הדפסה

מדינת ישראל נ' מלול(עציר)

לפני כב' השופטת רות לורך, סג"נ

העוררת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
משה מלול

<#2#>
נוכחים:

ב"כ העוררת עוה"ד מיכל מזור ורפ"ק עודד ראם
ב"כ המשיב עו"ד יניב שגב
המשיב הובא על ידי שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העוררת: אני מגיש לעיון ביהמ"ש את המסמך שסומן על ידי בימ"ש קמא במ/6, וכן מסמך שסומן במ/1.

ב"כ המשיב: מגיש לעיון ביהמ"ש את התצהיר של החוקר בארה"ב שסומן על ידי בימ"ש כנ/1 ואני מפנה לחלק שממורקר על ידי אליו התייחס בימ"ש קמא.
כשבית המשפט שואל אותי איפה בכתב האישום יש אזכור לעובדות אלה, אני מפנה לסעיף 14 אליו הפנה בימ"ש קמא.
מפנה לסעיפים א' ו- ב' לכתב האישום. מה שאומר כתב האישום והמבוא לו כאשר הוא מגדיר את הנפשות הפועלות ואת הרקע לכל העובדות שרשומות בסעיף שאחד מהם הוא סעיף 14, אומר שהמשיב כאן יחד עם מנור אחיו, עד המדינה שם וכאן, מפנה לסעיף 14, UC 9 שזה יוחאי מנור כאשר נטען בהקדמה שכל מה שעשה מנור עשה בשליחותו של המשיב כאן.
מפנה לסעיף ה' לכתב האישום כאשר רשומים הסעיפים בהם הורשע הנאשם, גביית שלוחות אשראי, שימוש במתקנים לסחר בין מדינות לביצוע רצח בהזמנה, הפצת MDMA, קשירת קשר להפצת חומרים מסוכנים, ייבוא חומרים אסורים. זה מסמך על כל מה שמספר מנור בתצהירו. מפנה לתצהיר נ/1, העסקה עליה מדבר עד המדינה החדש שזה הייחוס הבלעדי הפרטיקולרי מבחינת ההתפתחות זה אותה עסקה בדיוק. מי שביצע את העסקה בפועל זה יוחאי מנור, שכר את הבלדרית, עשה את עסקת הסמים בדרום אמריקה זה יוחאי מנור בשליחותו של המשיב.
מצד אחד המדינה אומרת ההתפתחות מדברת על עסקת סמים שכשלה כי הבלדרית ברחה כשאין מחלוקת שמנור הוא זה שגייס אותה. אם עשה זאת באופן עצמאי ואין קשר למשיב מלול זה צד אחד של המקל אבל הצד השני של המקל שבגללו רוצים להשאירו במעצר כתוצאה מהתפתחות זו זה הקשר שלו למנור שאמר לו לך תבצע את העסקה. המקום היחיד שמנור מדבר על קוקאין זה המקום היחיד ולכן זה רשום בסעיף 14 שזה עובדות, המקבילה של כתב האישום, סעיף ה' זה סעיפי החוק בהם הוא מואשם, קשירת הקשר להפצה, קשירת הקשר לייבוא זה בדיוק הסעיף הזה.
העוררת טוענת באופן קבוע אין סמכות בבחינת תכולה אקסטריטוריאלית, מונח בפני ביהמ"ש איזה שהוא סעיף חוק שמאשר את מה שחברתי אומרת? מתנהל הליך שלם בבימ"ש מחוזי בירושלים שבו אומר כב' השופט שדן בתיק יש למדינה בעיה, כיוון שברור שההסגרה שלו היא לא חוקית.
מפנה לפרוטוקול הדיון של בימ"ש עליון בתיק ההסגרה, אני אומר לכב' הנשיאה דאז כב' השופטת נאור זה יהיה תרגיל הולכים לשפוט אותו על סמים, כי ההסגרה היא רק על הרצח. אומרת חברתי כתמיכה לטיעון של ב"כ המדינה בדיון שם הוא לא נשפט בגין ארגון פשיעה, קובע בימ"ש עליון יוכל להישפט על רצח במסגרת ארגון פשיעה החל מהיום הקובע 17.6.03. בוודאות נשפט שם.
אני לא טוען טענת סיכון כפול. אני טוען כבר נשפטתי. כאשר אדם מגיע לחקירת משטרה והוא אומר אני מרצה על זה את העונש המקום לבדוק את זה בכתב אישום?
לפני התפתחות זו שהוא קיבל הארכת מעצר חמישית, במהלך הארכת המעצר הזו מיוחס לו עניין פרטיקולרי אחד והוא לא נחקר.

ב"כ העוררת: חוזרת על הודעת הערר. הטענה הראשונה הבסיסית ביותר שלי היא שהנושא הזה שיש לנו עליו טענות והוא נבדק היטב בפרקליטות. הטיעון הוא טיעון מורכב והוא יישקל וייבחן וייקבע על ידי ההרכב שישמע את התיק. ההרכב הוא גם לא יהיה בבימ"ש זה, ההרכב שישמע את התיק כולו והיום אנחנו נמצאים פה ועושים הליך מקוצר שההשלכה שלו על התיק העיקרי קרדינאלית מבלי שיש יכולת לבימ"ש להתייחס במלוא המשקל לטענה.
לטענה זו הרבה תשובות, תשובה אחת היא כל הנושא שאין סמכות לארה"ב. מפנה לע"פ 4596/05 רוזנשטיין, אין סמכות לארה"ב לדון ולשפוט בעבירות סמים שאין להם קשר או זיקה לארה"ב, בניגוד לישראל שהחוק הפלילי שלנו אחר ולנו יש סמכות אקסטריטוריאלית ולכן בישראל להבדיל מארה"ב אם עסקה או עבירת סמים מבוצעות בין מדינה זו לאחרת שאינה קשורה לאחרת אנחנו יכולים להעמיד לדין.
לארה"ב לא היתה סמכות ולא את האפשרות להגיש באמצעות חוק הריקו של ארגוני הפשיעה לכן הם מופיעים בחלק הכללי כי הוא לא הורשע בעבירת הסמים במסגרת ארגון הפשיעה, ולכן כל הנושא שלנו שאנחנו מדברים על ביצוע עבירות סמים במסגרת ארגון פשיעה זה בכלל נושא שלא נדון ולא הורשע ולא הועמד לדין ואף לא הוסגר בגינו לארה"ב.
הדבר היחיד שהמשיב פה הוסגר עליו זה נושא הרצח של אטיאס. התצהיר הוא לא כתב אישום אלא משהו שאי אפשר להתבסס עליו, אי אפשר להגיד כבר נשפטתי.
סעיף 14 אליו בימ"ש קמא התייחס לא מתייחס בכלל לנושא של המשיב, הוא מדבר שם על שיחה שהיתה בין יצחק אברג'יל לבין העד, במהלכה הם דיברו על נושא סמים ואז עלה נושא אטיאס ויצחק הציע עזרתו בנושא אטיאס וזו השתלשלות העניינים ולכן יש התייחסות לעסקאות הסמים כי העד מדבר על זה שהוא נפגש... כך עולה מחומר הראיות ולכן האופן שבו הדברים מנוסחים זה שבעצם מספרים את השלשלות העניינים שהובילה לרצח של אטיאס, זה שבשיחה הם דיברו ביניהם על עסקאות סמים, עליהם הוא לא הועמד לדין, זה אומר שהוא נשפט עליהם?
כל ההליך שמתנהל במקביל בירושלים, הליך שמנהל המשיב ובא כוחו שבפנינו, מול המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה שמעורבים פה בתיק הזה, ההליך נוגע לנושא של ריצוי העונש.
המשיב הוסגר לארה"ב, עשה עסקת טיעון לפי כתב האישום, הורשע בכתב האישום, קיבל עונש והיתה לו אפשרות כמו כל אזרח ישראלי לבקש לרצות את עונשו בישראל.

ב"כ המשיב: עובדתית זה לא נכון. בקשת ההסגרה כללה התחייבות של האמריקאים להחזיר אותו לישראל כשהוא נשפט.

ב"כ העוררת: הטענות של המשיב נוגעות לעונש והטענות שלו בכתבים שהוגשו בערר הקודם, הוגשו כתבים מטעמו ותשובות שלנו, נוגעות לטענות שהוא לטענתו הורשע בעבירות סמים כי הוא לא הוסגר בגינן ולכן העונש שלו צריך להתבטל וכאן הוא מנסה לאחוז את המקל משתי קצותיו, מצד אחד שם לומר העונש בטל ומצד שני להגיד עליו פה שהוא נשפט על הסמים ולכן אי אפשר להעמידו לדין.

על פי הפסיקה, מעבר לעבירות הסמים, ביחס לעבירות הארגון, ברגע שהעבירות מקצתן בוצעו בישראל מדינת ישראל מקבלת בזאת סמכות להעמיד לדין שוב על עבירות הארגון ויש פסיקה על זה בנושא של הלבנת הון שיכול להיות טענות בנושא זה שנוגעות לעונש אבל את הסמכות יש לנו כמדינת ישראל להעמיד לדין. כל הדברים האלה צריכים להתברר בתום החקירה אחרי שאנחנו מחליטים על מה אנחנו מגישים כתב אישום ואחרי שכל החומר בפני ההרכב.

ב"כ המשיב: הדבר היחיד שלא יכולה להיות מחלוקת עליו זה היה קשירת הקשר לרצח של סמי אטיאס שקרתה כאן בישראל, האם יכול להיות שמדינת ישראל תקנה לעצמה סמכות לשפוט פעמיים על אותה עבירה בדיוק? למה מייחדים את תקופת הפרשה ל- 2003-2006 כי התחולה של חוק מאבק ארגוני פשיעה חלה אחרי יוני 2003, המעשים שעליהם מדבר מנור מדבר על אותם דברים בדיוק ובימ"ש עליון הסגיר החל מהיום הקובע 17.6. לא יכולה להיות מחלוקת על זה שהוא נשפט על ארגון פשיעה והלבנת הון וכו'.
מפנה לפרוטוקול בימ"ש עליון, לא ניתן לשפוט אותו שם על סמים ואמר בימ"ש עליון לא יישפט על סמים. אני מראה עובדות וסעיפי חוק בהם הורשע ואני מראה את פסק הדין שקובע שהוא נשפט על כל מה שקשור לארגון פשיעה, סמים, הלבנת הון וסחיטה.
איך יכול להיות שחברתי היום תבוא ותגיד סעיף 14 לא ברור אבל כשפסק הדין עצמו קובע ארגון פשיעה, סמים וכו'.
כאשר מגישים במדינת ישראל כתב אישום יש לו חלק כללי או מבוא. אדם שמורשע בכתב אישום בין אם הסדר טיעון ובין אם אחרי ניהול משפט מורשע גם בחלק הכללי שלו.
מקריא את החלק הכללי של כתב האישום. איך אפשר לבוא ולהגיד שהוא לא הורשע בסחר בסמים, בארגון פשיעה ובשאר העבירות שנכללו כאן?
אי אפשר לבוא ולומר שייבוא חומרים, קשירת קשר לייבוא חומרים MDMA כי כמו שרשום רצח זה לא סעיף מנותק משאר הסעיפים אלא אותו סעיף כקבוצת סעיפי חוק, אין פה הפרדה, אם הרצח היה בסעיף אישום נפרד כמו שאומרת חברתי זה הלוואי ושאר הסעיפים מופרדים כלוואי אני יכול לקבל את הטענה ואז, סעיף ג' זה הזמנת הרצח, סעיף ב' זה הסחיטה באיומים ו- ד' זה כבר הסמים, באותו עניין סעיף שלאחר מכן המעשים הגלויים מדברים על כל נושא הסמים ואז בסעיף 15 מתחיל עניין הרצח כאשר לאחר מכן יש את עניין הסמים, אי אפשר להפריד בין העובדות וסעיפי החוק שמדברים על הרצח לבין סעיפי החוק והעובדות שמדברות על סמים.
לבי הטיעון לפיו ההליך המקביל בבימ"ש מחוזי בירושלים יש לו חשיבות, כיוון שמה שאנחנו טענו שם הליך ההסגרה לא חוקי, רימו את בימ"ש עליון, רימו את בימ"ש מחוזי בירושלים, זו הטענה ולכן כאשר אדם מוסגר מכאן על עבירה אחת, נשפט על צבר עבירות שכולל גם את אותה עבירה, צבר עבירות נוסף, ההליך לא תקין.
מה אומרת עכשיו חברתי, הוא התחמק לנו שם ויתחמק לנו כאן? זה שהוא נשפט שם זה עובדה מוגמרת, הטענה של אני נשפטתי לעולם תעמוד לו ולא משנה מה יקרה בירושלים בבימ"ש מחוזי, הטעמים שבגינם אנחנו מבקשים את הביטול של הליך ההסגרה הם דווקא בגלל העובדה שהוא נשפט שם על סמים בניגוד מפורשת לקביעת בימ"ש עליון.
מפנה לסעיף 10 לכתב התשובה שלי בבימ"ש מחוזי בירושלים. כב' השופטת שניידר אומרת אתם צודקים יש פגם הוא לא יכול להישפט פה על סמים ולכן אני מורה למדינה להסיר את סעיפים 1-13 ו- 1-104 לעובדות הגלויות, כי בכך ניתן לרפא את הפגם, כי הליך ההסגרה לא חוקי.
אומרת חברתי שהמחלקה הבינלאומית ביררה אבל המחלקה הבינלאומית מתעלמת.
כמו שאמר כב' השופט מזרחי יש לו חלופת מעצר טובה להציג, הסכים איתי גם נציג ב"כ המשטרה שהוא היועץ להערכה, העילה היחידה הרלוונטית בעניינו של המשיב היא שיבוש ולא מסוכנות או הימלטות.
העבירות שבוצעו הן משנת 2003 עד 2006. יש הצהרה של קצין החקירות שהוא לא יעומת עם אחיו.
לגבי אותו מפגש של מסירת הכסף שזו ההתפתחות החדשה הוא נחקר בחקירה ראשונה שלו עוד לפני שאותו כהן הפך להיות עד מדינה, לכן אין לו יכולת אובייקטיבית לשבש הליכי חקירה בכל הקשור לתיק הזה בכלל.
אני מבקש להשאיר את ההחלטה על כנה בכך שחלופת המעצר שהוא מספק בעל כורחו היא בית הסוהר.

ב"כ העוררת: מפנה להלכת " בית עדה" ששם המשיב 2 היה במאסר באותה עת. הטענה לגבי הלכת בית עדה נטענה גם לגבי אחרים בפרשיה בעררים האחרים בנושא וגם בבימ"ש עליון שהגענו לשם בבקשות רשות ערר כאשר ההפרדה שאנחנו עשינו בין החשודים בפרשיה ששוחררו לבין החשודים לגביהם אנחנו מבקשים המשך הארכת מעצר, היא בהתאם להנחיות בימ"ש נכבד זה בפרשת אבו גאנם, על פיו עשינו הפרדה שמי שפעל כחבר בארגון וביצע את העבירות להבדיל מאחרים שהיו נותנים שירותים בארגון, לגבי הראשונים אנחנו מבקשים את הארכת מעצרם כאשר בכוונתנו להגיש כתב אישום כולל אחד. בהקשר זה אבקש, אמנם בהארכה ביקשנו 15 יום אך מאחר ומרבית המשיבים נעצרו עד יום 9.7 אבקש שזה יהיה עד ה- 9.7.

ב"כ המשיב: הוגש דו"ח סודי שמפרט בדיוק מהו החשש הקונקרטי מהשיבוש ( סעיף 4) בעניין " בית עדה" מה שלא קיים בענייננו.

<#3#>
החלטה
לפני ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשל"צ מיום 29.6.15, אשר הורה על שיחרור המשיב ממעצר.
המשיב נעצר יחד עם רבים אחרים ביום 18.5.15 בחשד למס' עבירות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה.
המשיב נתון במאסר בגין עבירות בהן הורשע בבימ"ש בארה"ב במסגרת הסדר טיעון ולאחר שהוסגר על ידי מדינת ישראל, והוא מרצה את עונשו בארץ.
בימ"ש קמא ציין כי הארכת המעצר בעניינו של המשיב נתמכת על התפתחות רוחבית הנוגעת לכלל הפרשה ( במ/1) ומעיון בחומר עולה כי נאספה ראיה המשליכה על כלל הפרשה. עם זאת, כשבוחנים את ההשלכות של הראיה על עניינו של המשיב דנן, קבע בימ"ש קמא כי העסקה המדוברת הינה עסקה " שסביר להניח הנקובה בסעיף 14 לכתב האישום האמריקאי...".
עוד הוסיף בימ"ש קמא וציין שסעיף 14 הנ"ל הוא סעיף המנוסח בצורה מצומצמת, אך עיון בתצהיר של העד ואשר " סביר להניח עמד בבסיס אותו כתב האישום, ואפנה לעמ' 12 והלאה, מלמד כי הפרטים המופיעים שם הם אותם נתונים המובאים באותה התפתחות..." ובימ"ש קמא הפנה להסדר שרשם נציג המבקשת בתשובתו במ/6.
בסופו של יום קבע בימ"ש קמא כי ההתפתחות מוסרת פרטים שבעניינו של המשיב הינם היסטוריה שכן ביחס אליה הוא נשפט ומרצה את עונשו, כפי שכבר צוין בהחלטה קודמת של בימ"ש נכבד.
לפיכך, הורה בימ"ש קמא על שיחרורו של המשיב לחלופת מעצר, שהייתו במאסר, כאשר נאסר עליו לקיים שיחות טלפון או פגישות למעט פגישות עם עורך דינו.

על החלטה זו הערר שלפני כאשר ב"כ העוררת מציינת בהודעת הערר ובטיעונים שלפני כי אין זה השלב לקבוע אם טענת ההגנה כי המשיב כבר נשפט אודות המעשים נושא ההתפתחות החקירתית, וכי נושא זה מצוי בדיון גם בפני בימ"ש מחוזי בירושלים העוסק בהליך ההסגרה של המשיב.
לטעמה של העוררת, המשיב לא נשפט על המעשים והעבירות נושא ההתפתחות החקירתית, לביהמ"ש בארה"ב אין סמכות עניינית לדון בעבירות סמים שאין להן נגיעה לארה"ב והן אינן מופיעות באופן מפורש בכתב האישום.

עוד מפנה ב"כ העוררת לכך שהיחידה החוקרת ערכה הבחנה ברורה בין הפעילים בארגון הפשיעה אליהם לפי הנטען משתייך המשיב, לבין נותני השירותים לארגון הפשיעה. בכוונת העוררת להגיש כתב אישום כולל ביחס לכל הפעילים בארגון ושחרורו של המשיב עלול לשבש חקירה תוך שהיא מפנה להלכת בית עדה ביחס לזיקת הגומלין בין המעורבים השונים.

ב"כ המשיב מתנגד לקבלת הערר, סומך את ידיו על החלטת בימ"ש קמא בדבר הפגיעה כי המשיב נשפט אודות העבירות והעובדות נושא ההתפתחות החקירתית. בהקשר זה אף הוא מפנה לסעיף 14 בכתב האישום וכן לתצהיר שערכה חוקרת בארה"ב, ובעיקר לסעיף ת/4 שבו, הכולל את העובדות נושא ההתפתחות החקירתית, כשמכך ניתן ללמוד שגם כתב האישום מתייחס לעבירות אלה.

עוד מציין ב"כ המשיב כי העוררת מבקשת לאחוז את החבל משני קצותיו תוך שהוא מפנה לטיעונים לעניין ההסגרה ולעניין ההליך המתקיים בבימ"ש מחוזי בירושלים לעומת הטיעונים במסגרת הליכי החקירה בעניינו של המשיב דנן.
לבסוף מציין ב"כ המשיב, כפי שציין בבימ"ש קמא, כי המשיב לא נחקר במהלך ימי המעצר האחרונים וכן כי הוא ממילא אסיר והתנאים שקבע בימ"ש קמא יכולים לשרת את מטרת המעצר.

בטרם מתן ההחלטה מצאתי לנכון לציין כי החלטתו של בימ"ש קמא בעניין זה הובאה כבר לבחינה נוספת של בימ"ש זה, ובהחלטתו של כב' הנשיא טל צוין במפורש כי עיון בכתב האישום האמריקאי מגלה שאין בו פירוט של העסקאות הנזכרות בתצהיר נ/1.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי במסמכים אליהם הופניתי, עיינתי במסמך במ/1 שהונח לפני בימ"ש קמא ובו ההתפתחות החקירתית, בתרגום כתב האישום האמריקאי, בתרגום התצהיר של החוקרת בארה"ב ופסק הדין האמריקאי – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

עיון בעובדות כתב האישום האמריקאי מגלה כי הוא אינו כולל באופן מפורש וברור את העובדות נושא ההתפתחות החקירתית אף אם אלה מוזכרות בתצהיר החוקרת. גם עיון בסעיף 14 אליו הפנה בימ"ש קמא אינו כולל התייחסות מפורשת למשיב עצמו ולא ניתן לשלול את התפיסה כי מדובר בתיאור שיחה וההקשר בו עלה נושא הרצח ולאו דווקא ביצוע עבירות סמים המיוחסות למשיב דנן.

סבורני שמדובר בנושא כבד משקל, לא ניתן לשלול את טענות ההגנה בעניין זה, אך אין זה השלב, המקום, הזמן ולא הונחה תשתית ראייתית מספקת כדי להכריע בשאלה כבדת משקל שכזו.
באם יוגש כתב אישום ביחס לנושא זה, מן הסתם המותב שישמע את התיק ידון בטענה מקדמית שכזו.

לפיכך, סבורני שבימ"ש קמא בנושא זה הכריע מבלי שמלוא התמונה היתה מונחת לנגד עיניו. בשלב זה בו מדובר במעצר לצורכי חקירה, כאשר מדובר בעבירות המבוצעות על פי החשד במסגרת ארגון פשיעה, כאשר ישנן זיקות גומלין בין המעורבים השונים, כאשר המשיב אסיר והפגיעה בחירותו כתוצאה ממעצר קטנה יותר, כאשר ישנו חשש לשיבוש גם אם בעבר הוא נחקר אודות העבירות נושא ההתפתחות החקירתית – נכון לאפשר את מיצוי החקירה מבלי חשש לשיבוש כזה ולאפשר שקילת הגשת כתב האישום נגד כל חברי הארגון יחדיו.
באשר לטענה שהמשיב לא נחקר מאז הישיבה האחרונה, אני ערה לכך, יחד עם זאת בוצעו פעולות חקירה לא מעטות ויש להניח כי במהלך תום תקופת המעצר הנוכחית, ייחקר.

לפיכך, אני מקבלת את הערר ומורה כי העורר ייעצר עד ליום 9.7.15 שעה 14:00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ג תמוז תשע"ה, 30/06/2015 במעמד הנוכחים.

רות לורך , שופטת, סגנית נשיא