך משיב 3 בשעה 09:13 מאוכן בצומת שוקת שזה דרומית ללהב, משיב 1 בשעה 09:50 מאוכן בלהב, בשעה 09:53 משיב 1 מאוכן בלהבים, בשעה 10:14 משיב 3 מאוכן בגת מנוחה. ב – 10:28 משיב 1 מאוכן במצליח (דרומית לרמלה) (מתאים גם למה שאומרים אנשי כביש 6 כאשר נראה בסורק צפונה בשעה 10:24). בשעה 10:41 משיב 3 מאוכן בראשל"צ, בשעה 10:56 ו – 10:57 המשיב 1 מאוכן בבת ים חולון ובשעה 11:04 משיב 3 מאוכן בבת ים. זה לא צירוף מקרים שיש שיחות טלפון בין המשיב 3 למשיב 2 בשעות מאוד לא שגרתיות. זה לא צירוף מקרים שיש התאמה בין איכון הטלפון הנייד שלו לבין הירידה למחלף כביש 6, זה לא צירוף מקרים שגם הוא מאוכן בדרום וזה לא צירוף מקרים שהגעתו צפונה מקבילה לזו של המשיב 1. הסיבה היחידה שיכולה להיות לכך היא כי המשיב 3 היה עם המשיבים 1 ו – 2 והוא האדם השלישי שנראה ב סרטון.

לחקירת התקשורת מצטרפת ראייה נוספת, גם היא נסיבתית, גם היא מסבכת את המשיב 3 שכן היא קושרת אותו גם לרכב שבו בוצעה העבירה וגם למשיב 1, כאשר על אחד מבדלי הסיגריות אותר DNA של המשיבים 1 ו – 3. מפנה גם לחווה"ד הביולוגית וגם לחוו"ד של פרופסור מוטרו שמתייחס ישירות לבדל הסיגריה לפי ההסתברויות שמדבר עליהן.

לטעמנו כל אלה מלמד על ראיות לכאורה ברורות נגד שלושת המשיבים, כאשר הראיות מלמדות על כך שלא "רק" התכוונו המשיבים לחטוף אותו ואולי רק להכות אותו אלא הם רצחו אותו ממש, האלימות הנצפית בסרטון מדברת בעד עצמה, גופת המנוח נמצאת בו ביום בדרום כיוון נסיעת המשיבים. חוו"ד פתולוגית הן זו של הרשות הפלסטינאית, תרגום שלה בכתב יד בפני גבירתי, והן זו של המכון הפתולוגי הישראלי מאשרים כי סיבת המוות היא כתוצאה מדקירה בחזה ושברים מרוסקים בראש יתכן מחפץ נוקשה ארוך ודק . רק חוו"ד הישראלית מציינת את החפץ הארוך והדק. חווה"ד מתיישבות גם מתיישבות והן בפני בית המשפט וביהמ"ש יחליט.
סימני הדם שנמצאו בזירה וברכב ועל בגדי משיבים 1, 2, כאשר ברכב מוקדי דם רבים אשר מחזקים את המסקנה בדבר הפציעה הקטלנית שנגרמה ודי בכך בשלב הראיות לכאורה.

אוסיף מעבר לדרוש, שהמשיבים הם האחרונים שנצפו כאשר הם עם המנוח עם הקורבן בעודו בחיים. הם לא נצפו סתם כאשר הם אתו בחיים אלא כאשר הם תוקפים אותו באכזריות. המנוח נמצא מת באותו היום. המסקנה ההגיונית היחידה לפחות בשלב זה ונטען את זה גם בתיק העיקרי כי המשיבים הם אלה שגרמו למותו.

לכך יש לצרף את העובדה כי המשיבים שלושתם אומתו עם הראיות המפלילות אותם ולא מסרו כל הסבר סביר לראיות הללו. כפי שאמרתי, לא רק שלא מסרו הסבר סביר אלא כאשר מסרו גרסה כלשהי הרי שזו נמצאה שקרית.

באשר למשיב 1, הוא מסר 5 הודעות במשטרה, בהודעה מיום 28.5.15 הוא מאשר כי הרכב שייך לו, כי רק הוא נוהג בו, הוא מתגורר ברחו בות ומספר שנשוי ל – 2 נשים, אחת אמירה והשנייה יסמין. בליל האירוע לדבריו הוא ישן אצל אשתו אמירה, כן הוא מאשר שבליל האירוע הוא נעצר לביקורת משטרתית לפנות בוקר. בסביבות השעה 02:00 בלילה בבדיקה שגרתית ברחובות נעצר המשיב 1 לבדיקה ופרטיו נרשמו. אנו יודעים שלפנות בוקר היה מחוץ לביתו ויש לכך חשיבות בהמשך. כן הוא אומר שבבוקר הוא עבד כמו בכל יום בקו ההסעות של הסעת ילדים, מוצגת לו בחקירה הזו שיחת טלפון שלו למי שמכונה פירס בטלפון (המשיב 2) ונשאל מי זה ותשובתו בעמוד 7 שורות 6 עד 16 "בבית המשפט תדע את הדברים", הוא מסרב לומר על מה דיברו בכלל באותו לילה. למשיב 1 מזוהה פציעה ברגל ימין והוא מסרב להשיב ממה נגרמה (עמוד 8 שורה 12-16, אותו עמוד שורה 24 מסרב להשיב לשאלה בנוגע לכביש 6). עמוד 9 שורה 5 מסרב להשיב האם הכיר את המנוח. מפנה לזכ"ד של אסף שוען מיום 31.5.15, באשר לפצע ברגל ביקשה ממנו המשטרה לערוך בדיקת חיים ובתחילה הסכים לבצע את הבדיקה ובהמשך סירב. ההודעה הבאה מ – 14.6.15, שומר על זכות השתיקה, שוב מסרב להשיב מי זה פארס אתו דיבר בטלפון, הודעה מיום 16.6.15, שוב מסרב להשיב לשאלות בנוגע לשיחות ולכביש 6, נשאל אודות איכונו באזור נבטים בדרום ומסרב להשיב. הודעה מיום 23.6.15 – מסרב להשיב לשאלות בנוגע לגרסאות נשותיו ומיקומו בליל האירוע . הנשים שללו את טענתו לפיה הוא היה עם אחת מהן בליל האירוע. הוא שותק כשמוצג לו סרטון מצלמת האבטחה וממשיך לשמור על זכות השתיקה גם בהמשך וחרף העובדה ש – DNA של המנוח נמצא בחולצתו וברכבו, מפנה לעמוד 5 שורה 107 הוא טוען שהוא אינו מכיר את המנוח.
בהודעה מיום 28.6.15 בה הוא מאומת עם כל ראיות ה – DNA, הרי שהוא לא נותן כל הסבר. מתייחס לשלילת טענות המשיב 1, כאמור מרבית הזמן שמר על זכות השתיקה למעט שניים: האחד שאמר שישן אצלו אשתו אמירה והשנייה כי בבוקר יום האירוע בבוקר יום רביעי הסיע ילדים לבי"ס. שתי הגרסאות נבדקו ונמצאו שקריות. באשר לגרסת השינה עם אשתו, אמירה נחקרה בהודעה מיום 31.5.15, היא סיפרה כי המשיב 1 דווקא ישן אצל האישה השנייה יסמין, דהיינו כבר זה שולל את טענתו. גם יסמין נחקרה ובתחילה אמרה שהמשיב ישן אצלה ואף סיפרה כי ביום רב יעי הוא אכן לקח את הילדים בהסעה לביה"ס אבל באותה נשימה בהודעה זו סיפרה שהמשיב הגיע בשעה 21:30 ויצא למחרת בשעה 07:15. אלא שאנו יודעים שבשעה 02:00 לפנות בבוקר הוא היה מחוץ לבית, שכן נבדק על ידי המשטרה ולכן כבר בהודעה זו ברור שיסמין משקרת. ובכל מקרה, בהמשך בוצע תרגיל חקירה בין אמירה ליסמין והשתיים דיברו ביניהן והוקלטו, מפנה לזכ"ד ויסמין נשמעת אומרת שלא היה אצלה, שנכנס בשלוש ובתחילת הבוקר הוא הלך. בחקירה נוספת של יסמין מ – 22.6.15 לאחר שמוצג לה ומושמע לה דיסק תרגיל החקירה היא הודתה שהמשיב 1 נכנס בשעה 03:00 לפנות בוקר הביתה אבל הוא יצא מהבית בשעה 04:00. מפנה לעמוד 4 שורות 81-91.

באשר לגרסה כי למחרת היום הסיע המשיב 1 תלמידים, נגבו הודעות מתלמידים שנוסעים אתו ומצורפים הזכ"דים ודוחות פעולה של השוטרים שמספרים איך הגיעו לאותם ילדים, בסופו של יום מגיעים לנעמה מסלחה, הודעה מיום 2.6.15, וידעה לספר שביום רביעי המשיב 1 לא הסיע אותה, בהודעה מיום 17.6.15 היא זיהתה את המשיב 1 בתמונה וידעה לספר שלא הוא הסיע אותם ביום רביעי ואף ידעה לספר לצורך זיהויו הסופי אם היה בכך ספק שלבתו קוראים עביר.
הנה הגרסאות היחידות שהמשיב 1 מסר במשטרה נמצאו שקריות.

באשר לגרסתו של המשיב 2 לאור הסכמתו לראיות לכאורה אני מדלג עליהן. אם יהיה צורך כלשהו לאור טענות חבריי אבקש להתייחס.

באשר למשיב 3, בהודעה מיום 10.6.15 הוא מכחיש שיצא בכלל מהבית. אלונה חברה שלו היא זאת שמפקחת עליו ויום יום לטענתו באים היס"מ לבדוק אותו במעצר הבית. גם הוא מאשר את מספר הטלפון שלו, עמוד 1 שורה 78 "לא מכיר את משיב 1, לא נסע ברכבו". אני מזכיר שבדל סיגריה עם DNA שלו נמצא ברכב. עמוד 5 שורה 94 "לא מכיר את משיב 2, לא מכיר את המנוח" ובהקשר זה אומר שהמשיב 2 בהודעתו דווקא אמר שהוא מכיר את המשיב 3. כמו כן הוא לא יכול להסביר את הקשר הטלפוני שיש לו עם המשיב 2. עמוד 5 שורה 107 "לא היה באזור נבטים" כאמור בניגוד לאיכון של הטלפון שלו.
בהודעה מיום 29.6.15, שוב לא מכיר את משיב 2, לא מסביר את שיחות הטלפון שלו למשיב 2 והוא מאשר שאלונה לא תמיד אתו במעצר הבית אך מסביר שלא רצה לפגוע בה ולכן אמר זאת. עמוד 4 שורה 86 הוא מבהיר שהוא עצמו לא יצא מהבית. מוצגת לו שיחה מהשעה 05:59 בבוקר, זו השיחה שמאפשרת את איכונו במחלף נשרים והשיחה הזאת היא עם אביו שאמור להיות בבית שבו הוא גר, ואם כך נשאל אם הוא בבית מדוע אביו צריך להתקשר אליו והוא לא יכול להסביר זאת. כמו כן לא יכול להסביר את איכוני הטלפון שמוכיחים שהיה עם המשיבים האחרים ובכל מקרה מאשרים שהוא לא היה בבית.
עמוד 6 שורה 151, כשנשאל לגבי הבדל, מאשים את המשטרה שהשתילה לו את ראיית בדל הסיגריה.

באשר לשלילת טענותיו, בסופו של דבר המשיב 3 מודה שאלונה המפקחת לא הייתה אתו אבל אין ספק שהטענה שהוא היה בבית היא שקרית. ראשית, הודעתו שאלונה לא הייתה אתו מגיעה רק אחרי שאלונה הודתה במשטרה בחקירתה שלא הייתה אתו בבית, מה עוד שיש שיחות טלפון ביניהם, כלומר כאשר הוא בדרום ובהמשך חזרה בצפונה רואים שהשניים מדברים ולכן הם בוודאי לא היו ביחד.
מפנה להודעותיה של אלונה מיום 10.6.15, היא מספרת שהמשיב 3 הפר את מעצר הבית מספר פעמים. טענתי כי שוטרי היס"מ בדקו אותו יומיום בבית נבדקה ואכן בוצעו חיפושים בבית בין היתר לאור העובדה שאחיו היה דרוש לחקירה אלא שבין התאריכים 26 ל – 27 במאי לא בוצעה ביקורת, מפנה לזכ"דים של שמעון פלג ואסף שוען שבדקו את הדוחות של יס"מ . כמו כן מפנה להודעת מוטי אלדין אביו של המשיב 3 מיום 10.6.15 כאשר גם הוא מאשר שאלונה לא תמיד נשארת עם המשיב 3 בבית.

בסופו של יום הראיות שיש בפנינו הן אותו סרטון של האירוע שממחיש לנו היטב מה היה שם, הראיות הנסיבתיות שלטעמנו מלמדות על ראיות לכאורה ברורות וחזקות כי השלושה שנצפים בסרטון הם השלושה שבפנינו היום, כאשר מדובר במי שמכה נמרצות אדם וכאשר השלושה נוסעים דרומה והגופה נמצאת בדרום באותו היום , הרי שזה מלמד לכל הפחות על ראיות לכאורה כי הם השלושה שרצחו את המנוח, במיוחד כאשר לא שמענו מהם במשטרה כל הסבר לראיות נגדם מלבד שקרים.

לסיום, אני אתייחס לעדויות בני משפחת המנוח, כאמור בפתח הדברים בבוקר יום 27.5 הגיע אחיו של המנוח וסיפר על היעדרות אחיו ואז הסתבר כי ישנו סכסוך קשה בין משפחת המנוח למשפחת אלעדרה מהיישוב יאטה שברשות הפלסטינאית, כאשר משפחה זו ככל הנראה רצתה במותו של המנוח או במותו של מי ממשפחת המנוח. יובהר כי אין במידע הזה כדי לאיין את הראיות למכביר שיש נגד שלושת המשיבים. אנו לא יודעים על מניע שיש לשלושת המשיבים לפגוע במנוח וגם לא לחטוף אותו או סתם לתקוף אותו. האם יתכן שהם פעלו בשליחות משפחת אלעדרה? אנו לא יודעים.

חלק נכבד מהמידע שנמסר למשטרה כאשר ניסתה להמשיך לדלות מידע על אותה משפחת אלעדרה התגלה כשמועה על שמועה על שמועה. מפנה להודעת כמאל דבאבסה בן משפחתו של המנוח מיום 16.6.15, הוא משתמש בביטויים שמעו בכפר, שמעתי ממי ששמע ולא ניתן היה ברצינות להמשיך ולחקור בנקודה זו, מה גם וזה העיקר וזה נאמר כבר שאין בעניין הסכסוך הזה כדי לאיין את הראיות שיש נגד שלושת המשיבים.

עו"ד אבנון:
מפנה לאמור בסעיף 10 לכתב האישום, גם המדינה עצמה טוענת שהם לא יודעים מי השליך את הגופה בשטחי הרשות הפלסטינאית, טוענים האנשים בעצמם או באמצעות אחרים מטעמם.
רואים בצורה מאוד ברורה בסרטון את פעולות הדקירה בגב שבוצעו במנוח וזה מסביר לחלוטין את הדם שנמצא בתוך הרכב ואין להם ראיות אחרות כלשהן היכן ומתי בוצע הרצח . חברי בעצמו אמר שרואה את אותה פעולה של דקירה ומניח שזו הייתה דקירה ורואים את הדקירות בגב. לכן הם לא יכולים לדעת אם הגופה הושלכה מטעמם של המשיבים הללו כאן או שהיו אחרים כשהוא בעצמו מספר שהיו סכסוכים עם אחרים וזאת לא שמועה.
לא ניתן גם להגיע בראיות לכאורה למסקנה כראייה לכאורית שהמשיב 2 קשור לביצוע הרצח.
לגבי פעולת החטיפה, התקיפה והדקירות וסימני ה – DNA שנמצאו בביתו של המשיב 2, לאור הראיות הנסיבתיות הללו הסכמתי למעצרו עד תום ההליכים אך אין בין זה לבין הרצח בפועל כל קשר.

עו"ד בן נון:
שמענו בקשב רב את דבריו של חברי ואני חושב שחברי התובע למעשה דילג על קטע אחד שהוא מאוד חשוב בשרשרת האירועים ומעבר לכך אנו סבורים שאפילו נוצר פה ממש חור שחור. אין ראיות על כך שהמשיבי ם או רכבם עברו את המחסום לשטחים, אין ראיות לאיכונים מעבר לאזור ישראל ואנו גם נטען לגבי חוות הדעת הפתולוגיות ובעיקר ההסתייגויות של הפתולוג הישראלי שקיבל בעצם את הגופה לבדיקה...

אני שומע את דברי בית המשפט שלפיה ם את כל טענותיי אשטח במועד שיקבע לכך.

ב"כ הצדדים:
המועד שביהמ"ש מציע ביום 18.10.15 אינו נוח לנו. אנו נבקש לקבוע מועד לאחר 22.10.15. אנו נבקש לקבוע ליום 1.11.15 שהוא המועד הראשון שנוח לשנינו מבין אלה שהציע בית המשפט. אנו מעריכים שהטיעונים של שנינו ביחד יקחו כשעה. לא נטען דבר בנוגע לחלוף הזמן.

<#7#>
החלטה
נדחה לשמיעת טיעוני ב"כ המשיבים 1 ו – 3 בנושא הראיות לכאורה וזאת ליום 1.11.15 בשעה 12:00 עד 14:00.
משיבים 1 ו – 3 יישארו במעצר עד החלטה אחרת ויובאו באמצעות שב"ס.

למען הסר ספק אני מזכירה כי אין להביא את המשיב 2 לכל דיון נדחה, עד אשר ייאמר אחרת, גם אם יהיו דיונים נוספים בעניינם של משיבים 1 ו – 3.

<#9#>

ניתנה והודעה היום כ"ג תשרי תשע"ו, 06/10/2015 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו , שופטת