הדפסה

מדינת ישראל נ' כהן

בפני
כב' השופט - ס. נשיאה יהושע צימרמן

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

גיל ששון כהן

הנאשם הודה והורשע בפני כב' השופט אלי אנושי בעבירה של נהיגה בזמן פסילה וכן כאשר תוקף רשיו ן נהיגתו פקע ב שנת 2003 - כעשר שנים קודם לנהיגה. לאחר העברת התיק למותב זה, ביקשה ב"כ הנאשם, בהסכמת המאשימה, במהלך דיון מיום 17.9.14, כי מותב זה יגזור את דינו של הנאשם על סמך טיעוני הצדדים לעונש כפי שנטענו בהרחבה בדיון מיום 12.6.14.

טיעוני התביעה
במסגרת הטיעונים לעונש מסרה המאשימה כי הנאשם נוהג משנת 2001 לחובתו 30 הרשעות קודמות ובהן עבירות חוזרות של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף וכן עבר פלילי מכביד הכולל, בין היתר, קשירת קשר לביצוע פשע, פציעה, הובלת נשק שלא כדין, קבלת חלקי רכב גנובים והצתה שבגינן אף ריצה הנאשם עונשי מאסר ממושכים.
בנוסף טענה התביעה כי "אנו למדים כי מדובר ברצידיביסט מהבחינה שהוא שם ונוהג כשרישיון הנהיגה לא בתוקף... אשר על כן לאור כל האמור אין מקום לסליחה ואין מקום לרחמים. הנאשם שעומד בפני ביהמ"ש ומזלזל בהחלטות שיפוטיות ומהווה סכנה ממשית למשתמשי הדרך ", בנסיבות אלו, עתרה המאשימה לעונש מאסר בפועל ממושך ומרתיע שלא יפחת משנה, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה בפועל ארוכה בת שנים, פסילה על תנאי מרתיעה וקנס.
טיעוני ההגנה
ב"כ הנאשם הצביעה על התנהלותה של המאשימה בתיק באי התייצבותה לדיון, בכך שלא מסרה לה גנה חומר חקירה ובאי הבררת נושא הפקדת הרישיון בתיקים נוספים בהם הורשע הנאשם. באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ציינה הסנגורית, כי הנאשם הינו אב ל-6 ילדים קטינים ולאור מעצר הבית המלא בו שהה, נפלה פרנסת הבית כולה על כתפי רעייתו, דבר אשר הביא את המשפחה כולה למצב אישי וכלכלי קשים ועד למצב של פת לחם. כן צויין כי הנאשם עבר תהליך שיקום והוגשו דוחות רווחה אשר מתארים את הנאשם "כאב ובעל מסור אדם שבאמת עבר תהליך שיקום, ופניו לחיים נורמטיביים".
באשר לנסיבות עבירת הנהיגה ללא רישיון נהיגה, ציינה ב"כ הנאשם, כי בשל חובות בהוצאה לפועל לא חודש רישיונו וכי הוא מודה, ל וקח האחריות ומביע צער על נהיגתו.

דיון והכרעה

נקודת הפתיחה לדיון בעונשו של הנאשם הינה כי עבירת הנהיגה בפסילה, הינה מהחמורות והקשות שבדיני התעבורה אשר לצידה, ראוי שיבוא עונש מהסוג החמור והקשה ביותר – מאסר. יפים לעניין זה , ה דברים שנכתבו ברע"פ 3878/05 בן גוזי נגד מדינת ישראל (מיום 26.5.05):
"העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת חובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב ולהולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בימ"ש..."
אם כך הדבר בכל הנוגע לנהיגה בזמן פסילה , על אחת כמה וכמה כאשר לעבירה זו מתווספות שלוש עשרה עבירות קודמות של נהיגה ללא רשיון נהיגה,כפי שעיון בגליון ההרשעות של הנאשם מלמדנו. מכל האמור עולה כי הנאשם חוזר ומזלזל פעם אחר פעם באיסור הנהיגה החל עליו תהא הסיבה לאיסור אשר תהא . לכל זאת יש להוסיף את יתר הרשעותיו התעבורתיות אשר אינן עומדות לזכותו ואת עברו הפלילי המכביד, כאשר אך כשנה לפני ביצוע העבירות ש בפני השתחרר ממאסר ממושך.
מכאן עולה המסקנה שאין מנוס מלגזור את דינו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר שיבטא את חומרת מעשיו וירתיעו מלחזור ולסכן את שלום הציבור.

עם זאת, באשר לתקופת המאסר שתוטל יש לתת את הדעת להודאתו של הנאשם בעבירות וכן לנסיבותיו האישיות. נסיבות אלו הוצגו בהרחבה בטיעוני ההגנה, אף הנאשם העיד בפני בית המשפט והוצגו מסמכים לתמיכה בטענות. ממכלול דברי הנאשם וב"כ ניתן להתרשם כי לאחר תום מאסרו, עשה ועושה הנאשם כדי להשתקם ולעלות על דרך המלך. בנוסף יש לקחת בחשבון את התקופה הממושכת בה שהה במעצר בית בתנאים מגבילים. לאור כל האמור, מצאתי כי אין להטיל על הנאשם עונש מאסר ממשך, כבקשת המאשימה, כי אם עונש מאסר קצר, לצד הטלת עונש מאסר מותנה מרתיע.

על כן, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
א. מאסר לתקופה של 45 יום בניכוי ימי המעצר אותם ריצה הנאשם.
ב. מאסר לתקופה של 9 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים אם ינהג בפסילה או ללא רשיון נהיגה תקף.
ג. פסילת רשיון נהיגתו לתקופה של 10 חודשים. תצהיר יופקד עד ליום 02/11/14.
אם הנאשם לא יפקיד תצהיר, יחשב כפסול מלנהוג, אך הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד.

ד. פסילת רשיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

לאור מצבו הכלכלי הקשה, והתקופה הממושכת בה שהה במעצר בית, לא הוטל קנס לחובת הנאשם.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ה, 05 אוקטובר 2014, בנוכחות הצדדים.