הדפסה

מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר

בפני
כב' השופטת רות וקסמן

המבקש

וסאם עבד אל קאדר

נגד

המשיבה

מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ע"י כב' השופט אלי אנושי בהעדר התייצבות המבקש ביום 3.12.13, ובו הורשע המבקש בעבירת נהיגה בזמן פסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, ונגזר עליו קנס בגובה 10,000 ₪, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים וכן פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים על תנאי לתקופה של שלוש שנים.

לטענת ב"כ המבקש, הוא לא ידע על מועד הדיון, אשר נדחה לתאריך 3.12.13 מטעמי בית המשפט, וכי בבירור שערך במזכירות בית המשפט, נמסר לו שנשלחה הודעה במייל, ולטענתו המבקש לא מקבל דואר במייל והתלונן על כך בפני מרכז המידע הארצי של בתי המשפט.
עוד טוען ב"כ המבקש, כי באותה תקופה היה במצב נפשי ומשפחתי קשה מאד, מאחר ואמו היתה מאושפזת במצב קריטי חודש ימים ונפטרה ביום 8.12.14. באותה תקופה הזניח את משרדו, אך ניסה להיעזר בעו"ד נוסף, אך משום שלא ידע על מועד הדיון, לא ביקש מאותו עו"ד להופיע במקומו בדיון.
עוד טוען ב"כ המבקש כי למבקש טענת הגנה. לטענתו, ביום התפיסה לא ידע שהוא פסול, וידע שהפסילה תחל מתאריך 1.1.13.
לבקשה צורף תצהיר ב"כ המבקש.

המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם כי ב"כ המבקש ידע מבעוד מועד על קיום הדיון.

דיון והכרעה:
ההלכה היא כי בקשה לביטול פסק-דין תידון בהיעדרם של הצדדים ורק במקרים המצדיקים זאת יחרוג בית המשפט מכלל זה. ההלכה הובאה לראשונה ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003) ואושרה לאחרונה בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' מנחם, (טרם פורסם, 6/01/09).

מעיון בנימוקי הבקשה עולה כי לא נתקיימו תנאים המצדיקים את החריגה מהכלל כאמור ולפיכך הבקשה הנוכחית תידון על סמך החומר שהוגש בפני בית המשפט ומבלי לקיים דיון במעמד הצדדים.

סעיף 130(ח) לחסד"פ קובע: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם נתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין..."

כלומר, על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ על המבקש את ביטולו של פס"ד אשר ניתן בהעדר התייצבות להוכיח שני תנאים, שאינם מצטברים. אלו הם התנאים:
1.        סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות לדיון.
2.        עיוות דין באם הבקשה לביטול פס"ד לא תתקבל.
 
יש לזכור כי בשלב הדיוני הנוכחי הורשע המבקש בדינו ועל מנת "לגלגל" את כל המערך מחדש מוטל עליו נטל כבד לנמק כי סיבת אי התייצבותו לדיון הייתה מוצדקת. לחילופין, מוטל על המבקש הנטל להוכיח שבאם ההרשעה תיוותר על כנה ייגרם לו עיוות דין. כעולה מהדוגמא המועלית ברע"פ 9142/01 הנ"ל, אין הנטל קל.

אינני סבורה כי יש בידי המבקש סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון. בבקשה עצמה נטען ע"י ב"כ המבקש כי בבירור שערך עם מזכירות בית המשפט, נמסר לו שנשלחה הודעה במייל "והמבקש לא מקבל דואר במייל, והתלונן על כך בפני המרכז מידע ארצי של בתי המשפט", בעוד שבתצהיר שצורף לבקשה הצהיר ב"כ המבקש כי נמסר לו ממזכירות ביהמ"ש כי ההודעה נשלחה למייל שלו וכי הוא לא מקבל מייל ממערכת בית המשפט.
בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 10.11.14, לפיה על המזכירות להמציא אישור ההמצאה למבקש או לבא כוחו לאותו מועד, ציינה המזכירות בהודעה לבית המשפט כי "הזימון לאותו מועד נשלח בדוא"ל לב"כ הנאשם יוסף מסארווה ביום 4.7.12".
לנוכח הודעת מזכירות בית המשפט, ומשבא כוח המבקש לא הרים הנטל לטענתו כי אין הוא מקבל מייל ממערכת בית המשפט, ואף לא צירף לבקשה את תלונתו בפני מרכז המידע הארצי של בתי המשפט על כך שאינו מקבל דואר במייל, אינני רואה בכך סיבה מוצדקת לאי התייצבותו.

משכך, על בית המשפט לפנות לשאלה השנייה, האם ייגרם עיוות דין למבקש, בהותרת פסק הדין על כנו.

למבקש טענה לגופו של עניין. עפ"י טענתו, ביום התפיסה לא ידע שהוא פסול, וידע שהפסילה תחל מתאריך 1.1.2013.
אינני מקבלת טענת הגנה זו, שעה שהמבקש נשפט בנוכחותו בבית משפט השלום לתעבורה – תל אביב בתיק 8806-12-10 ביום 2.10.12 ונפסל מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 11 חודשים ו-15 ימים, כאשר ניתנה לו אורכה של 60 ימים לצורך הפקדת רישיון הנהיגה שלו.

ראה לעניין זה: רע"פ 1773/04 אלעוברה נגד מדינת ישראל: "העובדה שהמבקש כפר בפני השוטר שרשם את הדו"ח ובפני בית המשפט אין משמעותה שיש לבטל את פסק הדין כדי למנוע עיוות דין. לשיטה זו - כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק-דין, ולא היא".

העונשים שהושתו על המבקש בגזר הדין תואמים את מתחם הענישה, שנקבע לעבירות בהן הורשע ובהינתן עברו התעבורתי של המבקש.
נוכח האמור לעיל, לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה לביטול פסק הדין ולא שוכנעתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ה, 12 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.