הדפסה

מדינת ישראל נ' אבו מידעם(עציר)

8475-10-12

בפני כב' השופט דניאל בן טולילה
המבקשים
מדינת ישראל
ע"י עו"ד יערית דרעי

נגד

המשיבים
עבדאללה אבו מידעם (עציר)
ע"י עו"ד אבו מדיעם

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיב:
התקבל תסקיר חיובי, נבקש לאמץ המלצותיו, ביקשתי לדלג על שלב הראיות, קיים כרסום בראיות, לאור התסקיר אני אתמקד בעילה ובחלופת המעצר. מהתסקיר עולה שמדובר במעידה חד פעמית, בנסיבות שגררו את המשיב לבצע המיוחס לו בכתב האישום. אין לו דפוסים עבריינים ומנהל חייו באופן נורמטיבי, שרות מבחן פגש החלופה, והיא ראויה ויכולה לאיין מסוכנותו, מדובר במתלוננים פליטים שמחליפים מקום עבודה, מתגוררים בנתיבות, ייתכן ועברו משם. הטענה שהמשיב מסכן מישהו מופרכת. אם המשיב ביצע עבירה, יקבל עונש, לא ניתן לבוא שמסוכן לציבור, אין לו אפילו מב"ד, לכן אם קיימת מסוכנות כלפי המתלוננים בלבד. לגבי ס' 6,7 גם זה לא קיים, הוא ניסה להחזיק לו את היד. ישנה טעות האמור בס' 7 אינו נכון ולא מתייחס אליו. יש מקום להורות על שחרורו. מגיש פסיקה בעניין.

ב"כ המבקשת:
לגבי התסקיר, מצוין כי המתלוננים לא עובדים באותו מקום, אך המתלונן חושש מהמשיב והם מתגוררים בנתיבות, מדובר על אירוע חמור בו המשיב חתך בסכין 2 אנשים בצהריי היום על ויכוח פעוט שסבב על שולחן עבודה, נמלט מהמקום, לא אותר במשך שבוע, מדובר באירוע ראשון, אך העליון עצמו מגישה פסיקה, וגם בימ"ש המחוזי ב"ש עמדו על הסכנה הטמונה בדקירות סכין בנסיבות דנן. כב' הנשיא אילון אומר שהתסקיר רק חלק ממכלול השיקולים בפני בימ"ש, צריך לבחון מסוכנותו של המשיב לציבור עצמו, כשמדובר בדקירות סכין, מצאו בתימ"ש לעצור עד תום ההליכים, אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות. מפנה למקרה נוסף בש"פ 876/08 שם דובר על חבלה בכוונה מחמירה, חוזר העליון ואומר כי בהעדר נסיבות מיוחדות דינו של העושה שימוש בסכין מעצרו עד תום ההליכים. מבקשת לעצור המשיב עד תום ההליכים, ללא בחינת החלופה.

ב"כ המשיב:
שתי ההחלטות אינן רלוונטיות, יש למשיב ר.פ. קודם. השלום עצר אותו, הוא הגיש ערר שנדחה.
לגבי העליון- מדובר במתלונן שאושפז ל-5 ימים. היה גם תכנון מוקדם לאירוע ולכן הייתה חומרה מיוחדת. מפנה להחלטת מותב זה במ"ת 60753-01-12 מקסימיונוב יוחסו למשיב עבירות חמורות מכאן, ובימ"ש הורה על שחרורו. בהתחשב בתסקיר יש מקום לאמצו ולהורות על שחרורו.
<#2#>
החלטה
בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין למטרה לא כשרה. בתיק זה ישנה הסכמה לראיות לכאורה, למעט הסתייגות הנוגעת לס' 6 לכתב האישום.

בהינתן קיומן של ראיות לכאורה קמה עילת מעצר המשיב נשלח לקבלת תסקיר שרות המבחן.
תסקיר שכזה מונח בפניי, ובסופו המלצה להורות על שחרורו לחלופת מעצר, וצו לפיקוח מעצר למשך 6 חודשים. במהלך הדיון בפניי כיום, עתר ב"כ המשיב לאמץ המלצות שרות המבחן, אשר מצא את המפקחים כראויים. שב והפנה לנסיבותיו האישיות של המשיב, לעובדה כי המתלוננים אינם עובדים עוד באותו מקום עבודה וממילא עסקינן בפליטים שמשנים כתובתם תדירות. המדובר בארוע שאינו עומד בהתאמה לאורחותיו של המשיב, עד שנעצר. יש לראותו כמעידה חד פעמית.

ב"כ המבקשת מנגד, מפנה לחומרת מעשיו של המשיב שפצע 2 עדים, להלכה הנוגעת ביחס לעבירות בהן נעשה שימוש בסכין, לכך שבעניינו של המשיב לא מתקיימות אותן נסיבות חריגות, המצדיקות שחרור לחלופה. המתלוננים עודם חוששים מן המשיב, ועל כן יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים .

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, ועברתי על התסקיר בעניינו והפסיקה שהובאה לעיוני, מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

אתייחס למיוחס למשיב, ואציין כי מעשים אלו מגלמים בתוכם חומרה לא מעטה, ונגזרת מכך מסוכנות. לציין כי מסוכנות אינה אך כלפי המתלוננים שכן מי שכאמור חוטא בשימוש בסכין מעיד על עצמו כאדם המתקשה בריסון התנהגותו. בצד אלה אציין כי המשיב אף הוא, כפי העולה מס'2 לעובדות כתב האישום, הותקף במכת אגרוף, ע"י אחד מן המתלוננים ואילו ביחס לאמור בס' 6, מדובר בחתך שטחי וכך גם ביחס למתלונן הנוסף, לא נגרמו חבלות קשות, מבלי להקל כהוא זה מהמיוחס למשיב.

חרף האמור לעיל, וחרף הפסיקה הנוגעת, מצאתי כי בתיק בפניי מתקיימים החריגים וניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופה וזאת מן הטעמים הבאים.

ראשית, מדובר משיב צעיר, כבן 19. מעבר מדובר במי שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק אין לחובתו הרשעות קודמות, או תיקי מב"ד פתוחים. ניתן לומר מחד שמדובר באירוע חריג באורחותיו, מנגד אין מדובר במי שעברו הפלילי לכשעצמו מונע מתן אמון כי יקיים אחר תנאי שחרורו.

נגזרת מהיותו של המשיב צעיר ללא עבר פלילי, נוגעת להשפעת המעצר עליו. מדובר במי שמצוי במעצר מזה כחודש וחצי, לראשונה בחייו. בנסיבות אלו יש והמעצר מהווה גורם מרתיע, מציב גבולות. הדבר מוצא ביטוי גם בתסקיר שרות המבחן אשר מחווה דעתו כי מעורבותו של המשיב בפלילים ומעצרו הממושך מהווה אלמנט הרתעתי. עוד מצוין כי גם סביבתו של המשיב מציינת כי מדובר במשיב ללא כל בעיות משמעת/התנהגות, אדם שקט ומופנם, באופן שהמיוחס לו היווה הפתעה עבורם.

החלופה המוצעת נמצאת בריחוק גאוגרפי ממקום מגוריהם של המתלוננים, אשר נכון למתן החלטה זו נמצאים בנתיבות בעוד החלופה נמצאת ברהט.

בכך אלה לא היה די, אמלא התרשמותו החיובית של שרות המבחן, מדובר במפקחים אשר מצויים בקשר קרוב עם המתלונן, מאידך יכולים לשמש גורם מציב גבולות עבורו. המקפחים הינם נורמטיביים , ללא עבר פלילי, שמבינים משמעות ההשגחה על המשיב.

בהינתן כל אלה, יש בחלופה המוצעת, לצמצם מסוכנות הנשקפת מהמשיב. כידוע המעצר אינו מקדמה ע"ח העונש, בשעה שבימ"ש מתרשם שיש בפניו חלופה ראוייה, יש להעדיף השחרורעל פני המעצר.

לאור האמור הנני מורה כי המשיב ישוחרר בתנאים:
א. מעצר בית מלא בבית דודו אבו מדיעם סלמן שכונה 25, בית 19 ברהט.
ב. המשיב יהיה בפיקוח מלא ותמידי לסרוגין, של הערבים: אבו מדיעם סלמן ת.ז.
036002871 טל' 052-XXXX183 ו/או פואד אבו מדיעם ת.ז. XXXXXX046 טל' 0544496599 ו/או
אוסמה אבו מדיעם ת.ז. XXXXX109 טל' 0502202774.
ג. הפקדה כספית בסך 5,000 ₪.
ד. ערבות עצמית וערבות צד ג' של כ"א מהמפקחים, בגובה 10,000 ₪.
ה. איסור יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם המתלוננים.
ו. צו פיקוח מעצר למשך 6 חודשים מהיום.

נקבע למענה מפורט בפני כב' השופט ברסלר ליום 27.11.12 בשעה 08.30.
המשיב הודע בדבר הדיון ולא יקבל הזמנה נוספת.
<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ט חשון תשע"ג, 14/11/2012 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט