הדפסה

מדינת ישראל נ' נחום(עציר) ואח'

בעניין:

מדינת ישראל

המבקשת

נגד

.1 אבירן ישראל נחום (עציר)
.2 בת אל יוסף

המשיבים
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת עו"ד נוח רחאל
המשיב 1 הובא באמצעות שב"ס
ב"כ המשיב 1 עו"ד שלמה אלכביר (מטעם הסנגוריה הציבורית)

פרוטוקול
בעניינו של המשיב 1

ב"כ המשיב 1:
אנו מבקשים שהמשיב 1 יופנה לקהילה טיפולית סגורה ולא לחלופת מעצר ביתית, נבקש להעתיק את מקום מעצרו מקישון או צלמון למעצר במלכישוע על מנת להפיק ממנו תועלת.

ב"כ המבקשת:
מפנה לעובדות כתב האישום המדברות בעד עצמן, בו 13 אישומים בעבירות קשות של סחר בסמים.
מפנה לעברו של המשיב 1 המדבר בעד עצמו, יש כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה.
מפנה לליבה של התסקיר, שם נאמר מפורשות שמחד הוא מעוניין באופן הצהרתי ותו לא לערוך שינוי באורח חייו ומנגד לא עשה מאומה כדי לקדם את תהליך הגמילה טרם מעצרו, דבר שהינו פרמטר משמעותי בהערכת הפרוגנוזה השיקומית לעניין הגמילה.
מדובר על הערכת מסוכנות גבוהה להישנות העבירות, מדובר בבחור צעיר המכור לסמים קשים.
לפי התסקיר, הנאשם ביטא את רצונו כי ימליצו על שחרורו בתנאי מעצר בית בקהילה טיפולית וזאת להערכתי על מנת להימלט ממאסר בפועל.
מדובר בנאשם שניתק את הקשר על דעת עצמו עם שירות המבחן, מפנה לעמ' 2, קשר שממילא היה מורכב ובעייתי שאופיין בתקשורת לקויה לאורך השנים, לרבות בתקופה האחרונה.
מפנה לבש"פ 262/2011 עם המלצה כן לשחרר, בית המשפט עצר שכן מדובר בעבירות של סחר בסמים, שהלכה פסוקה שכל מי שאינו נמצא מאחורי סורג ובריח יכול להמשיך בפעילותו בכל חלופה.
מפנה לבש"פ 3899/95, בש"פ 6039/97.
על חשיבות שירות המבחן רע"פ 3058/07 ובש"פ הוידי.
כמו כן מפנה לע"פ 412/08 זירבם נ' מ"י, שם מדבר בית המשפט על כך ששירות המבחן הינו העיניים והאוזניים של בית המשפט.
מפנה להרצאתו של כב' השופט ברק משנת 1980 עמ' 665, אודות החשיבות של קצין המבחן למבוגרים וטיפולו המעקבי לגבי חשודים או נאשמים המרצים או שכבר ריצו בעבר מאסרים.
לענייננו תסקיר שירות המבחן מדבר בעד עצמו לגבי המשיב 1 ולכן נבקש להיעתר לסיפא של הבקשה המתיישבת עם המלצת שירות המבחן.

ב"כ המשיב 1:
שמעתי את דברי חברי בקשב רב כולל הפסיקה שהביא, קראתי בעיון את תסקיר שירות המבחן שהוגש הבוקר לבית המשפט.
אנסה לשכנע את בית המשפט הנכבד שדווקא בנסיבות כאלה, כפי שחברי תיאר, כפי שמתוארות בתסקיר שירות המבחן, דווקא זה המקום וזה המשיב שצריך לאפשר לו, לתת לו לנסות להיגמל מהשימוש בסמים בתקופת המעצר, כדי שהימים האלו לא יתבזבזו לריק וניתן יהיה להפיק ממנו תועלת.
אני חוזר ואומר שדווקא לאור תוכנו של תסקיר שירות המבחן, לרבות ההתלבטות של קצינת המבחן כפי שהיא מציינת בסיפא לתסקיר, בפסקה האחרונה, המלצתה אינה מתיישבת עם תוכן התסקיר.
אני לא מציע, כפי שהיא כותבת, לשחרר אותו מבית המעצר, איני מבקש לשחררו מבית המעצר, אני מבקש להעתיק את בית המעצר מהמקום בו הוא נמצא, לבית מעצר אחר, סגור ומגודר שנקרא קהילה טיפולית או מלכישוע, או הדרך, תלוי בשירות המבחן.
המשיב עונה על הדרישות שנקבעו בפסיקה לגבי מעצר, לגבי מקרים של שחרור לגמילה תוך הליך המעצר.
אני לא מתפלא על פסקי הדין שחברי הביא. אראה פסיקה שהבאתי ומאמרים שהבאתי, שהדעות בין השופטים, לרבות בין שופטי בית המשפט העליון חלוקות בנושא זה.
אומרת קצינת המבחן שהמשיב כביכול לא עונה על הדרישות שנקבעו בפסיקה. אחת הדרישות שנקבעו בפסיקה היא שהמשיב היה בעבר או החל טרם מעצרו בהליך של גמילה. היא סותרת את עצמה, הוא היה 15 חודשים במלכישוע, החל בהליך גמילה, היה בעיצומו של הליך גמילה, אבל הוא היה צעיר יותר ונשבר כי התנאים שם הם מאוד מאוד קשים, במשך 15 חודשים הוא החזיק מעמד. לאחר מכן, כשסיים לרצות עונש מאסר מיוזמתו פנה למרכז חוסן וביקש לקבל טיפול כדי להיגמל מסמים והוא אכן קיבל טפול במשך כ-3 חודשים, מסר בדיקות שתן, כל הבדיקות שלו נמצאו נקיות, אבל גם הפעם לא החזיק מעמד, הוא היה צעיר יותר.
יש שתי אפשרויות או שייקלט וייגמל, או שלא ייקלט ויחזור לבית המעצר, הרי זה לא אינטרס ציבורי לשקם אותו אם יש אפשרות כזו?!
במצב בו המשיב נמצא היום, נשוי ואב לילדה, הוא שינה את דרכו, הוריו באו ותמכו וסייעו ואמרו שהוא רוצה סוף סוף להיגמל, למה לא לתת לו את ההזדמנות?!
אני סבור שלא בקלות צריך להרים ידיים ולומר שהוא לא ראוי והוא לא מתאים, אלא במסגרת גזר הדין.
היו מקרים הרבה יותר חמורים, גם כאלה שאני ייצגתי וגם כאלה שאראה את הפסיקה לבית המשפט, שנתנו להם את ההזדמנות והם הוכיחו עצמם וסיימו את הליך הגמילה.
אתחיל דווקא במקרה שבו אני הופעתי מ"ת 8812-01-12, אדם עבריין שיש לו עבר פלילי מכביד, ביצע עבירות כשהוא בשליש ברישיון, תלויים ועומדים כנגדו 19 חודשי מאסר על תנאי וביצע עבירות תוך הפרת תנאי מעצר בית, בכל זאת עם כל המלחמה של התביעה, מציג לבית המשפט פרוטוקולים משלוש ישיבות, כולל ערר לבית המשפט המחוזי, אדם שלא האמנתי שהוא ייגמל, הוא הופנה לגמילה תוך כדי הליך המעצר, הוגש ערר על החלטת בית משפט השלום אשר דחה את הערר, היום הוא אחד השפים הגדולים באחד מבתי המלונות היוקרתיים בארץ. זה אדם שאפילו אני לא האמנתי שיצליח להיגמל.
מפנה לתיק למ"ת 50520-05-11, של בית המשפט המחוזי בחיפה, שם מדובר באדם שהוגדר כמסוכן, עבר פלילי עשיר, לחובתו מספר רב של עבירות בתחום הסמים והרכוש, גם הוא הופנה לקהילה טיפולית במלכישוע והצליח להיגמל.
מפנה לפסק דין נוסף של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ב"ש 1151/02, מפנה בעיקר לפסקה 15 (מצטט), הוא אף מביא פסיקה נוספת התומכת בגישתו. מפנה גם לפסקה 17 לפסק הדין שם קובע השופט הנכבד שלגישת הגמילה תוך הליך המעצר מעלות רבות (מצטט). מפנה גם לפסקה 21 (מצטט).
בעניין הזה נכתב מאמר על ידי מי שהיה בזמנו סגן בית משפט השלום בעכו, כב' השופט איתן מגן המנוח, אני מגיש את המאמר לעיונו של בית משפט. במאמר זה הוא מנתח את הגישות השונות של השופטים בבית המשפט העליון ובסוף הוא קובע שהוא מעדיף דווקא את הגישה הרווחת בציבור ובבתי המשפט, זו הגישה של לאפשר לצרכן סמים לתת לו הזדמנות, כי זה האינטרס הציבורי, להפנות אותו לגמילה תוך כדי הליך המעצר ולא לאחר מכן.
עד עכשיו הוא ריצה עונשי מאסר, נכנס ויוצא מהכלא, אולי הגיע הזמן לעצור את המירוץ הזה, את ההתנהלות שלו, להפנותו לגמילה בתקווה שייגמל ואם הוא נגמל חסכנו.
בעניין זה אבקש להפנות לפסק הדין המרכזי שניתן על ידי בית המשפט העליון, בש"פ 1981/11 בעניינו של אשר סויסה, אמנם כאן התקבל ערעורה של העוררת מדינת ישראל, אך אבקש להפנות את תשומת לב בית המשפט לגבי הכללים שנקבעו בפסיקה מתי משחררים עצור לגמילה תוך הליך המעצר, יש שלושה כללים שאינם מצטברים.
מפנה את תשומת לב בית המשפט לפסק דין של בית המשפט העליון בבש"פ 3926/09, לאחר שתסקיר שהוגש לא בא בהמלצה לשחרור העורר לחלופת מעצר, התבקש תסקיר נוסף שיבחן שילובו בקהילה טיפולית, בסופו של דבר בית המשפט קבע בפסקה 5 (מצטט).
מפנה לבש"פ 6043/09, לאחר שהעורר הורשע בעבירות רכוש, התפרצות, גניבה, איומים והיזק לרכוש, הוחלט לשחררו לחלופת מעצר במסגרת אשפוזית לגמילה מסמים. על החלטה זו הוגש ערר, כב' השופט גרוניס לאחר בחינת השיקולים העדיף את עמדתו של בית משפט השלום והורה על הפנייתו של העורר לאשפוזית.
מפנה לפסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק עמ"ת 41788-11-12, אדם ששוחרר לקהילה טיפולית למרות שלא החל בגמילה, למרות עבר פלילי מכביד ומאסרים מותנים ובניגוד להלכת סויסה.
זה מראה שלשופטים יש שיקול דעת, הם נותנים הזדמנות כי הם יודעים שזו הזדמנות שניתנת למשיב, היה ויפר אותה יחזור לבית המעצר ובית המשפט הוא זה שיגזור את העונש וגם את זה הוא יביא בחשבון.
קיימת אפשרות מצד שני שהוא ירים את הכפפה שנזרקה לעברו ויצליח להיגמל, ואם יצליח בא על סיפוקו האינטרס הציבורי, זה חשוב גם לנו וגם לתביעה שהאדם ישתקם ויצא ממעגל העבריינות.
אני לא יודע אם קצינת המבחן יודעת שמלכישוע היא קהילה טיפולית סגורה כך שבעצם המשיב יישאר שם במעצר.
לכן, אבקש שבית המשפט יורה לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים שיבחן בדיקות שהוא צריך לעבור בטרם ייקלט במרכז גמילה.

<#3#>
החלטה

בתאריך 24.2.16 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו 13 אישומים בגין עבירות של סחר בסם מסוכן.

על פי כתב האישום העבירות בוצעו במהלך חודשים ינואר פברואר 2016.
בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

הסנגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ולמעשה הדיון התמקד אך ורק בסוגיה אחת והיא האם ניתן בשלב זה להורות על הפניית המשיב להליך של גמילה מסמים במסגרת קהילה טיפולית סגורה.

ב"כ המבקשת טען כי לנוכח חומרת העבירות, נסיבות ביצוען, עברו המכביד של המשיב ומאסר מותנה התלוי ועומד כנגדו ובעיקר לנוכח הדברים הברורים העולים מהתסקיר אין מקום להליכי גמילה בשלב המעצר ויש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב טען כי אף בנסיבות שכאלה על בימ"ש לשקול אפשרות זו.
תחילת הליכי גמילה בשלב המעצר תחסוך זמן יקר ותסייע הן למשיב והן לחברה.
הסנגור הפנה את בימ"ש לאסמכתאות שונות אשר מהם עולה כי בתי המשפט נעתרים במקרים ובנסיבות מסוימות לבקשות שכאלה על אף עבירות חמורות המיוחסות לנאשמים אחרים.

באשר להליכי גמילה בשלב המעצר הכלל ידוע ונקבע בשורה של הלכות ולפיו מקומם של הליכי טיפול וגמילה הוא בשלב העונש ולא בשלב המעצר וכי רק במקרים חריגים – התלויים במסוכנות הנאשם, בסיכויי הצלחת הטיפול ובשאלת כנות רצון הנאשם להיגמל יתאפשר שחרורו לחלופת מעצר בשל הליכי גמילה (בהקשר זה מפנה לבש"פ 8791/10 חגי לוי נגד מדינת ישראל, בש"פ 3418/10 עוזרי נגד מדינת ישראל). כמו כן, נפסק כי בימ"ש יורה על שחרור למרכז גמילה בשלב המעצר בנסיבות חריגות בלבד וככל מן הראוי להשאיר הכרעה זו לשלב גזר הדין.

נסיבות חריגות אלה מתקיימות למשל במקום שבו הנאשם נמצא בעיצומו של הליך גמילה וכן כאשר בימ"ש משתכנע כי רצונו של הנאשם להיגמל הינו כן ואמיתי וסיכוייו להצליח בטיפול גבוהים (ראה בש"פ 6982/10, דני ערביב נגד מדינת ישראל).

לא למותר לציין כי מטרתו של ההליך הפלילי הינה אך ורק טיפול ושיקום העבריין אלה על ההליך הפלילי ליתן מענה לשיקולים וסוגיות נוספות, ביניהם התייחסות למסוכנות העבריין, הגנה על שלום הציבור וביטחונו ובסופו של דבר אף גמול והרתעה במידה והנאשם הורשע.

הכללים לצורך החלטה להפנות להליך גמילה בשלב המעצר סוכמו בהלכת סויסה (בש"פ 1981/11) אשר אף שם חזר בימ"ש העליון על הכלל לפיו רק בנסיבות חריגות יש להפנות נאשם להליכי גמילה בשלב המעצר.

באשר לכללים עצמם נקבע כי: ניתן לשקול חלופה זו אם:
א. כאשר הנאשם החל בגמילה עוד לפני שביצע את העבירה שבגינה נעצר.
ב. כאשר פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה הוא גבוה.
ג. כאשר יש בהליך הגמילה כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן הנאשם.

אין ספק כי ראוי שמשיב זה יגמל מהתמכרותו לסמים ואולי אף בכך יחדל מן העיסוק הכרוך בכך לרבות סחר בסמים אשר פגיעתו בציבור הרחב גבוהה ביותר מעבר לפגיעתו במשיב עצמו.

על אף האמור סבורני כי במקרה זה הנאשם לא עומד אף לא באחד מן התנאים שנקבעו בהלכת סויסה ובשורה ארוכה של פסקי דין של בימ"ש העליון המבססים את הכלל האמור. בהקשר זה אציין כי הסנגור אכן הפנה אותי למס' מקרים בהם אושרה חלופה שכזו אך לא התרשמתי כי מדובר במקרים אשר מהם ניתן ללמוד על המקרה שלפני. על כך למשל במ"ת 50520-05-11, נקבע ע"י בימ"ש המחוזי בחיפה כי ניתן לשקול אפשרות זו לנוכח העובדה שהמשיב כבר החל בתהליך גמילה ואף לאחר ביצוען של העבירות פנה למוסד גמילה וביקש להשתתף בתוכנית מתאימה. בכך יש כדי ללמד על רצונו הכן והחופשי לעבור הליך שכזה ללא אילוצים חיצונים שהשפיעו על החלטתו. בנוסף, בימ"ש המחוזי לקח בחשבון את חוות דעתו של עובד סוציאלי אודות נכונות המשיב לעבור הליך גמילה ובשלותו לכך ועל סיכויי הצלחתו הגבוהים יחסית. לכן, ובהתחשב במסוכנות הפחותה של אותו משיב, נעתר בימ"ש המחוזי בחיפה לבקשה להפנות את המשיב לתסקיר משלים בעניין זה.

באשר למ"ת 8812-01-12 שהוגש אף הוא לעיוני שוב לא ניתן להקיש ממנו על המקרה שלפני. מדובר בעבירות של גניבה בצוותא, איומים, נזק לרכוש, תקיפה סתם, עבירות אשר אין חולק כי אינן דומות לסחר אינטנסיבי וממושך בסמים מסוכנים כפי שעולה מכתב האישום בעניינו של המשיב שלפנינו. מעבר לכך, באותו מקרה התרשם בימ"ש השלום בנצרת כי מתקיימים התנאים הדרושים לפי הלכת סויסה לתחילתו של הליך גמילה בשלב המעצר. בימ"ש אף לקח בחשבון והעניק משקל רב להתרשמות קצין המבחן ולכך שהמסוכנות הנשקפת היא בינ ונית בלבד, והעבר הלא מכביד ולכן נעתר לבקשה להפניה לגמילה טיפולית במלכישוע.

במקרה שלפני כאמור המשיב לא עומד אף לא בתנאי אחד מתנאיי הלכת סויסה. המשיב לא החל עובר למעצרו בהליך גמילה מסודר והתרשמתי כי רצונו לעשות כן היום נועד אך ורק להתחמק מענישה הצפויה לו בתיק זה במידה ויורשע.

כמו כן, מתסקיר שירות המבחן עולה בבירור כי פוטנציאל ההצלחה של הליך זה הינו נמוך ביותר וזאת לנוכח ניסיון העבר כמפורט בתסקיר בהרחבה. אדגיש כי מן התסקיר עולה כי המשיב שולב בעבר בקהילה טיפולית במלכישוע כחלופת מעצר, שהה שם אומנם תקופה ארוכה יחסית אך הפסיק את הטיפול ב'קהילה על דעת עצמו וההתרשמות הייתה כי אינו רוצה לשהות במקום ולכן הפר את הכללים שם. התסקיר מציין כי בתום ריצוי מאסרו הקודם אכן פנה המשיב ביוזמתו למרכז חוסן וטופל שם במשך כ-3 חודשים. בתחילת הקשר נצפתה מוטיבציה להליך זה אך ככל שעבר הזמן חלה נסיגה, ואף במקרה זה ניתק המשיב קשר עם מרכז חוסן על דעת עצמו. הדברים האמורים נכונים אף לנוכח האמור בתסקיר שירות מבחן לנוער כמצוין בתסקיר מהם עולה כי ניסיון להפעיל סנקציות שונות כנגד המשיב לרבות ניסיונות שיקומים לא מנעו ממנו לחזור על מעשיו הפלילים.
אף הוריו מתקשים להציב לו גבולות וחשים חסרי אונים על מול התנהגותו פורצת הגבולות והאלימה. המשיב עצמו ציין בפני קצינת המבחן כי הוא ניסה לחדול משימוש בסמים אך חזר לכך לאחרונה. כמו כן ציין במפורש, כי בעבר, עת שהה בקהילת מלכישוע עשה זאת כדי לרצות את הוריו ולא מתוך בגרות ומניע פנימי אמיתי.
בהקשר זה דומה, כי הדברים ברורים ומבססים את ההתרשמות לפיה בשלב זה אין למשיב שלפניי כוחות להתמיד בהליך טיפולי ארוך, קשה ואינטנסיבי, כפי שהוכיח בעבר ואף כפי שידוע לבית המשפט נדרש בקהילה טיפולית סגורה כמלכישוע.
אף התנאי האחרון בהלכת סויסה, לפיו יש בהליך הגמילה כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן המשיב, אינו מתקיים במקרה זה.
די לעיין בכתב האישום המייחס לנאשם עבירות רבות של סחר בסם מסוכן, וכן בגיליון הרשעותיו הקודמות המכיל עבירות רבות, בין היתר בעבירות סמים, רכוש, אלימות ועוד, בגינן ריצה הנאשם מאסרים ממושכים, ולחובתו אף מאסר מותנה בן 8 חודשים בר הפעלה, דבר שלא היה בו כדי להרתיעו דיו, כדי להסיק בצורה ברורה כי מסוכנותו של המשיב רבה וכל חלופת מעצר בנסיבות מקרה זה, אף אם מדובר בחלופה מוסדית נוקשה וסגורה כקהילה טיפולית מלכישוע, לא תאיין או תצמצם את מסוכנותו.
בהקשר זה אף אפנה לסיפא של התסקיר, לפיו אף שירות המבחן אשר בפניו הביע המשיב רצונו להשתחרר לקהילה הטיפולית, סבר כי אין מקום לעשות כן לנוכח רמת הסיכון הגבוהה להישנות עבירות דומות בעתיד ולכן המלצתם היא שלא לשחררו ממעצר.

בנסיבות אחרות הייתי שוקל להפנות את המשיב לקבלת תסקיר משלים לשם בחינת האפשרות לשילובו בקהילה טיפולית כאמור, אך לנוכח האמור לעיל, בעיקר לנוכח מסוכנותו הגבוהה של המשיב ומאחר והתרשמתי כי מטרתו הינה אך ורק שחרור ממעצר ולא גמילה אמיתית מסמים, סבורני כי לא ניתן להורות על שחרורו ולכן אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

זכות ערר כחוק.
<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט אדר ב' תשע"ו, 29/03/2016 במעמד הנוכחים.

יריב נבון , שופט