הדפסה

מדינת ישראל נ' אמארה

1012/12

בפני כב' השופטת יפעת שיטרית
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
חוסני אמארה

נוכחים:
מטעם המאשימה – עו"ד שירי שחף.
מטעם הנאשם – בעצמו ובאמצעות בא כוחו עו"ד אחמד מסאלחה.

<#1#>

פרוטוקול

עד התביעה מספר 1 מר מחמוד עואודה, ת.ז. XXXXXX658 לאחר שהוזהר כדין על חובתו לומר אמת משיב בחקירה ראשית לשאלות התובעת:
הדיון מתורגם לשפה הערבית ע"י מר פואד דראוושה.
ש: איפה אתה גר ?
ת: כפר כנא.
ש: בן כמה אתה ?
ת: 35.
ש: אתה מכיר את הנאשם ? חוסיני אמארה.
ת: אני לא מכיר אותו, הכרתי אותו רק במה שקרה.
ש: מה הכוונה ?
ת: שרבו ואני הייתי איפה הייתה הקטטה
ש: מה הכוונה הכרת אותו רק שהיית הקטטה ?
ת: בפנים אני לא מכיר אותו, הם סיפרו לי שקוראים לו 1,2,3
ש: מי סיפר לך ?
ת: הייתי יושב במאפיה ושאלתי מי הוא ואמרו לי שקוראים לו חוסיני.
ש: ומה ראית את חוסיני עושה ? מדובר על אוגוסט 2012.
ת: אני הייתי יושב ליד המאפיה, זה היה ברמאדן.
ש: איזה מאפיה ?
ת: מאפיית המעיין.
ש: באיזה מקום היא נמצאת ?
ת: זה קרוב לבית של הנאשם.
ש: איפה הוא גר ?
ת: באותו כביש.
ש: איזה כביש ? באיזה מקום ? איזה עיר ?
ת: כפר כנא.
ש: תמשיך, מה ראית ?
ת: הוא יש לו אוטו ב.מ.וו אדום בורדו, שאלתי אותם מי הוא אמרו לי קוראים לו חוסיני, סיפרו לי שהוא בא לעשות שידוך עם קרובת משפחה שלי
ב"כ הנאשם: מתנגד לעדות שמועה.
העד ממשיך: אני לא מכיר אותו, לא יושב איתו כל הזמן, אני יודע רק שהוא מהכפר.
ש: ולמה בכלל שאלת עליו ?
ת: שהייתי במאפיה יושב היו דודים שלי יושבים ובן דוד שלי שהיינו בקטטה שהייתה, באותו יום, אבל זה לפני הקטטה ישבנו בחוץ, הוא עבר באוטו הבן אדם, אני ראיתי את האוטו שלו ובן דוד שלי קם צעק עליו.
ש: למה ?
ת: אמר לו "תפסיק כבר, תלך באוטו"
ש: מי זה הבן דוד ?
ת: בן דוד שלי שרב איתו, מחמוד עואודה קוראים לו.
ש: ולמה הוא אמר לו "תפסיק עם האוטו?" ?
ת: אני לא יודע, ככה הוא אמר לו. בסוף אחד צעק על השני והוא המשיך באוטו, עמד איזה מקום ובן דוד שלי הלך רץ אחריו ורבו.
ש: אתה שמעת אותם מדברים לפני שבן דוד שלך הלך ולפני שהם רבו ? שמעת שיחה בניהם ?
ת: הייתה שיחה שהוא עמד באוטו ובן דוד שלי אמר לו "תפסיק כבר ללכת בכביש" והבן אדם ההוא אמר לו "אתה מדבר איתי?" הוא אמר לו כן ואז הוא אמר לו להתקדם ורבו בסוף.
ש: מה הכוונה ?
ת: לא יודע בדיוק להסביר מה אמר לו.
ש: בערבית אתה יודע איך להגיד את זה ?
ת: התווכחו בדיבורים.
ש: אני רגע חוזרת לעניין של האוטו, אתה ראית משהו עם האוטו הזה ? עם הנאשם ? עם הב.מ.וו שלו ? משהו שראית שקרה שם ?
ת: מה את מתכוונת ? על מה בדיוק ? ראיתי אותו בתוך האוטו, זה מה שראיתי.
ש: לא היה משהו נוסף ?
ת: לא.
ש: וכמה פעמים ראית אותו באוטו ?
ת: אני שהייתי יושב שם ראיתי אותו מעל פעמיים שלוש.
ש: ואיך הוא היה באוטו ? תתאר את האוטו שראית אותו.
ת: היא בצבע בורדו, אדום.
ש: לא מבחינת צבע, מבחינת איך שהוא היה, איך שהוא נהג.
ת: הוא היה נוהג, הלך בוא נגיד פעמיים שלוש באוטו אבל אני לא יודע מה קרה לפני שהגעתי, שהגעתי ראיתי אותו פעמיים שלוש הולך באוטו.
ש: אחרי שהם המשיכו, הבן דוד שלך מחמוד, מה ראית אחרי שמחמוד התקדם ?
ת: שמחמוד הלך אני הייתי יושב על הכיסא, צעקתי עליו אמרתי לו "תבוא", הוא לא ענה לי והלך ליד החנות שהייתה הקטטה שם.
ש: איזה חנות שם ?
ת: של אדם שהיה פה, בן דוד שלי.
ש: איזה חנות זאת ?
ת: חנות מוכרים כל דבר לבית. והלך בן דוד שלי שם וראיתי אותו
ש: שאתה אומר בן דוד למי אתה מתכוון ?
ת: מחמוד עואודה, הוא תפס ביד שלו גומי של הניקיון והלך והבן דוד שלי שהיה עובד במאפיה אמר לי לרו אחריו, אולי הוא רב עם הבן אדם ההוא. הבן דוד תפס גומי ובא עליו, כל אחד תפס מקל.
ש: כל אחד תפס מקל ?
ת: כן.
ש: ומה עשו עם המקלות ?
ת: בסוף כל אחד נתן לשני מכה, הגומי נשברה ביד של הבן דוד שלי כי הוא נתן לבן אדם מכה, בסוף ראיתי בן דוד שלי על הרצפה ויצא לו לא יודע מה מהפה והיה על הרצפה ואמרתי לעצמי אולי הוא איבד הכרה בגלל המכה.
ש: אתה מספר שגם לבן דוד למחמוד היה מקל וגם לנאשם היה מקל, אני רוצה להקריא לך מעדות שלך שמסרת במשטרה ב 08/08/
ת: שניה, אני הבעיה שלי, אני מדבר אבל קודם כל זה כבר עבר שנה ואני בדיוק לא זוכר מה שקרה.
ש: אז אני אקריא לך מהעדות שלך במשטרה, תגיד לנו אם אתה זוכר יותר טוב, מקריאה מהודעה מ 08/08/ שורה 16 ואילך, שואל החוקר "האם מישהו תקף את חוסני?", ואתה אומר "לא", מדלגת לשורה 19, אתה אומר לו שראית את חוסני נותן מכה באלה בראש, אתה לא יודע כמה מכות, אתה אומר שמחמוד נפל על הכביש והתחיל לפרפר ושואל אותך השוטר אם ראית את מחמוד נותן מכות לחוסני אתה אומר "לא. חוסני מיד נתן מכה באלה שהייתה לו, מחמוד לא היה לו כלום ביד". עכשיו אני שואלת אותך ממה שהקראתי לך עכשיו שאמרת למחמוד לא היה שום דבר ביד והוא לא תקף את חוסני, זה נכון או מה שאמרת כאן שגם למחמוד היה גומי וגם הוא נתן מכה.
ת: מה שאמרת נכון אבל תוספת שלי שהייתי שם והיה מקל על הרצפה ושאלתי מי תפס אותו ואמרו לי זה של מחמוד, מחמוד נתן לחוסני פעמיים במקל והמקל נשבר ונפל על הרצפה המקל.

התובעת: אבקש להציג לבית המשפט את אמרת העד מ 08/08, מצביעה על שורות 19 ואילך, העד סותר את עצמו בפרט מהותי ואבקש לאפשר לי לחקור אותו על דרך חקירה נגדית.

הסנגור: קודם כל העד לא סתר את עצמו, העד אמר תחילה כי לכל אחד מהם היה מקל, ותקפו אחד את השני, שחברתי קמה וציוותה לו את זה שהוא אומר בסעיפים 20-22 כי למחמוד לא היה מקל ביד, אז הוא ענה לה "מה שאת אומרת זה נכון, ראיתי מקל שבורה ושאלתי מה זה וסיפרו לי כי מחמוד החזיק במקל ונתן פעמיים לנאשם והמקל נשברה ונפלה על הרצפה", אז אחרי שעשתה לו ריענון הוא התיישב איתה ואמר לה מה שאת אומרת זה נכון אבל עכשיו כשאני אומר כל אחד תפס מקל אני חי מפי אנשים שסיפרו לי שהמקל השבורה הייתה של מחמוד. אבקש להוסיף עוד דבר, מה חברתי רוצה ? הרי מחמוד בעצמו מודה שהיה לו מקל והוא תקף את הנאשם כמה פעמים.

<#2#>
החלטה

בנסיבות העניין ולאחר שעיינתי בהודעת העד מיום 08/08/2012 ותוך השוואה לעדות העד בפניי היום בנקודה כפי הפניית ב"כ המאשימה הרי שאכן העד סותר עצמו סתירה מהותית ולפיכך אני מאפשרת ומתירה לב"כ המאשימה לחקור את העד על דרך חקירה שכנגד.

ההודעה מוחזרת לידיה של ב"כ המאשימה.

<#3#>
ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.

יפעת שיטרית, שופטת

ש: אני חוזרת שוב אחורה לסיפור של הרכב, ב.מ.וו, שאלו אותך באותו יום שחקר אותך נסים כמה פעמים חוסני נסע עם הרכב
ת: אני אמרתי מעל פעמיים שלוש.
ש: לנסים אמרת בשורה 2 שהגעת למאפיה בערך בשעה אחד ושאתה לא עובד קבוע ועוזר שם ברמאדן וחוסני עבר הרבה פעמים ברכב ב.מ.וו אדומה, נסע במהירות והיה עושה "חראקות", אתה ממשיך ואומר שהבנת מאנשים שהוא נוסע הרבה הלוך וחזור. אני מבינה מהתשובה שלך פה שאתה ראית אותו עובר הרבה פעמים, לא פעמיים שלוש כמו שאת לנו עכשיו, ושהוא לא רק עבר אלא שהוא גם עושה "חראקות" וגם הוא נוסע מהר.
ת: מה שאני אמרתי זה נכון אבל אני אומר לך שאני לא מכיר אותו, אמרתי פעמיים שלוש.
ש: אבל מה שכתוב זה נכון שהוא היה עובר מהר ועושה "חראקות" ?
ת: כן.
ש: וזאת בעצם גם הסיבה שבגללה בן דוד שלך מחמוד פנה אליו.
ת: כן, פנה אליו שהוא מכיר אותו, לא יודע מה קרה בניהם לפני.
ש: זה הפריע והוא ביקש ממנו להפסיק ?
ת: כן.
ש: אתה לא השתמשת במילה שהשתמשת בעדות שלך במשטרה, שחוסני ענה לו לבן דוד שלך "אם אתה גבר בוא אחריי", זה בשורה 8 לעדות שלך, זה נכון שחוסני אמר לו "אם אתה גבר בוא" ואז הם התקדמו למכולת של אחמד.
ת: אני לא זוכר בדיוק את המילה הזאת, שהייתי באותו יום שמעתי מה דיברו, אבל שהוא רץ אחריו בן דוד שלי יכול להיות דיבר איתו. לא יודע בדיוק מה הוא אמר לו בקשר לאם אתה גבר תבוא אחריי, אבל שהוא עמד באוטו מחמוד בן דוד שלי רץ אחריו.
ש: אם אמרת את זה לשוטר יומיים אחרי המקרה שבעדות הזאת אמרת את המילה המפורשת "אם אתה גבר", אז זכרת יותר טוב מהיום נכון ?
ת: כן, שבן דוד שלי היה לידי והוא אמר מה שאמרתי פה.
ש: והזיכרון שלך היה יותר טוב ? אתה לא שיקרת לשוטר נסים ?
ת: לא לא, מה שאמרתי לשוטר זה מה שקרה בדיוק.
ש: עכשיו אני מגיעה לשלב של המכה במקל, אתה אמרת פה בשאלה של השוטר שמחמוד לא נתן מכה ושלא היה לו שום דבר ביד. עכשיו אם אתה אומר לנו עכשיו שהעדות שלך אז היא נכונה ושאתה לא שיקרת לחוקר, אז אני מבינה שגם החלק הזה ששם אמרת שמחמוד לא הרביץ ולא היה לו שום דבר ביד זה גם נכון.
ת: מה שדיברתי נכון אבל שהגעתי לשם היו שם ורבו ובאו אנשים מפה ומפה ואמר שהוא נתן לו שתי מכות בגומי, אני לא ראיתי אבל ראיתי בן דוד שלי תפס גומי, לא יודע אם נתן לו או לא נתן לו אבל שראיתי את הגומי על הרצפה אמרו לי שהוא נתן לו, אני ראיתי את בן דוד שלי מרחוק. הדבר היה מאוד סוער.
ש: אז מה בדיוק אתה אומר שהסיפור של המגב והמכות עם המגב אתה שמעת מאחרים ?
ת: כן.
ש: אז למה לא אמרת את זה לשוטר ששמעת מאחרים שהיה לו גומי ?
ת: פעם ראשונה אני נותן חקירה לחוקר ולמשפט. החוקר אמר לי להגיד מה שקרה ואמרתי לו, לא יודע מה הוא רשם.
ש: אבל אמרת לחוקר דבר הפוך ממה שאתה אומר לנו פה, אמרת שלא היה לו שום דב ביד ושלכאורה היית צריכה להגיד לו אם מה שאתה אומר לנו פה זה נכון "שמעתי שהיה לו מגב" או גומי או לא יודעת מה.
ת: אני דיברתי ככה בחקירה אבל כל מה שרשום אצלך זה אני אמרתי ודיברתי.
ש: ואתה אמרת עוד דברים שלא נרשמו ?
ת: לא.
ש: אז איך היום אתה בא ומוסיף לנו פרט שהוא מאוד מאוד חשוב שאתה אמרת את הדברים ההפוכים לגביו בחקירה ?
ת: אני אומר לך, היא אמרה לי השופטת לדבר רק את האמת אז אני לא יכול לשקר במשפט. אני אומר לך מה שכתוב בחקירה נכונה אבל התוספת שלי היא שהמקל בן דוד שלי היה תופס אותו לפני חוסני.
ש: ומה ראית אחרי שהוא תפס אותו ?
ת: מחמוד בן דוד שלי נתן לחוסני ראשון את המכה והנאשם החזיר לו.
ש: איפה הוא נתן לו מכה ?
ת: לא יודע.
ש: איפה ?
ת: לא יודע.
ש: אתה ראית את זה או שמעת את זה ?
ת: הייתי מרחוק, הם רבו ואני יצאתי מהמאפיה ורצתי וראיתי מרחוק בן דוד שלי נותן מקל והנאשם נותן מקל ובסוף בן דוד שלי נפל על הרצפה וזה מה שקרה.
ש: והמקל שבן דוד שלך נתן פגע בחוסני ?
ת: אני חושב כן אבל לא בדיוק.
ש: אז תראה, אם אני אגיד לך שבן דוד שלך מחמוד, גם בחקירה שלו במשטרה לא אמר שהמקל פגע בחוסני
ת: הוא היה תופס מקל, מה עושה בן אדם אם תופס מקל ?

הסנגור: מפנה את חברתי לעדות השניה של המתלונן.

ש: בשום מקום הבן דוד לא אומר שהמקל פגע בגוף של חוסני.
ת: אני ראיתי בן דוד שלי תופס מקל.
ש: אבל האם המקל פגע בחוסני ?
ת: לא ראיתי בדיוק אם המקל פגע בנאשם, ראיתי מרחוק מקל מול מקל.
ש: ואת הפגיעה של חוסני במחמוד אתה ראית ? של המקל של חוסני ?
ת: כן.
ש: ומה זה רחוק ? איזה מרחק היית ?
ת: לא יודע להגיד לך בדיוק, לא רחוק רחוק הרבה אבל כשהתקרבתי הוא תפס את המקל ונתן לבן דוד שלי ונפל בן דוד שלי.
ש: ומה עשה חוסני אחרי שמחמוד נפל ?
ת: לא זוכר בדיוק, בן דוד שלי נפל והלכנו לבן דוד שלי והזמנו אמבולנס ולא ראיתי כלום.
ש: אם במשטרה אתה אמרת לחוקר שחוסני ברח עם הרכב, זה נכון ?
ת: לא יודע בדיוק, באו אנשים הרבה, הנאשם הלך, ואנחנו הסתכלנו על בן דוד שלי ולקחנו אותו לבית חולים.
ש: אמרת שאת השם של חוסני לא ידעת, אמרו לך מה השם שלו, אבל אמרת שאתה מכיר אותו ויודע שהוא גר קרוב למאפיה.
ת: אני מאותו כפר אבל אני גר במקום והוא במקום, אני לא רואה אותו כל יום, פעם ראשונה שראיתי אותו בקטטה שקרתה וזהו. אבל אני לא רבתי איתו פעם.
ש: כששאלו אותך מי זה אמרת שאתה יודע איפה הוא גר וזיהית תמונה שלו של זה אשר תקף את בן דוד שלך.
ת: אני אומר לך שאני לא מכיר אותו אבל אמרו לי שקוראים לו חוסני וסיפרו לי מה הוא רוצה בדיוק וראיתי את הפנים שלו באותו יום.
ש: כשהראו לך את התמונה שלו בחקירה השניה שלך, ת/40, אתה אמרת שזה חוסני אמארה והוא גר בשכונה ליד המאפיה והוא זה שתקף את מחמוד עואודה.
ת: כן, ככה אני אמרתי.
ש: הנאשם פה זה האדם שאתה מספר עליו שתקף את הבן דוד ?
ת: כן.
ש: איך אתה קשור משפחתית לנאשם חוסני ?
ת: לא קשור.
ש: אתה לא מסוכסך איתו ?
ת: לא.
ש: ואתה בא מספר מה קרה איתו.
ת: אני לא מכיר את הבן אדם ואין בנינו כלום.
ש: אתה יודע שחוסני אמר במשטרה שאתה תקפת אותו יחד עם אחרים, היה דבר כזה ?
ת: לא.
ש: את זה אתה זוכר בוודאות ?
ת: היו אנשים ובאו מפה מפה משני צדדים ובסוף רבו רק בפה, אחד זורק מילה לשני.
ש: מישהו תקף אותו עם אלות ? עם הידיים ?
ת: לא יודע, אני בסוף חזרתי.
ש: ממה שאתה ראית.
ת: שהלך בן דוד שלי הלכתי הביתה.
ש: אתה בעצמך שהיית שם, תקפת אותו עם אלה או עם היד או ראית מישהו עושה את זה ?
ת: לא, לא ראיתי.
ש: אז מה שאני בעצם מבינה ממך שאתה זוכר טוב מה קרה לפני, אתה זוכר טוב מה קרה אחרי, אבל את הנושא של המקל גם של חוסני וגם של מחמוד אתה לא בדיוק זוכר ואתה היום מספר לנו סיפורים שלא היו במשטרה ואני אומרת לך שהסיבה לזה שאתה משנה את העדות שלך בנקודה הזאת זה בגלל שיש סולחה בין הצדדים, נכון ?
ת: אני יודע שיש סולחה, מה שקרה אני דיברתי, בסוף גם אם יש סולחה שתי הצדדים חאלס אחד נותן יד לשני ולא חס וחלילה יקרה, אולי הנאשם הוא יראה אותי ואני יראה אותו, חאלס אנחנו משפחה אחת, עשו סולחה. הם רבו וכל אחד טועה, בסוף שהייתי שם היום הזה קרה שרבו ונגמר הכל ועשו סולחה ולהתראות.
התובעת: אבקש להגיש את האמרות העד במשטרה, אחת מ 08/08 והשניה מ 12/08 שבה העד נשאל על מערכת היחסים וההיכרות שלו עם הנאשם והוא מתייחס ומתייחס לתמונה שהתייחס אליה גם עכשיו, בנוסף הוא התייחס לחשד שהופנה נגדו כי תקף את הנאשם, גם פה הוא עשה את זה, מדובר באמירה רלוונטית, אחת מתוך מכלול אמרות שנשאל עליהן כעת ולכן שתי האמרות רלוונטיות, אנו לא בוררים בפינטיאציה מה רלוונטי ומה לא.

הסנגור: אכן השארתי לשיקול דעת את הגשתה מקום בו שוכנעתי כי יש סתירה לכאורה. לגבי האמרה השניה חברתי לא הצביעה על סתירה אחת בין מה שאמר כאן לבין אמרתו השניה וזה לא נכון ששתי האמרות כרוכות אחת בשניה כגוף אחד, כי החוק מאפשר על פי פקודת ראיות להגיש אמרה רק אם בית המשפט רואה שאכן יש סתירה ועד שנותן יותר מעדות אחת ועצם העובדה שסותר עצמו באמרה אחת זה לא אומר שזה מכשיל את כל האמרות ולכן אני מתנגד להגשת האמרה השניה.

התובעת: העד מתייחס פה לעניין העזיבה של הנאשם מהמקום, הוא מתייחס פה לחלק שלו באירוע, הוא מתייחס כאן לזה שהוא ראה את הרכב מספר רב של פעמים לפני האירוע בניגוד למה שאמר פה שראה את הרכב רק פעמיים, גם ההודעה השניה מגוללת סתירות מהותיות, "אני מכיר אותו כי הוא תמיד עובר מול המאפיה". מצביעה לחברי באופן נקודתי בהודעה. העד אמר דבר וחזר בו ואח"כ חזר על אותם דברים ודבר והיפוכו, אנו חושבים שראוי שבבית המשפט בבוא העת שיצטרך להכריע האם עדותו במשטרה באופן כללי עדיפה על פני עדותו כאן בבית המשפט מן הראוי שתהיינה בפניו כל העדויות אותן מסר. אנו נבקש להיצמד לדברים שהוא אמר בחקירה. מפנה לעמוד 2 שורה 38-40.

ב"כ הנאשם: האמרה השניה לא יכולה להיות מוגשת כראייה לפי סעףי 10 א כי חברתי לא הצביעה על סתירה בין אמרת העד כאן לבין אמרתו בהודעה השניה.

<#4#>
החלטה

ב"כ המאשימה עותרת להגשת שתי הודעות העד במשטרה האחת מיום 08/08/2012 והשניה מיום 12/08/2012 כאשר להודעה השניה נלווית תמונה שהוצגה לעד במהלך חקירתו.

כך עותרת המאשימה להגשת האמרות החוץ של העד בהתאם להוראת סעיף 10א לפקודת הראיות.

ב"כ הנאשם איננו חולק על הגשת הודעתו הראשונה של העד מיום 08/08/2012 אשר מגלמת בחובה כך לכאורה סתירה מהותית בין עדות העד בבית המשפט כאן לבין האמור באמרה ההיא.

יחד עם זאת, ב"כ הנאשם מתנגד להגשת הודעתו השניה של העד מקום בו לדידו אין היא מגלמת בחובה סתירה מהותית בין עדות העד בבית המשפט לבין האמור בהודעתו זו במשטרה.

בנסיבות העניין ונוכח עמדות הצדדים ובהעדר מחלוקת בסוגיה זו באשר להודעתו הראשונה של העד, הרי שהודעתו הראשונה של העד מיום 08/08/2012 מתקבלת בכפוף להוכחת תנאי הקבילות כקבוע בסעיף 10א לפקודת הראיות ומסומנת ת/41.

באשר להודעתו השניה של העד והתמונה הנלווית אליה, הרי שמקום בו העד אישר בסופו של יום בעדותו בבית המשפט את הדברים שאמר במשטרה בהודעתו זו, הרי שאין עסקינן כך לכאורה בסתירה מהותית בין עדותו כאן לבין הודעתו במשטרה זו השניה. יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה וראה בעניין זה ספרו של כבוד השופט קדמי על הראיות הרי שבית המשפט יכול לקבל את מכלול אמרות החוץ של העד כדי להכריע במסגרת הכרעת הדין ביום מן הימים בדבר שאלת העדפת גרסת העד בין עדותו בבית המשפט לבין הודעתו במשטרה. לתכלית זו אין מניעה בהגשת ההודעה השניה לרבות התמונה המצורפת.

לפיכך ההודעה השניה מתקבלת ומסומנת ת/42, זאת בצירוף התמונה הצמודה לה. ממילא יובהר כי ככל שב"כ המאשימה תעתור לעשות שימוש בהודעתו השניה של העד בהתאם לסעיף 10א הרי שיהיה עליה להוכיח את תנאי הקבילות בהתאם להוראת סעיף 10 א ובכלל זאת סתירה מהותית בין אמרות העד. הצדדים יטענו בהקשר זה בסיכומיהם ובית המשפט יתייחס לכך בהכרעת הדין.

<#5#>

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.

יפעת שיטרית, שופטת

משיב בחקירה נגדית לסנגור:
ש: זו פעם ראשונה שאתה מופיע בפני בית המשפט למסירת עדות, לא היית אף פעם בבית משפט לא בתור נאשם ולא בתור מוסר עדות, בשבילך כל הסיפור הזה זר.
ת: נכון.
ש: נכון הוא שהנאשם הוא לא קרוב שלך אבל המתלונן הוא בן דוד.
ת: כן.
ש: עכשיו, אמרת היום מילה שלא מצאה חן בעיניי, אמרת לחברתי שאתה מול כבוד השופטת רוצה להגיד אמת, נכון ?
ת: כן.
ש: בוא קצת תחזור אחורה לאירוע, האירוע קרה לפני שנה, שכחתי לשאול אותך מחמוד, אתה עובד ? מה המקצוע שלך ?
ת: אני עובד שמירה, ביטחון.
ש: בוא נחזור קצת למקום, אתה ישבת באותו יום בחזית של המאפיה.
ת: כן.
ש: איך קוראים למאפיה הזו ?
ת: מאפיית המעיין.
ש: ישב איתך באותו יום מחמוד עומר עואודה שזה המתלונן ?
ת: כן.
ש: ומוחמד חאלד עואודה ואחמד חאלד עואודה מבעלי המאפיה ?
ת: כן.
ש: באותו זמן כאשר ישבתם, אחמד נכנס לחנות למכור למישהו פיתות או משהו ?
ת: כן.
ש: ואז עבר משם אוטו של הנאשם
ת: כן.
ש: ואז קם מחמוד ופנה אליו וביקש ממנו שיפסיק לעבור משם.
ת: נכון.
ש: מחמוד פנה אליו קצת בכעס ?
ת: כן.
ש: ואז חוסני אתה אומר אמר לו "אם אתה גבר אז בוא אחריי"
ת: כן.
ש: חוסני עזב את האוטו ונסע ומחמוד הלך אחריו ?
ת: כן.
ש: כשמחמוד המתלונן הלך אחריו, אתה הבנת שהולך להיות ריב ? הולכת להיות קטטה ?
ת: כן.
ש: ואז אתה גם כן הלכת בכיוון שלהם ?
ת: כן.
ש: זאת אומרת עזבת את המאפיה לכיוון של המעדנייה או המכולת של בני וליד עואודה.
ת: כן.
ש: וכשהלכת אחרי המתלונן, נשארת בקשר עין גם עם המתלונן וגם עם חוסני, או שאני טועה ?
ת: כן.
ש: ראית את שניהם, חוסני נוסע והמתלונן אחוריו בהליכה ?
ת: כן.
ש: אבל מחמוד אמרת לנו שהוא היה רץ בכיוון של חוסני.
ת: כן.
ש: תוך כדי זה שהוא רץ אתה ראית אותו עובר ליד החבית של המטאטאים איפה החנות של וליד ולוקח משם מקל, ראית אותו ?
ת: כן.
ש: מחמוד תגיד לי בבקשה, יש חלק מהעדים שאומרים שהמרחק בין המאפיה למכולת של וליד משהו כמו 100 מטר.
ת: לא יודע.
ש: אבל זה יכול להיות כזה דבר ?
ת: לא יודע.
ש: 100 מטר ? 80 מטר ?
ת: לא יודע.
ש: בזמן הזה שמחמוד רץ ותפס את המקל של המטאטא והמשיך בכיוון של חוסני, אתה היית בטוח שמחמוד הולך לפתוח בקטטה כי ההוא אמר לו "אם אתה גבר בוא אחריי"
ת: כן.
ש: עכשיו, בזמן שהמתלונן היה רץ ואתה הלכת אחריו אתה גם כן רצת או שהלכת רגיל שראית אותו הולך לריב ?
ת: אמרתי לו חאלס תחזור, לא צריך בעיות ואני הלכתי לכיוון המאפיה.
ש: חזרת ?
ת: כן חזרתי לכיוון המאפיה, בסוף צעק עליי בן דוד שלי בעל המאפיה שמו אחמד אמר לי "לך שלא יריבו ביחד".
ש: זאת אומרת לא רק אתה הבנת שמחמוד הולך לעשות קטטה ולהיתקל בחוסני, גם אחמד חאלד הבין את זה ואמר לך רוץ כדי שלא תהיה בעיה ?
ת: כן אבל אחמד חאלד לא ראה כלום, הוא היה בתוך המאפיה. אמר לי "לך שלא יהיה ריב".
ש: אז אם ככה הנכון הוא שכאשר אתה ראית את המתלונן רץ אחרי חוסני אתה חזרת בהתחלה למאפיה אבל מי שביקש ממך ללכת עוד פעם לכיוון של מחמוד היה אחמד חאלד ?
ת: כן.
ש: עכשיו מר מחמוד, כאשר אחמד חאלד אמר לך "תלך לשם שלא תהיה בעיה", אז יצאת לשם והתחלת לרוץ גם אתה ?
ת: לא רצתי רצתי, הלכתי מהר שלא יהיה ריב.
ש: אבל שים לב אם אתה מהרגע הראשון שראית את המתלונן רץ לכיוון של חוסני והיית תופס אותו לא היה ריב.
ת: נכון אם אני הייתי מגיע ראשון לא היה ריב.
ש: לא ראשון, ברגע שראית את מחמוד המתלונן הולך לכיוון של חוסני, אם אתה היית תופס את המתלונן לא היה כלום.
ת: נכון.
ש: מה שגרם לזה שבסוף הייתה בעיה זה שאתה רדפת אחריהם באיחור בעצם ?
ת: כן, נכון.
ש: אבל למרות שהלכת באיחור, כל מה שהספקת לראות, איך שאמרת לכבוד השופטת ותאשר אותי, שראית אותם כל אחד מחזיק מקל ונותן מכות לשני, זה מה שראית.
ת: כן. הם היו תופסים כל אחד מקל אבל הבן דוד שלי מאיפה באה המכה על הראש שלו ?
ש: כלומר אתה מסיק מסקנה שהמכה בראש שקיבל בן דוד שלך המתלונן היא מחוסני ?
ת: כן.
ש: אבל מרחוק בעצם ראית את שניהם אחד עם מקל בשני ?
ת: כן.
ש: עכשיו, בזמן הזה שאתה הגעת לשם, ראית גם את אחמד וליד עואודה ?
ת: אני אומר לך לא זוכר בדיוק, שנגמר כל הסיפור הזה אני לא ראיתי את עצמי, למה היה בן דוד שלי על הרצפה ורצנו לרמב"ם לקחת אותו, לא יודע מה עשו לא עשו.
ש: אני רק שואל ורוצה להיות בטוח במאה אחוז, כי מה שאמרת לנו היום שאתה בעצם אומר שהמכה שקיבל המתלונן מחמוד בראש לא באה לו מאלוהים, זה מה שאתה רוצה להגיד
ת: כן.
ש: אבל אתה אומר באותה נשימה שלא ראית את חוסני מחזיק במקל ונותן לו בראש ?
ת: אז מי הכה אותו ? מי נתן לו מכות ? כשהכה אותו הוא נפל על הרצפה, אז לפי מה שרואים הוא זה שהכה אותו.
ש: אני רואה שלמרות שמחמוד הבן דוד שלך הוא קרוב שלך, אני רואה שאתה משתדל לספר את האמת, ואני אומר לך שאתה סה"כ ראית את בן דוד שלך הרצפה והבנת שמחמוד תקף אותו.
ת: בסדר איך בא לו מקל על הראש ?
ש: לא מהשמיים, אבל אתה אישית בעיניך אלה לא ראית את הנאשם תופס מקל ונותן למחמוד בראש, לא ראית את זה נכון ?
ת: אני מבולבל העסק הזה כבר הרבה זמן.
ש: אתה מבולבל אבל אתה חייב להגיד את האמת, אמרת שאתה מול השופטת וחייב להגיד אמת.
ת: אז האמת אמרתי לך שהוא נתן לו את המקל.
ש: בגלל שהקרוב שלך המתלונן היה על הרצפה ? אתה הסקת מסקנה ?
ת: כן.
ש: אבל לא ראית אותו תופס מקל ונותן לו בראש ? לא ראית את זה.
ת: בן אדם נפל על הרצפה וקיבל מקל ? מאיפה בא לו ? הוא בטח נתן לו מכה. שאני הגעתי למקום, לפני שיפול בן דוד שלי, הנאשם היה תופס מקל והמקל של בן דוד שלי נפל על הרצפה ולנאשם היה מקל ביד, אז מי בסוף נתן את המכה ?
ש: אתה אומר לי שראית אצל הנאשם מקל ביד ?
ת: כן.
ש: ראית אותו ממרחק קצר ?
ת: כן.
ש: ראית את הנאשם מה עשה עם המקל אח"כ ?
ת: בטח שהוא נתן לו את המכה על הראש.

העד: אני לא יכול להמשיך בעדות, יש לי מחלה אני לא יכול. יש לי כאבי ראש. אני רוצה לסיים. אני פעם ראשונה בבית משפט.

ש: אתה אומר שראית את הנאשם ממרחק קצר מחזיק מקל ?
ת: כן.
ש: זה כאשר אתה הגעת לזירה ?
ת: כן.
ש: ואתה ראית את הנאשם מחזיק במקל ממרחק כמה מטרים ? קרוב נכון ?
ת: קרוב, כן.
ש: בזמן הזה שהנאשם החזיק מקל לטענתך, מה הוא עשה עם המקל ? אתה לא ראית אותו עושה משהו, רק מחזיק מקל
ת: כן.
ש: ואני שואל, הוא החזיק מקל ועמד ליד מחמוד המתלונן ? מחמוד על הרצפה והוא החזיק מקל ?
ת: לפני שמחמוד נפל הנאשם תפס מקל.
ש: אבל אני שואל, כאשר אתה הגעת לשם וראית את חוסני מחזיק במקל ומחמוד על הרצפה.
ת: שהיה מחמוד על הרצפה לא היה לנאשם מקל ביד.
ש: אז אם ככה אתה ראית את המקל ביד של הנאשם ממרחק ארוך או קצר ?
ת: ארוך, שהוא היה על הרצפה, אני לא יודע אם הוא זרק את המקל או החביא אותה באיזה מקום.
ש: אז מה שאמרת לפני רגע שראית את המקל בזירה אחרי שהגעת והכל הסתיים זה לא נכון ?
ת: אחרי שהאירוע שנגמר היו הרבה אנשים שם
ש: אז בוא אם כך תספר לנו מתי ובאיזה שלב ובאיזה מרחק ראית את הנאשם מחזיק מקל ? איפה אתה היית כאשר ראית אותו מחזיק מקל ?
ת: אני יצאתי מהמאפיה והלכתי כלפיו והייתי קרוב אליהם וראיתי כמעט הכל.
ש: אם כך מר מחמוד, תגיד לנו בבקשה כאשר יצאת מהמאפיה והתחלת ללכת לכיוון של הנאשם והמתלונן, ברגע הזה כשיצאת מהמאפיה אחרי שאחמד אמר לך לצאת, ברגע הזה כבר ראית את שניהם במקום הזה אחרי החנות של וליד עואודה ?
ת: כן.
ש: זאת אומרת בעצם מה שאתה מספר לנו עכשיו, מה שראית לגבי המתלונן והנאשם והכל, זה ממקום שאתה היית עומד כמה מטרים אחרי המאפיה עד שהם עמדו ליד וליד עואודה.
ת: כן.
ש: עכשיו תספר לנו בבקשה מחמוד כמה מטרים הספקת ללכת מהמאפיה של חאלד עואודה ולכיוון של המכולת וליד עואודה ואז הסתכלת וראית את המקום ?
ת: הלכתי כמעט 6-7 מטר מהמאפיה ואז ראיתי את המקלות בשיא הפעולה, שהגעתי למקום בן דוד שלי על הרצפה.
ש: לכן עכשיו אני מבין אותך, אתה ממרחק ראית תנועות של מקלות.
ת: כן.
ש: אבל מאותו מרחק הזה אתה לא יכולת לראות שחוסני נותן מכה למחמוד דווקא בראש ?
ת: ככה ככה.
ש: האם ראית את חוסני נותן מקל מכה בראש למחמוד מהמרחק הזה ?
ת: אני לא יכול להגיד לך בדיוק, אני לא זוכר.
ש: מחמוד לפני רגע אמרת לי שאתה בעצם אומר כי חוסני נתן לו מכה בראש על פי התוצאה.
ת: על פי התוצאה שיש לו מכה בראש ולקחנו אותו לרמב"ם, קרא את העדות שלי.
ש: עכשיו אני אומר לך כי אתה לא יכול להישבע ולומר ראיתי את הנאשם לוקח מקל ונותן לו בראש.
ת: לא יכול להישבע, אני לא בטוח. אני לא מהצד הזה ולא מהצד הזה. האירוע כבר לפני שנה וחצי.
ש: מחמוד אתה יכול לתאר את המקל שהנאשם החזיק ?
ת: לא, תפס מקל, אני לא יכול לזהות את המקל שתפס.
ש: למה ? כי היית רחוק.
ת: בסדר אבל המכה בראש שלו מאיפה באה ? עם אצבע ? יש תמונה ברמב"ם שעשה ניתוח, הייתה מכה חזקה, אולי מקל גומי, אולי מקל משטרה, אני לא יודע.
ש: אתה לא יכול לתאר את המקל שחוסני החזיק נכון ?
ת: נכון.
ש: זה בגלל שראית אותו מרחוק.
ת: כן.
ש: אותו הדבר, אתה לא יכולת מרחוק לזהות את המקל שהחזיק מחמוד, זיהית אותו רק אחרי שהגעת לשם וראית אותו שבור נכון ?
ת: כן.
ש: אבל אתה אומר בודאות כי ראית את מחמוד עובר ליד החנות של וליד ולוקח שם מהחבית בחוץ מקל של מגב או מטאטא.
ת: כן.
ש: הבחור השוטר הזה שגבה ממך עדות קוראים לו נסים עלואן, הכרת אותו לפני כן ?
ת: לא. לא מכיר אף אחד אני.
ש: נסים עלואן גבה ממך עדות בכפר כנא, הוא בא אליך לבית או במאפיה ?
ת: הוא בא לבית שלי איפה אני גר אבל לא ישבנו בבית שלי, ישבנו בבית של דוד שלי בעל המאפיה.
ש: בעל המאפיה חאלד עואודה ?
ת: נכון.
ש: משם עלואן לקח אותך למקום איפה שהייתה הקטטה ?
ת: לא.
ש: אני מציג לך תמונה.
ת: מה התמונה הזאת ?
ש: אתה רואה כאן את החנות של וליד עואודה ?
ת: כן, תראה כמה רחוק המאפיה מהחנות, לא רחוק כ"כ, זה המאפיה וזה החנות.
ש: תסמן באיקס בבקשה.
ת: מסמן.
ש: ליד חנות המכולת יש חניון, איפה החניון ? לא של החנות.
ת: החניון של החנות בצד השני.
ש: איפה שחנה חוסני זה כאן ?
ת: פה ליד הברזלים האלה.
ש: והקטטה איפה הייתה ?
ת: ליד העמוד מהצד השני.

ב"כ הנאשם: אבקש להגיש את התמונה עם סימוני העד.

ב"כ המאשימה: אין התנגדות.

התמונה התקבלה וסומנה נ/3.

ש: אתה יכול לספר לנו מה לבש הנאשם באותו יום ?
ת: לא זוכר מה אכלתי אתמול.
ש: ומה לבש מחמוד ?
ת: גם אני לא זוכר, זה כבר מעל שנה.
ש: מחמוד הייתה עם מכנסיים קצרים ?
ת: אני חושב, אני זוכר בערך, אני חושב שהיה עם חצי מכנס.
ש: החוקר הזה נסים עלואן שחקר אותך, דיברתם בערבית ?
ת: כן בערבית.
ש: וכל מה שהוא רשם הוא רשם בעברית ?
ת: כן.
ש: אח"כ אתה חתמת ?
ת: אני חתמתי אבל אני לא יודע לקרוא עברית.
ש: תראה לי בבקשה מחמוד, מציג לך את ת/41, תראה לי איפה החתימה שלך.
ת: זאת לא החתימה שלי.
ש: איפה אתה מסתכל ? תסתכל למטה אם יש חתימה שלך.
ת: אין.
ש: יש חתימה שלך בעמוד הראשון והשני ?
ת: לא. הוא רשם רק את השם שלי.
ש: אם כך מחמוד אתה לא בטוח שזה העדות שלך בכלל ?
ת: אני לא יודע לקרוא בדיוק. זה כתיב ספרדית.
ש: בוא נעשה את זה יותר קל, מציג לך את ת/42, יש חתימה שלך ?
ת: כן, אני מזהה את החתימות שלי על העמוד הראשון והשני.
ש: בפעם הראשונה שעלואן היה אצלכם בכפר כנא בבית של חאלד הדוד שלך, הוא גבה ממך עדות ושהוא גה ממך עדות אתה חתמת ?
ת: מה שאני אמרתי חתמתי עליו לעלואן.
ש: אתה זוכר את זה כמו עכשיו שחתמת על העדות שלך ?
ת: כן.
ש: ואם פה אני מראה לך שהעדות שחברתי הגישה לבית המשפט לא חתומה, סימן שזאת לא העדות שלך, כי העדות שלך חתמת עליה.
ת: אם יש עדות שלא חתמתי עליה זאת אומרת שזאת לא העדות שלי, אם שוטר צריך לגבות עדות ממישהו הוא צריך לחתום לו על העדות שלו. בעדות השניה אני מזהה את החתימות שלי (ת/42)
ש: רוצים להבין ממך כמה זמן כאשר עלואן בפעם הראשונה ב 08/08 אחרי האירוע שבא אליך לבית של חאלד, כמה זמן ישבתם ?
ת: לא זוכר.
ש: ישבתם איזה שעה בטוח ?
ת: יכול להיות.
ש: והוא כתב עדות בכתב יד, לא היה לו מחשב.
ת: יד.
ש: ואחרי שהוא גמר את העדות ביקש ממך לחתום ואתה חתמת והוא חתם ?
ת: כן.
ש: עכשיו, בעדות הזו שהיא לא חתומה ושאתה אומר שאם אתה לא חתום על זה זה לא שלך.
ת: אני לא יודע אם אני זה מה שאני דיברתי או לא, מה שאני דיברתי חתמתי.
ש: ומה שלא חתמת לא דיברת ?
ת: אני מזהה את החתימה שלי.
ש: כשאתה פגשת את השוטר עלואן לא שיקרת ?
ת: לא שיקרתי.
ש: כתוב בעדות הזו כמה דברים, בעדות הלא חתומה, כמה דברים שלא מסתדרים עם העדות שלך היום. למשל בעדות כתוב בעמוד ראשון שורה 22-23 "מחמוד לא היה לו כלום ביד בכלל" והיום אתה אומר שלמחמוד היה מקל ביד
ת: כן.
ש: זה רק סימן שזאת לא העדות שלך.
ת: אני לא זוכר שדיברתי דבר כזה.
ש: אבל אם כתוב פה שלמחמוד לא היה כלום ביד, לא יעלה על הדעת שלך ששיקרת לשוטר.
ת: אני לא זוכר בדיוק, כבר הזמן הזה עבר ואני לא זוכר, יעני שבוע שבועיים תופסים את זה אבל מעל שנה אני לא יכול לזכור בדיוק מה אמרתי.
ש: לא מדברים על זיכרון, נכון היום זכרת שלמחמוד היה מקל ביד וגם אמרת ?
ת: כן.
ש: וגם אמרת היום שראית אותו לוקח את המקל מהחבית של המקלות מהמכולת של וליד עואודה ?
ת: נכון.
ש: פה בדבר הזה שחברתי קוראת לו עדות שלך שואלים אותך האם מחמוד החזיק משהו ביד ואתה אומר "לא היה לו כלום ביד", לא יתכן שאתה תגיד דבר כזה נכון ?
ת: אני לא זוכר.
ש: לא יכול להיות ששיקרת לשוטר ?
ת: לא זוכר.
ש: האם יעלה על הדעת ששיקרת לשוטר ?
ת: לא שיקרתי, מה בן אדם הביא עדות מהאוויר ? מה שקרה סיפרתי.
ש: אבל אם כתוב פה שאתה אומר שלמחמוד לא היה כלום ביד זה לא אמת, האמת זה מה שסיפרת לשופטת היום.
ת: כן.
ש: ואתה מצד שני אומר לנו כי אתה סיפרת את האמת גם אצל כבוד השופטת פה וגם אצל השוטר.
ת: כן.
ש: ואם כתוב כאן שלמחמוד לא היה כלום ביד סימן שזה לא אתה אמרת, שזה סתם כתוב, כי אתה לא חתום.
ת: כן.
ש: עוד משהו מחמוד, אמרת לנו היום בשיא הגינותך ואמרת לשופטת בשיא ההגינות והכבוד שלך, אמרת כי אתה לא ראית את הנאשם נותן מכה בראש למחמוד אלא אתה הסקת שזה ככה על פי התוצאה, נכון ?
ת: נכון.
ש: בעדות בת/41 שחברתי מנסה לומר שזה שלך, רשום בשורה 19-20 "ראיתי חוסני נותן מכה באלה בראש", אתה מסכים איתי שאת הדברים האלה לא אמרת לחוקר כי זה לא אמת ולא ראית אותו נותן מכה בראש.
ת: אני לא זוכר, אבל המכה מאיפה באה לראש שלו ? זה בטוח שהוא נתן לו מכה.
ש: זה אתה הסקת מסקנה נכון ?
ת: כן.
ש: אבל אני אומר לך שוב, בסופו של דבר כל מה שיוצא מהפה שלנו מתחשבנים שם למעלה, לא ראית את מחמוד מחזיק שם מקל ונותן לו בראש ? את זה לא ראית.
ת: אני לא זוכר שום דבר.
ש: כשאתה אומר לא זוכר זה בגלל שאתה עייף נכון ? אתה רוצה שאני ירד ממך ?
ת: כן אני עייף.
ש: אבל אני רוצה לסיים איתך שלא תבוא עוד פעם, אתה רוצה לדחות למועד אחר ?
ת: רוצה לסיים, עזוב אותי כל פעם לבוא.
ש: אז תענה לי, אם כתוב פה שאתה ראית את חוסני נותן למחמוד מכה בראש אתה לא יכול להישבע על זה.
ת: נכון.
ש: לכן קרוב לוודאי שמה שיש בת/41 זה לא דברים שאתה אמרת.
ת: אתה שאלת איפה החתימה שלי, הראיתי לך את החתימה שלי, איפה שיש חתימה שלי ברור שאני דיברתי עליו, אבל איפה שאין חתימה מאיפה אני יודע שזה אני דיברתי ? אני מזהה את החתימה שלי איך שאני חותם.
ש: מצד אחד אתה אומר שפעם ראשונה שעלואן היה בבית שלך אתה אומר שמסרת לו עדות וחתמת.
ת: כן והחוקר בעבודה שלו בסוף אני חותם על מה שדיברתי, אז מאיפה הנייר הראשון שאתה הראית לי ?
ש: אין לי מושג, קיבלתי את זה מהפרקליטות וזה לא חתום.
ת: אבל הראית לי לפני זה נייר חתום עם החתימה שלי.
ש: בעדות השניה.
ת: כן זה החתימה שלי אבל פה בת/41 אין חתימה שלי אז זה לא אני דיברתי את הדברים.
ש: נביל זה אח שלך נכון ?
ת: לא.
ש: בן דוד ?
ת: כן.
ש: אז בעצם מחמוד אתה הבן של בנימין ובנימין זה אחיו של חאלד ?
ת: לא, בנימין זה אבא שלי וחאלד זה דוד שלי מצד אימי.
ש: וליד עואודה הוא דוד שלך ?
ת: זה אח של חאלד דוד שלי אח של אמא שלי.
ש: גם הוא דוד שלך מצד אמא ?
ת: כן.
ש: אחרי שנגמר העסק והמתלונן היה על הרצפה והתחלתם לאסוף אותו כדי לקחת אותו לבית חולים פרצה עוד קטטה.
ת: אני לא הייתי.
ש: לא היית בקטטה השניה.
ת: איזה קטטה שניה ?
ש: בין משפחת אמארה למשפחת עואודה.
ת: לא הייתי. שנגמר הקטטה הזאת ולקחנו בן דוד שלי לרמב"ם נסעתי איתו לרמב"ם וישבתי שם עד הערב ובסוף חזרתי הבית, לא התערבתי לא עם זה ולא עם זה.
ש: לא תקפת אף אחד ?
ת: לא תקפתי אף אחד ואף אחד לא תקף אותי.
ש: עכשיו נלך לעדות שאתה חתום עליה, שאתה אומר שהיא שלך, מפנה לת/42, מפנה לשורה 14 עד 22, שם אתה מספר כי הגיעו למקום ממשפחת אמארה ואתה אומר שחוסני כנראה הזמין אותם והיה אחד בשם עאדל מונדר אמארה שנתן לך בעיטה ברגל.
ת: שהייתה הקטטה וזה ונגמר הכל באו כולם, אנשים משתי צדדים, המשפחה שלו והמשפחה שלי כדי לראות מה קרה, והתחלנו לזרוק מילים אחד לשני, יעני שהם ראו אותנו שם ממשפחה שלו חשבנו שאנחנו באנו לתקוף את חוסני והתחלנו לזרוק מילים וזהו מה שדיברתי נכון פה אבל אני לא זוכר.
ש: עאדל מונדר תקף אותך ברגל ?
ת: אני לא זוכר בדיוק, התחילו דחיפות ואני נפלתי.
ש: לפני רגע אמרת שאתה ברגע שראית את המתלונן על הרצפה, שמת אותו על האוטו ועזבת את המקום.
ת: אני לא שמתי אותו על האוטו אמרתי לך. עאדל הוא בא באמצע הקטטה שהכל עדיין היה סוער, אני לא רצתי אחריו לבן דוד שלי שהלך לאמבולנס עליתי איתו, אחרי שלקחו אותו בערך בחצי שעה אני הלכתי עם בן דוד שלי לאוטו, התקלחתי והלכתי לבית חולים, לא ישר.
ש: הקטטה עם עאדל הייתה כאשר חוסני היה שם והבן דוד שלך עדיין על הרצפה ?
ת: איך יכול להיות שאנחנו נריב זה עם זה וישאר בן דוד שלי על הרצפה ? שהוא ימות ? עזבנו את כל האנשים והסתכלנו על בן דוד שלי.
ש: מתי עאדל מונדר הגיע, הגעתם ביחד או הוא לפניך ?
ת: אני הגעתי לפניו.
ש: בשניה ?
ת: תשמע אני לא יכול לתת לך בדיוק מה.
ש: אבל לפני רגע אמרת שעאדל אמראה הגיע שהקטטה הייתה עדיין, הראשונה.
ת: הקטטה הסתיימה ולא הסתיימה ככה, שהוא ידע שהבן דוד שלו בקטטה אז הוא בא הסתכל, שרבים משתי משפחות אז כל הבני משפחה משני הצדדים צריכים לבוא לראות מה קרה, אולי רבים אולי לא.
ש: אולי יקחו חלק או לא ?
ת: נכון.
ש: חוץ מעאדל מונדר אמארה, היה שם גם פתחי אמארה ?
ת: מי זה פתחי אמארה ?
ש: סמי שהיה פה היום, ראית את סמי אמארה בחוץ ?
ת: כן ראיתי אותו אבל אני לא מכיר אותו.
ש: פתחי מכונה סמי ?
ת: ראיתי אותו אבל אני לא מכיר אותו.
ש: אז אני רוצה סוף סוף לדעת אם עאדל מונדר אמארה תקף אותך בבעיטה ברגל ?
ת: אני לא זוכר.
ש: כל פעם אתה תקף בעיטה ברגל שאתה לא זוכר ? כמה פעמים תקפו אותך ברגל בחיים ?
ת: אף פעם ואני גם אף פעם לא רבתי עם בן אדם.
ש: אז עאדל מונדר בעט לך ברגל ?
ת: אני לא יכול לתת לך את האמת כי אני לא זוכר בדיוק אם הוא הכה אותי או לא, אולי אני נתתי לו את המכה והוא נתן לי ? אני לא זוכר.
ש: אז מה שאמרת שלא תקפת ולא הותקפת זה לא נכון.
ת: אני לא יודע מה אני מדבר. מה שאמרתי זה נכון.

חקירה חוזרת – אין.

<#6#>
החלטה

אני פוסקת תשלום הוצאות לעד בגין התייצבותו היום למסירת עדותו בהתאם לתקנות לרבות החזר נסיעות מכפר-כנא לבית המשפט ובחזרה. המזכירות תפעל כנדרש.

<#7#>
ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.

יפעת שיטרית, שופטת

ב"כ הנאשם: לשאלת בית המשפט, אני מעריך את חקירתו של העד אחמד וליד עואודה שתארך כשעה ומחצה, אולי אפילו יותר.

ב"כ המאשימה: העד אחמד וליד עואודה התייצב במועדים כדלקמן:
24/06/2013, 28/10/2013, והיום 04/11/2013. אבקש לפסוק הוצאות לעד בהתאם.

<#8#>
החלטה

פוסקת תשלום הוצאות לעד אחמד וליד עואודה, ת.ז. XXXXXX628 בגין התייצבותו בכל המועדים כפי הצהרת המאשימה בהתאם לתקנות לרבות החזרת נסיעות מכפר-כנא לבית המשפט ובחזרה. המזכירות תפעל כנדרש.

עדותו של העד אחמד וליד עואודה תשמע ביום 26/03/2014 בשעה 12:30.

כן נקבע להמשך שמיעת ראיות המאשימה ליום 27/03/2014 בשעה 12:30 וכן ליום 31/03/2014 בשעה 12:30.

הודעה לעד אחמד וליד עואודה חובתו להתייצב במועד הראשון כפי שנקבע.

המאשימה תדאג לזימון עדיה כנדרש ליתר המועדים.

הודעה לנאשם חובתו להתייצב לכל המועדים כפי שנקבעו.

המזכירות תזמן מתורגמן לשפה הערבית לכל המועדים שנקבעו.

<#9#>
ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.

יפעת שיטרית, שופטת

הוקלד על ידי רמי בסול