הדפסה

מדינת ישראל נ' כוכב נסים

בפני כב' השופט דן סעדון
המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד דניאלה פלג
נגד

הנאשם
כוכב נסים
ע"י ב"כ עו"ד לירון לוי

<#1#>
פרוטוקול

ב"כ הנאשם: מודה במיוחס לנאשם בכתב האישום.

<#2#>
הכרעת דין

מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר ב תשע"ד, 26/03/2014 במעמד הנוכחים.

דן סעדון, שופט

התובעת: נוהג משנת 84' לחובתו 3 הרשעות קודמות. מדובר בעבירת מהירות כאשר החריגה ביותר של 84 קמ"ש מעל המותר כמעט כפול מהמותר. מפנה לרע"פ 525/12 מוחמד אבו גויידר שם דובר על מהירות של 195 קמ"ש, משנהיגה במהירות תצא מלמדת על טירוף הדעת, למהירות נסיעה שכזו לא מגיע נהג בהיסח הדעת אלא בהחלטה המודעת... מפנה לעפ"ת מבימ"ש ב"ש 43727-10-11 אבו עמר בה הוטלו שנתיים פסילה כאשר דובר על מהירות של 177 במקום 90. בעפ"ת ב"ש 6059-01-13 איתו תוסן הוטלו 15 חודשי פסילה כאשר דובר על מהירות של 187 במקום 100, בימ"ש המחוזי קבע כי כאשר חריגה היא מעל 70 קמ"ש מתחם הענישה לענין עונש הפסילה נע בין שנה וחצי ל-5 שנות פסילה. מפנה לרע"פ 1808/10 זיכרמן – 16 חודשי פסילה על מהירות 157 במקום 90 כאשר העבר התעבורתי היה ישן וללא עבר מכביד.
נעתור למאסר על תנאי, פסילה ארוכה שתמנה בשנים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות.

ב"כ הנאשם: אבקש לקבוע כי מתחם הענישה במהירויות דומה בעבירה דומה במקרה הספציפי הזה נע בין פסילה קצרה בפועל ועד פסילה של 6 חודשים. יפים הם דברי חברתי אך יחד עם זאת בכל הערעורים ובכל פסקי הדין שאותם הציגה בפני בימ"ש מדובר בנהגים שעברם אינו דומה ולו במעט לעברו של הנאשם דנן. חברתי לא הגישה את פסקי הדין לא לעיוני ולא לעיון בימ"ש. מדובר בנאשם שבמשך 29 שנות נהיגה צבר לחובו 3 הרשעות קודמות, האחת מהן הינה בגין נסיעה בנתיב ציבורי והשניה בגין אי ציות לתמרור 402, השלישית לטענתו היא עבירה שבה הודה מכח חזקת הבעלות עבירת מהירות מסוג ברירת קנס בגינה שילם 750 ₪ קנס. הנאשם בחר להודות ולחסוך זמן שיפוטי ואני מגישה את ההזמנה לדין אותה קיבל על פיה עולה שהנאשם לא היה בודד בכביש כאשר השוטר אשר מדד אותו היה לידו בניידת. אם טענה התביעה בכתב האישום שאין מחלוקת והנאשם הודה בכתב האישום הזה היא טענה כי השוטר הצליח לרדוף אחריו במהירות כה מופרזת שהיה עם דלת פתוחה נגד כיוון התנועה, אני סבורה שטענה זו היא בעייתית ובכל זאת אני מגישה את ההזמנה לדין ובכל זאת בחר הנאשם להודות ולקחת אחריות על מעשיו. אני סבורה שיש לקחת את זה בחשבון בבוא בימ"ש לגזור את הדין. אני אבקש במקרה זה להתחשב בנאשם שזו לו פעם ראשונה שהוא מגיע לבימ"ש מאיזה סיבה ולא מתחכם ולא הולך על הוכחות, בימ"ש רואה חדשות לבקרים דיוני הוכחות כאלה וממה שהראתי היום בימ"ש יודע שאילו היה מעיד כאן עד הדברים היו נראים אחרית. אבקש לקחת בחשבון את החסכון בזמנו של בימ"ש ולהטיל על הנאשם גם בהסתמך על פסיקת ביהמ"ש המחוזי ושל בימ"ש העליון בתיק 58607-10-13 וכן בתיק של בימ"ש העליון 1056/13 ורע"פ 47909-02-13, במקרים הללו מדובר היה בנהגים שמבחינת עברם התעבורתי לא דומים לנאשם במקרה זה ויחד עם זאת בימ"ש לא הטיל פסילה ארוכה בהרבה ממה שביקשתי. לכן אבקש להתחשב.

<#4#>
גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר בניגוד לתקנה 54 (א) לת"ת.
על פי העובדות העולות מההזמנה לדין הנאשם נהג בדרך מהירה בה מותרת מהירות של עד 90 קמ"ש במהירות של 174 קמ"ש, היינו מעט פחות מכפל המהירות המותרת.
הצדדים אינם חולקים על חומרת העבירה ועל כן מיותר להכביר מילים בענין זה.
המחלוקת נוגע לענישה הראויה בנסיבות המקרה.
עיון בפסיקה מגלה כי על עבירות דומות נגזרו עונשי פסילה שונים.
כך למשל בעפ"ת 58607-10-13 נהג הנאשם במהירות 161 קמ"ש ונגזרו עליו 8 חודשי פסילה. ביהמ"ש המחוזי לא מצא להתערב בעונש שהוטל .
בעפ"ת 10124-09-13 מדובר במי שעבר עבירת מהירות פעם שלישית, ביהמ"ש גזר עליו, תוך עשיית שימוש בתיקון 113 לחוק העונשין עונשים שונים ובהם פסילה בפועל למשך 8 חודשים.
בית המשפט המחוזי נמנע מלהתערב בגזר הדין.
בתיק רע"פ 5250/12 מדובר במי שנהג במהירות 195 במקום 90 קמ"ש. לחומרא צוין עבר תעבורתי עשיר המחזיק 17 הרשעות קודמות בתוך פחות מ 3 שנות נהיגה. באותה פרשה הוטל גם מאסר בפועל אשר אושר על ידי ביהמ"ש העליון.
ברע"פ 47909-02-13 היה מדובר במי שנהגה 155 קמ"ש בכביש בו מותרת נהיגה של עד 90 קמ"ש, גזר הדין שאושר על ידי ביהמ"ש המחוזי כלל קנס בסך 2,500 ₪, פסילה בפועל ל 7 חודשים. ביהמ"ש המחוזי קבע כי מדובר בעבירה חמורה והעונש שהוטל הוא קל ואין להתערב בו. ברע"פ 1056-13 המדובר במי שנהג במהירות 171 קמ"ש בכביש בו מותרת מהירות עד 90 קמ"ש. ביהמ"ש לתעבורה גזר על אותו נאשם שלחובתו עמוד 5 עבירות מהירות קודמות מתוך 22 הרשעות קודמות את העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 ₪, פסילה למשך 14 חודשים, פסילה על תנאי.
בית המשפט המחוזי הקל ברכיב הפסילה והעמידה על 12 חודשים בניכוי פסילה מנהלית. ביהמ"ש העליון נמנע מלהתערב בעונש שנגזר.
ניתן איפוא לקבוע על יסוד כל האמור כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע בין 5 חודשי פסילה לבין 12 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי, וקנס.
במקרה דנן מדובר במי שנהג אמנם במהירות פחותה מעט מכפל המהירות המותרת, יחד עם זאת, עברו התעבורתי ככלל תקין שכן הוא נוהג משנת 84' ומאז צבר לחובתו רק 3 הרשעות קודמות. ער אני לכך שהנאשם מעד בעבר בתחום המהירות אולם לטעמי לא דומה מעידה בנסיבות המצדיקות תשלום ברירת משפט לנסיבות מקרה כזה ועל כן על אף שיש להביא נתון זה בחשבון לצורך קביעת מיקומו של ענין זה במתחם העונש הרי שלצד זאת יש להביא בחשבון את העובדה שבמשך שנות נהיגה רבות נהג הנאשם כמעט ללא דופי.
על רקע האמור ובשים לב להודיה המהירה ונטילת האחריות שנזקפות אף הן לזכותו של הנאשם בעת קביעת העונש בתוך המתחם אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1. פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה בת 6 חודשים בניכוי פסילה מנהלית. הפסילה תחל עד ולא יאוחר מיום 26.4.14 בשעה 12:00 שאז יפקיד הנאשם את רישיונו במזכירות בימ"ש.

2. פסילה מותנית בת 12 חודשים למשך 3 שנים שתחול על עבירות שנהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54 (א) מסוג הזמנה לדין בלבד.

3. קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם בארבעה תשלומים שהראשון בהם ביום 26.4.14.

זכות ערעור כחוק.
<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר ב תשע"ד, 26/03/2014 במעמד הנוכחים.

דן סעדון, שופט