הדפסה

מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר

לפני כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר

העוררת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
פאוזי עבד אל קאדר

<#2#>
נוכחים:
ב"כ העוררת – עו"ד מיכל לוין
ב"כ המשיב – עו"ד תילאווי
המשיב הובא באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העוררת:
ב – 4.7.14 החלו הפרות סדר באזור המשולש, הכוונה לטייבה, טירה, קלנסוואה וג'לג'וליה, הפרות הסדר התבטאו בכך שנזרקו אבנים לעבר כוחות הביטחון, בקבוקי תבערה, בקבוקים, הוב ערו צמיגים, זיקוקים, כמו כן ביום זה נשלפו אזרחים ממכוניתם.

ביהמ"ש מבהיר לב"כ המדינה כי הוא קרא את הודעת הערר ואין צורך לחזור על הכתוב בהודעת הערר. ב"כ המדינה מתבקשת לטעון טיעונים מעבר לכתוב בכתב הערר.

אבקש להציג לביהמ"ש פסיקה ענפה ועברתי על די הרבה פסיקה משנת 2000 ואילך שהתייחסה לכל עבירות של הפרות הסדר. מפנה לדוגמא לבש"פ 7171/00, מצטטת. כך אפשר לראות לאחר מכן בסדרת פסקי דין שמיד אגישם לביהמ"ש, את ההתבטאות של כב' השופט חשין חוזרת בערכאות של בימ"ש מחוזי ועליון. מפנה גם לבש"פ 2193/13 יחד עם 2213/13 , 2215/13 , מפנה בעיקר לעמוד החמישי. מתייחס השופט עמית למסוכנות, מתייחס לכך שמי שמצטרף להשתוללות כלפי אנשי משטרה זה מעיד על עצמו שאין מורא בחוק (מצטטת). מפנה ל - 8007/09, אחרי סקירה של כל הפסיקה מחזק וחוזר השופט על ההלכה, על כך שלא השתנתה אלא חזרה על עצמה בכל פעם שהיו התפרעויות, בכל פעם שפרצו אירועים אלימים, מפנה בעיקר לפיסקה 9, מצטטת, בפרט על רקע אידיאולוגי. ביהמ"ש העליון שב והורה להורות על מעצרם עד תום משפטם של מי שנטלו חלק פעיל באלימות שכזו אף אם מדובר בנאשמים צעירים לרבות קטינים וחלופת מעצר תינתן רק בנסיבות חריגות. מצטטת מהמשך לפיסקה 9.
מפנה למ"י נגד אבולעפי, בפני השופט נעם, דיון בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, מדברים גם בבחור צעיר, ששירות המבחן המליץ לשחררו לחלופת מעצר בית לאחר בקשה למעצר וההחלטה כאן למעצר עד תום ההליכים. ביהמ"ש שוב סוקר את כל הפסיקה, וכתב האישום שיוחס למשיב בהחלטה הזו הוא כתב אישום שעניינו גם הצתה, השלכת בקבוקי תבערה .
מפנה לעובדה שכתבי אישום נוספים הוגשו בימים האחרונים כנגד בגירים על מעשים דומים למעשים שמיוחסים למשיב, מגישה לבימ"ש כתב אישום ובקשה למעצר שהוגשה על ידי תביעות מחוז מרכז וכולם נעדרי עבר פלילי ופחות או יותר מדברים על אותם סדרי גילאים והם עצורים היום עד החלטה אחרת.
אשר על כן, אבקש לקבל את הערר.

ב"כ המשיב:
חשוב לי להדגיש בפני ביהמ"ש שמה שהולכים לייחס למשיב כאן בכתב האישום לכשיוגש הוא התקהלות אסורה והתפרעות, עבירות שהעונש המרבי בצידן הוא 6 חודשי מאסר ועבירה של ניסיון תקיפת שוטרים . אני מפנה להצהרת התובע. אני מבקש מביהמ"ש להתעלם בחלק העובדתי מבקשת המעצר , שכן הבקשות המקוריות התחילו כבקשות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ציבורי שזו עבירה שסמכות פרקליטות ובימ"ש שלום ובסופו של יום מה שהוחלט זה שהתיקים יועברו לטיפול התביעה המשטרתית והעבירה שתיוחס עבירה של ניסיון תקיפת שוטרים. הדבר היחיד הרלוונטי לעניין כל אחד זה סעיף 4 שהשליך הנאשם מספר אבנים לעבר כוח השוטר שהיה במקום, כשהעבירה המוגמרת היא ניסיון כי להם ראיות שהאבנים הללו פגעו בשוטרים. לכן המסגרת שאני מבקש להכניס את ביהמ"ש אליה היא המסגרת הספציפית של האיש הזה שהוא השליך אבן שאין ראייה שהיא פגעה במישהו וגם הוא לא צולם שהוא זרק את האבן אלא הוא צולם כמי שמחזיק באבן והוא הודה שהוא זרק את האבן, אבל הוא אמר שזה כוון לעבר רכוש של אדם אחר, אבל לצורך העניין אני מסכים שיש כאן חשד לביצוע עבירה של השלכת אותה אבן שאין מחלוקת שלא פגעה באיש. לכן ברגע שהמשטרה בהודעת הערר מייחדת ברקע הכללי את כל מה שהיא כתבה אני מסכים עם חברתי שהיה מצב לא אופטימלי במדינה, כאשר העניין של זריקת בקבוקי תבערה, ואני אומר לביהמ"ש בגזרה של קדמה לא נזרק אפילו בקבוק תבערה אחד ואני כמי שטיפל ברובם המוחץ של התיקים לא נטען נגד אדם כלשהו שזרק בקבוקי תעבורה. זה שטענו שרכבים אזרחים נרגמו באבנים זה משהו כללי שלא מיוחס לגזרה של קדמה ואני יכול לומר לביהמ"ש שלמעט שני שב"חים שנתפסו אתמול וייחסו להם עבירה של זריקת אבן לכביש 6 והשופטת היום האריכה את המעצר למחרתיים למרות בקשת המשטרה ליותר, לא היו אירועים כאלה. ניסיון של חברתי להציג שאנשים שזוהו כיהודים ונקראו למקום, מה זה קשור אליו? אם אנו רוצים לתייגו כלאומני, ולהפיל עליו את הרצח של שלושת הנערים והרצח של הנער משועפט ולהפיל עליו את כל המהומות של המדינה אז עושים טעות. במקום שהוא ייצא מהמעגל של העבריינות של השהייה בבית הסוהר ולהכניס לראש שעשיתי את מה שעשיתי משעמום, ולא מדברים אידיאולוגיים אז מנסים בכוח להכניס לו לראש, תשמע, אתה היית חלק מהמהומות, אנו מתייגים אותך כמי שהוצאת יהודים מהרכבים, מה זה קשור אליו? אנו דנים את הבן אדם לפי מעשיו ולא מתכוונים להפיל על אדם שהוא אדם שבחייו לא עישן, לא שתה, משחק בקבוצת צעירי טייבה, שזרק אבן, היה יחד עם ההתקהלות הזו ואני לא מקל ראש בכך כי הוא יקבל את העונש הזה, אז לבוא ולהפיל עליו ולתייגו כמי שהשתתף בכל הדברים האלה? אנו עושים עוול, אנו כמערכת. חברתי אמרה שהוא בז לשלטון החוק ואני בז לשלטון שעושה הכללות ואני בז לשלטון שמנסה על כתפיו של הצעיר הזה נעדר עבר פלילי להפיל את כל המהומות ולבוא וללמד את ההמון שכן התפרע על חשבונו. אני לא מקבל את זה ואני לא יכול לקבל את זה ואבקש מביהמ"ש , את כל הרקע הכללי שאנו יודעים, שמענו על כך והוא לא חלק מחומר החקירה, אנו יודעים על זה. אבל להכניס את האיש הזה הצעיר לתוך המערבולת הזו אז אנו חוטאים ועושים לו עוול נוראי.
אני חייב לציין שאני לא חולק על כך שהוא השתתף באותה התקהלות. אם היו יודעים שהאבן שהוא זרק פגע בשוטר כלשהו הם לא היו מייחסים לו עבירה של ניסיון. אם היו יודעים שהאבן שלו שהוא זרק פגעה בשוטר כי לא שמעתי ששוטרים נפגעו.

ב"כ העוררת:
שוטרים נפגעו. מפקד התחנה נפגע.

ב"כ המשיב:
אם לחברתי יש ראייה ששוטר כלשהו נפגע שתציג את התעודה הזאת. אם שוטר היה נפגע כתוצאה מאבן אז התיק הזה לא היה נשאר בתביעות.
לגבי הפסיקה שחברתי הציגה, בעניינים של פאדי אבו לאפי, קמלאת, כולם מדברים על אירועים של הצתה ומה לו ולהצתה? מדברים על עבירות של סיכון נתיב תחבורה ציבורית, מה לי לעבירה של סיכון כשהעונש בצידה הוא 20 שנה לאיש הזה. עבירה של הצתה זה 20 שנה, החזקת נשק, מה לי ולמקרה הזה? מפנה לפס"ד הנוסף שחברתי הפנתה, שמדברים על אנשים שהפרו את הסדר, תקפו שוטרים באון ממשי, שוטרים נפגעו ובין השאר היה לו שבר מרוסק בעצם פרונטלי משמאל והמטומות ומה לי ולמקרים האלה? מפנה לפס"ד אבולאפי, המדובר בקשירת קשר לפשע, תכנון, פגיעה ממש, אז מה לי ולמקרים האלה? אם הם מראים פסיקה אז אולי נפנה לפסיקה של התפרעויות בחוות מעון ששם שני חברים נתנאל ומנחם שיידו אבנים, התפרעות, משהו די דומה והם שוחררו במחוזי.
מפנה לתיק של צוריאלה כהן, פס"ד מ – 2013, גם עבירות של התקהלות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואצלנו אין נסיבות מחמירות, יידוי אבנים לעבר רכב משטרתי, השוטרים ירדו, רדפו אחרי מיידה האבנים והמשיב היה רעול פנים ויידו אבנים לעבר השוטרים כשהם באו לתפוס אותם ושם בניגוד לנו יש עבירה של ניסיון לתקוף שוטר כשהוא בנשק קר ואותו כהן היה לו עבר פלילי משנת 2010 כשהיה קטין על השתתפות בהתפרעות ותקיפת שוטר. שם הערר של המדינה לא היה על עצם השחרור אלא על הקלה שבימ"ש שלום נתן לו ממעצר בית.
מפנה לפס"ד מ – 2014 בעניינו של חיים גודלבסקי, השתתפות בהפגנה בלתי חוקית, התפרעות מפגינים, יידוי אבנים וחפצים שונים לעבר שוטרים ואותו גודלבסקי היה במרחק של 10 מטר מהשוטרים שעסקו בשמירה על הסדר ויוחסה לו עבירה נוספת של הכשלת שוטר בנוסף למה שיש לנו כאן וביהמ"ש בכל זאת משחרר למעצר בית וקוראים לו חיים ולא פאוזי. התחושה שלי היא מאוד כבדה. הרי כולנו שמענו שבעקבות הרצח של שלושת הנערים , הרצח המתועב הזה גם ערבים הותקפו, גם בצד השני אנשים הותקפו ברכבת וראינו את זה ברשת החברתית, אנשים הותקפו ברחובות ואחיינית שלי הותקפה בקניוןG בכפ"ס וניסיתי להוציא החלטות איפה אנשים נעצרו בגלל ההתפרעויות האלה? ואני חייב לציין שהחלטות כאלה לא היו. מעצרים לא היו. מנסים היום בשם ההרתעה הכללית לעשות את כל העבודה על גבו של האיש.
הפסיקה בעליון גם במקרים החמורים של הסיכון, איפה שיש בקבוקי תבערה, איפה שיש הצתות, השופטים כתבו שכאשר הארץ בוערת אז אנו לא יכולים לשקול שחרור, אבל כשתשקוט הארץ אז אותם אנשים שביצעו עבירות מהסוג של המשיב ניתן לשקול שחרור. אני חייב לציין שאמנם בראייה כללית יש בעיות בגזרה הדרומית בארץ אבל ככל שהדברים מתייחסים להתפרעויות שראינו ב - 5 וב – 6 ליולי שהם נשוא הבקשה בטייבה, מבחינת התקהלות, התפרעות, כוחות משטרה ושאף אחד לא יגיד לי שלא, אין יותר. אני בן המקום ואני זה שמסתובב כל יום שם, כל יום נכנס ויוצא, והתפרעויות אין ואולי יש בגזרות אחרות אבל מהיכן שהאיש הזה יצא אין יותר התפרעויות וזה היה לתקופה מסוימת של יומיים. היום האיש הזה מבין את חומרת המעשה שלו וכפי שאמרה השופטת וגם בפסיקה אנו לא באים להענישו על המעשה, אלא אנו באים לבדוק האם השחרור שלו יסכן את ביטחון הציבור ואין לנו כאן טענה של סיכון בטחון הציבור באופן כללי אלא חשש נקודתי ספציפי, האם במקרה ותהיה מהומה מחר , או שמחר ירצחו מישהו מטייבה ואנשים יקומו ויתפרעו, האם האיש הזה אחרי מה שעבר, האם יש סיכוי כשהוא משוחרר למעצר בית בבית ההורים, בפיקוח שלהם, כאשר ביהמ"ש חקר את שניהם והתרשם מהם באופן ישיר, האם האיש הזה בכל זאת יחשוב לרדת והם לא יוכלו למנוע ממנו את זה, זה מה שביהמ"ש צריך לחשוב. התשובה לכך היא שלילית, אין סיכון. אין יותר סיכון. הוא גם אתמול דיבר בפני ביהמ"ש והוא נורמטיבי בן 18 ו – 3 חודשים. ביהמ"ש יושב בתיקי אלימות בהרבה יותר חמורים ומשחררים. בשם המדינה, שלטון החוק שהוא העז לזרוק אבן לעבר שוטר ולא לפתוח ראש של אדם אנו צריכים לעצור? אשר על כן, ההחלטה של השופטת מנומקת ומפנה לפסיקה של העליון, התרשמה באופן ישיר מהחלופה וקבעה שהחלופה הזו ראויה ולכן שחררה עם ערבויות כספיות. מעבר לכך, הסמכות של ביהמ"ש אם יקבל את הערר חלילה, הרי היא לעצור עד היום כי זו הבקשה שלהם ולכן הער שלהם הופך להיות תיאורטי לחלוטין ואנו לא עוסקים בתיאוריה. זה שהמדינה הגישה את הערר 10 דקות או רבע שעה לפני תום עיכוב הביצוע ולכן השופטת מרשק נאלצה בשעה חמישה לאחד עשרה לקבוע את הדיון לשעה 14:00 זה לא צריך להיות לא על חשבונו ולא על חשבוני, אנו נמצאים כאן. אנו חשבנו שבגלל העיכוב בהגשת הערר שהמדינה עושה חושבים ולא עושה הכללות. אשר על כן אבקש לדחות את הערר.

ב"כ העוררת:
אבקש להתייחס לעובדה שנזרקו בקבוקי תבערה. כשמדברים על הפרות הסדר והוא חלק ממכלול והוא היה אקטיבי מאוד. הוא לא נצפה כזורק בקבוקי תבערה. זה לא נכון לומר שישנה רגיעה. נכון שהאירועים החמורים של 4, 5 ביולי הם התמעטו וחלק מזה בשל העבודה הקשה של המשטרה.
לפני יום נזרקו על כביש 6 אבנים. מפנה לעובדה שהמדינה נמצאת היום לא ברגיעה. מגישה לביהמ"ש את הפסיקה שחברי הציג, חברי הציג מצבים ומקומות שנעשו לא במסגרת זמן שהמדינה נמצאת במצוקה.
החומר שהגשתי כעת לביהמ"ש הוצג גם בפני בימ"ש קמא למרות שלא סומן.

ב"כ המשיב:
חברתי בחלק הכללי מתייחסת על רקע לאומני ודברים כאלה. כמובן שהתביעה לא מוסמכת לעשות את זה, אין להם אישור של היועמ"ש ולכן כל הטיעון הזה של הלאומניות הזה הוא נדחה על הסף.

<#4#>
החלטה
לפניי ערר המדינה על החלטתו של בימ"ש השלום פתח תקווה בתיק מ"י 11604-07-14 מיום 13.7.14 (כב' השופטת מירב גרינברג), אשר הורתה לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים.

המשיב שבפניי נעצר ביום 7.7.14 בחשד להשתתפות בהתפרעות בעיר טייבה, ביידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון . ביום 7.7.14 הורה בימ"ש קמא על מעצרו של המשיב לצורך ביצוע פעולות חקירה שונות וזאת עד ליום 9.7.14. על החלטתו זו של בימ"ש קמא הוגש ערר לביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש המחוזי בתיק מספר 13371-07-14 מיום 8.7.14 (כב' השופט שפסר) דחה את הערר , וקבע כי פעולות החקירה מצריכות את מעצרו של המשיב ומעצרו של המשיב הוארך בשנית ביום 9.7.14 עד ליום 13.7.14.

ביום 13.7.14 הגישה המדינה בקשה להמשך מעצרו של המשיב ליומיים, דהיינו עד היום.
כאמור, ביהמ"ש קמא הורה לשחרר את המשיב בתנאים.
בעניינו של המשיב הוגשה היום הצהרת תובע ובה נכתב כי בכוונתו של התובע להגיש נגד המשיב כתב אישום בגין התקהלות אסורה, התפרעות וניסיון תקיפת שוטרים.
בדיון בפניי הוצגו תמונות אשר נמסר לי על ידי ב"כ המדינה כי הוצגו בפני בימ"ש קמא.
ניתן לראות בתמונות את המשיב כשהוא לובש חולצה כחולה ומכנסיים כחולות, כאשר הוא עושה תנועות מגונות כלפי מאן דהוא, וכן רואים אותו מתכופף באזור אי התנועה.
בדוח פעולה אשר הוגש על ידי פקד מאיר דוקן קצין זיהוי מרחב שרון אשר צילם את ההפגנה, נכתב ש"בנוסף ראיתי בחור שלבש חולצה בצבע תכלת ומכנסיים כחולים, שעשה תנועות מגונות לעבר השוטרים, התגרה בהם וצעק לעברם מלים בערבית שלא הבנתי, לפני שהתחיל ביידוי האבנים לעברם. לפני תחילת המעשה ראיתי את הבחור עם החולצה התכלת מתכופף לעבר אי התנועה במקום, מרים אבנים בשתי ידיו וזורק את האבנים לעבר כוחות המשטרה ממזרח למערב, אותו בחור היה במקום הרבה זמן וזרק אבנים מספר פעמים". הדברים המתוארים על ידי קצין הזיהוי הפלילי גם תועדו היטב בצילומים.

באשר לפסיקה שהוגשה, אכן יש ממש בדברי ב"כ המשיב כי המדובר במקרים שבהם מתוארים מקרים חמורים יותר כגון מקרה הצתה, בסיכון אדם בנתיב תחבורה, ניסיון הצתה, החזקת נשק ותקיפה של שוטרים. השאלה היא האם יש מקום להתערב בהחלטתו של ביהמ"ש קמא.

לאחר שעיינתי בהחלטה, אני סבור שאין מקום להתערב בהחלטה. ההחלטה מושתתת על אדנים איתנים. אין חולק על קיומו של חשד סביר והשאלה היא גם כאשר הוגשה הצהרת תובע האם יש חלופה שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב. תמים דעים אני עם עמדתו של בימ"ש קמא שהעבירות המיוחסות למשיב הן חמורות ואכן קיים בהן היבט ביטחוני, כל שכן כשרוחות השעה המנשבות מלמדות על כך שיש לנקוט ביד חזקה כנגד פורעי חוק ומתקהלים לצורך התפרעות ומיידים אבנים לעבר כוחות הביטחון. יחד עם זאת, בהתאם למצוות חוק המעצרים שומה על ביהמ"ש לבדוק האם יש חלופה אשר יש בה כדי לאיין את המסוכנות. בימ"ש קמא מצא בעניינו של המשיב אשר עצור כשבוע, שיתף פעולה באופן מלא ואף ציין בחקירתו את המעשים המדויקים שביצע בעת ההתפרעות, כך גם ביהמ"ש קמא הביא בחשבון את גילו הצעיר יחסית של המשיב, היעדר עבר פלילי וההתרשמות החיובית מהמשיב ומאביו והגיע למסקנה כי ניתן לאיין את מסוכנותו בתנאים מגבילים הדוקים. כך גם ביהמ"ש קמא נתן דעתו לכך שהמשיב עמד על טעותו ולכן הגיע למסקנה ששילוב שלמעצר בית מלא בפיקוח הוריו, בערבויות כספיות מתאימות יהיה בהם כדי לשמש תשובה הולמת לרמת מסוכנותו של המשיב.

יש לשים לב שהמדינה ביקשה אתמול מעצרו של המשיב ליומיים, דהיינו, גם אם ביהמ"ש קמא היה מקבל את בקשת המדינה היה יכול להורות על מעצרו עד היום וכל מעצר מעבר לכך היה בו מעצר מעבר לנדרש בחינת אולטרה פטיציה. יחד עם זאת, אני סבור שיש מקום לשנות במידת מה את תנאי הערובה, שכן אני סבור שההפקדה הכספית איננה מספקת במקרה זה.
התוצאה היא שראיתי לדחות את הערר, אך לשנות את שיעור העירבון הכספי באופן שבמקום הסך של 2,500 ₪ יועמד העירבון הכספי על סך של 10,000 ₪.
בכפוף לתיקון הנ"ל הערר נדחה.
<#5#>

ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תשע"ד, 14/07/2014 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר , שופט

ב"כ המשיב:
אבקש שהיתרה של 7,500 ₪ תופקד עד מחר.
<#7#>
החלטה
ניתנת אורכה עד 23:00 להפקיד את היתרה בסך של 7,500 ₪. ניתן לעשות זאת בנתב"ג.
המשיב ישוחרר לאלתר.
לא יופקד הסך בסך של 7,500 ₪ עד השעה האמורה ייעצר המשיב ויובא בפני שופט תורן לא יאוחר ממחר – 15.7.14 בשעה 12:00.
<#9#>

ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תשע"ד, 14/07/2014 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר , שופט
#