הדפסה

מדינת ישראל נ' ספיאשווילי(עציר) ואח'

35346-09-11
בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשמים
1..משה ספיאשווילי
2..אנזור ספיאשווילי
נוכחים:ב"כ המאשימה עו"ד קמושביץ
הנאשם וב"כ עו"ד נבולסי

<#6#>
גזר דין

נגד הנאשמים: אב ובנו (נאשם 1 – הבן נאשם 2 - האב) הוגש ביום 1.9.11 כתב אישום בתיק זה, המתייחס לשניהם. בדיון שהתקיים לפני ביום 4.4.12 הודיעו הצדדים כי הגיעו לכדי הסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן, ולאחר שכך ייעשה הנאשמים יודו בעובדות שבכתב האישום המתוקן יורשעו. עוד הוסכם כי בטרם טיעונים לעונש יופנה הנאשם 1 (להלן – "הנאשם") לשירות המבחן לקבלת תסקיר לעניין העונש. הצדדים הצהירו כי אין להם הסכמה לעניין העונש וכי לאחר קבלת התסקיר - הטיעונים לעונש יהיו כפי המכונה במקומותינו "פתוחים", דהיינו, כל צד יטען כפי טעמיו. באשר לנאשם 2 הוסכם כי העונש אשר יושת עליו יהיה מאסר מותנה וקנס. באשר לקנס התביעה תעתור לקנס "משמעותי" ואילו הסניגור יהא חופשי לעתור לעניין זה.

הדיון נדחה מעת לעת, התקבל תסקיר משירות המבחן באשר לנאשם וכן כפי הוראתי חוות דעת הממונה על עבודות שירות בשב''ס.

כאן המקום לפרט במה הודו הנאשמים לאחר שכתב האישום תוקן על פי הסכמת הצדדים, על פי בקשתם, כמו גם על פי החלטתי.

הנאשם הודה בעובדות אשר נכללו בכתב האישום המתוקן - בשישה אישומים (במקורו כלל כתב האישום שמונה אישומים אשר על פי ההסכמה בין הצדדים, צומצם לשישה לאחר שהאישומים: הרביעי והשמיני בוטלו).

כאן המקום להדגיש כי מתוך ששת האישומים הללו, רק אחד מתוכם מיוחס גם לנאשם 2 והוא האישום השביעי אשר אתייחס אליו בהרחבת מה בהמשך גזר הדין. חמישה מן האישומים מיוחסים לנאשם בלבד.

התמונה העולה מתוך כתב האישום המתוקן אשר בעובדותיו, כאמור, הודה הנאשם הוא שבמועדים שונים כפי שאפרט להלן, החזיק הנאשם לצורך מכירה, בכמויות גדולות ביותר של תקליטורים מזויפים של יצירות קולנועיות ומוסיקליות. הזיופים הם בכך שהתקליטורים שהחזיק הנאשם לצורך מכירתם בשוק הכרמל, הועתקו מהמקור ללא כל אישור, היתר או רישיון מאת בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בהן.

על פי האישום הראשון החזיק הנאשם, ביום 24.12.10, בדוכנו שבשוק הכרמל בתל אביב ב- 1,712 תקליטורים כאמור.

על פי האישום השני החזיק הנאשם, ביום 13.1.11 בדוכנו שבשוק הכרמל בתל אביב ב- 490 תקליטורים כאמור.

על פי האישום השלישי החזיק הנאשם, ביום 14.1.11 בדוכנו שבשוק הכרמל בתל אביב ב- 210 תקליטורים כאמור.

על פי האישום הרביעי (החמישי במקור) החזיק הנאשם, ביום 22.3.11 בדוכנו שבשוק הכרמל בתל אביב ב- 1,506 תקליטורים כאמור.

על פי האישום החמישי (השישי במקור) החזיק הנאשם, ביום 20.4.11 בדוכנו שבשוק הכרמל בתל אביב ב"מאות תקליטורים מזויפים" כלשון כתב האישום.

על פי האישום השישי (השביעי במקור) והוא כפי הנראה לי ולשיטתי, עיקר החומרה שבכתב האישום, עולה כי הנאשמים הודו כי במועד שאינו ידוע במדויק לתביעה שהיה לפני יום ה- 12.9.11 הקים הנאשם בבית מגוריו עיר לוד, אולפן לייצור והפצה של העתקות יצירות תוך זיופן. לצורך כך, רכשו הנאשמים תקליטורים ריקים ועטיפות שקופות לתקליטורים.

לצורך הפקת זיופי תקליטורים, החזיק הנאשם במחשב נייד ונייח, 4 מגדלי צריבה הכוללים 48 צורבים, מעל 5,000 תקליטורים ריקים, אלפי עטיפות שקופות לתקליטורים, אלפי עטיפות פלסטיק לתקליטורים, אלפי עטיפות נייר מודפסות של תקליטורים ושל תוכנות מחשב.

עוד הודה הנאשם כי בתקופה הרלבנטית דהיינו ממועד שאינו ידוע ועד ליום 12.9.11 עסק הנאשם בייצור עותקים מזויפים של יצירות כאמור לעיל.
כתב האישום מדגיש והנאשם הודה כי בחלק מהמקרים השתמש הנאשם בדיסקים מקוריים המכונים "מסטר" לביצוע ההעתקות המפרות או פשוט יותר לומר החזיקם לצורך זיוף התקליטורים.

עוד הודה הנאשם כי ארז את התקליטורים המזויפים בעטיפות פלסטיק תוך שהוא מצרף העטיפות מזויפות, באופן שהתקליטורים נחזים להיות מקוריים.

הנאשם הודה כי במהלך התקופה זייף יצירות רבות ובהיקפים רבים אשר אלה הן חלקם:

691 תקליטורים של חברת פורום פילים בע''מ;
1,747 של חברת יונייטד קינג וידאו בע''מ;
42 תקליטורים של הד ארצי בע''מ;
265 תקליטורים של חברת סוני;
198 תקליטורים של חברת הפי''ל;
30 תקליטורים שהזכויות בהם שייכות לפדרציה הישראלית לתקליטורים;
25 תקליטורים אשר לא ידוע מי המחזיק בזכויות היוצרים בהם.

כמו כן הודה הנאשם כי החזיק אלפי עטיפות מזויפות של סרטים, מוזיקה, תקליטורים ותוכנות מחשב. עוד הודה הנאשם כי החזיק באלפי עטיפות שקופות לתקליטורים, אלפי עטיפות פלסטיק לתקליטורים ואלפי עטיפות נייר מודפסות.

חלקו של האב, נאשם 2, בכתב האישום ואשר בכך גם הודה הנאשם 2 הוא בכך שסייע לנאשם לבצע העבירות המתייחסות לכל המעשים הללו בכך שרכש ביחד עם הנאשם תקליטורים ריקים ועטיפות שקופות לתקליטורים.

כאמור לעיל, לאחר הרשעת הנאשמים התקבל תסקיר משירות המבחן. אקדים ואומר כי בסופו של יום, ממליץ שירות המבחן להשית על הנאשם עונש של מאסר על תנאי לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות על פי תכנית שהוכנה עבורו.

בטיעוני התביעה לעונש עתרה באת כוח התביעה, על פי המתכונת הלשונית שנקבעה בתיקון 113 לחוק העונשין, אף שאין חובה לעשות כן לפי שהכרעת הדין במשפט זה, ניתנה בטרם נכנס לתוקפו תיקון זה. לשיטת התביעה טווח הענישה הוא בין 14 ל – 16 חודשי מאסר בפועל. באת כוח התביעה הציגה גזרי דין אשר לדעתה תמכו בגישה זו. כמו כן, עתרה באת כוח התביעה לעונשי קנס שיהיו בשיעורים גבוהים.

עיקר טיעוניו לעונש, של בא כוח הנאשמים, התייחס מטבע הדברים לנוכח חלקו של הנאשם אל הנאשם. בא כוח הנאשמים, עתר לקבל המלצת שירות המבחן וכך עשה תוך הסתמכות על הנאמר בתסקירי שירות המבחן. רוצה לומר כי עתר הוא לעונש שיהיה מאסר מותנה ושל''צ ולא יכלול מרכיב של מאסר בפועל. בעניין זה הסכים הנאשם כי אם יושת עליו עונש מאסר אזי מבקש הוא שירוצה בעבודות שירות.

שמעתי בקשב רב טיעוני הצדדים לעונש. באשר לטווח הענישה שהציבה התביעה, הרי ברור כי אלמלא המתווה של תיקון 113 לחוק העונשין אשר למעשה כפה מטבעות לשון, מסוימות, לא היה מקום כלל להציע טווח ענישה כפי שהציעה התביעה לפי שהתיקון כאמור לא חל על גזר דין זה. נדמה כי טווח הענישה שהציעה התביעה, לא בא אלא כמצוות אנשים מלומדה, אך לעניין תיקון 113 הנ''ל לא מצאתי להתייחס.

השאלה העומדת לדיון אחת היא ולדעתי כלל אינה בין אם להשית על הנאשם עונש של מאסר על תנאי ושל''צ כפי המלצת שירות המבחן. השאלה היא האם להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות או עונש מאסר בפועל "ממש". שורש ההתלבטות במקרה זה שלפני, נעוץ בעניין פשוט בתכלית בלי כחל ושרק ובלי להשחית מילים – הנאשם חסר הרשעות קודמות וזו לו ההרשעה הראשונה בחייו, בהיות כבן 26 שנים. ולכן השאלה היא, לדעתי ושיטתי, האם להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל – "ממש" מאחורי סורג ובריח או שמא יש מקום להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות.

הנאשם ובא כוחו הפנו לנסיבות החיים הקשות של הנאשם ומשפחתו, למצוקה הכלכלית הקשה שהביאה הנאשם להפיק רווח תוך הפרת חוק. כמו גם למחלתה הקשה של אם הנאשם ואשת הנאשם 2, הנזקקת לעזרת הנאשמים לרבות לתמיכה כלכלית. תסקיר שירות המבחן הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרקע המשפחתי, להתמכרות האב להימורים, למצוקה הכלכלית הנובעת בין היתר מהתמכרות זו, התמכרות שביאה המשפחה להתדרדרות כלכלית ולכך שמדובר במעידה חד פעמית של הנאשם.

אך לדעתי אין בכל אלה כדי להוות נדבך רב משמעות בשאלת העונש הראוי ובדילמה הניצבת במקרה זה. לדעתי השאלה היא האם במקרה זה בו עומד לדין אדם חסר הרשעות קודמות העונש הראוי הוא מאסר.

לא מצאתי להכביר מילים ולהרחיב באשר לטיעוני בא כוח הנאשם שהתייחסו לנסיבות הכלכליות הקשות שהביאו הנאשם לעבור העבירות שביצע. אין בכך ולא כלום. לטעמי לא תשמע טענה, ואין להתחשב בה, כי אדם גונב רכושו של אחר משום מצוקה כלכלית. אני סבור כי אילו תישמע טענה זו ותתקבל או תקבל משקל כלשהוא להקלה בדין, אזי לפני תוהו ובוהו חברתי נגיע. אדם המגיע למצוקה כלכלית יעשה מעשה אחד בלבד - יפרנס עצמו ומשפחתו בעבודה ולעיתים בעבודה קשה אך חוקית. אין אדם מקים עצמו ממצוקה כלכלית באמצעות הפקת רווח כלכלי הכרוך בעבירה ויש בו משום גזל רכושו של אדם אחר. ואין נפקא מינה מי הוא אותו אדם יכול שיהיה אדם עני או עשיר. אדם יפרנס עצמו בכבוד ועל פי החוק ולא יגנוב רכוש אחר כדי להעשיר עצמו.

המעשים שביצע הנאשם חמורים הם ולדעתי מצויים הם ברף גבוה ביותר של חומרה בתחום הפלילי הרלבנטי בו אנו עוסקים, והכוונה לחומרה הרבה שיש בייצור זיופים והפצה של קניין רוחני. המקרה שלפנינו אינו מבין המקרים הבאים מדי עת לפתחו של בית המשפט, בו נאשם אדם במכירת תקליטורים מזויפים בחוצות עיר וכל מעשהו מצטמצם במכירה בודדת אחת או מספר קטן של מכירות.

במקרה שלפנינו, מדובר במפעל רחב היקף, במערכת עניפה ומסועפת שהקים הנאשם לזיוף והפצת תקליטורים. הנאשם למעשה הקים תעשיה של זיוף תקליטורים והפצתם. הנאשם לא הסתפק אך בזיוף התקליטורים, כפי שהודה, מדובר בהצגה למכירה של כמויות גדולות ביותר של תקליטורים. אין להתעלם כי ברקע האישומים בהם הודה הנאשם במכירה רבת היקף של תקליטורים מזויפים, בדוכן השוק, מצויה התעשייה הגדולה של זיוף תקליטורים שהקים הנאשם בביתו. מדובר לדעתי, במקרה חריג בחומרתו שאין להקל בו ראש גם לנוכח שיקולים אישיים של הנאשם. אי השתת עונש מאסר בגין מעשים כה חמורים, בנסיבות כה חמורות תוך פגיעה קשה בזכויותיהם של אחרים, וזכויות של קניין רוחני יהיה בכך מסר שלילי בלתי ראוי קבל עם ועולם באשר לחומרת המעשים.

הנאשם למעשה הקים תעשייה רחבת היקף של גניבת רכושם של אחרים. אין כל הבדל בין מעשי גניבה כגון, גניבת עסקו או עסקיהם של אחרים, באופן שבא הנאשם בהסתר לבית עסקו של אדם וגונב כל סחורתו המצויה שם, לבין מעשיו של הנאשם. הנאשם למעשה ובפועל גנב רכוש רב ערך ובהיקף כספי גדול ביותר של אחרים.

ביושבינו בדין ובבואנו לגזור דינם של אלה הנאשמים במכירת תקליטורים מזויפים, אשר נרכשו והופצו על ידי אחרים כמו הנאשם, תוהים אנו באשר למקור הזיוף. אומרים אנו רבות כי יש להעניש את מפיצי הזיופים, אך בחומרה רבה יותר את אלה המייצרים הזיופים ומפיצים אותם בקרב הציבור באמצעות אותם נאשמים. והנה הגיע למשפט אותו גורם אחד אשר מזייף את הזיופים הללו ומשום כך, מהווה חוליה רבת חשיבות באותה מערכת הפצת הזיופים. הגיע ועומד לדין מי אשר מניע את הזיוף דהיינו היצרן. היעלה על הדעת כי הגורם העיקרי ורב החשיבות בפעילות הפלילית כאמור, יצא ועונשו יהא ללא מאסר בפועל? האם זה המסר אשר יועבר לציבור?

לא התעלמתי ולו בשמץ כי מדובר באדם חסר הרשעות קודמות. נתתי לכך משקל רב ביותר בבואי לגזור הדין. אלא שגם בשקלי שיקול חשוב זה, אני סבור כי נסיבות העבירות שלפני וחומרתן אין בהן כדי להביא למסקנה שיש לפטור הנאשם ללא מאסר בפועל, וכוונתי מאסר בפועל "ממש" ולא שירוצה בעבודות שירות.

לא התעלמתי מהאמור בתסקיר שירות המבחן. אני נותן משקל רב, בדרך כלל לאמור בתסקירי שירות המבחן לפי שהם כלי רב חשיבות הנותן לבית המשפט פתח וחלון להביט על תמונת המצב העובדתית הרלבנטית ובענייננו הרלבנטית לעונש. אלא ששירות המבחן בוחן, ובצדק כך הוא עושה, שיקולים הנעוצים בשיקום הנאשם ובנסיבותיו האישיות. שיקולים אלה, אינם דבר של מה בכך ובוודאי שאינם זניחים בבוא בית המשפט לגזור הדין. אלא שבעשותו כן, שוקל בית המשפט שיקולים רחבים יותר, ובעיקר האינטרס הציבורי שבענישה. שיקולי הנאשם במקום אחד ובמקום אחר השיקול הציבורי וההגנה על הציבור מפני פגיעה בו באמצעות עבירות חמורות. תפקידו של בית המשפט לאזן בין השיקולים הללו.

לא מצאתי להכביר הדיבור באשר לחומרה שבעבירות שביצע הנאשם. ציינתי לעיל כי עבירות אלה זהות הן לגניבות רכוש של אחר, ובמקרה דנא, בהיקפים גדולים. אלא שיש לעבירות אלה משמעות רחבה יותר ומחמירה מעל ומעבר. אין הדבר מצריך ראיה לפי שהדברים ידועים. לפני מספר שנים, עמדה מדינת ישראל לפני סכנה ממשית בין קהילות העולם, והיא הכללתה ב"רשימה שחורה" של מדינות אשר בקרבן מתקיימת תעשיית זיוף יצירות ופגיעה בקניין רוחני. בעקבות איום חמור זה, ולשם מניעתו נעשו פעולות להוכיח שאין אנו משתייכים לאותן מדינות המצויות ב"רשימה השחורה". ההליך שלפני הוא חלק מההוכחה שאין הקלת ראש במעשים אלה. החמרה בענישה יש בה כדי להבהיר קבל עם ועולם כי גם אדם, ללא הרשעות קודמות, ובנסיבות משפחתיות שאינן פשוטות, ייענש במאסר בפועל בגין פגיעה בקניין רוחני. יש בכך להעביר המסר החד משמעי והנחרץ, מעשים אלה חמורים הם בראיית החוק בישראל, וגוררים בעקבותיהם החמרה בענישה.

לא מצאתי להכביר מילים באשר לנאשם 2 ולעונשו. חלקו, כך על פי העובדות בהן הודה קטן ביותר וקטן לאין ערוך ושיעור מחלקו של הנאשם. עוד אוסיף כי הנאשם 2 עומד לפני הכרזה כפושט רגל על פי הליכים המתקיימים נגדו בבית המשפט המחוזי, ולפיכך גם, לא מצאתי להחמיר עמו בעונש הקנס.

אלה העונשים שאני משית על הנאשמים:

לגבי הנאשם 1:

12 חודשי מאסר בפועל.
מתקופת מאסר זו תנוכה תקופת מעצרו של הנאשם מיום 12/9/2012 עד יום 19/9/2012.

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה שיש עמה פגיעה בקניין רוחני.

10,000 ש''ח קנס או חודשיים מאסר תמורתם. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם יהיה בחלוף חודשיים מיום שחרור הנאשם ממאסר.

לגבי הנאשם 2:

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה שיש עמה פגיעה בקניין רוחני.

1,000 ש''ח קנס או חודש מאסר תמורתם. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם יהיה ביום 1.1.13.

עותק מגזר דין זה יועבר לשירות המבחן.

המוצגים יושמדו.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ט"ו חשון תשע"ג, 31/10/2012 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיאה

ב"כ הנאשם:
אבקש עיכוב ביצוע. הנאשם מצוי בתנאים שיש בהם כדי להבטיח התייצבות הנאשם לריצוי עונשו.

ב"כ המאשימה:
משאיר לשיקול דעת בית המשפט.

הנאשם:
אין לי דרכון.

<#7#>
החלטה

אני מורה על עיכוב ביצוע המאסר בלבד לנאשם מס' 1 עד ליום 16/12/2012. במועד זה יתייצב הנאשם עד שעה 11:00 במזכירות בית המשפט לתחילת ריצוי העונש, והכל ככל שלא תהא החלטה שיפוטית אחרת.

כל תנאי השחרור בהם מצוי הנאשם עד היום יעמדו בתוקף עד לתחילת ריצוי עונש המאסר וזאת על מנת להבטיח התייצבות הנאשם למאסר, אם לא תהא החלטה אחרת.

אני מורה על עיכוב יציאת הנאשם מן הארץ.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ט"ו חשון תשע"ג, 31/10/2012 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיאה

הוקלד על ידי יפעת מינאי