הדפסה

מדינת ישראל נ' מטעמי שרעבי בע"מ ואח'

לפני
כבוד השופטת מיכל ברק נבו

בענין

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

  1. מטעמי שרעבי בע"מ
  2. דניאל שרעבי

הנאשמים

נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד נאוה הנס
ב"כ הנאשמים: עו"ד ד"ר ניצה אורצקי
הנאשם התייצב

גזר דין

הרקע
1. ביום 06.09.12 הרשעתי את הנאשמים על יסוד הודאת נאשם 2 בביצוע 3 עבירות של אי הגשת דין וחשבון, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 [ הפקודה] בקשר עם סעיפים 117 ו-224א לפקודה.

2. נאשמת 1 הינה חברה פרטית, אשר עיקר עיסוקה היה ניהול מסעדה, אותה ניהל בפועל נאשם 2. הנאשמים היו חייבים להגיש דוחות בהתאם להוראות הפקודה ולמרות זאת, ללא סיבה מוצדקת, לא הגישו במועד את הדוחות לפקיד השומה לגבי הכנסותיה של נאשמת 1 לשנות המס 2007 - 2009.

טיעונים לעונש
3. בטיעוניה לעונש, ציינה ב"כ המאשימה כי לדעת המאשימה, מתחם הענישה בעבירות של אי הגשת דוח במועד צריך לנוע בין מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, ברף התחתון , ועד מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים ברף העל יון, לכל ארוע של אי הגשת הדוח.

המחזורים של נאשמת 1 בשנים הרלוונטיות היו כדלקמן:
בשנת 2007- 1,651,510 ₪;
בשנת 2008- 1,717,912 ₪;
בשנת 2009- 973,614 ₪.
מכל מחדליהם הסיר ו הנאש מים רק אחד, והגישו את הדוח לשנת 2007. לשנים 2008 - 2009 הגישו הנאש מים דוחות לא מבוקרים, ללא נתוני הנהלת חשבונות, והדוחות לא התקבלו.

המאשימה ביקשה להטיל על נאשמת 1, שאינה פעילה עוד, קנס כספי סמלי, ועל נאשם 2 מאסר בפועל בהתאם למתחם שהותווה, בהתחשב בכך שמדובר ב-3 ארועים, וכן מאסר על תנאי וקנס כספי שיבטא את מידת הנזק שנגרמה למערכת המס.

4. ב"כ הנאשם טענה כי אין מקום לקבוע מתחם אח יד לכל מקרה שבו מדובר בעבירה לפי סעיף 216(4) לפקודה, שכן תיקון 113 לחוק העונשין מחייב התייחסות לעבירה בנסיבותיה. נוסף על כך, אין מקום לראות בכל עבירה ארוע נפרד ובית המשפט רשאי לראות בכל העבירות שהן מושא כתב האישום ארוע אחד.

מדיניות הענישה הנוהגת מבוססת בעיקר על הרתעת הציבור ושיקול זה הפך להיות שיקול בעל חשיבות נמוכה לאחר תיקון 113 , כאשר שיקולי ההלימה והשיקום תפסו את מקום הבכורה.

הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט. המחדל לגבי שנת 2007 - הוסר. הנאשם עשה מאמצים להסיר את מחדליו הנוספים, אך לא הצליח בכך. יצוין, כי במועד הטיעונים לעונש טענה הסנגורית כי אילו התקיים הדיון כעבור שבועיים - היה הנאשם מצליח להסיר גם את המחדלים הללו. לפיכך, דחיתי את הדיון לתזכורת כעבור שבועיים, על מנת לראות האם אכן הוסרו המחדלים, אך הדבר לא קרה.

לטענת הנאשם, הדוחות בשנות המס שבכתב האישום היו דוחות הפסד, ולכן לא נגרע כסף מאוצר המדינה. המסעדה שניהולה היה העיסוק העיקרי של נאשמת 1 הוקמה בשנת 1956 על ידי סבו של הנאשם ואביו ובשנים שהמסעדה הרוויחה הוגשו דוחות במועד ושולמו מיסים כדין. בשנת 2000 פרש אחיו של הנאשם ונאשמת 1, שנקלעה לקשיים כלכליים, נסגרה לבסוף בשנת 2009. נאשם 2 החל בהליכי פשיטת רגל וכינוס נכסים ואכן ניתן בעניינו צו כינוס ביום 4.3.11. לנאשם חובות בהוצאה לפועל בגובה של 267,397 ₪, כעולה ממסמכים שהוגשו לבית המשפט והנאשם ואשתו משלמים לקופת הכינוס 1,000 ₪ בכל חודש.

הנאשם, יליד 1957, נשוי ולו 5 ילדים. כיום הוא עובד כשכיר במשחטת עופות בבני ברק. הוא משתכר שכר מינימום. הוא התמודד על ראשות עיריית בת ים בשנת 2003 והפסיד, אלא שהשקיע כספים רבים בהתמודדות שלאחריה החל לשקוע בחובות. גם הסביבה העסקית הפכה קשה ובשל כך נקלעה המסעדה להפסדים, להם ערב הנאשם באופן אישי. כיום הוא גר בשכירות, אין לו דירה משלו, אין לו נכסים אחרים ואף אין לו כלי רכב. המצב הכלכלי גרם לו לקשיים בריאותיים בשלם אושפז מספר פעמים.

מדובר באדם רב פעלים, שהיה חבר מועצת עיריית בת ים ואיש ציבור, אשר תרם למדינה במשך שנים רבות ועסק בגמילות חסדים. הסנגורית צרפה תעודת הוקרה שניתנה לנאשם ותעודו ת נוספות המתייחסות לפעילויותיו.

לנאשם אין הרשעות קודמות ועל כן הרשעה פלילית, בפרט לאדם כמוהו, מהווה כשלעצמה עונש כבד ביותר וכתם שיכביד על פעילותו בעתיד.

הסנגורית צרפה הנחייה של הלשכה המשפטית של רשות המיסים מיום 11.08.09 המתייחסת לתביעת קנסות במסגרת הליכי חדלות פירעון ממנה ביקשה ללמוד כי בית המשפט מתבקש לא להטיל קנס על פושטי רגל משום שיש בכך העדפת נושים.

הסנגורית ביקשה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי מרתיע, התחייבות כספית מרתיעה וביקשה לא להטיל עליו קנס בשל מצבו הכלכלי. לחלופין, ביקשה להסתפק בקנס סמלי שיתפרש על פני תשלומים רבים כדי שהנאשם יוכל לעמוד בהם.

5. הנאשם ביקש אף הוא לומר את דברו. הוא ציין כי כל עוד היה העסק רווחי, שולמו המיסים תמיד בזמן וכל הבקורות שנעשו בבית העסק הסתיימו במסקנה שהכל תקין. הוא תאר את פעילותו ההתנדבותית בעבר וציין כי "בד.נ.א של המשפחה תמיד היה מתן עזרה לזולת מתוך כבוד לזולת". הוא סיפר על ההתמודדות מול של ומי לחיאני לראשות עיריית בת ים , שגבתה ממנו מחיר כלכלי כבד וגם מחיר נפשי. הוא תאר את ההדרדרות הכלכלית של העסק ואת העובדה כי כאשר לא נותר לו כסף לשלם לרואה החשבון או לנושיו, העדיף לשלם את הפרוטות שנותרו לו לעובדים, להם לא יכול היה להסתכל בעיניים.

הוא ציין כי הוא מנסה כיום להשתקם ועובד מבוקר עד לילה בעבודה שאינה קלה ואינה נוחה, מתוך ניסיון לכלכל את ביתו. הוא הפך מאב שתומך בילדיו לאב שנתמך על ידיהם וציין לשבח את התלכדות משפחתו בעת צרה.

דיון והכרעה
6. בצידה של העבירה לפי סעיף 216(4) לפקודה, קבוע עונש של מאסר שנה או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [ החוק], ששיעורו כיום 29,200 ₪.

7. הערך החברתי המוגן אשר נפגע כתוצאה מביצוע עבירות מס הינו השיוויון ב נשיאת נטל המס. כאשר פלוני מתחמק מתשלום מס, משמעות הדבר שְקוּפַּת המדינה, אשר אחד המקורות מהם היא ניזונה הם תשלומי המס של אזרחים שומרי חוק, חסרה. המשמעות הינה הטלת מעמסה כספית נוספת על כלל הציבור, גריעה מהקופה הציבורית המיועדת לטובת הכלל ופגיעה בערכי שיוויון. יותר מכך: " הערך המוגן בעבירות מס הוא השיטה הפיסקלית שהחברה אימצה כחלק ממדיניותה הכלכלית והחברתית, לרבות שיטת המסוי שתבטיח חלוקת נטל שוויונית וצודקת" (ע"פ (מחוזי תל אביב) 71687/02 עיני נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים ממוחשבים, 1.4.04]).

מידת הפגיעה בערך המוגן: כל אדם המעלים מיסים פוגע בערך המוגן, וכאשר מדובר במעשה שחוזר על עצמו (במקרה שלפני - נעשה הדבר שלוש פעמים, ב שלוש שנים רצופות), הפגיעה כמובן מתעצמת. עם זאת, אף שבמקרה שלפני הוכחו מחזורי העסקים של הנאשמים לכל אחת משנות המס שבכתב האישום, ואלה היו מחזורים נכבדים (כאמור לעיל), לא נאמר מה היו רווחי הנאשמים באותן שנים ולא מה היו סכומי המס שהועלמו. הנאשמים טענו שלא היו רווחים. המאשימה לא טענה אחרת.

8. בתי המשפט קבעו פעמים רבות כי העונש ההולם לעבירות המס הוא מאסר בפועל. מדובר בעבירות המסבות נזק רב לכלכלת המדינה ולקופתה, ופגיעתן קשה ורבה (רע"פ 6095/06 צדוק חיים לוי נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים ממוחשבים, 5.11.06]) . הלכה היא, כי בעבירות כלכליות יש לתת משקל רב יותר לשיקולי ההרתעה מאשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם (רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים ממוחשבים, 3.11.10]) , ולטעמי הדברים נכונים גם לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק, שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. שיקולי הרתעת הרבים אמנם אינם משמשים לקביעת מתחם העונש ההולם, אך הם משמשים לצורך מיקום המקרה הפרטני בתוך המתחם. העיקרון המנחה בתיקון 113 הוא עקרון ההלימה. המאפיינים העומדים בבסיס הצורך להרתיע את הרבים, שהם חומרת העבירות, נפיצותן, הקושי לאתרן לעומת קלות ביצוען ופגיעתן הקשה בכלל הציבור ובכלכלת המדינה, מחייבים התחשבות פחותה בנסיבות האישיות של נאשם, כדי לתת ביטוי הולם ליתר המאפיינים, ועל דברים אלה חזר בית המשפט העליון גם לאחרונה (רע"פ 4684/12 גחלי נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים ממוחשבים, 4.6.12]).

יישום במקרה הנדון
9. במקרה שלפני, מדובר בעבירה שבוצעה על רקע היקלעות לקשיים כלכליים. לא ניתן לדבר על תכנון מוקדם או על כוונת מרמה. הנזק הפוטנציאלי שעשוי להגרם מביצוע העבירה , כתוצאה מהעלמת ההכנסות של הנאשמים מעיני המדינה , הוא נזק לא מבוטל. כפי שציינה ב"כ המאשימה, ה מחזורים של עסקי הנאשמים בשנים 2007 - 2008 נעו סביב 1,650,000 ₪ ובשנת 2009 התקרבו למיליון ₪. דיווח עיתי, מדויק ובמועדים המתחייבים, הוא הכלי העיקרי המאפשר לרשויות המס לבצע תפקידיהן על פי דין, בלא קשר לשאלה מה אותו דיווח מלמד על שיעור המס שעל הנישום לשלם באותה תקופה. העדר הדיווח כשלעצמו מהווה על כן , גם במקרה הזה, נזק קונקרטי. עם זאת, בצד הכספי, כפי שציינתי לעיל - לא הרי הכנסות ומחזורים כהרי רווחים חייבים במס, ומאחר שענין זה לא לובן עד תום , לא ידוע מהו הנזק הכספי הקונקרטי שנגרם לקופת המדינה, אם נגרם .

חשוב לציין כי העבירות בוצעו על פני שלוש שנים, ולא באופן חד פעמי.

קביעת מתחם העונש ההולם בנסיבות העבירות שלפני
10. לאחר שבחנתי את הפסיקה הרווחת בנוגע לעבירות אלה, שנעברו בנסיבות דומות, נראה לי כי יש לקבוע את מתחם העונש ההולם בנסיבות הללו כנע בין מאסר על תנאי בן מספר חודשים , ברף התחתון , ועד מאסר בפועל בן מספר חודשים בודדים , ברף העליון, בתוספת קנס כספי, וזאת - בגין כל עבירה, היינו בגין כל דוח שלא הוגש. איני מסכימה עם ב"כ הנאשם כי יש להתייחס לכל העבירות יחדיו כמקרה אחד ויש חשיבות רבה למספר הדוחות שלא הוגשו ולנסיבות הספציפיות של כל אי הגשה, אם הנסיבות משתנות.

11. לא מצאתי כי במקרה דנן יש מקום לחרוג ממתחם הענישה, לא לקולא ולא לחומרה.

מיקום המקרה דנן בתוך מתחם העונש ההולם
12. באשר לקביעת העונש בתוך המתחם, לקחתי בחשבון את העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, את הודייתו המוקדמת, תוך נטילת אחריות ואת החסכון בזמן ציבורי. התחשבתי במצבו הכלכלי של הנאשם והעובדה כי כבר כיום, בעקבות הארועים שפקדו אותו ואת משפחתו מבחינה כלכלית, הוא בעל חוב לא מבוטל לרשויות ההוצאה לפועל והוצא כלפיו צו כינוס נכסים. לקחתי בחשבון את המאמצים שעשה הנאשם להסיר את מחדליו, ואת העובדה כי מחדל אחד - הוסר. אני מתחשבת בתרומתו של הנאשם לקהילה בעבר, כעולה מהמסמכים ש הציג בפני, ואת מצבו הבריאותי, כמו גם מצבה הבריאותי של אשתו.

נוכח כל אלה, נראה לי כי יש למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה. מאחר שכך, נראה לי כי על נאשם 2 יש להשית עונש הכולל מאסר בפועל בן חודש אחד ומאסר על תנאי, בגין כל אחד מ שני הדוחות שהמחדל לגביהם לא הוסר, ומאסר על תנאי בגין הדוח שלגביו הוסר המחדל. בצד עונש ים אלה יש להטיל על הנאשמים קנס, כאשר בקביעתו אתחשב - כמצוות סעיף 40ח לחוק - בכך שנאשמת 1 אינה פעילה עוד ובמצבו הכלכלי של נאשם 2 .

13. לאור כל האמור, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשמת 1:
קנס כספי סמלי בן 100 ₪, שישולם עד 15.1.13.

נאשם 2:
א. עונש מאסר של שני (2) חודשים שירוצה בעבודות שירות בבית החולים ב ילינסון בפ"ת, 5 ימים בשבוע, במשך 8.5 שעות ביום, כפי שנקבע בחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 11.12.12. הנאשם יתייצב לנשיאת עונשו ביום 24.1.13 בשעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז (יחידת עבודות שירות ליד כלא מעשיהו).
ב. מאסר למשך 3 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה, אלא אם תוך 3 שנים מהיום יעבור עבירה בה הורשע;
ג. קנס בסך 12,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 12 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים כשהראשון בהם יחל ביום 1.4.13 ובכל אחד בחודש מהחודשים שלאחר מכן. אי עמידה באחד התשלומים, תגרור העמדת הסך כולו לפרעון מיידי;
ד. הנאשם יתן התחייבות להמנע מביצוע עבירה לפי הפקודה, לתקופה של שנתיים מהיום, בסכום של 20,000 ₪. לא יחתום על התחייבות כאמור, ירצה 5 ימי מאסר, כנגדה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ג , 27 דצמבר 2012 , בנוכחות הצדדים.