הדפסה

מדינת ישראל נ' מלינקר(עציר)

בפני כב' השופט דניאל בן טולילה
המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד יערית דרעי ומוני בן מוחה

נגד

המשיב
רון מלינקר (עציר)- בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד דמיטרי ורניצקי

<#1#>
פרוטוקול

ב"כ המשיב:
עיינתי בחומר הראיות ואני מסכים לקיומן של ראיות לכאורה. אני סבור שיש חולשה בקשר לחלק מהעבירות. אני מסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירות של חבלה במזיד ברכב והחזקת סכין בשני האישומים. יחד עם זאת אני סבור כי יש חולשה בקשר לעבירות של איומים ושיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית שמופיעות באישום 2. לגבי עבירת האיומים- אמנם קיימות עדויות של שניים מהמתלוננים, אך יחד עם זאת, העדויות נמסרו כשבועיים לאחר האירוע.
לגבי העבירה של שיבוש מהלכי משפט- מה שמיוחס למשיב שהוא ניגש לשכן שיש ברשותו מצלמות אבטחה שלכאורה צילמו את האירוע של ניקור צמיגים והוא אמר שהוא יודע שיש צילומים של מצלמות אבטחה ושלא ייתן אותם לאף אחד. אני לא סבור כי מדובר בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, ולו מן הסיבה שבאותה עת המשיב לא היה מודע לכך שהוגשה תלונה ומתנהלת חקירה נגדו. לגבי עבירה של הפרת הוראה חוקית- אני ביקשתי לקבל צו שניתן בעניינם של המשיב והמתלוננים ולא קיבלנו את זה. מהחומר שברשותי עולה כי יש צו מיום 19.3.2013 האוסר על המתלוננים ליצור קשר עם המשיב. לכאורה לא קיים איסור כנגד המשיב. יכול להיות שהדברים עולים מהצו המקורי אשר יש פה החלטה של כב' השופט סולקין שאומר שהצו שניתן ביום 19.3.2013 נשאר בתוקפו. מההחלטה מיום 19.3.2013 אין איסור לגבי המשיב.
לעניין עילת המעצר- אני סבור כי היא לא מתקיימת בעניינו. לחילופין, אני סבור כי מדובר בעילת מעצר בעצימות נמוכה. אין מחלוקת שקיים סכסוך אזרחי בין המשיב ובין המתלונן. מדובר במשיב נשוי, ולאשתו יש שני אחים, אחד מהם הזמין עבודות אצל המשיב ולכאורה לא שילם לו, ומה שנטען שהמשיב הכניס לסכסוך הזה את האח השני, שהוא המתלונן. אין מחלוקת שהמסוכנות אף אם קיימת, אני טוען שהיא לא קיימת, היא ספציפית כלפי המתלונן ולמעשה כלפי רכבו של המתלונן. גם האיום שהוא לכאורה אמר מה שאמר, אפשר לראות את זה לא כאיום, אלא כאמירה של נקיטת צעדים כלשהם במסגרת הסכסוך האזרחי. צריך לזכור שהמתלונן תבע את המשיב על סך 250,000 ₪ על הוצאת דיבה והתביעה מתנהלת. מדובר במסוכנות מאוד נמוכה, כאשר היא ספציפית למתלונן, מדובר במשיב שהוא ללא עבר פלילי, אדם נורמטיבי, נשוי ואב ל-3 ילדים, עובד 17 שנים במפעלי ים המלח. בתיק זה ניתן להסתפק בתנאים של הרחקה מהמתלוננת ומהעיר דימונה ובכך להרגיע את הרוחות. המשיב למעשה הודה בכל המיוחס לו מלבד עבירות האיומים, הוא הביע חרטה, הוא אמר שהדברים לא יחזרו על עצמם ואנו מציעים את אחותו של המשיב אשר גרה באשדוד, מדובר במרחק רב מדימונה. אנו מציעים שהמשיב ישהה בתנאים שבית המשפט יקבע. לטעמי מספיק הרחקה מהעיר דימונה בלבד, אך אם בית המשפט יקבע שיש צורך בתנאים מגבילים נוקשים יותר, האחות מוכנה לתנאים של מעצר בית מלא. האחות ציינה כי היא עובדת שעתיים ביום ועד שיימצא ערב נוסף היא מוכנה לשמור על המשיב בתנאי מעצר בית מלא.

גב' נאבל אילנית ת.ז. XXXXXX401 לאחר שהוזהרה כדין:
אני אחותו של המשיב.
אני בת 42, יש לי 5 ילדים, 22,19,16,13,10. יש לי ילדה בת 22 שהיא שוטרת בקבע באילת.
אני גרה באשדוד. אני מטפלת בתינוק בבית ומשעה 17:00-19:00 אני עובדת בתנובה כדיילת . כדי שהמשיב יבוא אליי אני מוכנה לא לעבוד ולשמור עליו.
יש לי עבר פלילי מלפני 20 שנה. אין לי עבר בעשר שנים האחרונות.
אני מכירה את הסכסוך בין המשיב ובין המתלוננים. מדובר בסכסוך משפחתי בין האח לגיס.
אני מודעת למה זה מעצר בית, אני רוצה לעזור לו.

עונה לשאלות ב"כ המבקשת:
אני מציעה שהמשיב יהיה אצלי בבית.
יש לי 3 חדרי שינה בבית. יש לי מקום בשבילו בבית.
אין לצאת למכולת, אין שום דבר. ברגע שהוא יוצא אני מתקשרת למשטרה גם במחיר שהוא ייעצר.
אחי לוקח כדורי הרגעה.

ב"כ המבקשת מסכם:
המשיב אכן מודה בעיקר האישומים המיוחסים לו כאשר מדובר בשני אישומים של חבלה במזיד ברכב כאשר דקר בכל פעם את ארבעת הגלגלים של המתלונן. באירוע השני המיוחס לו איים על המתלוננים ופנה אליהם וביקש שלא ימסרו לאף אחד את התיעוד ממצלמות האבטחה באזור שיכול ומתעדות את מעשיו. את המעשים המיוחסים לו ביצע כאשר ברקע יש צו הגנה אשר הוארך ביום 19.3.2013 למשך 6 חודשים, ובו נקבע כי על הצדדים להיות בהרחקה הדדית אחד מהשני. בהודעתה של אשתו של המשיב, שרונה מלינקר, מוסרת אשתו כי הודה בפניה כי הזיק לגלגלים ואמר "אני אעשה עוד נזק". אופי המעשים, העובדה כי הם בוצעו בכעס רב יחד עם בעיה נפשית המתוארת ברקע, אשר לא ירדנו לעומקה מאחר ומשאבי המשטרה מוגבלים מהפן הזה, אבקש מבית המשפט טרם שקילה של שחרור בתנאים מגבילים, לשלוח את המשיב לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית. אנו סבורים כי אדם נורמטיבי, ללא עבר, כפי שציין חברי, אשר עובד ומנהל אורח חיים תקין, ומגיע למצב של התנהגות פלילית כעוסה כזו, תוך שימוש בסכין, בפרק זמן של יומיים בין אירוע לאירוע, יש בכך להרים דגל אדום על התנהגות שאיננה חד פעמית. אני סבורה כי יש סכנה למתלוננים ויש מקום לבחון את הדברים לעומקם.

<#2#>
החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה במזיד ברכב, הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין למטרה לא כשרה, איומים ושיבוש מהלכי משפט.

בתיק זה ישנה הסכמה לראיות לכאורה ועילת מעצר, אם כי לדברי ב"כ המשיב ישנה חולשה הנוגעת לעבירות האיומים, שכן אלו הוגשו באיחור ובשיהוי ניכר וכך גם ביחס לעבירות של שיבוש מהלכי משפט. המשיב לא יכול לדעת כי מתקיימת חקירה בעניינו בשלב בו ביקש משכנו שלא למסור את הצילומים של מצלמות האבטחה. אשר לעילה, אף אם היא קיימת עצימותה נמוכה. בנסיבות אלה ניתן להורות על שחרורו לחלופה בריחוק גאוגרפי משמעותי בעיר אשדוד בפיקוח אחותו, אשר בהמשך יכול ויתווספו אליה מפקחים נוספים. המסוכנות הינה קונקרטית, כאשר ברקע הדברים ישנו סכסוך אזרחי.

ב"כ המבקשת מתנגדת. לדבריה יש מסוכנות רבה הנשקפת ממי שלכאורה נוהג באורח חיים נורמטיבי, ואחת באמצעות סכין פוגע ברכבו של מי שמצוי עימו בסכסוך. ישנה חוסר בהירות לגבי מצבו הנפשי ויש למצות בדיקת כשרותו בטרם בית המשפט ייתן החלטתו הסופית.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קראתי חומר החקירה, מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

אשר לראיות לכאורה, עצם השיהוי בהגשת התלונה לגבי האיומים הוא לכשעצמו אינו מעיד כי מדובר באמירות שווא, בוודאי שלא ניתן לקבוע בשלב המעצר כי אין ביסוס ראייתי אך בשל כך. אשר לעבירות שיבוש מהלכי משפט, הרי שאם דרישה שהמשיב יהיה מיודע באופן פורמאלי כי נפתחה חקירה וודאי שהליכים שכאלה צפויים להיערך כדי לבסס העבירה.

בהינתן קיומן של ראיות לכאורה קמה עילת מעצר, אם כי זו בעצימות נמוכה. מעשי המשיב שעניינם היזק לרכוש במזיד אינם מלמדים בהכרח על מסוכנות, אלא הרקע שעומד מאחורי מעשים אלה והמסוכנות הנשקפת כלפי המתלונן, היא זו שעל בית המשפט לקחת בחשבון. כך גם עצם ההפרה של צו ההטרדה, מקימה עילת מעצר עצמאית. יצוין כי מדובר בצו הטרדה הדדי, כאשר ההפרה לכאורה לא בוצעה מיד ובסמוך לאחר שהוארך, אלא מס' חודשים לאחר מכן.

המסוכנות הינה קונקרטית. המדובר במשיב ללא עבר פלילי וכך גם ללא תיקי מב"ד פתוחים בעניינו. המדובר באחותו של המשיב אשר מכירה את הסכסוך, מעוניינת לסייע לו ומודעת לחובתה בדבר היותה מפקחת. החלופה נמצאת בריחוק גאוגרפי משמעותי מהעיר דימונה ומן המתלוננים ויש בה כדי לצמצם את המסוכנות.

לאור האמור לעיל, הנני מורה כי המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:

א. מעצר בית לילי בין השעות 21:00 עד 06:00 למחרת בכתובת מילמן 2/18 באשדוד.

ב. המשיב בכל העת יהיה מלווה ע"י המפקחת גב' נאבל אילנית ת.ז. XXXXXX401 טלפון: 054-XXXX877 לרבות בשעה שאינו מצוי במעצר בית לילי.

ג. הפקדה כספית בסך 3,000 ₪.

ד. תחתם ערבות עצמית וערבות צד ג' של המפקחת בגובה 6,000 ₪.

ה. איסור יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם המתלונן בתיק. כמו כן ייאסר על המשיב להיכנס לעיר דימונה.

נדחה לצורך קבלת תסקיר אשר יבחן אפשרות חזרתו של המשיב לעבודה ליום 29.7.2013 בשעה 09:00.

ניתן להשיג את המשיב בטלפון: 057-XXXX795.

עותק החלטה זו יועבר לידי שירות המבחן אשר יגיש תסקיר עד המועד הנדחה.

המשיב הודע בדבר מועד הדיון וכי לא יקבל הזמנה נוספת.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"ג, 03/07/2013 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט

ב"כ המשיב:
הקראתי למשיב את כתב האישום והוא מבין את תוכנו. נבקש למסור מענה מפורט בפני המותב אשר ידון בתיק העיקרי.

<#4#>
החלטה

נקבע למענה מפורט בפני כב' השופט ברסלר-גונן ליום 16.9.2013 בשעה 09:30.

המשיב הודע בדבר מועד הדיון וכי לא יקבל הזמנה נוספת.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"ג, 03/07/2013 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט