הדפסה

מדינת ישראל נ' דוידוב פנחסוב

בפני כב' השופטת הדסה נאור

המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשמת
אלה דוידוב פנחסוב

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד דניאל אשכנזי
הנאשמת בעצמה
ב"כ הנאשמת עו"ד סתוית רייכמן
קצינת המבחן, גב' כרמית דנק
פרוטוקול
ב"כ הנאשמת:
הנאשמת לא רצתה ללכת לבדיקה פסיכיאטרית ולערב את גורמי בריאות הנפש. לטעמי שלא בצדק, וגם אמרתי לה את זה. אבל זאת החלטה שלה מאחר שיש לה עניינים שקשורים לבנה בן ה-16. מגיע אליה קצין ביקורים, והיא מפחדת שזה ישפיע על הבן שלה.

קצינת המבחן:
במצב הנוכחי, המוטיבציה לטיפול לא גבוהה. אני גם מפנה להתנהלותה מול שירות המבחן ולמצבה הנפשי. היא סובלת מדכאון ומחרדות. זה לא יהיה אחראי לקבוע לה טיפול, לפני שתלך לאבחון בבריאות הנפש.

ב"כ הנאשמת:
דרכים טיפוליות נקבעות בקשר שבין מטפל למטופל. הרגשתי שיש קשיחות במקרה הזה.

הנאשמת:
פעמיים בשבוע מגיע אליי קצין ביקור סדיר.
הילד שלי עושה עכשיו המון בעיות והפחד הגדול שלי שאם אלך לפסיכיאטר זה יפגע בי ובילד. אני רוצה להשתנות ועושה מאמצים. אני עובדת קשה עכשיו. בתקופה הזאת לא עשיתי טעות ולא אעשה. למדתי לקח וקיבלתי סטירה מצלצלת. הבנתי את הדברים ואני מבקשת הזדמנות. אעשה הכל.

ב"כ המאשימה:
אני חוזר על טיעוננו לעונש ממאי 2014.
כמו כן, אני מפנה לדברי הנאשמת מ- 9/14.
ב- 23.14 לאחר גזר הדין, הפסיקה הנאשמת לשתף פעולה. ב- 5.10.14 היא ניתקה קשר עם שירות המבחן. היא לא היתה בקשר עם שירות המבחן, נדרשה ליצור קשר אך לא עשתה זאת. בתסקיר נכתב שאין יעילות מפחיתת סיכון בצו המבחן שהוטל עליה והתנהלותה מול שירות המבחן משמרת דפוסי פעילות כוחניים ומניפולטיביים.
ב- 2/15 וב-3/15 הנאשמת לא הגיעה לדיון.
באפריל ביקשה לתת לה צ'אנס ובית המשפט הסכים לקבל תסקיר משלים.
ב-7/15 היא לא הגיעה לדיון ובית המשפט הוציא צו הבאה.
ב-10/15 שירות המבחן עמד על הפקעת הצו. הנאשמת אמרה שהיא טעתה ומתחרטת על הטעות. קצינת המבחן אמרה שלאור חוסר שיתוף הפעולה, לאחר מתן הזדמנות נוספת, שירות המבחן לא רואה מקום לשלבה במסגרתו. אז ניתנה אפשרות נוספת ואחרונה.
ב-11/15 נקבע שמדובר במוטיבציה חיצונית. אני מפנה לתסקיר. היא לא משתפת פעולה והתנהגותה כוחנית ונוקשה. ממליצים להטיל עליה ענישה חלופית, כשברור לשירות המבחן שמדובר בעבודות שירות. אנו עותרים ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות, כשנותרו חודשיים לריצוי.

ב"כ הנאשמת:
אבקש להתחשב בנאשמת.
ב-18.5.14 הנאשמת שולבה בקבוצה. חצי שנה היא היתה בקבוצה ואז נותק הקשר.
לא מדובר במי שהגיעה לפגישה אחת, אלא במי שהשתתפה בקבוצה.
כמו כן, היא סיימה לרצות את המאסר בעבודות שירות. היא גם חתמה על התחייבות.
לא מצליחים להגיע פה לעמק השווה, ושירות המבחן היה צריך לחשוב לפני שכתב מילים כמו מניפולטיבית וכוחנית. אני מפנה תשומת הלב לכך שמדובר במי שלא נפתחו לה תיקים.

הנאשמת:
אני עובדת בקונדיטוריה באיזור התעשיה בחולון ובראשון לציון. אני עושה שם הכל. אני עובדת מאוד קשה ולמדתי את הלקח שלי. קיבלתי את הסטירה שלי, גם באמצעות הילד שלי עם כל מה שהוא עושה. אני זקוקה לעזרה של בית המשפט. אני מבקשת הזדמנות. לא אחזור על המעשים. קשה לי לשלב עבודות שירות עם ה עבודה.

ב"כ הנאשמת:
הנאשמת ילידת 79. היא גרושה ואם לבן בן 16. נסיבותיה האישיות קשות מאוד. היא עברה התעללות פיזית ונפשית בילדותה. בגיל 18 אילצו אותה להתחתן עם מי שצרך סמים ואלכוהול. כשהיא התגרשה, ניתקו איתה קשר. מאז שהיא התגרשה, היא אם חד הורית לילד. היא לא מקבלת מזונות ואין לה תמיכה משפחתית.
גם מהתסקיר עלה שהיא נעדרת מיומנות בבקשת עזרה ולא יודעת לסמוך על אנשים.
אבל צריך לקחת בחשבון שאלה עבירות מ-2012. הסכומים ירדו מהתלוש שלה מיד לאחר מכן.
היא משלמת מחיר לא קל. אם הנאשמת היתה משתמשת בסמים, אפשר היה לבקש להאריך את התנאי, אבל הנאשמת לא היתה מכורה לסמים.
לכן לגזור עליה עוד מאסר בעבודות שירות, זאת מכה גדולה.

<#5#>
גזר דין נוסף

בתאריך 2.9.14 נגזר דינה של הנאשמת לאחר שהודתה בשתי עבירות של גניבה ושל הונאה בכרטיס חיוב, והורשעה על יסוד הודאתה. את העבירות ביצעה הנאשמת כשמאסר על תנאי חב הפעלה של 3 חודשים היה תלוי ועומד כנגדה.

בהתאם להמלצת שירות המבחן, להעמידה במבחן במשך שנה, הקלתי בדינה של הנאשמת וברכיב המאסר קבעתי שירוצה בחופף למאסר המותנה שהופעל.
מתברר שהנאשמת לא שיתפה פעולה עם שירות המבחן לאורך כל התקופה וגם נסיונות חוזרים ונשנים לאפשר לה לעשות כן, לא צלחו. על כן, שב שירות המבחן על בקשתו להפקיע את צו המבחן.

בנסיבות שנוצרו אף ב"כ הנאשמת אינה עומדת עוד היום על הרכיב השיקומי שבגזר הדין ומוסכם גם עליה שבנסיבות המקרה, אין מנוס מלקבל את עתירת שירות המבחן על אף הביקורת שהשמיעה על הדרך הנוקשה לדעתה שבה נקט שירות המבחן כלפי הנאשמת.

בנסיבות אלה, עתרה המאשימה לגזור את דינה של הנאשמת מחדש ולהורות כי חודשיים מהמאסר שהוטל עליה ירוצה במצטבר למאסר המותנה שהופעל, כפי שעתרה מלכתחילה בטיעוניה לעונש.

ב"כ הנאשמת ביקשה שלא למצות את הדין עם הנאשמת, בהתחשב בנסיבותיה האישיות של הנאשמת, מהעובדה שריצתה 3 חודשי מאסר בעבודות שירות וכיום היא עובדת ומפרנסת לבדה את עצמה ואת בנה כבן ה-16, שאף הוא מגלה קשיים במסגרת החינוכית בה הוא מצוי.
עוד הצביעה ב"כ הנאשמת על העובדה שאף שמדובר בעבירות שבוצעו תוך כדי תקופת התנאי, הנזק שנגרם כתוצאה מביצוען של עבירות אלה הנו מזערי, כשבאחד מהמקרים גנבה סך של 500 ₪ ובמקרה האחר סך של 600 ₪ - אשר הוחזרו מיד כשהתגלה דבר ביצוען של העבירות.
נקודה נוספת עליה ביקשה לשים את הדגש הינה העובדה שמאז ביצוע העבירות, בתחילת שנת 2012 ועד היום – שלהי 2015, לא נרשמו לחובת הנאשמת עבירות נוספות, והיא מנסה בכל כוחה לשקם את חייה ולחיות חיים נורמטיביים גם אם לא הצליחה למלא אחר דרישות שירות המבחן. הנאשמת עצמה הסבירה כי אף שהיתה נכונה לשתף פעולה עם שירות המבחן, התקשה לקבל את המלצתם לפנות לטיפול פסיכיאטרי, נוכח הבעיות של בנה במסגרת החינוכית והחשש שמא תיוגה כבעלת בעיה נפשית עלולה לפגוע בבנה.

איני מתעלמת מהעובדה שבגזר הדין לקחתי בחשבון הנימוקים לקולא את המלצת שירות המבחן לשלב בין ענישה לשיקום וכן את העובדה שמהבקשה להפקעת צו המבחן עולה התנהגות בעייתית של הנאשמת מעבר לדברים כפי שהוצגו על ידי הנאשמת עצמה.

עם זאת, מקובלים עליי טיעוני ב"כ הנאשמת, מדוע המקרה בנסיבותיו אינו מצדיק דווקא החמרה ברכיב המאסר.

אשר על כן, בהסכמת הצדדים, אני מורה על הפקעת צו המבחן ומטילה על הנאשמת קנס בסך 1500 ₪, או 15 ימי מאסר תמורתו, אשר ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים בסך 300 ₪ כ"א, החל בתאריך 15.1.16 ובכל 15 בחודש שלאחריו. אי עמידה באחד התשלומים תביא לפירעון מיידי של הקנס כולו.
ניתן לקזז מהקנס את הסכום שהופקד במסגרת צו ההבאה בתיק זה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ' כסלו תשע"ו, 02/12/2015 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור , שופטת

אליה