הדפסה

מדינת ישראל נ' אבו חלתם(עציר)

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה
נ ג ד

מופק אבו חלתם (עציר) ת.ז. XXXXXX583

הנאשם

נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד – ישי נגר
הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד – יפעת זינר בשם עו"ד מושביץ
<#1#>

פרוטוקול

<#2#>
גזר דין

הנאשם הודה והורשע בשני אישומים במסגרת הסדר טיעון על פיו הסכימה התביעה אך ורק כי יוטל עליו מאסר ומאסרים מותנים שהם ברי הפעלה יופעלו שבאופן שחודשיים וחצי יפעלו במצטבר לכל עונש מאסר שמותב זה יטיל, וכן טוענת התביעה לרכיבים נלווים, בעוד הסניגור טוען כי אף שלא מדובר בעבירות קלות והנאשם לא מקל ראש בהן ואף מצטער, סבור שאין הצדקה לקביעה של שירות המבחן ואין הצדקה להטיל עליו מאסר לתקופה ארוכה. לדבריו, מצבה הבריאותי של אמו בכי רע והנאשם מביע צער וחרטה ולאחר שישתחרר מהמאסר יסייע למשפחתו וכי בכוונתו לפתוח חנות.
אף שמדובר ב- 5 עבירות, סבור שסמיכות המועדים היא במועד שאמו לקתה בשבץ ולא היה לו כסף לממן את הטיפול הרפואי לאמו. הוא מודע לכך שהעונש הראוי הוא מאסר, אך מבקש כי המאסר לא יהיה לתקופה ארוכה ומפנה את בית המשפט למספר פסקי דין. בקשתו הינה שאתחשב בגילו הצעיר, הודאה, בכך שחסך זמן שיפוטי, שהוא זה שהחליט לצרף תיקים ולקח אחריות מלאה. כמו כן, מבקש שבית משפט לא ימצה הדין למרות שיש מספר אישומים. בקשתו כי למרות תיקון 113 לא יגזר דינו בכל אישום בנפרד. הסניגור סבור כי העונש צריך להיות על פי הפסיקה שהמציא בין 30 – 40 חודשים כולל הפעלה של המאסרים המותנים, מתוכם רק חודשיים וחצי במצטבר.

הנאשם הודה והורשע באישומים כמפורט:

בת.פ. 52242-09-12 – 3 אישומים כמפורט: הנאשם תושב תרקומיה, שאין בידו אישורי כניסה ושהייה כדין.
ב- 26.6.12 בין השעות 14:50 ל- 15:50 התפרץ לדירה של יעקב סלימנוב, בבית גיל הזהב בקרית גת, בכך שחתך את רשת הדלת אותה פתח ונכנס לדירה כדי לגנוב, ומתוך הדירה גנב ארנק ובו 80 ₪, תעודת זהות, כרטיס קופת חולים, כל זאת בעת ששוהה בתחומי ישראל שלא כדין.

בתאריך 28.6.12 בין השעות 14:30 ל- 15:35 התפרץ לדירה של נעמי גראור בקרית גת, בכך שפתח חלון חדר הילדה ונכנס כדי לגנוב, ומתוך הדירה גנב 500 ₪, 3 שרשראות, ביניהן אחת עם תליון, שני זוגות עגילי זהב, טבעת, שרשרת דמוית זהב, כל זאת בעת ששוהה בתחומי ישראל שלא כדין.

ב- 18.7.12 בין השעות 8:20 ל- 14:20 התפרץ לדירה של רז חי רביזדה, בקרית גת, בכך שדחף החלון, פתח אותו ונכנס לדירה כדי לגנוב ומתוך הדירה גנב 5 טבעות זהב, וזאת בעת ששוהה בתחומי ישראל שלא כדין.

בת.פ. 3815-07-13 – בתאריך 15.8.12 בשעה 12:30 לערך, התפרץ לדירה בקרית גת, במשעול הגלבוע, בכך שנכנס דרך חלון השירותים כדי לגנוב, ומתוך הדירה גנב את התיק של גב' פאני בן יעקב ובו 500 ₪, וזאת בעת ששוהה בתחומי ישראל שלא כדין.

ב- 13.9.12 בין השעות 9:00 – 15:30 התפרץ לדירה השייכת לציפורה אמר , קרית גת, בכך שנכנס דרך חלון חדר השינה כדי לגנוב ומתוך הדירה גנב מחשב נייד, אייפד, קופסת תכשיטים ובה שתי שרשראות עם תליון זהב, טבעת זהב, פנקס שיקים וזאת בעת ששוהה בתחומי ישראל שלא כדין – 5 עבירות של התפרצויות, גניבות ושהייה בלתי חוקית.

הנאשם עבר עבירות בעת שתלויים נגדו שלושה מאסרים מותנים, האחת של 3 חודשים מיום 15.3.12 והשניה של 5 חודשים מיום 17.7.11 וחודש בגין כניסה לישראל.

נתקבל תסקיר ממנו עולה שהנאשם בן 21, גר עם אמו ואחיו בתרקומיה, לדבריו, עבד בדוכני ירקות בשוק.
שירות מבחן התרשמו מאדם צעיר, בעל יכולת תקינה, שגדל ברקע משפחתי וסוציאוקונמי קשה, בהעדר דמות אב, והוא נדרש מגיל צעיר להוות מפרנס עיקרי. מדובר במי שיש לו יכולת גבוהה לשאת באחריות במסגרת המשפחתית, אך מאידך התרשמו מקיום רגשות של כעס ותסכול על כך שנדרש לשאת באותו תפקיד ולשמש כדמות אב במשפחה, למרות גילו הצעיר. מצבם הכלכלי בכי רע והעבירות נעברו על רקע מצוקה כלכלית. קיימת לכן רמת סיכון גבוהה להישנות עבירות דומות בעתיד. אף שיש לו 6 אחים והוא השביעי בסדר הלידה, כאמור הוא זה שקיבל תפקיד לפרנס המשפחה, לאחר שאביו נפטר לפני 5 שנים מהתקף לב, ואמו לקתה באירוע מוחי לפני כ- 3 שנים ולכן משותקת בחצי פלג גופה ונזקקת לסיוע צמוד. אחותו גרושה וגרה עם בתה יחד עמם. לעיתים אין להם כסף לרכוש מזון ומצרכים בסיסים והואיל ואמו חולה ונזקקת לאישפוזים, בהעדר ביטוח עליהם לשלם 750 ₪ ליום אישפוז. בנוסף אליו, רק אחיו הבכור מנסה לסייע בפרנסת המשפחה, יתר האחים עסוקים בטרדות היום יום עם בני משפחותיהם.
הנאשם השלים 3 שנות לימוד בלבד ומגיל 8 נאלץ לעזוב בשל המצוקה הכלכלית. מגיל 12 החל לעבוד לסייע בפרנסת המשפחה. תחילה עבד בניקיון, אך לא הצליח לפרנס את המשפחה בשל השכר הזעום ששילמו לו. הוא לא יכול להוציא אישור עבודה לישראל בשל גילו הצעיר והיותו רווק.
הם שוחחו עם האח שעובד לדבריו בבניה בשטחי ישראל וטען כי מצבה הבריאותי של האם קשה וכך גם המצב הכלכלי במשפחה. האח, כשהנאשם ישתחרר מהכלא , יסייע לו לפתוח חנות ינהל במקום מגוריו כדי שלא יצטרך להיכנס לתחומי ישראל.
כאמור, הנאשם הודה והסביר שעברה עבירות להשיג כסף למימון טיפולים עבור אמו ומשפחתו. את הפריטים הגנובים מכר ובכסף השתמש לצרכים בסיסים של המשפחה. הוא ביטא צער, אך הסביר שלא היתה לו ברירה.
תקוותו, שלא יאלץ להיכנס שוב לתחומי ישראל.

נראה ברמה הקוגנטיבית הוא מבין שהוא פוגע באחר, אך מצד שני תופס זאת בלית ברירה מתוך צורך בהישרדות. משכך, קיים סיכון גבוה להישנות עבירות דומות בעתיד וממליצים על עונש מוחשי יחד עם מאסר מותנה מרתיע.

התובעת עותרת למתחם עונשי בין שנה לשנתיים בגין כל אישום.

התובעת הפנתה לרע"פ 5494/10 אחמד חושיה נ' מדינת ישראל, שם תושב הרשות הורשע בעבירות של התפרצות, גניבה, מעשה פזיזות ורשלנות וכניסה לישראל שלא כדין, בגין אלה בלבד נדון ל- 28 חודשי מאסר ו- 14 חודשים מאסר מותנה. ערעור שהגיש נדחה, הבקשה לבית משפט עליון נדחתה אף היא.
כמו כן, הגיש ע"פ 4761/09 מוחמד סעאדה נ' מדינת ישראל , שם תושב הרשות נדון בגין עבירות רכוש בנוגע לרכב: גניבת רכב, התפרצות לרכב וגניבת רדיו טייפ תוך חבלה בזדון ברכב, גניבה מתוכו וכניסה שלא כדין, כולל הפעלה של מאסרים מותנים, וסה"כ ל- 60 חודשי מאסר.

הסניגור הפנה לפסיקה שבה העונשים בין שנה ל- 4 התפרצויות עם המלצה חיובית של שירות מבחן לבין 60 חודש בגין 18 התפרצויות עם עבר פלילי.

רע"פ 1063/12 עבד רחמאן חרז עללא נ' מדינת ישראל, הבקשה מוגשת על החלטת בית משפט מחוזי בערעור, לאחר שהנאשם הודה והורשע ב-4 עבירות של התפרצויות לדירות והתפרצות למבנה, 6 עבירות של גניבה ושתי עבירות של השגת גבול, לא על ידי שוהה בלתי חוקי. כמוכן, צירף שני תיקים נוספים בעבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב והתפרצות לדירה, גניבה, ניסיון הונאה בכרטיס חיוב והחזקת כלי פריצה . בית משפט שלום גזר דינו ל- 20 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשים על תנאי ופיצוי בסך של 2000 ₪ על כל מתלונן ועל קולת העונש ערערה המדינה. בית המשפט קיבל הערעור באופן חלקי והעמיד המאסר על 30 חודשים. בית משפט עליון קבע כי אין הצדקה רשות ערעור שני, שכן אין שאלה בעלת חשיבות משפטית וחומרת העונש אינה מקימה עילה, אלא בנסיבות חריגות שבהן הפער לא סביר. בית משפט קבע שאין פער שכזה.

רע"פ 5326/12 טאאר סיאם נ' מדינת ישראל, המבקש הורשע בשלושה אישומים: שתי עבירות של התפרצות לעסק וגניבה והתפרצות לדירה. בית משפט שלום לאחר קבלת תסקיר הסתפק ב- 15 חודשי מאסר, מאסר מותנה של 6 חודשים ופיצוי בסך של 5000 ₪. ערעור שהגיש הנאשם לבית משפט מחוזי, נדחה ונקבע כי אף שהעונש לא קל, הוא לא מצדיק התערבותם וכי בכל מקרה העונש הראוי מאסר מאחורי סורג ובריח, למרות גילו הצעיר ועברו הנקי. הבקשה נדחתה.

ע"פ 11722-12-12 מדינת ישראל נ' אוסיד, נדון המערער ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וצו מבחן ופיצוי בסך של 7500 ₪ , בגין התפרצות וגניבה ובהמשך גניבה של מפתח מתוך הדירה ובאישום נוסף התפרץ לדירה באמצעות אותו מפתח שגנב וגנב 550 ₪. באישום הרביעי נדון בגין התפרצות באמצעות באותו מפתח בגניבה של 1500 דולר. המדינה ערער על העונש בטענה שמדובר בעונש מקל שאינו תואם את תיקון 113 לחוק בשל מספר האישומים המיוחסים לו.
בית משפט מחוזי קיבל את הערעור, אך הואיל ואין ערכאת ערעור הממצה את הדין הסתפקו במאסר לתקופה של 12 חודשים, ביטלו את צו המבחן.

רע"פ 6285/12 , אברהם ווקנין נ' מדינת ישראל, הוגשה בקשת רשות ערעור על גזר דין של בית משפט מחוזי, שם נדון בגין 3 אישומים לאחר תיקון המייחסים 19 עבירות של התפרצויות וגניבות , בית משפט מחוזי גזר דינו ל- 60חודשים ובית משפט עליון דחה הבקשה של הנאשם וציין, כי גם לגופו של ענין היה מקום לדחותה, שכן מדובר בעבירות שנעברו בשיטתיות תוך פגיעה בקורבנות תמימים וזלזול בשלטון ה\חוק, בעת שתלוי נגדו מאסר מותנה , כשאמתחתו עבר פלילי מכביד בעבירות דומות "עבריינות סידרתית כגון דא, שאין בה שמץ של כבוד לקניינו של אדם, לפרטיותו או לכבודו, מחייבת את בית המשפט ליתן מענה ענישתי ראוי , על מנת להוקיעה ולמגרה, וזאת על ידי מתן משקל בכורה שיקולי הרתעה וגמול".

באשר למדיניות הענישה בגין העבירה של התפרצות לדירה, גניבה ועשיית שימוש בכרטיס חיוב גנוב, ומשיכת כספים, העונש הראוי הוא בהחלט מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. כיום המדיניות העונשית הינה להחמיר בעונשיהם של אלו העושים ברכוש הזולת כבשלהם . תחושת חוסר האונים של הציבור, שרכושו הפך הפקר , אובדן האימון הבסיסי של האזרח  ביכולת של הרשויות ליתן לו הגנה על רכושו אותו אסף בעמל רב במשך שנים, ריבוי ההתפרצויות לדירות  שהוליד הצורך להוסיף עוד ועוד אמצעי הגנה כדי לרכוש מעט ביטחון, הסיכון לפגיעה בבעלי הרכוש הנתקלים בעבריינים אלו בביתם שכבר מזמן אינו מבצרם- כל אלו ועוד מחזקים הצורך להרחיק מפגעים אלה מן החברה ולנעול אותם מאחורי סורג ובריח כדי להגן על החברה מפניהם.

מהנחיית מטא"ר במשטרת ישראל עולה כי  בשל היקף עבירות ההתפרצויות לדירות, כ-40,000  בשנה, והפגיעה המשמעותית בפרטיותם של קורבנות ההתפרצויות, וכן הנזק הכלכלי והנפשי הנגרם להם, ומאחר והעבירות טומנות בחובן סיכון של שימוש באלימות שיש בו סיכון חיי אדם, ובעיקר בשל הקושי ללכוד העבריינים- סבורה המשטרה כי יש צורך בענישה מרתיעה על מנת לצמצם הפיתוי,  ולהפוך העבירות לבלתי כדאיות, על מנת להביא לירידה  בהיקפם. מהנתונים שבידי המשטרה עולה כי על כל 45 אירועי התפרצות מועמד לדין בממוצע חשוד אחד בלבד.

ברע"פ 8519/11 שלומי ויצמן נ' מ.י. - שם המבקש ושני נאשמים נכנסו לבית דרך חלון ורצו לגנוב רכוש וכסף וכשלא הצליחו נתפסו על ידי שוטרים. המבקש הורשע על פי הודאתו ובימ"ש שלום הטיל עליו 14 חודשי מאסר. בימ"ש מחוזי דחה הערעור וקבע שאין מקום להתערב. בימ"ש עליון, כב' השופט ג'ובארן, לא מצא מקום ליתן רשות ערעור.
ברע"פ 3063/11 אפרים כהן נ' מ.י. - המבקש עם אחר הורשע על פי הודאתו בהתפרצות, ניסיון גניבה, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר. בימ"ש שלום גזר עליו 18 חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן לשנתיים ושל"צ ל- 220 שעות פיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪. לאותו מבקש 22 הרשעות קודמות, מתוכם 12 עבירות בגין התפרצות וניסיון התפרצות ועבירות סמים ועוד, ואף ריצה בעבר 9 מאסרים בפועל, עם זאת בימ"ש נתן משקל מכריע לשיקום המבקש ולתסקירים ובעובדה שהוא עובר תהליך שיקומי חיובי ומכאן שיש המלצה לצו מבחן. הערעור לבימ"ש מחוזי התקבל והוסף גם עונש מאסר של שנתיים בקיזוז המעצר תוך שבימ"ש מחוזי מציין כי בימ"ש שלום סטה בצורה ניכרת ממדיניות הענישה הנהוגה, ולכן יש להתערב בעונש שנגזר על המבקש, למרות ההליך השיקומי החיובי וכי העונש הראוי למי שפורץ לדירתו של אחר בתעוזה ובתחכום, הוא מאסר בפועל לתקופה ממושכת. בימ"ש עליון (א. רובינשטיין) לא מצא מקום ליתן רשות ערעור והוסיף כי גם לגופו של עניין העונש שהטיל בימ"ש מחוזי הולם העבירות, במיוחד על רקע עברו הפלילי המכביד והתנגדותו למעצר, וכי ענישתו לא הרתיעה בעבר, ולכן אין מקום ליתן משקל של בכורה לשיקומו של המבקש מחוץ לכלא. עבירות התפרצות למעונו של אדם או גניבה או ניסיון גניבה, מתרחשות בחלק ניכר, מידי יום, בלא שעולה בידי רשויות האכיפה לאתר העבריינים. "והנה בינתיים בא אדם לביתו, מוצא מהפכת סדום ועמורה, ומי שלא עמל ולא טרח בו, עמד עליו לגזול יגיע של הזולת ולגרום לו חסרון כיס, מפח נפש ואימה. על כן לא יתכן, אלא בהתקיים נסיבות חריגות במיוחד, כי כאשר הוא נלכד העבריין בעבירה מסוג זה, שיגזר עליו עונש שאינו מאסר בפועל ואין בכך חידוש. קל וחומר, כאשר למבצע העבירה עבר פלילי עשיר".

ברע"פ 3228/12 יבגני וסילנקו נ' מי.י - המבקש התפרץ לבית, גנב תיק, מחשב נייד, מצלמה, מטען ומסמכים והורשע לאחר ניהול הוכחות. בימ"ש שלום קיבל המלצת שירות המבחן, נמנע מלהטיל עונש מאסר בפועל, והורה על חידוש מאסר מותנה של 12 חודשים יחד עם צו מבחן, וקנס בסך 2,000 ₪. הוגש ערעור, בימ"ש מחוזי סבר שהעונש שהושת חורג בקולתו ומבלי למצות את הדין השית עליו שנתיים מאסר בפועל תוך הקלה של המאסר המותנה. בימ"ש עליון (כבוד השופט רובינשטיין) ציין, כי אין מקום ליתן רשות ערעור, למרות הפער הגדול בעונשים ואין דופי בהכרעה הערעורית של בימ"ש מחוזי לאור העובדה כי בימ"ש שלום חרג מרף הענישה הראוי, בנסיבות אלה.

בע"פ 27204-05-10 מחוזי חיפה, מדינת ישראל נ' רחמים שאולוב, התפרץ הנאשם לבית לאחר שקרע את רשת החלון, פתח החלון ונכנס לבית כדי לגנוב ומתוכו גנב מכשיר פלאפון. כאשר הבחין בבעלים זינק מהחלון החוצה כשלידו הפלאפון הגנוב. בימ"ש שלום גזר את דינו לשישה חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר מותנה של 12 חודשים ואף ציין כי המאסר המותנה היה ארוך ולכן נמנע מקנס או פיצוי. בימ"ש מחוזי ציין, כי הענישה חורגת לקולא ואינה הולמת את צרכי הענישה וההרתעה ולכן יש להתערב בה.

"הצדקה להחמרה של ממש בענישתו של המשיב, מובנת מאליה. אנו מעיינים בגליון הרשעות קודמות הכולל עשרות רבות של עבירות, רובן בעבירות רכוש (היינו התפרצויות) החל משנת 1995, בהמשך לאורך שנים, מגיליון ההרשעות עולה כי העבריינות דרך חיים למשיב...".

בימ"ש הפנה לרע"פ 1055-01-09 יורובסקי נ' מ.י. מיום 7/1/10 - "ניתן להרשם בקלות כי אין עניינינו כאן בפורץ חובבן, כי אם בעבריין מיומן ומסוכן לציבור, דבר המצדיק כי תינקט גישה מחמירה בענישה על עבירות רכוש בכלל ובעבירות התפרצות בפרט".

ברע"פ 509/11 סמיר אבו עדייה נ' מ.י. - המבקש הורשע בבימ"ש שלום על פי הודאתו בהתפרצות לבית, גניבה והפרת הוראה חוקית יחד עם אחר: עלה על הגג, שבר רעפים, נכנס פנימה, עת שותפו מתצפת, ונטל מהבית כספת אותה עקר ממקומה, בהמשך הפר תנאי מעצר בית שהוטלו עליו באותו תיק. בימ"ש שלום הסתפק ב- 12 חודשי מאסר בפועל והפעיל 2 מאסרים מותנים, חלקים בחופף וחלקם במצטבר, ובסה"כ הורה כי ירצה 28 חודשי מאסר בפועל וציין, כי לא נתקיימו נסיבות חריגות, המצדיקות הימנעות מהפעלת מאסרים מותנים, וכי אין מקום לסטות מעקרון אחידות הענישה לאור העונש בן 14 חודשים שהוטל על שותפו. ערעור שהגיש לבימ"ש מחוזי נדחה למרות הליך שיקומי שעבר ולאור העובדה שביצע עבירות על רקע מצוקה כלכלית ושימוש בסמים. בימ"ש עליון (כבוד השופטת ג'ובראן) לא נתן רשות ערעור, הוסיף שיש לברך שהמבקש פועל על מנת לשקם עצמו, בעיקר כשנראה שהדבר מעלה תוצאות חיוביות, אולם אין בכך כדי לאיין את חומרת מעשיו ואת הצורך להענישו באופן המשקף נכון את סלידת החברה ממעשיו בעבר, ויש לקוות כי ימשיך במאמצי השיקום גם במאסר, וכשיסיים את ריצוי העונש, יחזור לחברה כאזרח שומר חוק.

ביולי שנת 2012 נכנס לתוקפו תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 , בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. העבירות שבפני נעברו בטרם תחולתו של התיקון, אולם רוח התיקון שורה ולכן מצאתי להתייחס למתחם העונשי הראוי בגין העבירות בהן הורשע.

באשר למדיניות ענישה בהתיחס לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין.

בתאריך 10/10/12 במסגרת עפ"ג 28704-09-12 (מחוזי באר שבע) בעניין גאנזרה נ' מ.י., הנאשם נדון בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כדין לחמישה חודשי מאסר בפועל, ומאסר מותנה של שישה חודשים למשך שלוש שנים, וזאת לאור העובדה, כי לחובתו 4 הרשעות קודמות, שלוש מתוכן בעלות אופי בטחוני, בגינן נדון לעונש מאסר בפועל, וכן עבירה זהה של כניסה לישראל שלא כדין בגינה נדון בשנת 1997 לשלושה חודשי מאסר.

תיקון 113 לחוק לטעמי הציב אמות מידה, שאמורות לעמוד כנר למול עיני השופט, בעת גזירת הדין, אשר יש בהן לקבוע סדרי חשיבות ועדיפות, ומשקל ראוי, לצורך גיבוש מגמה עונשית ברורה ושקופה באשר למה שחשוב בעיני המחוקק. מדובר בתיקון חשוב שנועד בין היתר למנוע הפערים הגדולים שהיו קיימים בעבר בין העונשים שהוטלו על ידי בתיהמ"ש השונים , וחוסר הוודאות והיציבות שנבעו מכך. תיקון אשר יש בו להעביר מסר עונשי חד, אחיד וברור מזה שהיה קיים בעבר כשהדגש מושם תחילה על עיקרון ההלימה , עיקרון הדורש מבתיהמ"ש להתייחס תחילה למתחם העונשי ההולם, ורק לאחר מכן ליתר השיקולים, בין אלו התלויים בנסיבות העבירה בין אלו שלא.

על פי התיקון, בבוא ביהמ"ש לגזור הדין עליו להטיל עונש שיהיה בו להלום חומרת העבירה ונסיבותיה ולאזן בין האינטרס של הציבור לנסיבותיו האישיות של העבריין . התחשבות בסיכויי שיקום תהא רק אם יש הצדקה לחרוג מהעונש הראוי וההולם בדרך כלל.

מפסיקת בימ"ש עליון עולה בבירור, כי העונש ההולם עבירת התפרצות אחת לדירה וגניבה מתוכה הינו מאסר לתקופה שלא תפחת משנה- שנה וחצי, ובמקרה של כניסה לישראל שלא כדין בין חודש ל- 6 חודשים וכי ככלל, מן הראוי לגזור הדין בכל אישום ואישום בנפרד. כמו כן, עולה כי במקרה שנסיבותיו חמורות או מדובר בעבריין רצידיביסט שלחובתו הרשעות קודמות מאותו סוג, או אם קיים חשש ממשי להישנות העבירות בעתיד- אף מאסרים לתקופות ארוכות מאלה, בעיקר לכשהיו תלוים נגדו מאסרים מותנים שאך בהם לא היה משום הרתעה, כבמקרה שבפני.

ליבי עם הנאשם שנאלץ בשל נסיבות חייו הקשות לסייע מגיל צעיר בפרנסת משפחתו, אך גם מצב כלכלי קשה, נסיבות חיים קשים, אינן מצדיקות פגיעה באנשים חפים מפשע, שאולי גם לה היו נסיבות חיים קשות.

לא בכדי שירות מבחן ציינו כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו לציבור גבוהה ובצדק יש להטיל עליו עונש מאסר ארוך ומרתיע.

דווקא בשל המצוקה הכלכלית הקיימת, קיימת סבירות שהפיתוי הגדול יביא לביצוע עבירות דומות בעתיד. הטענה כאילו בכוונת לפתוח חנות, איננה טענה, שכן יכול היה לסייע לו כבר לאחר ההרשעה הראשונה, מ- 17.7.11 בגינה נדון למאסר בגין כניסה לישראל והתפרצות, אך לא עשה כן.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו האישיות של הנאשם ועברו, אני דנה אותו , לעונשים כדלקמן :

1. מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים בגין כל אחד מ- 5 האישומים, המוטל באופן שחודשיים יחפפו ו- 10 יצטברו, כלומר בסה"כ 50 חודשי מאסר.

2. הפעלת עונש מאסר מותנה של 1 חודש כפי שנפסק על תנאי בבית משפט שלום קרית גת ביום 17.7.11 בתיק מס' 44928-05-11 לריצוי באופן חופף.

3. הפעלת עונש של מאסר מותנה של 3 חודשים כפי שנפסק על תנאי בבית משפט שלום אשקלון ביום 15.3.12 בתיק מס' 16554-03-12 לריצוי באופן חופף.

4. הפעלת עונש של מאסר מותנה של 5 חודשים כפי שנפסק על תנאי בבית משפט שלום קרית גת ביום 17.7.11 בתיק מס' 44928-05-11 לריצוי באופן שחודשיים וחצי יחפפו וחודשיים וחצי יצטברו.
סה"כ יבצע מאסר של 52 וחצי חודשים בניכוי התקופה שהיה עצור.

5. אני מטילה על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירת רכוש למעט החזקת רכוש חשוד כגנוב.

6. אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של כניסה לישראל שלא כדין והחזקת רכוש חשוד כגנוב.

7. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 12,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למעט עבירה של כניסה לישראל שלא כדין במשך 3 שנה/ים מהיום.
אם לא ת/יחתום על ההתחייבות, ת/יאסר למשך 90 ימים.

8. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5000 ₪ להימנע מביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כדין במשך 3 שנים מהיום.
אם לא יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 90 ימים.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. <#3#>
ניתנה והודעה היום ג' אב תשע"ג, 10/07/2013 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת בכירה

<#4#>
החלטה

הדיסקים, יושמדו.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ג' אב תשע"ג, 10/07/2013 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת בכירה