הדפסה

מדינת ישראל נ' מוסא

בפני: כב' השופטת – לילי יונג-גפר, סגנית הנשיא

המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
סאלח מוסא

<#2#>
נוכחים: מטעם המאשימה - עו"ד לני אלפורד
מטעם הנאשם - בעצמו ועו"ד סמי אסלאן

<#3#>
הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

להלן נימוקי:

כתב האישום וההליכים
הנאשם מואשם בעבירות שונות של ציד בלתי לפי חוקי החוק להגנת חיית הבר התשט"ו-1955, וזאת כעולה מכתב האישום מכיוון שבין התאריכים 10.1.11- 21.1.11 בשטח פתוח בשביל סובב כנרת מדרום לחוף חוקוק עסק בציד דרבנים באמצעות מלכודת בה הניח ירקות כפיתיון.
כתב האישום מציין עוד כי הדרבן הינו חית בר מוגנת, וכי לנאשם לא היה רישיון ציד או היתר למעשיו.

הנאשם כפר במיוחס לו. ביום 15.3.12 טען כי היה במקום המתואר בכתב האישום ביום 21.1.11 לצורך עבודתו כשומר באגף הדיג במשרד החקלאות. לדבריו, לא הניח את המלכודת ולא עסק בציד דרבנים.

פרשת הראיות
מטעם התביעה העידו בפניי, הפקחים ברשות הטבע והגנים, רועי ארד (להלן: "רועי"), אסף דורי (להלן: "אסף") וגיל בן-נון (להלן: "גיל"). מטעם ההגנה העידו בפניי הנאשם ובנו, וליד מוסא (להלן: "וליד").

גילוי המלכודת והימים שקדמו לפגישה עם הנאשם
רועי
באמצעות רועי הוגש ת/1 שהינו דו"ח פעולה מיום 24.1.11 לפיו ביום 10.1.11 קיבל רועי מידע ממטיילים כי באזור תחנת גנוסר דרומית לחוף חוקוק נמצאת מלכודת דרבנים פתוחה. רועי ביקש מהמטיילים לסגור אותה והגיע למקום למחרת בשעות הצהרים ומצא את המלכודת פתוחה ובתוכה בצל על שיפוד. הוא סגר את המלכודת ולמחרת הגיע שוב למקום ומצא את המלכודת פתוחה עם גזר בתוכה. ב 12.1.11 המתין במקום כשלוש שעות בשעות הערב. ביום 14.1.11 שוב הגיע למקום וסגר את המלכודת, וביום 15.1.11 המתין בתצפית במקום כשעתיים בשעות הבוקר.

אסף
מת/10, דו"ח פעולה מיום 25.1.11 שהוגש באמצעות אסף עולה כי ביום 11.1.11 דיווח לאסף הפקח רועי על המצאות מלכודת דרבנים בשביל סובב כנרת באזור התחנה של אגף הדיג. אסף הלך עם רועי לאורך השביל והם מצאו את המלכודת ממזרח לשביל בסבך הקנים. המלכודת היתה פתוחה ובתוכה שופד בצל טרי. הם השאירו אותה במקומה ולמחרת שב אסף למקום ראה כי המלכודת פתוחה סביבה נזרקו חלקי גזר ובתוכה היה בצל. אסף סגר את המלכודת ודיווח לרועי.

מדיווחים אלו עולה כי במהלך מספר ימים בחודש ינואר 2011 הניח אדם כלשהו מלכודת בסבך קנים סמוך לשביל סובב כנרת ליד אגף הדייג. על אף שהפקחים סגרו מספר פעמים את המלכודת, ככל הנראה אותו אדם דאג לפתוח אותה ולהכניס לתוכה ירקות טריים שונים על מנת למשוך לתוכה דרבן.

מסלול הליכת הנאשם והשאלה האם התעסק במלכודת?
רועי
מת/1 שהוגש כאמור באמצעות רועי עולה כי ביום 21.1.11 הגיע רועי למקום בלבוש אזרחי והתהלך באזור. הוא הבחין בנאשם יוצא מן השער הקטן בגדר המקיפה את אגף הדיג גנוסר. רועי שאל אותו מהו המקום הזה והנאשם השיב כי זה מקום בו מגדלים דגים וזהו שביל של מטיילים. לדברי רועי נפרד מהנאשם אך עקב אחריו וראה אותו הולך לכיוון המלכודת (תמונה 1), ניגש למלכודת ובודק את תקינותה וממשיך ללכת. רועי קרא לפקח גיל בן נון ויחד נפגשו באגף הדיג עם הנאשם. הם הלכו במסלול בו הלך הנאשם וכן נתפסה המלכודת. עוד צויין כי לאחר חקירת החשוד ובעת שגיל הלך להביא את המלכודת הנאשם דיבר בפלאפון וצעק.

באמצעות רועי הוגשו 5 גיליונות תצלומים (ת/6). בעדותו הוסיף רועי כי ניתן לראות את המלכודת כאשר הולכים על שביל סובב כנרת אך רק אם מסתכלים לכיוונה. היא איננה מכוסה בשיחים ונמצאת על שביל של בעלי חיים. הדבר בא לידי ביטוי לטענתו בתמונה 3 בת/6. לדבריו, בתמונה 1 ניתן לראות את גבו של הנאשם לאחר שנפגש עם רועי. ובתמונה 4 נראה הנאשם באזור המלכודת.

בחקירתו הנגדית (עמ' 6 ואילך) מסר רועי כי פגש בנאשם בדשא. לדבריו, מרבית השטח שבין הגדר לקו המים ולסבך הוא דשא. הדשא מסתיים בערך במחצית המרחק שבין השער למיקום המלכודת אך הוא אינו יכול להתחייב על כך.

ביחס למצלמה העיד כי מדובר בכלי עבודה קבוע בשימושו, היא תלויה על צווארו ומוכנה לשימוש. גם אם היתה בנרתיק, לוקח פחות מ- 5 שניות להוציאה. הוא מסר עוד כי תמונה 1 צולמה מיד לאחר שהנאשם נפרד מרועי, אחריה התמונות צולמו בסדר 4, 2 ו- 3. למיטב זכרונו של רועי תמונה 4 צולמה מס' שניות אחרי תמונה 1. רועי אישר כי בתמונה 4 מופיע השטח שלאחר סיום הדשא.

לדברי רועי ראה את הנאשם מתעסק עם המלכודת אך בשל זוית הצילום לא יכל היה לצלם זאת. עוד הוסיף כי בתמונה 4 נמצאת המלכודת מימינו של הנאשם אך הוא אינו יכול להצביע על המיקום המדוייק וכי בתמונה 3 ניתן לראות את המלכודת. רועי השיב כי תמונה 1 צולמה בזמן המפגש הראשוני עם הנאשם ותמונה 4 צולמה לאחר מכן, אך הוא אינו זוכר אם היה זה לפני או אחרי שהנאשם ניגש למלכודת.

רועי אישר בחקירתו הנגדית כי לא הכיר את הנאשם וכי לא דיבר איתו מעבר לכתוב בדוח. לדבריו צילם אותו כיוון שהוא העלה את חשדו כשהסתובב באזור המלכודת ביום שישי אחה"צ. לדברי רועי עקב אחריו ולא עיכב אותו מיד כי חשב שיש עוד מלכודות באזור. עוד מסר כי ידע שהנאשם יחזור לאגף הדיג ממנו בא ולכן חזר לשער בו פגש אותו וקרא במקביל לפקח נוסף .

גיל
באמצעות גיל הוגש דוח פעולה מיום 22.1.11 (ת/11) ממנו עולה כי באותו יום, סמוך לשעה 15:50 הודיע לו רועי שראה את השומר של אגף הדייג מתעסק במלכודת דרבנים וביקש שיגיע לסיוע. גיל הגיע, נכנס לאגף הדייג וחיכה ליד הטנדר של הנאשם. הוא לא הציג עצמו כפקח ושאל אם לנאשם יש מפתח לשער הקטן אך זה השיב כי אין לו. גיל שוחח עם הנאשם לגבי חיות בר ודרבנים והנאשם השיב כי הוא רואה דרבנים באזור אך הוא לא צד אותם. הנאשם ציין בפני גיל כי מלפני 4 שנים אסור לצוד, כי הוא לא צד וכי אין לו מה לעשות עם הבשר כיוון שהוא בודד ויכול לאכול בקושי 1 ק"ג כשדרבן שוקל כ- 10 ק"ג. עוד עולה מת/11 כי לדברי הנאשם הוא לא עצר בדרך והלך באופן נמרץ ורצוף על השביל בלבד.

בעדותו בפני בית המשפט מסר גיל כי הוא ערך את התרשים נשוא נ/1 וכן כי בתמונה 3 ת/6 נראה מקום מציאת המלכודת, בתמונה 2 נראית המלכודת בסבך ובתמונות 1 ו-4 נראה הנאשם באזור של שביל סובב כנרת.

בחקירתו הנגדית (עמ' 15) מסר גיל כי למיטב זכרונו כתב את הדוח רק למחרת האירוע כיוון שהיה מדובר ביום שישי בערב. לדבריו נכנס למתחם אגף הדייג ממקום שאינו מופיע בנ/1 ומיועד לכניסת כלי רכב כלומר השער הראשי של המתחם.

לדברי גיל הוא ביקש מהנאשם להראות לו את מסלול הליכתו והנאשם פתח את השער הקטן (הפשפש) על אף שקודם אמר כי אין לו מפתח, הם יצאו והלכו 50-60 מ' צפונה לאורך השביל וגיל ביקש מהנאשם להראות לו היכן עצר או התעסק עם משהו והנאשם עמד על כך כי לא עצר ולא נגע בשום דבר והם חזרו למתחם הדייג. במהלך ההליכה ראה גיל את המלכודת בסבך השיחים וזאת גם על פי ההסבר שנתן לו רועי במכשיר הקשר לגבי מיקומה. גיל מסר כי לא רצה להראות לנאשם את המלכודת מיזמתו וביקש לדעת אם הנאשם עצר מסיבה כלשהי אך הנאשם עמד על כך שלא עצר בשום שלב. גיל השיב כי למיטב זכרונו הציג לנאשם תמונות של המלכודת בזמן גביית הודעתו ונתן לו הזדמנות להסביר. לדברי גיל הציג לנאשם את תמונות 3 ו-4 מת/6. כשנשאל היכן נראה הנאשם מתעסק במלכודת השיב גיל כי שאל את הנאשם על כך והפנה את הסנגור לתשובת הנאשם.

גרסת הנאשם
מהודעת הנאשם (ת/12) עולה כי לדבריו הוא חייב ללכת כל יום 3 ק"מ בשל שומן בדם בהנחיית רופאו ועל כן הוא הולך כל יום ממתחם הדייג עד לחברת החשמל ובחזרה. עוד מסר כי לא ירד כלל מן השביל, הלך ישר כל הזמן ולא נגע בכלום. לדבריו פתח את השער הקטן והלך כפי שהלך עם גיל . כל יום הוא הולך במקום הזה בידיעת המנהל שלו, גיא.

לשאלת החוקר השיב הנאשם כי כשהגיע מההליכה ונפגש עמו ליד השער התפלא איך נפתח השער ואמר כי הוא רואה דרבנים וזו חיה טובה והוא לא מזיק לחיות. וכי בטבע שלו אינו רוצה להרוג חיה. הנאשם אישר כי אמר שדרבן זה כמו צבי שאסור לפגוע בו. לדבריו מלפני 4 שנים אסור לפגוע בדרבן. עוד השיב כי מכיוון שגיל לא הציג עצמו כפקח השיב כי אין לו מפתח לשער הקטן וזאת כיוון שהוא לא פותח לכל אחד, הוא לא רוצה בעיות ולא הכיר את גיל קודם לכן. הנאשם אישר כי אמר שדרבן היא חיה גדולה כ 10 ק"ג. לדבריו היום לא ראה אף אחד מסתובב ליד הגדר של אגף הדייג מלבד רועי.

לשאלת החוקר מסר כי הלך הליכה נמרצת לאורך השביל ללא עצירה. עוד מסר כי יש לו משקפיים לקריאה אך למרחק הוא רואה טוב מאוד. לשאלת החוקר השיב כי לא ראה מלכודת של דרבנים בדרך לא היום ולא לפני כן. הוא הכחיש כי ראה אותה, עצר לידה או התעסק איתה. הנאשם הכחיש כי ירד מהשביל עד הגדר של חב' חשמל על אף שהחוקר ציין כי הוא נראה עושה כן בתמונה ומתעסק במלכודת.

בעדותו בפני התבקש הנאשם לצייר את אזור אגף הדייג על נייר (נ/2). לאחר מכן חזר על פרטים שעלו מהודעתו וסימן על נ/2 את מסלול הליכתו. לדבריו חוף חוקוק נמצא מחוץ לתרשים מצד שמאל למעלה. עוד הסביר כי הוא הולך דרך הבננות וחוזר מהשער הגדול. הוא מגיע עד לגדר של חב' חשמל אז לוקח שמאלה עד לכביש הראשי וחוזר דרך שער הבננות. ההליכה כולה אורכת כ 3/4 שעה.

לבקשת הסנגור פירט הנאשם את מסלול הליכתו ביום 21.1.11 תוך שהוא מציין את פגישתו עם רועי וכן את העובדה כי הבחין בגיל נכנס לאגף הדייג ואת השיחה שניהל עמו טרם הזדהה כפקח. הנאשם שב וטען בפני גיל כי הוא אינו צד, לא עוסק בדברים האלו והוא יכול לבדוק זאת. עוד מסר כי הוא לא אדם כזה ולא מביא מחלות לילדיו.

בחקירתו הנגדית הנאשם הכחיש כי בתמונה 4 ת/6 הוא נראה עוזב את שביל סובב כנרת והולך לכיוון המלכודת. לדבריו לא עזב את השביל. הוצג לנאשם התרשים נשוא נ/1 והוא אישר כי הכנרת בצד מזרח, בצמוד אליה יש משטח דשא וממערב לדשא נראה שביל סובב כנרת. הנאשם השיב כי המרחק בין השער הקטן לשביל הוא כ 50 מ'. והשביל הוא מזרחי לשער בקצה הדשא. לדבריו השער הגדול נמצא כ 500 מ' מהשער הקטן אך לא ניתן לראותו כיוון שיש אוהלים שמסתירים.

הנאשם השיב כי לא הכיר את רועי קודם לאירוע וכי אינו יודע למה רועי אמר שראה אותו מתקרב למלכודת. הנאשם השיב כי אינו יודע מי הניח את המלכודת וכי אילו ראה היה מודיע על כך.

הנאשם טען לגבי תמונה 1 (ת/6) כי השביל עובר על הדשא וזאת לפי בריכת הבטון הנראית בתמונה. וכך גם בתמונה 4. לגבי תמונה 3 השיב כי אינו רואה את השביל.

מהתמונות שהוגשו (ת/6) וכן מהתרשימים (נ/1, נ/2) עולה כי המלכודת הונחה סמוך מאוד לשביל סובב כנרת בו ככל הנראה צעד הנאשם. אך מלבד עדותו של רועי הטוען כי ראה את הנאשם מתעסק במלכודת לא הובאה בפני כל ראיה חיצונית לכך.

מוצגים שנתפסו ברשות הנאשם ומשמעותם
רועי
מת/1 עלה כי בחיפוש ברכבו של הנאשם נתפסו 3 סכינים ו- 3 שקים לבנים ובארונו הפרטי נתפסו 14 שיפודים שהוגשו לבית המשפט. המדובר בשיפודי מתכת בעלי לולאה בראשם מסוגים שונים (ת/8) וכן שיפוד מתכת מקופל עם לולאה בראשו שאינו זהה לשיפודי ת/8 (ת/9). רועי הסביר כי השיפודים נשוא ת/8 נמצאו בארונו של הנאשם והשיפוד נשוא ת/9 נמצא בתוך מלכודת הדרבנים ועליו היה מושחל בצל שלם כפי שניתן לראות בתצלומים 2, 5-8 בת/6 .

עוד מסר רועי כי בתמונה 8 בת/6 ניתן לראות בצלים טריים שנמצאו בארונו של הנאשם ואף הוא שייך אותם אליו וזאת למול בצל שנמצא במטבח אגף הדייג ולמול בצלים שנמצאו בתוך המלכודת.

גיל
לדברי גיל תמונות 5-8 בת/6 אלו תמונות של השיפוד שעליו היו תלויים בצלים בתוך המלכודת ושיפודים שנמצאו בארון הנאשם. לטענתו ראה לראשונה את הבצלים רק כאשר הוציא את המלכודת ממקומה ובתמונה 8 שם את הבצלים יחד עם בצלים שהיו במטבח ובצלים שהיו בארונו של הנאשם.

גרסת הנאשם
מהודעת הנאשם (ת/12) עולה כי לשאלת גיל השיב כי הלכלוך שנראה על הסכין שנמצא זה בוץ כיוון שהוא קוטף איתו חוביזה. הנאשם אישר כי כל מה שבתוך הארון שייך אך ורק לו. לדבריו יש בארון בגדים, פרוג'קטור, קופסאות שימורים, טונה, מלפפון חמוץ, תבלין חוויג', מלח לימון, מזרון, וקערת פלסטיק לערבוב הבשר עם התבלינים לעשיית שישליק. עוד השיב כי יש בצל ושום בארון. לדבריו על אף שמדובר בארון ברזל שנמצא בחוץ הם לא מתקלקלים כיוון שהוא מביא אחד או שניים לא להרבה זמן כיוון שהרופא אמר לו לאכול שום. עוד מסר כי הוא מכין עם הבצל סלט. משנשאל היכן הוא מחזיק ירקות הפנה את גיל למקרר והראה לו ירקות ואשל במקרר ואמר כי הם שלו ואילו דברים אחרים שייכים לשומר השני. לגבי הבצל שנמצא ליד המקרר אמר הנאשם כי הוא שייך לכולם וכולם אוכלים ביחד. הנאשם השיב כי על אף שיש בצל של כולם הוא מחזיק משלו כיוון שלפעמים לא משאירים לו.

לדברי הנאשם לשקים הלבנים ברכבו הוא מכניס חוביזה, ושאר צמחים. עוד אמר כי אין בהם דם וכי מעולם לא שם בהם בשר והחוקר יכול לבדוק זאת במעבדה. עוד מסר כי דם לא נגע גם בסכין וכי הוא יכול לבדוק זאת. בסיום מסר כי אם היה רואה מישהו צד דרבנים או רואה את המלכודת היה אומר לאסף אך הוא לא ראה.

בעדותו הנאשם חזר שוב על דבריו כי החזיק בארונו בצל ושום וכן הביא מהבית שיפודים. הוא הסביר כי לפעמים הוא מניח בצל במטבחון אך לפעמים לא נשאר לו וכי את השיפודים הביא כדי לעשות על האש עם הנכדים שלו שבאים לבקר.

הנאשם אישר כי בתמונה 11 (ת/6) נראית סכין שלו שהביא מהבית בשביל היופי וסכין נוספת איתה הוא קוטף עשבים. ביחס לבצלים בתמונה 12 אמר הנאשם כי אינו יודע מאין הגיעו ואין ביכולתו לדעת אם הם שלו או לא.

בחקירתו הנגדית הנאשם השיב כי השיפוד עם הבצל שנמצא בתוך המלכודת אינו שלו. הנאשם השיב כי הוא וסעיד הם השומרים היחידים, לסעיד אין ארון וסך הכל ישנם 8 עובדים.

לסיכום, במלכודת הדרבנים נמצא שיפוד ועליו בצל. כן נמצאו בארונו של הנאשם שיפודים ובצלים. עוד נמצאו ברשות הנאשם סכינים ושקים לבנים עם כתמים שהיו חשודים כדם אך לא הובאה כל ראיה כי אכן כך הדבר. כאמור השיפוד שנמצא במלכודת אינו דומה לשיפודים שנמצאו בארונו של הנאשם. נמצאו בצלים גם במטבחון של אגף הדייג ולמעט רמות הקילוף השונות של הבצל איני רואה הבדלים משמעותיים בין כל הבצלים שנמצאו במהלך חקירת התיק. הנאשם כאמור נתן הסברים להימצאותם של המוצגים השונים בארונו וברכבו.

סיכומי הצדדים
התובעת מבקשת להרשיע את הנאשם. לשיטתה, עובדות כתב האישום הוכחו באמצעות שלושת עדי התביעה ובצירוף לדו"חות הפעולה ולתמונות שהוגשו לבית המשפט. היא הפנתה לעדויות הפקחים ולדוחותיהם וטענה כי עולה מהם כי כמעט מדי יום מאז גילוי המלכודת על ידי הפקחים ביקר מאן דהוא במלכודת, פתח אותה והשאיר בה אוכל. מכך מבקשת התובעת להסיק כי מי שמטפל במלכודת הוא אדם הנמצא באזור מתחם הדייג באופן תדיר.

עוד הפנתה לעדותו של הפקח רועי ולדו"ח נשוא ת/1 המצביעים על כך שרועי ראה את הנאשם ניגש למלכודת ומתעסק בה. לטענתה אף תמונה 4 מת/6 מצביעה על כך כי הנאשם נמצא באזור המלכודת והעובדה כי הוא מכחיש ירידה משביל סובב כנרת מחזקת את ראיות התביעה.

ראיה תומכת נוספת נמצאה לטענת התובעת בארונו של הנאשם בדמות בצל ושיפודים והעובדה כי בצל על שיפוד נמצא גם בתוך המלכודת עצמה. עוד טענה התובעת כי מהתנהגות הנאשם ומן השיחה עם גיל עלה כי לנאשם ידע על דרבנים, הוא סרב להתלוות לגיל להוצאת המלכודת ממקומה. התובעת סבורה כי יש לדחות את עדות הנאשם ובנו בדבר האפשרות לעשות "על האש" במקום המיועד לשמירה על בריכות דגים.

התובעת מסכמת וטוענת כי הראיות הנסיבתיות מובילות למסקנה הגיונית אחת ולפיה הנאשם ביצע את המיוחס לו. עוד ציינה כי אין לרועי הכרות מוקדמת עם הנאשם וכי לא היתה לו כל סיבה להעליל עליו וכי העובדה כי אין תמונה ממוקדת של הנאשם מחזיק במלכודת אינה פוגעת בראיות התביעה שכן ניתן להבין שלא מכל זוית ניתן לצלם בזמן כה קצר.

הסנגור טוען כי המאשימה לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח כי הנאשם ביצע את המיוחס לו מעבר לספק סביר ועל כן, מבקש הוא לזכותו מן האישומים. עוד טוען הוא כי כל ראיות התביעה הינן נסיבתיות וכי אלו מצביעות דוקא על חשד כי אדם אחר ביצע את המעשה.

לטענת הסנגור עדויות עדי התביעה הכילו סתירות מהותיות. הם השיבו תשובות מתחמקות וניחנו בזכרון סלקטיבי. בנוסף הם נמנעו מפעולות חקירה שיכלו להיטיב עם הנאשם ותיעדו דברים מהותיים באופן חלקי, אלו פגעו קשות ביכולת הנאשם לנהל הגנתו בתיק זה. הסנגור הצביע על מספר מחדלים לטענתו בתיק וביניהם, העובדה כי הדו"ח נשוא ת/1 מולא על ידי רועי בחלוף זמן מן האירועים עצמם, הפנקס בו רשם לטענתו את הדברים בזמן אמת אבד, העובדה כי הדיווח על הימצאות המלכודת הינו אנונימי והמדווחים לא נחקרו, וכן העובדה כי שחזור הנאשם היכן הלך לא תועד על ידי הפקחים על אף שהיו מצוידים במצלמה עם וידאו. ביחס לכל המחדלים טען הסנגור כי אלו יפעלו לחובת התביעה.
הסנגור ציין כי מחד טען רועי כי הוא מכיר את האזור היטב ומנגד טען שאינו יכול לאשר או לשלול את המרחקים המצויים בנ/1. הוא הצביע על כך כי רועי טען שהמצלמה היתה מוכנה לשימוש על צוארו ומנגד צילומיו כוללים את הנאשם אך לא את המלכודת וזאת לדבריו בשל זוית הצילום. לטענת הסנגור מתשובה זו הוא למד כי אף רועי לא ראה בנאשם מחזיק במלכודת אלא הסיק או סבר זאת. עוד הוא טוען כי המנעות רועי מלצלם והמנעות התביעה מלהציג תמונה בה מחזיק הנאשם במלכודת פועלות לחובת התביעה. חיזוק נוסף לטענה כי רועי כלל לא ראה את הדברים שואב הנאשם מהתנהגותו של רועי לאחר מכן. רועי לא עיכב את הנאשם ועל אף שלא הכיר אותו ולא ידע כי הוא עובד באגף הדייג הניח לו להתרחק ומכך עולה כי לא חשד שהנאשם ביצע עבירה.

הסנגור טוען כי מתמונות 2 ו-3 (ת/6) שצולמו זו אחר זו בהתאמה ניתן ללמוד כי לא הנאשם הוא שהתעסק במלכודת וזאת כיוון שבתמונה 2 נראית המלכודת סגורה ובתמונה 3 היא פתוחה. לדבריו מדובר בשטח סבוך ולא ניתן לשלול כי מישהו אחר התעסק במלכודת בזמן זה.

ביחס ליתר הראיות טוען הסנגור כי אלו נסיבתיות וכי מדובר במוצרים שמותר לכל אדם להחזיק, מה גם שהנאשם נתן הסבר סביר להחזקתם של הבצל, השיפודים, הסכינים ואף השקים הלבנים. עוד ציין הסנגור כי השיפוד שנמצא במלכודת שונה לחלוטין, כפי שהתרשם בית המשפט, מן השיפודים שנמצאו בארונו של הנאשם. טענה אחרונה בפי הסנגור היא כי לשם שחיטת דרבן לא מספיק סכין שכן יש צורך במקל כדי להרגו ומקל לא נמצא ברשות הנאשם. כן הוא טוען כי מעדויות הפקחים עלה כי באחת הפעמים הונחו חתיכות גזר במלכודת וגזר לא נמצא ברשות הנאשם.

דיון
השאלה שנותרה לדיון הינה: האם בנסיבות אלה, ניתן לקבוע כי הנאשם הוא שהניח את מלכודת הדרבנים ועסק בציד דרבנים ולהרשיעו בכך?
ודוק, מאחר והנאשם לא נראה כשהוא פוגע בפועל בחיית בר, לא נתפסה חיית בר ברשותו והוא מתכחש לכך, הרי הראיות שבפניי, הינן נסיבתיות בלבד.

סעיף 1 לחוק להגנת חיית הבר מגדיר "צידה" כ:
"לרבות עשיית מעשה מתוך כוונה לפגוע בחיה, בשלומה או בחירותה של חיית בר, או להדריך את מנוחתה או לסכן את התפתחותן הרבעי של ביציה, או של כל תולדה אחרת שלה" .
מדובר איפוא, בהגדרה רחבה ביותר, שאינה רשימה סגורה ("לרבות") של מעשים שבהתרחשותם מהווים "צידה" ומבססים עבירה של ציד אסור בנסיבות המתאימות.

לא לעיתים קרובות נוקט המחוקק נוסח כה גורף בקביעת עבירה, ואם בחר לנקוט בלשון "עשיית מעשה", בלא לפרש מהו גדר אותו מעשה או להגבילו בדרך כלשהי, גילה דעתו כי אכן התכוון לכלול במונח גם מעשים המובילים למטרה של פגיעה בחיות בר ולא רק מעשים ישירים שיש בהם כדי לגרום לפגיעה עצמה.
עצם הפגיעה הפיזית בחיית הבר קשה להוכחה. העבירה נעברת הרחק מעין רואים, במהירות ובלא להותיר סימנים. לו הוגבלה הגדרת ה"מעשה" לעצם הפגיעה בחיית הבר, ספק אם ניתן היה להעמיד אדם כלשהו לדין, למעט הבודדים הנתפסים בכף.
לא פעם נתפסים ציידים בנסיבות המעידות עליהם באופן חד משמעי כי הם מצויים בעיצומו של מסע ציד, אך זאת – טרם הפגיעה בחיה עצמה, או לאחריה. כאמור, מלמד הנוסח הרחב של הסעיף על הכוונה לכלול גם את אלה בין העוסקים בצידה ולאפשר העמדתם לדין והענשתם.

גם בחינת תכליתו החקיקתית של הסעיף מוליכה למסקנה דומה. אין חולק היום כי אוכלוסיית חיות הבר במדינת ישראל נתונה בסכנה אמיתית של הכחדה, וכי מינים לא מעטים נכחדו כבר או עומדים בפני הכחדה. עיקר סכנת ההכחדה נובע מפני ציידים בלתי חוקיים הפוגעים ללא אבחנה, ללא מידה וללא פיקוח בחיות הבר השונות. אין גם חולק כי הצורך בהגנה על חיות הבר מפני אותם ציידים בלתי חוקיים הינו צורך חשוב ביותר לשם שימורו של המאזן האקולוגי בארץ ישראל, ולשם מניעת אבדנם של זנים שונים, שחלקם אופייניים ואף ייחודיים לאזור זה.
לשם השגת תכלית זו, ונוכח המציאות הקשה המאיימת על חיות הבר מחד, והקושי בלכידת הציידים מאידך, מובן מדוע בחר המחוקק לנקוט בלשון מרחיבה כל כך, ומדוע על בתי המשפט ליתן פרשנות מרחיבה כזו להוראות החוק.
ראה ע"פ 1166/06 עראדה נ' מ"י , רע"פ 1161/04 מחמוד חאג' יחיא נ' מדינת ישראל , תק-על 2005(2), 762 (2005))

עם זאת, יש להיזהר מלגלוש לקיצוניות השניה, ואשר על פיה, כל מי שימצא בסמוך לחיית בר או באזור מחייתה יוחזק אוטומטית כמעט, כאשם בעבירת ציד לא חוקי. יש לזכור כי חרף ההגדרה הרחבה של החוק, עדיין נותר נטל הראיה במלואו על התביעה להוכחת כל יסודות העבירה, לרבות הכוונה הפלילית, ואין די בחשד בלבד.ו

בהעדר ראיה ישירה בדמות הודאה או מעשה פגיעה חד משמעי בחיה, ניתן להסיק ביצוע עבירת הציד גם מראיות נסיבתיות, אך זאת רק כאשר אותן ראיות מוליכות למסקנה הגיונית אחת ויחידה בדבר אשמתם של הנאשמים.
ראה ע"פ 1888/02 מדינת ישראל נ' מקדאד מקדאד, פ"ד נו(5), 221, 234-235 (2002), ע"פ 4086/91 ע"פ 4138/91 יוסף מימון נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2), 868 , 873-874 (1992).

כמפורט לעיל, הראיות הנסיבתיות מצביעות על כך שאדם כלשהו הניח מלכודת ודאג לפתוח אותה ולמלאה בירקות טריים מספר ימים לאורך חודש ינואר 2011. מסכימה אני עם התובעת כי ההיגיון מצביע על כך כי האדם שהניח את המלכודת הוא אדם העובד או מצוי באזור ומגיע אליו לעיתים תכופות, כמעט מדי יום. עוד עולה כי ביום 21.1.11 נראה הנאשם באזור בו נמצאה המלכודת אך לא הובאה ראיה בדמות תצלום או טביעת אצבע הקושרת את הנאשם למלכודת באופן ודאי. עדותו של הפקח רועי, אף שהיתה מהימנה בעיני הותירה בי ספק סביר כי אכן נגע הנאשם במלכודת וזאת בין היתר בשל העובדה כי דבר זה לא תועד במצלמתו של רועי וכן בשל כך שאף לאחר שנגע הנאשם במלכודת לטענת רועי לא מיהר האחרון לעכבו והניח לו להמשיך לצעוד מבלי לנקוט כל צעד לעברו. המוצגים שנתפסו בחזקת הנאשם הינם יומיומיים, הנאשם מסר הסברים סבירים להחזקתם ועל כן אין המוצגים מחזקים לטעמי את הטענה כי דווקא הנאשם הוא שהניח את המלכודת.
הדין הפלילי הדורש רמת ודאות גבוהה של מעבר לכל ספק סביר ויקשה עלי לקבוע בודאות כי ראיות נסיבתיות אלו מוליכות למסקנה הגיונית אחת וחד-משמעית לפיה, הנאשם שהה במקום למטרת ציד.

נוסף על כך התרשמתי לחיוב מן הנאשם, שהעיד בפני כי הוא בן 71 אב וסב, שעבד בשירות צה"ל שנים רבות ולאחר מכן שימש בתפקיד אף במועצה המקומית מרר וביצע עבודות נוספות בקיבוץ עין גב. הנאשם עבד כשומר בשעות הלילה ובסופי שבוע באגף הדייג במשך כ- 17 שנה.

הנאשם הציג תרחיש אחר שיש בו כדי להציג אלטרנטיבה למסקנה כי נמצא במקום למטרת ציד. לא הוכח בפני כל קשר בין הנאשם לבין המלכודת. אמנם אכן לא נמצא אדם נוסף באזור אותה עת אך אין בכך כדי להכריע את הכף לחובת הנאשם. בנוסף, הממצאים שנתפסו ברכבו ובארונו של הנאשם אינם מצביעים כי עסק בצייד קודם לכן או התכוון לעסוק בצייד והנאשם סיפק הסברים הגיוניים להמצאותם. הסברים אלו חוזקו בעדותו של וליד, בנו של הנאשם. סבורני כי במצב הדברים שהובא בפני, אף אם מערכת הראיות הנסיבתיות מעלה כלפי הנאשם חשדות כי הוא אכן הניח את המלכודת במקום, הרי שלא ניתן לומר כי יש בראיות אלו כדי לשלול כל אופציה אחרת.

בבואי לשקול את גרסאות התביעה וההגנה, נותר בלבי ספק באשר לגרסת התביעה. ואף אם גרסתו של הנאשם לא היתה נקיה מספקות, לא אוכל לקבוע פוזיטיבית כי הנאשם עשה כל מעשה המהווה "צידה" על פי החוק הרי, שאין בכך די שעה שראיות התביעה לוקות בחסר. העובדה כי ישנם עובדים נוספים באגף הדייג, נמצא בצל במטבחון השייך לכל וכן ישנה גישה למקום המלכודת לכל החפץ בכך מותירה ספק רב כי דווקא הנאשם הוא שהניח את המלכודת במקום.

אשר על כן אני מזכה את הנאשם מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
<#4#>

ניתן והודע היום ט"ו באייר התשע"ג, 25/04/2013 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת
סגנית הנשיא