הדפסה

מדינת ישראל נ' גלעדי ואח'

בפני כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי

המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשמים

  1. אלון גלעדי
  2. חיים טל

<#1#>
נוכחים:
בא-כוח המאשימה – עו"ד צלי פלג
בא-כוח הנאשם 1 – עו"ד אלעד רט
הנאשם 1 התייצב

פרוטוקול (בעניין נאשם 1)

ב"כ המאשימה:
תיקנו את כתב האישום וגם את עובדות כתב האישום, כך שהורדנו את אחת מעבירות השב"ח ואנו סבורים שבנסיבות אלה כתב האישום הוא פחות חמור וניתן יהא לכבד את ההסדר.
אני מגיש לבית-המשפט כתב אישום מתוקן והסדר טיעון.

ב"כ הנאשם 1:
מצטרף לבקשה לתיקון כתב האישום ומאשר את ההסדר.

<#2#>
החלטה (בעניין נאשם 1)
כתב האישום בעניינו של נאשם 1 מתוקן, בהתאם להסכמה.
המזכירות תסרוק עותק מכתב האישום המתוקן למערכת "נט המשפט".
<#5#>
ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"ה, 07/10/2014 במעמד הנוכחים.

לימור מרגולין-יחידי , שופטת

ב"כ הנאשם 1:
קראתי לנאשם את כתב האישום והבהרתי לו את תוכנו והוא מודה.

הנאשם 1:
אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן. ידוע לי כי בית-המשפט אינו כבול להסדר בין הצדדים.

<#3#>
הכרעת דין

בהתאם להודאת הנאשם 1 , אני מרשיעה אותו בעבירות הבאות:

מעשי פזיזות ורשלנות, עבירה על סעיף 338(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
עבירה על תקנות 2, 7 ו- 15 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט – 1999 – שתי עבירות.
הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, עבירה על סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"ה, 07/10/2014 במעמד הנוכחים.

לימור מרגולין-יחידי , שופטת

- טיעונים לעונש -

ב"כ המאשימה:
הנאשם הודה והורשע בעבירות בכתב האישום המתוקן ובעבירות כפי שנמסרו לבית-המשפט.
הנאשם הפקיד בקופת בית-המשפט פיצוי בסך 1,000 ₪.
הגענו להסדר טיעון כפי שהוצג, במסגרתו נבקש הטלת מאסר על תנאי והפיצוי כפי שהופקד וכן חתימה על התחייבות להימנע מעבירה.
ההצדקות להסדר – ראשית, העובדה שהנאשם הודה, הביע צער אמיתי שקיבלנו אותו ככן ובמסגרת הליכים אזרחיים שהתנהלו, שילם פיצוי משמעותי לנפגע העבירה. כמו כן, מדובר בעבירה משנת 2010. ההליכים השונים נמשכו זמן רב.
היו בתיק קשיים ראייתיים כפי שהציג הסנגור.
כתב האישום הוגש לראשונה בינואר 2014.
לנאשם אין עבר פלילי משמעותי, למעט בתחום התכנון והבניה.
בנסיבות אלו, נבקש לאמץ את ההסדר ולהטיל את העונשים.

ב"כ הנאשם:
אני מודה לחבריי בפרקליטות על עמדתם העניינית. הסדר הטיעון שהוצג היום לבית-המשפט הוא ראוי ומאוזן, אבקש לכבדו. מדובר בעבירות מלפני כ- 4.5 שנים כאשר כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר. הנאשם בתקופה המדוברת וכן בתקופה שקדמה לכתב האישום לא עבד במקום ולא נכח במקום. הנאשם שימש כמנכ"ל בתואר של האולם, אבל בעקבות תקרית מול הרבנות ודרישה של הרבנות שהנאשם, מטעמי כשרות לא יגיע למקום, הנאשם למעשה כחצי שנה לפני האירוע בכלל לא נמצא באולם.
לא הנאשם שלנו הוא זה שהיה בפועל אחראי על תפעול האולם, לא הוא זה שהיה אחראי בפועל על הכשרת העובד ואני לא ארחיב כאן, כי עומדות להתקיים הוכחות בפני מותב זה, בעניין נאשם אחר.
מדובר בעבירת רשלנות שעם כל הצער לגבי התוצאה הטראגית, הרי שבסופו של דבר הפרקליטות קיבלה את עמדתנו, שעמדת הרשלנות של הנאשם היא ברף הנמוך ביותר, על גבול היעדר פליליות.
על המכונה היה מודבק שלט שעליו הוראות הפעלה וטיפול ולכן, לגבי עבירת הרשלנות יש קושי ראייתי משמעותי.
בנוסף, במקביל לכתב האישום התנהל הליך אזרחי, בסיומו הגיעו הצדדים להסדר פשרה עם הנפגע, בעקבותיו שולם לנפגע פיצוי ראוי של עשרות אלפי שקלים.
בכל הנוגע לעבירת ההעסקה של השב"ח – גם בנקודה הזו הוכח לתביעה קושי ראייתי משמעותי מפני שבעצם לא הנאשם הוא זה שעובד במקום, הוא לא נמצא שם בחודשים שלפני כן ומי שאחראי על הקשר עם אותו אדם שנפגע, הוא למעשה אדם אחר. בסופו של דבר הנאשם הודה, מפני שהצד השני של המטבע היא שהיתה כן עצימת עיניים מסוימת מצדו לגבי מה שקורה באולם, אבל היה קושי ראייתי וטענתי עד כדי אפשרות שהנאשם יזוכה מהעבירה הזו והתביעה קיבלה את עמדתי, זו אחת הסיבות המרכזיות להסדר וזה גם אחד השיקולים שנעלמים מעיניו של בית-המשפט שלא רואה את הראיות ולמעשה מחויב לסמוך על שיקולי התביעה בהגעה להסדר.
באשר לנסיבות האישיות של הנאשם – מדובר בנאשם בן 52, נורמטיבי לחלוטין, אין לו כל עבר פלילי אמיתי מלבד עבירה בתכנון ובניה, אין תיקים פתוחים, מוכר כנכה צה"ל, אב לשלושה ילדים כשאחד מהם משרת גם היום כקצין במגל"ן וכיום הוא לא עובד. הנאשם הודה ולקח אחריות בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי והודה. לאור כל זאת, אבקש לאמץ את ההסדר.

הנאשם:
אני מצטער על מה שקרה ואני חושב שזה לימד אותי איזה משהו בחיים. אני בטוח שזה לא יקרה יותר לעולם.
<#6#>
גזר דין (הנאשם 1)
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו כמפורט בהכרעת הדין, במסגרת הסדר טיעון. בגדר הסדר הטיעון תוקן כתב האישום במידת מה לקולא, כך שהוסרה עבירת ההלנה של שוהה שלא כדין שיוחסה תחילה לנאשם 1. בסופו של דבר, מיוחסים לנאשם מעשים ועבירות משני היבטים שונים.

מדובר במי שהיה בעלים ומנהל של בית עסק "אולמי ארגמן". בטיעון לעונש הובהר, כי מעמדו היה פורמאלי וכי בתקופה שלפני מועד המעשים וכן בתקופת המעשים עצמם לא נכח באופן קבוע ואף בכלל באולם.

כתב האישום כאמור מתייחס לשני אירועים שונים: האחד, העסקתם של מחמוד ויוסף, שניהם שוהים שלא כדין בבית העסק והשני, אירוע של מעשי פזיזות ורשלנות בקשר למכונת הטחינה שבאולם, אשר הביא לתוצאה הטראגית של קטיעת כף ידו השמאלית של מחמוד.

הצדדים הציגו לבית-המשפט הסדר טיעון עונשי מוסכם.

נוכח ההסכמה על כל פרטי ההסדר, לא נדרש בית-המשפט לקבוע מתחמי ענישה.

יצוין, כי לאחר שלקחתי בחשבון את מעמדו הפורמאלי והמהותי של הנאשם באולם האירועים וכן לקחתי בחשבון את הטענות לקשיים ראייתיים משמעותיים, הגעתי למסקנה כי הסכמת הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, אף אם היא סוטה במידת מה לקולא ממתחמי הענישה הראויים למעשים שלפניי, היא הסכמה שיש מקום לכבדה, בהתאם לעקרונות בדבר כיבוד הסדרי טיעון, וזאת בשל צבר הטעמים שאפרט להלן.

ראשית, מדובר במי שלקח אחריות, הביע חרטה לרבות בנכונותו להפקיד פיצוי טרם הטיעונים לעונש וזאת לאחר שהשלים הליך אזרחי במסגרתו פוצה מחמוד ב- 35,000 ₪. אני לוקחת בחשבון את הטענה שביתר המישורים מדובר במי שהתנהלותו היא ככלל נורמטיבית, הגם שיש לו הרשעות בתחום התכנון והבניה, לרבות באי קיום של צו שיפוטי על כל המשתמע מכך.

נתון בעל משמעות נוגע לעובדה שכתב האישום הוגש לראשונה במרחק של למעלה משלוש שנים לאחר האירועים, מבלי שניתנו לכך הצדקות מהותיות. כמו כן, אני לוקחת בחשבון את העובדה שמאז האירועים בחודש מאי 2010 חלף פרק זמן ניכר. אני מתחשבת גם בנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם ובנכותו.

מכלול הטעמים האמורים הביא אותי למסקנה כאמור, כי יש מקום לכיבוד הסדר הטיעון.

לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:
מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע וכן כל עבירות הנוגעות לשוהים בלתי חוקיים.
הנאשם יחתום על התחייבות בסך 8,500 ₪ , להימנע במשך שנתיים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע. לא יחתום הנאשם, ייאסר לתקופה של 15 ימים.
פיצוי בסך 1,000 ₪ לעד תביעה 1, אשר הופקד במזכירות בית-המשפט. המזכירות תשלח למתלונן עותק מגזר-הדין, לצורך מסירת פרטים.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.
<#7#>
ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"ה, 07/10/2014 במעמד הנוכחים.

לימור מרגולין-יחידי , שופטת