הדפסה

מדינת ישראל נ' יקה ואח'

בפני
כב' השופט דוד רוזן

בעניין:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד ראאד ענוז

המאשימה

נגד

יוסף יקה
ע"י ב"כ עו"ד אבי כהן

דהוד עויס
ע"י ב"כ עוה"ד שאדי כהבא ושי טובים

הנאשמים

גזר - דין

פתח דבר:

הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון. נאשם 1 הורשע בעבירות לפי סעיפים 499(א)(1) (2 אישומים), 402(ב) ו- 413 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"). נאשם 2 הורשע בעבירות לפי סעיפים 499(א)(1) (2 אישומים), 402(ב) ו-283(2) לחוק.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן (ב.מ.2), מספר חודשים עובר ליום 5.6.11, קשרו הנאשמים קשר לביצוע מעשי שוד. במסגרת הקשר, עקבו אחר אישה כבת 60, בצאתה מסניף בנק בכיכר המדינה בתל-אביב, כאשר נאשם 1 ממתין לנאשם 2 ומאבטח אותו. מעשה השוד נמנע, לאחר שנאשם 2 הבחין כי האישה נפגשה עם אחרת ונסוג. בהזדמנות נוספת, קשרו הנאשמים קשר לשדוד אדם אשר יצא מסוכנות המרת כספים בכיכר המדינה בתל-אביב, לאחר שמשך סכום בסך 5,000$. במסגרת הקשר, עקבו הנאשמים אחריו, במטרה לעלות אחריו לרכבו, אך מעשה השוד נמנע לאחר שזה נסע מן המקום במונית. במועד אחר, כחודשיים עובר ליום 5.6.11, בשעות הערב, נסעו הנאשמים ברכבו של נאשם 2 לאזור "מרום נווה" ברמת-גן וחנו בסמוך לדוכן "מפעל הפיס". הנאשמים עקבו רגלית אחר המוכר שיצא מן הדוכן נושא תיק, אך נמנעו מלפעול לאחר שראו כי נכנס למכוניתו במקום הומה אדם. במועד אחר, ביום 5.6.11 בשעות הבוקר, נפגשו הנאשמים וקשרו קשר לשדוד מאן דהוא. במסגרת הקשר, בסמוך לשעה 10:30 בבוקר, נסעו הנאשמים ברכבו של נאשם 2 לסניף בנק הפועלים ברחוב פנחס רוזן בתל-אביב. הנאשמים עקבו אחר הגב' אריקה יריס (להלן: "המתלוננת"), ילידת 1922, ששהתה באותה עת בבנק ומשכה 5,000 ₪, כשהיא מלווה במטפלת, עד הגיעה לביתה ברחוב קהילת לודג' 53 בתל-אביב. לאחר שחנו בסמוך לביתה, המתינו השניים עד שהמטפלת עזבה, בסמוך לשעה 11:00, נאשם 2 התדפק על דלתה של המתלוננת ואילו, נאשם 1 נותר מחוץ לביתה על מנת לאבטחו. המתלוננת התירה לנאשם 2 להיכנס לביתה, לאחר שהתחזה כשוטר וביקש כוס מים. עם כניסתו, ריסס נאשם 2 את פניה של המתלוננת בתרסיס גז מדמיע, תקף אותה בכך שדחף אותה, חטף תיק שהיה מונח על ספת הבית וברח מן המקום. בנוסף, הואשם נאשם 1 בהחזקת 10 מכשירי טלפון נייד, כשאין בידו הסבר מניח את הדעת כי רכש את החזקה בהם כדין.

הסדר הטיעון:

על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו באי כח הצדדים, הודו הנאשמים והורשעו בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום המתוקן. כל צד היה רשאי לטעון לעונש כראות עיניו.

טיעוני המאשימה:

התובע המלומד, עו"ד ראאד ענוז, ציין בטיעוניו לעונש חומרת מעשיהם של הנאשמים. הנאשמים הילכו אימים על אישה קשישה, ילידת 1922. עקבו אחריה למן הבנק ושדדו אותה בתוך כתלי ביתה. התובע המלומד ציין כי לאור חומרת העבירות וגילה של המתלוננת, הושקעו מאמצים ומשאבים רבים באיתורם של הנאשמים ולבסוף, נעצרו השניים כחודשיים לאחר ביצוע העבירות. לנאשם 1 עבר פלילי בעבירות רכוש, מרמה וסמים. כן, תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי חב הפעלה, בן 5 חודשים, מבית המשפט השלום בתל-אביב, אשר הוארך פעמיים וזאת, בגין החזקת נכס החשוד כגנוב. משוחרר בתנאים מגבילים, מטופל במרכז יום לגמילה מסמים. הנאשם 2 נעדר כל עבר פלילי, מצוי במעצר מזה למעלה משנה, לאחר שחש שלא יכול לעמוד בתנאי הטיפול לגמילה מהתמכרותו והסגיר עצמו למשטרה. העבירות בוצעו על רקע התמכרותו של נאשם 1 לסמים קשים והתמכרותו של נאשם 2 להימורים. התובע סבור כי המלצת שירות המבחן ביחס לנאשם 1 אינה עולה בקנה אחד עם המלצות קודמות אשר המליצו על שליחתו לקהילה טיפולית הרמטית וסגורה ופוגעת קשות באינטרס הציבורי ובעקרון אחידות הענישה. התובע המלומד עתר להשית על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 - מאסר בפועל, הפעלת המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, הטלת מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת; נאשם 2 – מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.
התובע המלומד תמך עתירתו בפסיקה שיצאה מלפני בתי המשפט.

טיעוני ההגנה:

סנגורו המלומד של נאשם 1, עו"ד אבי כהן, הדגיש בטיעוניו לעונש את נסיבותיו האישיות של נאשם 1 - מצבו הרפואי והיותו מצוי בעיצומו של הליך שיקום משמעותי אשר גם לאחר ניתוח המעקפים שעבר, התמיד בו ושב לטיפול במרכז היום. הנאשם, אב לילד בן 10 שנים, בוש ונכלם ממעורבותו במעשיו, הביע צער וחרטה, שיתף פעולה באופן מלא עם רשויות החוק, חרף עברו הפלילי מעולם לא הסתבך באלימות, ומזה כשנתיים לא נפתח כנגדו תיק כלשהו. הסנגור המלומד ציין כי נאשם 1 אמנם ידע שנאשם 2 נכנס לביתה של המתלוננת והמתין לו מחוץ לביתה, אך לא ידע הוא כי לנאשם 2 גז מדמיע וכי הוא עומד לעשות בו שימוש. הסנגור המלומד ביקש כי תינתן בכורה לשיקולי השיקום ועתר לאמץ את המלצת שירות המבחן מיום 22.4.13 ולהפעיל את המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם בדרך של עבודות שירות, פיצוי למתלוננת והעמדת הנאשם בצו מבחן למשך 3 שנים.
הסנגור המלומד תמך עתירתו בפסיקה שיצאה מלפני בתי המשפט.

סנגוריו המלומדים של נאשם 2, עוה"ד שי טובים ושאדי כהבא, הדגישו את נסיבותיו האישיות של נאשם 2. הסנגורים המלומדים ציינו כי המעשים שביצע נאשם 2 אמנם חמורים, אך יש להתחשב בכך שמדובר בנאשם שהינו בן 51 שנים, נשוי ואב לילדים, נהג מונית הנעדר כל עבר פלילי. הנאשם הביע צער וחרטה ושיתף פעולה באופן מלא ומיידי עם רשויות החוק. התמכרותו להימורים היא זו אשר הובילה אותו לבצע העבירות בהן הורשע. בית המשפט איפשר לנאשם להתחיל בהליך של גמילה מהימורים. הסנגורים המלומדים ציינו את מצבו הרפואי של הנאשם אשר עבר צנתור והדגישו כי לאחר שראה הנאשם, במהלך הליך הגמילה, כי אינו יכול לעמוד מבחינה פיזית בדרישות, הסגיר עצמו למשטרה ומאז, שוהה הנאשם במעצר, מזה כ- 18 חודשים. הסנגורים המלומדים ביקשו כי נסיבותיו האישיות של נאשם 2 יטו את הכף לעניין גזירת עונשו.

מר יצחק מזרחי, מדריך טיפולי ביחידה לנפגעי סמים ביפו, סיפר בבית המשפט על ליוויו של הנאשם 1 בהליך הגמילה ביחידה. ציין כי הנאשם גילה מוטיבציה להיגמל. גם לאחר ניתוח המעקפים שעבר, עמד עמם בקשר והמשיך למסור בדיקות שתן.

גב' אורלי חסון, אחותו של נאשם 1, מנהלת סוכנות ביטוח, העידה בבית המשפט על אופיו של הנאשם. הנאשם אדם חם, לבבי, אינו אלים ואוהב לעזור לזולת. טרם התמכרותו לסמים, התפרנס כנהג מונית. תמך כלכלית באמם, עם מות אביהם והיווה דמות אב לבני המשפחה. כיום, הנאשם אדם אחר, "נקי" מסמים, מעוניין לבצע שינוי בחייו. הוא עבר כברת דרך בהליך הגמילה, שהה כשנה בקהילת "הדרך". כן, עבר ניתוח מעקפים קשה ומסוכן, אך למרות הקשיים הפיזיים, התמיד והלך לטיפול במרכז היום. רעייתו של הנאשם אשר הייתה מכורה גם היא לסמים, מטופלת כיום במתדון. לשניים ילד בן 10 שנים, תלמיד מצטיין אשר זקוק לדמות אב. הנאשם מביע חרטה עמוקה על מעשיו. גב' חסון ביקשה מבית המשפט כי תינתן לנאשם הזדמנות שנייה להמשיך בתהליך של שיקום וחזרה לחיים נורמטיביים.

עו"ד ניסים נברו, חבר ילדות של נאשם 1, העיד בבית המשפט על אופיו הטוב של הנאשם. עו"ד נברו ציין כי הקשר עם נאשם 1 נותק עם התמכרותו לסמים. כשנודע לו כי תלוי ועומד כנגד הנאשם כתב אישום זה, התלבט אם ראוי לבוא ולעמוד לצידו כשמדובר בעבירות כגון דא. לבסוף, החליט לעשות כן, משום שחש ברוחות של שינוי מצידו של הנאשם. הנאשם חש בושה וכלימה על מעשיו ועל המצב בו הינו נתון, בעקבות התמכרותו לסמים. עו"ד נברו תמך דבריו במכתב לבית המשפט (נ/6).

ד"ר רמי יקה, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הינו בן דודו של נאשם 1. היכרותם רבת שנים. ד"ר יקה סיפר בבית המשפט על אופיו הטוב של הנאשם. כן, תיאר, מניסיונו המקצועי, את השינויים הפיזיולוגיים הנגרמים במוחו של אדם עקב שימוש בסמים וציין כי בשנים האחרונות התפתחה בקהילה המדעית ההכרה כי התמכרות לסמים היא מחלת מוח. סבור כי שינוי התודעה נעשה אצל נאשם 1 וביקש כי בית המשפט יתחשב בכך. ד"ר יקה תמך דבריו במכתב לבית המשפט (נ/4).
מר אבישר כדורי, מהנדס בתעשיות הביטחוניות, מכיר את הנאשם 1 מילדות. חש שחל שינוי מהותי בנאשם 1, שהפנים את מצבו לאור התמכרותו לסמים ומעוניין להשתקם ולשנות את אורחות חייו. ביקש מבית המשפט להתחשב בכך. מר כדורי, בדומה לחבריו, תמך גם הוא דבריו במכתב לבית המשפט (נ/7).

גב' מיכל כהן, עובדת סוציאלית, רכזת מרכז יום לנפגעי סמים ברוטשילד, תל-אביב, מתארת במכתבה (נ/3) כי בשלושת החודשים בהם נמצא נאשם 1 בטיפול במרכז היום, הוא משתף פעולה עם צוות המרכז ומבצע המטלות המוטלות עליו. הנאשם נוטל אחריות על העבירות שביצע ובוחן את חלקו בפרשה, ללא השלכת אשמה על אחרים.

ד"ר יורם כהן, מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי "זיו" בצפת, סיפר במכתבו (נ/5) על היכרות רבת שנים עם נאשם 1, מאז ילדותם בשכונת פרדס כץ. תיאר את אופיו הטוב של הנאשם ואת הליכתו בדרך הישר, עד שהתמכר לסמים. ביקש מבית המשפט לסייע לנאשם בהליך שיקומו וגמילתו מסמים.

עו"ד צ'רלי חדד הינו בן דודו של נאשם 2, מכיר אותו מילדות. עו"ד חדד סיפר בבית המשפט כי לנאשם 2 רעייה ושלושה ילדים קטינים. הנאשם הפנים מעשיו והביע חרטה עמוקה עליהם. העד ביקש מבית המשפט ליתן לנאשם הזדמנות "לפתוח דף חדש" ולחיות חיים נורמטיביים.

גב' נלי עויס, רעייתו של נאשם 2, סייעת גננת במקצועה, דיברה גם היא בבית המשפט. הגב' עויס סיפרה כי לה ולנאשם 2 שלושה ילדים. פרט לעבודתה כסייעת גננת, עובדת בשבתות כמוכרת בחנות בגדים. סיפרה כי הנאשם 2 עבד כנהג מונית שכיר עד שבשנה האחרונה, מצבם הכלכלי הדרדר ורק בדיעבד, נודע לה כי הסיבה לכך היא התמכרותו של הנאשם להימורים שבעקבותיה, הסתבך עם גורמים בשוק האפור. בסיוע עם אחיה, שילמה את חובותיו של הנאשם. גב' עויס סיפרה כי במעשיו של הנאשם, אכזב אותה ואת ילדיהם, המצויים מאז במשבר קשה. ביקשה מבית המשפט להתחשב במצבם.

נאשם 1 דיבר בבית המשפט והביע צער וחרטה על מעשיו. הביע נכונות לסייע למתלוננת. ביקש כי בית המשפט יאפשר לו להשלים את השינוי שהחל לבצע באורחות חייו.

נאשם 2 ביטא צערו העמוק וחרטתו על מעשיו.

שירות המבחן:

תסקיר שירות המבחן מיום 17.6.12 מגולל קורות חייו של נאשם 1. הנאשם בן 50 שנים, נשוי ואב לבת חורגת מנישואיה הראשונים של רעייתו ולילד בן 10 שנים. בעבר, רעייתו הייתה מכורה לסמים וכיום, מטופלת בתחליף סם מתדון. המשפחה מוכרת למחלקת הרווחה באזור מגוריהם. לנאשם בגרות חלקית, שירת שירות מלא בצה"ל. רוב חייו הבוגרים עבד כנהג מונית שכיר. בשנת 2006 נשלל רישיון הנהיגה שלו בעקבות התמכרותו לסמים ומאז, הוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי. לנאשם עבר פלילי וכן, תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי. החל להשתמש בסמים מסוג קנאביס לאחר שחרורו מהצבא. לאחר מכן, נמנע משימוש בסמים עד גיל 34. אז, החל להשתמש בקוקאין על רקע משבר רגשי ובהדרגה, החל להשתמש גם בהירואין. הנאשם ערך בעבר ניסיונות גמילה כושלים, הן באופן עצמאי והן במסגרת אשפוזיות. לפני כשלוש שנים אף טופל בתחליף סם סובוטקס שהביא להתייצבות מסויימת באורח חייו, אך התקשה להישאר "נקי" לאורך זמן. שירות המבחן ציין כי באבחון המעצר התרשם כי הנאשם זקוק לגבולות חיצוניים ברורים על מנת להימנע משימוש בסמים ומעורבות פלילית וכי יש צורך בטיפול אינטנסיבי במסגרת קהילה טיפולית סגורה לנפגעי סמים. הנאשם השתלב בתהליך טיפולי בקהילה הטיפולית "הדרך" ונראה כי הנאשם עושה צעדים משמעותיים בתהליך הגמילה הנפשית ולכן, המליץ שירות המבחן לדחות את מתן גזר הדין על מנת לאפשר השלמת הטיפול בקהילה.

על פי תסקיר שירות המבחן מיום 20.11.12, כחודש טרם תום הטיפול בקהילת "הדרך", הוחלט לסיים את שהותו של נאשם 1 בקהילה, בשל קשייו לשאת באחריות על תפקודו והתנהגותו ובשל נטייתו לטשטוש והסתרה. כשהופסק הטיפול בו, שב על דעת עצמו להתגורר בביתו עם רעייתו, שהינה מכורה המטופלת במתדון ואינה מאוזנת. שירות המבחן התרשם כי במעשהו זה לא גילה הבנה למצב הסיכון האמור ופעל מתוך אימפולסיביים וצרכים נרקיסיסטיים. הנאשם החל בטיפול ביחידה לטיפול בנפגעי סמים ביפו, אך עקב מצבו הרפואי, נבצר ממנו להשתלב בטיפול אינטינסיבי יותר במרכז יום. שירות המבחן ציין כי השינוי הוא שינוי ראשוני בלבד. הנאשם התקשה להפיק תועלת מתהליך הגמילה בשנה האחרונה וכן, להתנתק מדפוסי התנהגות בעייתיים. הנאשם לא הפנים דפוסי התנהגות נורמטיביים ונמנע מליטול אחריות על אורחות חייו. נראה כי אינו מבין את מלוא חומרת העבירות בהן הורשע.

על פי תסקיר שירות המבחן מיום 14.1.13, חל שינוי לטובה בעמדותיו של הנאשם 1 ובנכונותו לשנות אורחות חייו ולשאת באחריות למעשיו. הנאשם הביע מוטיבציה להמשיך לזהות דפוסים בעייתיים בחייו שהביאו אותו לשימוש בסמים ולרכוש כלים הולמים להתמודדות. שירות המבחן המליץ לבחון את המשך השתלבותו בטיפול היחידה להתמכרויות ובמרכז היום.

תסקיר שירות המבחן מיום 22.4.13 מתאר את התקדמותו של הנאשם 1 בהליך הטיפולי. לגישת שירות המבחן, מדובר באדם בשנות החמישים לחייו, בעל רקע התמכרותי כרוני לסמים קשים אשר ערך, במהלך השנים, מספר ניסיונות גמילה שלא צלחו. בעל דפוסי התנהגות עבריינים, ממוקד בעצמו ובצרכיו להשגת הסם ואינו נותן דעתו לפגיעה בזולת. מנגד, מצליח, כיום, לשמור על "ניקיון" מסמים תקופה ארוכה, משתף פעולה עם גורמי הטיפול, מגלה הבנה להתנהלותו העבריינית ומביע מוטיבציה לשמור על הישגיו הטיפוליים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבטא עייפות מאורח חייו השולי והעברייני. לאור האמור לעיל, ממליץ שירות המבחן להעדיף את האפיק השיקומי בעניינו של הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות והעמדתו בצו מבחן למשך שנה.

דיון:

הנאשמים קשרו קשר לביצוע מעשי שוד של קורבנות תמימים ומזדמנים לגזילה מהירה של כספם.

שני הנאשמים אינם עוד צעירים בגילם.
נאשם 1, חרף עברו הפלילי העשיר, נצטייר מעדויות עדי ההגנה שהעידו בעניינו כאדם טוב לב, חבר נאמן ובן אדם נעים ונוח לסביבתו. עדי ההגנה סיפרו על היות הנאשם 1 אדם שגמר אומר לסיים הפרק הפלילי בחייו ולפתוח דף חדש כאזרח רגיל מן השורה.

נאשם 2 הינו איש משפחה. עברו נקי וללא רבב. העבירות בהן הורשע נראות זרות לכלל התנהלותו לאורך עשרות שנים.
מטיעוני ב"כ הצדדים הנכבדים, ניתן להסיק כי צרתם של הנאשמים, הגורם העיקרי שהובילם להסתבך בעבירות בהן הורשעו הוא התמכרותם – נאשם 1 לסמים ונאשם 2 להימורים. התמכרות הינה מחלה והנאשמים לא יכלו למחלה זו. הנאשמים קשרו קשר לשדוד מכספם של אזרחים שנצרכו להוציא כספים ממכשירי בנק אוטומטיים וסניפי בנק, כספים שישמשו להם "דלק" ו"חיים" למימוש התמכרותם.

אכן, נראה כי כל אחד מהנאשמים מאמין בכל מאודו כי למד את לקחו ולא ישוב עוד לעשות רע כנגד החוק. כל אחד משני הנאשמים דיבר בדם ליבו על החלטתו הנחושה שלא לשוב לסורו וביטא את צערו העמוק על התנהגותו הנלוזה והנזק שגרם לגברת הישישה שאת כספה ביקשו לגזול.

מול נסיבותיהם האישיות הלא פשוטות של הנאשמים, כפי שהיטיבו לתאר הסניגורים המלומדים, מצבם הרפואי וכלל צערם ורצונם הכן להשתקם, עומדים מעשיהם ובמוקד – שוד ישישה ילידת שנת 1922.

הנאשמים פעלו בצוותא חדא, כל אחד על פי חלקו ומקומו, באלימות, כנגד אישה באה בימים. הנאשמים חדרו במרמה לביתה, מבצרה, ובאלימות , שדדו מרכושה על מנת להשיג את כספה.

בית המשפט העליון חזר ושנה בפסיקתו על הצורך להחמיר עם מבצעי עבירות שוד ובעיקר אלו המכוונים כלפי מבוגרים וקשישים.

בע"פ 5213/06 וונדמו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.5.2007) קבע, בין היתר, בית המשפט העליוןמפי כבוד השופטת ע' ארבל:

"שוד קשישים, ודאי כזה הכרוך באלימות, הינו מן המעשים הנקלים ביותר. אוכלוסיית הקשישים הינה בדרך הטבע קורבן קל לביצוע עבירות ממין העבירה שביצע הנאשם, והדרך היחידה בה ניתן להגן עליה ולאפשר לה חיים עצמאיים ובטוחים, היא הטלת עונשים קשים ומרתיעים" ( שם, סעיף 5).

בע"פ 2163/05 אלייב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.12.2005) קבע כבוד השופט א' רובינשטיין את הצורך בהשתת עונשי מאסר משמעותיים על נאשמים בעבירות כגון דא.

"חברה שבה תחושת הביטחון האישי של בניה ובנותיה, ובמיוחד החלשים שבהם, כגון קשישים, מעורערת – זקוקה לשיקום ולחיזוק, כדי שתחושה ראויה תשוב על כנה. זו תפיסת החוק והסדר, law and order, שתושבי המדינה מצפים לה ומייחלים כי רשויות הממשל יתנו לה מענה ופתרונות. בית המשפט הוא אחת הכתובות ההכרחיות לציפיה זו. אין בידו ארנק של תקציבים לחיזוק הביטחון האישי, אך יש בידו חרב שבמקרים המתאימים עליו להניפה, היא חרב הענישה" [ שם, סעיף ו(1)].

הנאשמים בהתנהגותם, גילו אכזריות ושפלות. מדובר במעשה נבזי מן המדרגה הראשונה.
שני גברים בני 50 שנה פועלים כנגד ישישה ילידת 1922 על מנת ליטול כספים שזה עתה הוציאה מן הבנק.

שוד קשישים הינו מעשה קשה וחמור. מידת הרחמים, ההבנה וההתחשבות במבצע שוד שכזה – מתמוססת ונעלמת. לא ניתן להסכין ולהשלים עם מעשה מכוער שכזה.

סוף דבר, שקלתי מכלול השיקולים והנני לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1

54 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו (בין התאריכים 8.8.11 ועד 20.11.11).

5 חודשי מאסר שהושתו על נאשם 1 בת"פ 11873/01, בית משפט שלום תל-אביב, ביום 1.5.02 (והוארכו בת"פ 6584/04, בית משפט שלום תל-אביב, ביום 18.4.05 ובת"פ 4480/07, בית משפט שלום תל-אביב, ביום 27.10.09), מופעלים במצטבר.

על נאשם 1 לרצות איפוא סך הכל 59 חודשי מאסר, בניכוי תקופות מעצרו.

12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור כל עבירת אלימות פיזית כלפי גוף אדם.

בשל מצבו המשפחתי, הנני מטיל על הנאשם קנס כספי סמלי, בסך 1,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם בתשלום אחד עד ליום 10.8.13.

פיצוי בסך 2,500 ₪ אשר ישולם עד ליום 10.8.13.
הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט ויועבר למתלוננת, בהתאם לפרטים שיועברו על ידי המאשימה למזכירות בית המשפט, בתוך 10 ימים מהיום.

הנאשם יתייצב למאסרו בבימ"ר ניצן ביום 19.5.13 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון.
על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-XXXX377, 08-XXXX336.

נאשם 2

54 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו (בין התאריכים 8.8.11 ועד 8.1.12 ובין התאריכים 28.3.12 ועד היום).

12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור כל עבירת אלימות פיזית כלפי גוף אדם.

קנס כספי סמלי, בשל מצבו המשפחתי, בסך 1,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם בתשלום אחד עד ליום 10.8.13.

פיצוי בסך 2,500 ₪ אשר ישולם עד ליום 10.8.13.
הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט ויועבר למתלוננת בהתאם לפרטים שיועברו על ידי המאשימה למזכירות בית המשפט בתוך 10 ימים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ג, 8 מאי 2013, בנוכחות הצדדים.

דוד רוזן, שופט