הדפסה

מדינת ישראל נ' יהודה(עציר)

בפני כב' השופט אריאל חזק
העוררת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
רועי יהודה (עציר)

<#1#>
נוכחים
ב"כ העוררת עו"ד מימוני
המשיב וב"כ עו"ד חופית אדרי
פרוטוקול

עו"ד מימוני
חוזר על הודעת הערר שבכתב.
שני הערבים לא נבדקו בצורה מעמיקה בשירות המבחן, מה עוד ששירות המבחן נותן את אימרתו בתסקיר בקשר לשני הערבים, אחד מהם לא צלחה דרכו לדבר איתו וזה אביו של העורר, והשני זו אחותו הגרה במושב ליד נתיבות, שאי אפשר לדבר איתה כי לעורר לא היו פרטיה וגם אמר שהיא גם יש לה בעיות בריאותיות, מטופלת ב-4 קטינים.

ב"כ המשיב
הערבים לא כאן כי הבנתי מהפסיקה שערר לא בוחן ערבים חדשים.
אם בימ"ש יחליט הם יכולים להגיע תוך חצי שעה.

עו"ד מימוני
על המרחק בין נתיבות לאשקלון הוא לא משמעותי וגם על כך לא ניתנה הדעת.
יש החלטת בימ"ש מחוזי לבדוק מסוכנות העורר וכך נעשה. מפנה לאמור בתסקיר למסוכנותו אחד שזה לא מקרי מעורבותו בעסקה. גם החלטת המחוזי מדברת על לבדוק מסוכנותו ומדגישה שלא מדובר במעורבות מקרית. לעורר אין עבר פלילי.
סוחר סמים מקומו בכלא, בדיקה של ערבים תמיד צריכה להיות.
כשבודקים נסיבות הארוע ומעורבותו, רואים שהמעורבות היא עמוקה.
בהחלטת בימ"ש קמא יש שיחות ודברים שדיברו ואיזה כסף קיבלו, נכון שהוא ישב מאחור, אך מעורבותו לא מקרית ולא פשוטה, אלא הוא גם קיבל כסף.
בימ"ש מחוזי אומר לבדוק מסוכנותו. מפנה להחלטת המחוזי. בדקו את הערבים. שירות המבחן ניסה לבדוק הערבים. היה ניסיון לחפשם שלא צלח.
כשבדקו הערבים ואמרו דעתם בתסקיר, הם הגיעו לדיון ה-2 של ביהמ"ש והשופט קמא שמע אותם וכותב למה לא יכולים להגיד עליהם שום דבר ונותנים לשופט להחליט אם מתאימים.
האב גר באשקלון, האב אומר משפט מגונן מאד על בנו, שהוא ישב ברכב מאחור ומרחיק אותו מהעבירה; לגבי האחות כתוב בעמ' 4 לעניין מוגבלותה הבריאותית והקטינים שמטפלת בהם.
בהחלטת השופט כפכפי כתוב שגם שיש עבירה ראשונה יש לבדוק המסוכנות ולראות שלפי הנסיבות העבירה לא עבירה שאפשר לבוא לקראת אותו אדם ואולי אותה חלופה תסייע/תאיין מסוכנותו.
השימוש שלו הוא לא מזדמן אלא הפך לשימוש יומיומי והעורר מודה שמשתמש יומיומי ומשתדרג לסחר.
מפנה לעמ' 1 פיסקה 3 ומקריא. מה יותר מזה בעניין שלא מבין מה שקרה בשימוש שלו מה עושה כשאומר ל שירות המבחן מה שאומר.
מגיש אסופת פסיקה.

ב"כ המשיב
ביהמ"ש המחוזי אמר שיש לבחון מסוכנותו בתסקיר.
לעניין השימוש, אנו פה בגלל עבירת סחר.
אני מבינה מהודעת הערר ומדברי חברי שתי נקודות. האחת חברי תוקף היום את החלטת בימ"ש המחוזי שקבע שעל אף חומרת המקרה ונסיבותיו, זה המקרה החריג שנקבע בפסיקה שבגינו יש לבחון מסוכנות העורר בתסקיר. אז מה מבקש חברי שנדון עליהם שוב?
חברי תוקף את שירות המבחן. מסוכנות העורר נבדקה ע"י ביהמ"ש המחוזי.
מפנה לפסקה 3 עמ' 2 שניתן לצמצם את המסוכנות ע"י הרחקה. ישנה מסוכנות ויש לצמצמה.
שירות המבחן אומר שאפשר בתנאים מסויימים.
חברי טען שלא נבדקו הערבים, ניתנו להם 14 ימים לבדוק, ביום ה-13 פנו למשיב, לא היו לו טלפונים של אחותו אמר שעברה ניתוח, ושירות המבחן אמר שיש לה בעיות מורכבות. בימ"ש קמא צדק שבחר ללכת שהעליון קבע לבחון הדרך הפחותה ונמצא שהערבים ראויים.
המלצת שירות המבחן הינה בגדר המלצה. הסמכות העיקרית היא לבימ"ש אם הערבים ראויים.
מגישה שתי פסיקות של העליון בש"פ 1811/06 ובש"פ 7204/04 עמ' 2 ס' 4.
תכלית המעצר היא מניעה לפי החוק והפסיקה, זה מה ששירות המבחן צריך לבחון, אם אפשר למנוע מסוכנות וזה מה שקבע, שאפשר למנוע ע"י חלופה מרוחקת והרמטית ואין כל טעות בהחלטת בימ"ש קמא.
הכלל הוא החירות והחריג הוא המעצר וכך עשה בימ"ש קמא, שביצע החובה החוקתית.
בסוף המלצת שירות המבחן היא המלצה בלבד.
אבקש לדחות הערר.
יש תנאים מגבילים קשים כולל איזוק אלקט', הפקדה, ערבויות. ערבה צמודה שיכולה להיות בבית 24 שעות ומחליף במידת הצורך.
אין צורך בתסקיר נוסף לבחון הערבים שנבחנו.
יש ראיות לכאורה. לא מדובר בסוכן רגיל עם צילומים, הקלטות. הוא לא שוטר אלא עבריין.
העורר בן 26 ללא עבר פלילי.

<#2#>
החלטה

מדובר בערר על החלטת בימ"ש השלום באשקלון (כב' השופט ע. כפכפי) מיום 27.3.14 בתיק מ"ת 50747-02-14 שבו הורה על שחרור העורר לחלופת מעצר בבית אחותו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם לצריכה עצמית , בגין כך שביום 18.9.13 סחר בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 50 גרם וביום 23.2.14 החזיק בביתו סם מסוג חשיש לשימוש עצמי.

בהחלטה מיום 4.3.14 הורה כב' השופט כפכפי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים ובערר שהוגש לבימ"ש מחוזי, הורה ביהמ"ש המחוזי ביום 12.3.14 על הגשת תסקיר שירות המבחן ועל קיום דיון לאחר הגשת התסקיר בפני בימ"ש קמא.

בהחלטתו מיום 27.3.14 שניתנה לאחר הגשת תסקיר שירות המבחן, הורה בימ"ש קמא על שחרור המשיב לחלופת מעצר.

בכתב הערר שהוגש לביהמ"ש, טענה העוררת כי שגה בימ"ש קמא כאשר שחרר העורר לחלופת מעצר בלא ששירות המבחן בחן את הערבים בחלופת מעצר והחלטתו ניתנה על סמך התרשמותו בלבד מן הערבים במהלך הדיון בפניו.

במהלך הדיון היום בערר, חזר ב"כ העוררת על טענות הערר וציין בין היתר כי בענייננו שירות המבחן לא שוחח עם הערבים והתרשמותו מן העורר היתה כי הוא מתקשה לבחון לעומק את נסיבות השימוש בסמים על ידו, ומדובר בבן אדם "המשטח" את מצבו מבחינת שימושו בסמים.

ב"כ המשיב ביקשה להותיר החלטת בימ"ש קמא על כנה וציינה כי בימ"ש קמא רשאי היה לבחון הערבים בעצמו, ובימ"ש הדן בערר אינו אמור להתערב בהערכת בימ"ש קמא את יכולת הערבים לבצע תפקידם.

בהחלטתו של בימ"ש קמא מיום 27.3.14 קבע בימ"ש כי אם אין מדובר בערבים גבוליים, בימ"ש יכול להתרשם בעצמו כי מדובר באנשים נורמטיביים .

ככלל מקובלת עלי קביעתו של בימ"ש קמא, כי ביהמ"ש יכול להעריך בעצמו מידת מסוגלותם של ערבים לבצע תפקידם, והוא אינו מחוייב בכל מקרה לפנות ולקבל תסקיר שירות המבחן כאשר הוא סבור שניתן לשחרר משיב בפיקוחם של ערבים שבחן במהלך דיון בפניו.

יחד עם זאת, בענייננו מדובר במשיב שלאחר שנעצר עד תום ההליכים, הובא עניינו בפני בימ"ש מחוזי, וביהמ"ש המחוזי הורה על הגשת תסקיר שירות המבחן, שדרך כלל בוחן גם ערבים מוצעים. זאת ועוד, עיון בחומר הראיות ובהחלטתו הראשונית של בימ"ש קמא מעלה כי מדובר במשיב שמעורבותו בעבירת הסם, לכאורה, אינה מקרית, וזאת על אף שמדובר במשיב חסר כל הרשעות קודמות.

בנסיבות האמורות לעיל, מצאתי לנכון לקבוע כי במקרה זה ראוי ליתן לשירות המבחן את האפשרות אותה הציע בתסקירו לבחון את החלופה ואת הערבים תוך כדי דחיית מועד הדיון בעניין המשיב ב-10 ימים.

לאור האמור לעיל, יוחזר עניינו של המשיב לבימ"ש קמא.

אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר בתוך 10 ימים.

בתסקירו יבחן שירות המבחן את האפשרות לשחרר המשיב לחלופה המפורטת בהחלטת בימ"ש קמא מיום 27.3.14 .

בימ"ש קמא יקבע מועד לדיון בתסקיר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר ב תשע"ד, 28/03/2014 במעמד הנוכחים.

אריאל חזק, שופט