הדפסה

מדינת ישראל נ' אידן

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה
נ ג ד

אליהו אידן ת.ז. XXXXXX514

הנאשם
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד – ענבל אביב
הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד – יאיר לחן
<#1#>

פרוטוקול

טיעון לעונש
הסניגור
מגיש לבית משפט אישור מחלה, אף שבאיחור, על כך שב- 10.3.13 לקח את הבת שלו לצילום לאחר שנפלה.

התובעת
אני חוזרת על טיעונינו . אנו בתחילה ביקשנו והסכמנו לעבודות שירות, הוא נמצא לא מתאים, ולכן אנו עומדים על עתירתנו למאסר בכלא, מאסר על תנאי, התחייבות, קנס, גם פסילה מלנהוג ופסילה על תנאי.
מגישה לבית משפט פסיקה, עפ"ג 20308-08-10 עבירה של הסעת שב"ח וגם עבירה של נהיגה פוחזת, אדם שנדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל. נדון ל- 9 חודשי מאסר ואז בערעור הקלו לו ל-7 חודשי מאסר.
הוא לא נמצא לרצות מאסר בעבודות שירות, בכל מקרה המדיניות היא מאסר בפועל.

הסניגור
ישנה פסיקה אחרת לפיה המאשימה בעצמה, בבית משפט זה, בפני מותב זה, נמנע מלעתור לעונש מאסר ואפילו בעבודות שירות, מי שהעסיק עובד זר והסיע אותו והגיעו להסדר לפיו הנאשם יודה בכתב אישום, לא יורשע וישלח לקבלת תסקיר, והתביעה הודיעה בכל מקרה תסתפר במאסר מותנה, קנס ופסילה מותנית ת.פ. 12061-06-11.
ישנה הפסיקה אחרת של אדם שהואשם בהסעת שוהה שלא כדין, בית משפט הסתפק גם באי הרשעה.
בת.פ. 38141-02-10 בית משפט שלום בתל-אביב, עבירה של הסגת גבול, הלנת תושב זר והעסקת תושב זר, שם נדון ל- 9 חודשים מאסר מותנה.
מגיש לבית משפט של כב' השופטת גיליה רביד.
הנאשם בתיק זה עבר את העבירה במרץ 2010, לא מדובר בנאשם שעבירות אלה מאפיינות אותו.
מגיש פסק דין נוסף של בית משפט שלום שבו בית משפט נמנע מהרשעה, בעבירה של העסקה והעלבת עובד ציבור ת.פ. ????? מדינת ישראל....
עמדת המאשימה כפי שהצגתי בת.פ. 12061-06-11, המאשימה הסכימה למאסר מותנה. זאת אומרת, הסכימה זאת כבר בשנת 2011, זמן רב לאחר התיק הזה וזה לא התיק הראשון שבהסעת שב"ח המדיניות שלהם היא גם מאסר על תנאי.
לכן, אני סבור שמדיניות העונשית בת.פ. 12061-06-11 צריכה לחול גם במקרה זה. אף שיש לאבחן שלנאשם זה יש עבר פלילי, אבל לא בתחום זה של העסקת שב"ח או הסעת שב"חים. מדובר בתיק משנת 2010 שמאז הנאשם לא עבר עבירות באותו תחום.
נכון שנשלח לממונה, הוא נשלח לאור עמדת המאשימה, ואני סבור שאם היינו עושים את הטיעונים לעונש ולאחר מכן בית משפט היה סבור שיש מקום שירוצה בעבודות שירות, היה שולח אותו. יחד עם זאת, נכון שלא נמצא בזמנו מתאים, ישנה אפשרות שהוא אכן יכול להתאים היום לעבודות שירות. יחד עם זאת, אני סבור שיש להטיל עליו מאסר על תנאי מרתיע, וקנס ולצורך הענין יש הפקדה כספית גבוהה בתיק במסגרת שחרורו בסך של 10,000 ₪, ומשאיר את ענין הקנס לשיקול דעת בית משפט.

הנאשם
הפקדת 5,000 ₪ והפקדתי גם 3,000 ₪ וגם הפקדתי בתיק של נצרת.

הערה – בית משפט בדק ומצא שהפקיד שתי הפקדות כספיות 5,000 ו- 1000 ₪. הפקדות אחרות שהיה אמור להפקיד לא הופקדו.

הסניגור
אבקש לשמוע את הנאשם.

הנאשם
לשאלת בית משפט, האם הפקיעו המאסר לריצוי בעבודות שירות, אני משיב שלא, יש לי פגישה ב- 24.4.13 אצל הממונה. אני הגשתי עתירה לבית המשפט והחזירו את זה לממונה.
אני נשוי , אב ל- 6 ילדים. למדתי במשך השנים האלה שהתגלגלתי במערכת הזאת של בית המשפט שבאמת אני לא מתאים לכל מה שקרה, זה קרה כתוצאה מקשיים כלכלים והתובעת לפניה ליאורה ודיברנו ואמרה לי שלא פעלתי נכון כי לא ידעתי איך פועלים, לא ידעתי איך מתנהלים. אני מבקש שלא להטיל עלי מאסר, אני רוצה לעבוד ולפרנס את ילדי, אם אפשר של"צ בלילה. כל השבוע של החג הזה הייתי עם אבא שלי לאחר ששקלתי את אמי ועזרתי לכל מי שהיה בבית חולים. אני מוכן לעשות של"צ בקפלן ולתרום לחברה ולא להיפך.

הסניגור
אמו נפטרה ועכשיו סועד את אביו.

הערה – תשומת לב המזכירות כי נסרק רק עמוד ראשון של הרשעות ת/ 1 ולכן מוגשות ומסומנות הרשעות בשנית ת/ 1 א'.
<#2#>
גזר דין

הנאשם הודה והורשע בכך שב- 19.3.10 , בשעה 10:43 , ברח' הכתר באשדוד, העסיק שלא כדין בעבודות בניה, 4 תושבים זרים, תושבי הרשות, שלא היה בידם אישורי כניסה ושהייה כדין, עבירה של העסקה שלא כדין.

התביעה עתרה למאסר שיכול וי רוצה בעבודות שירות. הסניגור ביקש להימנע ממאסר לחלוטין.

הנאשם יליד 6.9.70, ולחובתו הרשעות קודמות משנת 2001, בעבירות שונות, ואף ריצה עונש מאסר למשך 10 חודשים.
הנאשם הודה באישום שבפני כבר ביום 23.3.10 ומאז הדיונים נדחים שוב ושוב. למעשה, בדיון שהתקיים ביום 17.7.11 בית משפט כבר החל בהכתבת גזר הדין, לאחר שהממונה לא מצאו כשיר לרצות מאסר בעבודות שירות, אך הפסיק הכתבת גזר הדין לאור בקשת הנאשם. למרות זאת, הנאשם לא התייצב מספר פעמים לדיונים בטענות שונות ומשונות, ואף הוצאו צווים להבאתו.

נתקבל בעניינו תסקיר, ממנו עולה שהוא כבן 41, נשוי, אב לשישה, בגילאים שבין 7-20, בעל עסק עצמאי בתחום הבניין, והתרשמו שמדובר באדם פתוח, כן, בעל כריזמה, המשקיע מאמצים בתחום התעסוקה, אך מאידך גיסא, הוא גם אימפולסיבי, מתקשה להציב גבולות להתנהגותו, התנהגות שבמשך השנים גררה מעורבותו בעבירות שונות בתחום המרמה, האלימות והבנייה. כמו כן התרשמו מנוקשות אישיותית, ומאדם המרוכז בעצמו, המתקשה לקבל חוקי הממסד והערכים העומדים מאחוריהם, אם הם מנוגדים לצרכיו. לדבריו, השלים 12 שנות לימוד, שירת שירות מלא ביח' קרבית, אך התקשה לקבל סמכות ועבר עבירות משמעת בגינן ריצה ארבעה חודשי מאסר.
בתום שירותו הצבאי החל ללמוד בסמינר למורים, אך הבין שהמקצוע אינו מתאים לו. מאז עבד כעצמאי בתחום הקבלנות והבנייה, ואשתו עובדת כמזכירה בביה"ס והוא מתאר קשר חיובי עמה.
כיום, היה אמור לרצות מאסר בעבודות שירות בגין עבירות תעבורה.
באשר לענישה, ציינו כי הוא לוקח אחריות ומבטא חרטה, וטוען שהיה לו עובד שהעסיק שנים ארוכות ואשר היו לו היתרי כניסה, והוא הביא לעבודה את בניו, מבלי שהנאשם ידע מכך.
שירות המבחן המליצו על מאסר קצר של חודשיים שיבוצע בעבודות שירות, יחד עם ענישה מותנית משמעותית לצורך אפקט מרתיע משמעותי.

נתקבלו 6 חוות דעת של הממונה על עבודות השירות בשב"ס (!!!) ולא נמצא כשיר לבצע מאסר בעבודות שירות.

מתברר כי נדון ב-21.10.10, בביהמ"ש לתעבורה מחוז מרכז, בגין נהיגה בהיותו פסול, ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח חובה תקפה, לשישה חודשי מאסר, לביצוע בעבודות שירות, לאחר שהופעל מאסר מותנה של 6 חודשים, בחופף.
הוא אמור היה להתחיל לרצות המאסר בעבודות שירות מיום 21.11.10. ערעור שהוגש לביהמ"ש מחוזי, נדחה. אולם, מדיווחי הממונה עלה כי הנאשם לא השלים ביצוע המאסר בעבודות שירות, ואף זומן לשימוע ב-11.6.12. במהלך השימוע הומלץ להפסיק העבודות, ולהפעיל הפסקה מנהלית. משכך, למרות הדחיות הרבות, שנועדו לאפשר לו להשלים ריצוי המאסר הקודם, בטרם תתקבל חוו"ד חדשה, בסופו של יום קובע הממונה כי לא ניתן לבצע השמת הנאשם בעבודות שירות בפעם נוספת.
היום טען הסניגור כי עתרו לבית משפט על החלטת הממונה, ובית משפט השיב העניין לממונה והדיון בפניו קבוע ב- 24.4.13, אך לא מצאתי כל הצדקה להמתין לתוצאת הבירור, שכן התנהלותו עד כה מעידה על כך שצודק הממונה בקביעתו כי מדובר במי שלא ניתן ליתן בו אמון לאור האופן שהתנהל עד כה.

התביעה עותרת למאסר בכלא וזאת לאור העובדה שלא נמצא כשיר לרצות המאסר בעבודות שירות וכן פסילה בפועל, פסילה מותנית, קנס כספי ומאסר מותנה והתחייבות, בעוד הסניגור מבקש כי אמנע לחלוטין ממאסר, כשכל צד תומך טענותיו בפסיקה.

התביעה מפנה לעפ"ג (מרכז) 20308-08-10, שם נדון נאשם במסגרת הסדר טיעון בעבירה של ניסיון להסיע תושב זר וכן עבירות של נהיגה פוחזת והסעת נוסעים מעל המותר, ונדון ל- 9 חודשי מאסר, קנס בסך של 10,000 ₪, מאסר מותנה של 7 חודשים ופסילה בפועל למשך 6 חודשים. בית משפט מחוזי מרכז מצא לנכון להקל בעונש, אך הוסיפו כי סבורים שבצדק הוטל עליו עונש מאסר בכלא והוסיף "דומה, שאין צורך להרחיב דברים על חומרתן המיוחדת של נסיבות העבירות במקרה זה. מדובר הן בניסיון להכניס ארצה אנשים רבים שאין להם אישור כניסה לישראל, ולא זו בלבד, אלא שהם הוסתרו מאחורי מתקן מיוחד שהוכן לצורך זה, דבר המצביע על הכנה מוקדמת, זלזול בחוק ומסוכנות מצד המערער".
למרות שהיה מדובר שם בנאשם שעברו נקי, נשוי, אשתו בחודשי היריון אחרונים, ובעבירות שבוצעו כ- 3 שנים לפני כן, ובנהג בחב' אגד, שגזר הדין אמור היה להביא לפיטוריו, גם לאחר שהתערב , בית משפט מחוזי העמיד העונש על 7 חודשי מאסר, והותיר יתר הרכיבים על כנם.

הסניגור מפנה אך ורק למספר פסקי דין של בתי משפט השלום, כגון, ת.פ. 12061-06-11 של מותב זה, מדינת ישראל נ' מלחזי טפלשווילי , בו התביעה גיבשה הסדר טיעון על פיו נמנעת מלעתור לעונש מאסר בפועל ולסניגורית אף ניתנה האפשרות לטעון להימנע מהרשעה. באותו ענין היה מדובר באדם מבוגר וחולה, שעברו נקי, לא מצא מסגרת תעסוקתית והתקיים מעבודות מזדמנות. מתסקיר שירות המבחן עלה שהוא לקח אחריות והמליצו להימנע מהרשעה, אך מצאתי כי אין זה הולם העבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי ואף הוספתי וציינתי, כי מדובר בעבירה שהעונש ההולם אותה הינו לא רק רכיבי ענישה הרתעתיים, אלא גם עונש מאסר בפועל, אך למרות זאת כיבדתי הסדר הטיעון, נמנעתי מלהטיל עליו מאסר והסתפקתי במאסר מותנה יחד עם של"צ בהיקף של 240 שעות.
כמו כן ,הפנה הסניגור לפסק דין נוסף שהוצג בבית משפט שלום פתח תקווה, מדינת ישראל נ' ישראלי עופר, (פורסם בנבו), כב' השופטת ליה לב און (מספר לא ידוע) , בו בגין עבירות של העסקה והעלבת עובד ציבור נמנעה מהרשעה, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן, בין היתר, בשל העובדה שמדובר בנאשם ששירת בשירות הביטחון הכללי ותואר כאדם אחראי שתרם לביטחון המדינה.
וכן הפנה לפסק הדין בת.פ. 38141-02-10 מדינת ישראל נ' עיסוואי (פורסם בנבו), כב' השופטת גיליה רביד, עבירות של הסגת גבול והעסקה והלנה. במסגרת הסדר טיעון הסתפקה התביעה במאסר מותנה וקנס. באותו ענין היה מדובר בנאשם בעל עבר פלילי אשר ריצה באותו מועד מאסר בפועל והיה עצור עד תום ההליכים בתיק אחר וכנימוק להסדר העלו את חלוף הזמן הרב והשיהוי של המאשימה בהגשת כתב האישום. בית משפט הסתפק בהתחייבות ומאסר מותנה של 9 חודשים ל- 3 שנים.

באשר למתחם העונשי ההולם העבירה של הסעה, העסקה והלנה של שוהה בלתי חוקי:

ביולי 2012 נכנס לתקפו תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 , בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.
העיקרון המנחה הינו עקרון ההלימה, כלומר קיום יחס הולם בין חומרת המעשה, נסיבותיו, ומידת האשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם.
המחוקק קבע כי על ביהמ"ש לקבוע מתחם העונש ההולם המעשה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ואלו שאינן קשורות לביצוע העבירה.
למרות האמור, רשאי ביהמ"ש לחרוג מן העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור, אולם אם מדובר בעבירות בעלות חומרה יתרה, ניתן לעשות כן אך ורק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, שתפורטנה בגזר הדין, ואם יש מקום להחמיר מעבר למתחם הסבירות, יעשה כן על פי חוו"ד מקצועית או אם לנאשם עבר פלילי משמעותי.
נקבע כי שיקול של הרתעת הנאשם או הרבים, לא יצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.
כמו כן, אם הנאשם הורשע בכמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם, ויגזר הדין לכל אירוע, ויקבע מידת חפיפתם או הצטברותם.
תיקון 113 לחוק לטעמי הציב אמות מידה, שאמורות לעמוד כנר למול עיני השופט, בעת גזירת הדין, אשר יש בהן לקבוע סדרי חשיבות ועדיפות, ומשקל ראוי, לצורך גיבוש מגמה עונשית ברורה ושקופה באשר למה שחשוב בעיני המחוקק. מדובר בתיקון חשוב שנועד בין היתר למנוע הפערים הגדולים שהיו קיימים בעבר בין העונשים שהוטלו על ידי בתיהמ"ש השונים , וחוסר הוודאות והיציבות שנבעו מכך. תיקון אשר יש בו להעביר מסר עונשי חד, אחיד וברור מזה שהיה קיים בעבר כשהדגש מושם תחילה על עיקרון ההלימה , עיקרון הדורש מבתיהמ"ש להתייחס תחילה למתחם העונשי ההולם, ורק לאחר מכן ליתר השיקולים, בין אלו התלויים בנסיבות העבירה בין אלו שלא.

נקבע מתחם ענישה על ידי בתי משפט מחוזיים שונים בהתיחס לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין שנע בין חודש מאסר ל- 6 חודשי מאסר.
מתחום זה אומץ בתאריך 10/10/12 במסגרת עפ"ג 28704-09-12 (מחוזי באר שבע) בעניין גאנזרה נ' מ.י.. באותו עניין הנאשם נדון בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כדין לחמישה חודשי מאסר בפועל, ומאסר מותנה של שישה חודשים למשך שלוש שנים, וזאת לאור העובדה, כי לחובתו 4 הרשעות קודמות, שלוש מתוכן בעלות אופי בטחוני, בגינן נדון לעונש מאסר בפועל, וכן עבירה זהה של כניסה לישראל שלא כדין בגינה נדון בשנת 1997 לשלושה חודשי מאסר. בית משפט מחוזי בבאר שבע דחה הערעור.

מן הראוי להחמיר בעונשו של המסיע , מעסיק ומלין ולהטיל עליו עונש חמור מזה המוטל על מי שנכנס לתחומי ישראל כדי לשבור שבר.

בברע"פ 3173/09 מחמד פראגין נגד מדינת ישראל, ( להלן:"הלכת פראג'ין") , בימש"ע ביום 5.5.09 , ציין לגבי כניסה לישראל שלא כדין כי:
" ...מדובר בסיטואציה שלה דמיון למלין, מסיע ומעסיק השוהים הבלתי חוקיים ולגנבי הרכב וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מכות מדינה למינהן. ברי הצורך במאבק בכניסה ובשהייה הבלתי חוקית אך מנגד נהירים המצוקה וחיפוש הפרנסה. איזון הוא שמו של היעד המשפטי. אמות המידה של הלכת אבו סאלם יפה כוחן גם כאן ונוכח קיומו של סיכון בטחוני ואיומו הנמשך של הטרור- שיקול ההרתעה הינו שיקול מהמעלה הראשונה."

ברע"פ 7544/05, מורד שאולוב ואברהם לב נ' מדינת ישראל, (תק-על 2005 (4), 3659) נקבע לגבי עבירת ההסעה והעסקה כי :
"חומרתן המיוחדת של עבירות אלה, עקב הסכנה הנשקפת מהן לשלום הציבור, אינה טעונה הוכחה, וזאת בנסיבות מיוחדות של מדינת ישראל שטרם באה אל מנוחה; זאת אף אם בסולם העונשין אין העבירות הללו במדרג הגבוה. חוששני שהחומרה והסכנה עודן עימנו, והלוואי ואתבדה בהערכה כי עוד ילוונו לאורך זמן. מכאן הצורך בהרתעה, צורך שלא נתמעט למרבה הצער. עם זאת, גם בפס"ד חטיב נקבע, כי יש לבדוק אם היו נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, הקשורות בנאשם האינדיבידואלי. ובדיקת נסיבות אישיות היא לחם חוק בביהמ"ש, במסגרת עקרונות של זכויות היפים בכלל ויפים בפרט."

בהלכת פרג'ון נקבע כי החומרה תישקל לאור השאלה אם נתגלה סיכון בטחוני: אם נלוו עברות נוספות, כגון זיוף והתחזות; אם מדובר ברצידיביסט (כשנמסר כי בדרך כלל אין מעמידים לדין במקרה הראשון) ואורך השהייה הבלתי חוקית ולעומת זאת אם הגיע משום שמטה לחמו שבור; כשהשאלה אם גילו צעיר ועברו נקי היא בהחלט שיקול זכות.

תיקון 113 לחוק לטעמי הציב אמות מידה, שאמורות לעמוד כנר למול עיני השופט, בעת גזירת הדין, אשר יש בהן לקבוע סדרי חשיבות ועדיפות, ומשקל ראוי, לצורך גיבוש מגמה עונשית ברורה ושקופה באשר למה שחשוב בעיני המחוקק. מדובר בתיקון חשוב שנועד בין היתר למנוע הפערים הגדולים שהיו קיימים בעבר בין העונשים שהוטלו על ידי בתיהמ"ש השונים , וחוסר הוודאות והיציבות שנבעו מכך. תיקון אשר יש בו להעביר מסר עונשי חד, אחיד וברור מזה שהיה קיים בעבר כשהדגש מושם תחילה על עיקרון ההלימה , עיקרון הדורש מבתיהמ"ש להתייחס תחילה למתחם העונשי ההולם, ורק לאחר מכן ליתר השיקולים, בין אלו התלויים בנסיבות העבירה בין אלו שלא.

לטעמי, מי שכדוגמת הנאשם, מעסיק תושבי רשות ללא אישורי כניסה כדין, עושה כן למען בצע כסף, תוך התעלמות מביטחון הציבור. מעסיק תושב ישראל המעסיק תושבי הרשות פוגע גם בעובדים תושבי ישראל ובתושבי רשות שקיבלו אישורי כניסה, שכן העסקה של שוהים בלתי חוקים משמעה, אי דיווח לרשויות המס, אי תשלום עבור זכויותיהם הסוציאליות של העובדים: ביטוח לאומי ובריאות, ותשלום שכר עבודה שהוא בד"כ פחות משכר המינימום.
מעסיקים אלה עוצמים עיניהם מן האפשרות שהם מעסיקים פצצות מתקתקות והדברים ברורים . מדובר בתופעה שיש למגרה מן השורש.

מהאמור עולה אם כן, שהמתחם העונשי אמור להיות גבוה מהמתחם שנקבע לגבי השוהה הבלתי חוקי ולכן מדובר בטווח של מאסר שבין 3 חודשים ל- 9 חודשים. בית משפט זה מודע לכך שהתביעה המשטרתית מגיעה להסדרי טיעון שאינם כוללים מאסר כלל, או כוללים מאסר לריצוי בעבודות שירות, אך יצוין שניתן לראות כי באותם מקרים, התקיימו נסיבות מיוחדות לגיבוש אותם הסדרים.

שמעתי את הנאשם שטוען שכל העבירות שעבר "לא מתאימות לו" ונעברו אך ורק על רקע מצוקה כלכלית אליה נקלע וכי למד לקח ולא יעבור עבירות בעתיד. אין לי אלא לשאול עצמי כמה פעמים טען טענה זו בפני בתי המשפט השונים.

מגיליון ההרשעות של הנאשם עולה כי הרשעתו הראשונה מ- 6.3.01 בגין הצתת רכב, חבלה במזיד לרכב וניסיון לקבל כספים במרמה, בגינ ן נדון בבית משפט מחוזי נצרת ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שיר ות; 4 חודשים לאחר מכן נדון בבית משפט שלום אשקלון בגין עבירה של העלבת עובד ציבור בגינה נדון לקנס והתחייבות; ב- 12.6.02 נדון בגין זיוף מסמך , שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבל דבר במרמה ונדון לקנס ומאסר מותנה בלבד; במרץ 2004 נדון בגין ביצוע עבודות ללא היתר ואי קיום צו הפסקה שיפוטי ומינהל י לקנס בסך של 10,000 ₪ והתחייבות; ב- 15.11.05 נדון בגין עבירות מס, כולל זיוף פנקסים, מסירת ידיעה כוזבת, והכנת פנקסי חשבון כוזבים, למאסר של 10 חודשים, וקנס בסך של 180,000 ₪; ב- 20.12.07 נדון בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש בזדון למאסר מותנה והתחייבות.

פסק הדין בגינו נדון למאסר בעבודות שירות, אותן לא השלים, מבית משפט לתעבורה מחוז מרכז ניתן בגין נהיגה בפסילה וללא רישיון נהיגה תקף וכן ללא ביטוח, ובגזר הדין צוין כי לחובתו , נכון לאותו מועד, 88 הרשעות קודמות בתחום התעבורה והיה תלוי נגדו מאסר מותנה של 6 חודשים שהוטל בגין עבירה קודמת של נהיגה בפסילה. בית משפט לתעבורה ציין כי עברו התעבורתי, כולל עבירות בטיחותיות רבות, כגון: נהיגת רכב שניתן עליו איסור שימוש, עבירות מהירות חוזרות, אי ציות לאור אדום ברמזור, עקיפ ה תוך חצית קו הפרדה רצי ף, אי ציות להוראת שוטר, שימוש בטלפון בעת נהיגה , ועוד ועוד, עבירות המעידות עליו כמי שאינו מציית לחוק במשך שנים ואשר נהיגתו מהווה סיכון לציבור וכי גם מאסר מותנה לא מנע ממנו להמשיך מלנהוג בהיותו פסול, ולמרות זאת מצא לנכון להפעיל המאסר המותנה בחופף למאסר של 6 חודשים ולהורות כי ירוצה בעבודות שירות.
מאז ועד היום כאמור לא השלים ריצוי המאסר.

לא מדובר באדם שמועד אך ורק על רקע מצוקה כלכלית כפי שמציג זאת הנאשם, מדובר במי שהוא בעל יכולת להציג פסאדה חיובית, יוצר רושם של אדם נורמטיבי, נשוי, אב לילדים, אך בפועל מתעלם מהוראות החוק, מנצל רצונם הטוב של הבריות, מתעלם מערכים בסיסים ומהסיכון שיוצר לציבור וחושב אך ורק על תועלתו שלו. פסאדה זו עזרה לו בעבר באופן שבתי משפט התחשבו בו עד מאוד. גם בתיק זה היה בכוונתי להסתפק במאסר לריצוי בעבודות שירות בהיותו מפרנס של משפחתו, אך כאמור גם 6 חוות דעת ממונה לא סייעו בכך, כשהוא עצמו נמנע מלהתייצב לדיונים בבית משפט מנימוקים שונים ומשונים, ולכן רק עתה , כעבור שנים, נגזר דינו . לכן, לא מצאתי הצדקה להתחשב במשך הזמן שעבר עד ל גזירת הדין. וודאי שלא יעלה על הדעת שבשל האופן בו התנהל העונש שיוטל עליו יהיה מתחת למתחם העונשי הראוי , ואף פחות מהמלצת שירות המבחן, כפי שמבקשים הנאשם ובא כוחו.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשמ/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשמ/ת לעונשים הבאים:

1. מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.

2. אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור העבירה בה הורשע וכן נהיגה בפסילה.

3. קנס בסך 3000 ₪, שיקוזז מסכום הפקדון והיתרה תושב לו.

4. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשע במשך 3 שנים מהיום.
אם לא יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 90 ימים במצטבר.

5. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים מהיום. לצורך זאת עליו להפקיד רשיונו במזכירות בית המשפט.
במידה ואין בידו רישיון, אין צורך בהפקדה, אלא באישור על כך שבלתי מורשה לצורך חישוב תקופת הפסילה.
מוסבר לו חומרת העבירה של נהיגה בפסילה.

6. הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי שלא יעבור העבירה בה הורשע ו/או עבירות מהתוספת הראשונה ו/או השנייה לפקודת התעבורה כולל נהיגה בזמן פסילה במשך 3 שנים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ג, 03/04/2013 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת בכירה

הסניגור
נוכח גזר הדין ונוכח כך שהממונה זימן את הנאשם ליום 24.4.13 לצורך בחינת עבודות שירות ולכן יש אפשרות שיוכל להמשיך ריצוי בעבודות שירות בתיק תעבורה מחוז מרכז.
אבקש להורות על עיכוב ביצוע לצורך הגשת ערעור.

התובעת
אני מתנגדת, חברי צריך להוכיח שסיכויי הערעור גבוהים.
לחילופין, אם גברתי נעתרת לבקשה, אבקש שיפקיד סכום גבוה של כסף ולעכב יציאתו מן הארץ.
<#4#>
החלטה
אף שאכן היה על הנאשם להיערך כבר היום לאפשרות שיוטל עליו מאסר, אין הצדקה ליתן שהות לעמידה בתנאים שיקבעו, אולם לאור טענת הסניגור שבכוונתו לשקול ערעור, אני מורה על עיכוב ריצוי המאסר בפועל בלבד למשך 45 יום בתנאים כדלקמן:

הפקדה במזומן של 8,000 ₪ ואם נותרה יתרה של 8,000 ש"ח בקופת בית המשפט לאחר קיזוז הקנס, ניתן להסתפק בסכום זה.

עיכוב יציאה מן הארץ. לצורך זאת עליו להפקיד דרכונו במזכירות בית המשפט ואם כדבריו, הדרכון כבר יופקד במזכירות בית המשפט בנצרת, עליו להעביר אישור על כך.

ערבות עצמית נוספת בסך של 10,000 ₪.

ערבות צד ג' בסך של 10,000 ₪.

התנאים יהוו תנאי לעיכוב, אחרת יאסר. <#5#>
ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ג, 03/04/2013 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת בכירה
עו"ד לחן
אבקש לתקן פרוטוקול בעמ' 40 אמרתי שיש אפשרות שיוכל לרצות מאסר בעבודות שירות בתיק תעבורה אך לא מחוז מרכז, יש תיק תעבורה באשקלון.

<#10#>
החלטה

אני מורה על תיקון הפרוטוקול לבקשת הסניגור, באופן שבעמ' 40 שורה 18 ימחקו המילים "מחוז מרכז", התיקון יעשה על גבי העמוד ויסרק.

<#11#>

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ג, 03/04/2013 במעמד עו"ד לחן.

רובין לביא, שופטת בכירה

עו"ד לחן
אבקש לאשר את ברוך מלכה ת.ז. XXXXXX582 ערב צד ג', מדובר ברואה חשבון שלא המציא תלושי משכורת, שכן הוא עצמאי וכמו כן מתברר שלא הפקיד סך של 11,000 ₪ אלא רק 1000 ₪. הוא הפקיד 3000 ₪ בתיק תעבורה אשדוד וכסף לתיק בנצרת.
בנסיבות אלה, אבקש שהערב שאומר שיוכל להפקיד את הסך של 7,000 ₪ עד השעה 14:00 מחר.
לא הצלחתי לאתר את התביעה כדי לקבל את תגובתה.

מר ברוך מלכה
מוזהר כחוק לומר אמת
אני רואה חשבון עצמאי ואני מוכן לערוב לנאשם ולהתחייב להפקיד יתרת סכום הפקדון בסך של 7000 ₪ לא יאוחר ממחר 4.4.13 שעה 14:00.

<#14#>
החלטה

בניגוד לדברי הנאשם, הוא הפקיד אך ורק 1000 ₪ על פי החלטת מותב זה, לאחר שהובא בפניו על פי צו הבאה. כמו כן, הפקיד סך של 3000 ₪ על פי צו הבאה של בית משפט לתעבורה דאז אשדוד, כב' השופט מאושר ולדבריו הפקיד סכום נוסף על פי צו הבאה שהוצא בבית משפט בנצרת שאפשר שחרורו לאחר הפקדת סך של 10,000 ₪.

משכך, הקנס בסך של 3000 ₪ יקוזז בתום הליך הערעור, אם יוגש, ואם לא יוגש תוך 45 יום, באופן ש- 1000 הש"ח שהופקדו יועברו על חשבון הקנס, ויתרת הקנס על סך של 2000 ₪ ישולמו ב- 4 תשלומים שווים ורצופים החל מ- 10.7.13 ואילך. אם לא יעמוד באחד מן התשלומים במועד, יעמוד כל הסכום לפרעון מידי ויאסר למשך 30 יום במצטבר.

הואיל ואין בתיק פקדון בסך של 8000 ₪ כפי שטען ומאחר ולא ניתן לקבל את תגובת התביעה, ישלים יתרת הפקדון בסך של 7000 ₪ לא יאוחר מ- 4.4.13 שעה 14:00. אם לא יעמוד בכך, תוצא פקודת מאסר ויאסר.
כמו כן, אתיר כערב צד ג' את ברוך מלכה ת.ז. XXXXXX582 .
התיק יובא בפני מחר לאחר השעה 14:00 כדי להבטיח שסכום זה הופקד ולכן ידאג להמציא עד למועד זה אישור הפקדה.

העתק החלטה זו לתביעה.

<#15#>

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ג, 03/04/2013 במעמד הנאשם, הסניגור וברוך מלכה ערב צד ג'.

רובין לביא, שופטת בכירה