הדפסה

מדינת ישראל נ' אוחנה

בפני
כבוד ה שופט דוד רוזן

בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד אורנה גלבשטיין, אלון גילדין, טפת מויאל רוטשילד ולירן חיים

המאשימה

נגד

מאיר אוחנה
ע"י ב"כ עוה"ד דרור מתתיהו והגר נגלר

הנאשם

גזר דין

הכרעת-דין

1. ביום 26.10.15 נמסרה הכרעת-הדין.
הנאשם הורשע בעבירה לפי סע' 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), כמו גם בריבוי עבירות לפי סע' 3(ב) וסע' 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
בנוסף הורשע הנאשם בעבירות לפי פקודת מס הכנסה [ נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה") כדלהלן:
שתי עבירות על-פי סע' 220(1); שתי עבירות על-פי סע' 220(4); שתי עבירות על-פי סע' 220(5) וריבוי עבירות על-פי סע' 220(5).
הנאשם הורשע בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ") כדלהלן:
24 עבירות לפי סע' 117(ב)(8) ביחד עם סע' 117(ב)(2); 24 עבירות לפי סע' 117(ב)(4) ביחד עם סע' 117(ב)(2).
הנאשם הורשע בעבירות לפי פקודת המכס [ נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס") כדלהלן:
ריבוי עבירות לפי סע' 212(3); ריבוי עבירות לפי סע' 212(6); ריבוי עבירות לפי סע' 212(8); ריבוי עבירות לפי סע' 212(9).
הנאשם הורשע בריבוי עבירות לפי סע' 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
הנאשם הורשע בריבוי עבירות לפי סע' 418 לחוק העונשין.

ממשמע שנאמר

2. לאורך שנים הפעיל הנאשם מנגנון רמייה והונאה, שבאמצעותו הוברחו מאות מיליוני שקלים לחו"ל, נופקו חשבוניות מס כוזבות רבות, וזויפו עשרות רבות של חשבונות מכר, לפיהם רכש הנאשם בחו"ל יהלומים. הנאשם קיבל במרמה אישורים של המכס על ייבוא יהלומים, והציג אישורים אלה וכן אישורים דומים מזויפים לפקידי בנק, במטרה להעביר לחו"ל מיליוני דולרים תוך מתן הצהרה כוזבת שכספים אלה מיועדים לצורך תשלום עבור רכישת יהלומים.

3. הנאשם פעל בבורסה ליהלומים תחת מסווה של סוחר יהלומים. הנאשם הפעיל בנק " שחור", בו הומרו כספים ונפרטו שיקים בהיקפי ענק ללא כל דיווח לרשויות, נמסרו ליהלומנים חשבוניות מס כוזבות והוברחו כספים בסכומי עתק.

הנאשם הפעיל מנגנון רמייה משוכלל ומיומן, מנגנון רמייה תעשייתי שפעל לאורך שנים.

4. הבורסה ליהלומים זוכה מעצם ברייתה ואופן ניהול המסחר בה לאמון רב של הרשויות. הנאשם ניצל אמון זה בבוטות ובציניות לצורך ביצוע עבירות פליליות חמורות, שהעונש הקבוע בצידן נמדד בשנות מאסר רבות.

5. הנאשם פעל מתוך מטרה אחת ויחידה: בצע כסף. הנאשם גילה כי בכוחו לגרוף לכיסו סכומי עתק בנוחות ובקלות באמצעות ביצוע עבירות פליליות, שפורטו לעיל. הנאשם זנח, למעשה, את הכשרתו ותחום עיסוקו כיהלומן והחל לפעול בעולם פלילים, עולם משוכלל של הונאה ורמייה.
הנאשם ייבא אבני דמה, אותם החליף ביהלומים אמיתיים בסיועו של אדם בשם קלוד מלכה לזמן קצר לצורך קבלת אישור הפיקוח על היהלומים במשרדי הבורסה. בהמשך, זייף הנאשם מסמכים בצורה תעשייתית וסיפק חשבוניות מס כוזבות ומכזבות ליהלומנים ולקוחות אחרים, שנצרכו לאותן חשבוניות מס על-מנת להקטין תשלומי המס אותם חבו לרשויות.

6. הנאשם, כאמור, הפעיל מנגנון הונאה ורמייה. הנאשם, המכיר את נבכי בורסת היהלומים לצידי צדדיה, ידע לנצל חולשת פיקוח הרשויות והבנקים לצרכיו. הנאשם פעל לאורך שנים במיומנות, כשהוא משטה ברשויות ומבריח מאות מיליוני ₪ לחו"ל, תוך הפקת חשבונות מכר כוזבים ומזויפים וחשבוניות מס פיקטיביות, הכל כמתואר בהרחבה בהכרעת-הדין.

7. הנאשם, כאמור, גרף לכיסו סכומי עתק, ובמקביל התחמק מתשלום מיסים לרשויות המס עבור רווחיו והכנסותיו מכלל עשייתו העבריינית לאורך השנים.

רמת הענישה

8. בתיק זה המאשימה טענה למתחם ענישה הנע בין 10 ל-14 שנות מאסר לכלל העבירות בהן הורשע הנאשם וכן למתחם קנס הנע בין 2 ל-5 מיליון ₪, וביקשה לגזור על הנאשם 12 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה וכן קנס בסך 3 מיליון ₪.

9. ההגנה טענה לעונש הנמוך מזה שנגזר על מנחם מגן בתיק המקביל (4 שנות מאסר בפועל במסגרת הסדר טיעון סגור). לטענת ההגנה, נסיבות התיק של מנחם מגן חמורות יותר מתיק זה, הן מבחינת כמות העבירות והן מבחינת היקפן הכספי, עובדה המחייבת לדידה של ההגנה הקלה בעונשו של הנאשם לעומת מנחם מגן. כן הפנתה ההגנה לזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, להיעדר עבר פלילי, ולנסיבותיו האישיות, הכלכליות והמשפחתיות של הנאשם.

10. רבות נאמר ונכתב על חומרתה של עבריינות הצווארון הלבן, עבירות הטבועות לעתים בשחיתות ובצע כסף.
עבירות הצווארון הלבן אינן באות לרוב מרקע של דוחק ומצוקה כלכלית, אלא דווקא ממקור של כוח ושררה. יש בעבירות אלה, לעתים קרובות, ניצול חולשתו של הזולת כדי להאדיר כוח ועוצמה כלכלית.
על-כן קבע בית-המשפט העליון:

"תוצאותיה ההרסניות של העבריינות הכלכלית והקלון הדבק במבצע מחייבים את בתי-המשפט בהבעת מסר עונשי הולם, אשר יבטא תכלית חברתית ברורה, המבקשת למגר תופעות של ניצול כספי ציבור, שהופקדו בנאמנות בידי גורמים ציבוריים למטרות העשרת הפרט אגב מעשי עבירה."
(ע"פ 9788/03 מדינת ישראל נ' גולן ( פורסם במאגרים המשפטיים), בפסקה 7).

בע"פ 677/14 דנקנר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים), קבע, בין היתר, כב' השופט רובינשטיין ( כתוארו דאז) בפסקה ל"ח כדלהלן:

"לאחר תיקון 113 לחוק העונשין, בשלב גזירת עונשו של הנאשם, רשאי בית-המשפט להתחשב בהרתעה אישית והרתעת הרבים ( סע' 40ו ו-40ז לחוק), כל עוד הדבר נעשה תוך מתחם הענישה שנקבע. לטעמי, גם מי שאינו סבור כי הרתעת הרבים, אולי להבדיל מהרתעת היחיד, פועלת, ככלל, בעבריינות הקלאסית של רצח, שוד ואונס, חבלה ודומותיהן... יוכל לסבור כי יש לה סיכוי בעבירות כלכליות, מכל מקום של ' הצווארון הלבן'. המתכנן עבירות – או שמא נאמר ' מתחמן' – ושומע כי דינו עלול להיות מאסר, אולי יחשוב פעמיים".

ובהמשך בפסקה ל"ט קבע כב' השופט רובינשטיין כי:

"דווקא כלפי אנשים נורמטיביים בבסיסם המתכננים את מעשיהם, אולי יכלול ה'תכנון' גם את הסיכון שבהעמדה פלילית לדין; אכן, בהרתעת הרבים, נעוץ החשש בהתאמתה לעיקרון האחריות האישית, לפיו בית-המשפט מטיל ענישה על אדם בשל התנהגותו שלו, ולא בגין פעולתם הפוטנציאלית של אחרים. המלומד, פרופ' גבריאל הלוי, מסביר, כי כאשר הרתעת הרבים היא תוצאה אגבית של הענישה, ולא המטרה העיקרית שלה, עשויה היא להיות לגיטימית במסגרת שיקולי הענישה הכלליים..." (ראו גם דברי כב' השופט רובינשטיין בע"פ 5783/12 גלם ואח' נ' מדינת ישראל ( פורסם במאגרים המשפטיים), בפסקה ג' לפסק דינו)

תיקון מס' 113

11. על פי פסיקת בית-המשפט העליון, גזירת הדין בהתאם לתיקון מס' 113 הינה תהליך תלת-שלבי ( ראו דברי כב' השופט סולברג בע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל ( פורסם במאגרים המשפטיים) [ראו גם קביעותיו של כב' השופט זילברטל בע"פ 5960/13 מדינת ישראל נ' עון (פורסם במאגרים המשפטיים)].

על-פי תיקון מס' 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה הינו " עקרון ההלימה", קרי יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לא מדובר בהכרח בעיקרון ה"גמול", אלא התחשבות בחומרת המעשה ונסיבותיו. על-פי תיקון מס' 113, על בית-המשפט לקבוע בשלב הראשון את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה. סעיף 40 ג(א) לחוק העונשין מתווה דרך לקביעת מתחם העונש ההולם.

מתחם הענישה לאירועים שצוינו לעיל

הערך החברתי הנפגע:

12. מעשי הנאשם פגעו בערכים חברתיים רבים. אציין את המרכזיים שבהם: מניעת היכולת לנייד כספים ממקום למקום תוך שימוש במערכת הפיננסית הלגיטימית ללא פיקוח הרשויות, ויצירת תמריץ שלילי לביצוע עבירות בעלות היבט כלכלי באמצעות נטרול יסוד הרווח הטמון בהן; שמירה על יכולת הפיקוח של המדינה על הטובין הנכנסים בשעריה; וכן שמירה על שוויון בנשיאה בנטל המס בין אזרחי המדינה ומניעת גריעה בלתי חוקית מן הקופה הציבורית המיועדת לטובת הכלל.

כאמור לעיל, הנאשם פעל בצורה מתוחכמת להוצאת כספים מחוץ לגבולות המדינה, תוך סיכול מכוון ושיטתי של חובות הדיווח העומדות בליבו של משטר איסור הלבנת ההון, ותוך הנפקת חשבוניות כוזבות בהיקפי ענק וזיוף מסמכים רבים לצורך רמייתן של רשויות המכס והמס. בנסיבות העניין, מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא גבוהה ביותר.

מדיניות הענישה הנהוגה:

13. בע"פ 3336/12 רבי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים) המערער הורשע בבית המשפט המחוזי לאחר שמיעת ראיות בעבירות של זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות (470 חשבוניות ו-132 שיקים) לפי סע' 418 לחוק העונשין, שתי עבירות של השמטת הכנסה לפי סע' 220(1) לפקודת מס הכנסה, ארבע עבירות של הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים לפי סע' 220(4) לפקודת מס הכנסה, ארבע עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה לפי סע' 220(5) לפקודת מס הכנסה, עבירה לפי סע' 117(א)(5) לחוק מס ערך מוסף ו-4 עבירות של קבלת דבר במרמה לפי סע' 415 לחוק העונשין.
הנאשם ביקש לצרף תיק נוסף של בית-משפט שלום, ובגין שני התיקים יחד נדון לעונש כולל של 10 שנות מאסר, מהן 8 שנות מאסר בפועל.
בית-המשפט העליון מפי המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור ( כתוארה דאז), קבעה כי בשים לב להיקף העבירות וחובותיהן, העונש נראה הולם. בית-המשפט העליון ציין כי העובדה, שהמעשים בהם הורשע הנאשם בוצעו בחלקם במאה הקודמת, אינה נוחה. בית-המשפט נתן משקל למצבו הנפשי של הנאשם, שהיה מאושפז לפי חוק טיפול בחולי נפש, כמו גם לזיכויו מחלק מעבירות המס ערך מוסף שבתיק העיקרי. תקופת המאסר הכוללת הועמדה על-ידי בית-המשפט העליון על 7 שנים. הקנס בסך מיליון ₪ נותר בעינו.

14. ברע"פ 4789/09 שמואל נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים) המערער הורשע בבית-משפט השלום לאחר שמיעת ראיות בהוצאת חשבוניות מס " מנופחות" וחשבוניות מס פיקטיביות במטרה לאפשר ללקוחות שונים להתחמק מתשלום מס בסך כולל של 1,626,114 ₪. כמו כן, המערער רכש 45 ניירות שנחזים להיות חשבוניות מס מבלי שעשה עסקאות וניכה את מס התשומות בגינן, במטרה להתחמק מתשלום מס בסך כולל של 1,822,143 ₪. כמו כן, בשנים 2004-2002 הכין המערער פנקסי חשבונות כוזבים במטרה לסייע לחקלאים להתחמק מתשלום מס והשמיט הכנסה מתוך דו"ח, במטרה להתחמק מתשלום מס.
בית-משפט השלום גזר על הנאשם עונש של 5 שנות מאסר בפועל וקנס בסך 400 אלף ₪.
בית-המשפט המחוזי בנצרת דחה הערעור וקבע שהעונש אינו חורג לחומרה מן הרף הנהוג במידה המחייבת התערבותה של ערכאת ערעור.
בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון קבע כב' השופט ג'ובראן כי העונש הינו הולם וראוי לאור חומרת מעשיו של הנאשם. בית-המשפט העליון ציין: "עבירות המס דורשות ענישה משמעותית, תוך יצירת הרתעה כלפי מי שמבקש לחמוס את הקופה הציבורית מתוך בצע כסף. בהתאם נקבע כי בעבירות מסוג זה תינתן עדיפות לשיקול ההרתעתי על-פני נסיבותיו האישיות של הנידון ( ראו למשל ע"פ 6474/06 מלכה נ' מ"י פד"י נח(3) עמ' 724-721)".

15. בע"פ 5783/12 גלם ואח' נ' מדינת ישראל ( פורסם במאגרים המשפטיים) המערער הורשע בבית המשפט המחוזי במגוון רחב של עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, חוק על איסור הלבנת הון וחוק העונשין. המערער עשה, בין היתר, שימוש בחשבוניות פיקטיביות של שבעה עוסקים מורשים שונים, במטרה להסוות את פעולותיו במסגרת מסחר במתכות ומקור הכספים שהגיעו אליו בדרך זו. כמו כן, עשה המערער שימוש בחשבוניות של שתי חברות קש במטרה לשווק מתכות בהיקפי ענק, תוך הונאת רשויות המס במאות מיליוני שקלים. המערער אף הלבין רכוש אסור.
באמצעות השימוש בחשבוניות כוזבות השתמט המערער מהעברת סכום כולל של 52,376,479 ₪ לרשויות מס ערך מוסף. כמו כן, השמיט המערער הכנסה בסכום כולל של 306,100,435 ₪ ולא ניכה במקור כספים בהיקף כולל של 6,451,958 ₪. המערער הלבין רכוש אסור בסכום העולה על 5 מיליון ₪.
על המערער הושתו 10 שנות מאסר לריצוי בפועל וקנס בסך 5 מיליון ₪.

בית-המשפט העליון, מפי כב' השופט אורי שהם, קבע כי המגמה המסתמנת בפסיקתו היא בכיוון של החמרה והכבדת היד על אותם עבריינים, אשר שולחים את ידם בקופה הציבורית ופוגעים קשות בעיקרון השוויון בנשיאה בנטל המס, ובעקיפין פוגעים גם במרקם החברתי בישראל.

בית המשפט העליון הסתמך על דבריו של כב' השופט עמית בע"פ 2636/12 עזבון המנוח יהושע שלוש ז"ל נ' מדינת ישראל ( פורסם במאגרים המשפטיים):

"בעבירות כלכליות ובעבירות מס... גובר משקלו של האינטרס הציבורי בהחמרה בענישה... הדברים נכונים במיוחד כאשר נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות שהשימוש בהן הפך, זה מכבר, למכת מדינה".

בעניין גלם קבע בית המשפט העליון בסופו של הליך כי אין חומרה מיוחדת בעונש המאסר שנגזר על המערער.
ולעניין הקנס בשיעור של 5 מיליון ₪, קבע בית-המשפט העליון כי לא מדובר בקנס מופרז במידתו, שיש הצדקה להתערב בו.

כב' השופט רובינשטיין ( כתוארו אז) הוסיף בעניין גלם וציין:

"גונבי קופת הציבור באי תשלום המס, גם אם מחופשים הם לאנשים נורמטיביים, משיפשטו בגדיהם יתגלה גנב ככל גנב מן העולם התחתון וגרוע ממנו, כי בין הבריות מהלכים בם כמי שהם שומרי חוק ככל אדם מן הישוב, ויש שיטעו בהם... לענישה מחמירה גם היבט הרתעתי לרבים, שכגון דא – עבירות כלכליות – גם עשוי להיות אפקטיבי לדעתי...".

אשר כך, קבע כב' השופט רובינשטיין כי " בנידון דידן משקף העונש אפוא מגמה מחמירה בענישה בעבירות כלכליות, ובהן עבירות מס – מגמה המשלבת גמול והרתעה – גם אם בלא התעלמות מנסיבות אישיות".

16. בע"פ ( מחוזי ב"ש) 9645-02-14 בראנס נ' מדינת ישראל ( פורסם במאגרים המשפטיים) המערער הורשע בבית משפט השלום בשורה ארוכה של עבירות על פקודת מס הכנסה וחוק המע"מ בגין סחר רחב היקף בחשבוניות כוזבות, כאשר היקפן הכספי של עבירות על פקודת מס הכנסה עמד על כ-380,000,000 ₪ ואילו סכום המע"מ הנובע מעבירות אלה עמד על כ-115,000,000 ₪. בית משפט השלום גזר על המערער עונש מאסר בפועל למשך 11 שנים וקנס בסך 5 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי הקל בעונש המאסר והעמידו על 9.5 שנות מאסר בפועל, ולא התערב בגובה הקנס. בקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחתה ע"י בית המשפט העליון.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

17. כמתואר בהרחבה בהכרעת הדין, הנאשם הפעיל מנגנון רמייה מתוחכם ורב-זרועות, במסגרתו הבריח מחוץ לגבולות המדינה כספים הנאמדים במאות מיליוני ₪, הוציא וסחר בחשבוניות כוזבות בסכומי עתק, וזייף מסמכים רבים. העבירות בהן הורשע הנאשם הינן פרי תכנון שיטתי ומדוקדק, ובוצעו בעבור בצע כסף.

מתחם העונש ההולם:

18. מכיוון שכל עבירות בהן הורשע הנאשם קשורות ושלובות זו בזו ומהוות למעשה פרשה אחת, מצאתי להתייחס לכל העבירות כאל אירוע עברייני אחד.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני סבור כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 9 לבין 13 שנות מאסר בפועל. מתחם הקנס נע בין 1 מיליון ₪ ל-5 מיליון ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהן

נטילת אחריות:

19. הנאשם כפר באשמה וניהל משפט הוכחות שנפרש על-פני שבועות לא מעטים.
במהלך המשפט נאלצה המדינה להעיד עדים מחו"ל, עדים שהגעתם ושהייתם בארץ מומנה על-ידי המדינה.
עם זאת, נוכח עמדתו הנחרצת של פרקליטיו המלומדים, עו"ד דרור מתתיהו ועו"ד הגר נגלר, הנני לקבוע כי ניהול המשפט לא צריך לעמוד בעוכריו של הנאשם, ולו במעט.
פרקליטיו המלומדים של הנאשם עשו כל אשר לאל ידם על-מנת להוכיח ולתמוך בעמדת הנאשם. הפרקליטים המלומדים עשו כן במיומנות שאין ממנה ולא ניתן להלין כי אלה ביקשו לפגוע או להאט ניהול המשפט. אדרבא, הפרקליטים הנכבדים פעלו לטובת הנאשם בצורה המיטבית, ואין בניהול המשפט כדי לעמוד לנאשם לרועץ בגזר-הדין.

נסיבות אישיות, עברו ומעמדו של הנאשם:

20. מדובר בנאשם יליד 1954, נשוי, אב לשלוש בנות וסב ל-8 נכדים.

בתו הבכורה של הנאשם, גב' רווית אוחנה גינדי, סיפרה בבית המשפט על אב חם ומסור, אשר חינך בנותיו לערכים ולאהבת הארץ ודחפן לרכוש השכלה ראויה. עוד סיפרה העדה כי ילדה הבכור, נכדו הבכור של הנאשם, סובל מנכות מולדת קשה ברגלו, וכי הנאשם התגייס למן הרגע הראשון לטיפול בנכדו, תמך וליווה באופן צמוד את משפחת בתו במצוקתה.
ניתן לומר כי מעדותה של גב' רווית אוחנה גינדי הצטיירה תמונה של משפחה נורמטיבית אשר ארחותיה נאות ומעוררות הערכה.

הנאשם נפצע במהלך שירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים והוכר כנכה צה"ל. חרף זאת שירת במילואים עד גיל 46 והשתתף במלחמת לבנון הראשונה.

הנאשם תומך כלכלית ונפשית באמו בת ה-83, ובאחיו בן ה-64 פגוע הנפש.

הנאשם תרם רבות לגופים ועמותות שונות, כגון עמותת " נופים" המסייעת לקשישים, חולים סופניים סיעודיים ותשושי נפש, כפר הילדים " נווה יהודה", פנימיית " רננים" לילדים ונוער, ויחידת עוקץ של צה"ל ( ראו ח/4).

לנאשם מספר בעיות רפואיות, שמפאת צנעת הפרט אין זה המקום לפרטן.

עברו של הנאשם נקי וללא דופי.

יחד עם כל זאת, הלכה עקיבה ופסוקה מלפני בית-משפט עליון, שבעבירות מסוג דנן נסיבותיו האישיות של הנאשם, עברו הנקי, וכלל סגולותיו נדחות מול האינטרס הציבורי.

העונש שנגזר על מנחם מגן:

21. מנחם מגן נדון על-ידִי לעונש של 4 שנות מאסר לריצוי בפועל לאחר שהורשע בביצוע עבירות דומות בהיקף כספי ניכר ומשמעותי. היקפי העבירות בהן הורשע מנחם מגן גבוהים מאלה בהן הורשע הנאשם.
עם זאת, העונש המתון אינו יכול לשמש בסיס לעונש לו ראוי הנאשם.

22. מנחם מגן שיתף פעולה עם רשויות החקירה מתחילת החקירה ועד סופה.
מנחם מגן הודה בכל העבירות שיוחסו לו, עוד במהלך חקירתו. יתרה מזו, מנחם מגן גילה עיני החוקרים ומסר לידיהם ראיות ששימשו את החוקרים בחקירת מעורבים אחרים, כמו הנאשם.
ניתן לומר בביטחון, כי לולא שיתוף הפעולה של מנחם מגן עם חוקריו, הפרשה לא הייתה נחשפת כפי שנגלתה בתיק זה ובתיקים של מעורבים אחרים.
מנחם מגן העיד מטעם המדינה לאחר, שכאמור, נטל אחריות וחסך זמן שיפוטי יקר, ולא פחות חשוב, חסך מהופעת עשרות רבות של עדים, שהיו אמורים להגיע לדוכן העדים מהארץ ומחו"ל.

23. אם בכל אלה לא די, מנחם מגן הגיע להסדר מול רשויות המס והסיר את המחדל האזרחי לאחר ששילם סכומים משמעותיים של מאות אלפי שקלים. מנגד, כפי שהעיד רואה החשבון של הנאשם, מר איתן עקירב, בטיעונים לעונש ( ראו עמ' 1115, שו' 10-14), הנאשם שלפניי לא פעל בדרך זו.

24. חשוב להדגיש, מנחם מגן גבה עבור שירותיו עמלה בגובה של כ-2.25% מסכום כל שיק שפרט, מתוכם 0.25% נותרו בידיו של מגן, אשר התחלק בהם עם שותפו דורון אלעד, ואילו 2% הנותרים הועברו ע"י מגן לנאשם, ולאחרים שבדומה לנאשם סיפקו למגן חשבוניות כוזבות. יש בעובדה זו לבדה כדי ללמד על חלקם השונה של השניים באופרציה הפלילית שהפעילו בין כתלי הבורסה ליהלומים. מובן מאליו כי הנאשם, אשר עמלתו הייתה גבוהה פי 8 מזו של מגן ואלעד, מקומו במנגנון הרמייה היה שונה, מרכזי וחשוב יותר מזה של מגן.

25. העונש שנגזר על מנחם מגן הינו עונש אליו הגיעו הצדדים בהסדר טיעון סגור, הסדר טיעון שנתן משקל בכורה לשיתוף הפעולה של מנחם מגן עם רשויות. הסדר טיעון שנתן משקל לתרומתו של מנחם מגן לחשיפת הפרשה כולה, ביתר שאת לחשיפת חלקו של הנאשם, כמו גם תרומתו להוכחת עבירות שבהן הואשמו ויואשמו המעורבים האחרים.

26. גדולה מכל אלה, משרדו של מנחם מגן, בעיקרו של דבר, נתן שירותי מטבע, עליהם לא דיווח לרשויות. להבדיל מן הנאשם, מנחם מגן שימש אך כגורם מתווך שלא השתתף בעצמו בהוצאת חשבוניות כוזבות ובהברחות הכספים.
לעומת זאת, הנאשם הקים מנגנון משוכלל להברחת כסף לחו"ל. הנאשם הורשע בהברחת מאות מיליוני שקלים לחו"ל לאורך שנים.
מנחם מגן שימש עבור הנאשם " מכשיר פיננסי", "מכשיר" משמעותי, אבל " מכשיר" שהיווה אך מרכיב אחד במכלול של מרכיבים (" מכשירים") שחוברו על-ידו במכונת ההונאה שייצר והפעיל לאורך שנים.
מדובר במכונת הונאה משוכללת ומתוחכמת של זיוף והונאה. מכונה, שנבנתה על-ידי הנאשם והופעלה על-ידו, לצורך העברת מאות מיליוני ₪ לחו"ל בדרכים עקלקלות של שבילים נעלמים ומוסתרים.
הנאשם הנהיג צוות עובדים שפעלו על-פי הנחייתו, אלה זייפו כמויות גדולות של חשבונות מכר, הנפיקו על-פי מצוותו כמויות רבות ביותר של חשבוניות מס מזויפות ו/או כוזבות ומכזבות רבות לקידום ומימוש המטרה של העברת מאות מיליוני ₪ לחו"ל.
הנאשם שיטה לאורך שנים ברשות הפיקוח על היהלומים, כמו גם בפקידי הבנק שהיו אמורים להבטיח העברת כספים בדרכים הקבועות בחוק. לצורך כך עשה הנאשם בדרכים נכלוליות לזיוף מסמכים והצגת מצגי שווא בפני הגופים הנ"ל.
חשבוניות המס המזויפות שהונפקו בהנהגתו של הנאשם שימשו את " לקוחותיו" להונאת רשויות המס בדרך של הצגת הוצאות פיקטיביות.

סוף דבר

27. שקלתי ובחנתי השיקולים כולם והנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

12 שנות מאסר, מתוכם 10 שנים בפועל (בניכוי 7 ימי מעצרו) והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירה מן העבירות בהן הורשע.

הנאשם יחל ריצוי עונשו ביום 13.12.15, בו יתייצב עד השעה 12:00 במתקן כליאה ניצן.
תנאי שחרורו מהמעצר הינם במלוא תוקפם עד תחילת ריצוי עונשו.
מודגש כי נאסר על הנאשם לצאת מן הארץ. דרכונו, באם לא הופקד, יופקד בידי הפרקליטות לאלתר.

קנס בסך 1,000,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 01.01.17.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ו, 06 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

דוד רוזן, שופט