הדפסה

מדינת ישראל נ' בן צבי

לפני
כבוד הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד
כבוד השופטת אסתר נחליאלי-חיאט
כבוד השופטת יהודית שבח

המערערת
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב
גיא בן־צבי

<#2#>
נוכחים: באת-כוח המערערת, עו"ד מיטל מור
המשיב בעצמו ובאי-כוחו, עו"ד אהד חן ועו" ד הילה פריגוזין

פ ר ו ט ו ק ו ל

ב"כ המערערת:
אני רוצה להגיש בעניינו של המשיב גיליון רישום פלילי (מציגה). אני חוזרת על נימוקי הערעור ומבקשת להוסיף כמה דברים.
בית המשפט, לדעת התביעה, שגה בתיק הזה בכמה מישורים, ואני אפרט. המישור הראשון נוגע למתחם הענישה בעבֵרות של גידול סמים וייצורם. בשורה של פסקי-דין, לרבות מותב נכבד זה, נקבע שמתחם הענישה בעברה של גידול סם מתחיל בעונש מאסר בפועל, והרף העליון הוא תלוי נסיבות. אני מפנה בעניין הזה לעפ"ג 31126-05-14 בעניינו של חריט, שאוזכר בהודעת הערעור של המדינה. בתי המשפט בכל הערכאות שבים וחוזרים על האמירות הנוקבות שלפיהן גידול סם הוגדר בחוק באותה מדרגה נורמטיבית כמו הפצה של סמים וסחר בהם ; גם העונש הקבוע לצד העברה של גידול סם הוא עשרים שנות מאסר; ואמירה שלפיה יש להחמיר בענישה על גידול סם במעבדות ביתיות עקב היות העברה ,,נפוצה ונפיצה''. נפוצה, משום שבאחרונה מוגשים כתבי אישום רבים יותר ויותר בנושא הזה , ונפיצה , משום פוטנציאל הנזק שגלום בה.
המישור השני שבו לדעתנו שגה בית המשפט קמא נוגע לכך שלא נתן משקל ראוי והולם בגזר-הדין לנסיבות העברה. בית המשפט, בפרק ההכרעה בגזר-הדין, לא התייחס בכלל לתכנון המוקדם שהיה כרוך בהקמת המעבדה, לאבזור הרב שהיה בה, להשקעה כספית שכרוכה ברכישת אותו ציוד, לכמות הסם הכוללת שנמצאה בדירה – ובעניין הזה אני אבהיר: אין מדובר בשני קילוגרם כפי שציין בית המשפט בגזר -הדין, אלא בלמעלה משניים וחצי קילו. הוא לא התייחס לפרק הזמן שבו הוחזקה המעבדה בדירה: עשרה חודשים. אם כתבנו (למעלה משנה), זו טעות. אני זוכרת שראיתי כן עשרה חודשים. בכל אופן אלה עשרה חודשים. והוא לא התייחס לכך שבעצם פעילות המעבדה הופסקה הודות לפעילות המשטרה ו למעצרו של המשיב.
בעניין הזה אני אבקש להפנות את בית המשפט הנכבד לפסק-דין מבית המשפט העליון שלא אוזכר בהודעת הערעור, שעיינתי בו אתמול, רע"פ 4512/15 בעניין אברהם הרוש. זה פסק-דין שניתן מפי כבוד השופט שהם ביולי 2015. שם דובר במי שהורשע בגידול קנביס במשקל כולל של 283 גרם. הוא הודה, נרתם להליך שיקום, ועל אף זאת הוא נדון בבית משפט השלום לעשרה חודשי מ אסר בפועל. בית המשפט מחוזי מרכז, בשבתו כעַרכּת ערעור, הפחית את עונשו לשבעה חודשי מאסר בפועל, נוכח נסיבותיו האישיות של הרוש והליך השיקום שהוא עבר, והרע"פ שהוא הגיש לעליון נדחה. מה שחשוב לציין – שבפסק -הדין של בית המשפט העליון הוא אומר וקובע שהעונש הראוי שייגזר בעברה של גידול סם צריך להיות על בסיס כלל נסיבות המקרה: אבזור המעבדה, השטח שלה, היקף הפעילות שלה, כמות השתילים, משקל הסם – ולא להתייחס רק למשקל הסם המוכן שנמצא באותה מעבדה.
אני עוברת עכשיו למישור השלישי שבו לדעת התביעה שגה בית המשפט קמא בגזר-הדין. המישור הזה נוגע למיקומו של המשיב ברף התחתון של מתחם הענישה שאותו קבע בית המשפט קמא, ולדעת התביעה המתחם עצמו הוא שגוי. בית המשפט ביסס את מיקומו של המשיב ברף התחתון של עונש בדרך של עבודות שירות על בסיס שיקולי שיקום, ובעניין הזה והוא נסמך על התסקירים שהוגשו בעניינו של המשיב. אני מפנה לתסקיר השני, מ -19 באפריל 15', בעמוד 2, שורה 3, ששם מציין שירות המבחן את התרשמותו באופן ברור מכך שהמשיב נמצא בשלבים ראשוניים של תהליך הטיפול. אמירה כזו של שירות המבחן אין כדי להצביע על שיקום מוכח שעבר המשיב, ואפילו לא על סיכוי ממשי לשיקום. כשאדם נמצא בראשית הטיפול, כשלחובתו כבר הייתה הרשעה קודמת באותה עברה ממש – נכון שההרשעה הקודמת, עבר זמן מאז הוא הורשע, אבל בכל-זאת עולם הסמים אינו זר לו – השיקום במקרה הזה, כפי שציין מותב נכבד זה בעניין אדי עמר, השיקום אינו יכול לשאת על גבו את משקל ההכרעה. אני חושבת שהאמירה הזאת היא מדויקת מאוד במקרה שלפנינו. בעניין אדי עמר דובר בגידול קנביס במשקל כולל של שישה קילוגרם. הוא נדון בבית משפט השלום לשמונה חודשי מאסר. מותב נכבד זה דחה את ערעורו ורע" פ שהוא הגיש לבית המשפט העליון נדחה אף הוא. בתיק הזה, העובדה שהמשיב נמצא בראשיתו של טיפול אינה יכולה להתיישב עם המלצה עונשית כל-כך מקלה. אנחנו סבורים שבית המשפט קמא חרג לקולה במידה שהיא לא סבירה, חרג לקולה במידה שסותרת את הפסיקה בעברה של גידול סמים, ועל-כן אנחנו נבקש מבית משפט נכבד זה להתערב בעונש, להמיר את עונש המאסר בעבודות שירות בעונש מאסר מאחורי סורג ובריח, להטיל עליו – – –
אנחנו חוזרים בעצם על המתחם שטענּו לו בבית המשפט קמא.
(סעיף 8 להודעת הערעור) זה המתחם שאנחנו עותרים לו. אני מוכרחה לומר שבסֵיפה צוין שאנחנו מבקשים להחמיר עם עונשו של המשיב ולהטיל עליו עונש מאסר בפועל; אין אמירה על המרת עבודות השירות. לאחר שעברתי על הפסיקה שמאוזכרת בהודעת הערעור, אנחנו נטען למתחם שנע בין שמונה חודשים לעשרים חודשים.
אני לא ציינתי בהודעת הערעור, אבל אנחנו נבקש גם להחמיר בקנס ולהטיל פסילה של רישיון הנהיגה.

ב"כ המשיב:
קשה להתחיל לטעון טענות רבות כשבבסיס העניין טעות של המדינה כבר עכשיו, כשהיא מבקשת להטיל פסילת רישיון כשזה בכלל לא התבקש בבית המשפט קמא. ואז לבוא ולהגיד שבית המשפט קמא עשה טעות, כשלא ביקשו ממנו בכלל– – – בכל הודעת הערעור יש חוסר הלימה מוחלט בין התנהל ות הפרקליטות לבין התנהלות התביעות. אני אבקש מבית משפט זה בסופו של יום בפסק-דין זה להתייחס לנוהל הפסול שבו נוהגת התביעה המשטרתית בהגשת כתבי אישום, בהשארת פרטים רבים בכתב האישום, אך מחיקת העברות הרלוונטיות– – –
נמחקה לו עברת ההחזקה.
חוזרת המדינה בהודעת הערעור שלה כל הזמן – ועוד לא נכנסתי לגופו של עניין – לעניין ההחזקה, וגם עכשיו אמרה הפרקליטה עברת החזקה. בכתב האישום נמחקה עברת ההחזקה, וזו עובדה שהיא חשובה מאוד. לחזור כל הזמן: יש החזקה, יש החזקה, בית המשפט קמא לא החמיר בעברת ההחזקה – לא הורשע בעברת ההחזקה. אני מפנה להודעת הערעור.
אני מפנה את ההרכב לחוות ד עת משבעה בדצמבר 2015 שהתקבלה מהמכון הירושלמי, אותו מכון שנסמך עליו שירות המבחן (מציג). חוות דעת מלפני שבעה ימים, שמונה ימים.
זה מסמך שהוגש לשירות המבחן. ח וות הדעת של המכון הירושלמי, זו חוות דעת משלימה שלו.
הוא חוזר על אותם דברים– – –
אני מבקש להגיש לבית המשפט המחוזי הזה מסמך משלים, מסמכים נוספים שהוגשו לשירות המבחן בעניינו של המשיב, באותו תיק, בידי אותה גברת שמכירה אותו מהמכון הירושלמי– – –
ושם היא חוזרת על דברים שאמרה לשירות המבחן– – –
מדובר בפסיכולוגית שמכירה את המשיב, ואותה פסיכולוגית היא גם שהייתה בקשר עם שירות המבחן בעריכת התסקיר שעליו המדינה מלינה.

ב"כ המערערת:
קודם כול לתקן טעות עובדתית שציין חברי. הוא אומר: אני רוצה להגיש מסמכים נוספים שהיו לפני שירות המבחן. המסמך הזה לא היה לפני שירות המבחן.
חברי גם לא ביקש מההרכב לשלוח אותו לקבלת תסקיר נוסף. אני אינני יודעת מה אופי הטיפול באותו מכון ירושלמי, ולכן אני אבקש מכבוד בית המשפט שלא להתייחס לאותו מסמך.

ב"כ המשיב:
אני מפנה את כבוד בית המשפט לפסק-דין של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז בעניין אדון חזי עזריה. שם הורשע אדם בבית משפט השלום בעברות נוספות לבד מעברת הגידול ונידון לתשעה חודשי מאסר בפועל . בערעור, שנשמע לפני הרכב כבוד הנשיא, השופט אברהם טל, הומתק עונשו מתשעה חודשי מאסר לעונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות (מגיש), ואני חושב שפסק-הדין הזה הוא פסק-דין רלוונטי ומתאים מאוד למקרה שלפנינו, לאור הליך השיקום המשמעותי שעבר המשיב בהודעת הערעור הזה.
אפנה בבקשה לפסק-דין של הרכב זה – כבוד הנשיאה דבורה ברלינר, כבוד השופטת אסתר נחליאלי -חיאט וכבוד השופטת מרים סוקולוב – פסק-דין מיום אחד ביוני 2015, רלוונטי, בעניינו של חנוך אפרים זרובסקי– – –
ושם אדם שהורשע בשלושה אישומים שונים בעברות של גידול סם, בערעור המדינה, נדון לפני הרכב זה לשנת מאסר, על שלושה אישומים, כאשר שניים מהם – שניים מהם – דיברו בעברות גידול סם. הרכב זה קבע, בחודש יוני 2015, כשהייתה לנו פגרה של חודשיים באמצע, כי ,,כל אחד מהמתחמים [...] בין שישה ל -12 חודשי מאסר'' (קורא). (מגיש) אני מגיש את זה להרכב. לכן כשאנחנו עושים את ההקבלה ואת ההשוואה בין עניינו של בן -צבי, באישום הבודד שלו, לבין האישום של אותו אדם, שקיבל על שני האישומים גם יחד שנת מאסר, אני חושב שהשארת העונש שקבע בית המשפט קמא, לאחר שקיבל תסקיר ראשון וקיבל תסקיר שני ונתן לצדדים לדבר, ודן בכתב אישום שהכיל עברה אחת ולא עברות נוספות – הסיבה שערכה זאת תתערב בעונש שקבעה ערכת דיון אחרת היא לא סיבה מוצדקת.
בפסק-דין אדם אלון מיום 22.05.11 חזר בית המשפט המחוזי מרכז על ההלכה שערכת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שהושת על נאשם בערכת דיון אלא במקרים חריגים, שבהם נפלה בגזר -דינה של ערכת הדיון טעות מהותית שבולטת על פניה, או שעה שהעונש שנגזר חורג באופן קיצוני מהעונש במקרים בעלי נסיבות דומות.
הרף שהמדינה צריכה לעבור בערעור הזה, בנסיבות האלו ונוכח הפסיקה שהגשנו, כדי שיתערב בית המשפט המחוזי בהחלטתו של בית המשפט קמא, הוא רף גבוה להשקפתי, במיוחד לאור פסק-הדין זרובסקי מאחד ביוני 2015. ואני חושב שהמדינה לא עמדה ברף הזה, נוכח הליכי השיקום הבאמת משמעותיים, אמִתּיים, כנים, שעבר המשיב הזה.
מתחם הענישה – יש חוסר עקיבות מוחלט במתחמי הענישה שלהם המדינה טוענת, ואני אפנה דווקא לפסיקה של בית משפט השלום. אני חוזר על פסקי-הדין שהוגשו לבית המשפט קמא, ואני מבקש להגיד שמתחם הענישה ההולם להשקפתי לעברה הזאת הוא מתחם הענישה שקבע בית המשפט המחוזי הזה בעניין– – –
מתחם הענישה ההולם שאני חושב שהוא מתאים במקרה הזה הוא בין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לבין שמונה-עשר חודשי מאסר, כפי שנקבע בפסיקה גם של בית משפט זה וגם של בתי משפט אחרים. עכשיו נשאלת השאלה מה המיקום של הנאשם בתוך המתחם הזה.
ראשית, מדובר בנאשם שהרשעתו הקודמת היא משנת 2001, עברה שהתיישנה.
שנית, מדובר בכך שכתב האישום שעל בסיסו אנחנו נמצאים כאן, כתב האישום מייחס לו עברה של גידול ולא עברות נלוות. מדובר בתשעה שתילים. בית המשפט הזה יודע שכמות הברוטו איננה כמות הנטו שקשורה בעניין הסם. שלישית, אני סבור שגם המדינה, מתחילת הדרך בתיק הזה– – –
התחלתי להגיד שגם המדינה בעצמה, אני סבור שמדברת בשני קולות בתיק הזה, בכל מה שקשור להתבוננותה על הנאשם, הוא המשיב. ובמה דברים אמורים? אחד, בהודעת הערעור עצמה, בסוף הודעת הערעור – אני מפנה לסעיף 14 להודעת הערעור – מדברת בכך שהסם שהוא גידל היה אמור לשמש בין היתר ובעיקר לשימושו העצמי. כך מפי המדינה, ואני מפנה שוב לסעיף 14. אני מציין עוד שאילו ראתה המדינה במשיב הזה חלק מהפצת הסם, מהחוליה הראשונה בהפצת הסם, לא הייתה מסכימה בדיון הראשון בהארכת המעצר של המשיב לשחרר אותו בהסכמה. המשיב הזה שוחרר בהסכמה. כלומר גם בעת הגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים הסכימה המדינה – כבר בדיון הראשון באותו יום, זה היה כמה שעות אחרי שהוא נעצר ונחקר – לשחרר אותו. ואז באה המדינה ואומרת: מדובר במי שהוא חלק בלתי נפרד מהשרשרת להפצת הסם. יש להתייחס אליו באותו אופן כמו שמתייחסים לסוחרי הסמים. ודרך אגב, המדינה אומרת שהוא הורשע באותה עברה – הוא לא הורשע באותה עברה, הוא הרשעה בעברה חמורה יותר. אינני עושה הנחות לעצמי. אם אנחנו מסת כלים באופן שבו המדינה צריכה להתנהג, אז המדינה צריכה להתנהג באפן קוהרנטי כל הזמן. לא להסכים לשחרר אותו מיד – והם גם רושמים את זה בהודעת הערעור עצמה, מטעם הפרקליטות – ובאותו קול ובאותו דבר להגיד: מדובר במי שהוא חלק בלתי נפרד מהפצת הסם. כי גם פה אין להם ראיות בעניין הזה. אז אני רואה בזה חלק בלתי נפרד מהתנהגות המדינה.
דבר נוסף שאני מתייחס אליו הוא בעניין המעבדה. באשר לכמות הציוד הגדולה שנתפסה – כמות הציוד הגדולה שנתפס ה, ויש גם תמונות של זה בתיק החקירה (התמונות לא הוגשו לבית המשפט) – חשוב לציין שלא היה מדובר במעבדה שהיא מורכבת, שיש שם... כמה? 105 אדניות, 125 אדניות? אינני זוכר את הכמות שמפורטת בכתב האישום, אבל אותן אדניות מסודרות בתוך ארון. לא היה מדובר במעבדה, כמו בפסק-הדין צקבאשווילי שאליו הפנתה המדינה, ששם נאשמים משותפים, לעניין אחד, בהתארגנות שיטתית, לקחו מבנה תעשייה בחולון, קנו רכב לצורך המטרה הזאת וגידלו 435 שתילים. בפסק-דין אדי עמר דובר בשתי דירות שבהן הוא גידל, פלוס עברות נוספות.
אז באשר למעבדה הגדולה הזאת – יכול להיות שתכנון היה. אבל זה לא התגבש ברמת הניסיון. הדברים לא היו מורכבים במעבדה רחבת היקף כמו שדיברה המדינה. אז יכול להיות שהוא התכוון, אבל על בסיס אותה כוונה איננו יכולים להאשים אותו.
המילים ,,ללא היתר ורישיון כדין'' לקוחות מסעיף 7 לפקודת הסמים ולא מסעיף 6, וגם מהן צריך להתעלם. לכן בתחילת דבריי , כשאמרתי שאין הלימה בין עובדות כתב האישום– – –
בסופו של יום אני חושב שבאשר לתיקון כתב האישום, באשר לעובדותיו של הנאשם הזה והתסקירים שהתקבלו עליו וחוות הדעת הנוספת שביקשתי מההרכב לקבל, ובאשר לפסיקה הנוהגת ובאשר לפסק-הדין מאחד ביוני 2015 ובאשר לפסק-הדין של כבוד השופט טל, ששם– – – הסיפה של דבריי היא שבית המשפט קמא לא טעה טעות חריגה כזאת, ובית המשפט קמא כן התייחס בעובדות כתב האישום לדברים שנתפסו בדירה – אני מדבר באותו ציוד – הוא כן התייחס. יכול להגיד שהוא לא התחשב בזה, אבל הוא כן התייחס. מדובר בגבר גרוש בן ארבעים -וחמש שמפרנס שתי ילדות קטנות. בנסיבות האלה, חרף המלצת שירות המבחן, קבע כי המשיב יבצע את התקופה המקסימלית שניתן לבצע במאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, וגזר עליו שישה חודשי עבודות שירות, גזר עליו קנס. לא גזר עליו פסילה על-תנאי כי הוא לא התבקש לעשות כן. ואני מבקש מכבוד בית המשפט שלא להתערב.

<#11#>
פ ס ק - ד י ן

ה ע ו ב ד ו ת ו ה ט ע נ ו ת

1. המשיב הורשע בבית המשפט קמא על סמך הודייתו בעברה של גידול סמים מסוכנים , ייצורם והכנת ם, עבֵרה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973. הוראת החוק שבה הורשע המשיב מביאה לידי ביטוי הסדר טיעון שהושג בינו לבין התביעה עובר להודייתו, ולפיו נמחקה מכתב האישום הוראת החיקוק הנוספת, שייחסה לו עברה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בדיעבד, אחד הטיעונים שהעלה הסנגור לפנינו הוא כי יש חוסר הלימה בין תיקון כתב האישום כמפורט לעיל, שהתבטא כאמור במחיקת הוראת החיקוק, לבין העובדות המפורטות בו , ועובדה זו אינה צריכה להיות מובאת בחשבון לחובתו של המשיב.

2. על-פי העובדות שבהן הודה המשיב לכל הדעות, במהלך החודשים שבין ספטמבר 2 013 לבין 26.06.14 הוא החזיק בדירה שכורה ברמת-גן והקים בה מעבדה לגידול סם. כתב האישום, לאורך שורות רבות וארוכות, מפרט את הציוד שהיה מצוי באותה מעבדת סם. אין לך פריט הקשור לתחום זה שאינו מצוי באותה רשימת ציוד: אדניות במספר רב, צינורות, מנורות עם רפלקטורים, שקית ובה תערובת לגידול חומרים אורגניים, חומר לספיגת מים, שנאי חשמלאי, תרמוסטט, שעוני שבת, מסנן אוויר – ו לא פירטנו עוד הכול.

נוסף למעבדה המשוכללת שהקים המשיב, במקומות שונים בדירה היו מפוזרות כמויות סם, בין סם בפועל ובין שתילים של קנבוס. הכמות הגדולה שמדובר בה מוזכרת בסעיף ח לסעיף 2 לעובדות כתב האישום. על -פי האמור בו, ,,במרפסת חדר השינה 9 שתילים של קנב וס במשקל 2050 גרם נטו'' . כתב האישום מפרט כמויות שונות של סם שנתפס בדירה. כדי להסיר ספק נאמר כי המשיב הודה בהחזקת כל אותן כמויות סם שמפורטות בסעיף 2, גם אם העברה של החזקת הסם נמחקה. כנתון עובדתי המצוי לפנינו, הודייתו של המשיב משק פת את מה שנתפס בדירה ושבהחזקתו הודה המשיב.

3. בית המשפט קמא (כבוד השופטת מעין בן-ארי) קיבל שני תסקירים באשר למשיב. נ ׂאמר כבר בשלב זה כי התסקיר הבסיסי הוא התסקיר מיום 15.03.15. תסקיר נוסף שהונח לפני בית המשפט, מיום 19.04.15, הוא תסקיר קצר שבו יש עדכון נתונים מסוימים ולא מעבר לכך. לכך יש לצרף חוות דעת שהסכמנו היום לקבל ל ִפנים משורת הדין, חוות דעת מיום 07.12.15, של המרכז הירושלמי לבריאות הנפש – המכון הירושלמי לטיפול בבעיות סמים ותחלואה כפולה. מסמך זה מפרט את הטיפול שעבר המשיב ואת התרשמותה של המטפלת מן המצב שאליו הגיע במהלך הטיפול ובעקבותיו.

4. בית המשפט קמא קבע כי מתחם הענישה הראוי וההולם בתיק זה נע בין מאסר שיכול שיינשא בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. כבוד השופטת קמא סברה כי יש למקם את המשיב ממש בתחתית המתחם, שעל-כן הוטלו עליו שישה חודשי מאסר. לא זו בלבד שבית המשפט מיקם את המשיב ברף התחתון של המתחם שקבע, אלא ש הוא הוסיף וקבע כי המשיב יישא את המאסר בדרך של עבודות שירות. על המשיב הוטלו העונשים הללו: שישה חודשי מאסר, שיינשאו בדרך של עבודות שירות; חמישה חודשי מאסר על -תנאי; צו מבחן למשך שנה; וכן קנס בסך 5,000 ₪. בית המשפט הכריז על המשיב סוחר סמים והורה לפיכך על חילוט סכום של 1,140 ₪ שנתפס אצלו.

5. על גזר-הדין מערערת המדינה לפנינו. לטענתה, נפלו שלוש טעויות מרכזיות בגזר-הדין של בית המשפט קמא:

באשר לקביעת המתחם – המתחם שקבע בית המשפט קמא איננו הולם את העברה שמדובר בה. העברה היא של גידול סם, עברה שבצדה הציב המחוקק עונש מאסר בן עשרים שנה. תקרת הענישה במקרה זה איננה מילה ריקה מתוכן , ועליה לתת את אותותיה בענישה הקונקרטית. בית המשפט קמא לא נתן לכך ביטוי, וכבר בכך שגה. המדינה מפנה בעניין זה לפסקי -דין שונים שניתנו גם במותב זה וגם במקומות אחרים, שעמדו על משמעותה של העברה הנדונה, קרי: גידול סם במעבדת סם שאותה פלוני מחזיק בביתו.

הנתון השני שבו, אליבא דמדינה, נפלה טעות בגזר -הדין של בית המשפט קמא הוא החלת עקרון ההלימה. לטענת המדינה, גזר-הדין של בית המשפט קמא איננו מתחשב דיו במעשה העברה בנסיבותיו, כפי שמצֻווה עליו לעשות מכוח עקרון ההלימה. נסיבותיו כוללות את כל אותו ציוד משוכלל שנמצא במעבדת הסמים. בית המשפט כמעט לא נתן ביטוי לכך, ובכך כאמור שגה. לכך מיתוספת גם העובדה שברשות המשיב נמצאו כ -2.5 ק"ג סמים. כמות זו מורכבת הן מהכמות הגדולה הגלומה בשתילי הסם הן מהכמויות שנ תפסו בדירה ושבהחזקתן הודה המשיב (גם אם נמחקה עברת ההחזקה מהוראות החיקוק שמדובר בהן).

הנושא השלישי שבו שגה בית המשפט קמא, אליבא דמדינה, עניינו מיקומו של המשיב בתוך המתחם שקבע. המשיב שלפנינו כבר עבר עברה מאותו סוג בדיוק, אף אם חלפו שנים רבות מאז ביצועה. תסקיר שירות המבחן איננו מצביע על תהליך טיפול מושלם שאותו עבר. אדרבה, עול ה ממנו כי הוא מצוי בתחילתו של תהליך הטיפול. מכל מקום למי שיש בעברו עברה קודמת של סחר בסם מסוכן, ואגב מתן ביטוי לצורך גם בהרתעת אחרים, לא היה מקום להסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

6. הסנגור טוען, כפי שניתן לצפות, כי לא נפלה כל שגגה בהחלטתה של כבוד השופטת קמא. באשר למתחם הענישה הפנה אותנו לפסק-הדין של בית המשפט המחוזי במחוז המרכז, שבו קבע בית המשפט קמא מתחם דומה כשהוא מקבל בכך ערעור על גזר -הדין שהוטל בבית המשפט קמא, וכן למתחם שנקבע במותב זה בתיק שבו היו שלושה אישומים והמתחם באשר לכל עברה ועברה הועמד על תקופה שהרף התחתון בה הוא שישה חודשי מאסר. באשר לכמויות שמדובר בהן – לטענת הסנגור, הכמות איננה מסיבית. מדובר בתשעה שתילים. הכמות של 2.5 ק"ג היא כמות ברוטו, להבדיל מנטו. המעבדה עדיין לא הגיעה לכלל שימוש; יש לראות את הפעילות בה כשלב הכנה ולא כשלב השימוש בפועל בכל תוצריה. לפיכך המתחם שקבע בית המשפט קמא הולם את מעשה העברה בנסיבותיו. הסנגור טוען עוד כי המדינה מדברת בשני קולות, שאחד מהם שייך לתביעה המשטרתית, אשר ניהלה את הדיון בבית המשפט קמא, והאחר – לפרקליטות , המנהלת את הדיון של פנינו. בבית המשפט קמא הסכימה המדינה בסופו של דבר, לאחר שעתרה מלכתחילה למעצרו של המשיבה עד תום ההליכים, לשחרורו, ללמדך שלא ראתה את העניין בחומרה. וראה זה פלא: בשלב שלאחר מתן גזר-הדין עותרת אותה מדינה, גם אם מפי רשות אחרת, להחמרה בענישה, לאחר שבית המשפט קמא מצא להסתפק במאסר שלא יינשא מאחורי סורג ובריח.

באשר לתהליך שעבר המשיב – הסנגור המציא לנו כאמור את חוות הדעת העדכנית שהזכרנו, מיום 07.12.15, אשר מתעדת מפגשים וטיפול שעבר המשיב במכון הירושלמי לטיפול בבעיות סמים ובתחלואה כפולה. מחוות דעת זו עולה כי המשיב התמיד בטיפול והצליח בו , שעל-כן אין מקום להתערב בגזר-הדין של בית המשפט קמא גם מטעם זה .

בשורה התחתונה העתירה היא כאמור להשאיר את הענישה בעינה.

ד י ו ן ו ה כ ר ע ה

7. לצערנו, איננו יכולות לומר דברים שלא נאמרו מפינו כבר בתיקים קודמים בנושא זה, לרבות האמירה כי אין בתקופה האחרונה שבוע דיונים שבו אין ניצבות לפנינו לפחות שתיים–שלוש מעבדות סמים הממוקמות במקומות שונים שמפיקות כמויות סמים גדולות. אותן כמויות סמים עלולות למצוא את דרכן לשוק הסמים, על כל התוצאות הנובעות מכך. תו פעת מעבדות הסמים הפכה לרעה חולה שמדינת ישראל כנראה לא מצאה עדיין את הכלים הנכונים להתמודד עמה, בוודאי לא במלוא היקפה. הדרך להקמת מעבדת סמים כנראה איננה מורכבת ומסובכת במיוחד, ושמא משום כך מעבדות צצות כפטריות אחרי הגשם והיו למכת מדינה. גם במקרה הנוכחי כתב האישום מציין בין היתר כי המשיב רכש זרעים לצורך המעבדה דרך אתר באינטרנט, ומה פשוט וקל יותר מזה? באותה צורה רכש ככל הנראה גם את הציוד, וכך הוקמה לה מעבדה נוספת מסוג אותן מעבדות שמשחררות לשוק רווי הסמים כמויות גדולות במיוחד של סם. המעבדה שמדובר בה בתיק הנוכחי היא מעבדה משוכללת במיוחד, גם בהשוואה למעבדות שאנו נתקלות בהן. כפי שציינּו בפתח הדברים, אין לך פריט שאינו מנוי ברשימת הפריטים אשר נתפסו בדירתו השכורה של המשיב, אותה דירה שבה הוקמה מעבדת הסמים. הכמויות שמדובר בהן בתיק זה אף הן אינו מבוטלות: הן הכמויות של הקנביס הגולמי באותם תשעה שתילי ם שמדובר בהם בפריט ח לסעיף 2 לעובדות האישום הן הכמויות הנוספות שמוזכרות ושנתפסו בחלקים שונים בדירת המגורים.

לא בכדִי הציב המחוקק בצדה של עברת גידול הסם עונש מקסימלי השווה לעונש שמוטל על הפצת סם וסחר בסמים. יש בכך אמירה נורמטיבית לצד אמירה אופרטיבית. מידת החומרה שבגידול סם איננה נופלת מזו של הפצת הסם. מי שמגדל סם בכמויות כאלה חזקה עליו שאיננו מתכוון רק לשימוש עצמי, וכך גם נאמר בפירוש בעובדות כתב האישום שבו הודה המשיב ,,[...] והכל לצורך גידול הסם וזאת שלא לצריכתו העצמית ללא היתר או רישיון כדין[...]'' (סעיף 1א). המתחם הנכון, כפי שאמרנו בכמה וכמה תיקים ושצוטט בהודעת הערעור, צריך לעמוד על תקופה שתחילתה במאסר שיינשא מאחורי סורג ובריח ולא במאסר שיינשא בעבודות שירות.

8. הסנגור הפנה אותנו לפסק-הדין שנתן מותב זה (בחלקו) בע"פ 46572-03-15 מדינת ישראל נ' זרובסקי. באותו עניין הושם הדגש במתחמם של כל שלושת האישומים גם יחד, שעל-כן ראינו לנכון להסתפק במתחם פרטני באשר לכל אישום שינוע בין שישה חודשי מאסר לבין 12 חודשי מאסר (התוצאה העונשית הכוללת הייתה 12 חודשי מאסר) . מכל מקום אפילו יצאנו מנקודת הנחה כי מתחם הענישה בתיק זה נע בין שישה חודשי מאסר לבין 12 או 18 חודשי מאסר, עדיין לא היה מקום למקם את המשיב שלפנינו בתחתיתו.

9. בכך אנו מגיעות לנסיבותיו האישיות של המשיב, ובהיבט זה אנו רוצות לתת את הדעת לשני נושאים: הנושא הראשון הוא העולה מתסקיר ש ירות המבחן שהוצג לפני בית המשפט קמא. כבר ציינּו לעיל שהתסקיר העיקרי הוא מיום 15.03.15. בתסקיר הנוסף אין התייחסות לעמדותיו של המשיב באשר לביצוע העברה. באותו תסקיר שירות המבחן אומר בין היתר כדלקמן: ,,באשר לעבירה הנוכחית, גיא לוקח אחריות על מעשיו המתוארים. מסר כי בשל זמינות ואיכות החומר החליט לגדל הסם בביתו[...]'' (עמ' 2). נעצור כבר באמירה זו כדי לומר כי יש בה ביטוי אולטימטיבי למה שאמרנו לעיל, דהיינו הקלות הבלתי נסבלת של הקמת מעבדת סם. זמינות החומר ואיכותו הביאו את המשיב להקים את המעבדה בביתו. בהמשך אומרת קצינת המבחן כי ,,[...] עוד מסר כי כיום מבין חומרת מעשיו. יחד עם זאת, התרשמנו כי מביע חרטה על רקע המחירים שנאלץ לשלם כתוצאה [מ]מעשיו ומתקשה להביע חרטה על התנהלותו הבעייתיית והעבריינית. התרשמנו כי מתקשה לבחון לעומק את המניעים העמוקים שבבסיס התנהגותו הבעייתית ונוטה לטשטש את קשייו'' (שם) . דברים דומים נאמרו גם בסֵיפה של תסקיר שירות המבחן. הדברים אינם טעונים פירוש והם מדברים בעד עצמם.

בתסקיר הנוסף מצוין כי המשיב נמצא רק בשלבים הראשונים של הטיפול וזקוק להמשך טיפול. התקופה שחלפה מאז ועד היום איננה ארוכה במיוחד, שהרי התסקיר הנוסף הוא מיום 19.04.15. האמור בחוות הדעת הפסיכולוגית אינו משנה בהרבה את התמונה. הדגש לשיטתנו הוא בעמדותיו של המשיב באשר לעברה שעבר. כאמור מדובר במי שלא הביע חרטה אמִתּית, וככל שהביע אותה הרי זה בשל המחיר שהוא נדרש לשלם על מעשיו ולא מעבר לזה.

10. ההיבט הנוסף שברצוננו להזכיר מצוי בעובדה שמדובר במי שבעברו כבר הרשעה בחמורה שבעברות הסמים, עברה המקבילה בעונש המרבּי שבצדה לעברה נושא כתב האישום הנוכחי – קר ֵי: סחר בסם והפצתו. המשיב כבר הורשע בשנת 2001 בעברה זו. בית המשפט באותו תיק הלך לקראתו והטיל עליו שישה חודשי מאסר שיינשאו בעבודות שירות, משמע המשיב כבר זכה להתייחסות מקלה וספק אם הוא ראוי למתן הזדמנות נוספת.

סוף דבר: בהינתן המכלול אנו מטילות על המשיב עשרה חודשי מאסר שיינשאו מאחורי סורג ובריח. יתר רכיבי הענישה יישארו בעינם. איננו רואות לנכון להיענות לבקשת המדינה להטלת פסילה של רישיון הנהיגה, משום שעתירה זו לא הושמעה בבית המשפט קמא ואין לה מקום בפעם הראשונה ל פני עַרכת הערעור הדנה בתיק.

<#4#>
ניתן והודע היום , ד' טבת תשע"ו (16 בדצמבר 2015), במעמד הנוכחים.

דבורה ברלינר, נשיאה
אב"ד

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת

יהודית שבח, שופטת

ב"כ המשיב:
אני מבקש עיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט.

<#12#>
ה ח ל ט ה

המשיב יתייצב לשאת את עונשו בתאריך 18.01.16. על המשיב להתייצב בכלא ניצן אלא -אם-כן תהיה הוראה אחרת. הסנגור יהיה אחראי לתהליכי המיון והשיבוץ. הערבויות תישארנה בעינן ותשמשנה להבטחת ההתייצבות. ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ.

<#14#>
ניתנה והודע ה היום , ד' טבת תשע"ו (16 בדצמבר 2015), במעמד הנוכחים.

דבורה ברלינר, נשיאה
אב"ד

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת

יהודית שבח, שופטת

הוקלד על ידי ארנון לביא