הדפסה

מדינת ישראל נ' יעקב

בפני כב' השופט יעקב דנינו
המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד גלית בננו אסדו
נגד

הנאשם
שמואל יעקב - בעצמו

<#1#>

פרוטוקול

הנאשם:
המקור של המחסן היה בגודל של כ-90 מ"ר לערך.
סגן ראש העיר פעל לקדם ולהקים גן ילדים בקומת עמודים בשטח שלי.
העירייה ביקשה לבנות גן ציבורי בשטח הפרטי שלי.
חרף העובדה כי השופטת גליקליס קבעה בדיון מיום 1.1.14, כי עליי להביא עדים מטעמי, לא פעלתי להביא את העדים היום, ואינני ערוך לקיום דיון הוכחות.
גן הילדים לא היה אמור להיות במחסן.
היום אני לא מאחסן ציוד לעירייה, ומה שנמצא במחסן זה ציוד אישי שלי.
אכן, היום אני משתמש במקרקעין שלא כדין בעניין המחסן.
באשר לסככה מהפח והאיסכורית – אני משתמש בזה להצללה.

ב"כ המאשימה:
אני מבקשת להפנות לעדותו של הנאשם משנת 2010, במסגרת גביית הגרסה במשרדי המאשימה, שם ציין כי המחסן נבנה על ידו שנה לפני והסככה נבנתה כ-8 חודשים לפני.

המשך לאחר הפסקה.

ב"כ המאשימה:
הגענו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן באופן שהוראת החיקוק הנוגעת לבנייה ללא היתר, תימחק, ותחתיה יבוא שימוש שלא כדין, ואני מגישה לבית המשפט העתק כתב האישום המתוקן.
נוכח האמור, הגענו להסכמה לפיה, הנאשם יחזור בו מכפירתו, יודה ויורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן.
יחתום על התחייבות שלא לבצע עבירות דומות.
צו הריסה שיפוטי שייכנס לתוקפו בעוד שנה, בכפוף לכך שאישור קונסטרוקטור שהראה לי הנאשם כעת, יומצא למחלקת הנדסה בעירייה, תוך 30 יום.
קנס בסך 2,000 ₪ ב-5 תשלומים.

בימ"ש מסביר לנאשם שאינו כבול להסדרי טיעון.

הנאשם:
אבקש לחזור בי מכפירתי.
שמעתי את הסברו של בית המשפט שאינו כבול להסדר הטיעון.
ההסדר מקובל עלי. אני מאשר את דברי ב"כ המאשימה ומבקש לאמץ את הסדר הטיעון.

הערת בית המשפט:
כתב האישום המתוקן הוקרא בפני הנאשם והוא משיב, לאחר שבית המשפט מסביר לו את תוכנו ואת זכויותיו, הכל לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב), התשמ"ב – 1982.

הנאשם:
אני מודה בעובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן.

<#4#>
הכרעת דין

מתיר לנאשם לחזור בו מכפירתו.

על פי הודאת הנאשם בעובדות הנטענות בכתב האישום המתוקן , הנני מרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו כמתואר בכתב האישום המתוקן.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"ד, 10/07/2014 במעמד הנוכחים.

יעקב דנינו , שופט

ב"כ המאשימה - לעניין העונש:
הגענו להסדר שהינו מקל במיוחד מרף הענישה בעבירה מסוג זה, בשל העובדה שמדובר בפנסיונר של הצבא שהפנסיה שלו היא עיקר ההכנסה בבית, לרעייתו אין כל הכנסה.
בבית של הנאשם מתגוררים שלושת ילדיו, ונכד, גם בתו גרושה והיא נאלצת לפרנס מספר נפשות, ומכאן הקנס המקל.

הנאשם לעניין העונש:
אין לי מה להוסיף.
אבקש לציין כי ההסדר מקובל עליי, והבנתי את כל פרטיו, ואבקש לאמצו.
התחלתי בהליכים לקדם קבלת היתר.

<#7#>
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה לפי סעיף 145( א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 ( להלן: "החוק"), בכך שבמהלך שנת 2009 ביצע שימוש שלא כדין במחסן בגודל של כ-35 מ"ר ובסככה מפח ואיסכורית בגודל של כ-25 מ"ר (להלן: "המבנים"), מבלי שניתן לו ההיתר הדרוש לכך, הכל כמפורט בכתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה אמנם כי מדובר בעבירה חמורה, אך בשים לב לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכללן מצבו הכלכלי, כי ראוי לאמץ הסדר מקל במיוחד בנסיבות העניין.

שקלתי את טענות הצדדים, מצד אחד יש להביא לידי ביטוי את האינטרס הציבורי והאינטרסים המוגנים על ידי חוקי התכנון והבנייה; ומצד שני, לא ניתן להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי אשר פורטו בפניי, ועל כן, חרף העובדה כי השימוש נפרס על פני כ-5 שנים כעולה מכתב האישום, התרשמתי כי משכורתו המצומצמת של הנאשם משמשת לפרנסת נפשות רבות המתגוררות בביתו, וכי לאור האמור, בשים לב לעובדה כי מטה לחמו מצומצם באופן יחסי, העונש המוצע הולם את חומרת העבירה.

בהקשר זה, לקחתי בחשבון גם את העובדה כי לטענת הנאשם הוא פועל לקדם ההליכים המתאימים.

בהתחשב בנסיבות העבירה הנ"ל ובאמור ע"י הצדדים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

הנאשם ישלם קנס בסך 2,000 ₪. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 15.8.14 ובכל חמישה-עשר לחודש שלאחריו.
במקרה של אי תשלום אחד מהשיעורים במועדים שנקבעו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.
לא תישמע טענה מפי הנאשם כי לא קיבל שוברי תשלום מתאימים, ומובהר בזאת הנטל על הנאשם לפנות למשרדי המאשימה על מנת לקבל שוברי תשלום מתאימים.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מעבירה לפי הוראות סעיפים 145, 204 ו-210 לחוק, למעט עבירת שימוש ללא היתר, עד למועד תחילת תוקפו של צו ההריסה שיינתן בסעיף 3 להלן. ההתחייבות תהא למשך שנתיים מהיום ובסכום של 10,000 ₪, ואם היא לא תינתן בתוך 72 שעות, ייאסר הנאשם למשך 10 ימים לשם כפייה.

אני מצווה על הנאשם להרוס את המבנים נשוא כתב האישום המתוקן . כדי לאפשר לנאשם להשלים את ההליכים לקבלת ההיתר, אני קובע שצו ההריסה ייכנס לתוקף ביום 10.7.15 בשעה 08:00 בבוקר.

אם הנאשם לא יקבל את ההיתר עד למועד הנ"ל, וזאת מסיבות שאינן תלויות בו, הוא יהא רשאי להגיש בקשה לדחייה נוספת של כניסת הצו לתוקף, ואולם מובהר כי אין וודאות שהבקשה תתקבל.

אם וכאשר יינתן היתר למבנים, יפקע צו ההריסה שניתן בסעיף זה.

במידה והנאשם לא יבצע את צו ההריסה במועד שנקבע לעיל, שהרי שמבלי לפגוע בחובתו של הנאשם לעשות כן, תוסמך הועדה המחוזית ו/או הועדה המקומית לתכנון ולבניה, לבצע את צו ההריסה במקומו של הנאשם ולחייב את הנאשם לשאת בעלויות הביצוע.

אני רואה מקום להזהיר את הנאשם, כי אם עד ליום 10.7.15, לא יהא בידו היתר בנייה כדין למבנה נשוא כתב האישום, ולא תינתן לו ארכה נוספת להשגת ההיתר כאמור, הרי שאם לא תבוצע ההריסה הוא עלול להיות מואשם בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי וכי ההתחייבות עליה נדרש לחתום כוללת עבירה זו וכי העונש שעשוי להיות מוטל עליו בגין עבירה זו יבוא בנוסף לעונשים שהוטלו עליו במסגרת גזר דין זה.

נציג המאשימה ימציא עותק מפסק הדין ללשכת רישום המקרקעין ו/או למנהל מקרקעי ישראל, לצורך רישום הערה בנוגע לצו ההריסה שניתן.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"ד, 10/07/2014 במעמד הנוכחים.

יעקב דנינו , שופט

הוקלד על ידי אילנית אבוקרט