הדפסה

מדינת ישראל נ' אבו סבית(עציר)

מדינת ישראל
העוררת
נגד

  1. מחמד אבו סבית
  2. עבד רחמן אבו סבית
  3. בילאד אבו סבית

המשיבים

<#1#>
נוכחים: רנ"ג דידי חיים ופקד ענת דמרי
המשיבים 1 ו-2 וב"כ עו ה"ד יוסי זילברברג והאיל אבו גרארה
בהעדר המשיב 3
פרוטוקול
עו"ד זילברברג:
אין לי התנגדות שהדיון יתקיים בהעדר המשיב 3.

פקד דמרי:
אני חוזרת על האמור בבקשה.
אני מבקשת לצין כי מאז המעצר של המשיבים, 15.12.13, הם הובאו למעצר בו ביום ומעצרם הוארך עד ליום 17.12.13.
מאז המעצר נעשו פעולות רבות ולמשטרה עוד פעולות רבות נוספות.
אנו מבקשים מבית המשפט להעתר לבקש כדי לאפשר המשך פעולות.

עו"ד זילברברג:
בית המשפט דלמטה עבר על כל חומר החקירה בצורה מעמיקה עם דיון רציני ואף יצא להפסקה, קרא את כל החומר, ביקש מנציג המשטרה הבהרות לגבי כל דבר ובדבר, האריך המעצר פעם ראשונה, הביע דעתו לגבי חומר החקירה. כאשר הגיעו שוב להארכת מעצר שניה, שוב עבר על החומר מחדש כמו גם עם החומר הנוסף.
אני שואל האם בית המשפט דלמטה שהוא בית משפט מקצועי, האם היתה טעות עובדתית או משפטית, שכן היום ת המשפט לא נכנס לתוך נעליו של בית המשפט דלמטה, ואומר שאולי הייתי עוצר או לא הייתי עוצר, אלא בית משפט היום כערכאת ערר תפקידו לבדוק אם בית המשפט קמא טעה אם לאו.
הדיון וההחלטה לא היו טכניים אלא רציניים.

הארוע התרחש לפני 18 חודש. התיק נפתח מחדש כי יש מדיניות בימ"ר שכל תיק מסויים, לפתוח אותו מחדש, אם הוא לא פוענח על מנת לנסות לפענח אותו וזה בסדר גמור.
אנו יודעים בודאות, אין שום ראיות משעברו 18 חודשים, כי אם יש ראיה פורנסית או ראייה חפצית מיד היו מציגים זאת.
מעבר לכך, אומר נציג המשטרה שכבר בימים הסמוכים לארוע ידעו את שמותיהם של החשודים, כך שלא היתה התפתחות חקירתית. לפני כחודש וחצי למרות שידעו שהם חשודים, נסעו שניים מתוך שלושת החשודים לחוץ לארץ.
נכון שלא מדובר במקרה קל אך זו המקצועיות של בית המשפט ועל כן אני אומר, שנכון אם בית המשפט הגיע למסקנה כי אין מה שקושר אותם לרצח מלבד מהעבודה שהם רוצים לחקור. אך מעצר זה הדבר הגרוע ביותר לאדם. נכון שהמשטרה עושה עבודתה נאמנה אך בין כך לבין לעצור אנשים ההבדל עצום.
לסיום, אני מפנה לסעיף 18 למעצר, אני רוצה לומר שאתמול נעצר האב וגם בפניו הטיחו את כל האשמות הללו ואז שחררו אותו. כך שאני אומר שיתכן וישנם מידעים כאלה ואחרים אך צריך להיות איזון.
לכן אני מבקש מבית המשפט לדחות את הערר.
אני מפנה לסעיף 3 להודעת הערר, שם מצויין שבסמוך לאחר הרצח נעצרו אנשים ואף כי נטען כי יש ראיות, הם שוחררו ונעצרו פעם אחר פעם 27 יום.
<#2#>
החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע, כב' השופטת אורית ליפשיץ בתיקים מ"י 28103-12-13, 28084-12-13 ו- 28066-12-13.

העבירה המיוחסת למשיבים הינה עבירה של עבירות בנשק, גרימת מוות בכוונה תחילה, קשירת קשר לפשע והצתת רכב במזיד. מתוכן הבקשה נלמד כי ביום 17.6.12 בצומת חורה, ירו המשיבים יחד עם אחרים למוות בעמאר אבו אלקיעאן ושלומי שלום, אשר היו בתוך המונית של שלומי שלום. אף כי הרצח ארע לפני כשנה וחצי, באה בקשת מעצר ביום 15.12.13 בפני בית המשפט קמא ושם נקבע על ידי בית המשפט כי שוכנע בקיומו של חשד סביר, שדי בו לשלב של הארכת מעצר ראשונה וכי קיים יסוד לחשש ששחרור המשיבים יביאו לשיבוש חקירה.

המשיבים נעצרו לראשונה ביום 15.12.13 ומעצרם הוארך עד ליום 17.12.13. משהובאו המשיבים ביום 17.12.13 להארכת מעצר, שוחררו על ידי בית המשפט קמא, משנקבע כי אף כי חלה התקדמות כלשהי בחקירה, אין בה כדי "לחזק את החשד הסיבר הספציפי כלפי המשיבים בבקשה זו".

אין לי אלא להסכים עם קביעה זו ולו כל שהיה בפני הוא אותו חומר שעמד בפני בית המשפט קמא, הייתי דוחה הערר.

הוצג בפני מסמך שלא עמד בפני בית המשפט קמא (סומן ש.ד להיום) ממנו ניתן ללמוד כי חלה התקדמות כלשהי בחקירה וכדי לאפשר למשטרה להשלים הצוהר שנפתח, מצאתי לנכון לקבל הערר ולהאריך מעצרם של המשיבים עד ליום 20.12.13 שעה 10:00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ד, 18/12/2013 במעמד הנוכחים.

שרה דברת, שופטת,
ס.נשיא