הדפסה

מדינת ישראל נ' טהה(עציר)

26677-11-12

בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
מראד טהה (עציר)
<#1#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד גיל יואש
ב"כ הנאשם עו"ד אשרף אבו רזק
הנאשם – הובא ע"י שב"ס
ג'מאל חיידר – מתורגמנית לשפה הערבית

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:
הנאשם מודה בעובדות כתב האישום.

הנאשם:
כתב האישום הוקרא לי והוסבר לי בשפה הערבית הן ע"י בא כוחי והן ע"י המתורגמנית גב' חיידר.

ב"כ המאשימה:
אבקש להרשיע את הנאשם.
<#3#>
הכרעת דין

אני מרשיע הנאשם עפ"י הודייתו בעובדות כתב האישום, בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ז כסלו תשע"ג, 11/12/2012 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיאה
ב"כ המאשימה טוען לעונש:
מגיש גיליון הרשעות קודמות – סומן טל/1.
מדובר בנאשם יליד 1989 ביצע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין והפרעה לשוטר. מתחם העונש ההולם בנסיבות העבירה ועושה העבירה הוא בין 4 חודשים ל-14 חודשים. מפנה לפסיקה בה ביהמ"ש השית בנסיבות דומות 7 חודשי מאסר בפועל. מדובר בתושב שטחים עם עבירות בטחוניות.
מדובר בנאשם שיש בעברו ביצוע עבירות דומות וכן יש בעברו ביצוע עבירות בטחוניות כנגד מדינת ישראל, חיילי ישראל, כאשר הערך המוגן בביצוע עבירות אלה הוא בדיוק בא למנוע את המעשים שעושה הנאשם, שעומד היום לדין בפני ביהמ"ש. אשר על כן, נבקש מביהמ"ש להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל שלא יפחת מ-7 חודשים ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:
מדובר בנאשם בן 23, מדובר בבן למשפחה מרובת ילדים, 12 נפשות בבית יחד עם ההורים. מטרת הכניסה שלו הייתה למטרת עבודה בלבד, נכון שיש עבירה נוספת, הפרעת שוטר, אבל היא ברף הנמוך של העבירות, הוא אמר שהוא תושב שועפט, ובחקירתו הראשונה הוא הודה שהוא תושב השטחים ושאין לו תעודה כחולה. הודה בהזדמנות הראשונה בתחנת המשטרה. לעניין העבר שלו- נכון שלחובתו הרשעה אחת בעבירות דומות, נכון שיש לו עבר בטחוני, אבקש לצטט את כב' השופטת נירה דסקין בת"פ 13447-04-12: "אמנם אין המדובר בהרשעות שניתן להתייחס אליהן...אך לא ניתן להתעלם מהן לחלוטין". מעבר לכך, אנחנו רואים שהנאשם לא גרם נזק בטחוני או כלכלי, חברי טען לרף ענישה שבין 4 ל-14 חודשים, אני מציג לביהמ"ש שלושה פסקי דין מהעת האחרונה ששם המאשימה ביקשה רף מינימאלי של 4 חודשים ובאף אחד מהם לא עברנו את החודשיים. ביחס לתיקון 113, הוא לא בא להחמיר עם הנאשם, אבקש מביהמ"ש להסתפק בימי מעצרו, שהם עד עכשיו כחודש ימים מיום 13/11/2012, אבקש להסתפק בתקופת מעצרו או לכל היותר להטיל עליו תקופה חופפת. באשר לפסיקה שהצגתי, מדובר בעבירות שלכל הנאשמים שם יש עבר בטחוני. קבוע לנאשם מחר דיון במ"ת.

<#5#>
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו בשתי עבירות – האחת, כניסה לישראל שלא כדין והשניה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בתוך כך ברור שנסיבות ביצוע העבירה הן בכך שהנאשם תושב "השטחים" נכנס לישראל בלא שיהא בידו היתר לעשות כן.

תיקון 113 לחוק העונשין מחייב אותנו לגזור דינו של אדם עפ"י מטווה מסויים, וראשית מטווה זה לקבוע מהו מתחם הענישה ההולם ביצוע העבירה. מתחם הענישה של עבירת הכניסה לישראל שלא כדין, כפי שנקבע בפסיקת בתי המשפט המחוזיים היא בין חודש ל-6 חודשי מאסר. מתחם הענישה כפי שנקבע בתיקון נלמד ונגזר מתוך העבירה עצמה.

ב"כ המאשימה עתר למתחם ענישה שבין 4 חודשים ל-14 חודשים, והוא לומד זאת מתוך פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בירושלים מיום 21/5/2012, לפיה נדונו נאשמים לעונש של 7 חודשי מאסר בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק אלא שראוי לציין כי גזר דינם של הנאשמים הללו ניתן בטרם נכנס לתוקף תיקון 113 לחוק העונשין.

כאמור, מתחם הענישה נקבע על פי מעשה העבירה. יש וביהמ"ש יחרוג ממתחם הענישה לחומרא או לקולא עפ"י שיקולים שנקבע בתיקון הנ"ל. לפיכך, אינני סבור שבמקרה זה אחרוג ממתחם הענישה כפי שנקבע ע"י בתי המשפט המחוזיים והשאלה שאני שואל עצמי היא האם יש מקום לקבוע עונש חמור ממתחם הענישה שבין חודש מאסר ל-6 חודשי מאסר.

לנאשם שלפני בשונה לנאשמים אחרים שגזרתי דינם בשבועות האחרונים ואציין כי בית המשפט הוצף בכתבי אישום נגד נאשמים בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, הוא בכך שלנאשם עבר פלילי קודם בעבירות שניתן להגדירן "עבירות בטחוניות" ויתרה מזו, הנאשם אף נדון למאסר בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כדין.

אני סבור שמקרהו של הנאשם הזה שונה מעונשם של הנאשמים האחרים, ולו משום העבר הביטחוני כפי שמופיע בטל/1 כמו גם בשים לב לעברו הפלילי המכביד של הנאשם. ב"כ התביעה הפנה, כאמור, לפסק דין של בימ"ש מחוזי ירושלים, עפ"ג 43936-03-12 ו-54655-03-12, בפסק דין זה, אישר ביהמ"ש המחוזי, גזר דינו של בימ"ש השלום אשר גזר על הנאשמים הללו עונש של 7 חודשי מאסר בפועל, וזאת משום עברם הפלילי בתחום הביטחוני.

ערכתי השוואה בין העבר הפלילי הבטחוני של הנאשמים נשוא פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים ובין עברו הפלילי של הנאשם, ואני מוצא שיש קו מבדיל. לנאשמים שנדונו בירושלים היו הרשעות קודמות בעבירות חמורות ביותר ואילו לנאשם שלפני עבירות בהפרעה לחייל ויידוי אבנים, כמו גם השלכת בקבוק תבערה.

סוף דבר, שאני קובע כי רף הענישה במקרה שלפניי יהיה הגבוה מבין מתחם הענישה, כפי שנקבע בבתי משפט מחוזיים: מחוזי מרכז בעניין גבור ומחוזי נצרת בעניין עטאללה.

עולה מן המכלול שאלה העונשים שאני משית על הנאשם:

6 חודשי מאסר. עונש המאסר ירוצה מיום מעצרו של הנאשם, 13/11/2012.

4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

אני מורה על ביטול הדיון בתיק מ"ת 26677-11-12 שנקבע למחר, 12/12/2012 בפני כב' השופט מזרחי.

אין להביא הנאשם משב"ס לדיון זה.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי – מרכז.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז כסלו תשע"ג, 11/12/2012 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיאה

הוקלד על ידי יפעת מינאי